מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (26 בינואר- 2 בפברואר 2026)

עיקרים

• צה”ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של הארגון. בין השאר בוצעו תקיפות של תשתיות וכלים הנדסיים ששימשו לשיקום תשתיות וסוכלו 8 פעילי חזבאללה אשר עסקו בשיקום תשתיות הארגון.
• חזבאללה שומר על עמימות בנוגע למעורבותו האפשרית במידה ויפרוץ עימות אזורי עם איראן, אך רמז על הכנות לעימות במידה ויפרוץ. בתוך כך, מזכ״ל חזבאללה הצהיר על נאמנות דתית – אידאולוגית מלאה לאיראן , והבהיר כי סמכות הארגון להפעיל כוח מותנית באישור ההנהגה האיראנית.
• מזכ”ל חזבאללה הציג כל איום על איראן כאיום ישיר על חזבאללה, דחה את תפיסת הריבונות הלבנונית העצמאית והכין תודעתית את הקרקע להסלמה אזורית אפשרית, תוך הדגשה כי הארגון אינו ניטרלי בעימות עתידי וישמור לעצמו את ההחלטה אם ומתי להתערב.
• מקורות פוליטיים בלבנון מסרו כי נאום המזכ”ל פגע במאמצים לשיקום היחסים עם נשיא לבנון וגרם לעיכוב במגעים המדיניים עם הנהגת הארגון. נשיא לבנון הבהיר כי ההחלטה על מלחמה ושלום נתונה בידי המדינה בלבד והוסיף כי לבנון לא תשמש עוד כזירה לעימותים אזוריים.
• במסגרת תהליך רארגון בחזבאללה נתגלעו מחלקות בצמרת הארגון ומתיחות מול דרגי השטח.
• נציג לבנון במנגנון הפיקוח על הפסקת האש, הפגין גישה מעשית ולעומתית מול חזבאללה תוך הבעת נכונות לקידום צעדים בוני אמון מול ישראל והעלה אפשרות להידברות ישירה ובחירה בדרכים דיפלומטיות לפתרון המשבר מול ישראל.
• מקורות בלבנון הצביעו על מאבקי כוח פנימיים בחזבאללה ומתיחות בצמרת הארגון במסגרת ארגון מחדש של ההנהגה.
• בסוריה דווח על מעצר חולייה חמושה בקרבת דמשק, הקשורה ככל הנראה לחזבאללה. בנוסף, נטען כי הארגון מנהל רשתות הברחת סמים ואמצעי לחימה בסוריה.

המתיחות בין ישראל לחזבאללה

פעילות צה”ל

• צה”ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. בין השאר, הותקפו תשתיות וכלים הנדסיים של חזבאללה ששימשו לשיקום תשתיות. בנוסף, סוכלו 8 פעילי חזבאללה, בהם אחראי צוות ארטילריה בכפר אל-חרש שבדרום לבנון (דובר צה”ל, 26 בינואר- 2 בפברואר 2026), כמו כן דווח על אזרח מצרי שנהרג באחת התקיפות(אלג’זירה, 26 בינואר 2026).

הערכות חזבאללה לאפשרות של עימות בין ארה”ב וישראל לאיראן

• מקורות לבנוניים ועיראקיים דיווחו כי בימים האחרונים התקיימו מפגשי תיאום אינטנסיביים של גורמי מפתח ב״ציר ההתנגדות״, תחת פיקוח כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, במטרה לגבש מתווה תגובה אזורי למתקפה אמריקנית אפשרית נגד איראן. על פי הדיווחים, הוסכם כי כל עימות עם טהראן ייענה בתגובה קולקטיבית רב־זירתית, מדורגת ולא בהכרח סימולטנית, תוך חלוקת תפקידים בין הזירות. בהקשר זה, מזכ״ל חזבאללה, נעים קאסם, רמז בנאומו כי הארגון, שומר על גמישות ביחס לעיתוי ואופי ההתערבות. המקורות העריכו כי חזבאללה יעדיף בשלב ראשון מדיניות של מעקב פעיל והרתעה, אך יפעל אם יתברר שהמתקפה תפגע באופן קשה באיראן (אראם ניוז, 27 בינואר 2026).
• משקיפים מעריכים כי דבריו של נעים קאסם, לא כללו התחייבות אופרטיבית מיידית, אלא שימשו בעיקר ככלי להעלאת המורל ואיתות פוליטי. גורמים פוליטיים בלבנון ציינו כי עמדת הארגון כלפי איראן נשענת בראש ובראשונה על תלות כלכלית, וכי הצהרות הסולידריות נועדו לאשרר בפני טהראן את מחויבותו של חזבאללה אליה. להערכת המומחים, פגיעה מהותית באיראן עלולה לערער את בסיס קיומו של חזבאללה, הן בתחומים הכלכליים והמבצעיים והן בלגיטימציה הדתית והפוליטית שעליה נשען מאז הקמתו (אלנשרה, 27 בפברואר 2026).
• מקורות לבנוניים דיווחו על מגעים נמרצים בצמרת השלטון בלבנון בניסיון למנוע את גרירת לבנון למלחמה אזורית. נשיא לבנון, ג’וזף עון, הבהיר כי לבנון לא תשמש זירה או תשתית לסיוע לאיראן. עוד דווח כי יו״ר הפרלמנט, נביה ברי, פעל מול חזבאללה בניסיון להכיל את המצב ולמנוע את גרירת העדה השיעית ל״הרפתקה הרסנית״. עם זאת, לפי המקורות, למאמצים אלו סיכויי הצלחה מוגבלים, שכן החלטות הארגון כפופות בראש ובראשונה להוראות המנהיג העליון של איראן. עוד נטען כי חזבאללה איבד חלק ניכר מיכולותיו הצבאיות, וכי במקרה של הוראה מטהראן להתערב הארגון יראה בכך מלחמה קיומית (נדאא׳ אל־ווטן, 28 בינואר 2026).
• חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, נוואף אל־מוסאווי, נמנע מהתחייבות ברורה באשר למעורבות הארגון במקרה של תקיפה אמריקאית באיראן, והסתפק באמירה כי ״כשנגיע לגשר – נחצה אותו״. לדבריו, תקיפה כזו, אם תצא לפועל כתוצאה מ״טעות בחישוב הדעת״, תוביל ל״הר געש אזורי״, תוך טענה כי סין סיפקה לאיראן תמיכה שתאפשר לה להתמודד ביעילות עם מתקפה. אלמיאדין, 28 בינואר 2026).

נאום הנאמנות לאיראן של מזכ”ל חזבאללה והתגובות

• מזכ”ל חזבאללה נשא נאום בו הצהיר על נאמנותו לאיראן ולמנהיג העליון על ח’אמנאי. קאסם הדגיש כי חזבאללה כפוף לשלטון חכם ההלכה (וליאת אל־פקיה) וכי אין לארגון סמכות לפעול, לשפוך דם או לנהל עימותים ללא היתר הלכתי מהמנהיג האיראני. הוא הציג כל איום על ח׳אמנאי כאיום ישיר על חזבאללה ועל מיליוני מאמיניו, והבהיר כי התנקשות בו תיתקל בתגובה נרחבת. קאסם האשים את המערב בניסיונות מתמשכים למוטט את הרפובליקה האסלאמית באמצעות מלחמות, סנקציות והסתה פנימית והדגיש את זכותה של איראן לפתח יכולת גרעינית וייצור טילים ארוכי טווח. בראייתו, איראן מובילה את ציר ההתנגדות, מול גישת ישראל וארה״ב הרואות בלבנון, רצועת עזה, סוריה ואיראן זירה אחת (אלמיאדין, 26 בינואר 2026).
•  מקורות לבנוניים מסרו לאל־חדת׳ כי בצמרת הממשל לבנון שוררת תרעומת חריפה על נאומו של מזכ״ל חזבאללה נעים קאסם ובעיקר על הרמיזה על אפשרות לפתיחת חזית לבנונית כחלק מעימות אזורי. על פי הדיווח, דבריו נתפסים כהפרה חמורה של ריבונות המדינה וסמכות מוסדותיה. נשיאות לבנון הדגישה כי לא תאפשר לגרור את העם הלבנוני ל״מלחמות של אחרים״, וכי כל גורם שינסה לעשות כן יישא באחריות מלאה לתוצאות (אל־חדת׳, 26 בינואר 2026).
• מקורות פוליטיים בלבנון מסרו כי נאומו של קאסם פגע במאמצים לשיקום היחסים בין הארגון לבין נשיא לבנון ג’וזף עון ואף הוביל לעיכוב פגישה מתוכננת בין הנשיא לבין יו״ר סיעת חזבאללה בפרלמנט מוחמד רעד. לפי המקורות, עון הבהיר כי ההכרעה בסוגיות מלחמה ושלום נתונה בידי המדינה בלבד, והעביר באמצעות מתווכים ודרך יו״ר הפרלמנט נביה ברי, מסר חד לחזבאללה שלפיו לבנון לא תשוב לשמש ״זירת תמיכה״ בעימותים אזוריים. עוד נמסר כי ברי עצמו מתנגד למעורבות חזבאללה בכל עימות אפשרי נגד איראן, בשל השלכותיה ההרסניות על לבנון. על רקע זה, התחזקה בלשכת הנשיא ובראשות הממשלה ההערכה כי יש לקדם את התוכנית להגבלת הנשק במדינה, וביממה האחרונה אף הואצו המגעים עם צבא לבנון להשלמת שלביה הבאים. במקביל, התקבלו אזהרות דיפלומטיות אודות אפשרות למעורבות חזבאללה במלחמה אזורית. המקורות ציינו כי נאום קאסם העלה מחדש בישראל דיון באפשרות לפעול נגד חזבאללה מראש, טרם תקיפה אפשרית באיראן (נדאא’ אלווטן, 28 בינואר 2026).
• גורמים המתנגדים לחזבאללה מתחו ביקורת חריפה על דברי קאסם. להלן מספר דוגמאות:
  • יו”ר מפלגת “הפלנגות”,סאמי אלג’מייל, אמר כי אם אתה רוצה להגן על המנהיג שלך, לך אליו. אם אתה רוצים להתאבד, עשה זאת לבד, אבל עזוב את לבנון לנפשה (חשבון הX של אלג’מייל, 26 בינואר 2026).
  • יו״ר הזרם הלאומי החופשי, ג’בראן באסיל ,טען כי אימוץ תפיסות ״אחדות הזירות״ ו״מלחמת התמיכה״ גרר חורבן לארגון וללבנון גם יחד, ערער את התפיסה שהנשק שבידי הארגון מייצר הרתעה וממחיש כישלון אסטרטגי מתמשך. הוא הזהיר מפני חזרה על ״הפשע״ של גרירת לבנון להרס נוסף, וקרא לאימוץ עמדה ניטרלית ( חשבון X של ג׳בראן באסיל, 27 בינואר 2026).
  • יו״ר המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית לשעבר, וליד ג’נבלאט, תקף בחריפות את נאומו של קאסם, וכינה אותו ״בלתי אחראי״, תוך אזהרה מפני גרירת השיעים ולבנון כולה לעימות אזורי מסוכן. לדבריו, הרטוריקה של קאסם מתסיסה את ישראל ומהווה הסלמה מיותרת בעיתוי רגיש, ואף מסכנת את התוכנית הממשלתית להסדרת המצב הביטחוני בדרום, אשר לדבריו רשמה עד כה התקדמות ממשית בשטח (lebanondebate, 27 בינואר 2026).
  • חבר הפרלמנט הלבנוני, מישל מעוּד, תקף בחריפות את קאסם, והאשים אותו בהעמדת לבנון לשירות האינטרסים של המשטר האיראני על חשבון חיי האזרחים, רכושם וביטחונם, ובפרט תושבי הדרום והבקעה. לדבריו, מדובר בהתנהלות חסרת אחריות המעמידה את לבנון בסכנה ישירה, והוא קרא לקאסם לחדול מהמשך גרירת המדינה לעימותים שאינם משרתים את האינטרס הלאומי (חשבון X של מישל מעוד, 27 בינואר 2026).
  • יו״ר מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג’עג’ע, תקף בחריפות את קאסם, וטען כי דבריו מהווים הפרה בוטה של החוק וניסיון להפקיע מהמדינה את הסמכות הבלעדית להכריע בסוגיות מלחמה ושלום. לדבריו, עצם קיומו של נשק מחוץ למסגרת המדינה מונע את שיקום המדינה ופוגע באמון של מדינות המפרץ בלבנון ומעמיק את בידודה. ג’עג’ע קרא לממשלה לנקוט צעדים פוליטיים וצבאיים לפירוק הזרוע הצבאית של חזבאללה, והזהיר כי כל התערבות של הארגון בעימות אזורי תהווה פשע נגד לבנון ועדתו שלו. הוא הדגיש כי האסטרטגיה הביטחונית נקבעת בידי הצבא והממשלה בלבד, והוסיף כי סיום מצב המלחמה הוא תנאי הכרחי לשיקום הדרום ולקבלת סיוע בינלאומי (MTV, 29 בינואר 2026).
• תומכי חזבאללה הגנו על עמדת הארגון והביעו תרעומת על הביקורת שהופנתה כלפי מזכ”ל הארגון. להלן דוגמאות בולטות:
  • חבר סיעת ״הנאמנות להתנגדות״, חבר הפרלמנט עלי אלמקדאד, קרא ליישם את קווי היסוד של הממשלה. אל־מקדאד האשים את הממשלה והקהילה הבינלאומית בשתיקה נוכח פעולות ישראל לאחר הפסקת האש, וטען כי מועצת הביטחון מצמצמת את האירועים ל״הפרות״ במקום להכיר ב״מלחמה״ נגד לבנון. לדבריו, שרים המספקים לגיטימציה לפעולות ישראל פוגעים במדינה, ונדרשת עמדה רשמית תקיפה וברורה שתגן על לבנון ותמנע את המשך התוקפנות נגדה (lebanondebate, 27 בינואר 2026).
  • הפרשן עמאד מרמל, המקורב לחזבאללה, כתב כי נאומו של מזכ״ל הארגון נוסח במכוון בעמימות מחושבת, המותירה פתח למעורבות צבאית לצד איראן אם ייקבע כי הנסיבות מחייבות זאת. לדבריו, חזבאללה רואה בכל מלחמה נגד איראן איום קיומי ישיר, ופועל מתוך תפיסת ״הגנה עצמית לגיטימית״, תוך שמירת גמישות מלאה באשר לעיתוי ואופי ההתערבות. מרמל טען כי הארגון מעריך שעמידה מן הצד במקרה של תקיפה באיראן תהווה התאבדות אסטרטגית, וכי מסר האזהרה נועד גם להרתיע את ישראל וארה״ב (אל־ג’ומהוריה, 28 בינואר 2026).

חזבאללה – פעילות וארגון

• מקורות המקורבים לחזבאללה מסרו כי הנהגת הארגון הידקה בשבועות האחרונים את השליטה והפיקוח על הכוחות הפרוסים בחזית הדרומית, והנחתה לאסור יוזמות עצמאיות של דרגי השטח והורתה שכל תגובה יזומה תהיה כפופה להחלטות של הנהגת הארגון. לפי המקורות, הארגון מאמץ מדיניות של ״מוכנות מלאה ללא החלטת מלחמה״ ומתמקד בהכלה ובמניעת הידרדרות, מתוך חשש שתקרית מקומית לא מחושבת תכפה הסלמה שאינה רצויה. עם זאת, הכוננות הממושכת, ריבוי נקודות החיכוך והלחץ על היחידות בשטח מקשים על שליטה מלאה ומגבירים את הסיכון לטעויות. להערכת המקורות, האתגר המרכזי של חזבאללה כיום אינו יוזמה התקפית, אלא היכולת למנוע מלחמה שתיכפה עליו בשל חיכוך מקרי (אראם ניוז, 28 בינואר 2026).
• מקורות ביטחוניים בלבנון מסרו כי חזבאללה החל לאחרונה להפעיל בדרום לבנון ובמערב בקעת הלבנון יחידות ייעודיות המכונות ״ציידי כטב״מים״, כחלק מהיערכות שקטה לעימות אזורי אפשרי הקשור לאיראן. בניגוד למערך הגנה אווירית קלאסי, היחידות פועלות במתכונת מבוזרת וגמישה ומתמקדות בשיבוש והטרדה באמצעות ירי סלקטיבי, לוחמה אלקטרונית ומארבים, במטרה לפגוע באיסוף המודיעיני ובדיוק התקיפות הישראליות, ולא בהכרח כדי להפיל כל כלי טיס. לפי ההערכה, הארגון מזהה את העליונות האווירית והמודיעינית של ישראל כמרכיב ההכרעה בשלבי הפתיחה של כל מלחמה, ולכן מבקש למנוע ״מהלומה חכמה״ מהירה באמצעות צמצום חתימה, פיזור כוחות והגבלת תנועה. גישה זו משקפת מעבר מדפוס התקפי למגננה אסטרטגית שנועדה לקנות זמן ולמנוע הכרעה מוקדמת (אראם ניוז, 29 בינואר 2026).
• חבר גוש חזבאללה בפרלמנט, עלי אלמקדאד, הצהיר כי ישראל ממשיכה בתוקפנותה וכי הארגון לא יאפשר כל חדירה ביטחונית או מודיעינית לשורותיו. אלמקדאד הדגיש כי ״ההתנגדות״ תמשיך להגן על לבנון וקרא לאחדות פנימית מול האויב, שלדבריו חותר למימוש פרויקט ״ישראל הגדולה״. אלמקדאד שב והבהיר כי חזבאללה נחוש למנוע כל דריסת רגל ישראלית בשטח לבנון ולהמשיך בקו הרתעה תקיף (lebanondebate, 31 בינואר 2026).
• “מקורות” דיווחו כי הנהגת חזבאללה מצויה בעיצומו של מאבק פנימי על חלוקת סמכויות ומוקדי השפעה, שבמרכזו צמצום תפקידו של ופיק צפא, העומד בראש יחידת הקישור והתיאום. המהלך, המובל בידי המזכ״ל נעים קאסם כחלק מארגון מחדש של הנהגת הארגון, נועד לנתק מוקדי כוח המזוהים עם עידן חסן נצראללה ולהציב הנהגה נאמנה יותר למתווה החדש. לפי הדיווחים, הגבלת סמכויותיו של צפא עוררה מתיחות חריפה, שהובילה לאיומי התפטרות ולהסתגרותו, וממחישה את עומק הקרע בצמרת חזבאללה בעיתוי רגיש במיוחד (אלערביה, אלחדת’, 27 בינואר 2026).

• דיווחים שונים מצביעים על החרפה משמעותית בחדירות מודיעיניות לשורות חזבאללה, אשר נחשפו ביתר שאת מאז המלחמה האחרונה מול ישראל והגיעו עד לדרגי פיקוד ויחידות רגישות. לפי המקורות, לא מדובר בכשל טכנולוגי בלבד אלא בחדירה אנושית רחבת היקף, שהובילה את הארגון לפתוח בחקירות ומשפטים פנימיים חשאיים תחת מעטה סודיות, במטרה למנוע פגיעה באמון סביבתו התומכת. בתוך הארגון נתפס ״תיק הסוכנים״ כאחד האיומים הביטחוניים החמורים ביותר בשנים האחרונות – ברמת סיכון הדומה להשלכות הלחימה עצמה – ומלווה במשבר אמון פנימי ובהכרה בפגיעות מתמשכת למודיעין הישראלי, באופן העלול לכפות שינויים מבניים עמוקים ( נדאא’ אלווטן, 27 בינואר 2026, אראם ניוז, 29 בינואר 2026).

ממשל לבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר בפגישה עם משפחת הקצין הלבנוני בדימוס אחמד שוכר, שלפי דיווחים בלבנון נחטף לאחרונה בידי המוסד על רקע פרשת היעלמות רון ארד, כי סוגיית העצורים והאסירים המוחזקים בידי ישראל נמצאת במעקב יומי ועולה במסגרת המגעים עם ועדת הפיקוח על הסכם הפסקת האש. עון ציין כי מנגנוני הביטחון הלבנוניים חשפו את נסיבות חטיפתו של שוכר וממשיכים לחקור עצור נוסף הקשור לפרשה (סוה”י הלבנונית, 30 בינואר 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, נפגש עם משלחת מטעם ועד משפחות האסירים, בהשתתפות חבר סיעת חזבאללה חוסיין אל־חאג’ חסן. חסן מסר כי 20 אסירים לבנונים מוחזקים כיום בידי ישראל מהעימות עם ישראל (מאז 8 באוקטובר 2023) לצד 3 אסירים מתקופות קודמות שהחזקתם אינה מוכרת רשמית. מבין העצורים העדכניים, 10 נשבו במהלך המלחמה האחרונה (9 בשדה הקרב ואחד שנחטף מאזור אל־בתרון) ו־10 נוספים נעצרו בשטח לבנון לאחר הפסקת האש ב־27 בנובמבר 2024. עוד נטען כי חלקם פצועים או חולים, וכי ישראל מסרבת לביקורי הצלב האדום. סלאם הביע תמיכה בהפיכת תיק האסירים לעדיפות לאומית והתחייב למעקב ישיר מול משרדי הממשלה והערוצים הדיפלומטיים והמשפטיים לקידום הטיפול בו (חשבון X של ראשות הממשלה, 29 בינואר 2026).
• שר המזרח התיכון בממשלת בריטניה שוחח עם שר החוץ הלבנוני ,יוסף רג׳י, על המצב הביטחוני והמדיני בלבנון. רג׳י הדגיש כי לבנון חותרת למונופול מלא של המדינה על הנשק בכל שטחה, וקרא להפסקת החימוש והמימון של חזבאללה. לדבריו, הוא אף פנה לשר החוץ האיראני בדרישה שיפעל לריסון הארגון ולהשבתו למסגרת מדינת החוק, תוך רמיזה ברורה לאחריותה של איראן להמשך חוסר היציבות. הדברים נאמרו על רקע הערכתו של רג’י כי הזירה האזורית מצויה בתהליך של עיצוב מחדש (Lebanon debate, 27 בינואר 2026).

צבא לבנון

• נשיא לבנון ג’וזף עון קיים דיון עם מפקד צבא לבנון, רודולף הייכל, בנוגע למצב הביטחוני בדרום על רקע התקיפות הישראליות המתמשכות. בנוסף, סקרו השניים את ההיערכות לביקורו הקרוב של מפקד הצבא בוושינגטון ואת הפגישות המתוכננות עם בכירים בממשל האמריקני, כחלק ממאמצי התיאום הביטחוני והמדיני (חשבון ה-X של נשיאות לבנון, 30 בינואר 2026).

מנגנון הפיקוח על הפסקת האש

• נציג לבנון בוועדת הפיקוח, השגריר לשעבר סימון כרם, הציג קו מדיני פרגמטי והבהיר כי המשא ומתן מצוי בקיפאון אך לבנון נכונה לקדם צעדים בוני אמון הדדיים, ובראשם נסיגה ישראלית מאתרים “כבושים” ושחרור אסירים, בתמורה להתקדמות בשלב השני של תוכנית הגבלת הנשק מצפון לליטני. כרם הדגיש כי הוא מדבר בשם המדינה ולא מטעם הארגון, הטיל ספק במידת שיתוף הפעולה של חזבאללה עם הצבא, ואף הזהיר כי הצהרותיו הפומביות מספקות לישראל אמתלות לפעולה. לצד זאת, אותת על נכונות להידברות ישירה ואף לקיום מגעים בתל אביב, מהלך המשקף ניסיון לבסס ריבונות מדינתית ולהעדיף פתרונות דיפלומטיים על פני הסלמה צבאית (אלאח׳באר, 31 בינואר 2026).
• יועצו הביטחוני והצבאי של נשיא לבנון, אנטואן מנצור, נפגש עם עוזר יו״ר הוועדה המחומשת לפיקוח על הפסקת האש, דייוויד ליאון קלינגנסמית’. במהלך הפגישה נסקרה התקדמות עבודת הוועדה ושיתוף הפעולה עם הצד הלבנוני, תוך הדגשת החשיבות שמייחס הנשיא עון למנגנון הפיקוח כמרכיב מרכזי בביסוס היציבות והביטחון במדינה (חשבון X של נשיאות לבנון, 27 בינואר 2026)
• שגרירות ארצות הברית בביירות ופיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) אישרו כי מסגרת התיאום הצבאי שנקבעה בהסכם הפסקת פעולות האיבה מ־27 בנובמבר 2024 ממשיכה לפעול במלוא היקפה, תוך שמירה על אותם יעדים, משתתפים ודרגי פיקוד. המפגש הבא של מנגנון התיאום תתקיים בנאקורה ב־25 בפברואר 2026, ובהמשך נקבעו מועדים נוספים ל־25 במרץ, 22 באפריל ו־20 במאי, כאשר המפגשים יוסיפו לשמש כפורום המרכזי לתיאום הצבאי בין הצדדים (חשבון הX- של שגרירות ארה״ב בלבנון, 30 בינואר 2026).
• גורם רשמי בלבנון בירך על חידוש מפגשי מנגנון התיאום המחומש, וציין כי בכך הופרכו ההערכות בדבר שיבוש עבודת הוועדה או סיום משימתה. עוד הדגיש כי עצם קביעת מועד הישיבה היא צעד חיובי, אך המטרה היא שינוי מהותי בתפקוד הוועדה והפעלת לחץ ממשי על ישראל לעמוד בהתחייבויותיה, כתנאי להתקדמות בשלבים הבאים של תוכנית צבא לבנון להגבלת הנשק מדרום לליטני (אל־ג’ומהוריה, 31 בינואר 2026).
• בתוך כך, מקורות דיפלומטיים מסרו כי ארצות הברית מפעילה לחץ על לבנון להעלות את דרג הייצוג במו״מ מול ישראל לרמת שרים ואף לשקול העברת השיחות לגרמניה, ובפרט למינכן, בעוד שמנגנון הפיקוח יישאר ממוקד בהיבטים הצבאיים-טכניים וימשיך לפעול מנאקורה (אלג’רידה, 1 בפברואר 2026).

סוגיית פירוק נשק חזבאללה

• סגן יו״ר המועצה השיעית העליונה בלבנון, עלי אלח’טיב, תקף בדרשת יום שישי את עמדת השלטונות בביירות וטען כי לבנון ו״ההתנגדות״ מילאו את התחייבויותיהן במסגרת הסכם הפסקת האש מדרום לליטני, בעוד שישראל ממשיכה בתקיפות ובהחזקת שטחים. לדבריו, במקום ללחוץ על ישראל, מפעילה המדינה לחץ להגבלת נשק חזבאללה מצפון לליטני ,מהלך שתיאר כחולשה ותבוסתנות. אלח’טיב קרא לדחות כל דיון בנושא הנשק מצפון לליטני עד להשלמת נסיגה ישראלית מלאה, ביסוס שליטת הצבא בדרום, החזרת העקורים ושחרור האסירים הלבנונים (אלדיאר, 30 בינואר 2026).
• מקור ביטחוני אמר כי יציבות לבנון תלויה בהבנות עם חזבאללה ובקידום עקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה, המהווה תנאי הכרחי להמשך הסיוע האמריקאי ולשיקום המדינה. לדבריו, ייתכן עיכוב נוסף של 15 ימים לצורך תיאום בין הצבא לחזבאללה, אך כישלון עלול להוביל להשעיית התמיכה בצבא. ביקורו של מפקד צבא לבנון, רודולף הייכל בוושינגטון תואר כ״נקודת מפנה״, ואף הועלתה אפשרות לדחיית ועידת פריז ודיוני המנגנון אם לא תחול התקדמות עד 25 בפברואר (אלדיאר, 30 בינואר 2026).
• סגן יו״ר מפלגת הפלנגות הלבנוניות, נביל חכים, הצהיר כי לא תיתכן מדינה מתפקדת כל עוד קיים נשק מחוץ למסגרת המדינה, והדגיש כי בלעדיות ההחלטה על מלחמה ושלום חייבת להיות בידי הממשלה בלבד. לדבריו, לבנון לא תשוב לשמש זירה למלחמות אחרים, ואין להטיל על הציבור והרשויות המקומיות את עלויות ״הרפתקאות״ ביטחוניות. חכים הטיל את האחריות לשיקום על מי שגרם להרס, והזהיר כי ללא ריבונות ביטחונית מלאה לא יתאפשרו פיתוח, השקעות ויציבות (נדאא׳ אל־ווטן, 31 בינואר 2026).

שיקום לבנון

• ממשלת לבנון אישרה את המבנה והמנגנון המוסדי לתהליך שיקום המדינה, לאחר הכנסת שינויים משמעותיים במתווה המקורי. במסגרת ההחלטה אושר מנגנון ההתערבות והביצוע של תוכנית השיקום, חרף ניסיונות לדחות את ההכרעה. בדרך זו מנסה הממשלה להפגין משילות ותפקוד דווקא בעיתוי של מתיחות ביטחונית וחוסר ודאות מדיני ובניסיון להאיץ את גיוס הסיוע הבינלאומי למאמצי השיקום (אל־מדן, 30 בינואר 2026).
• יועץ נשיא לבנון לענייני שיקום, עלי חמיה, ציין כי נושא השיקום ניצב בראש סדר העדיפויות של לשכת הנשיאות. לדבריו, השלב הראשון כבר יצא לדרך עם אישור חוק פטורים ממסים ואגרות שפורסם ביולי, ובמקביל החלה מועצת הדרום בביצוע מיפוי וסקר נזקים בשטח. עוד הוסיף כי המנגנון שאושר בממשלה מהווה את המסגרת הביצועית לשלב הבא, ומאפשר לנפגעים להגיש מסמכים ל״מועצת הדרום״ ולוועדה העליונה לסיוע לצורך קביעת היקף הסיוע הכספי (אלעהד, 30 בינואר 2026).

הארגונים הפלסטינים בלבנון

• במסגרת מהלכי המדינה להסדרת הנשק הפלסטיני והחלת הריבונות במחנות הפליטים, הודיע צבא לבנון לפלגים במחנה אל־בדאוי כי הצבא יקבל לידיו את האחריות הביטחונית בכניסות למחנה באמצעות הצבת שני מחסומים מרכזיים וסגירת דרכי גישה משניות, במהלך שבוצע בתיאום מלא וללא התנגדות. במקביל, קיים מפקד הביטחון הלאומי הפלסטיני, אל-עבד אבראהים ח’ליל, ביקור במחנה עין אלחלוה, הדגיש את מוכנות הכוחות ואת שיתוף הפעולה עם הרשויות הלבנוניות, וציין כי ביטחון המחנות הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלבנוני. הצעדים משקפים הידוק פיקוח מדינתי וניסיון לבסס שליטה ביטחונית ממוסדת בזירה הפלסטינית בצפון ובדרום המדינה (נדאא׳ אלווטן, 30 בינואר 2026).

סוריה- לבנון

• משרד הפנים הסורי דיווח על מעצר חוליה שתכננה שיגורים לעבר שכונת אל-מזה ושדה התעופה הצבאי בסמוך לדמשק, כולל כטב”מים מוכנים לשיגור. החקירות הראשוניות קושרות את חברי החולייה לארגון חזבאללה (נהרנט, 1 בפברואר 2026). בתוך כך, מפקד ביטחון הפנים במחוז פריפרית דמשק, תת-ניצב אחמד אלדאלאתי, האשים את חזבאללה בהפעלת רשתות הברחת סמים ואמצעי לחימה בסוריה, תוך שימוש בחוליות רדומות של אזרחים סוריים שפועלות באזורים בעלי ואקום ביטחוני. אלדאלאתי ציין כי רוב פעולות התקיפה של החוליות תואמו עם הגעת משלחות זרות למדינה, והדגיש כי לארגון הכרות טובה עם השטח ויכולת לגייס כוח אדם מקומי. חזבאללה הכחיש בפומבי כל קשר או פעילות בסוריה. וטען כי לארגון אין נוכחות על אדמת סוריה והוא מחויב לשמירה על ביטחון ואחדות המדינה השכנה (1 בפברואר 2026 Lebanon Debate).

מאמרים נוספים בתחום