מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (22-15 ביוני 2026)

מגמות מרכזיות

• חזבאללה מנצל את הסכם ההבנות בין איראן לבין ארה”ב כדי לחזק את עמדתו נגד המשך המשא ומתן הישיר עם ישראל.
• הממשל הלבנוני מנסה לנצל את המשא ומתן הישיר עם ישראל כדי לעגן את הפסקת האש ולהביא לנסיגת צה”ל.
• הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ על גורמי כוח בלבנון המזוהים עם חזבאללה.

עיקרים

• הכללת הפסקת האש בלבנון במסגרת מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב זכתה לשבחים מצד חזבאללה שהדגיש את מחויבות איראן להגנת לבנון, בעוד נשיא לבנון וראש הממשלה הדגישו את מחויבותם להמשך המשא ומתן הישיר מול ישראל שצפוי להתחדש ב-23 ביוני 2026.
• צה”ל המשיך בפעילות במרחב הביטחוני בדרום לבנון וחשף מתחמים תת-קרקעיים של חזבאללה. בתגובה להפרות הפסקת האש, בוצעו תקיפות נרחבות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא, אולם החל מ-21 ביוני 2026 עצר צה”ל את התקיפות. שישה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בדרום לבנון.
• חזבאללה פרסם חמש הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון בטענה ל”הפרות” הפסקת האש ובניסיון למנוע את התקדמות הכוחות על רכס עלי אלטאהר. גם חזבאללה עצר את התקיפות החל מ-21 ביוני 2026.
• מזכ”ל חזבאללה קאסם ציין כי הארגון התאים את אופי הלחימה בהתאם ללקחי המערכה הקודמת נגד ישראל והכריז כי “הפרויקט לחיסול חזבאללה קרס”.
• נשיא לבנון עון הנחה את המשלחת הלבנונית לשיחות עם ישראל לדרוש הפסקת אש ונסיגה ישראלית ממספר אזורים כתנאי מקדים להסכמות כלשהן. בחזבאללה שבו על עמדתם כי המשא ומתן נועד לפגוע בריבונות לבנון ובתפקיד “ההתנגדות”.
• שר המשפטים הלבנוני ביקש מהתביעה לחקור את פעילות אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה.
• הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על בכיר בחזבאללה ועל פוליטיקאי לבנוני נוצרי בכיר המקורב לארגון בשל ניסיונותיהם לעכב את תהליך פירוק נשק חזבאללה.

הזירה הלבנונית והסכם ההבנות בין איראן לבין ארה”ב^[1]

• הסכם ההבנות בין איראן לבין ארה”ב שנחתם רשמית ב-18 ביוני 2026 קבע כי שתי המדינות ובעלות בריתן תפסקנה את הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל בלבנון, וכי תובטח השלמות הטריטוריאלית והריבונות של לבנון. עם תחילת המשא ומתן הישיר בין ארה”ב לבין איראן על ההסכם הסופי סוכם על הקמת “תא להפחתת עימותים” בלבנון, ללא השתתפות ישראל. בעקבות הסיכום, שוחח נשיא לבנון, ג’וזף עון, עם סגן נשיא ארה”ב ג’יי-די ואנס, עם היועץ הבכיר לנשיא ארה”ב ג’ארד קושנר, ועם ראש ממשלת קטר, שיח’ מחמד בן עבד אלרחמן בן ג’אסם, ודן עמם בכינון הפסקת האש בלבנון, בעצירת ההסלמה הישראלית ובאפשרות של הקמת תא לצורך השגת המטרה (חשבון X של נשיאות לבנון, 22 ביוני 2026).
• בחזבאללה שיבחו את מזכר ההבנות והציגו אותו כביטוי למחויבות העמוקה של איראן להגנה על המדינה ולהבטחת המשך פעילות חזבאללה בלבנון. בכירי חזבאללה קראו לצמרת המדינה הלבנונית לנצל את עוצמת השפעתה של איראן על ארה”ב כדי לדרוש את הפסקת הפעילות הצבאית הישראלית בלבנון וטענו כי המזכר מייתר את הצורך בהמשך המשא ומתן הישיר מול ישראל.
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, נאלצו לברך על התעקשות איראן לכלול את סוגיית הפסקת אש בלבנון במזכר ההבנות, אך הדגישו את דבקותם בערוץ השיחות הישיר עם ישראל ככלי המרכזי להבטחת יציבות המדינה. גם מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית הביעו עמדה דומה ביחס להמשך המשא ומתן הישיר, תוך דרישה לפירוק מלא של חזבאללה מנשקו.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• כוחות צה”ל המשיכו לפעול במרחב הביטחוני, אשר מגיע לעומק של עשרה ק”מ מגבול ישראל, וסיכלו עשרות מחבלים. במסגרת הפעילות, השיגו הכוחות שליטה מבצעית על רכס עלי אלטאהר שבו נמצא מתחם תת-קרקעי גדול של חזבאללה, וחשפו מנהרה באורך כ-200 מטר ששימשה לשיגור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) באזור מג’דל זון. בתגובה להפרות הפסקת האש מצד חזבאללה, תקף צה”ל יותר ממאה מטרות של חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא, בהם מפקדות, עמדות שיגור, ומחסני אמצעי לחימה. החל מ-20 ביוני 2026, עצר צה”ל את התקיפות למעט פעילות נגד תשתיות טרור במרחב הביטחוני ונגד איומים מיידיים. שישה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בדרום לבנון, בהם ארבעה לוחמים בטנק שנפגע מירי חזבאללה (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 22-15 ביוני 2026).

     
מימין: מרחב הפעילות של צה”ל בדרום לבנון (דובר צה”ל, 18 ביוני 2026).
משמאל: כטב”מים שהתגלו במתחם התת-קרקעי במג’דל זון (דובר צה”ל, 21 ביוני 2026)

פעילות חזבאללה

• חזבאללה פרסם חמש הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רחפני נפץ, טילים נגד טנקים (נ”ט), רקטות ופגזי מרגמה. לטענת הארגון, התקיפות, להן העניק את הכינוי “פעולות עאשוראא'” – בוצעו בשל “הפרות” הפסקת האש מצד ישראל, גם לאחר השגת מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב, ובשל הניסיונות של כוחות צה”ל להתקדם באזור רכס עלי אלטאהר. עם זאת, לאחר שצה”ל עצר את התקיפות ב-20 ביוני 2026, גם חזבאללה נמנע מהודעות על תקיפות מצדו (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 22-15 ביוני 2026). יצוין כי צה”ל מסר כי במהלך הלילה שבין 20-19 ביוני 2026, שוגרו יותר מחמישים שיגורים לעבר כוחות צה”ל, אולם חזבאללה לא פרסם הודעות רשמיות על כך.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ציין בנאום במסגרת העצרת המרכזית של העשוראא’ כי חזבאללה התאים את עצמו כדי להתמודד עם הניסיון הישראלי “לחסל את ההתנגדות”. לדבריו, בארגון בחנו מחדש את המבנה הצבאי ואת דרך הניהול לאחר הפקת הלקחים מהמערכה הקודמת נגד ישראל ובוצע שינוי בשיטות הלחימה ובדוקטרינת הלחימה של “ההתנגדות”. לצד זאת, הם פיתחו את יכולות הנשק המתאימות והכטב”מים, בעוד לוחמי הג’האד של חזבאללה מבקשים להשיג את השהאדה (ההקרבה העצמית) המקסימלית (אתר מזכ”ל חזבאללה, 19 ביוני 2026). בנאום נוסף, הכריז קאסם כי במהלך מערכת “המוץ הנאכל” שהחלה ב-2 במרץ 2026, בוצעו קרוב לעשרת אלפים תקיפות נגד “ההתנגדות”, אולם היא נותרה איתנה למרות ההקרבות ו”הפרויקט לחיסול חזבאללה וההתנגדות קרס”. קאסם הדגיש כי ישראל לא תוכל להישאר בשטח לבנון והבהיר כי הוא לא מסכים להפסקת אש שבה חזבאללה נוצר את האש בעוד ישראל מקבלת חופש פעולה, כפי שהיה לאחר הפסקת האש הקודמת ב-27 בנובמבר 2024. (אתר מזכ”ל חזבאללה, 21 ביוני 2026).
• ראש עיריית ג’רנאיא שבנפת ג’זין, ג’ו אנטון, מסר כי הטענות שהוצגו במספר כלי תקשורת וערוצי רשתות חברתיות, לפיהן פעילים מחזבאללה חופרים מנהרות ומקימים אתרי שיגור בתוך אדמות השייכות לתושבי העיירה, הן משוללות יסוד ואין להן כל קשר למציאות. הוא קרא לציבור לנהוג בדיוק, באובייקטיביות ובאחריות בהעברה ובפרסום של ידיעות (אלנשרה, 16 ביוני 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע כי אחד מחייליו מת מפצעיו, יממה אחרי שנפגע בתקיפה ישראלית בעיירה תולין, וחייל נוסף נהרג בתקיפה ישראלית בעת שנסע בדרך כפר רמאן-אלנבטיה (חשבון X של צבא לבנון, 20 ביוני 2026). כמו כן, נמסר כי חייל צבא לבנון מת מפצעיו אחרי שנפגע בתקיפה ישראלית בעיירה אלקלילה ב-24 בנובמבר 2024, בעיצומה של המערכה הקודמת בין ישראל לבין חזבאללה (חשבון X של צבא לבנון, 21 ביוני 2026).
• מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, קיים מפגש עם סגל הפיקוד הבכיר במטה הצבא באלירזה, במהלכו הוצגו ההתפתחויות האחרונות בלבנון ובאזור ונערכה סקירה של המצב הביטחוני הצבאי לנוכח “התוקפנות” הישראלית המתמשכת. היכל שיבח את כוחות הצבא שפועלים בדרום על אף הסכנות והאתגרים וסיפר כי במהלך ביקורו במפקדת גזרת הליטאני וברגימנט ההתערבות באזור אלזהראני, הוא חש את המורל של אנשי הצבא ואת גאוותם במשימה. היכל הדגיש כי הצבא ממשיך לבצע את משימותיו בנחישות ובאחריות כדי לשמור על השלום האזרחי, אשר מהווה “קו אדום”, וציין כי חוזקו של הצבא נמצא באמונה שלו במשימתו (חשבון X של צבא לבנון, 20 ביוני 2026).
• כוחות צבא לבנון המשיכו בפעילות באזורים שנפגעו בשל “התוקפנות” הישראלית, ובין השאר עסקו בנטרול פצצות מטוסים שלא התפוצצו בעיירות חארוף, אלכפור (אלנבטיה), צריפא, מערוב (צור), כפר דונין (בנת ג’ביל). כמו כן, הכוחות טיפלו בתחמושת ובחפצים חשודים, וכן ביצעו פינוי הריסות ופתיחת דרכים (חשבון X של צבא לבנון, 16 ביוני 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• משרד הבריאות הלבנוני מסר כי במהלך תקיפות צה”ל ב-19 ביוני 2026, נהרגו 83 בני אדם ו-141 נפצעו (אתר משרד הבריאות, 20 ביוני 2026). לפי המשרד, 4,106 בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026 ועוד 12,153 בני אדם נפצעו (אלנשרה, 21 ביוני 2026).

המשא ומתן הישיר בין לבנון לבין ישראל

• על אף שמזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב התייחס במפורש לסיום המערכה בלבנון, הבהירו בממשל הלבנוני כי הם עדיין מחויבים להמשך המשא ומתן הישיר עם ישראל. הנשיא ג’וזף עון וראש הממשלה, נואף סלאם, הדגישו כי לבנון לבדה היא זו שתנהל את המשא ומתן עם ישראל לגבי אופן ייצוב הפסקת האש והבטחת נסיגת צה”ל משטח לבנון (אלערביה, 19 ביוני 2026).
• הנשיא עון קיים בלשכתו פגישות עדכון על רקע ההכרזה על מזכר ההבנות ולקראת קיומו של סבב משא ומתן נוסף בין לבנון, ארה”ב וישראל בוושינגטון ב-25-23 ביוני 2026. הנשיא נועד עם מפקד הצבא, הגנרל רודולף היכל, עם ראש המשלחת למשא ומתן, השגריר לשעבר סימון כרם, ועם חברי משלחת המשא ומתן הצבאית והצוות המייעץ למשלחת. נמסר כי עון נתן את הנחיותיו למשלחת, בהתבסס על חמשת עקרונות היסוד של העמדה הלבנונית: הפסקת אש סופית, נסיגת הכוחות הישראליים, פריסת הצבא הלבנוני עד לגבול הבינלאומי, חזרת האסירים הלבנוניים ותחילת תהליך השיקום (חשבון X של נשיאות לבנון, 16 ו-18 ביוני 2026).

• בהמשך לכך, דווח כי משלחת מדינית-צבאית לבנונית יצאה לוושינגטון כדי להשתתף בסבב החמישי של המשא ומתן הישיר בין ישראל ללבנון שייפתח ב-23 ביוני 2026, כאשר פגישות ביטחוניות ומדיניות יתקיימו במקביל בבניין מחלקת המדינה האמריקאית. “מקורות” מסרו כי עון דרש שתכונן הפסקת אש כתנאי מקדים להסכמות כלשהן כי ישראל תיסוג ממספר אזורים ותמסור אותם לצבא לבנון. “מקור יודע דבר” טען כי עון גם פועל לחבר את עבודת המשלחת הצבאית עם המשלחת המדינית, וזאת אחרי שישראל הביעה אכזבה מעמדות המשלחת הצבאית במפגש הקודם בסוף מאי 2026. עוד טענו “המקורות” כי האמריקאים מנסים להשיג בשיחות בוושינגטון תוצאה שתסייע לבעלי בריתה בבירות להשתלט על השטח ובכך ליצור הפרדה מוחלטת של הערוץ הלבנוני מהערוץ האיראני– אמריקאי (אלאח’באר, 22 ביוני 2026).
• עון גם שוחח בטלפון עם מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, שהדגיש את מחויבות ארה”ב לפעול להשגת ביטחון ויציבות בלבנון וציין כי המשא ומתן בין ישראל ללבנון הוא הדרך היחידה האפשרית לשיקום ולהתאוששות כלכלית בלבנון. רוביו שב והדגיש את הצורך בפירוק חזבאללה מנשקו וביסוס שליטה על כל שטח לבנון לצד תיאום עם בעלות ברית באזור שיסייעו בקידום המטרות הללו (חשבון X של נשיאות לבנון, 19 ביוני 2026).
• ראש הממשלה סלאם ציין בפתח ישיבת הממשלה כי מאז “תחילת המלחמה שנכפתה על לבנון, ממשלת לבנון לא חדלה לפעול להפסקתה”. הוא הביע תקווה כי ההכרזה על הפסקת האש בין ארה”ב לבין איראן תצליח לשים קץ למלחמה זו ולעצור את “ההרג, ההרס, העקירה ויתר מעשי הזוועה והכאב שנגרמו ללבנונים”. הוא הדגיש כי בכוונת לבנון להכפיל את המאמצים באמצעות המשא ומתן המתנהל בוושינגטון כדי להבטיח “נסיגה ישראלית מלאה מאדמותינו ואת שחרור אסירינו” (חשבון X של נשיאות לבנון, 15 ביוני 2026).

• “מקורות במשרד החוץ הלבנוני” הדגישו כי לבנון “הצליחה לקבע את ההפרדה בין המסלול הלבנוני למסלול האיראני”, בהתאם לעמדת נשיא לבנון, ראש הממשלה והשלטון הלבנוני. הם הוסיפו כי יציאתה של לבנון לסבב חדש של משא ומתן ישיר מהווה הוכחה נוספת לכך ש”התיק הלבנוני מנוהל באופן עצמאי”, וכי לבנון מנהלת משא ומתן בשמה ולמען האינטרסים הלאומיים שלה, ואיש אינו מנהל משא ומתן בשמה (אלשרק אלאוסט, 17 ביוני 2026).
• שר המשפטים הלבנוני, עאדל נצאר, ציין כי ההבנות בין איראן לבין ארה”ב לא מבטלות את הצורך בהמשך המשא ומתן הישיר עם ישראל מאחר שיש סוגיות נוספות שיש לטפל בהן, כולל שרטוט קו הגבול היבשתי ועתיד היחסים בין המדינות. הוא הפציר בחזבאללה למסור את הנשק והסביר כי בכך הארגון יוכל למנוע סכנות שיאיימו על לבנון ויאפשר לבנות מדינה (אלג’דיד, 21 ביוני 2026).
• מנגד, בחזבאללה המשיכו לדרוש את הפסקת המשא ומתן הישיר בטענה כי הוא פוגע בריבונות המדינה. בהודעה מטעם הארגון נאמר כי סבבי המשא ומתן הישיר נועדו לגרום למשלחת הלבנונית “לכופף את ראשה” ולחתום על ההכתבות מטעם הממשל האמריקאי ולעבור לצד שתומך בפיוס עם “הכיבוש הציוני והישות הבלתי לגיטימית שלו”. בחזבאללה שבו וגינו את השיחות הישירות והתריסו כי הן מהוות מכשול בעימות עם “הפרויקט של האויב” ועבור מאמצי “ההתנגדות”. בראיית חזבאללה, נאמר בהודעה, המשך ההשתתפות הלבנונית במשא ומתן מהווה “יישום של פקודות היום של הממשל האמריקאי”, תוך הפרת החוקה והחוקים, וכי בכך ארה”ב וישראל פועלות להגביר את הסיכונים עבור לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית, 21 ביוני 2026).
• “מקורות בצמד השיעי (אמל וחזבאללה)” טענו כי ישראל מנסה להפעיל לחץ על המשלחת הלבנונית לקראת פתיחת סבב השיחות. לדבריהם, יש רצון ישראלי “בהתרחבות גיאוגרפית” בדרום לבנון, על אף שלטענת “המקורות” השטח שבו ישראל שולטת כעת הוא אזור שחזבאללה פינה “ושבו הוא גילה מחויבות בלעדית לכך שהנשק יהיה בידי המדינה הלבנונית”. נוסף על כך, “המקורות” טענו כי יש “משבר פנימי הקשור למצב הרוח הדתי הקיצוני הגואה בישראל” וכי “הכישלון הצבאי דוחף את ישראל לפגוע באזרחים בלבנון” (אלשרק אלאוסט, 19 ביוני 2026).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני ומנהיג אמל, נביה ברי, בעל בריתו הקרוב של חזבאללה, הסביר כי הוא מתנגד לרעיון של “אזורי פיילוט”, מהם ייצאו כוחות צה”ל וייכנסו כוחות צבא לבנון, מאחר שיכולות לעבר שנתיים עד שיוסכם על הגבולות הגיאוגרפיים של האזורים. על כן, הוא הציע לקבוע לוח זמנים לנסיגה ישראלית מכל נפה בדרום לבנון בצמוד לפריסת צבא לבנון כדי לאפשר את חזרת העקורים ובמקביל לפירוז כל נפה מהנשק. לטענתו, ישראל היא שביקשה את הפסקת האש הנוכחית והוא הביע תקווה כי הלחץ האמריקאי יאפשר לשמר אותה. לטענת ברי, הוא נמצא בקשר רציף עם הנשיא עון ועם ראש הממשלה סלאם על אף שהם חלוקים בנושא המשא ומתן, אולם הם מסכימים על הצורך בנסיגה ישראלית, פריסת צבא לבנון, חזרת התושבים, שחרור “השבויים” וגיבוש תוכנית שיקום (אלשרק אלאוסט, 22 ביוני 2026).
• “מקורות יודעי דבר” דיווחו על פגישה הצפויה להתקיים בקרוב בין הנשיא עון לבין ברי כדי ליישב את ההדורים ביניהם לאחר חילוקי דעות שהתגלעו בין השניים בהקשרי המשא ומתן. עוד נודע כי החלו הכנות לביקור אפשרי של משלחת מטעם חזבאללה בארמון הנשיאות וכי שיחת הטלפון שערך שר החוץ האיראני עם נשיא לבנון, נועדה בין היתר לדרבן את חזבאללה ליזום פנייה לנשיא לבנון ולפתוח דף חדש ביחסים מאחר שסוגיית הנסיגה הישראלית תהיה כפופה גם היא לערוץ המשא ומתן המתנהל בוושינגטון (אלנשרה, 16 ביוני 2026).

אתגרי חזבאללה

פעילות נגד אלקרצ’ אלחסן

• שר המשפטים הלבנוני, עאדל נצאר, העביר לתביעה הכללית של בית המשפט לערעורים בקשה לפתוח בחקירה לגבי פעילותה הפיננסית של אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה. נצאר דחה את הטענות כי מדובר בהחלטה הנובעת מלחץ חיצוני והבהיר כי ההליך הגיע על בסיס חקירה שערך משרד המשפטים ולאחר שגובשו סיבות מספקות להעברת התיק לחקירת התביעה הכללית. הוא הוסיף כי החקירה המשפטית של התביעה הכללית היא שתקבע אם הפעילויות מהוות הפרות או עבירות המחייבות העמדה לדין. “מקור משפטי” ציין כי משלחת חברי פרלמנט מטעם חזבאללה התחייבה כבר לפני שבועיים להפסיק פעילות מסוימת של המוסד, אך הצעד הפך מוקד עימות פוליטי חדש בין הארגון למוסדות המדינה (אלשרק אלאוסט, 16 ביוני 2026).

סנקציות אמריקאיות חדשות

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על מנהיג זרם מרדה הנוצרי-מרוני, סלימאן פרנג’יה, ועל סגן ראש המועצה הפוליטית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, וזאת מאחר שניצלו את השפעתם כדי לשבש את תהליך השלום בלבנון ולעכב את פירוק הנשק של חזבאללה. לפי ההודעה, פרנג’יה, שהיה מועמד חזבאללה לנשיאות לבנון בינואר 2025, השתמש בברית האסטרטגית שלו עם חזבאללה כדי לקדם את השאיפות הפוליטיות שלו וקיבל תמיכה כספית מחזבאללה בתמורה לתמיכתו במאמצי הארגון לתפוס את המושבים של חברי הפרלמנט הרפורמיסטים והעצמאיים בבחירות הכלליות. על קמאטי נאמר כי הוא תיאם הברחות מזומנים מאיראן עבור חזבאללה ופעל לקדם את האינטרסים של הארגון (משרד האוצר האמריקאי, 18 ביוני 2026).
• “מקורות לבנוניים המודעים לסוגיית הסנקציות” ציינו כי הם מעריכים שמדובר בניסיון לבודד את חזבאללה מבחינה פוליטית ולגרום לכוחות של מחנה ה-8 במרץ, המזוהה עם חזבאללה ו”ציר ההתנגדות”, לעבור לצד השני. הם הוסיפו כי פרנג’יה הוא מנהיג בכיר בהקשר הזה, ובכך הממשל האמריקאי מנסה לשלוח מסר ולהקדים את האיומים בדבר שינוי הרכב הממשלה (אלשרק אלאוסט, 19 ביוני 2026).

אזרח לבנוני מואשם בייבוא ציוד עבור חזבאללה

• התובע הכללי של לבנון, השופט אחמד ראמי אלחאג’, הורה על הגשת כתב אישום נגד אזרח לבנוני בשם רביע אלטויל, לאחר שהתקבל צו מעצר מהאינטרפול בעקבות בקשה של הרשויות בצרפת בשל חשד למעורבות בייצור רכיבים לייצור כטב”מים. “מקור משפטי” מסר כי אלטויל הוא הבעלים של חברה שמוכרת ציוד חשמלי ומייבאת ציוד מצרפת ללבנון בשותפות עם אזרח צרפתי ואזרח גרמני שנעצרו בצרפת. השופט אלחאג’ הטיל על כוחות ביטחון הפנים לבצע חקירה ראשונית והם עצרו את אלטויל שהודה כי ייבא דרך הים ציוד חשמלי עבור אדם שהוא לא הכיר את זהותו המלאה. עם זאת, הוא הכחיש כי ידע שהציוד מיועד לייצור כטב”מים, אבל הוסיף כי הוא מאמין שהאדם שייבא את הציוד שייך לחזבאללה (Lebanon Debate ביוני 2026).
• במאמר ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נטען כי רק לאחר שאלטויל נעצר לבקשת האינטרפול, החל אלחאג’ לחפש עילה לכתב אישום ובחר בסעיף 72 לחוק הנשק והתחמושת – עבירה של החזקה ונשיאה של כלי נשק ותחמושת – וזאת על אף שהוא רק ייבא רכיבים אלקטרוניים אזרחיים ומכר אותם לאדם אזרחי, מבלי שהחוק אוסר על כך. עוד נטען בכתבה כי גם אם הנאשם השתתף בייבוא רכיבים שניתן להשתמש בהם לייצור כטב”מים השייכים לחזבאללה, הרי שפעולות הרכישה התרחשו בשנים 2023-2022, לפני מתן החלטת הממשלה ב-2 במרץ 2026 על הוצאת הזרוע הצבאית מחוץ לחוק, ולכן לא ניתן ליישם את ההחלטה על התרחשויות קודמות (אלאח’באר, 19 ביוני 2026).

יוניפי”ל

• נשיא לבנון, ג’וזף עון נוכח עם מפקד יוניפי”ל, הגנרל דיודאטו אבניארה, בנוכחות המתאם המיוחד בפועל של האו”ם בלבנון, עמראן ריזא. הם דנו במצב בדרום לבנון ובפעילות יוניפי”ל, וזאת לאור הקשיים הניצבים בפני תנועותיהם באזור הפעילות. כמו כן, הם שוחחו על השלב שלאחר סיום המנדט של כוחות האו”ם בדרום לבנון. צוין כי עון גם שב והביע את תנחומיו על הרוגי הכוח הרב-לאומי בדרום, ושיבח את הקרבתם למען השלום בלבנון (חשבון X של נשיאות לבנון, 17 ביוני 2026).

• יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, ערך קבלת פנים למפקד יוניפי”ל, במהלכה הדגיש את חשיבות המשך פעילותם של כוחות האו”ם בדרום לבנון בהתאם למנדט שלהם הקבוע בהחלטה 1701, תוך שאישר את נחיצות הישארותם עד ליישומה המלא של ההחלטה והגשת סיוע לצבא לבנון במשימתו הלאומית לפריסה בגבולות הבינלאומיים, לאחר סיום המלחמה והנסיגה הישראלית משטח לבנון (אלנשרה, 17 ביוני 2026).
• יוניפי”ל מסר כי כוחות שמירת השלום ממשיכים לבצע מדי יום פעילויות חיוניות כדי להקל על תנועת הסיוע ההומניטרי ותנועת האזרחים. המשימות כוללות פינוי צירים מתחמושת שלא התפוצצה ואספקת הגנה אבטחתית לשיירות סיוע הומניטרי ופתיחה מחדש של צירים חיוניים שניזוקו במהלך מעשי האיבה האחרונים. הודגש כי כוחות שמירת השלום תומכים ביציבות ובביטחון בהתאם להחלטה 1701 (אלנשרה, 16 ביוני 2026).

הפלסטינים בלבנון

• ראש הביטחון הלאומי הפלסטיני, אלעבד אבראהים ח’ליל, נועד עם מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, ודן עמו בדרכים לקידום שיתוף הפעולה ובסוגיות בעלות עניין משותף. נמסר כי ח’ליל שיבח את התפקיד ההיסטורי שממלאת לבנון בתמיכה בסוגיה הפלסטינית והדגיש את חשיבות המשך שיתוף הפעולה שמשרת את האינטרסים המשותפים. השניים גם בחנו את המצב במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון וציינו את הצורך בשמירה על הביטחון והיציבות (דף הפייסבוק של הביטחון הלאומי הפלסטיני, 18 ביוני 2026).

• פעילי פתח ביצעו ירי כבד בשכונת אלזיב במחנה הפליטים הפלסטיני עין אלחלוה שבצידון בעקבות הריגתם של שני אנשי ביטחון פלסטיניים המשתייכים לתנועה ב-14 ביוני 2026. בעקבות זאת, נחסמו מספר כבישים, בהם הדרך המובילה לאלחִסְבָּה (שוק הירקות והפירות הסיטונאי) (אלג’מהוריה, 16 ביוני 2026). בהמשך שב השקט למחנה וכביש אלחסבה נפתח מחדש לבקשת משפחות שני ההרוגים, אשר הדגישו כי “השמירה על אחדות בני המחנה וחיזוק רוח השיתוף והאחווה ביניהם הם הנאמנות הטובה ביותר לזכרם ולערכים שבהם האמינו ולמענם פעלו” (אלג’מהוריה, 17 ביוני 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-22 ביוני 2026: "הסכם ההבנות בין ארה"ב לבין איראן: הפסקת האש בלבנון ותגובות "ציר ההתנגדות"".

מאמרים נוספים בתחום