מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (24 בנובמבר- 1 בדצמבר 2025)

עיקרים

• צה”ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון לאכיפת הסכם הפסקת האש שאסר על נוכחות הארגון מדרום לנהר הליטאני (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2025). צה”ל עדכן כי בשנה שחלפה מאז הפסקת האש, סוכלו יותר מ-370 פעילי טרור, מרביתם מחזבאללה, ובוצעו כ-1,200 מבצעים קרקעיים ממוקדים לצורך השמדת תשתיות טרור ופגיעה ביכולות הצבאיות של הארגון.
• בכירי חזבאללה איימו כי הארגון יגיב על סיכול הרמטכ”ל בפועל, הית’ם עלי אלטבטבאא’י, והאשימו את ממשלת לבנון בחולשה. כמו כן, הם שבו על התנגדות חזבאללה למשא ומתן עם ישראל והזהירו כי היענות לדרישות תהיה בגדר “כניעה”.
• ראש ממשלת לבנון אמר כי המדינה נמצאת ב”מלחמת התשה חד-צדדית” והאשים כי ישראל מעכבת את נסיגת כוחותיה מדרום לבנון בטיעון של נוכחות חזבאללה על אף שהיכולות הטכנולוגיות שלה מאפשרות לה לעקוב אחרי המצב גם ללא נוכחות בשטח. הוא גם מתח ביקורת על העיכוב ביישום ההחלטה על מונופול המדינה על הנשק והדגיש כי הנשק של חזבאללה לא הביא להרתעה או לניצחון.
• יומון המקורב לחזבאללה טען כי הבכירים הלבנונים הופתעו מעמדת שר החוץ המצרי שהציג דרישה לפירוק נשק חזבאללה והזהיר מפני פעולה ישראלית נרחבת באוויר וביבשה.
• בניסיון להפיג את הביקורת על התנהלותו בפירוק נשק חזבאללה, צבא לבנון הזמין עיתונאים לבקר במנהרת חזבאללה שאותרה בדרום לבנון וטען כי ישראל לא סיפקה הוכחות שחזבאללה מבריח נשק.
• בכיר בחזבאללה הכחיש טענות על פרצה אנושית בארגון שאפשרה את סיכולי הבכירים, אולם דווח כי בארגון הגבילו את השימוש בטלפונים חכמים ונקטו בצעדי אבטחה נוספים לאחר הפגיעה באלבטבטאא’י.

הסלמה במתיחות בין ישראל לחזבאללה^[1]

פעילות צה”ל

• צה”ל תקף עמדות שיגור ומחסני אמצעי לחימה (אמל”ח) של חזבאללה בדרום לבנון במסגרת פעילות האכיפה של הסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 שאסר על נוכחות הארגון מדרום לנהר הליטאני (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2025). לפי נתוני צה”ל שפורסמו לציון שנה להסכם הפסקת האש,^[2] סוכלו יותר מ-370 פעילי טרור, מרביתם השתייכו לחזבאללה. כמו כן, בוצעו כ-1,200 מבצעים קרקעיים ממוקדים לצורך השמדת תשתיות טרור ופגיעה ביכולות הצבאיות של חזבאללה, במסגרתם אותרו מבנים צבאיים, מחסני אמל”ח, מתחמי שיגור, משגרים ועמדות תצפית וירי (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2025).

חזבאללה

• בכירי חזבאללה הקשיחו את הטון בעקבות סיכולו של רמטכ”ל הארגון בפועל, הית’ם עלי אלטבטבאא’י, בתקיפה ישראלית בבירות ב-23 בנובמבר 2025. הם איימו כי הארגון יגיב על הסיכול והאשימו את הממשלה הלבנונית בחולשה בעודם מדגישים את תפקיד “ההתנגדות”. בנוסף, בחזבאללה שבו על התנגדותם הנחרצת למשא ומתן של לבנון עם ישראל והזהירו כי היענות תהיה בגדר “כניעה”. להלן ההתבטאויות הבולטות:
  • מזכ״ל חזבאללה, נעים קאסם, טען בנאום לזכר אלטבטבאא’י כי הסיכול לא השיג את יעדו וכי לחזבאללה יש מחליפים מוכנים. הוא הדגיש שהארגון ממשיך באותה דרך שהתווה אלטבטבאא’י וייחס את יכולות המעקב הישראליות לשילוב של סיוע מודיעיני בינלאומי וערבי. קאסם האשים כי התקיפה הייתה “פשע בוטה” ואיים כי לחזבאללה עומדת הזכות להגיב “במועד שיבחר”. בהתייחסו להפסקת האש בלבנון טען כי מדובר ב”ניצחון להתנגדות” משום שישראל לא הצליחה להשיג את יעדיה, ובראשם פגיעה בחזבאללה. הוא האשים את הממשלה הלבנונית באי-עמידה בהתחייבויותיה ובהיעדר יכולת להגן על המדינה, והדגיש כי “ההתנגדות” היא ש”גירשה” את ישראל בשנת 2000 והצליחה לשמר את ההרתעה עד אוקטובר 2023. הוא גם הזהיר כי ישראל מבקשת לכפות על לבנון מציאות של כניעה וקרא לממשלה להכין תוכנית התמודדות עם “התוקפנות” ולהסתמך על הצבא והעם אם המצב ימשיך להסלים (רדיו אלנור, 28 בנובמבר 2025).

• סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, טען כי סיכול אלטבטבאא’י התאפשר בשל התרופפות הריבונות הלבנונית והאשים כי ישראל חצתה כל “קו אדום”. הוא הדגיש כי לחזבאללה יש “משוואה נגדית” ויכולות הרתעה שישראל חוששת מהן, אך חששות אלו של ישראל לא מונעות את “תוקפנותה”. קמאטי טען שעל המדינה הלבנונית לגבש עמדה אחידה והבהיר כי על אף שהם לא נוקטים באף פעולה כדי לא לפגוע בתפקיד המדינה, הם דורשים לדעת אם המדינה רואה את עצמה ככושלת. הוא הוסיף כי הארגון לא יעמוד מנגד במקרה של תקיפה נוספת. לדבריו, לבנון מתנהלת מול המצב “כאילו הדרום אינו חלק מהמדינה”, והמתח הפנימי והחיצוני מציב את חזבאללה בין הרצון לשמור על יציבות פנימית לבין החובה להגיב מול ישראל (רשת אלעאלם, 25 בנובמבר 2025).

• • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי עמאר, הבהיר כי הארגון לא יוותר על נשקו כל עוד ישראל מחזיקה, לטענתו, בשטחי לבנון, והדגיש כי אין היתכנות למשא ומתן עמה לפני יישום מלא של הפסקת האש. עמאר טען שחזבאללה מפעיל “סבלנות אסטרטגית” הנובעת משיקולים אזוריים, בינלאומיים ופנים-לבנוניים, ותקף את הממשלה על כשליה בהגנה על הריבונות. לדבריו, עיתוי העימות הבא ייקבע בידי הארגון בלבד, והממשלה נדרשת ליטול אחריות ולהפעיל את צבא לבנון ויוניפי״ל להגנת הגבול. הוא קרא להחיות את משוואת “עם–צבא–התנגדות”, והציג את המצב הנוכחי כשתי אפשרויות בלבד: כניעה או עימות (אלמיאדין, 27 בנובמבר 2025).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, טען כי האיומים על חידוש הלחימה נועדו ללחוץ על לבנון לקבל את התנאים שמציבה ישראל. הוא הדגיש כי לבנון לא תיכנע לדרישות ישראל וכי לא תתפתח התנגשות בין צבא לבנון לבין “ההתנגדות”. לדבריו, אף שחזבאללה מעולם לא טען שמאזן הכוחות מול ישראל שווה, הארגון הצליח לאורך השנים לבסס איזון מסוים ולהשיג הרתעה (אלאח’באר, 30 בנובמבר 2025).
• לקראת ביקור האפיפיור ליאו ה-14 בלבנון, שהחל ב-30 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה מסר, בו טען כי סבל העם הלבנוני נובע מהמשך הנוכחות והפעילות הישראלית בשטח המדינה, הנתמכות לדבריו בידי מעצמות העולם. הארגון הביע ציפייה לעמדה מוסרית מצד האפיפיור נגד “התוקפנות והדיכוי”. במקביל הדגיש חזבאללה את מחויבותו לביטחון וליציבות הפנימיים, להגנה על הריבונות ולשיתוף פעולה עם צבא לבנון בהתמודדות עם כל איום (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של הארגון, 29 בנובמבר 2025).

     
מימין: שלט של חזבאללה לקראת ביקור האפיפיור (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 29 בנובמבר 2025). משמאל: פעילי חזבאללה מניפים את דגלי הארגון ותמונות נצראללה והאפיפיור במהלך מעבר שיירת האפיפיור באלצ’אחיה אלג’נוביה (ערוץ הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב, 30 בנובמבר 2025)

ממשל לבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר בפגישה עם עוזר מזכ”ל האו”ם לענייני המזרח התיכון, ח’אלד ח’יארי, כי בעוד שלבנון דבקה בהסכם הפסקת האש, ישראל היא שמסרבת ליישם אותו וממשיכה “בכיבוש שטחינו ובתוקפנותה, ואף תוקפת עמדות של יוניפי”ל”. הוא ציין כי צבא לבנון ביצע את תפקידו עם הפריסה בדרום לבנון ודחה את הטענות הישראליות לגבי תפקוד הצבא. עון גם שב על היוזמות שלו למשא ומתן עם ישראל על פתרון המצב, אולם טען כי הן “לא נענו בתגובה מעשית” (אלנשרה, 27 בנובמבר 2025).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, דחה את טענות ישראל בדבר הצורך שלה להישאר בחמש העמדות בדרום לבנון והדגיש כי היא לא צריכה נוכחות על גבעה בגובה 700 מטר כאשר יש לרשותה תמונות לוויין, רחפנים ובלונים עם המצלמות הכי מתוחכמות בעולם. לדבריו, הצעת השליח האמריקאי המיוחד, תומס בראק, לפיה חזבאללה ימסור כמות נשק מסוימת, ובתמורה – ישראל תיסוג משתיים מתוך חמש הנקודות, הייתה מצוינת, אך לא יצא מזה כלום (ניו יורק טיימס, 26 בנובמבר 2025). בשיחה עם משלחת מטעם מועדון העיתונאים, אמר סלאם כי המדינה נמצאת “במלחמת התשה חד-צדדית, אשר הולכת ומסלימה”. הוא ציין כי בירות לא זקוקה לשליחים ערבים ובינלאומיים שמגיעים ומתריעים על סכנה קרובה (אלנשרה, 27 בנובמבר 2025). בריאיון נוסף, אמר סלאם כי לבנון מחויבת לחלוטין להסכם הפסקת האש והאשים כי ישראל משתמשת בטיעון של נוכחות חזבאללה כדי לעכב את נסיגתה מחמש הנקודות בדרום לבנון (אלג’דיד, 30 בנובמבר 2025).
• המתיחות בלבנון ממשיכה להשפיע גם על היחסים עם איראן: שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, מחה על דברי יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי אכבר ולאיתי, שטען כי “קיומו של חזבאללה חיוני כיום ללבנון יותר מלחם ומים”. בפנייה עוקצנית לעמיתו האיראני, עבאס עראקצ’י, אמר רג’י כי הוא האמין לאמירות שאיראן לא מתערבת בענייניה הפנימיים של לבנון, עד שיועצו של ח’אמנהאי הופיע “כדי להאיר לנו מה באמת חשוב בלבנון”. הוא הדגיש כי “מה שיותר חשוב לנו מלחם ומים הוא ריבונותנו, חירותנו, ועצמאות בקבלת ההחלטות הפנימיות שלנו” (חשבון הX של שר החוץ הלבנוני, 26 בנובמבר 2025).
• משרד החוץ הלבנוני הגיש תלונה רשמית למועצת הביטחון של האו”פ בטענה כי ישראל “הפרה באופן חמור” את ריבונות לבנון, לאחר שצה״ל הקים שתי חומות שחוצות את “הקו הכחול”. לפי התלונה, מדובר בפלישה לשטח לבנוני המפרה את החלטה 1701 ואת הסדר הפסקת האש מ-2024. בירות קראה לאו״ם לנקוט צעדים מיידיים שיאלצו את ישראל להסיר את החומות, להפסיק את “ההפרות” ולסגת מכל שטח שבשליטתה בתוך לבנון. כמו כן דרשה למנוע הקמת אזורי חיץ, לכבד את הדין הבינלאומי ולאפשר את חזרת התושבים לכפריהם (סוכנות הלבנונית, 28 בנובמבר 2025).
• הפטריארך בשארה אלראעי, ראש הכנסייה הנוצרית-מרונית בלבנון, הביע תמיכה במשא ומתן ישיר עם ישראל כדי להשיג שלום ולא נורמליזציה בין המדינות. לדבריו, לא ניתן להישאר במצב שבו “הדרום על הרצפה, אלצ’אחיה אלג’נוביה על הרצפה. הבתים על הרצפה. מי רוצה לבנות אותם כשאנחנו מדברים אחד עם השני?…” (LBCI, 29 בנובמבר 2025). אלראעי גם קרא לאמריקאים להשפיע על ישראל וללחוץ עליה להפסיק את הפגיעה בריבונות לבנון, ובמקביל הפציר בחזבאללה להשתחרר מהכבלים של איראן, למסור את הנשק וללכת לכיוון של פעילות פוליטית (אלשרק אלאוסט, 29 בנובמבר 2025).
• היומון אלאח’באר, המקורב לחזבאללה, דיווח כי השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, העביר מסר תקיף להנהגת לבנון לאחר ביקורו במדינה, לפיו הסבלנות של הממשל האמריקאי הולכת ואוזלת. לפי הדיווח, בראק קבע שש דרישות שהן “ההזדמנות האחרונה” למנוע מלחמה עם ישראל: על לבנון להכיר בכך שהסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 נכשל; לבנון צריכה לקיים שיחות ישירות עם ישראל בדרג גבוה ובחסות אמריקאית ולקבל מנדט פומבי מהממשלה בבירות; לבנון יכולה להשיג הרבה יותר בשיחות ישירות מאשר בשיחות באמצעות תיווך; יש להשיג הסכמה בלבנון כי הגיע הזמן להיפטר מהזרוע הצבאית של חזבאללה ולאפשר לארגון “יציאה מכובדת” שתהפוך אותו למפלגה פוליטית תוך שמירה על ההשפעה שלו באזורים שבהם נמצאים תומכיו. לצורך כך, ארה”ב מוכנה לשתף פעולה עם מדינות ערביות כדוגמת סעודיה, קטר ומאע”מ כדי לספק מימון לתהליך; קבלת אישור מחזבאללה שהוא מוותר על הנשק באמצעות תוכנית בפיקוח ארה”ב הכוללת לוח זמנים. השלב הראשון יכלול הכרזה של חזבאללה כי הוא מוותר על האופציה הצבאית נגד ישראל; המפלגות הלבנוניות הפוליטיות בעלות ההשפעה במגזר הפיננסי והמוניטרי חייבות להיענות לדרישות קרן המטבע העולמית כדי לאפשר למדינה ליישם תוכנית כוללת למאבק בשחיתות (אלאח’באר, 26 בנובמבר 2025).
• במסגרת המאמץ המצרי לקדם יוזמה להפחתת המתיחות ולמניעת הסלמה, ביקר שר החוץ, בדר עבד אלעאטי, בבירות ונועד עם בכירים לבנונים, בהם הנשיא עון, ראש הממשלה סלאם ויו”ר הפרלמנט, נביה ברי. דווח כי אלעאטי הביע את תמיכת ארצו ביישום הסכם הפסקת האש והחלטה 1701 ובהחלטת הממשלה ליישם את מונופול המדינה על הנשק וקרא להפסקת “ההפרות הישראליות” (אלנשרה ודף הפייסבוק של משרד החוץ המצרי, 26-25 בנובמבר 2025). ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נטען כי עבד אלעאטי התמקד בשלוש נקודות עיקריות: פירוק חזבאללה מנשקו באופן מלא באזור שמדרום לליטאני, התחלה של פירוק חזבאללה מנשקו באזור שמצפון לליטאני עם התחייבות לא לנקוט בפעולה עוינת כלפי ישראל ולאחר מכן כניסה למשא ומתן ישיר עם ישראל בקהיר בחסות סעודית-אמריקאית. לפי הדיווח, השר גם הזהיר כי בישראל הבהירו לו כי החליטו לבצע מתקפה נרחבת שתכלול גם מבצע קרקעי. היומון כינה את עמדותיו של עבד אלעאטי “חוצפה מצרית מפתיעה”, וציטט “מקורות רמי-דרג” שסיפרו כי הבכירים הלבנונים הופתעו מהשינוי בגישה, אשר כלל מעבר מעיקרון “הקפאת נשק ההתנגדות” לעיקרון “פירוק הנשק” (אלאח’באר, 27 בנובמבר 2025). עם זאת, יו”ר הפרלמנט ברי, הכחיש בתוקף כי שר החוץ העביר איומים ללבנון במהלך ביקורו בבירות (אלדיאר, 28 בנובמבר 2025).

     
מימין: עון עם שר החוץ המצרי (אקסטרה ניוז, 26 בנובמבר 2025).
משמאל: פגישת ברי ועבד אלעאטי (אתר משרד החוץ המצרי, 26 בנובמבר 2025)

יוניפי”ל

• סגנית מנהל לשכת ההסברה של יוניפי”ל, קנדיס ארדיל, אמרה כי הנוכחות הישראלית בדרום לבנון מהווה “הפרה חמורה”, אשר מונעת מצבא לבנון להשלים את פריסתו. לדבריה, ישראל בונה גדר על “הקו הכחול” ומדובר ב”הפרה” של החלטה 1701. ארדיל הוסיפה כי שיתוף הפעולה עם צבא לבנון תמיד היה חזק והוא קיים באופן יומיומי (אלמיאדין, 25 בנובמבר 2025). כמו כן, היא עדכנה כי כוחות יוניפי”ל מצאו יותר מ-360 מחסני נשק בשטח לבנון, אשר הועברו לטיפול של צבא לבנון. לטענתה, ביוניפי”ל לא ראו שום עדות לפעילות צבאית של חזבאללה באזור הפעילות של הכוח. היא הוסיפה כי יוניפי”ל יידרש להפחית את כמות אנשיו בכ-25 אחוז בשל קיצוץ תקציבי (אלערבי אלג’דיד, 26 בנובמבר 2025).
• מפקד גזרת דרום הליטאני בצבא לבנון, ניקולא תאבת, עדכן כי במסגרת צמצום הנוכחות של כוחות יוניפי”ל בדרום לבנון, עזבו עד עכשיו 640 מאנשי הכוח את לבנון, והוסגו חלק מכלי השיט והציוד של הכוח הימי של יוניפי”ל (אלחדת’, 28 בנובמבר 2025).

אתגרי חזבאללה^[3]

פירוק נשק חזבאללה

• צבא לבנון עדכן כי ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, מסר כי עד סוף שנת 2025 אמור להסתיים שלב פירוק התשתיות של חזבאללה מדרום לליטאני, ובהמשך ייושם דגש על “הכלת הנשק” מצפון לליטאני. סלאם מתח ביקורת על העיכוב ביישום ההחלטה על מונופול הנשק בידי המדינה וגם על נרטיב חזבאללה בדבר הצורך בהמשך שמירת “נשק ההתנגדות”, שלטענתו אינו מספק הרתעה או הגנה ואינו מוכיח יעילות מול התקיפות הישראליות. סלאם תהה: “האם נשק חזבאללה מסוגל כיום להדוף את התקיפות הישראליות? הוא לא הביא הרתעה, הגנה או ניצחון ברצועת עזה” (אלנשרה, 27 בנובמבר 2025). בריאיון נוסף, הודה סלאם כי המבחן האמיתי יהיה יישום השלבים הבאים של תוכנית פירוק הנשק. הוא הדגיש כי חברי הפרלמנט אישרו את קווי היסוד של הממשלה, שבין השאר כללו את מונופול המדינה על הנשק, וכעת על הארגון לשתף פעולה ולהיענות לדרישה להגבלת הנשק בכל שטחי לבנון (אלג’דיד, 30 בנובמבר 2025).
• צבא לבנון עדכן כי מתחילת המבצע לאיסוף כלי הנשק של חזבאללה מדרום לנהר הליטאני, הוא טיפל ב-177 מנהרות, סגר 11 מעברים על נהר הליטאני והחרים 566 משגרי רקטות. בניסיון להראות כי הוא פועל נגד חזבאללה, קיים צבא לבנון סיור לעיתונאים בזירת הפעילות ואף הציג מנהרת חזבאללה שנחשפה. מפקד כוחות הצבא מדרום לליטאני, ניקולא תאבת, ציין כי בגזרת אחריותו פועלים עשרת אלפים חיילים הערוכים ב-200 נקודות, אשר עד כה ביצעו 30,011 משימות. לטענתו, המבנים שישראל תקפה בדרום לבנון לאחרונה לא נכללו ברשימת היעדים שצה”ל העביר ללבנון, ומבדיקה שערכו אנשיו לאחר התקיפות, לא נמצאו שם אמצעי לחימה. עוד טען כי ישראל לא הציגה בפני מנגנון הפיקוח הוכחות לכך שחזבאללה מבריח נשק. לגרסתו של תאבת, האוכלוסייה המקומית משתפת פעולה עם המבצע לפירוק חזבאללה מנשקו (נדאא’ אלוטן, 28 בנובמבר 2025).

• שגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא, אמר כי צבא לבנון הרחיב באופן ניכר את פריסתו בדרום לבנון וכבר החל לפרק את התשתית הצבאית של חזבאללה. הוא ציין כי עליו להשלים את תהליך פירוק הנשק בכל שטח לבנון בהתאם להחלטת הממשלה להשיב את ריבונותה המלאה (MTV לבנון, 28 בנובמבר 2025).
• ביקורת בלבנון אחרי שמפקד הצבא, רודולף היכל, הורה לאסור על כניסתו למתקנים צבאיים של בריגדיר גנרל בדימוס, יערב צח’ר, ועל ביטול ההטבות שלו לקבלת טיפול רפואי במסגרת הצבא וזכויות נוספות על רקע הביקורת שמתח צ’חר על התנהלות הצבא בפירוק נשק חזבאללה. צ’חר, ששירת בצבא במשך 36 שנה וכיום משמש פרשן לענייני ביטחון, ידוע בביקורתו נגד חזבאללה ואיראן ובהופעותיו בתקשורת הוא הביע מורת רוח מההיסוס של הפיקוד הצבאי ביישום מונופול המדינה על הנשק. הפעיל הלבנוני, אבראהים מזבודי, קרא לפיטוריו של מפקד הצבא מאחר “שנאמנותו נתונה לחזבאללה” (חשבון X של אבראהים מזבודי, 27 בנובמבר 2025).

חֲדִירוּת חזבאללה

• עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לחזבאללה, פרסם מאמר ביקורת חריג, בו האשים כי התנהלות ביטחונית בלתי תקינה מצד הרמטכ”ל בפועל, הית’ם עלי אלטבטבאא’י, הביאה לסיכולו בתקיפה ישראלית. על אף שאלאמין תיאר את אלטבטבאא’י כאחד הקצינים המנוסים, המוקפדים והחשדנים ביותר שידע חזבאללה, מפקד שחי במשך שנים בתחושת מצור מתמדת ושינה דפוסי התנהגות סביבו, הוא ציין כי בכיר חזבאללה נהרג בשל החלטה הבלתי מוסברת להימצא בדירה מוכרת ובמיקום שקל ל”אויב” לאתר. לפי אלאמין, המקרה הראה כי גם המפקד המיומן והמנוסה ביותר עלול לשגות, ובמציאות שבה ישראל שינתה את דפוסי הפעולה שלה והגבירה את היכולות המודיעיניות — כל סטייה מהמשמעת המבצעית היא סכנת חיים. על כן, הוא הפציר באנשי חזבאללה שלא להסתמך על דפוסי התנהלות ישנים ולהבין כי “האויב” השתנה, הכלים השתכללו, ורמת הערמומיות וההפתעה עלתה (אלאח’באר, 16 בנובמבר 2025).
• סגן ראש הלשכה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, דחה את הטענות לקיומה של פרצה אנושית בארגון, וטען כי עד היום לא נמצאה הוכחה לכך. לדבריו, רוב החשיפות והסיכולים נובעים מפרצות טכנולוגיות ובשימוש בבינה מלאכותית. הוא ציין כי גם סיכול אלטבטבאא’י נמצא עדיין בחקירה. לדבריו, מפקדים בכירים, ובהם אלטבטבאא’י, אימצו לאחרונה כללים שמטרתם להימנע מחשיפה למערכות מבוססות בינה מלאכותית, במטרה למנוע מהאויב לאתר אותם (אלעאלם, 25 בנובמבר 2025).
• “מקורות לבנוניים אמינים” טענו כי חזבאללה עבר למתווה פעולה חשאי ומוגבר בעקבות רצף סיכולים של מפקדיו בידי ישראל, ובראשם אלטבטבאא’י. לפי הדיווח, נאסר על שימוש בטלפונים חכמים וברשתות חברתיות, התקשורת הפנימית הוחזרה להודעות כתובות ומסירה ידנית בנקודות משתנות, היקף המשתתפים בפגישות צומצם והמיקומים מוחלפים בתדירות גבוהה. בנוסף, תנועות החוליות מאורגנות באופן שאך מעטים מודעים אליהן, ויש הפרדה כמעט מוחלטת בין הזרוע הצבאית לפוליטית. “המקורות” ציינו אף שהצעדים נועדו לצמצם חשיפה מודיעינית ולמנוע חזרות על כשלים שהובילו לסיכול אלטבטבאא’י, הם אינם מהווים חסינות מלאה מפני סיכולים עתידיים (ארם ניוז, 29 בנובמבר 2025).
• במאמץ לחזק את מעמדו הפנימי ואת חוסן אנשיו, מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, פרסם מכתב לפעילי המילואים לרגל יום הגיוס השנתי. הוא הדגיש כי המשברים הפוקדים את הארגון ואת לבנון הם זמניים וכי בעיניו המאבק מול ישראל וארה״ב נתפס כמאבק שסופו יהיה הכרעה לטובת הארגון. קאסם הציג תפיסה אידאולוגית שלפיה ניצחון מתחיל בחוסן פנימי ובאמונה, ורק לאחר מכן מתורגם לעליונות מול “האויב” בזירה המבצעית (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26 בנובמבר 2025).

הפלסטינים בלבנון

• הנציב הכללי של אונר”א, פיליפ לאזריני, ביקר בלבנון ונועד עם הנשיא עון, ראש הממשלה סלאם, יו”ר הפרלמנט ברי ושר החוץ, יוסף רג’י. הוא דן עמם בהתפתחויות האחרונות במדינה, בסוגיית הפלסטינים במחנות ובפעילות של סוכנות האו”ם. נמסר כי עון הביע את הערכתו לעבודת אונר”א וציין את שיתוף הפעולה בין הרשויות הלבנוניות והפלסטיניות בפירוק המחנות מנשקם (סוכנות הידיעות הלבנונית וחשבון X של הנשיאות הלבנונית, 26-25 בנובמבר 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 22 באוקטובר 2025: "מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 6 בנובמבר 2025: "העמדה המתריסה של חזבאללה לנוכח שבריריות הפסקת האש והניסיונות לקדם הידברות בין ישראל ללבנון".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 בדצמבר 2025: "מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 בדצמבר 2025: " מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".

מאמרים נוספים בתחום