מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23 בפברואר-2 במרץ 2026)

עיקרים

• בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לצפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול מנהיג איראן ח’אמנהאי ועל התקיפות הישראליות בלבנון. צה”ל הגיב בתקיפות נגד יעדי חזבאללה ובסיכול בכירים בארגון בדרום לבנון ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות.
• בתגובה לשיגור הרקטות, החליטה ממשלת לבנון על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והגבלתו לפעילות פוליטית בלבד. ראש הממשלה סלאם הנחה את הצבא להאיץ את פירוק נשק חזבאללה מצפון לליטאני “בכל האמצעים”. דווח כי יו”ר הפרלמנט ברי נערך להסיר את החסות הפוליטית מחזבאללה בשל ירי הרקטות.
• לפני כניסת חזבאללה למערכה, גינו בארגון את התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן ואת סיכול ח’אמנהאי, אולם נמנעו מלהכריז במפורש כי יגיבו נגד ישראל. בהנהגה הלבנונית פעלו לשכנע את חזבאללה שלא להתערב במערכה בין איראן לבין ישראל וארה”ב מחשש לתגובה ישראלית נרחבת גם נגד תשתיות לבנוניות.
• לפני פתיחת המערכה בין ישראל ואיראן (28 בפברואר 2026), המשיך צה”ל בתקיפות בדרום לבנון נגד יעדים צבאיים של הארגון במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של הארגון לצד היערכות אפשרית לתקיפות נגד ישראל. הותקפו מחנות של כוח רצ’ואן ועמדות שיגור ופירים תת-קרקעיים.
• בשל ההתפתחויות האזוריות, הוחלט כי ועידת התמיכה בצבא לבנון שתוכננה להתכנס בפריז ב-5 במרץ 2026 תידחה לאפריל 2026.
• דווח כי ראש יחידת התיאום והקישור לשעבר של חזבאללה, ופיק צפא, מונה לעוזר ראש המועצה המדינית של הארגון.

הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן והחלטת ממשלת לבנון נגד הפעילות הצבאית של הארגון

חזבאללה

• בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שוגרו רקטות מכיוון לבנון לעבר צפון ישראל (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 2 במרץ 2026). בהודעה רשמית שפרסם חזבאללה, נאמר כי הארגון תקף את “בסיס הגנת הטילים משמר הכרמל מדרום לעיר הכבושה חיפה” עם מטח של טילים מדויקים ולהק של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים). נטען כי מדובר בתגובה על שפיכת “הדם הטהור” של ח’אמנהאי “בידי האויב הציוני הפושע”, בהגנה על לבנון והעם ובתגובה ל”תוקפנות” הישראלית המתמשכת. עוד נאמר כי הנהגת “ההתנגדות” הדגישה לאורך זמן כי המשך “התוקפנות” והרג המנהיגים, הצעירים והתושבים “מעניק לנו זכות להגן על עצמנו ולהגיב בזמן ובמקום המתאימים”. כמו כן, טענו בחזבאללה כי מדובר ב”תגובה הגנתית לגיטימית” והטילו על הנהגת לבנון והצדדים המעורבים לשים סוף ל”תוקפנות הישראלית-אמריקאית” נגד לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 2 במרץ 2026).

תגובות צה”ל

• בתגובה לשיגורים מלבנון, תקף צה”ל יעדים של חזבאללה בדרום לבנון ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, כולל סיכול בכירים בארגון, מפקדות, מחסני אמצעי לחימה, מתקנים של הזרוע הכלכלית אלקרצ’ אלחסן ותשתיות נוספות. נמסר כי אחד המסוכלים הוא חסין מקלד, ששימש אחראי מטה המודיעין של חזבאללה (דובר צה”ל, 2 במרץ 2026). שר הביטחון, ישראל כ”ץ, האשים כי מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, בחר להצטרף למערכה בלחץ איראני והדגיש כי כעת גם הוא יעד לסיכול (תקשורת ישראלית, 2 במרץ 2026). משרד הבריאות הלבנוני עדכן על לפחות 31 הרוגים ו-149 פצועים בתקיפות הישראליות (אלאח’באר, 2 במרץ 2026). לפי דיווחים בלתי מאומתים, סוכל יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מחמד רעד, שנטען כי הוא אמור להתמנות לסגן מזכ”ל חזבאללה (אלחדת’, 2 במרץ 2026).
• צה”ל גם פרסם הודעת פינוי לעשרות כפרים בדרום לבנון ובמערב אלבקעא והזהיר את התושבים כי התקיפות נגד יעדי חזבאללה צפויות להימשך, כולל נגד מתקנים שנמצאים בקרבת אזורים אזרחיים (חשבון X של דוברת צה”ל בערבית, 2 במרץ 2026). על רקע התקיפות והודעות הפינוי, תועדו שיירות ארוכות של תושבים שמיהרו לעזוב את הכפרים בדרום לבנון ואת אלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות בניסיון לעבור לאזורים שנחשבים לבטוחים יותר (חשבון X של ביירות טיים, 2 במרץ 2026).

     
פקקי תנועה בדרום לבנון (מימין: חשבון X של מפלגת הפלנגות, 2 במרץ 2026; משמאל: דף הפייסבוק של אזור השוף העליון, 2 במרץ 2026)

ממשל לבנון

• לאחר ירי הרקטות גינו בהנהגה הלבנונית את השיגורים, אולם נמנעו מלהתייחס במפורש לחזבאללה:
  • נשיא לבנון, ג’וזף עון, מסר כי ירי הרקטות משטח לבנון פוגע בכל המאמצים מצד המדינה להרחיק את לבנון מעימותים צבאיים באזור ומההשלכות שמהן הזהירו וקרא להתנהל באופן הגיוני ואחראי ששם את האינטרס הלאומי מעל הכל. עון גם גינה את התקיפות הישראליות בלבנון והוסיף כי הגורמים שהתעלמו מהקריאות לשמור על ביטחון ויציבות הם שיישאו באחריות וכי המדינה לא תאפשר לזה לחזור על עצמו (נדאא’ אלוטן, 2 במרץ 2026).
  • ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, גינה את שיגור הרקטות והגדירו כמעשה בלתי אחראי וחשוד, המסכן את יציבות המדינה ומספק לישראל עילה להמשך תקיפותיה. הוא הדגיש כי לא יאפשר לגרור את לבנון לעימותים נוספים, והצהיר כי הממשלה תפעל לנקוט צעדים נגד האחראים ולשמור על ביטחון האזרחים (חשבון X של נואף סלאם, 2 במרץ 2026).
  • צבא לבנון הודיע כי יחידותיו נפרסו באזור שממנו על פי ההערכות שוגרו הרקטות במטרה לברר את נסיבות האירוע ולחקור את פרטי הפעולה (לבנון 24, 2 במרץ 2026).
• עם זאת, לאחר ישיבה מיוחדת של הממשלה בניהול הנשיא עון, מסר ראש הממשלה סלאם כי הוחלט לאסור על כל הפעולות הצבאיות והביטחוניות של חזבאללה ולהתיר רק את פעילותו הפוליטית של הארגון כדי להבטיח שהמדינה היא הגורם הבלעדי שמקבל החלטות בנושא מלחמה ושלום. הוא גם דרש שחזבאללה ימסור את כלי הנשק שלו לידי המדינה והנחה את פיקוד צבא לבנון ליישם באופן מיידי ונחוש את התוכנית להגבלת הנשק, במיוחד מצפון לליטאני, תוך שימוש “בכל האמצעים שיבטיחו את יישום התוכנית”. סלאם הוסיף כי הממשלה מגנה את שיגור הרקטות שמנוגד לכוונה למנוע מלבנון להיגרר לתוך המלחמה האזורית ולהחלטות הממשלה ומהווה חוסר כבוד לרצונם של רוב הלבנונים. הוא גם קרא למדינות הערבות להסכם הפסקת האש להשיג התחייבות ישראלית להפסקת התקיפות וליישום ההסכם והביע את נכונות הממשלה לחדש את המשא ומתן עם נציגות אזרחית וחסות בינלאומית (אלנשרה, 2 במרץ 2026).
• שר ההסברה הלבנוני, פול מרקץ, מסר כי הנשיא עון אמר בישיבה כי מי שמשגר רקטות הוא שנושא באחריות למעשיו ואינו מתחשב באינטרסים של בני עמו ובביטחון הסביבה שלו. לדבריו, עון קיבל את בקשת סלאם לכנס את הישיבה כדי שכל השרים יהיו שותפים לאחריות בקבלת ההחלטה. מרקץ הוסיף כי סלאם אמר בישיבה כי שיגור הרקטות וכלי הטיס הבלתי מאוישים הוא הפרה של עמדת המדינה ביחס להחלטה על מלחמה ושלום והדגיש כי אי אפשר להתעלם יותר מזהות הגורם האחראי והאיום במלחמת אזרחים כבר לא עובד על אף אחד ורוב הלבנונים תומכים בעמדת הממשלה. לפי מרקץ, סלאם ציין כי הם לא מעוניינים בעימות מול חזבאללה, אולם לא מוכנים לקבל שיגור רקטות מלבנון ואיום של מלחמת אזרחים (חדשות VDL, במרץ 2026).
• “מקורות המקורבים לנביה ברי” מסרו כי יו”ר הפרלמנט ומנהיג תנועת אמל, שנחשב לבעל ברית של חזבאללה, היה המום מהתנהלות חזבאללה. לדבריהם, ברי החליט לתמוך בעמדת המדינה הלבנונית והוא נע לקראת הסרת החסות הפוליטית שהעניק לחזבאללה. עם זאת, לא פורסמה הודעה רשמית בנושא מצד ברי או מצד תנועת אמל (אלחדת’, 2 במרץ 2026).

מתנגדי חזבאללה

• במהלך ישיבת הממשלה, קראו השרים מטעם מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית לקבל החלטה כי כל מוסדות המדינה יתייחסו לחזבאללה כארגון בלתי חוקי בשל סיכון המדינה ולנקוט בכל הצעדים המשפטיים והמנהליים נגד האחראים להחלטות שמפרות את החוק ונגד ישויות שקשורות אליהם (נדאא’ אלוטן, 2 במרץ 2026).
• ראש ממשלת לבנון לשעבר, סעד אלחרירי, מסר כי ירי הרקטות של חזבאללה משטח לבנון הוא מעשה חסר אחריות שחושף את תושבי לבנון לסיכונים וגורר את המדינה למלחמה. הוא הביע תמיכה במדינת לבנון ובמוסדותיה הלגיטימיים והדגיש כי הגיע הזמן שחזבאללה יתנהג על בסיס ההבנה כי לבנון היא מולדת לכל בניה, לא שדה קרב לסגירת חשבונות של אג’נדות זרות (חשבון X של סעד אלחרירי, 2 במרץ 2026).

עמדות חזבאללה והממשל הלבנוני לפני הצטרפות הארגון למערכה

• לפני שחזבאללה הצטרף למערכה, הביעו בארגון תמיכה מוחלטת באיראן לנוכח התקיפות האמריקאיות והישראליות שהחלו ב-28 בפברואר 2026 וגינו את סיכול מנהיג איראן ח’אמנהאי. עם זאת, בכירי הארגון נמנעו מאיומים מפורשים בתגובה נגד ישראל, על אף שבמהלך מלחמת 12 הימים בין איראן לבין ישראל ביוני 2025, הזהירו בחזבאללה מפני “השלכות הרות אסון” במקרה של פגיעה בח’אמנהאי:^[1]
  • חזבאללה הגדיר את התקיפות האמריקאיות-ישראליות נגד איראן כ”הסלמה מסוכנת והפרה של המשפט הבינלאומי ואמנת האו״ם” והאשים כי זו “תוקפנות בוגדנית”. הארגון העריך כי התקיפות יחזקו את איראן ואת נחישותה, הצהיר על סולידריות מלאה עמה וקרא למדינות האזור להתייצב נגד התוקפנות, תוך אזהרה כי ארה״ב וישראל לא ישיגו את יעדיהן ויספגו כישלון (אלאח’באר, 28 בפברואר 2026).
  • מזכ”ל הארגון, נעים קאסם, פרסם הודעה רשמית על “מות הקדושים הגדול והמבורך של מנהיגנו והשומר שלנו”, מנהיג איראן, עלי אלח’אמנהאי, ואמר כי התקיפה היא “שיא הפשע” ו”כתם של בושה על מצח האנושות”. קאסם הדגיש כי חזבאללה ו”ההתנגדות האסלאמית” בלבנון ימשיכו באותה הדרך בנחישות בלתי מעורערת וכי הם ימלאו את חובתם להתמודד עם “התוקפנות” ולא יינטשו את “שדה הכבוד וההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 1 במרץ 2026).
  • סגן המועצה הפוליטית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, מסר כי הארגון לא יכול להישאר ניטרלי, אולם אופן הפעולה יישאר מעורפל וכי העמדה תלויה בהתפתחויות ובהנהגת הזרוע הצבאית של חזבאללה שתקבע מהו האינטרס שמשרת את לבנון ואת האזור (אלג’זירה מבאשר, 1 במרץ 2026).
• בהנהגה הלבנונית לא הסתירו את החשש מפני התערבות של חזבאללה במערכה שתוביל תגובה ישראלית שלא תוגבל רק ליעדים של הארגון, וניסו לשכנע את חזבאללה לשמור על איפוק והזהירו מפני גרירת המדינה לתוך “הרפתקאות” חדשות אחרי הנזקים הקשים שנגרמו במהלך מערכת “התמיכה” של חזבאללה ברצועת עזה. נשיא לבנון, ג׳וזף עון, הדגיש את הצורך למנוע כל השלכה שתפגע בשטח לבנון ובאזרחיה. הוא קרא לשמור על רמת מוכנות ותיאום גבוהה בין כלל הרשויות החוקתיות והגופים הרלוונטיים, וציין כי השלב הרגיש מחייב מחויבות מלאה לאחריות לאומית והצבת האינטרס העליון של לבנון והלבנונים מעל כל שיקול אחר.
• כמו כן, “מקורות פוליטיים וביטחוניים” הצביעו על תנועות של פעילי חמאס בלבנון במהלך השבועות האחרונים, המתבצעות בתיאום או בגיבוי חזבאללה, באופן המעורר חשש מהסלמה אפשרית שתגרור את המדינה ל”מלחמת תמיכה” באיראן במקרה של עימות אמריקאי–איראני. לפי ההערכות, ייתכן כי הזרועות הפלסטיניות בלבנון, ובהן חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, תשמשנה כגורם מבצעי לתקיפת ישראל משטח לבנון, בעוד חזבאללה ינסה בתחילה להרחיק עצמו מהאירוע ולהציג כל תגובה מצדו כהגנתית בלבד. צוין כי תרחיש זה עשוי לאפשר לארגון להימנע מאחריות ישירה כלפי הציבור הלבנוני, אך בפועל עלול להביא לשילוב לבנון במערכה אזורית רחבה, מבלי שלמדינה עצמה תהיה שליטה על מהלכיה או על השלכותיה (נדאא’ אלוטן, 23 בפברואר 2026).

ההתפתחויות בלבנון לפני ההסלמה ב-28.2.2026

פעילות צה”ל נגד חזבאללה

• צה”ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ולמניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. בין השאר, צה”ל תקף שמונה מחנות צבאיים ששימשו לאחסון אמצעי לחימה ואימונים של כוח רצ’ואן באזור בעלבכ שבאלבקעא, ועמדות שיגור ופירים תת-קרקעיים ששימשו את חזבאללה בדרום לבנון (דובר צה”ל, 23 בפברואר-2 במרץ 2026).
• נטען כי חזבאללה ממקד את מרכז הכובד הביטחוני והצבאי שלו באזור אלבקאע, הנתפס בעיניו כמרחב בטוח יותר מהדרום, תוך התאמת תפיסת הלחימה להישענות גוברת על כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) ואמצעי אש מדויקים. לפי הדיווח, הארגון דחה דרישות מצד המדינה והמתווכים למסירת כטב”מים, טילים לטווח ארוך וטילים מדויקים, שרובם ממוקמים באלבקאע (נדאא’ אלוטן, 23 בפברואר 2026).
• דווח כי סיכול מפקדי חזבאללה בתקיפות באלבקאע ב-20 בפברואר 2026 הוביל להעלאת רמת הכוננות והחמרה משמעותית בנוהלי האבטחה בארגון, תוך צמצום תנועות פעילים וגיוס כוחות נוספים מחשש לתקיפות נוספות. “מקור המקורב לארגון” ציין כי חרף הסיכון המודיעיני, ישנם בכירים הממשיכים בהתנהלות שעלולה להוביל לפגיעה, לרבות שימוש בטלפונים ניידים ותנועה גלויה יחסית, דבר המחייב החלפת מקומות מגורים ואכיפת זהירות מוגברת, במיוחד במהלך חודש רמצ’אן (נדאא’ אלוטן, 27 בפברואר 2026).

מנגנון הפיקוח על הפסקת האש

• ב-24 בפברואר 2026, התקיים כינוס של מנגנון הפיקוח על הפסקת האש באלנאקורה לראשונה מאז 19 בדצמבר 2025. המפגש נערך ללא נוכחות אזרחים, בהשתתפות קצינים מצבא לבנון, צה”ל, ארה”ב, צרפת ומפקד יוניפי”ל. “מקורות” מסרו כי ההערכה היא כי הישיבה הייתה פורמלית בלבד, ללא שינוי מהותי במצב (אלאח’באר, 24 בפברואר 2026). בהקשר זה, “מקור דיפלומטי” ציין כי הגבלת סמכויות ועדת המנגנון לנושא הפסקת האש בלבד נועדה למנוע הידרדרות למשא ומתן ישיר עם ישראל ולצמצם את משמעות היוזמה הלבנונית לצירוף גורם אזרחי לוועדה. לדבריו, הסירוב הישראלי להגבלת השיחות רק לסוגיית הפסקת האש, בגיבוי אמריקאי, הוביל להדרת אזרחים מהוועדה, ובמקביל מקודמת הצעה למגעים ישירים בדרג שר ומעלה מחוץ למסגרת הוועדה, במטרה לזרז הסכמות (אללואא’, 23 בפברואר 2026).

כוחות הביטחון של לבנון

• צבא לבנון דיווח כי כוחות צה”ל פתחו באש לעבר עמדת תצפית חדשה שהוקמה באזור סרדה-מרג’עיון, צפונית לע’ג’ר שבגבול עם ישראל. לפי הדיווח, פיקוד הצבא הורה לכוחותיו להישאר בעמדה ולתגבר אותה ואף להגיב לעבר מקורות הירי, בעוד הצבא פועל בתיאום עם ועדת הפיקוח על הסכם הפסקת האש ועם יוניפי”ל (חשבון X של צבא לבנון, 24 בפברואר 2026).
• בהקשר זה, “מקורות צבאיים” מסרו כי צבא לבנון הקים 25 עמדות בדרום לבנון, חלקן בקרבת נקודות שצה”ל מחזיק בדרום לבנון, זאת למטרות תצפית ובמטרה למנוע מישראל לבצע פשיטות לתוך שטח לבנון. הם הוסיפו כי הקמת העמדות מתבצעת בתיאום עם הוועדה המפקחת על הפסקת האש בלבנון, ובליווי צמוד של יוניפי”ל (אלג’דיד, 25 בפברואר 2026). בהמשך לכך, דווח כי צבא לבנון הקים שבע עמדות חדשות ביארון, מארון אלראס, עיתרון ומיס אלג’בל במסגרת חיזוק הנוכחות והפריסה שלו בגבול עם ישראל וכחלק מתוכנית להתמודדות עם חדירות צה”ל ליישובי הגבול. לפי הדיווח, הצבא מתכנן להקים בקרוב חמש עמדות נוספות (מלחק, 27 בפברואר 2026).
• על רקע המערכה מול איראן, הודיעה צרפת כי ועידת פריז לתמיכה בצבא לבנון ובכוחות הביטחון הלבנוניים נדחית מ־5 במרץ 2026 לאפריל 2026. נמסר כי דחיית הוועידה משקפת את הצורך להגן על יציבות לבנון ולחזק את מוסדותיה וריבונותה (אלאח’באר, 2 במרץ 2026). לפני ההחלטה על הדחייה, נמשכו ההכנות לוועידה, לצד הערכות כי הרחבת הסיוע לכוחות הביטחון הלבנוניים תהיה קשורה להתקדמות ממשית ביישום בלעדיות הנשק ובהצגת לוח זמנים ברור לשלב השני מצפון לליטאני:
  • “מקורות דיפלומטיים” מסרו כי קיימת הסתייגות מסוימת בקרב חלק מהמדינות מהענקת סיוע משמעותי נוסף לצבא ולכוחות הביטחון, בעיקר בשל העיכוב בהשלמת תיק בלעדיות הנשק בידי המדינה וחוסר שביעות רצון מהתקדמות השלב השני מצפון לליטאני. עם זאת, “המקורות” הדגישו כי התמיכה הערבית, במיוחד מצד קטר, והתמיכה המערבית, בעיקר מצד ארה”ב, צפויה להימשך במתכונתה הנוכחית הן לפני הוועידה והן לאחריה (אללואא’, 23 בפברואר 2026).
  • מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, ומפקד כוחות ביטחון הפנים, האלוף ראא’ד עבדאללה, השתתפו בפגישת ההכנה בקהיר לקראת ועידת פריז. נמסר כי הצד הלבנוני הציג את צרכי הצבא ואת שלבי יישום התוכנית להחלת ריבונות המדינה על כלל שטחה, לצד האתגרים המבצעיים העומדים בפניו. עוד צוין כי המשתתפים שיבחו את תפקוד הצבא והביעו מחויבות לחיזוק יכולותיו הלוגיסטיות והמבצעיות, תוך הדגשה כי יציבות לבנון היא מרכיב מרכזי ביציבות האזור. בשולי המפגש קיים היכל שיחות עם שר ההגנה המצרי ובכירי הצבא המצרי, שהתמקדו בהעמקת שיתוף הפעולה הצבאי ובהתפתחויות האזוריות( חשבון X של צבא לבנון, 26 בפברואר 2026).

• • “מקורות המעורים בפרטים” טענו כי היעדרות שגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא, מפגישת ההכנה בקהיר לא נבעה משיקולים טכניים בלבד, אלא שיקפה חוסר שביעות רצון אמריקאי מאי-קביעת לוח זמנים ברור ליישום השלב השני של תוכנית בלעדיות הנשק מצפון לליטאני. לפי הדיווח, וושינגטון שקלה לשלוח משלחת מדינית-צבאית, אך ביטול ההשתתפות נעשה כמסר מחאה עקיף, על רקע הערכה כי הצבא נמנע מהתחייבות ללוח זמנים מוגדר ומבקש לקשור בין התקדמותו לבין הבטחת תמיכה מוקדמת בוועידת פריז (אלאח’באר, 26 בפברואר 2026).

יוניפי”ל

• יוניפי”ל הודיע כי הוא ממשיך לתמוך בפריסת צבא לבנון בדרום המדינה, וציין כי פריסת הכוחות ב-165 עמדות מאז הפסקת האש מהווה צעד משמעותי לחיזוק ריבונות המדינה ולשיפור הביטחון המקומי, בהתאם להחלטה 1701. במקביל, כחלק מחיזוק מוסדות הביטחון הלבנוניים, העביר יוניפי”ל שני אוטובוסים לכוחות ביטחון הפנים ו-32 כלי רכב לצד ציוד טכנולוגיית מידע נרחב למנהל הכללי של הביטחון הכללי (נדאא’ אלוטן, 25 בפברואר 2026; Lebanon Debate, 26 בפברואר 2026).

פירוק נשק חזבאללה

• בדברים שאמר לציון שנה לקבלת אמון הפרלמנט בממשלתו, הדגיש ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, את מחויבות הממשלה לבלעדיות הנשק בידי המדינה. הוא ציין כי צבא לבנון השלים את השלב הראשון מדרום לליטאני, לראשונה מאז 1969, והעריך כי השלב השני צפוי להתבצע בתוך כארבעה חודשים בכפוף להמשך סיוע בינלאומי (נדאא’ אלוטן, 25 בפברואר 2026; אח’באר אליום, 26 בפברואר 2026).
• בנאום ששר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, נשא במועצת זכויות האדם של האו”ם בז’נבה, הוא הדגיש את פריסת ריבונות המדינה על כלל שטח המדינה ופירוק הנשק הבלתי חוקי והגבלתו לידי הכוחות הלגיטימיים בלבד, לצד רפורמות מוסדיות ושיקום כלכלי. רג’י קרא לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל ליישום החלטה 1701 והסכם הפסקת האש מ-2024, ולתמוך בצבא לבנון, לרבות באמצעות הוועידה המתוכננת בפריז, כדי לחזק את יכולתו להגביל את נשקן של קבוצות לא-ממשלתיות (אלמרכזיה, 24 בפברואר 2026). בתגובה, נשיא “מרכז אלח’יאם לשיקום קורבנות עינויים”, מחמד צפא, קרא לפטר את רג’י בטענה כי התעלם מסוגיית האסירים הלבנונים בישראל ולא פעל להצבתה בראש סדר היום הבינלאומי. הוא גם תקף את קריאתו של רג’י לחזבאללה למסור את נשקו וטען כי בכך יצר השוואה פסולה בין “התליין לקורבן”, במקום לדרוש שחרור עצורים או לאפשר ביקורי הצלב האדום (אלאח’באר, 24 בפברואר 2026).

• שר החוץ רג’י גם נועד עם סגן שר החוץ הרוסי, דמיטרי ליובינסקי, בשולי הכינוס בז’נבה. הוא דרש את הפסקת התקיפות הישראליות ולנסיגת כוחותיה מהנקודות שבשליטתה, והדגיש שוב בפומבי את מחויבות הממשלה לעקרון בלעדיות הנשק בידי המוסדות הצבאיים הלגיטימיים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-5 באוגוסט 2025, להסכם טא’אף מ-1989 ולהחלטות בינלאומיות. בתוך כך, קרא רג’י מפורשות לחזבאללה למסור את נשקו, בטענה כי המדינה בשלה ליטול אחריות ריבונית מלאה על כלל שטחה (Lebanon 24, 23 בפברואר 2026).
• מפלגת הפלנגות הנוצרית קראה לפעולה נחושה ומהירה של כוחות הביטחון הלגיטימיים לפירוק המערך הצבאי והביטחוני של חזבאללה בכל רחבי המדינה, והדגישה כי היעדר פריסת סמכות המדינה פוגע בטוהר הבחירות ובחופש הפעולה הפוליטי. בהודעה צוין כי כל שינוי מהותי במערכת השלטונית מותנה בבלעדיות המדינה על הנשק ועל ההחלטה בדבר מלחמה ושלום (אלמדן, 24 בפברואר 2026).

ארגון מחדש בהנהגת חזבאללה

• דווח כי הנהגת חזבאללה מינתה את ופיק צפא לעוזר ראש המועצה המדינית של הארגון^[2] אחרי שסיים לכהן כראש יחידת התיאום והקישור של חזבאללה.^[3] צוין כי מינוי צפא, הנחשב לדמות ותיקה ובעלת משקל במערך התיאום הביטחוני-פוליטי של חזבאללה במשך קרוב לארבעה עשורים, מצביע על חיזוק הממד הארגוני-פוליטי של הארגון בעת הנוכחית ועל כוונה להעמיק שליטה ותיאום בזירת הקשרים הפנים והחוץ-לבנונית (אלג’דיד, 23 בפברואר 2026).

שיקום לבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר במפגש עם משלחת ממועצת רמיש הצמודה לגבול עם ישראל כי “החוסן של תושבי הדרום באדמתם נתן את המשמעות החזקה ביותר לשורשיות באדמה כערך וזהות”. עון הדגיש כי חובת המדינה היא לספק את כל מרכיבי החוסן, ושיקום האזור מחכה לתמיכה כלכלית (חשבון X של נשיאות לבנון, 26 בפברואר 2026).
• שרת איכות הסביבה, תמארא אלזין, הודיעה כי היקף הנזקים הסביבתיים שנגרמו בלבנון כתוצאה מהמלחמה עם ישראל חצה את רף 440 מיליון הדולר, וכי למעלה מ־8,700 הקטר של שטחים ירוקים נפגעו. לדבריה, הוכן דו”ח מקצועי מקיף בשיתוף המועצה הלאומית למחקר מדעי (CNRS) לצורך תיעוד והערכת הנזקים (אלדיאר, 24 בפברואר 2026).

הפלסטינים בלבנון

• “גורמים פלסטיניים רשמיים” הביעו חשש מפני הכללת מחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון ב”בנק המטרות” הישראלי, לאחר תקיפת מפקדת הכוח הפלסטיני המשותף במחנה עין אלחלוה ב-20 בפברואר 2026. ד”ר אימן שנאעה, האחראי על היחסים הלאומיים בחמאס בלבנון, טען כי הרחבת מעגל התקיפות משקפת מסרים כלפי ארגוני “ההתנגדות” וניסיון להפעיל לחץ על בסיס התמיכה בהם, אך לא צפויה לשנות את עמדות הציבור הלבנוני והפלסטיני התומך ב”התנגדות” (אלנשרה, 23 בפברואר 2026). יוזכר כי צה”ל מסר כי המבנה שהותקף שימש כמפקדה של חמאס לתכנון פיגועים נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל.
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, נועד עם יו”ר ועדת החוץ של הפרלמנט, פאדי עלאמה וחברי הוועדה, ועם יו”ר הוועדה לדיאלוג לבנוני-פלסטיני. בפגישה הוצגה תמונת המצב הנוגעת למשבר המימון של אונר”א וסוכנויות או”ם נוספות, והשלכותיו על לבנון המארחת כ-200–230 אלף פליטים פלסטינים. חברי הוועדה התריעו מפני קיצוץ צפוי של 40-20 אחוז בתקציבי הסוכנויות, והדגישו כי לבנון היא מהמדינות הפגיעות ביותר לנוכח הנטל ההומניטרי הכפול של הפליטים הפלסטינים והסורים, וכן מחויבויות יוניפי”ל (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 25 בפברואר 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-2 במרץ 2026: "תגובות "ציר ההתנגדות" למערכה בין ישראל וארה"ב לבין איראן וסיכול עלי ח'אמנהאי".
^[2] המועצה המדינית, בראשות אבראהים אמין אלסיד, משמשת גוף מייעץ למזכ"ל ולמועצת השורא ומרכזת את ניהול מערך הקשרים הפוליטיים של הארגון בזירה הפנים-לבנונית (מפלגות אסלאמיות, לאומיות ונוצריות), מול הארגונים הפלסטיניים וכן בממשקים הערביים והבינלאומיים.
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-15 בפברואר 2026: "מהלכי הארגון מחדש של הנהגת חזבאללה על רקע סיום תפקידו של ופיק צפא".

מאמרים נוספים בתחום