מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (25-18 במאי 2026)

עיקרים

• צה”ל המשיך באיתור והשמדת תשתיות טרור במרחב ההגנה הקדמי (“הקו הצהוב”) בדרום לבנון וסיכל מחבלים שהיוו איום על הכוחות וחוליות שניסו להתקרב לגדר הגבול עם ישראל. במקביל, הותקפו יעדי טרור וסוכלו מחבלים באזורים נוספים בדרום לבנון ובאלבקעא, ובכלל זה אתרים לייצור אמצעי לחימה ותשתיות שהוסתרו במבנים אזרחיים. שלושה לוחמי צה”ל נהרגו ולפחות 15 לוחמים נפצעו, בהם מפקד חטיבה.
• חזבאללה פרסם יותר מ-130 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יעדים בצפון ישראל, מרביתן באמצעות רחפני נפץ וכלי טיס בלתי מאוישים. נטען כי הארגון הגביר את ניסיונות הפגיעה במערכי פיקוד, שליטה והגנה של צה”ל בדרום לבנון ובגבול הצפון, תוך שימוש בנחילי רחפנים, כולל סוג חדש של רחפני נפץ מתאבדים.
• נשיא לבנון עון המשיך להדגיש כי המשא ומתן הישיר עם ישראל הוא הדרך היחידה לקדם את הנסיגה הישראלית מדרום לבנון, ושר החוץ רג’י ציין כי המשא ומתן נועד להוביל למדינה “משוחררת מכל ארגון חמוש בלתי חוקי”. צבא לבנון גיבש משלחת לשיחות הצבאיות עם ישראל בפנטגון ב-29 במאי 2026, אך הבהיר כי הנציגים יעסקו רק ביישום הפסקת האש ובנסיגת צה”ל.
• מזכ”ל חזבאללה קאסם ניצל את נאום יום השנה לנסיגת צה”ל מדרום לבנון כדי להחריף את הטון נגד הממשל הלבנוני ולהאשים אותו בחולשה ובקידום “פרויקט ישראלי” לפירוק נשק הארגון. הוא הכריז כי האזרחים יכולים לצאת לרחובות כדי להפיל את הממשלה ובנוסף איים כי “ההתנגדות” תעמוד מול כל מי שינסה לאיים על קיומה.
• הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על ארבעה חברי פרלמנט של חזבאללה, על שגריר איראן המיועד בלבנון, על שני בכירים בתנועת אמל ולראשונה על שני בכירים בגופי הביטחון הלבנוניים שנטען כי סייעו לחזבאללה לשמור על השפעה במוסדות המדינה. בחזבאללה ובאמל האשימו כי מדובר בניסיון הפחדה והפעלת לחץ על יו”ר הפרלמנט ברי.
• דווח כי איראן וחזבאללה מגבירים את התיאום בסוגיית “היום שאחרי” המלחמה ופועלים יחד לשיקום תשתיות הארגון באמצעות הברחות. עוד נטען כי משמרות המהפכה מעורבים בניהול פעילות חזבאללה מצפון לנהר אלזהארני.
• סימנים גוברים לביקורת נגד חזבאללה ואיראן על המשך המלחמה בקרב בסיס התמיכה השיעי בלבנון. תושבים ששבו לבתיהם באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות בשל אילוצים כלכליים הביעו חשש מהסלמה מחודשת.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• צה״ל המשיך בפעילות קרקעית ואווירית נרחבת במרחב קו ההגנה הקדמי (“הקו הצהוב”) בדרום לבנון, במסגרתה הותקפו והושמדו תשתיות טרור, ובהן תוואים תת-קרקעיים, מחסני אמצעי לחימה, עמדות תצפית ומשגרים של חזבאללה וסוכלו מחבלים שהיוו איום על כוחות צה”ל, וכן מחבלים שהתקרבו לעבר גדר הגבול עם ישראל. בנוסף, הותקפו מטרות של חזבאללה וסוכלו מחבלים באזורים נוספים בדרום לבנון ובאלבקעא, ובכלל זה אתר תת-קרקעי לייצור אמצעי לחימה באלבקעא, אמצעי תצפית שהוצבו בתוך מבנה אזרחי ואתר לייצור אמצעי לחימה שהוקם במבנה ששימש כמרפאה. לוחם צה”ל נהרג מפגיעת רחפן נפץ בשטח ישראל ליד הגבול, עוד לוחם נהרג מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון ולוחם נוסף נהרג בהיתקלות בדרום לבנון. בנוסף נפצעו לפחות 15 לוחמים, בהם מפקד חטיבה 401 ולוחמת מתעדת מבצעית (דובר צה”ל, 25-18 במאי 2026).

פעילות חזבאללה

• מ-18 במאי (בשעה 12:00) ועד 25 במאי 2026 (בשעה 12:00), פרסם חזבאללה 136 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות רחפני נפץ (48 מההודעות), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים נגד טנקים (נ”ט), רקטות, פגזי מרגמה (פצמ”רים) וטילים נגד מטוסים (נ”מ). הרוב המוחלט של התקיפות כוון נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון, אולם בוצעו גם תקיפות רחפני נפץ, כטב”מים ורקטות לעבר יישובי גבול הצפון, בדגש על ריכוזי כוחות צה”ל בסמוך לגבול (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25-18 במאי 2026). להלן מאפיינים בולטים בפעילות הארגון:
  • במסגרת הודעות חזבאללה, הובלט עימות ממושך שלטענת הארגון התרחש בעיירה חדאת’א בדרום לבנון, ואשר הוצג על ידי הארגון כבלימה מוצלחת של ניסיון חדירה ישראלי לעבר העיירה. לפי ההודעה, כוחות חזבאללה ניהלו חילופי אש מול כוחות צה״ל, תוך שימוש בנשק נ”ט, מרגמות ואש ישירה, ובמסגרתם נטען להשמדת ארבעה טנקי מרכבה ולפגיעה בכוחות תגבורת ישראליים. בנוסף, ההודעה הדגישה את השילוב בין מארבים קרקעיים, תצפיות מוקדמות והפעלת אש מדויקת נגד כוחות ושריון, כחלק ממאמץ מתמשך לשחוק את ניסיונות ההתקדמות של צה״ל בגזרה. יודגש כי פרסום ההודעה הינו חלק ממאמץ הסברתי של חזבאללה להציג את עצמו כמחזיק ביוזמה טקטית וכמי שמסוגל לבלום את הפעילות הקרקעית הישראלית בדרום לבנון, תוך הדגשת ממד ה”עמידה האיתנה” מול צה״ל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 20 במאי 2026).
  • חזבאללה החל לאמץ אסטרטגיה של “ציד מפקדים”, הנשענת על מעקב אחר תנועות קצינים ישראלים בכירים במטרה לפגוע במערכי הפיקוד, ההגנה והשליטה של צה״ל לאורך החזית הצפונית. לפי הדיווחים, חזבאללה ביצע תקיפות נגד משגר של מערכת “כיפת ברזל”, כלי רכב שיוחס למפקד חטיבה 300, לצד “פשיטות אש” רחבות באמצעות רקטות, ארטילריה וכטב”מים במספר מוקדים במקביל. בתוך כך, חזבאללה הודיע על כניסתם למערכה של “רחפני אבאביל מתאבדים” (יותר מעשרים קבלות אחריות מאז 19 במאי 2026), לרבות הפעלת “להקות” רחפנים רב-כיווניות שנועדו להעמיס על מערכי ההגנה האווירית, להרחיב את מרחב החדירה ולהגדיל את סיכויי הפגיעה במטרות. בנוסף, נטען כי הארגון ממשיך לפתח יכולות בתחומי השיבוש האלקטרוני וההגנה האווירית, כחלק ממאמץ להגביר את הלחץ המבצעי על כוחות צה״ל בגבול הצפון (אלאח’באר, 19–22 במאי 2026).

• • “מקורות” מסרו כי חזבאללה החל להשתמש ברחפני נפץ מסוג אבאביל שמצוידים במצלמה תרמית, אשר מאפשרים פגיעה בכוחות צה”ל גם במהלך הלילה. לפי “המקורות”, הניסיון הישראלי לשנות טקטיקות ולהסתמך על תנועה בלילה כבר אינו יעיל מאחר ש”האויב” הפך לחשוף ו”ההתנגדות” תשדר את הצילומים של התקיפות שוב ושוב והדבר יאשר כי כעת “כוחות הכיבוש הישראליים לכודים באדמה הטובענית” של דרום לבנון (אלמנאר, 24 במאי 2026). עם זאת, הצילום התרמי שהוצג בכתבה של אלמנאר, ואשר לכאורה בוצע מרחפן ותיעד לוחמי צה”ל, התברר כצילום של יחידת כיבוי אמריקאית בקולורדו משנת 2020. גם בצה”ל ציינו כי אין עדות שחזבאללה הציב מצלמות לראיית לילה על הרחפנים (ערוץ הטלגרם של איתי בלומנטל, 25 במאי 2026).
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, נאם לציון “יום השחרור וההתנגדות” (יום יציאת צה”ל מדרום לבנון ב-24 במאי, 2000) ושיבח את לוחמי “ההתנגדות” על “שניפצתם את המיתוס של האויב הציוני”. הוא הכריז כי רחפני “ההתנגדות” ימשיכו לרדוף אחרי “חיילי האויב” וטען כי ישראל מודה במספר הנפגעים רק בגלל הצילומים שמגיעים מהרחפנים. הוא הוסיף כי “מה שמתרחש בדרום הוא תחילת הסוף עבור ישראל” (אלמנאר, 24 במאי 2026).
• חזבאללה פרסם אגרת מטעם “לוחמי ההתנגדות האסלאמית” למזכ״ל הארגון, נעים קאסם, בהם הדגישו את נאמנותם להנהגת הארגון ולהמשך דרך “ההתנגדות” והמאבק מול ישראל. האגרת כללה מסרים אידיאולוגיים ולוחמניים מובהקים, תוך האדרת ערכי הג’האד, ההקרבה והשהאדה, ותיאור הלחימה בדרום לבנון כמאבק אמוני והיסטורי מול “הכיבוש הציוני”. בנוסף, נטען כי פעולות חזבאללה ממשיכות לשחוק את צה״ל ולמנוע ממנו התבססות בדרום, לצד התחייבות מפורשת להמשך הלחימה עד לנסיגת ישראל מאדמות לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 20 במאי 2026).
• עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, העריך כי האזור חוזר למסלול של עימותים מתמשכים, לאחר שארה”ב וישראל לא הצליחו להכריע את איראן ואת “ציר ההתנגדות”. לדבריו, המלחמה בלבנון מחזקת מחדש את רעיון “ההתנגדות”, בעוד ישראל נערכת למערכה ארוכה במספר חזיתות – רצועת עזה, דרום סוריה ולבנון – כחלק ממאמץ לשחוק את איראן ושלוחותיה. בנוסף, טען כי ארה”ב וישראל ממשיכות לבחון אפשרות להסלמה נוספת מול איראן, ובזירה הלבנונית צפויה ישראל להרחיב את החיסולים והפגיעה בתשתיות חזבאללה כחלק מהעימות האזורי הרחב (אלאח’באר, 20 במאי 2026).

המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הדגיש כי כל הסדרה עתידית מול ישראל חייבת להתבסס על הפסקת אש, נסיגה ישראלית, פריסת צבא לבנון בדרום, החזרת העקורים וסיוע כלכלי ללבנון, תוך שלילת דיווחים על ויתורים מדיניים רחבים יותר. הוא גם המשיך לקדם קו פומבי המשלב בין מאמצים לבלימת ההסלמה הביטחונית לבין קידום סדר יום פנימי-כלכלי המבוסס על חיזוק מוסדות המדינה ושיקום האמון הציבורי והאזורי בלבנון. לדברי עון, המשבר בלבנון אינו רק כלכלי, אלא משבר עומק של אמון בין המדינה לבין אזרחיה ובין לבנון לבין הקהילה הבינלאומית )חשבוןX של נשיאות לבנון, 18–21 במאי 2026).
• בהודעה שפרסם עון לרגל 26 שנה ליציאת צה”ל מדרום לבנון, הוא ציין כי “יום השחרור” השנה מגיע כאשר לבנון נאנקת תחת משקל של מציאות כואבת מאחר ש”התוקפנות” הישראלית לא פסקה ויש “כיבוש מחודש” של הדרום בניגוד להחלטות הבינלאומיות. עון הדגיש כי לבנון לא תשלים עם המציאות הנוכחית וכי המדינה פועלת להשיג נסיגה ישראלית מלאה באמצעות משא ומתן “שלא יהווה ויתור או כניעה”. עון הוסיף כי המדינה תרחיב את סמכותה על כל שטחה באמצעות הצבא וכוחות הביטחון והודה לסולידריות העממית סביב המדינה שקיבלה החלטות גורליות. נשיא לבנון לא התייחס במפורש לחזבאללה, אך אמר כי כל מי שהיו מעורבים בשחרור הדרום – “צבא ולוחמי התנגדות” – וכל תושבי לבנון זכאים למדינה חזקה וכוללנית עם לגיטימציה למוסדותיה שתשרת את כל התושבים (חשבון X של נשיאות לבנון, 25 במאי 2026).
• שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, הגדיר את המשא ומתן הישיר כ”החלטה אמיצה” שנועדה להוביל למדינה “משוחררת מכל ארגון חמוש בלתי חוקי”, כחלק מהדגשת עקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה (חשבוןX של יוסף רג’י, 20 במאי 2026).
• דווח כי בלבנון גוברים החששות כי המעורבות האמריקאית הגוברת סביב המשא ומתן והפגישות הביטחוניות עם ישראל תהפוך לכלי לחץ ישיר על בירות בסוגיית נשק חזבאללה וההסדרים הביטחוניים בדרום המדינה )נדאא’ אלוטן, 20 במאי 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון השלים את גיבוש המשלחת הצבאית לשיחות הביטחוניות עם ישראל, המתוכננות להתקיים בפנטגון ב-29 במאי 2026, תוך הדגשה כי תפקידה יהיה “טכני בלבד” ויתמקד במנגנוני יישום הפסקת האש, לוחות הזמנים לנסיגה הישראלית וחיזוק פריסת הצבא בדרום. על רקע הרגישות הפוליטית סביב עצם קיום המגעים והרכב המשלחת, פרסמה מפקדת הצבא הודעת הבהרה חריגה ובה הדגישה כי חברי המשלחת נבחרו משיקולים מקצועיים בלבד וכי הם מחויבים ל”עקרונות הלאומיים” ולדוקטרינת הצבא הלבנוני (חשבון X של צבא לבנון, 21 במאי 2026; אלאח’באר, 22 במאי 2026).

עמדת חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ניצל את נאומו לציון “יום השחרור וההתנגדות” כדי להקשיח את עמדותיו נגד השלטון הלבנוני בשל המשא ומתן הישיר עם ישראל והצעדים נגד חזבאללה. הוא הדגיש כי נסיגת צה”ל לפני 26 שנה הושגה בשל “אחדות הצבא, העם וההתנגדות” וכי הייתה “הרמוניה בין המדינה לבין ההתנגדות” והאשים כי השלטון הנוכחי חלש מכדי לפעול נגד “הפרויקט האמריקאי-ישראלי”, בעודו פועל נגד “ההתנגדות” והעם הלבנוני. לטענתו, הדרישה לפירוק נשק חזבאללה מהווה “פרויקט ישראלי” ונועדה לאפשר לישראל להיכנס ללבנון כדי להרוג את אנשי חזבאללה ולגרש את תומכיו, ועל כן הוא דרש כי ההחלטה על מונופול המדינה על הנשק תבוטל. קאסם גרס כי המשא ומתן הישיר מהווה ניצחון עבור ישראל וקרא לעצור אותו ולא לתת לארה”ב את מה שהיא דורשת. ככל שהתקדם הנאום, החריף קאסם את הטון כלפי השלטון הלבנוני והבהיר כי אם הוא לא מסוגל להגן על ריבונות המדינה, עליו להתפטר. הוא הוסיף כי לאזרחים יש זכות לצאת לרחובות ולהפיל את הממשלה. קאסם טען כי “ההתנגדות” נמצאת תחת איום קיומי ולכן היא מוכנה להתמודד עם כל מי שיעמוד מולה גם במחיר של מות קדושים, והכריז כי הם לא יכרעו ברך “אפילו אם כל העולם יפנה נגדנו” (אלמנאר, 26 במאי 2026). בתגובה לאיומי קאסם נגד הממשלה, אמרו “מקורות ממשלתיים” כי מזכ”ל חזבאללה מנותק מהמציאות ומציג עמדות מנוגדות וקראו לו להוציא את שרי חזבאללה מהממשלה לפני שהוא “מחלק תעודות של פטריוטיות”. הם תהו “כיצד הוא יכול באופן הגיוני להיות שותף ונציג בממשלה שהוא מאשים בבגידה ובקשירת קשר נגד אנשיה?” (נדאא’ אלוטן, 25 במאי 2026).

• באגרת תנחומים ששלח קאסם למשפחתו של מפקד חזית הדרום בארגון, יוסף אסמאעיל האשם, הוא הכריז כי חזבאללה ימשיך לדבוק בנתיב “ההתנגדות”, הג’האד והמאבק מול ישראל וארה”ב, וכי הארגון לא ייסוג מהמערכה חרף הלחצים והמחירים הכבדים. קאסם שב והדגיש את ערכי ההקרבה והשהאדה כחלק מרכזי בזהות הארגון ובנרטיב הלחימה שלו, תוך הצהרה כי המאבק יימשך עד “שחרור האדמה” (אתר מזכ”ל חזבאללה, 20 במאי 2026).
• גם בכירים נוספים בחזבאללה וכלי תקשורת המזוהים עם הארגון המשיכו להציג את המשא ומתן הישיר עם ישראל כחלק מפרויקט אמריקאי-ישראלי רחב שנועד לעצב מחדש את המערכת הפוליטית והביטחונית בלבנון, לפרק את חזבאללה מנשקו ולצמצם את השפעת “ציר ההתנגדות”:
  • יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, מחמד רעד, תקף את מסלול המשא ומתן הישיר וטען כי השלטון הלבנוני אימץ בפועל את “נרטיב הכיבוש” נגד חזבאללה. לדבריו, הניסיון לקדם את עקרון “בלעדיות הנשק בידי המדינה” באמצעות לחץ אמריקאי וישראלי מהווה פגיעה בריבונות לבנון ו”פשע נגד המולדת”, בעוד ש”ההתנגדות” היא הכוח היחיד שהצליח לאורך השנים להגן על לבנון מול ישראל. בנוסף, חברי הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה וחסן עז אלדין, טענו כי המשך המשא ומתן הישיר בצל התקיפות הישראליות משקף “מסלול של השפלה וכניעה”, וכי ההסתמכות על הדיפלומטיה האמריקאית לא הובילה להפסקת אש אלא להסלמה נוספת נגד אזרחים בדרום ובאלבקאע. פצ’לאללה אף הזהיר מפני ניסיונות להקים כוח לבנוני חמוש משתף פעולה בדומה ל”צבא דרום לבנון” (צד”ל), והדגיש כי חזבאללה יתנגד לכל מהלך כזה, תוך קריאה לחזור למסלול של משא ומתן עקיף בלבד ולהישען על “מרכיבי הכוח הפנימיים”, ובראשם “ההתנגדות” (אלאח’באר, 19–21 במאי 2026).
  • מאמר המערכת של היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, הציג את סבב המשא ומתן האחרון מול ישראל כחלק ממסלול מסוכן ההולך ומעמיק את המעורבות האמריקאית בלבנון, תוך הפעלת לחץ ישיר על המדינה ועל צבא לבנון סביב סוגיית נשק חזבאללה וההסדרים הביטחוניים בדרום. לפי המאמר, הפגישה הצבאית הצפויה בפנטגון ב-29 במאי מסמלת מעבר לשלב חדש, שבו וושינגטון מבקשת לקדם מסלול ביטחוני-צבאי נפרד מהערוץ המדיני, הכולל ניסיונות לעצב מחדש את תפקיד צבא לבנון ואף לקשור בין צעדים ישראליים לבין קידום פירוק חזבאללה מנשקו. במקביל, נטען כי בתוך הממסד הלבנוני והצבאי גוברים החששות מפני “מלכודות” אמריקאיות וישראליות העלולות לפגוע בריבונות לבנון ובאיזון הפנימי בצבא, בעוד שהנהגת חזבאללה ממשיכה להתנגד למסלול המשא ומתן הישיר ורואה בו ניסיון להפעיל לחץ על “ההתנגדות”. בנוסף, המאמר טען כי לבנון לא הצליחה להשיג עד כה הישגים ממשיים בדמות הפסקת אש מלאה או נסיגה ישראלית, וכי במקום להפעיל לחץ על ישראל, ארה”ב הפכה את לבנון עצמה ליעד ללחץ מדיני וביטחוני גובר (אלאח’באר, 21 במאי 2026).
  • עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המשיך להאשים כי נשיא לבנון, ג’וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, מקדמים בפועל את התוכנית האמריקאית-ישראלית לעיצוב מחדש של המערכת הפוליטית והביטחונית בלבנון לאחר המלחמה. במאמרים שפרסם, טען אלאמין כי עון רואה בחזבאללה ובנשק “ההתנגדות” מכשול מרכזי לביסוס שלטונו ולחיזוק מעמד המדינה, ולכן הוא נשען באופן עמוק על הגיבוי האמריקאי-סעודי ומקדם את מסלול המשא ומתן הישיר עם ישראל, גם במחיר ויתורים משמעותיים והחרפת הקיטוב הפנימי. אלאמין טען כי ארה”ב מבקשת לרכז בידיה את ניהול המשא ומתן, להרחיק שחקנים כמו צרפת ומצרים, ולקדם “הצהרת כוונות” שתוביל בהמשך להסדרה רחבה יותר הכוללת פירוק חזבאללה מנשקו, הסדרים בדרום ואף מסגרת עתידית להסכם שלום. במקביל, הוצג עון כמי שחושש מהסדרה אמריקאית-איראנית שתעניק לחזבאללה הישגים פוליטיים או תחזק מחדש את מעמדו הפנימי, ולכן פועל לקבע כל הפסקת לחימה כתוצאה ישירה של המשא ומתן עם ישראל ולא של הבנות אזוריות רחבות יותר (אלאח’באר, 22–23 במאי 2026).
  • במאמר נוסף, טען אלאמין כי עון וסלאם מתמודדים עם “מצב נפשי” דומה לראש ממשלת ישראל נתניהו, כאשר כולם מקווים כי ההסכם המתגבש בין איראן לבין ארה”ב לא יכלול את לבנון, וכי בהנהגה הלבנונית רוצים שהפסקת אש תהיה תוצאה של השיחות הקרובות עם ישראל בוושינגטון. לפי אלאמין, העמדה של עון היא שאיראן יכולה לסייע בסיום המלחמה בלבנון, אבל רק בתנאי שהיא תתחייב להסיר את התמיכה בחזבאללה ולא תפריע לפירוק נשק הארגון. בנוסף, אלאמין טען כי עון הבהיר כי הוא לא יסכים שאיראן תעביר כספים לחזבאללה או לישות לבנונית אחרת לטובת שיקום המדינה בלי ידיעת הרשויות, וכי הוא מוכן לעצור את תהליך השיקום אם יתברר שכסף איראני הועבר לחזבאללה (אלאח’באר, 25 במאי 2026).
• על רקע המתיחות הגוברת, דווח על מאמצים מתמשכים לחדש את ההידברות בין נשיא לבנון, ג’וזף עון, לבין חזבאללה. לפי הדיווחים, לאחר תקופה של צינון במגעים, התקיימו תיאומים ופגישות שקטות בתיווכו של יו”ר הפרלמנט נביה ברי, במטרה למנוע הידרדרות ביחסים ולשמר ערוצי תקשורת פתוחים בין הצדדים (אלדיאר, 20 במאי 2026). בהמשך לכך, דווח כי יש משבר אמון בין הצדדים, כאשר בחזבאללה חשים כי עון מקדם סדר יום מסוים, בעוד שבסביבת הנשיא מאשימים כי חזבאללה מנסה להשפיע על החלטות מדינתיות. כמו כן, צוין כי עון סירב לדרישות חזבאללה להקפיא את המשא ומתן הישיר עם ישראל כתנאי לפגישה עם נציגי הארגון (אלמדן, 25 במאי 2026).

מתנגדי חזבאללה

• המחנה המתנגד לחזבאללה ממשיך להתייצב לצד הנשיא ג’וזף עון ולתמוך במסלול המשא ומתן הישיר עם ישראל, תוך הדגשת הצורך בביסוס בלעדיות הנשק בידי המדינה ובפירוק חזבאללה מנשקו. אחראי יחידת ההסברה במפלגת “הכוחות הלבנוניים” הנוצרית, שארל ג’בור, הציג קו תקיף, לפיו סיום המלחמה והנסיגה הישראלית מותנים בפירוק חזבאללה מנשקו ובפירוק המערך הצבאי-ביטחוני שלו. לדבריו, האחדות הלאומית בלבנון חייבת להתבסס על עקרונות של “מדינה אחת, נשק אחד וחוקה אחת”, תוך האשמת חזבאללה בהקמת “מדינה עמוקה” (Deep State), הפועלת במקביל למוסדות המדינה ופוגעת בריבונותה. בנוסף, הביע תמיכה פומבית במדיניות האמריקאית נגד חזבאללה ואיראן, וטען כי הסנקציות האמריקאיות נגד תומכי חזבאללה מסייעות ללבנון להשתחרר מההשפעה האיראנית ומהשליטה של חזבאללה במוסדות המדינה (חשבון X של שארל ג’בור, 22 במאי 2026). במקביל, חברי פרלמנט ואישים נוספים במחנה מתנגדי חזבאללה טענו כי המשך קיומו של נשק הארגון הוא הגורם המרכזי להרס בדרום, לפגיעה בריבונות המדינה ולהעמקת הבידוד האזורי והבינלאומי של לבנון (נדאא’ אלוטן, 18–19 במאי 2026).

חזבאללה

סנקציות אמריקאיות נגד חזבאללה וסייעניו במערכת הלבנונית

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות בשל פעילות טרור על ארבעה חברי פרלמנט מטעם חזבאללה – חסן פצ’לאללה, מחמד פניש, אבראהים אלמוסוי וחסין אלחאג’ חסן; על שגריר איראן המיועד בלבנון, מחמד רצ’א שיבאני, שמסתגר בשגרירות מאז שהממשל הלבנוני הורה לו לעזוב את המדינה בסוף מרץ 2026; ראש מחלקת הביטחון בתנועת אמל, אחמד אסעד בעלבכי, ומפקד אמל בדרום לבנון, אחמד צפאוי; ושני בכירים במנגנוני הביטחון הלבנוניים – בריגדיר גנרל ח’תאר נאצר אלדין, שעומד בראש מחלקת הביטחון הלאומי במנהל הביטחון הכללי, וסמיר חמאדי, האחראי על אלצ’אחיה אלג’נוביה מטעם המודיעין הצבאי. בהודעה צוין כי המוכרזים פעלו לשמר את ההשפעה של חזבאללה על מוסדות המדינה, ומזכיר האוצר, סקוט בסנט, הבהיר כי הם ימשיכו לפעול נגד גורמים רשמיים שחדרו לממשל הלבנוני ואפשרו לחזבאללה לנהל קמפיין אלים נגד העם הלבנוני (אתר משרד האוצר, 21 במאי 2026).

• חזבאללה ותנועת אמל תקפו בחריפות את הסנקציות החדשות והציגו אותן כחלק ממאמץ אמריקאי-ישראלי להגביר את הלחץ הפוליטי והפנימי סביב סוגיית המשא ומתן הישיר עם ישראל ופירוק חזבאללה מנשקו. בהודעות הארגונים נטען כי מדובר ב”ניסיון הפחדה” שמטרתו לתמוך במערכה הישראלית נגד לבנון, להרתיע גורמים המתנגדים למסלול המשא ומתן ולפגוע בקשרים שבין חזבאללה לבין מוסדות המדינה הלבנוניים. בנוסף, הודגש כי עצם הכללת קצינים ממנגנוני הביטחון ואישים מתנועת אמל משקפת החרפה במעורבות האמריקאית בזירה הפנימית בלבנון, ואף נועדה להעביר מסר אזהרה ליו”ר הפרלמנט, נביה ברי, ולמוסדות הביטחון הרשמיים ערב הפגישות הצבאיות עם ישראל המתוכננות בפנטגון (אלאח’באר, 21–22 במאי 2026).
• מפקדת צבא לבנון פרסמה הודעת הבהרה בעקבות הסנקציות האמריקאיות והטענות בדבר מעורבות אחד מקציני הצבא בהדלפת מידע מודיעיני לחזבאללה. בהודעה הודגש כי הצבא לא קיבל כל מידע רשמי בנושא באמצעות ערוצי התקשורת המקובלים, וכי כלל קציני ואנשי הצבא פועלים בהתאם להנחיות המפקדה ומתוך מחויבות מלאה למוסד הצבאי ולמולדת בלבד. בנוסף, הזהירה מפקדת הצבא מפני ניצול פוליטי או תקשורתי של ההאשמות באופן העלול לפגוע באמון הציבור בצבא, על רקע הרגישות הגוברת סביב סוגיית חדירת חזבאללה למנגנוני הביטחון הלבנוניים והלחץ האמריקאי המופעל בנושא Lebanon Debate) ,22 במאי 2026).
• בכלי התקשורת הלבנוניים קישרו בין הסנקציות לבין ניסיונות אמריקאיים להגביר את הלחץ על יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, הנתפס בוושינגטון כגורם המתנגד למסלול המשא ומתן הישיר ותומך בהמשך המגעים העקיפים בלבד. לפי הדיווחים, הכללת מקורביו של ברי ובכירים בתנועת אמל ברשימות הסנקציות נועדה להעביר מסר אזהרה אישי ופוליטי, ואף לשמש פתיח לאפשרות של הרחבת הסנקציות בעתיד. בנוסף, נטען כי לאורך התקופה האחרונה ניסו ארצות הברית ומדינות ערביות לטפח ערוצי קשר ישירים עם ברי מתוך ניסיון להרחיקו מחזבאללה ולערער את השותפות הפוליטית בין אמל לארגון, אך ללא הצלחה משמעותית עד כה (אלואא’, 23 במאי 2026; אלמדן, 22 במאי 2026).
• עוד צוין כי הסנקציות האמריקאיות נגד קצינים לבנונים נתפסות כחלק מהמאמץ להגביר את הלחץ על הממשל הלבנוני להוכיח ניתוק בין מוסדות המדינה לבין חזבאללה, וכן לחזק את מנגנוני הפיקוח והאימות סביב פריסת הצבא בדרום וההסדרים הביטחוניים העתידיים (אלערבי אלג’דיד, 22 במאי 2026; נדאא’ אלוטן, 23 במאי 2026).
• ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נמתחה ביקורת חריפה על הימנעותם של נשיא לבנון, ראש הממשלה ומשרד החוץ מפרסום עמדה רשמית בעקבות הסנקציות האמריקאיות. היומון האשים כי השתיקה משקפת בפועל השלמה של השלטון עם “חסות אמריקאית” על לבנון ועם מעורבות חיצונית גוברת בקביעת גבולות הפעולה הפוליטיים במדינה. לפי הדיווח, העובדה שהסנקציות כללו גם קצינים ואנשי מנגנוני ביטחון נתפסת כחציית “קו אדום” ביחס למוסדות הרשמיים בלבנון, וכחלק ממדיניות אמריקאית הדרגתית שנועדה להשפיע על מאזן הכוחות הפנימי במקביל למסלול המשא ומתן עם ישראל (אלאח’באר, 23 במאי 2026).

קשרי חזבאללה-איראן

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הילל את איראן בנאומו לציון “יום השחרור וההתנגדות” והכריז כי תחת מנהיגותו של מג’תבא ח’אמנהאי, היא “השפילה” את ארה”ב וישראל כאשר ניצבה לבדה מול “המעצמה הרודנית הגדולה בעולם”. הוא הביע את ביטחונו כי איראן תהפוך למעצמה יוצאת מן הכלל עם מעמד בינלאומי ותהווה “גן עדן עבור העולם החופשי” וקיווה כי ההסכם עם ארה”ב ייושם במלואו ויכלול גם את הזירה הלבנונית (אלמנאר, 24 במאי 2026).
• דווח כי יש מעורבות ישירה ומתואמת של חזבאללה ואיראן בדיונים האזוריים סביב “היום שאחרי” המלחמה בלבנון. לפי הדיווחים, משלחת מטעם חזבאללה קיימה לאחרונה ביקורים באיראן, רוסיה ופקיסטן לצורך דיונים בנוסחאות אפשריות לסיום הלחימה ולהסדרים עתידיים בזירה הלבנונית. עוד נטען כי איראן פועלת לשלב את חזבאללה בכל משא ומתן הנוגע ללבנון, במטרה למנוע את בידודו הפוליטי או את ניתוק הזירה הלבנונית מהתיק האיראני הרחב יותר. בנוסף, דווח כי טהראן התחייבה להעביר לחזבאללה כעשרה אחוזים מכל סכום כספי שתצליח לשחרר במסגרת הסדרים עתידיים או הקלות בסנקציות. עוד צוין כי הדיונים בין איראן לחזבאללה עוסקים גם בשאלת עתיד נשק הארגון, כאשר מבחינת שני הצדדים כל הסדרה עתידית תידרש להתנהל במסגרת “אסטרטגיית הגנה” או מנגנון “הכלת נשק”, ולא במסגרת פירוק מלא של חזבאללה מנשקו (אלמדן, 21 במאי 2026).
• במקביל, דווח כי חזבאללה ואיראן ממשיכים לפעול לשיקום תשתיות הארגון באמצעות הברחות נשק וכספים דרך חופי דרום לבנון והגבול הסורי-לבנוני, תוך הסתייעות ברשתות המזוהות עם אנשי המשטר הסורי לשעבר. נמסר כי לפחות כמאה קצינים ממשמרות המהפכה האיראניים פועלים בלבנון בתחומי ההכוונה, האימון, החימוש וההברחות, וחלקם משתמשים במסמכים לבנוניים ומיטשטשים בתוך האוכלוסייה המקומית. לפי הדיווח, משמרות המהפכה מעורבים ישירות בניהול פעילות חזבאללה מצפון לנהר אלזהראני, בעוד הפעילות בדרום מתבצעת בעיקר באמצעות פעילים לבנונים של הארגון (אלחדת’, 22 במאי 2026).
• בתוך כך, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, העביר מסר למזכ״ל חזבאללה, נעים קאסם, בו הדגיש כי איראן ממשיכה לראות את התמיכה בחזבאללה כמחויבות אסטרטגית ועקרונית. הוא ציין כי טהראן מתנה כל הסכם עתידי מול ארה”ב בהפסקת המלחמה בלבנון ובהכללתה בכל הסדר אזורי עתידי, כחלק מהמאמץ האיראני לקשור בין הזירה הלבנונית לבין המשא ומתן הרחב מול וושינגטון (אלג’מהוריה, 23 במאי 2026).

מתיחות מול הקהילה השיעית

• בתקופה האחרונה ניכרת החרפה במתיחות ובתחושת הזעם בתוך הסביבה השיעית בלבנון, כולל בקרב קהלי התמיכה המסורתיים של חזבאללה ותנועת אמל (“הצמד השיעי”), על רקע מחירי המלחמה, העקירה וההרס הנרחב. דווח כי גובר הפער בין השיח האידיאולוגי של “עמידה איתנה” ו”הקרבה למען ההתנגדות” לבין המציאות הכלכלית והחברתית הקשה שחווים העקורים והתושבים, דבר המביא לראשונה לביקורת גלויה גם כלפי איראן ומשמרות המהפכה. בנוסף, חלקים ברחוב השיעי החלו לראות במלחמה עימות שנוהל במסגרת האינטרסים האזוריים של איראן על חשבון לבנון והעדה השיעית, תוך שחיקה גוברת באמון ביכולת חזבאללה להכיל את המשבר או להוביל לשיקום. לפי הדיווחים, המשך הלחימה, היעדר אופק מדיני ברור והעמקת משבר העקירה עלולים להעצים עוד יותר את תחושת הניכור והזעזוע הפנימי בתוך בסיס התמיכה של “הצמד השיעי” (נדאא’ אלוטן, 22 במאי 2026).
• בהקשר זה, יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מחמד רעד, פרסם פנייה ארוכה לציבור תומכי חזבאללה ואמל, שבמרכזה חיזוק רוח העמידה והמשך ההיצמדות ל”דרך ההתנגדות” נוכח הלחצים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים המופעלים על הארגון וסביבתו. רעד הדגיש כי תומכי “ההתנגדות” מהווים את “עמוד התווך של המולדת” ואת המחסום המרכזי בפני “ההגמוניה הציונית”, וטען כי המלחמה הנוכחית נועדה לשבור את רצונם באמצעות הרס, עקירה ולחצים פוליטיים וכלכליים. בתוך כך, הדגיש רעד כי חזבאללה ותומכיו ימשיכו במאבק הצבאי והמדיני מתוך תפיסה של “חובת הגנה לאומית ומוסרית”, תוך שלילת הסתמכות על הבטחות אמריקאיות או על הסדרים מדיניים עם ישראל (אתר סיעת הנאמנות להתנגדות, 22 במאי 2026).

המאבק במימון חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, התייחס בנאומו לציון “יום השחרור וההתנגדות” לדרישות מצד ישראל וארה”ב ומצד שרים בממשלת לבנון לסגור את אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, וטען כי האגודה היא “יוזמה חברתית” שקיבלה רישיון ממשרד הפנים ואין לה קשר לפעילות בנקאית או כלכלית, אלא רק סיוע בהלוואות לנזקקים. הוא גם דחה את האמירות כי האגודה שייכת לחזבאללה או תומכת כלכלית בארגון (אלמנאר, 24 במאי 2026).

• דווח כי מספר ממדינות המפרץ החלו להגביר את הבדיקות הפיננסיות והביטחוניות כלפי אזרחים לבנונים בתחומן, תוך בחינת מקורות כספים, העברות בנקאיות, פעילות עסקית ואשרות שהייה, במטרה לחשוף קשרים אפשריים לחזבאללה ולמנוע ניצול של המערכות הפיננסיות לטובת מימון הארגון. בנוסף, נטען כי מאע”מ ממלאת תפקיד מרכזי במערכה זו באמצעות שילוב של פיקוח פיננסי, שיתוף פעולה מודיעיני בינלאומי ומאבק בהלבנת הון, כחלק ממאמץ אזורי רחב יותר לייבש את מקורות המימון והתשתיות הכלכליות של חזבאללה וההשפעה האיראנית באזור (נדאא’ אלוטן, 19 במאי 2026).

המתיחות הבין-עדתית בלבנון

• היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, תקף בחריפות את שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, והציג אותו כמי שמקדם בזירה הבינלאומית את עמדות מפלגת “הכוחות הלבנוניים” הנוצרית, ולא את עמדתה הרשמית של המדינה הלבנונית. במאמר נטען כי במהלך ביקורו בוותיקן, העלה רג’י מסרים בעלי אופי “בדלני”, ואף רמז לאפשרות חזרה לרעיון “לבנון הקטנה” כפתרון עבור הנוצרים בלבנון – דבר שהוצג כבעל השלכות מסוכנות על רעיון החיים המשותפים במדינה. בנוסף, נטען כי שיח זה משתלב במאמץ אמריקאי-ישראלי לעידוד מתחים עדתיים, במיוחד בין נוצרים לשיעים, על רקע המלחמה והמשבר הפנימי בלבנון (אלאח’באר, 19 במאי 2026). משרד החוץ הלבנוני ומפלגת “הכוחות הלבנוניים” הכחישו בחריפות את הדברים שיוחסו לרג’י, וטענו כי מדובר ב”מסע הטעיה ושקרים” שמטרתו לפגוע בתדמיתו ובעמדתה הרשמית של לבנון. בהודעות הודגש כי לבנון מחויבת לעקרונות האחדות הלאומית, החיים המשותפים והריבונות (חשבון X של יוסף רג’י ונדאא’ אלוטן, 19 במאי 2026).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, הדגיש בפקודת יום שפרסם לרגל “חג ההתנגדות והשחרור” (נסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000) את מחויבות הצבא להגנת לבנון, לשמירה על היציבות הפנימית ולחיזוק האחדות הלאומית בצל “התוקפנות הישראלית המתמשכת” והמשך “כיבוש” שטחים בדרום המדינה. היכל ציין כי הצבא פועל בתנאים מורכבים כדי להתמודד עם השלכות הלחימה, לסייע לאזרחים ולעקורים, ובמקביל להמשיך במשימות ביטחון פנים, מאבק בטרור, בפשיעה ובפיקוח על הגבולות. בנוסף, דחה את הביקורת ו”ההשמצות” נגד המוסד הצבאי, והזהיר מפני ניסיונות לערער את היציבות הפנימית באמצעות שיח עדתי ואזורי. הוא גם הדגיש כי “השלום האזרחי והאחדות הלאומית” הם הכלי המרכזי להגנת לבנון, וכי הצבא ימשיך לשמש “סכר” מול ניסיונות לפגוע בלכידות המדינה (חשבון X של צבא לבנון, 22 במאי 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• משרד הבריאות הלבנוני הודיע כי מתחילת המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026, נהרגו 3,123 בני אדם בתקיפות ישראליות בלבנון ו-9,506 נפצעו (אלנשרה, 23 במאי 2026).
• ממשלת לבנון השיקה, בשיתוף האיחוד האירופי, צרפת ודנמרק, תוכנית סיוע בהיקף של כ-32 מיליון אירו לשנים 2026–2029, המיועדת לשיקום הרשויות המקומיות, חידוש פעילות מוסדות ציבוריים, קידום חקלאות בת-קיימא ויצירת מקומות תעסוקה עבור אוכלוסיות פגיעות. ראש הממשלה, נואף סלאם, הדגיש כי לבנון זקוקה לא רק לסיוע הומניטרי אלא גם ליציבות מתמשכת, רפורמות ושיקום אמון, בעוד המדינות התורמות קשרו בין המשך הסיוע לבין קידום רפורמות מוסדיות וכלכליות מצד בירות (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 19 במאי 2026).
• בכירים בממשלת לבנון הזהירו מפני החרפת המשבר הכלכלי והחברתי כתוצאה מהמלחמה המתמשכת: שר האוצר, יאסין ג’אבר, העריך כי כלכלת לבנון צפויה להתכווץ בשבעה עד עשרה אחוזים במהלך השנה, כאשר היקף הנזקים המצטברים נאמד בכ-20 מיליארד דולר. במקביל, שר החקלאות, נזאר האני, ציין כי יותר מ-56 אלף הקטר של אדמות חקלאיות ניזוקו, לצד הפסדי ייצור של למעלה מ-530 מיליון דולר, עקירת אלפי חקלאים ופגיעה קשה בביטחון התזונתי, כאשר ההערכות הן שכ-1.24 מיליון בני אדם יסבלו מחוסר ביטחון תזונתי חמור. בנוסף, ההסלמה הביטחונית ממשיכה לפגוע בתיירות, בהשקעות, בתשתיות ובמגזרי המסחר, התחבורה והאנרגיה, תוך העמקת משברי העוני והאבטלה במדינה (אלנשרה ו-Lebanon Debate, 21 במאי 2026).
• חוסר היציבות הביטחוני פגע במגזר התיירות הלבנוני לקראת עונת הקיץ. דווח כי שיעורי התפוסה במלונות בבירות נעים סביב חמישה עד עשרה אחוזים בלבד, לצד ירידה חדה במספר המבקרים והעדפת יעדים זולים ויציבים יותר כדוגמת תורכיה. עם זאת, צוין כי חלק ממגזר התיירות הצליח לשרוד בשנים האחרונות הודות ל”כלכלת המלחמה והעקירה”, לאחר שמלונות ודירות אירחו עקורים במהלך חודשי הלחימה ומנעו קריסה מוחלטת של חלק מהמוסדות בענף (אלאח’באר, 21 במאי 2026).
• דווח על חזרה הדרגתית של תושבים לאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות לאחר חודשי עקירה, אולם בעיקר מתוך אילוצים כלכליים ולא בשל תחושת ביטחון ממשית. נמסר כי בעלי עסקים ותושבים רבים שבו לאזור במטרה לחדש את מקורות הפרנסה ולהחזיר בהדרגה את שגרת החיים, אך במקביל המשיכו לבטא חשש מהסלמה מחודשת ולשמור חלופות מגורים מחוץ לאזור. בנוסף, חלק ממוסדות החינוך טרם שבו לפעילות מלאה ועסקים רבים ממשיכים לפעול בהיקף מצומצם בלבד (אלשרק אלאוסט, 20 במאי 2026).

מאמרים נוספים בתחום