מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (20-13 ביולי 2026)

מגמות מרכזיות

• התקדמות בגיבוש המנגנונים ליישום הסכם המסגרת בין לבנון לישראל.
• מאמץ של נשיא לבנון לגייס תמיכה אמריקאית בעמדת לבנון בסוגיית הנסיגה הישראלית.
• חזבאללה ממשיך להימנע מהסלמה מול ישראל ומול הממשל הלבנוני.
• אי ודאות לגבי הכוח הבינלאומי שיחליף את יוניפי”ל עם סיום המנדט בסוף שנת 2026.

 

עיקרים

• משלחות לבנון וישראל השלימו סבב נוסף של שיחות ישירות בתיווך אמריקאי ברומא ונמסר כי גובשו עקרונות ליישום השלב הראשון של הסכם המסגרת שיאפשר את פריסת צבא לבנון. במקביל, נטען כי ישראל ממשיכה לעכב את יציאת כוחות צה”ל מ”אזורי הפיילוט” כדי לשמר מנופי לחץ.
• נשיא לבנון עון הגיע לארה”ב כדי לקיים שיחות עם הנשיא טראמפ ועם בכירי הממשל האמריקאי בניסיון לשכנע אותם ללחוץ על ישראל להתחיל ביישום הסכם המסגרת ולהשיג תמיכה אמריקאית בצבא לבנון.
• בחזבאללה ובאמל המשיכו למתוח ביקורת על הסכם המסגרת והזהירו כי מתווה “אזורי הפיילוט” נועד להנציח את הנוכחות הישראלית בדרום לבנון ולהביא לפירוק נשק “ההתנגדות”. עורך אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, טען כי הדרישה לנסיגת ישראל מכל שטח דרום לבנון הופיעה בטיוטת הסכם המסגרת, אולם נשיא לבנון עון הוא שהורה על הסרת הדרישה.
• כוחות צה”ל המשיכו לפעול במרחב הביטחוני בדרום לבנון, השמידו תשתיות טרור של חזבאללה וסיכלו מחבלים שהיוו איום. בחזבאללה האשימו את ישראל ב”הפרות” של הפסקת האש, אולם נמנעו מתגובה. חייל צבא לבנון נהרג מפיצוץ בדרום לבנון, בצה”ל האשימו כי מדובר במטען שהונח על ידי חזבאללה.
• דווח כי חזבאללה ביצע ארגון מחודש של יחידותיו בדרום לבנון וצמצם את פעילותו בכפרי הגבול.
• משרד הפנים הסורי הודיע כי ליד הגבול עם עיראק סוכל ניסיון הברחה של כמות גדולה של אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה בלבנון, כולל 150 רחפני נפץ, טילים ארוכי טווח וטילים נגד טנקים.
• עשרות חברי פרלמנט לבנונים קראו למועצת הביטחון של האו”ם להאריך את מנדט יוניפי”ל שאמור להסתיים בסוף שנת 2026, שר החוץ הגרמני הציע להקים כוח מטעם האיחוד האירופי עם מנדט בינלאומי.

המשא ומתן הישיר ויישום הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון

סבב השיחות הישירות ברומא

• ב-15-14 ביולי 2026, התקיים ברומא הסבב השישי של המשא ומתן הישיר הלבנוני–ישראלי, בחסות ארה”ב, במטרה לקדם את יישום הסכם המסגרת שנחתם ב-26 ביוני 2026.^[1] נמסר כי הצדדים גיבשו עקרונות להפעלת השלב הראשון של ההסכם, הכולל נסיגה ישראלית הדרגתית מאחד מ”אזורי פיילוט” (האזור השני נמצא מחוץ למרחב הביטחוני וכוחות צה”ל אינם שוהים בו), במקביל לפריסת צבא לבנון והקמת ועדות ביטחוניות, צבאיות וטכניות לפיקוח על יישום ההסכם. בהתאם לכך, הוחלט גם לעבור לשלב טכני, המתמקד בגיבוש מנגנוני הפיקוח והאימות לקראת תחילת היישום של כלל מרכיבי ההסכם, כאשר השיחות צפויות לכל המוקדם בסוף יולי 2026 (אלג’מהוריה, 14 ביולי 2026; נדאא’ אלוטן, 15–16 ביולי 2026).
• חרף ההתקדמות בגיבוש מנגנוני היישום, נותרו מחלוקות מהותיות סביב אופן יישום השלב הראשון של ההסכם והאיזון בין דרישות הביטחון של ישראל לבין דרישת לבנון לשמר את ריבונותה. במסגרת זו, דרשה לבנון לקבוע לוח זמנים מחייב להמשך הנסיגות הישראליות, להפסיק את פעילות כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב”מים) ולהותיר בידי המדינה בלבד את ההחלטה על פריסת צבא לבנון. במקביל, הדגישו “מקורות ממשלתיים” בלבנון כי מטרת המגעים היא להפריד בין סוגיית הנסיגה הישראלית לבין סוגיית פירוק נשק חזבאללה, מתוך תפיסה שהצלחת מודל “אזורי הפיילוט” תאפשר את הרחבת יישום ההסכם בשלבים הבאים (ארם ניוז, אלשרק אלאוסט, נדאא’ אלוטן, 16 ביולי 2026).
• פרשנויות בכלי התקשורת הלבנוניים ניתחו את משמעויות ההתפתחויות ביישום הסכם המסגרת: לפי לבנון 24^[2] ואללואא’^[3] נטען כי סבב רומא סימן מעבר מהמשא ומתן המדיני לשלב היישום המעשי של הסכם המסגרת. עם זאת, הודגש כי הצלחת המתווה תלויה בשיתוף הפעולה של חזבאללה, ביכולתה של ממשלת לבנון ליישם את התחייבויותיה וביציבות הזירה האזורית, במיוחד לנוכח השפעת היחסים בין ארה”ב לאיראן על קצב יישום ההסכם (לבנון 24, 17 ביולי 2026; אללואא’, 16 ביולי 2026). באלג’מהוריה^[4] נטען כי העיכובים ביישום הסכם המסגרת אינם נובעים רק ממחלוקות טכניות סביב “אזורי הפיילוט”, אלא גם מהיעדר עניין של שני הצדדים בהשלמת התהליך בשלב זה. לפי המאמר, ישראל מבקשת לעכב את הנסיגה ולהמשיך להחזיק במנופי לחץ בדרום לבנון, בעוד שחזבאללה נמנע מסגירת הזירה הלבנונית כל עוד נמשכת אי-הוודאות סביב העימות בין איראן לארה”ב, מתוך רצון לשמר את חזית לבנון כקלף אסטרטגי (אלג’מהוריה, 18 ביולי 2026).

ביקור נשיא לבנון בארה”ב

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הגיע לביקור רשמי ראשון בארה”ב לקראת פגישותיו עם הנשיא דונלד טראמפ ועם בכירים נוספים בממשל האמריקאי על יישום הסכם המסגרת ועל תמיכת ארה”ב במאמצי ממשלת לבנון. דווח כי ארה”ב ביקשה שלא לדחות את הביקור חרף ההסלמה האזורית, מתוך רצון להמשיך לקדם את יישום הסכם המסגרת ולהפריד בין הזירה הלבנונית לעימות עם איראן. עוד דווח כי במקביל לביקור עון צפויה להגיע לבירות משלחת של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) לצורך גיבוש מנגנוני היישום, וכי נמשכים הדיונים בסוגיות שנותרו במחלוקת, ובהן חזרת פעילי חזבאללה לכפרי הדרום, סמכויות צבא לבנון ועתיד מנגנון הפיקוח הבינלאומי (חשבון X של נשיאות לבנון, 18 ביולי 2026; אלמדן, 19 ביולי 2026).
• עון החל את ביקורו בפגישה עם מזכיר המדינה, מרקו רוביו, ודן עמו ביישום הסכם המסגרת. עון הדגיש שהעמדה האמריקאית צריכה להיות תואמת לעמדת לבנון בנוגע ליישום הסכם המסגרת באמצעות נסיגה ישראלית מ”אזור הפיילוט” הראשון. הוא גם קרא לחיזוק התמיכה האמריקאית בצבא לבנון ובמוסדות הצבא לצד השקעה אמריקאית במגזרים השונים בלבנון. עון גם הבהיר כי לבנון מתנגדת לכל התערבות צבאית סורית בשטחה, תוך הדגשת חשיבות קיום יחסים המבוססים על כיבוד ריבונות הדדי בין שתי המדינות. רוביו שיבח את האומץ של ממשלת לבנון תחת הנהגת עון לנוכח נחישותה להבטיח מחדש את משילות המדינה, לפרק את חזבאללה ואת תשתית הטרור שלו ולהתקדם לעבר השגת שלום. הוא גם הדגיש את מחויבות הממשל האמריקאי לסייע ביישום הסכם המסגרת ולתמוך בממשלת לבנון, והבהיר כי הסוגיה הלבנונית אינה צריכה להיות קשורה לכל מסלול אחר של משא ומתן (אתר מחלקת המדינה, 19 ביולי 2026). (חשבון X של נשיא לבנון, 19 ביולי 2026).

• “מקורות דיפלומטיים מערביים” העריכו לקראת פגישת עון עם טראמפ כי נשיא לבנון צפוי לעמוד בפני לחצים אמריקאיים להמשיך ביישום הסכם המסגרת, ואף להידרש להציג נכונות עתידית להשתלבות ביוזמות אזוריות שמקדמת וושינגטון, ובהן גם האפשרות להצטרפות לבנון ל”הסכמי אברהם” (אלג’מהוריה ואלנהאר, 20 ביולי 2026).
• לקראת הביקור, קיים עון שיחות תיאום עם יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, ועם ראש הממשלה, נואף סלאם, במהלכן עדכן אותם בנושאים שיועלו בפני הממשל האמריקאי. דווח כי עון צפוי להדגיש את הצורך בייצוב הפסקת האש, בהאצת הנסיגה הישראלית, בהמשך הסיוע לצבא לבנון ובקידום שיקום הדרום, בעוד שברי שב וקרא לקדם נסיגה הדרגתית על בסיס חלוקה לנפות ולא לפי “אזורי פיילוט” (אלדיאר, 18 ביולי 2026).
• עון המשיך להציג את הסכם המסגרת כחלופה המעשית היחידה לייצוב לבנון והדגיש כי רק המדינה וצבא לבנון מוסמכים להחזיק בסמכויות הביטחוניות. לצד דרישתו להגביר את הלחץ האמריקאי לקידום נסיגה ישראלית מלאה, שב והבהיר כי לבנון לא תוותר על זכויותיה הריבוניות, ובהן השבת העקורים, האסירים והגופות ושיקום הדרום (חשבון X של נשיאות לבנון, 13–15 ביולי 2026).
• שר החוץ, יוסף רג’י, המזוהה עם מפלגת הכוחות הלבנוניים המתנגדת לחזבאללה, ציין כי השלמת פריסת צבא לבנון מותנית בנסיגה ישראלית מלאה (חשבון X של יוסף רג’י 16 ביולי 2026).

היערכות צבא לבנון

• במקביל להתקדמות המגעים המדיניים, נמשך תהליך היערכותו של צבא לבנון להפוך לגורם המרכזי האחראי על יישום הסכם המסגרת בדרום המדינה. עיקר המאמצים מתמקדים בהשלמת הכשירות המבצעית, בגיבוש מנגנוני התיאום והפיקוח עם ארה”ב ובביסוס נוכחות צבאית בשטח (אלג’מהוריה, 14 ביולי 2026; אלג’מהוריה, אלשרק אלאוסט, 16–17 ביולי 2026). דווח גם על הגדלת שיתוף הפעולה בין מנגנוני הביטחון בלבנון לבין מדינות מערביות בתחומי אבטחת הגבולות, המאבק בהברחות ופיתוח יכולות הניטור (Lebanon 24 , 16 ביולי 2026).
• צוין כי נותרו מחלוקות באשר לאופן הפעלת מנגנון היישום. עיקר הפערים נוגע לסדר הפעולות בין נסיגת ישראל לבין פריסת צבא לבנון, להיקף סמכויות מנגנון הפיקוח ולזהות הגורמים שישתתפו בו. בעוד שישראל מבקשת לקשור את המשך הנסיגה בצעדים שיינקטו נגד חזבאללה, בלבנון מדגישים כי פריסת הצבא תתבצע רק לאחר נסיגה ישראלית מן השטח הרלוונטי, תוך שמירה על ריבונות המדינה בקבלת ההחלטות המבצעיות (נדאא’ אלוטן, 15 ביולי 2026; אלמדן, 16 ביולי 2026; אלשרק אלאוסט, 16–17 ביולי 2026).
• בהקשר זה, “מקור דיפלומטי” מסר כי צבא לבנון אמור לסרוק רכוש פרטי בעיירה פרון יחד עם הרשות המשפטית של לבנון, ולאחר מכן להתפרס בזוטר אלע’רביה ולאחר מכן באלע’נדוריה, פקלאויה, ברג’ קלאויה וצריפא. עם זאת, הוא טען כי ישראל מסרבת לסגת מזוטר אלשרקיה, בעוד שבדיווח נוסף צוטטו “מקורות” שציינו כי הצד הלבנוני עדיין לא קיבל עדכון על נסיגה ישראלית מזוטר אלשרקיה או מזוטר אלע’רביה. “המקור הדיפלומטי” הוסיף כי איטליה הביעה נכונות לסייע לארה”ב במנגנון האימות סביב “אזורי הפיילוט”, כאשר בממשל הלבנוני הסכימו למעורבות אירופית (סקיי ניוז בערבית ואלנהאר, 18 ביולי 2026).
• גם לפני תחילת יישום הסכם המסגרת, צבא לבנון הרחיב את פעילותו בדרום באמצעות סיורים, מחסומים ונקודות תצפית במספר עיירות המיועדות להיכלל במודל “אזורי הפיילוט”. לצד הפעילות המבצעית, קיים הצבא סיורים מתוקשרים שנועדו להמחיש את נוכחותו בשטח ולהדגיש כי חלק מהאזורים שבמחלוקת אינם מצויים בשליטה ישראלית. לפי הדיווחים, מפקדת הצבא ממשיכה לקיים תיאומים עם חזבאללה במטרה לאפשר את פריסת הכוחות ללא חיכוך (Lebanon Debate , 15 ביולי 2026; דף הפייסבוק של צבא לבנון, 16 ביולי 2026; אלשרק אלאוסט, 16 ביולי 2026; אלג’מהוריה, 17 ביולי 2026).

     
חיילי צבא לבנון פועלים בדרום המדינה (Lebanon Debate, 15 ביולי 2026; דף הפייסבוק של צבא לבנון, 16 ביולי 2026)

מתנגדי ההסכם

• המעבר משלב הדיונים המדיניים לגיבוש מנגנוני היישום של הסכם המסגרת הוביל להחרפת הביקורת מצד חזבאללה ובעלי בריתו. עיקר הביקורת הופנתה נגד מתווה “אזורי הפיילוט”, מנגנוני הפיקוח ופריסת צבא לבנון, שהוצגו כמהלך אמריקאי-ישראלי שנועד להגביל את “ההתנגדות” ולהוביל בהדרגה לפירוק חזבאללה מנשקו:
  • בכירים בחזבאללה, בהם חברי הפרלמנט חסן פצ’לאללה, עלי פיאצ’, ראמי אבו חמדאן וחסין אלחאג’ חסן, הציגו את ההסכם כמהלך המשרת את האינטרסים של ישראל וארה”ב. לטענתם, מתווה “אזורי הפיילוט” נועד להנציח את הנוכחות הישראלית בדרום, להכפיף את צבא לבנון למנגנוני פיקוח חיצוניים ולהוביל בהדרגה לפירוק נשקו של חזבאללה. לצד זאת, הדגישו כי הארגון יוסיף לדבוק ב”התנגדות”, יתנגד לכל ניסיון לפרקו מנשקו וייהנה מתמיכת “ציר ההתנגדות” במקרה של הסלמה אזורית (אלג’מהוריה, 15 ביולי; אלדיאר, 16–19 ביולי 2026).
  • יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, שב והביע הסתייגות מהסכם המסגרת, אך הבהיר כי יתמוך בכל מסלול שיוביל בפועל לנסיגה ישראלית, להשבת העקורים, לשחרור האסירים ולשיקום הדרום. לצד זאת, הוא גם הביע התנגדות למתווה “אזורי הפיילוט”, שלטענתו עלול לעכב את הנסיגה במשך שנים, לגרור את צבא לבנון לעימות עם חזבאללה ולהוביל למלחמת אחים (אלג’מהוריה, 14 ביולי 2026).
  • חזבאללה ותנועת אמל קיימו עצרת מחאה בעיר צור תחת הסיסמה “מתנגדים ולא מתפשרים”, במסגרת הקמפיין נגד הסכם המסגרת”. במהלך העצרת שבו חברי הפרלמנט חסן עז אלדין מחזבאללה ועלי ח’ריס מאמל והביעו את התנגדותם להסכם בטענה כי הוא מעניק לישראל הישגים מדיניים וביטחוניים, מנציח את נוכחותה בדרום לבנון וקושר בין נסיגת ישראל לבין פירוק נשקו של חזבאללה. השניים שבו והדגישו את התנגדותם למשא ומתן ישיר עם ישראל ולתוכנית “אזורי הפיילוט”, קראו לנסיגה ישראלית מלאה וללא תנאים מוקדמים, והזהירו מפני כל ניסיון לפגוע בנשק חזבאללה או לערער את “ההתנגדות”, תוך הדגשת המשך התיאום והאחדות בין חזבאללה לתנועת אמל (אלדיאר ואלשרק אלאוסט, 18 ביולי 2026).

• • במאמר פרשנות ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נטען כי מתווה “אזורי הפיילוט” הוא חלק מתפיסה ישראלית רחבה לעיצוב מחדש של המציאות הביטחונית בדרום לבנון. לפי המאמר, ישראל מבקשת לשלב בין אחיזה קרקעית, שליטה באש, פגיעה בתשתיות חזבאללה ונסיגות מדורגות, באופן שישמר בידיה חופש פעולה גם לאחר נסיגתה מאזורים מסוימים (אלאח’באר, 14 ביולי 2026). במאמרי פרשנות נוספים נטען כי מתווה “האזורים הניסיוניים” אינו מהווה צעד טכני בלבד, אלא מנגנון שנועד להעניק לישראל מנוף השפעה מתמשך על יישום ההסכם. לטענת העיתון, ישראל מבקשת להתנות כל נסיגה נוספת בהערכת ביצועי צבא לבנון בהתמודדות עם חזבאללה, ובכך לשמר לעצמה חופש פעולה ולעכב את המשך הנסיגות אם תגיע למסקנה כי לבנון אינה עומדת בדרישותיה (אלאח’באר, 16–17 ביולי 2026).

• • עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, האשים כי נשיא לבנון, ג’וזף עון, מוביל מהלך של נורמליזציה עם ישראל ופירוק חזבאללה מנשקו, בגיבוי אמריקאי-סעודי. לדבריו, עון מרכז בידיו את ניהול המשא ומתן, עוקף את מוסדות המדינה ופועל ליישום “הסכם הקלון”, המעניק לגיטימציה לנוכחות הישראלית בדרום לבנון. אלאמין הזהיר כי יישום ההסכם עלול להוביל לעימות פנימי בלבנון והציג את ביקורו הצפוי של עון בוושינגטון כחלק ממאמץ אמריקאי לקדם את התהליך (אלאח’באר, 17 ביולי 2026).
  • אלאמין גם טען שיש ברשותו עותק של טיוטת “הצהרת כוונות”, אשר גובשה לאחר סבב השיחות הראשון בין לבנון וישראל באפריל 2026. לפי אלאמין, הטיוטה כללה נספח ביטחוני עם 11 סעיפים, כאשר בסעיף 2 צוין במפורש כי המטרה היא להשיג “נסיגה הדרגתית של ישראל מכל דרום לבנון”, ובסעיף 9 נכתב על “נסיגה ישראלית מלאה מהשטח הלבנוני והשלמת הסכם שלום באמצעות תהליך פוליטי”. עם זאת, אלאמין הדגיש כי הצוות מטעם נשיא לבנון נסוג לפי הוראת עון והסכים לחתום על מסמך שלא כלל התייחסות ל”נסיגה” או “לכל השטח הלבנוני”. אלאמין דחה את טענת עון כי הוא נאלץ לחתום על ההסכם כדי שלא לבטל את פגישתו עם טראמפ וכדי למנוע מתקפה ישראלית נרחבת, ותהה “מה עוד עון יציע למען ‘החבר שלו’ טראמפ?” (אלא’חבאר, 20 ביולי 2026).
  • המופתי הג’עפרי, אחמד קבלאן, טען כי יישום ההסכם מכפיף את לבנון לתכתיבים אמריקאיים וישראליים, פוגע בריבונות המדינה ומעמיד את צבא לבנון בשירות מנגנוני פיקוח המשרתים את ישראל. לדבריו, נשק חזבאללה הוא מרכיב יסוד בהגנת לבנון, וכל ניסיון לפרקו או לקדם את “אזורי הפיילוט” עלול להוביל למלחמת אחים (אלמרכזיה, 15 ביולי 2026; אלדיאר, 17 ביולי 2026).

• חרף הרטוריקה החריפה, ההערכות בלבנון הן שחזבאללה אינו מתכוון בשלב זה לסכל בכוח את יישום ההסכם. “גורמים המקורבים לארגון” הדגישו כי הוא יבחן תחילה את יישום הנסיגות הישראליות, וכי הוא שולל עימות עם צבא לבנון וממשיך לתאם עמו את פריסתו בדרום. פרשנים העריכו כי הארגון ואיראן מעדיפים בשלב זה “לקנות זמן” ולהימנע מהסלמה אזורית עד להתבהרות ההתפתחויות המדיניות. עוד נטען כי איראן וחזבאללה מעדיפים “לקנות זמן” עד להתבהרות ההתפתחויות האזוריות. כמו כן, צוין כי לבנון ניצבת בין שני מסלולים מתחרים: מאמצי המדינה לקדם את יישום ההסכם וחיזוק ריבונותה, לעומת רצונה של איראן לשמר את חזבאללה כנכס אסטרטגי (נדאא’ אלוטן, 17 ביולי 2026; אלג’מהוריה ואלאח’באר, 18 ביולי 2026; אלשרק אלאוסט, 18 ביולי 2026).

תומכי ההסכם

• מפלגת הפלנגות שבה והביעה תמיכה בנשיא ג’וזף עון, בראש הממשלה נואף סלאם ובמשלחת הלבנונית לשיחות עם ישראל ברומא. המפלגה קראה לקדם את יישום ההסכם באמצעות גיבוש המנגנונים וקביעת לוח זמנים לנסיגה הישראלית, והאשימה את חזבאללה בניסיון לסכל את ההסדר ולהותיר את לבנון כקלף מיקוח בידי איראן (אתר מפלגת הפלנגות, 14 ביולי 2026).
• חבר הפרלמנט מטעם הפלנגות, נדים אלג’מיל, קרא לנצל את ביקור הנשיא עון בוושינגטון לקידום תוכנית לפירוק נשק חזבאללה, שלדבריו מהווה תנאי לחיזוק ריבונות המדינה, לשיקום הכלכלה ולמשיכת השקעות (אלמרכזיה, 17 ביולי 2026).

הלחימה בדרום לבנון

פעילות צה”ל

• צה”ל המשיך במהלך השבוע בפעילות קרקעית ואווירית במרחב הביטחוני בדרום לבנון במטרה לאכוף את תנאי הפסקת האש ולמנוע את התבססותו המחודשת של חזבאללה סמוך לגבול. במהלך הפעילות, סוכלו שלושה מחבלים חמושים שזוהו בבית יאהון שבמרחב הביטחוני והותקפה חוליית חזבאללה שהפעילה רחפני נפץ בקרב המרחב הביטחוני (דובר צה”ל, 20-13 ביולי 2026). ערוצי תקשורת המזוהים עם חזבאללה דיווחו על “הפרות ישראליות” עם תקיפות אוויריות וארטילריות של צה”ל באזורים שונים בדרום לבנון, בתוך המרחב הביטחוני ומחוצה לו, ובהם אלמנצורי, כפר תבנית ונבטיה אלפוקא ואזור רכס עלי אלט’אהר. כמו כן, דווח על פיצוצי מבנים ותשתיות בעיירות בתוך המרחב הביטחוני (ערוץ הטלגרם באס שדיד [עונש חמור], 20-13 ביולי 2026).

פעילות חזבאללה

• חזבאללה המשיך גם השבוע להימנע מפרסום הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל, בהמשך למדיניות שבה הוא נוקט מאז 20 ביוני 2026.
• “מקורות ביטחוניים לבנוניים” העריכו כי בין שלושים לארבעים פעילי חזבאללה, רובם מיחידת בדר ומיעוטם מכוח רצ’ואן, נותרו נצורים מזה למעלה מחודש במתחם תת-קרקעי מתחת לגבעת עלי אלט’אהר, מדרום לאלנבטיה. לפי הדיווח, המתחם משמש מרכז פיקוד של יחידת בדר וכולל מחסני אמצעי לחימה ורשת מנהרות שנבנתה לאורך שנים. לטענת “המקורות”, חזבאללה טרם הצליח לחלץ את הלוחמים לאחר שישראל בודדה את המתחם באמצעות שליטה באש על סביבתו, אף שנמנעה מכניסה ישירה אליו. עוד נטען כי חזבאללה אינו מתייחס במישרין לדיווחים על הימצאותם של הלוחמים במקום (ארם ניוז, 15 ביולי 2026).
• “מקורות צבאיים לבנוניים” מסרו כי חזבאללה ממשיך בארגון מחדש של כוחותיו בעקבות הפגיעות שספג במערכה. לפי הדיווח, כוח רצ’ואן הוסב ממשימות הסתערות למשימות סיור, מארבים והפעלת כטב”מים וטילים מונחים, בעוד שיחידת בדר קיבלה אחריות על מערך ההגנה והתשתיות הצבאיות מצפון לליטאני. במקביל, צמצם הארגון את נוכחותו בכפרי הגבול, העביר מפקדות ותשתיות לעומק השטח, בעיקר לאזור אלנבטיה, ועובר למודל מבוזר יותר של פיקוד ושליטה במטרה לצמצם את חשיפתו למודיעין ולתקיפות ישראליות (ארם ניוז, 14 ו-16 ביולי 2026).
• חזבאללה המשיך לקיים הלוויות מרוכזות ללוחמיו שנהרגו במהלך הלחימה. בעיירה מג’דל סלם, נערכה הלוויה ל-45 הרוגים, רובם פעילי הארגון שנהרגו במהלך המערכה. הטקס, שבו הונפו גם תמונותיו של מנהיג איראן הקודם, עלי ח’אמנהאי, שיקף את המשך מאמצי הארגון להנציח את חלליו ולשמר את הזיקה האידיאולוגית ל”ציר ההתנגדות” (אלערבי אלג’דיד, 18 ביולי 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע על קבלת גופתו של חייל שנהרג באפריל 2026 והועברה לידי לבנון באמצעות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (חשבון X של צבא לבנון, 16 ביולי 2026).
• נמסר כי חייל לבנוני נהרג ושניים נוספים נפצעו לאחר שכלי רכב צבאי עלה על חפץ חשוד באזור אלמנצורי (חשבון X של צבא לבנון, 18 ביולי 2026). דובר צה”ל מסר כי מבדיקה ראשונית עולה שמדובר במטען שהונח בעבר, ככל הנראה על ידי חזבאללה, וכי האירוע התרחש במרחב שאליו נכנס כוח צבא לבנון ללא תיאום מוקדם במסגרת מנגנון התיאום הקיים (דובר צה”ל, 18 ביולי 2026).

אתגרי חזבאללה

• מנגנוני הביטחון בלבנון עצרו בנמל התעופה בבירות את פואד עבד אלכרים ח’ליפה, החשוד בריגול עבור ישראל ובהעברת מידע על בכירי חזבאללה, בני משפחותיהם ומוסדות המזוהים עם הארגון. לפי הדיווחים, הפרשה נתפסת בחזבאללה כחלק ממאמץ רחב לאיתור חדירות מודיעיניות בעקבות גל ההתנקשויות בבכירי הארגון. בתגובה, הגביר הארגון את צעדי ביטחון המידע, הידק את המידור בין יחידותיו והעמיק את התיאום עם מנגנוני הביטחון הלבנוניים (אלנהאר, אלמדן, Lebanon Debate, Lebanon24 , 17-14 ביולי 2026).
• דווח כי פתיחתו המתוכננת בעיר צור של סניף חדש של מוסד אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, עוררה התנגדות מצד דיירים ובעלי עסקים, שחששו כי זיקתו לחזבאללה תהפוך את הבניין ליעד לתקיפות נוספות. למרות ההתנגדות, צוין כי נמשכות העבודות להכשרת הסניף, והוא צפוי לפעול ללא שילוט מזהה (Lebanon Debate ,16 ביולי 2026).
• משרד האוצר העיראקי הורה לכל הבנקים ולמוסדות הממלכתיים שפועלים תחת המשרד לאכוף את הסנקציות האמריקאיות בתחום הטרור שהוטלו על אישים וישויות שקשורים לדאעש ולחזבאללה (שפק ניוז, 15 ביולי 2026). היומון הלבנוני אללואא’ העריך כי הידוק הפיקוח הפיננסי בעיראק על גורמים הקשורים לחזבאללה משקף מגמה אזורית רחבה יותר של צמצום מקורות המימון והגברת הלחץ הכלכלי על הארגון, במסגרת המאמצים שמובילה ארה”ב לחיזוק מנגנוני הציות הפיננסי באזור (אללואא’, 18 ביולי 2026).
• משרד הפנים הסורי הודיע כי סוכל ניסיון הברחה של כמות גדולה של אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה דרך הגבול עם עיראק. לפי ההודעה, בדיקה במכלית נפט שנכנסה מכיוון עיראק חשפה בתוכה כמות גדולה של אמצעי לחימה, בהם טילים ארוכי טווח, כ-150 רחפני נפץ, טילים מונחים נגד טנקים ופגזים. החקירה העלתה כי המשלוח היה אמור לחצות את שטח סוריה ולהגיע לידי “המיליציה הטרוריסטית” חזבאללה בלבנון והרשויות ממשיכות במאמצים לאתר את המעורבים בניסיון ההברחה (סוכנות הידיעות סאנא, ערוץ הטלגרם אלאח’באריה אלסוריה ואלערביה, 16 ביולי 2026).חזבאללה הכחיש כל מעורבות בפרשה וטען כי מדוברב”האשמות שווא” שנועדו לפגוע בארגון (סאנא; אלדיאר, 16 ביולי 2026).

     
רחפנים ואמצעי לחימה שהתגלו בניסיון ההברחה המסוכל
(מימין: סוכנות הידיעות סאנא. משמאל: אלאח’בריה אלסוריה, 16 ביולי 2026)

• בהקשר זה, “מקורות ביטחוניים סוריים” מסרו כי חזבאללה מנהל מאמץ מואץ להעברת אמצעי לחימה שנותרו בשטח סוריה ללבנון, במטרה לשמר ולשקם חלק מיכולותיו הצבאיות בטרם תשלים דמשק את הידוק שליטתה לאורך הגבול הסורי-לבנוני. לפי הדיווח, הרשויות הסוריות הרחיבו את שליטתן לכ-75 אחוז מקו הגבול והעמיקו את התיאום הביטחוני עם לבנון במטרה לצמצם את פעילות רשתות ההברחה (נדאא’ אלוטן, 20 ביולי 2026).

יוניפי”ל

• 86 חברי פרלמנט לבנונים פנו לחברי מועצת הביטחון של האו”ם בדרישה להאריך את מנדט יוניפי”ל, שאמור להסתיים בסוף שנת 2026, ואף לבחון את הרחבת סמכויותיו של כוח שמירת השלום. לדבריהם, התנאים שהובילו להצבת הכוח בשנת 1978 עדיין מתקיימים, והמשך הלחימה והיעדר הפסקת אש יציבה מחייבים את המשך נוכחותו בדרום לבנון. עוד הזהירו כי סיום פעילות הכוח עלול לפגוע ביציבות האזור ובאמינותה של המערכת הבינלאומית (אלנהאר, 13 ביולי 2026).
• שר החוץ הגרמני, יוהאן פאדפול, הציע לבחון את החלפת יוניפי”ל בכוח מטעם האיחוד האירופי שגם יפעל בהתאם למנדט בינלאומי. לדבריו, כוח כזה יוכל לסייע במניעת ואקום ביטחוני, לתמוך בנסיגת צה”ל ולמנוע את חידוש פעילותו הצבאית של חזבאללה (נדאא’ אלוטן, 17 ביולי 2026).

ההשלכות ההומניטריות של המערכה בלבנון

• לבנון הוכנסה מחדש לרשימת “מוקדי הרעב” של שתי סוכנויות האו”ם, ארגון המזון והחקלאות (FAO) ותוכנית המזון העולמית (WFP), כאחת מ-13 המדינות והאזורים שבהם צפויה החמרה בביטחון התזונתי בחודשים הקרובים. לפי ההערכה, כ-1.2 מיליון בני אדם בלבנון צפויים להתמודד עם אי-ביטחון תזונתי חריף. עם זאת, הדו”ח הדגיש כי עיקר המשבר אינו נובע ממחסור במזון, אלא מירידה חדה בכוח הקנייה של האוכלוסייה בעקבות המלחמה, העקירה, אובדן מקורות ההכנסה וההתייקרויות, בעיקר בדרום לבנון ובמחוז אלנבטיה (אלאח’באר, 15 ביולי 2026).
• דו”ח של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) ציין כי ההכנסה הממוצעת מעבודה בלבנון ירדה בכארבעים אחוז, כשליש מהעובדים שהועסקו לפני המלחמה איבדו את מקום עבודתם, ושיעורי האבטלה הגבוהים ביותר נרשמו במחוזות אלנבטיה והדרום. עוד עלה מהדו”ח כי יותר מרבע מהמשפחות נאלצו לצמצם את הוצאותיהן על מזון, בעוד שרק כארבעה אחוזים מהלבנונים קיבלו סיוע כספי ממשלתי. הדו”ח הזהיר כי המשך הירידה בהכנסות ובצריכה צפוי להעמיק את העוני ולעכב את תהליך השיקום הכלכלי (אלאח’באר, 14 ביולי 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר מכון עמית מ-29 ביוני 2026: "הסכם המסגרת בין לבנון לבין ישראל: תובנות ותגובות".
^[2] אתר חדשות המוגדר אובייקטיבי ונייטרלי.
^[3] יומון לבנוני פוליטי בעל קו לאומני הנחשב לאובייקטיבי.
^[4] מזוהה עם מחנה מתנגדי חזבאללה.

מאמרים נוספים בתחום