מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23-16 במרץ 2026)

עיקרים

• כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים בארגון, בהם מפקד הכוחות המיוחדים של כוח רצ’ואן, לצד פעילים הקשורים לאיראן ולארגוני טרור פלסטיניים הפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה”ל המשיכו בפעילות קרקעית בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור.
• חזבאללה פרסם יותר מ-280 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים. בצה”ל מסרו כי חזבאללה שיגר לראשונה טיל בליסטי שנפל בצפון רצועת עזה, אולם בארגון לא קיבלו אחריות על הירי.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הביע ביטחון כי הארגון ישיג את היעדים של הפסקת “התוקפנות”, נסיגה ישראלית, שחרור האסירים הלבנונים והשבת העקורים לבתיהם. בכיר בארגון הודה כי חזבאללה הבליג על התקיפות הישראליות במשך 15 חודשים גם כדי שיוכל לשקם את יכולותיו הצבאיות.
• בחזבאללה החריפו את הטון כלפי ממשלת לבנון על רקע האיסור על הפעילות הצבאית של הארגון, עם איומים מרומזים לפעול נגדה אחרי המלחמה.
• תאי טרור של חזבאללה נחשפו במאע”מ ובכוית, הארגון הכחיש כל מעורבות.
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, המשיך במאמצים לקדם את יוזמתו לשיחות ישירות עם ישראל, אולם יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, ממשיך להתנגד למינוי נציג שיעי למשלחת לפני הפסקת אש ודורש כי השיחות יתנהלו במסגרת מנגנון הפיקוח על יישום הסכם הפסקת האש.
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, האשים כי חזבאללה הכניס את המדינה מחדש למלחמה כדי לסייע לאיראן ולנקום על הרג ח’אמנהאי. הוא הבהיר כי אינו רוצה עימות עם חזבאללה, אך לא מוכן להיכנס לסחטנות מצד הארגון.
• משרד הבריאות הלבנוני מסר כי יותר מאלף בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• בשבוע האחרון, המשיך צה”ל בתקיפות אוויריות נרחבות לצד פעילות קרקעית נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון, במקביל לפעילות נגד ארגוני טרור נוספים. אזרח ישראלי נהרג ותשעה לוחמי צה”ל נפצעו. להלן ההתפתחויות המרכזיות (דובר צה”ל, 23-16 במרץ 2026):
  • תקיפת תשתיות חזבאללה וסיכול מפקדים ופעילים: צה”ל המשיך לבצע מאות תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה באזורים שונים בלבנון, ובעיקר בדרום לבנון, באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, כאשר מאז תחילת המערכה הותקפו יותר מאלפיים יעדים וסוכלו יותר מ-570 מחבלים. בין השאר, סוכל מפקד הכוחות המיוחדים ביחידת רצ’ואן והותקפו אתרי שיגור וחוליות שיגור שירו לעבר שטח ישראל או נערכו לבצע שיגורים, מפקדות, מחסני אמצעי לחימה וגשרים ומעברים מעל נהר הליטאני כדי למנוע מחזבאללה להעביר כוחות ואמצעי לחימה לדרום לבנון. במסגרת הפגיעה במקורות המימון של חזבאללה, הותקפו נכסים נוספים של הזרוע הפיננסית, אגודת אלקרצ’ אלחסן, וכן תחנות דלק של חברת “אלאמאנה” של חזבאללה.^[1] חלק ניכר מהיעדים שהותקפו פעלו בקרבת אתרים אזרחיים וצה”ל פרסם התרעות פינוי נרחבות, בעיקר בדרום לבנון, ובכלל זה העיר צור, ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, כדי לצמצם פגיעה באוכלוסייה אזרחית.
  • פעילות קרקעית: כוחות קרקעיים של צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בדרום לבנון לביסוס מרחב ההגנה הקדמי במטרה להרחיק פעילות קרקעית של חזבאללה בקרבת הגבול עם ישראל ואת יכולות הירי של הארגון לעבר יישובי צפון ישראל. במסגרת הפעילות, הכוחות סיכלו עשרות מחבלי חזבאללה שזוהו בשטח, חלקם בלחימה מטווח קרוב, איתרו אמצעי לחימה רבים ובהם רקטות וכלי נשק והשמידו תשתיות טרור.

• • סיכולים נוספים: מלבד חזבאללה, צה”ל המשיך לפעול נגד ארגוני טרור נוספים שפועלים בלבנון. בין השאר, סוכל המפקד החדש של דיוויזיית האמאם חסין שמופעלת על ידי כוח קדס של משמרות המהפכה, ימים ספורים אחרי שמונה לתפקיד בעקבות סיכול המפקד הקודם.^[2] כמו כן, סוכלו שני בכירים בשלוחת חמאס בלבנון, בהם פעיל במערך הכספים ופעיל בהכוונת פעילות הטרור ביהודה ושומרון.

פעילות חזבאללה

• במהלך השבוע, המשיך חזבאללה בתקיפות נגד יעדים בשטח ישראל ונגד כוחות צה״ל בדרום לבנון. להלן ההתפתחויות המרכזיות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 23-16 במרץ 2026):
  • מ-16 במרץ (בשעה 12:00) ועד 23 במרץ 2026 (בשעה 12:00), פרסם חזבאללה 285 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון, קרוב למאה הודעות יותר מאשר בשבוע הקודם. התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים “איכותיים ומדויקים”, רקטות, טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים ואש נגד מטוסים (נ”מ) לצד חילופי אש נגד הכוחות בדרום לבנון, כאשר חלק מהתקיפות בוצעו במקביל לשיגורים מאיראן. ב-22 במרץ 2026, פרסם חזבאללה מספר שיא של 63 הודעות קבלת אחריות, יומיים אחרי השיא הקודם של 55 הודעות. לפי הודעות חזבאללה, מרבית התקיפות בוצעו נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יישובי הגבול ועד קו חדרה (כ-50 ק”מ מהגבול), אולם לא לכל הטענות היה אימות רשמי מצה”ל. ב-18 במרץ 2026, בוצע שיגור מלבנון לעבר אזור עוטף עזה, כ-200 ק”מ מהגבול, ונפל בצפון רצועת עזה. “גורמים בצה”ל” מסרו כי מדובר בטיל קרקע-קרקע בליסטי מסוג סקאד די, אולם יצוין כי חזבאללה לא קיבל אחריות על השיגור (תקשורת ישראלית, 19 במרץ 2026).

• • חזבאללה המשיך להימנע מפרסום רשמי של שמותיהם של בכירים ופעילים בארגון שנהרגו בתקיפות צה”ל. עם זאת, בחשבונות ברשתות החברתיות, בהם חשבונות בלתי רשמיים המזוהים עם חזבאללה, הופיעו בשבוע האחרון תמונות של מאות פעילים בחזבאללה ובכוח רצ’ואן שנהרגו בתקיפות הישראליות, חלקם הוגדרו כ”מפקדים” (חשבון X שלQalaatM וערוצי הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב וחזבאללה בשטח, 23-16 במרץ 2026).
  • לצד המערכה הצבאית בשטח, חזבאללה המשיך במאמצי לוחמה פסיכולוגית נגד תושבי צפון ישראל. לצד הודעות הפינוי לקריית שמונה ולנהריה, פורסמה גם “התראת פינוי” עבור תושבי כל היישובים בקרבת הגבול.

• פרטים נוספים פורסמו על היערכות חזבאללה למערכה ועל אופן ניהול הלחימה: ^[3]
  • “שישה מקורות מודעים לפרטים” ציינו כי חזבאללה אגר במשך חודשים כמות גדולה של רקטות וכטב”מים בסיוע של איראן ושל מפעלי ייצור עצמאיים לקראת פתיחת המערכה. לדברי “המקורות” – שלושה לבנונים, שני בכירים זרים שפועלים בלבנון ובכיר צבאי ישראלי – לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, הגיעו בחזבאללה למסקנה כי סיבוב לחימה נוסף הוא בלתי נמנע וכי הארגון עלול לעמוד בפני איום קיומי. בדיווח נאמר כי חזבאללה הקצה סכום חודשי של חמישים מיליון דולר מאיראן וממשכורות הפעילים לצורך ההתעצמות המחודשת והארגון מחדש של חזבאללה, וגם הפעיל מתקני ייצור מקומיים לפיתוח אמצעי לחימה לצד הברחות נשק (רויטרס, 6 במרץ 2026).
  • דווח כי ניהול הלחימה על ידי חזבאללה מתבצע באופן מבוזר ובהסתמך על חדרי מבצעים ניידים לניהול הקרבות המתמשכים בדרום לבנון. הביצוע מתבסס על תפיסה, לפיה כל יחידה צבאית מבצעת את התקפותיה ואת התמרונים בהתאם למציאות בשטח שלה, ומחליטה על הצעד המתאים בהסתמך על המתרחש. צוין כי התוכניות המבצעיות הדינמיות הללו מאפשרות לחזבאללה להאריך את משך הקרבות ולהחזיק מעמד זמן רב יותר (Lebanon24, 16 במרץ 2026).
  • “שני מקורות מודעים לפרטים” ציינו כי משמרות המהפכה של איראן בנו מחדש את הפיקוד הצבאי של חזבאללה לאחר המכות שספג במערכה הקודמת נגד ישראל. לדבריהם, מיד לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, משמרות המהפכה שלחו עשרות קצינים כדי לאמן את לוחמי חזבאללה ולפקח על ההתחמשות המחודשת, ובנוסף הם עיצבו מחדש את מערכי הפיקוד והשליטה של חזבאללה אחרי החדירה המודיעינית של ישראל. בין השאר, שונה המבנה ההיררכי של הארגון עם מבנה מבוזר שכולל יחידות קטנות עם ידע מוגבל על הפעילות של היחידות האחרות. כמו כן, גובשו תוכניות לשיגורים משותפים מלבנון ומאיראן. לפי אחד “המקורות”, איראן קיבלה את הפיקוח בפועל על הזרוע הצבאית של חזבאללה (רויטרס, 21 במרץ 2026).

חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, פרסם אגרת מיוחדת לפעילי הארגון שכללה מסרי עידוד וקבעה כי המערכה מיועדת “להגנה לשחרור האדמה ולשמירה על עצמאות המולדת”, תוך סירוב להיכנע. לצד זאת, חידד קאסם כי ״הפתרון האפשרי הוא הפסקת התוקפנות, נסיגה מהאדמות הכבושות, שחרור האסירים וחזרת תושבי הכפרים והערים לבתיהם עם תחילת השיקום”, והביע את ביטחונו כי ניתן להשיג את היעדים (אתר מזכ”ל חזבאללה, 17 במרץ 2026).
• חבר המועצה הפוליטית של חזבאללה, ופיק צפא, טען כי הארגון פתח במערכה החדשה נגד ישראל אחרי שסבלנותו פקעה בשל התקיפות הישראליות, לצד נקמה על סיכול מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי. בריאיון ראשון מאז נאלץ לעזוב את תפקיד ראש יחידת התיאום והקישור, אמר צפא כי במשך 15 חודשים נמנע חזבאללה מלהגיב על התקיפות ונתן סיכוי למאמצים המדיניים, אולם לבנון לא קיבלה דבר בתמורה לוויתורים. לצד זאת, הוא הודה כי חזבאללה ניצל את התקופה כדי לשקם את יכולותיו בתחומי הרקטות, הכטב”מים והכוחות הקרקעיים. לטענת צפא, חזבאללה החל את הלחימה מצפון לליטאני, ורק לאחר מכן עברו הלוחמים לאזור שמדרום לנהר, וכי כעת הם מצליחים להפתיע את כולם וכי יש להם עוד “הפתעות” בהמשך. עוד אמר כי הם נלחמים כדי “להגן על הריבונות הלבנונית” וכי “הניצחון שלנו מגן על מדינות ערביות מסוימות מפרויקט ישראל הגדולה”. לדבריו, המטרה היתה להשיג “משוואה” חדשה שתיאלץ את ישראל להפסיק את תקיפותיה. צפא האשים את ממשלת לבנון כי היא זו שמעוררת את השסע הפנימי במדינה ואמר כי ההחלטה על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה הייתה “חטא חמור”. הוא הבהיר כי אחת הדרישות של הארגון אחרי המלחמה תהיה שהממשלה תחזור בה מההחלטה, תוך שהוא מוסיף איום מרומז כי “לא משנה איך זה ייעשה”. הוא גם הזכיר כי בעימותים במאי 2008 נמנע מהתנגשות עם הצבא, אך לא עם שאר מוסדות המדינה^[4] (ערוץ היוטיוב של פודיום פלוס, 22 במרץ 2026).

• גם בכירים נוספים בחזבאללה הסלימו במהלך השבוע את ההתבטאויות כלפי ממשלת לבנון:
  • סגן ראש המועצה המדינית בחזבאללה, מחמוד קמאטי, הזהיר כי חזבאללה “מסוגלים להפוך את המדינה ולהפוך את הממשלה, ולסבלנותנו יש גבולות”. הוא גם השווה בין התנהלות ממשלת לבנון והיעדר הגיבוי מצידה לפעילות חזבאללה לבין מהלכי ממשלת וישי תחת הכיבוש הנאצי של צרפת במלחמת העולם השנייה ואמר כי “ממשלת וישי הייתה עוצרת את אנשי ההתנגדות ומוציאה אותם להורג, ולאחר מכן היא הופלה והבוגדים שבה הוצאו להורג. הלוואי שלא נגיע לכך”. עם זאת, קמאטי הבהיר כי העימות מול הממשלה הוא בלתי נמנע לאחר סיום המלחמה, ללא קשר לתוצאותיה, כאשר האשים כי עמדות הממשלה “אינן משרתות אלא את האויב הישראלי. לכן, העימות קרוב, והבוגדים ישלמו את מחיר בגידתם” (אלג’מהוריה, 16 במרץ 2026).

• • דברי קמאטי גררו ביקורת ציבורית קשה בלבנון. כך למשל, יו”ר יחידת ההסברה במפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, שארל ג’בור, כתב כי תגובת הממשלה לדברים חייבת להיות כינוס מיידי של הממשלה, פיטורי שני שרי הארגון, וכן הוצאת צו הבאה נגדו על ידי מערכת המשפט (חשבון X של שארל ג’בור, 16 במרץ 2026). בעקבות הסערה, פרסמה לשכתו של קמאטי הודעה, בה נטען כי “הדברים …אינם מדויקים והוצאו מהקשרם המקורי”, תוך הדגשה כי כל עמדה או הצהרה רשמית מטעמו מתפרסמת אך ורק דרך ערוצי התקשורת הרשמיים של חזבאללה (Lebanon Debate, 16 במרץ 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן עז אלדין, אמר כי החלטת הממשלה האוסרת על פעילויות צבאיות וביטחוניות של חזבאללה היא “החלטה בטלה ומנוגדת ללגיטימיות ולאמנה הלאומית, במיוחד לאור חוסר יכולתה של המדינה למלא את חובת ההגנה על האדמה”. עז אלדין גם שיגר איום מרומז כלפי הממשלה כשקבע כי “איש אינו שואף להרפתקה בשלום האזרחי או ליצירת מלחמת אחים פנימית שישראל שואפת אליה” (ספוטניק בערבית, 16 במרץ 2026).

חשיפת תאי חזבאללה במדינות המפרץ

• משרד הפנים של כוית מסר כי שירותי הביטחון חשפו תשתית טרור של חזבאללה שמטרתה “לערער את הביטחון במדינה ולגייס אנשים להצטרפות לארגון הטרור”. נמסר כי התשתית נחשפה “לאחר פעולות ניטור ומעקב ביטחוני דקדקני ואינטנסיבי”, וכללה 14 אזרחים מקומיים ושני פעילים בעלי אזרחות לבנונית. במהלך סיכול התשתית נתפסו כלי נשק ותחמושת, מכשירי קשר מוצפנים, רחפנים וציוד נוסף (חשבון X של משרד הפנים הכויתי, 16 במרץ 2026).^[5]

• בהמשך, הודיעו גם הרשויות במאע”מ כי מנגנוני הביטחון המקומיים חשפו רשת טרור שמומנה והופעלה על ידי חזבאללה ואיראן. נמסר כי הרשת פעלה תחת כסות מסחרית פיקטיבית, וחתרה לחדור לכלכלה הלאומית ולהוציא אל הפועל תוכניות חיצוניות המאיימות על היציבות הפיננסית של המדינה, וזאת בהתאם לתוכנית אסטרטגית שהוכנה מראש עם גורמים חיצוניים הקשורים לחזבאללה ולאיראן, תוך הפרת המערכות הכלכליות והמשפטיות (סוכנות הידיעות של מאע״מ, 20 במרץ 2026).

• בעקבות החשיפות, שוחח נשיא לבנון, ג’וזף עון, עם אמיר כוית ועם נשיא מאע”מ וגינה את המתקפות שבוצעו נגד שתי המדינות מצד “גורמים מפלגתיים”, וציין כי הן מהוות הפרה בוטה של ריבונותו, של החוק הבינלאומי ושל אמנת האו”ם (חשבון X של נשיאות לבנון, 20 במרץ 2026). גם משרד החוץ הלבנוני גינה את מעורבות חזבאללה בפעילות הטרור שנחשפה במדינות המפרץ. ההודעה הזכירה את החלטת ממשלת לבנון מ-2 במרץ 2026, האוסרת על פעילויות צבאיות וביטחוניות של חזבאללה (אתר משרד החוץ הלבנוני, 20 במרץ 2026).
• חזבאללה הכחיש באופן גורף את הטענות וההאשמות שפורסמו על ידי כוית ומאע״מ. בהודעה רשמית מטעם הארגון נאמר כי לטענות אלו אין כל בסיס במציאות, וכי הן בגדר בדיות בטלות ובלתי מקובלות לחלוטין. כמו כן, חזבאללה הביע סלידה מ”המהירות הבלתי אחראית” שבה אימץ משרד החוץ הלבנוני את האשמות כוית ומאע״מ וביקר את הודעת הגינוי שפרסם המשרד בטרם בדיקה ואימות הטענות (אלעהד, 19 -20 במרץ 2026).

מאבק במימון חזבאללה

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על עשרה אישים ושש חברות שמעורבים ברשת הלבנת כספים עבור חזבאללה. במרכז הרשת נמצא עלאא’ חסן חמיה, לשעבר סגן נשיא רשות ההשקעות לפיתוח של לבנון, שלפי הודעת משרד האוצר, מחזיק בבעלות ישירה או עקיפה – באמצעות בני משפחה ומקורבים – בחברות שקשורות לחזבאללה ופועלות בלבנון, סלובניה, פולין, קטר וקנדה. לפי ההערכות, החברות סייעו להלבין יותר ממאה מיליון דולר עבור חזבאללה מאז שנת 2000, בין השאר באמצעות הפניית כספים מהסכם סחר בין לבנון לבין עיראק (משרד האוצר האמריקאי, 20 במרץ 2026).

ממשל לבנון

מאמצים דיפלומטיים לסיום המלחמה

• המערכת הפוליטית בלבנון המשיכה לעסוק ביוזמה הדיפלומטית שמנסה לקדם הנשיא, ג’וזף עון, לפתיחת שיחות ישירות מול ישראל בניסיון לעצור את המערכה הצבאית נגד חזבאללה. להלן העדכונים הבולטים:
  • הנשיא עון אמר בפגישה עם משלחת מטעם “הפורום הלאומי להצלה” כי הוא מקווה שתתרחש פריצת דרך בקידום היוזמה הדיפלומטית “כדי שנוכל לעצור את ההפסד היומיומי הזה שפוגע בכל הלבנונים באדמתם, בפרנסתם ובילדיהם. היוזמה שהשקנו נועדה להציל את המדינה הזו״ (נדאא’ אלוטן, 16 במרץ 2026).
  • “מקורות רשמיים המקורבים לנשיא לבנון” מסרו כי עון ממשיך לקיים מגעים בזירה הבינלאומית לקדם את יוזמתו והוא שוקד על הקמת משלחת שתשתתף בו לכשתגיע השעה לפתיחת השיחות. הם הדגישו כי הוא ממשיך על אף “התנכלויות” פוליטיות והאשמות הבגידה שמעוררים בכירי חזבאללה וכלי התקשורת המקורבים לארגון. “המקורות” ציינו כי בניגוד למהלכים שהובילו להסכם הפסקת האש בנובמבר 2024, כאשר המשא ומתן התנהל בהיעדר נשיא מכהן במדינה והתנהל על ידי יו”ר הפרלמנט נביה ברי, כעת הנשיא עון מתעקש להוביל את המשא ומתן ולא יאפשר לאיש לעקוף אותו (נדאא’ אלוטן, 18 במרץ 2026).
  • ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, ציין כי לא התקבלה עדיין תשובה מישראל בנוגע ליוזמת הנשיא עון, למיקום השיחות ולסדר היום. עם זאת, הוא הבהיר כי הם עדיין מחויבים ליוזמה וכי לאחר שיגיעו התשובות, תורכב המשלחת שתהיה “לאומית ומאוחדת”. לדבריו, הם רוצים את חזרת הפסקת האש, להשיב את ריבונות המדינה ולהשיג נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הלבנוניים, כפי שישראל התחייבה בהסכם מנובמבר 2024 (אלחדת’, 22 במרץ 2026).
  • מנגד, “מקורות המקורבים לצמד השיעי (חזבאללה ואמל)” מתחו ביקורת על מוסדות המדינה שמציגים עצמם כמי “שיוצאים מגדרם” כדי לנהל משא ומתן עם ישראל. הם האשימו כי בעוד שב”צמד השיעי” מנסים לנהל משא ומתן מעמדת כוח, ישנם גורמים רשמיים בלבנון המתעקשים לנהל משא ומתן “מעמדת חולשה”. הם הוסיפו כי יו”ר הפרלמנט ברי ביטא בבירור את עמדת “הצמד”, לפיה הפסקת אש וחזרת העקורים לכפריהם אמורות להקדים את המשא ומתן, וכי בכל מקרה כל משא ומתן חייב להישאר מוגבל ל”וועדת המנגנון” המפקחת על הסכם הפסקת האש (אלדיאר, 16 במרץ 2026).
  • בהקשר זה, דווח כי פגישותיו של ברי עם שגרירי ארה”ב וצרפת בלבנון (בהתאמה), מישל עיסא והרווה מאגרו , התקיימו באווירה קשה. נמסר כי בפגישה עם עיסא שרר מתח לאחר שברי דחה כל מסגרת חדשה למשא ומתן ללא תנאי של שיבת העקורים לכפריהם והפסקת אש (אלדיאר, 16 במרץ 2026). גם בפגישתו של ברי עם שר החוץ הצרפתי, ז’אן-נואל ברו, הדגיש יו”ר הפרלמנט, כי רק יישום הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024, שהושג בתיווך אמריקאי וצרפתי, ומחויבותה של ישראל אליו, יביאו לסיום “התוקפנות” ולהשבת העקורים. הוא הוסיף כי המפתח לכך הוא הפעלת “ועדת המנגנון” כמסגרת לפיקוח, יישום ומשא ומתן (לבנון פיילס, 19 במרץ 2026).

• • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן עז אלדין, הדגיש כי לבנון התחייבה לא להכיר בישראל לפני יישום יוזמת השלום הערבית על ידי הליגה הערבית והקמת מדינה פלסטינית, והבהיר כי “כל מסלול המנוגד לכך מהווה אסון לאומי”. יתרה מכך, הוא ציין כי “משא ומתן תחת אש פסול לחלוטין”, הזהיר מפני “מעבר מהבנות להכרה בישראל”, וקרא “לשמור על הלכידות הלאומית ולא להיגרר למסלולים שעלולים לאיים על האחדות הפנימית” (ספוטניק בערבית, 16 במרץ 2026)
  • “גורמים פוליטיים מקומיים” הביעו פסימיות לגבי סיכויי היוזמה המדינית של הנשיא עון בטענה שישראל מציבה תנאים בלתי אפשריים ומסרבת להפסקת אש או לנסיגה מהמוקדים “הכבושים” בדרום לבנון וכופה משא ומתן תחת אש – דבר שלבנון מסרבת לו בתוקף. לדבריהם, הצבת התנאים השונים הכוללים דרישה שצבא לבנון יקבל על עצמו את פירוק הנשק מהארגון, פירוק התשתיות שלו וכניסה למוצביו בכוח והכרה רשמית בישראל במסגרת כל הסכם סופי משמעותה סירוב מראש לקיום המשא ומתן. זאת לצד הקושי הפנים-לבנוני להסכים על הרכב המשלחת, בדגש על מינוי נציג שיעי, לאור התנגדות נביה ברי למשא ומתן שיתנהל מחוץ למסגרת “ועדת המנגנון” (אלדיאר, 17 במרץ 2026).

ביקורת נגד חזבאללה

• נשיא לבנון עון אמר בפגישה עם משלחת “הפורום הלאומי להצלה” כי המדינה משיבה לעצמה את מעמדה, אולם הדגיש כי “קרוב לחצי מאה של קריסה לא משתנה בבת אחת, אלא בהדרגה”. הוא הוסיף כי מי שמוטרד מהשבת מעמדה ותפקידה של המדינה הוא זה שחושש לאבד את התפקיד שלקח לעצמו על חשבון המדינה ומוסדותיה (נדאא’ אלוטן, 16 במרץ 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, האשים כי חזבאללה הכניס את המדינה מחדש למלחמה כדי לסייע לאיראן ולנקום על הרג ח’אמנהאי, וכי ללבנון אין אינטרס במלחמה הזו. הוא הבהיר כי הוא לא רוצה עימות עם חזבאללה, אך אינו מוכן להיכנע לסחטנות מצד הארגון ולאיומים במלחמת אזרחים. הוא הוסיף כי לא רק חזבאללה ביצע את הירי לעבר ישראל אלא גם משמרות המהפכה שלדבריו מנהלים את הפעילות הצבאית בלבנון, כפי שהוכח הודעה שפורסמה בסוכנות הרשמית האיראנית על פעולה משותפת בין משמרות המהפכה לבין חזבאללה (אלחדת’, 22 במרץ 2026).
• שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, האשים בנאומו במסגרת כינוס שרי החוץ הערביים שהתקיים בסעודיה כי איראן “מנסה, באמצעות תקיפותיה נגד המדינות הערביות והמוסלמיות, לחטוף את ביטחונן ושלומן של מדינות אלו ולסחור בהם למען מטרותיה האופורטוניסטיות”. רג׳י הדגיש כי ממשלת לבנון נחושה לחלץ את לבנון מציפורני האחיזה האיראנית, לאחר שזו הורתה לחזבאללה לגרור את לבנון למלחמה שהיא לא בחרה בה (נדאא’ אלוטן, 19 במרץ 2026).
• חבר הפרלמנט ממפלגת ח’ט אחמר (קו אדום), וצ’אח צאדק, הזהיר מפני הידרדרות ביטחונית בבירות והאשים כי “גורמים בכירים” משתמשים בתושבים בבירות כמגנים אנושיים. לדבריו, הוא העלה את הנושא בפני הנשיא, ראש הממשלה ויו”ר הפרלמנט והפציר בהם להכין תוכנית ביטחונית מיידית לבירות כדי להגן על העקורים ועל תושבי בירות כאחד. הוא הוסיף כי אם כוחות הביטחון לא ייפרסו באופן מיידי, זו רק שאלה של זמן עד שהמצב יחמיר (חשבון X של וצ’אח צאדק, 22 במרץ 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון מסר כי שלושה מחייליו נהרגו וחמישה נוספים נפצעו בתקיפות ישראליות בזבדין, קעקעיה אלג’סר ואלדויר. פיקוד הצבא גינה בחריפות את התקיפות הישראליות והאשים כי הן מהוות “הפרה בוטה” של ריבונות לבנון, ביטחון אזרחיה וההחלטות הבינלאומיות הרלוונטיות (חשבוןX של צבא לבנון, 17 במרץ 2026(. נשיא לבנון, ג’וזף עון, שוחח עם שר ההגנה, מישל מנסא, ועם מפקד הצבא, הגנרל רודולף היכל, והביע תנחומים על שלושת ההרוגים, תוך שגינה בלשון החריפה ביותר את הפגיעה באנשי הצבא (חשבון X של נשיאות לבנון, 17 במרץ 2026).
• “מקורות בקיאים בדבר” מסרו כי גורמים דתיים בעדה הנוצרית בלבנון קיבלו הבטחות ראשוניות, לפיהן צבא לבנון ייקח על עצמו את משימת ההגנה על כפרי הגבול באמצעות תגבור נוכחותו בתוך העיירות הנוצריות ובכניסותיהן הראשיות, באופן שיסייע בהרגעת התושבים ויצמצם את האפשרויות לחשיפתם לתקיפות כלשהן. לפי הדיווח, הסדרים אלו מתרחשים במקביל למגעים דיפלומטיים שמקיימת מדינת הוותיקן עם הצד האמריקאי, במטרה להשיג ערבויות ברורות התומכות במגמה זו (אלדיאר, 16 במרץ 2026).

מתנגדי חזבאללה

• מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, סמיר ג׳עג׳ע גינה בחריפות את מהלכי חזבאללה והאשים כי הם גררו לבנון לעימות מחודש מול ישראל בשירות האינטרסים של איראן. ג׳עג׳ע הדגיש את הצורך של הממשלה לממש את ריבונותה בדגש על החלטות מלחמה ושלום. בנוסף, הוא קרא לדרוש מאיראן פיצויים עבור הנזקים החמורים שסופגת לבנון בגין פעולות חזבאללה, שכן טהראן היא האחראית למצב הנוכחי (לבנון פיילס, 21 במרץ 2026).
• יו”ר מפלגת הדיאלוג הלאומי, פוא’ד מח’זומי, קרא לממשלה למנוע לחלוטין את פעילות חזבאללה במדינה בעקבות חשיפת תאי הארגון במאע״מ ובכווית. הוא ציין כי המעצרים מהווים המחשה נוספת לתפקיד השלילי של חזבאללה החורג מגבולות לבנון ומסכן את כלל מדינות ערב (חשבון X של פ’ואד מח’זומי, 20 במרץ 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי לפחות 1,029 בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה ב-2 במרץ 2026, בנוסף ל-2,786 פצועים (אלנשרה, 22 במרץ 2026).
• עיריית אלמארי ואלמג’ידיה שבדרום לבנון מסרה כי אינה יכולה לקלוט עקורים לאחר שהתקבלה שיחה מהצבא הישראלי, אשר כללה הנחיה לפיה על תושבי הכפרים אלמארי, חלתא וכפר שובא להישאר בבתיהם ולא לקלוט עקורים בשלב רגיש זה. בעירייה ציינו “בצער” כי הם נדרשים להיענות ״להנחיות כפויות״ והביעו “התנצלות כנה” ו”עצב עמוק” על שאינם יכולים לסייע (נדאא’ אלוטן, 16 במרץ 2026).
• מאמר ביומון אלאח׳באר, המקורב לחזבאללה, מתח ביקורת על אוזלת ידה של עיריית בירות לקלוט ולטפל בעקורים השיעים שנמלטו מדרום לבנון. העיתון האשים כי ראש עיריית בירות, אבראהים זידאן, וכמה מחברי המועצה מקיימים פגישות “היוצרות מצג שווא” של עיסוק בסוגיית עקירתם של אלפי אזרחים לבירה, אולם עמדותיהם הפומביות מעידות כי העניין “אינו חורג מגדר הצהרות ריקות וכי תיק זה הוא האחרון שמעסיק את עיריית הבירה”. חבר המועצה, חסין אלבטל, צוטט באומרו: “אין לנו קשר לבני הדרום ולאלצ’אחיה אלג’נוביה, ועל חזבאללה לשאת באחריות עליהם!” (אלאח’באר, 17 במרץ 2026).

^[1] חברת "אלאמאנה" היא חלק ממוסד השהיד של חזבאללה, אחד המוסדות החברתיים המרכזיים של הארגון שנועד לחזק את שליטתו בקרב תומכיו בקהילה השיעית בלבנון. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-14 במרץ 2019: "מוסד השהיד של חזבאללה: מטרתו, אופן התנהלותו ודרכי מימונו"; מחקר של מרכז המידע מ-10 במאי 2020: "מימון הטרור: סנקציות שהטילה ארה”ב על 12 חברות של מוסד השהיד חשפו מערכת ענפה של חברות מסחריות התומכת בפעילות הצבאית-טרוריסטית של חזבאללה".
^[2] דיוויזיית האמאם חסין, שהוקמה על ידי כוח קדס האיראני וחזבאללה, מורכבת מאלפי פעילים ממדינות שונות במזרח התיכון. היא הייתה מעורבת במלחמת האזרחים בסוריה ולאחר מכן פעלה גם לצד חזבאללה בלחימה בדרום לבנון ובביצוע פיגועים מלבנון, סוריה ועיראק נגד שטח ישראל.
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-15 במרץ 2026: "מאפייני הפעלת הכוח של חזבאללה במערכה החדשה מול ישראל".
^[4] ב-7 במאי 2008, פרצו עימותים חמושים בין חזבאללה ונאמניו לבין תומכי הממשלה הסונית על רקע החלטת הממשלה לפרק את רשת התקשורת של חזבאללה. במהלך העימותים, השתלטו חמושי חזבאללה על השכונות הסוניות במערב בירות, וההתנגשויות התפשטו גם לאזורים נוספים במדינה. רק לאחר איום הצבא כי הוא יתערב, נרגעה הלחימה בהדרגה. המשבר הסתיים ב-21 במאי 2008, עם חתימת הסכם דוחא שהעניק לחזבאללה בפועל אפשרות להטיל וטו על החלטות הממשלה עם הגדלת מספר השרים מטעמו.
^[5] כוית הכניסה את חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור ביולי 2025.

מאמרים נוספים בתחום