מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (27 באפריל- 4 במאי 2026)

עיקרים

• חזבאללה פרסם 49 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון, כמחצית מהן באמצעות רחפני נפץ. “בכירים בחזבאללה” הודו כי אלפי לוחמי הארגון נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026. מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, טען שאין הפסקת האש בלבנון ושיבח את השימוש של לוחמי “ההתנגדות” בשיטות של “פגע וברח” נגד הכוחות הישראליים”.
• דווח כי השגריר הלבנוני לשעבר, סימון כרם, צפוי להשתתף במפגש השלישי בין שגרירי לבנון וישראל בארה”ב כדי להפגין את מחויבות ארצו לשיחות הישירות עם ישראל, אולם בבירות הבהירו כי פגישה בין הנשיא ג’וזף עון לבין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אינה על הפרק, וכי הם ממשיכים לדרוש עצירה מוחלטת של התקיפות הישראליות. סוגיית המשא ומתן ממשיכה להעיב על יחסי הנשיא עון עם יו”ר הפרלמנט, נביה ברי.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, האשים כי הרשויות הלבנוניות מנסות “לנעוץ סכין בגבה של ההתנגדות” וטען כי משא ומתן ישיר עם ישראל רק “ישרת את האינטרסים של נתניהו וטראמפ”. עורך היומון אלאח’באר, המקורב לצמרת חזבאללה, איים כי אם עון ייפגש עם נתניהו, הוא ייחשב “נשיא מטעם הכיבוש”.
• סרטון סאטירי בערוץ טלוויזיה לבנוני, שהראה את מזכ”ל חזבאללה כדמות ממשחק Angry Birds , עורר את זעם תומכי חזבאללה שהגיבו באיורים שביזו את המנהיג הדתי של הנוצרים המרונים. נשיא לבנון עון ויו”ר הפרלמנט ברי קראו להימנע מפגיעה בסמלים דתיים והזהירו מפני הידרדרות לעימות פנימי בין העדות במדינה.
• תומכי חזבאללה ירו באוויר באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות בניגוד להחלטת הממשלה וניסו למנוע מכוחות הצבא לעצור את המעורבים בתקרית.
• הרשויות בלבנון מסרו כי לפחות 2,659 בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026. דווח כי רבע מהאוכלוסייה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי וכי המצב הוחרף כתוצאה מהשלכות הלחימה.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• צה”ל המשיך בפעילות קרקעית נרחבת בתחום מרחב ההגנה הקדמי (“הקו הצהוב”) בדרום לבנון, במסגרתה הושמדו משגרים, מפקדות, אמצעי לחימה ותשתיות טרור נוספות שחלקם פעלו במבנים אזרחיים, וכן סוכלו מהאוויר ומהקרקע מחבלים שהיוו איום על הכוחות. במסגרת הפעילות, הושמד באזור קנטרה תוואי תת-קרקעי ענק, שנבנה בסיוע איראני והגיע לאורך של כשני ק”מ ולעומק של כ-25 מטר בבטן האדמה ואשר כלל שלושים פירים, חדרי שהייה מאובזרים ואמצעי לחימה רבים שנועד לשמש את כוח רצ’ואן. כמו כן, בוצעו תקיפות אוויריות נרחבות בתחומי “הקו הצהוב” וכן באזורים נוספים בדרום לבנון ובאלבקעא נגד משגרים, מפקדות, מחסני אמצעי לחימה, מתקני ייצור אמצעי לחימה ותשתיות טרור. לוחם צה”ל ועובד קבלן של משרד הביטחון נהרגו מפגיעות רחפני נפץ בדרום לבנון (דובר צה”ל, 27 באפריל-4 במאי 2026).

     
מימין: משגר שזוהה בתוך מבנה אזרחי (דובר צה”ל, 29 באפריל 2026).
משמאל: השמדת מנהרה של חזבאללה (דובר צה”ל, 30 באפריל 2026)

פעילות חזבאללה

• מ-27 באפריל (בשעה 13:00) ועד 4 במאי 2026 (בשעה 12:00), פרסם חזבאללה 49 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות רחפני נפץ (23 מהתקיפות)^[1] כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), רקטות, פגזי ארטילריה ואש נגד מטוסים, כאשר לטענת הארגון כל התקיפות כוונו נגד כוחות צה”ל בשטח לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27 באפריל- 4 במאי 2026).

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, האשים באגרת שפרסם כי אין הפסקת אש בלבנון, אלא “רק תוקפנות ישראלית-אמריקאית מתמשכת” וגינה את “הפגיעה באזרחים, כפרים ועיירות”. לדבריו, “ההתנגדות” בחרה בשיטות פעולה שמתאימות למצב הנוכחי והפיקה לקחים מהעבר. הוא שיבח את “הביצוע המיומן ואת ההפתעות בשטח” מצד “ההתנגדות”, וציין כי הלוחמים מגיעים מכל חלקי לבנון עם כלי הנשק שלהם ומיישמים “טקטיקות של פגע וברח” כדי לגרום למקסימום נפגעים בקרב “האויב” וכך מונעים ממנו לבסס נוכחות קבועה ב”שטח הכבוש” (אלעהד, 4 במאי 2026).
• “שלושה מקורות”, בהם “שני בכירים בחזבאללה”, ציינו כי נתוני משרד הבריאות הלבנוני על יותר מ-2,600 הרוגים בלחימה לא כוללים רבים מהרוגי הארגון. לדבריהם, אלפי לוחמי חזבאללה נהרגו, אולם עדיין אין מספר סופי. עם זאת, בדוברות חזבאללה טענו כי המספרים כן כוללים את הרוגי הארגון. אחד “המקורות”, שזוהה כ”מפקד בחזבאללה”, ציין כי עדיין יש הרוגים רבים שלא חולצו מתוך ההריסות בבנת ג’ביל ובאלח’יאם (רויטרס, 3 במאי 2026).
• “מקור צבאי לבנוני” מסר כי הירידה בפעילות חזבאללה בדרום לבנון נובעת משילוב של פגיעה בחופש התמרון והגבלות שהטיל צבא לבנון, לצד שחיקה ביכולות הלוגיסטיות של הארגון. לדבריו, סגירת ציר האספקה המרכזי טהראן–דמשק–בירות הביאה לפגיעה בזרימת התחמושת, באופן שמנע חידוש מלאים והשפיע ישירות על קצב ואופי הפעילות המבצעית בדרום (אלחדת’, 28 באפריל 2026). מנגד, בכיר חזבאללה, יוסף אלזין, הדגיש כי הארגון שמר על רציפות מבצעית והצליח להזרים לוחמים ואמצעים לשטח חרף מגבלות הפריסה בדרום, תוך שימוש בצירי תנועה חלופיים מדרום לליטאני. לדבריו, חרף פגיעה בתשתיות ומסירת חלק מהנשק, הארגון שיקם את כוחו ונערך למערכה ממושכת, תוך הכרה בעליונות הצבאית הישראלית וניסיון לאזן אותה באמצעות ניצול נקודות תורפה ואימוץ יכולות טקטיות מתקדמות, בהן כטב”מים מונחי סיבים אופטיים (Lebanon Debate, 1 במאי 2026).
• בהקשר זה, פרשנויות בכלי תקשורת בלבנון ניסו לנתח את מאפייני הפעילות של חזבאללה במהלך הפסקת האש:
  • מאמר פרשנות ציין כי חזבאללה שומר על יכולת פעולה אפקטיבית הן מדרום לליטאני והן מצפון לו, תוך שימור חופש תמרון וקווי אספקה בין הגזרות. במקביל, ניכרה גמישות מבצעית בגיוון סוגי התקיפות ואמצעי הלחימה – מרקטות קצרות ובינוניות ועד שימוש בנשק נ”מ, שבמסגרתו הופלו מספר כטב”מים ישראליים. לצד זאת, בלט שדרוג ביכולות הכטב”מים המתאבדים, הכולל שילוב טכנולוגיות מתקדמות שאפשרו פגיעות מדויקות יותר, מה שמעיד על המשך התאוששות והסתגלות מבצעית של הארגון חרף הלחץ מצד צה”ל (אלמדן, 1 במאי 2026).
  • הדלפות מתוך חזבאללה הצביעו על כך שהארגון בחן חזרה למונח ולתפיסות לחימה המזוהות עם שנות ה-80, ובראשן “אסתשהאדין” (מחבלים מתאבדים), והדבר עורר הערכות לגבי אפשרות להסלמה או מעבר לדפוסי לחימה קיצוניים יותר. עם זאת, “מקורות מקורבים לארגון” הסבירו כי השימוש במונח לא כיוון בהכרח לחידוש פיגועי התאבדות קלאסיים, אלא שיקף תפיסה מבצעית של לחימה אינטנסיבית בתנאים קשים, הכוללת נכונות למגע קרוב ולהמשך עימות עד קצה היכולת תחת מגבלות השטח והמצור בדרום לבנון (אלשרק אלאוסט, 30 באפריל 2026).
  • “מקורות” ציינו כי דפוסי הפעולה הצבאיים של חזבאללה עברו מגישה של עוצמת אש רחבה לשימוש מדוד בתקיפות, בעיקר באמצעות כטב”מים ורקטות בהיקף מצומצם. לפי “המקורות”, שינוי זה משקף ניסיון לשמר משאבים ולבחור מטרות בעלות השפעה גבוהה בעלות נמוכה, על רקע מגבלות אספקה ואובדן חופש התמרון המבצעי בעקבות לחץ מתמשך של צה”ל ופעילות צבא לבנון. כתוצאה מכך, יכולת היוזמה של הארגון הצטמצמה והוא פעל יותר מתוך עמדה הגנתית, אף כי המשיך לשמר נוכחות מבצעית ולמסגר את פעילותו כהישגים טקטיים בזירה הפנימית (נדאא’ אלוטן, 1 במאי 2026)

הממשל הלבנוני

• שר ההסברה הלבנוני, פול מרקץ, מסר כי הנהגת לבנון ממשיכה לעקוב באופן הדוק אחר ההתפתחויות בדרום, תוך שימת דגש על המחיר האנושי והפגיעה בכוחות הביטחון. במקביל, הדגיש הנשיא ג’וזף עון את המשך המאמץ המדיני מול ארה”ב במטרה להפעיל לחץ על ישראל ליישום מלא של הפסקת האש (חשבון X של נשיאות לבנון, 30 באפריל 2026).
• בעקבות מותם של שלושה מאנשי ההגנה האזרחית במהלך פעילות הומניטרית במג’דל זון שבדרום לבנון, ככל הנראה כתוצאה מתקיפה ישראלית, גינה ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, את האירוע בחריפות והגדירו כ”פשע מלחמה מובהק” ו”הפרה בוטה” של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. סלאם הדגיש כי ממשלת לבנון תפעל לגינוי האירוע בזירה הבינלאומית ולגיוס לחץ על ישראל להפסקת “הפרות” הפסקת האש) חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 28 באפריל 2026).

המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הדגיש כי קידום המשא ומתן מול ישראל מתבצע בתיאום מלא עם הנהגת המדינה וכחלק מאסטרטגיה ממלכתית לסיום הלחימה. לדבריו, הפסקת האש אינה הסכם מחייב אלא שלב מקדים, כאשר המעבר להסדרה מותנה ביישום מלא שלה מצד ישראל ובהפסקת התקיפות. עון הציג את המשא ומתן כחלופה היחידה להשגת ביטחון ויציבות, לצד חיזוק נוכחות המדינה בדרום, והדגיש כי קיימת תמיכה בינלאומית ואזורית רחבה במהלך זה. במקביל, הצביע על מעורבות אמריקאית גוברת ועל ראיית התקופה כהזדמנות אסטרטגית לקידום הסדרה ולהוצאת לבנון ממעגל העימות (חשבון X של נשיאות לבנון, 29 באפריל 2026).
• הממשל האמריקאי המשיך במאמציו לקדם פגישה בין הנשיא עון לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו. שגרירות ארה”ב בבירות מסרה כי לבנון ניצבת בפני “רגע הכרעה היסטורי”, וקראה לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר בעקבות הפסקת האש כדי להתקדם למגעים ישירים עם ישראל. ההודעה הדגישה כי פגישה ישירה בין עון לבין נתניהו, בתיווך הנשיא טראמפ, עשויה להוביל להשגת ערבויות אמריקאיות לריבונות, ביטחון גבולות, שיקום וסיוע הומניטרי, תוך השבת סמכות המדינה על כלל שטחה (חשבון X של שגרירות ארה”ב בבירות, 30 באפריל 2026). עם זאת, “מקור פוליטי” מסר כי עון אינו צפוי לנסוע לוושינגטון לפגישה עם נתניהו, כאשר נמשכים המגעים המתנהלים בחסות אמריקאית ומכוונים להשגת הפסקת אש. “המקור” הדגיש כי בראש סדר העדיפויות של עון עומדת שמירת היציבות הפנימית והשלום האזרחי בלבנון, הנתפסים כ”קו אדום”, תוך הימנעות מכל מהלך העלול לערער את האיזון העדין בין העדות והמרקם החברתי במדינה (אלנשרה, 1 במאי 2026).
• דווח כי הפגישה השלישית בין שגרירי לבנון וישראל בארה”ב עשויה להתקיים ב-7 או ב-8 במאי 2026 בוושינגטון, כאשר הצד הלבנוני צפוי להתמקד באכיפת הפסקת האש ובעצירת הרס הכפרים בדרום לבנון כתנאי למעבר למשא ומתן ישיר (נדאא’ אלוטן, 4 במאי 2026). בהקשר זה, “גורמים רשמיים” מסרו כי נשקלת האפשרות שהשגריר לשעבר, סימון כרם, ישתתף במפגש השלישי בין שגרירי לבנון וישראל בארה”ב, וזאת כדי להפגין את מחויבות לבנון לתהליך ורצונה להגיע להסכם שיעצור לחלוטין את התקיפות הישראליות. הם הוסיפו כי פגישה בין הנשיא עון לבין ראש הממשלה נתניהו לא עומדת כלל על הפרק, וכי עון עשוי לבקר לבדו בוושינגטון אם יקבל הזמנה מהנשיא האמריקאי. כמו כן, “מקורות פוליטיים” העריכו כי ישראל הגבירה את פעולותיה בדרום לבנון במטרה ליצור עובדות בשטח אם האמריקאים יחייבו אותה להפסקת אש כדי לשמור על המשא ומתן הישיר (אלג’מהוריה, 4 במאי 2026). לקראת אפשרות למפגש ישיר נוסף, דווח כי הנשיא עון נערך להקים צוותי מומחים שיתמכו בגיבוש עמדות לבנון בתחומי הביטחון, הכלכלה והמשאבים (נדאא’ אלוטן, 1 במאי 2026).,
• בינתיים, נמשכת המתיחות בצמרת ההנהגה הלבנונית. בעוד עון וראש הממשלה, נואף סלאם, מקדמים מסלול של משא ומתן ישיר בחסות אמריקאית, יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, מתנגד לכך ודוגל במשא ומתן עקיף המותנה בנסיגה ישראלית מוקדמת, תנאי הנתפס כבלתי ישים בשלב זה. בנוסף, ברי הביע חוסר שביעות רצון מדבריו של עון כי מי שפתח במערכה נגד ישראל “בוגד” בלבנון. צוין כי מחלוקת זו הובילה לדחיית המפגש המשולש בין ראשי ההנהגה והעמיקה את הפערים בצמרת, אף כי ערוצי התקשורת ביניהם נותרו פתוחים והמגעים נמשכים (אלשרק אלאוסט, 29 באפריל 2026; אלמדן, 30 באפריל 2026). במקביל, ברי הכחיש קיומו של תיאום עם הנשיא והטיל ספק ביעילות ההפוגה ובאמינות התיווך האמריקאי, תוך הצגת המשא ומתן כמתנהל תחת לחץ צבאי מתמשך הפוגע בעמדת לבנון (אלאח’באר, 30 באפריל 2026; אלשרק אלאוסט, 1 במאי 2026). בהמשך, דווח כי היחסים בין לשכת עון ללשכת ברי החלו להשתפר בשל מעורבות של מספר גורמים מתווכים, אם כי עדיין אין קשר ישיר בין הצדדים ולא ברור מתי תתקיים פגישה בין השניים (נדאא’ אלוטן, 4 במאי 2026).

עמדת חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, תקף באגרת שפרסם את הרשויות הלבנוניות, שלטענתו מנסות “לנעוץ סכין בגבה של ההתנגדות”, ותהה “האם יש עוד מדינה בעולם שבה השלטון מסכים עם האויב כדי שיתעמת עם ההתנגדות לכיבוש?”. לטענת קאסם, כבר היה ליישובי צפון ישראל (אותם כינה “צפון פלסטין הכבושה”) ביטחון כאשר לבנון “יישמה באדיקות” את הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024, בעוד שישראל היא זו שלא מילאה אף חלק בהסכם ו”הפרה” אותו יותר מעשרת אלפים פעמים. קאסם הוסיף כי ארבעה מרכיבים יאפשרו להתגבר על המצב הנוכחי: המשך “ההתנגדות”, הבנה פנימית (בתוך לבנון), ניצול ההסכם האיראני-אמריקאי והפעלת כל מנוף לחץ בינלאומי או אזורי על ישראל. הוא הדגיש כי הפתרון לא יהיה “להנדס” את לבנון באמצעים צבאיים או פוליטיים כדי שתהיה “מדינה חלשה וכפופה” והוסיף כי הם תומכים בדיפלומטיה רק אם היא תוביל לעצירת “התוקפנות”. עם זאת, קאסם הבהיר כי הם מסכימים רק למשא ומתן עקיף, כפי שהיה בסוגיית הגבול הימי, בעוד שלטענתו משא ומתן ישיר רק יביא לוויתורים ו”ישרת את האינטרסים של נתניהו ושל טראמפ” (אלעהד, 4 במאי 2026).
• גם בכירים נוספים בחזבאללה הביעו התנגדות למשא ומתן הישיר עם ישראל. הם הדגישו כי כל התקדמות מדינית מותנית בהפסקת אש מלאה ובנסיגה ישראלית מוקדמת, והציגו את המשא ומתן תחת אש כביטוי לחולשת ההנהגה הלבנונית שהואשמה ב”כניעה” לתכתיבים אמריקאיים. להלן התבטאויות בולטות:
  • סגן יו”ר המועצה הפוליטית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, הדגיש כי עמדת הארגון היא שיש צורך בהפסקת אש מוחלטת לפני כל משא ומתן עקיף עם ישראל. הוא ציין כי אי אפשר להתעלם מהתנגדותו של יו”ר הפרלמנט ברי למשא ומתן הישיר והוסיף כי כל מהלך שמנסה לקדם שיחות ישירות עם ישראל צפוי להיכשל (אלג’זירה, 29 באפריל 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, תהה כיצד ניתן לחכות לקביעת המועד למפגש הבא במשא ומתן עם ישראל בעוד “התוקפנות” הישראלית מסלימה ונמשך הקמפיין “להכחדת” הכפרים בדרום. הוא האשים כי עמדת השלטון עמומה וחלשה וטען כי יש הסכם צד חשאי בין ישראל וארה”ב שמעניק לישראל “חופש תנועה נגד איומים אפשריים”, שלטענתו הנשיא עון תמך בו (רדיו אלנור, 30 באפריל 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, הכריז כי המשא ומתן, על כל תוצאותיו, לא מעניין את חזבאללה וכי אין בכוונת הארגון ליישם את ההחלטות או לאפשר את האישור שלהן. הוא הוסיף כי הם יסכלו כל “מזימה” שמכוונת נגד “ההתנגדות”, וכי הם לא צריכים אישור כלשהו או קונצנזוס לאומי כדי “להגן על האדמה” (אלמנאר, 3 במאי 2026).
• חברי פרלמנט מסיעות חזבאללה ואמל השתתפו בעצרת מחאה של ראשי ערים ומח’תארים מכפרי דרום לבנון שהתקיימה בבירות. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסין אלחאג’ חסן, אמר כי זו “חובה” להתייצב לצד הרשויות שמתעמתות עם “האויב שהורס את הכפרים”. בהתייחסו לסוגיית הישארות חזבאללה בממשלה, אמר חסן כי ישראל דורשת את סילוק חזבאללה מהממשלה והם לא מוכנים למלא אחרי הדרישה הזו וימשיכו להציג את “האופוזיציה היעילה” מתוך הממשלה, הפרלמנט ובעצרות (אלאח’באר, 30 באפריל 2026). בהקשר זה, “שר בולט” מטעם “הצמד השיעי” (חזבאללה ואמל) צוטט כמי שאמר בפגישה סגורה כי “חזבאללה גרר אותנו למלחמה שאליה הוא נכנס”. הוא הוסיף כי “אי אפשר להתמודד עם נטל האובדן, הלוואי שלא הייתי מתמנה לשר” (נדאא’ אלוטן, 30 באפריל 2026).

• עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, טען כי הנשיא עון וראש הממשלה סלאם, אותם כינה “צמד האפוטרופסות האמריקאי-סעודי”, אינם קוראים נכון את המפה ואינם מבינים את כוחו של חזבאללה בלבנון ואת עוצמתו הצבאית. הוא הדגיש כי הארגון הפגין “סבלנות” במשך 15 חודשים, מאז הפסקת האש בנובמבר 2024, כשלא נגרר ל”תגובה פראית” בשל “התוקפנות” הישראלית ולא ביצע אף פיגוע נקמה בישראל, וזאת כשהוא מספק מענה סוציאלי ל-135 אלף משפחות שנפגעו במערכה הקודמת. אלאמין הבהיר כי “שום הסכם לא יעבור ללא אישור חזבאללה” ואיים כי אם הנשיא עון ייפגש עם נתניהו, הוא יהפוך למעשה ל”נשיא מטעם הכיבוש” ולכן “ההתנגדות” אליו תהיה “חובה בכל צורה, בכל עת ובכל דרך”. אלאמין הוסיף כי כל מפתח להסדר בלבנון עובר רק דרך איראן (אלאח’באר, 4 במאי 2026).

מתנגדי חזבאללה

• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית בלבנון המשיכו להציג חזית מאוחדת של תמיכה בנשיא עון ובראש הממשלה סלאם, שנחושים לקיים את המשא ומתן הישיר עם ישראל במטרה להביא לסיום הלחימה ולנסיגת כוחות צה”ל משטח לבנון וכדי לבסס את ריבונות המדינה על כל שטחה. להלן התבטאויות בולטות:

  • “החזית הריבונית” הביעה תמיכה מלאה בראש הממשלה סלאם ובנשיא עון, תוך חידוש הדבקות במוסדות המדינה והדגשת הצורך בהשבת הריבונות וסיום “בלעדיות” חזבאללה על החלטות מלחמה ושלום. החזית קראה לקידום משא ומתן ישיר עם ישראל כבסיס להשבת השליטה הממלכתית, חזרת העקורים ושיקום הדרום, לצד דרישה ברורה להגבלת נשק חזבאללה ולנקיטת צעדים משפטיים נגד כל הפרה של החלטות המדינה (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 27 באפריל 2026)

• • יו”ר מפלגת הפלנגות הנוצרית, סאמי אלג’מיל, הדגיש את הצורך בהגבלת הנשק לידי המדינה בלבד, חיזוק צבא לבנון ופריסת סמכותו על כלל השטח, לצד הצגת המשא ומתן כאופציה הריאלית להשגת יציבות (חשבון X של נשיאות לבנון, 30 באפריל 2026).
  • חבר הפרלמנט, ע’סאן חאצבאני, הצביע על כך שהעניין והמעורבות הבינלאומית הגוברת בלבנון מהווים כיום מנוף לחץ משמעותי על ישראל ומייצרים חלון הזדמנויות מדיני, אך הדגיש כי נשק חזבאללה הפך מנכס לכאורה לנקודת התורפה המרכזית של לבנון במשא ומתן. לדבריו, חוסר יכולתה של המדינה להשליט מונופול על הנשק פוגע באמינותה ומגביר את הסיכון להסלמה מחודשת, במיוחד על רקע סירוב הארגון לשתף פעולה עם המוסדות הרשמיים. הוא הזהיר כי לבנון ניצבת בפני צומת הכרעה: או שתפעל להגבלת הנשק במסגרת המדינה ותתקדם להסדרה הכוללת הפסקת אש ונסיגה ישראלית, או שתידרדר לעימות נוסף בעל השלכות חמורות יותר (אלמדן, 1 במאי 2026).
  • חברי פרלמנט סונים הביעו תמיכה בהחלטת ממשלת לבנון לנהל משא ומתן עם ישראל במסגרת חוקתית, במטרה להגיע להפסקת אש ולנטרל את לבנון מהשלכות העימות. במסגרת פגישת התייעצות שעסקה בדרכים לבלימת ההידרדרות, הדגישו המשתתפים את מחויבותם להסכם טאא’ף כבסיס ליציבות הפוליטית, ואת עקרון הבלעדיות של המדינה בהחלטות מלחמה ושלום, לצד דרישה להשבת כלל השטחים הלבנוניים, החזרת האסירים והשלמת סימון הגבולות. בנוסף, הביעו תמיכה בממשלת סלאם ובצעדים ליישום מונופול המדינה על הנשק, חיזוק הצבא והרחבת שליטת המדינה על כלל השטח, תוך גינוי התקיפות הישראליות נגד אזרחים ותשתיות. במקביל, הדגישו את חשיבות הניצול של התמיכה הבינלאומית לשיקום המדינה, חיזוק הכלכלה ושמירה על אחדות לאומית, לצד חיזוק הממד הערבי – במיוחד תמיכת סעודיה – כמנוף לייצוב לבנון והתקדמות במסלול המדיני (אלשרק אלאוסט, 2 במאי 2026).

המתיחות הבין-עדתית בלבנון

• סרטון סאטירי שפורסם בערוץ LBC, אשר הציג את העימות בין חזבאללה לבין ישראל בסגנון המשחק “Angry Birds”, ובין השאר הראה את מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, כמי שמוביל את “ציפורי” חזבאללה שמשגרים מתקפות פרימיטיביות לעבר “האויב” (LBC, 2 במאי 2026). הסרטון עורר ביקורת חריפה מצד תומכי חזבאללה שראו בו זלזול בהנהגת הארגון ובהקרבת לוחמיו. הם הגיבו עם סרטונים ותמונות משלהם שכוונו נגד סמלים נוצריים, ובראשם הפטריארך המרוני, בשארה בטרס אלראעי (אלנשרה ואח’באר אליום, 2 במאי 2026).

     
מימין: דמותו של נעים קאסם בסרטון הסאטירי (LBCI, 2 במאי 2026).
משמאל: איור תגובה נגד הפטריארך המרוני (חשבון X של שרבל מח’לוף, 2 במאי 2026)

•  במערכת הפוליטית והציבורית בלבנון מיהרו להגיב לסערה, על רקע החשש מהחרפה נוספת במתיחות הבין-עדתית במדינה:
  • נשיא לבנון, ג’וזף עון, גינה את הפגיעות בדמויות דתיות ובסמכויות רוחניות והגדירן כמעשים פסולים הפוגעים בערכים לאומיים החורגים מהממד הדתי. הוא הדגיש כי על כלל הגורמים לשמור על גבולות השיח הפוליטי ולהימנע מהתקפות אישיות, נוכח הצורך הדחוף בשמירה על אחדות וסולידריות לאומית בתקופה רגישה זו, והזכיר כי החוק אוסר על פגיעות מסוג זה ומחייב ענישה למבצעיהן (חשבון X של נשיאות לבנון, 2 במאי 2026).
  • יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, גינה בחריפות את גל ההסתה והפגיעות בסמלים דתיים ולאומיים בלבנון, והזהיר מפני הידרדרות מסוכנת לעימות עדתי פנימי (“פִתְנה”), אשר לדבריו משרת בראש ובראשונה את אויבי לבנון מכל העדות. הוא קשר בין שורת אירועי ונדליזם ופגיעה באתרים דתיים – אסלאמיים ונוצריים כאחד – לבין סכנת התפוררות הלכידות הלאומית, וקרא לציבור ולמערכת המשפט לפעול בנחישות לבלימת התופעה ולהעמדה לדין של האחראים. ברי הדגיש כי האחריות הלאומית מחייבת את כלל הגורמים למנוע הסלמה פנימית, להימנע מהסתה ולשמר את אחדות החברה הלבנונית בשעה רגישה זו (אלנשרה, 2 במאי 2026).
  • חזבאללה הזהיר מפני ניסיון מכוון להצית עימות פנימי בלבנון, תוך האשמת גורמים תקשורתיים, ובראשם ערוץ LBCI, בהפצת תכנים פוגעניים המסיתים את הרחוב ומדרדרים את השיח הפוליטי. הארגון קרא לתומכיו לגלות איפוק ולא להיגרר לפרובוקציות, שלדבריו נועדו לייצר “פתנה” בלתי נשלטת בין הלבנונים (אלאח’באר, 2 במאי 2026).

הקריקטורה מציגה דף עם “מתכון לעימות פנימי (פתנה)”, שבו המרכיבים הם עדתיות, מנהיגים עדתיים, תקשורת, שמועות והסתה (אלג’מהוריה, 30 באפריל 2026)

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע בשבוע האחרון על מותם של שני חיילים כתוצאה מתקיפות צה”ל, ופציעתם של מספר חיילים נוספים (חשבון X של צבא לבנון, 27 באפריל-4 במאי 2026).
• בצל המאמץ לייצב את הפסקת האש, נפגש מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, בבסיס חיל האוויר בבירות עם יו”ר מנגנון הפיקוח על הפסקת פעולות האיבה, הגנרל האמריקני ג’וזף קלירפילד, שהגיע לביקור בזק במדינה. השניים דנו בהתפתחויות הביטחוניות בלבנון וברמה האזורית, ובדרכים לשפר את יעילות מנגנון הפיקוח, תוך הדגשת תפקידו המרכזי של צבא לבנון והצורך בחיזוקו בתקופה רגישה זו (חשבון X של צבא לבנון, 2 במאי 2026).
• במהלך תהלוכת הלוויה לארבעה הרוגים באלצ’אחיה אלג’נוביה שבבירות, בוצע ירי באוויר על ידי תומכי חזבאללה, בניגוד להחלטת הממשלה על פירוז עיר הבירה מנשק, וכתוצאה מכך דווח על מספר פצועים. עם הגעת צבא לבנון למקום בניסיון לעצור את המעורבים, יצרו תומכי חזבאללה שרשרת אנושית למניעת מעצרים ואפשרו לחלק מהמעורבים בירי להימלט מהמקום. בהמשך נפרסו כוחות צבא ומודיעין באזור (אלמרכזיה, 3 במאי 2026). בעקבות האירוע, פתח צבא לבנון בפעילות ביטחונית נרחבת שכללה פשיטות על בתי חשודים, סיורים ממוכנים והצבת מחסומים. נמסר כי אחד המעורבים בירי נעצר וכי נתפסו כמויות של כלי נשק (חשבון X של צבא לבנון, 3 במאי 2025).

     
מימין: הפגנת תומכי חזבאללה בבירות (אלמרכזיה, 3 במאי 2026).
משמאל: הגעת כוחות צבא לבנון לאזור (חשבון X של צבא לבנון, 3 במאי 2026)

• דווח כי מצרים העבירה מסר לנשיא לבנון, לפיו יש להימנע מניסיון לכפות את פירוק חזבאללה מנשקו באמצעות כוח צבאי או באמצעות צבא לבנון, מחשש להידרדרות לעימות פנימי. לפי “מקורות מצריים”, יישום הצעה אמריקאית בנושא עלול לפתוח חזית פנימית נגד הצבא ולערער את היציבות במדינה, ולכן יש למקד את המאמצים בחיזוק צבא לבנון ובשיפור יכולותיו להגנת הגבולות, ולא בהעמדתו בעימות עם חזבאללה (אלאח’באר, 29 באפריל 2026).
• כוחות מודיעין של צבא לבנון פשטו על מבנה במרכז צידון וחשפו מצבור אמצעי לחימה שנגנבו מדירה השייכת לבכיר באחד הארגונים הפלסטיניים, במסגרת חקירה רחבה בפרשת סחר בנשק. עד כה נעצרו שבעה חשודים, בהם אסיר לשעבר שהיה מעורב בעימותים בצידון בשנת 2013 בין תומכיו של איש דת סוני סלאפי לבין כוחות צבא לבנון וחזבאללה. ההערכה היא כי הנשק שנתפס מהווה רק חלק מכמות גדולה יותר שהופצה. נמסר כי החקירה מתמקדת הן בזיהוי היקף וסוגי אמצעי הלחימה והן במיפוי רשת ההפצה ויעדיה, דבר המצביע על אתגר מתמשך של שליטה בנשק לא חוקי ועל פוטנציאל לערעור היציבות הביטחונית הפנימית. (אלמדן, 30 באפריל 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• משרד הבריאות הלבנוני מסר כי מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 נהרגו 2,659 בני אדם ונפצעו 8,183 נוספים (אלנשרה, 2 במאי 2026). מאז תחילת הפסקת האש ב-17 באפריל 2026, נהרגו כמאה בני אדם, רובם גברים (אלאח’באר, 30 באפריל 2026).
• שר הכלכלה הלבנוני, עאמר בסאט, ציין כי ההפסדים הכלכליים שנגרמו ללבנון מתחילת המערכה נאמדים בכחמישה עד שבעה אחוזים מהתוצר המקומי, ומסתכמים במיליארדי דולרים, על רקע פגיעה בפעילות העסקית, ירידה בהעברות הכספים ועלייה באבטלה ובאינפלציה. במקביל, נמסר כי היקף העקורים בלבנון חצה את רף ה-1.2 מיליון, נתון המהווה נטל כלכלי וחברתי משמעותי על המדינה (אלמדן, 25 באפריל 2026).
• שר החקלאות הלבנוני, ניזאר האני, מסר כי שיעור התושבים הזקוקים לסיוע מזון דחוף עלה מאז תחילת המערכה מ-17 ל-24 אחוז מכלל האוכלוסייה. הוא הוסיף כי כ-22.5 אחוז מהאדמות החקלאיות נפגעו ישירות, וכי הפגיעה בשרשראות האספקה והלחצים האזוריים הובילו להחרפת מצוקת הביטחון התזונתי בלבנון (אלחדת’, 30 באפריל 2026). במקביל לכך, דו”ח ה־IPC של מדד הרעב, אשר פורסם על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, תוכנית המזון העולמית ומשרד החקלאות הלבנוני, הצביע על החרפה חדה במשבר הביטחון התזונתי בלבנון, כאשר יותר מרבע מהאוכלוסייה (כ-1.24 מיליון איש) סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור – עלייה של כ-367 אלף איש בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. בדרום לבנון, נמצאים חמישים אחוז מהאוכלוסייה במצוקה תזונתית, על רקע קריסת שווקים, הרס תשתיות ועליית מחירים חדה, במיוחד בדלק ובמזון (אלאח’באר, 1 במאי 2026).
• האיחוד האירופי הודיע על הקצאת מימון חדש בהיקף של 45 מיליון אירו ללבנון, אשר לראשונה יועבר ישירות דרך מוסדות ממשלתיים לבנוניים, מהלך המסמן את העמקת שיתוף הפעולה עם המדינה וחיזוק אמון בינלאומי במנגנוניה. עיקר התקציב (ארבעים מיליון אירו) יופנה לתוכנית הסיוע הלאומית “אמאן” לתמיכה בקרוב לתשעים אלף משפחות, לצד חמישה מיליון אירו נוספים לשיפור יכולות המערכת המוסדית וניהול מאגרי המידע לשם אפקטיביות חלוקת הסיוע (נדאא’ אלוטן, 29 באפריל 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 במאי 2026: "השימוש ברחפני FPV במערכה נגד ישראל, בראיית חזבאללה".

מאמרים נוספים בתחום