מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (18-11 במאי 2026)

עיקרים

• צה”ל המשיך בהרס תשתיות טרור וסיכול מחבלים במרחב ההגנה הקדמי (“הקו הצהוב”) בדרום לבנון והשיג שליטה מבצעית מלאה בנהר הליטאני, במקביל לתקיפות נגד מאות תשתיות חזבאללה וסיכול מחבלים בדרום לבנון ובאלבקעא. בכיר בג’האד האסלאמי בפלסטין סוכל בתקיפה באלבקעא. שני לוחמי צה”ל נהרגו וארבעה נפצעו בלחימה, שלושה אזרחים נפצעו מפיצוץ רחפן נפץ בראש פינה.
• חזבאללה פרסם יותר מ-130 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יעדים בצפון ישראל, מרביתם באמצעות רחפני נפץ וכלי טיס בלתי מאוישים. לטענת הארגון, בחודש שחלף מאז תחילת הפסקת האש ב-17 באפריל 2026, בוצעו יותר מ-330 תקיפות, מרביתן נועדו לעצור את התקדמות כוחות צה”ל בדרום לבנון. נטען כי חזבאללה עבר ל”מלחמת התשה רב-שכבתית” עם הפעלה מקבילה של אמצעי לחימה מגוונים.
• משלחות לבנון וישראל קיימו את סבב השיחות הישירות השלישי בוושינגטון, לראשונה בהשתתפות אנשי צבא, וסיכמו על הארכת הפסקת האש ב-45 ימים נוספים ופתיחת מסלולי משא ומתן מדיני וביטחוני. דווח כי אם הפסקת האש תתייצב, ישראל צפויה להתחיל בנסיגה הדרגתית וצבא לבנון יתפרס בדרום המדינה.
• בחזבאללה המשיכו להביע התנגדות מוחלטת למשא ומתן הישיר עם ישראל והאשימו כי ההנהגה הלבנונית נותנת “ויתורים” לישראל ולארה”ב תוך ניסיון לפגוע ב”נשק ההתנגדות”. עורך אלאח’באר האשים כי הנשיא עון וראש הממשלה סלאם הם “שלטון הכיבוש בלבנון”.
• ראש ממשלת לבנון הדגיש כי המדינה מתמודדת עם המשבר החמור ביותר מאז הקמתה וקרא להשיב את המונופול הבלעדי של המדינה על הנשק ועל ההחלטות הלאומיות.
• מזכ”ל חזבאללה הודה לאיראן על תמיכתה המתמשכת בארגון מאז הקמתו וקשר בין המערכה הנוכחית נגד ישראל לבין העימות המתנהל סביב איראן. מתנגדי חזבאללה האשימו כי הארגון ממשיך לפעול כשלוחה איראנית בניגוד לאינטרסים הלבנוניים.
• מאע”מ הכניסה 16 אישים וישויות מלבנון לרשימת ארגוני הטרור, בהם אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, על רקע המאמץ הבינלאומי לפעול נגד מקורות המימון של הארגון.
• משרד הבריאות הלבנוני מסר כי כ-12 אלף בני אדם נפגעו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026, בהם קרוב ל-3,000 הרוגים.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• צה״ל המשיך השבוע בפעילות קרקעית ואווירית נרחבת במרחב “הקו הצהוב”, במסגרתה הותקפו והושמדו תשתיות טרור, בהם מחסני אמצעי לחימה, עמדות תצפית ומשגרים של חזבאללה וסוכלו מחבלים שהיוו איום על כוחות צה”ל. כמו כן, כוחות צה”ל השיגו שליטה מבצעית במרחב נהר הליטאני, השמידו תשתיות וסיכלו מחבלים. בנוסף, צה”ל תקף מאות מטרות חזבאללה באזורים נוספים בדרום לבנון ובאלבקעא, תוך התמקדות באזור העיר צור, ובין השאר סיכל יותר מ-200 מחבלים והשמיד משגרים, מחסני אמצעי לחימה, עמדות תצפית ועמדת שיגור רחפנים. שני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה – אחד מפגיעת פצצות מרגמה והשני מפגיעת רחפן נפץ – וארבעה לוחמי צה”ל נפצעו. בנוסף, נפצעו שלושה אזרחים מפגיעת רחפן נפץ בראש הנקרה (דובר צה”ל, 18-11 במאי 2026).

     
מימין: לוחמי צה”ל ליד הליטאני (דובר צה”ל, 12 במאי 2026). משמאל: תמונת AI הלועגת למנהיגי חזבאללה, נצראללה וקאסם, אשר נראים “יושבים לקפה” עם חייל צה”ל סמוך לליטאני (חשבון X של ד”ר ח’ליל אלח’אלצ, 13 במאי 2026)

פעילות חזבאללה

• מ-11 במאי (בשעה 12:00) ועד 18 במאי 2026 (בשעה 12:00), פרסם חזבאללה 131 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות רחפני נפץ (48 מהתקיפות), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים נגד טנקים (נ”ט), רקטות, פגזי מרגמה (פצמ”רים) וטילים נגד מטוסים (נ”מ). הרוב המוחלט של התקיפות כוון נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון, אולם בוצעו גם תקיפות רחפני נפץ, כטב”מים ורקטות לעבר יישובי גבול הצפון וכן שוגרה רקטה לאזור הגליל התחתון, לראשונה מאז תחילת הפסקת האש ב-17 באפריל 2026. חזבאללה הדגיש בהודעותיו את המעבר לדפוסי פעולה התקפיים ומורכבים יותר, הכוללים “מארבי אש” משולבים, הפעלת נחילי רחפני נפץ וכטב”מים, ירי נ״ט וניסיונות פגיעה בכלי טיס ישראליים. במסגרת זו, גם קיבל חזבאללה אחריות על תקיפה ראשונה באמצעות להק של ארבעה רחפני נפץ נגד מוצב צה”ל בגבול (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18-11 במאי 2026).
• לפי נתונים שפרסם חזבאללה, בחודש שחלף מאז תחילת הפסקת האש, בוצעו 339 תקיפות, 318 מתוכן היו בשטח לבנון, כאשר 291 תקיפות נועדו למנוע את התקדמות כוחות צה”ל ושלוש מתוכן כוונו נגד יישובים בשטח ישראל. ב-140 תקיפות נעשה שימוש ברחפני נפץ, 63 תקיפות בוצעו באמצעות רקטות ועוד 56 תקיפות היו באמצעות כטב”מים. לטענת חזבאללה, בתקיפות נפגעו לפחות 250 ישראלים, 48 טנקי מרכבה, 36 כלים הנדסיים, מסוק וסוללת כיפת ברזל. המקום שבו בוצע המספר הגבוה ביותר של תקיפות הייתה העיירה אלביאצ’ה שבאזור החוף, והתקיפות העמוקות ביותר בשטח ישראל היו לעבר מחנה שרגא ולעבר בסיס מירון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 17 במאי 2026).

     
מימין: נתוני חזבאללה על התקיפות. משמאל: מפת התקיפות
(ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 17 במאי 2026)

• באגרת ששלח מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, לפעילי ולמפקדי הארגון, הוא הילל את יכולותיו הצבאיות של חזבאללה, בדגש על מערכי הכטב”מים, הרקטות והטילים. קאסם טען כי אמצעי הלחימה הללו מייצרים בישראל “חרדה ומשברים פסיכולוגיים”, תוך הצגת הלחימה כהצלחה מתמשכת וכביטוי ל”עמידה איתנה”, הנשענת על אמונה דתית ומוכנות להקרבה ממושכת (אתר מזכ”ל חזבאללה, 12 במאי 2026).
• בדיווחים שהתבססו על “מקורות המקורבים לחזבאללה” נטען כי העימות בדרום לבנון נכנס לשלב חדש של “מלחמת התשה רב-שכבתית”, החורג ממודל של תגובות נקודתיות ומתמקד בשחיקה מבצעית, פסיכולוגית ותודעתית של צה״ל והעורף הישראלי. צוין כי חזבאללה משנה בהדרגה את דפוסי פעולתו מאסטרטגיה הגנתית, המבוססת בעיקר על ירי מרחוק, לעבר פעילות התקפית ישירה, הכוללת מארבים מטווח קצר, חדירה ופעולה מאחורי קווי צה״ל ותקיפות עוקבות נגד כוחות חילוץ ותשתיות לוגיסטיות והנדסיות. במסגרת זו, הארגון מפעיל באופן משולב רחפני נפץ, מטחי רקטות, ארטילריה ו”נחילי” כטב”מים, תוך ניסיון לשבש את יכולת צה״ל לקבע אחיזה במרחב הגבול ולערער את תחושת הביטחון בעורף הישראלי וביעילות מערכות ההגנה האווירית. בנוסף, יוחסה משמעות מיוחדת לניסיון להפעיל טיל קרקע-אוויר לעבר מטוס ישראלי, כמהלך המעיד על ניסיון להרחיב את כללי העימות ולצמצם את חופש הפעולה האווירי של ישראל בדרום לבנון (אלאח’באר, 12 במאי 2026; אלדיאר, 14 במאי 2026).
• במאמר שפרסם עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, טען כי הארגון ממשיך לשמר יכולות מבצעיות ולכפות על ישראל “משוואת הרתעה”, גם אם בשלב זה הארגון בוחר שלא להיגרר לעימות רחב. לפי אלאמין, ישראל נמנעת בשלב זה מהסלמה רחבה משום שאינה מעוניינת במלחמה כוללת נוספת. לדבריו, חרף המשך התקיפות והפעילות הביטחונית הישראלית, ישראל טרם הצליחה להשיג את יעדיה המרכזיים מול חזבאללה, ובראשם פירוק יכולות “ההתנגדות” או מניעת התאוששותה (אלאח’באר, 12 במאי 2026).
• דווח כי חזבאללה נמנע בתקופה האחרונה מפרסום מסודר של הודעות אבל על פעיליו שנהרגו, ובמקום זאת מקיים הלוויות מצומצמות ורחוקות מחשיפה תקשורתית. לפי הדיווח, מדיניות זו נועדה לצמצם את היכולת לעקוב אחר היקף אבדות הארגון, וכן למנוע השפעה שלילית על דעת הקהל ועל סביבת התמיכה של חזבאללה לנוכח המשך הלחימה והמחירים האנושיים הנלווים לה (אלנהאר, 15 במאי 2026).

יוניפי”ל

• יוניפי”ל הביע “דאגה גוברת” לנוכח התגברות פעילות חזבאללה וצה”ל בקרבת עמדות האו”ם בדרום לבנון, ובפרט בעקבות ריבוי אירועי הפעלת כטב”מים סמוך למפקדות הכוח הרב-לאומי באלנאקורה. לפי הודעת הכוח, אירעו מספר פיצוצים והתרסקויות של כטב”מים החשודים כשייכים לחזבאללה, חלקם בתוך שטחי יוניפי”ל עצמם, באופן שסיכן את כוחות שמירת השלום וגרם לנזק למבנים, אף שלא דווח על נפגעים. עוד צוין כי ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שלפחות אחד מהכטב”מים היה מתוצרת איראנית. בתוך כך, הודיע יוניפי”ל כי הוא העביר מחאות הן לצה”ל בגין פעילותו הסמוכה לעמדות האו”ם והן לצבא לבנון בנוגע לפעילות גורמים בלתי-מדינתיים באזור, תוך קריאה לכלל הצדדים להימנע מכל פעילות העלולה לסכן את כוחות שמירת השלום (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 13 במאי 2026).

המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל

הממשל הלבנוני

• הסבב השלישי של השיחות הישירות בין לבנון לבין ישראל בוושינגטון התנהל לראשונה במשך יומיים, ובהשתתפות קצינים ישראלים ולבנונים. המשלחת הלבנונית, בראשות השגריר לשעבר סימון כרם ובגיבוי הנשיא ג׳וזף עון, ראש הממשלה נואף סלאם ויו”ר הפרלמנט נביה ברי, התמקדה בדרישה להפסקת אש מלאה ויציבה, נסיגה ישראלית מדרום לבנון, שחרור אסירים, חזרת העקורים וחיזוק פריסת צבא לבנון מדרום לליטאני. מנגד, ישראל הדגישה כי לא תסכים לנסיגה מלאה או להפסקת אש קבועה ללא התקדמות ממשית בסוגיית פירוק נשק חזבאללה והגבלת סמכות המלחמה והשלום לידי המדינה הלבנונית בלבד (אלערבי אלג’דיד, 15 במאי 2026; אלנהאר, 12 במאי 2026; נדאא’ אלוטן, 14 במאי 2026).

• בסיום המפגש, הושגה הסכמה על הארכת הפסקת האש ב-45 ימים נוספים, לאחר שלבנון הצליחה לדחות דרישה ישראלית לפרק זמן קצר יותר. כמו כן, גובש מתווה להמשך משא ומתן בשני מסלולים מקבילים – מדיני וביטחוני – כאשר המסלול הביטחוני צפוי לעסוק בהסדרי גבול, מנגנוני פיקוח, פריסת צבא לבנון וסוגיית נשק חזבאללה (אלאח’באר, 16-15 במאי 2026). דווח כי ב-29 במאי 2026, צפוי להתקיים סבב שיחות ראשון בדרג צבאי בין לבנון לישראל. לפי הדיווח, אם הפסקת האש תתייצב, צפויה ישראל להתחיל בנסיגה הדרגתית מדרום לבנון, במקביל להרחבת שליטת צבא לבנון בדרום ולקידום שיקום האזור. בנוסף, בסבב השיחות המדיני הבא בתחילת יוני, צפויה לבנון להעלות לדיון את סוגיות הגבול, האסירים וגיבוש הסכם עתידי בין המדינות (אלג’דיד, 16 במאי 2026).
• בצד הלבנוני ניכרה זהירות רבה ביחס לסיכויי ההצלחה של המהלך. יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הדגיש כי כל הסדר חייב לכלול “הפסקת אש אמיתית”, הפסקת הסיכולים וההרס בדרום, לוח זמנים ברור לנסיגה ישראלית וחזרת התושבים לכפריהם. במקביל, בלבנון גוברת ההבנה כי המשא ומתן מתנהל תחת לחץ אמריקאי-ישראלי הולך וגובר לקידום טיפול ממשי בנשק חזבאללה, וכי וושינגטון מבקשת להפריד את המסלול הלבנוני מהמגעים הרחבים יותר מול איראן. לצד זאת, סעודיה, צרפת ומצרים פועלות במקביל בניסיון לגבש “מטריה אזורית” שתסייע לייצוב הזירה הלבנונית ולהפחתת המתיחות בין מוקדי הכוח הפנימיים במדינה (אלדיאר, 13–15 במאי 2026; אלאח’באר, 15 במאי 2026; אלג’מהוריה, 15 במאי 2026).
• דווח כי מאחורי הקלעים של המגעים בוושינגטון, פועלות ארה”ב ולבנון לייצוב הפסקת האש ל-45 ימים ולהפיכתה בהמשך להפסקת אש רחבה וקבועה, לנוכח החשש האמריקאי מקריסת ההבנות טרם תחילת השיחות הביטחוניות המתוכננות. לפי הדיווח, יו”ר הפרלמנט ברי העביר לארמון הנשיאות בלבנון, מסר שלפיו חזבאללה יסכים למחויבות להפסקת האש אם ישראל תיישם אותה בפועל, ולא רק בהצהרות. עוד נמסר כי כל הסדרה עתידית אמורה לכלול הפסקת לחימה כוללת בדרום לבנון, תחילת נסיגה ישראלית ורק לאחר מכן פריסה רחבה של צבא לבנון במרחב (נדאא’ אלוטן, 18 במאי 2026).

עמדת חזבאללה

• בכירי חזבאללה וכלי התקשורת המזוהים עם הארגון המשיכו להוביל קו תקיף נגד המשא ומתן הישיר המתנהל בין לבנון לישראל בוושינגטון, תוך הצגתו כמהלך בלתי לגיטימי המתקדם תחת חסות אמריקאית ומטרתו המרכזית היא פירוק חזבאללה מנשקו ופגיעה ב”התנגדות”. לצד זאת, בארגון המשיכו להבחין בין התנגדות למשא ומתן ישיר לבין נכונות עקרונית למסלולים עקיפים שיובילו להפסקת אש, נסיגה ישראלית והשגת יעדים לבנוניים. במוקד המסרים עמדה הטענה כי ההנהגה הלבנונית פועלת תחת לחץ אמריקאי-ישראלי, ללא מנופי כוח אמיתיים, ובכך מסכנת את ריבונות לבנון ואת מאזן ההרתעה מול ישראל. להלן התבטאויות בולטות:
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הדגיש באגרת למפקדי ופעילי הארגון כי חזבאללה לא יסכים לכל דיון חיצוני בסוגיית נשקו, שלדבריו מהווה עניין לבנוני פנימי בלבד, וקרא לניהול משא ומתן עקיף בלבד מול ישראל, תוך התנגדות למגעים ישירים, אותם תיאר כ”רווח נקי לישראל”. הוא שב והציב את “חמש הנקודות” של חזבאללה כתנאים להסדרה: הפסקת התקיפות הישראליות, נסיגת ישראל מהשטחים שבמחלוקת, שחרור אסירים, חזרת התושבים לדרום ושיקום ההרס, ובמקביל שב על נכונות הארגון לקיים דיאלוג על “אסטרטגיית ביטחון לאומי”. בנוסף, קשר קאסם בין ההתפתחויות בלבנון לבין הממד האזורי, וציין כי הבנות אפשריות בין איראן לבין ארה”ב עשויות להוות “קלף מרכזי” להפסקת הלחימה (אתר מזכ”ל חזבאללה, 12 במאי 2026).
  • במקביל, סיעת חזבאללה בפרלמנט טענה כי ההנהגה הלבנונית ממשיכה במדיניות של “ויתורים” מול ישראל וארה”ב תוך הסתמכות על “דיפלומטיה חלשה”. הסיעה הציגה את חזבאללה כגורם המרכזי המגן על לבנון, תקפה את המשא ומתן הישיר עם ישראל וטענה כי הוא מעמיק את הפילוג הפנימי בלבנון, תוך קריאה לשלטון “לשוב למהות החוקה והאמנה הלאומית” (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 14 במאי 2026).
  • סגן יו”ר המועצה המדינית, מחמוד קמאטי, הזהיר מפני “פתנה” פנימית שלטענתו מקודמת בחסות אמריקאית ובשיתוף השלטון הלבנוני, במטרה לפגוע בנשק “ההתנגדות”. קמאטי אף טען כי הנשיא עון הפר הבנות שניתנו לחזבאללה ולתנועת אמל, והדגיש כי הארגון עדיין נהנה מבסיס תמיכה רחב ומיכולת צבאית משמעותית, כך שכל ניסיון פנימי לנצל את הלחימה מול ישראל כדי לפגוע בו – ייכשל (אלאח’באר, 15 במאי 2026).
  • בהודעה לציון 43 שנים להסכם ה-17 במאי 1983 בין לבנון ובין ישראל, הזהיר חזבאללה מפני כל מסלול שיוביל להסכם שלום עם ישראל. הארגון טען כי ההנהגה הלבנונית נסחפת אחר לחצים אמריקאיים-ישראליים ומעניקה “ויתורים בחינם” הפוגעים בריבונות המדינה וב”התנגדות”. הארגון שב והדגיש כי לא יסכים למסלול של פירוק נשקו או לנרמול היחסים עם ישראל, והציג את המשא ומתן הנוכחי כהמשך ל”הסכמי כניעה” המאיימים, לדבריו, על היציבות הפנימית בלבנון (לבנון 24, 16 במאי 2026).
  • במאמרים ובפרשנויות שפורסמו ביומון אלאח’באר, ובראשם מאמריו של העורך הראשי אבראהים אלאמין, הוצג השלטון הלבנוני, ובעיקר הנשיא ג’וזף עון וראש הממשלה נואף סלאם, כמי שמקדם בפועל סדר יום אמריקאי-ישראלי נגד חזבאללה. לטענת אלאמין, המדינה הלבנונית נסחפת לעבר מודל של תיאום ביטחוני עם ישראל בחסות אמריקאית, בדומה למודל הפלסטיני, תוך קידום מנגנונים לפיקוח על נשק הארגון והרחבת סמכויות צבא לבנון לטיפול בתשתיותיו. אלאמין גם השתמש באופן חריג בביטוי “שלטונות הכיבוש בלבנון” ביחס להנהגה הלבנונית, במטרה להציג אותה כמי שפועלת הלכה למעשה בשירות האינטרסים האמריקאיים והישראליים נגד “ההתנגדות”. בנוסף, הודגש כי ישראל וארה”ב אינן רואות במדינה הלבנונית שחקן בעל יכולת אמיתית לכפות הסדרים, אלא כלי לקידום פירוק חזבאללה מנשקו כתנאי לכל הסדרה עתידית (אלאח’באר, 16-14 במאי 2026). רישאר קויומג’יאן, האחראי על יחסי החוץ במפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, תקף בחריפות את אלאח’באר לאחר שכינה את ההנהגה הלבנונית “שלטון הכיבוש”, וטען כי מדובר בהסתה מצד “סוכני איראן” נגד מוסדות המדינה (חשבון X של רישאר קויומג’יאן, 16 במאי 2026).

מתנגדי חזבאללה

• הכוחות הפוליטיים המתנגדים לחזבאללה המשיכו להתייצב באופן פומבי לצד נשיא לבנון, ג׳וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, תוך תמיכה במסלול המשא ומתן מול ישראל ובמאמצי המדינה לחזק את ריבונותה ומעמד מוסדותיה ולבסס את מעמדה כמקבלת ההחלטות על שלום ומלחמות. להלן התבטאויות בולטות:
  • יו”ר מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, סמיר ג’עג’ע, הדגיש כי לחזבאללה אין זכות “לעכב את מסלול המדינה” לאחר עשרות שנים שבהן פעל מחוץ למסגרת החוק והלגיטימיות הלבנונית. ג’עג’ע הדגיש כי הלגיטימיות היחידה בלבנון היא זו של מוסדות המדינה, וכי החלטות הממשלה הפכו את פעילותו הצבאית של חזבאללה לבלתי לגיטימית. בנוסף, טען כי דווקא מדיניות חזבאללה היא שהובילה להידרדרות הביטחונית ולהחזרת הנוכחות הישראלית בדרום לבנון, וקרא למדינה ליישם את החלטותיה נגד הארגון ללא חשש מ”פתנה” פנימית או מלחמת אזרחים (נדאא’ אלוטן, 14 במאי 2026).
  • יו”ר מפלגת הפלנגות הנוצרית, סאמי אלג’מיל, אמר כי לבנון שילמה במשך עשרות שנים את מחיר הסכסוך הפלסטיני-ישראלי ואת מחיר קיומן של מיליציות חמושות בשטחה. הוא הדגיש כי שיקום המדינה והשבת היציבות לדרום מחייבים את פירוק כלל הכוחות החמושים מחוץ למסגרת המדינה, ובראשם חזבאללה (אלמרכזיה, 15 במאי 2026).
  • חבר הפרלמנט, פאא’ד מח’זומי, בירך על המסלולים המדיני והביטחוני שנפתחו בשיחות בוושינגטון, וטען כי הם מבססים את סמכות המדינה ואת מעמד צבא לבנון כגורם הבלעדי המוסמך להכריע בענייני מלחמה ושלום (חשבון X של פאא’ד מח’זומי, 16 במאי 2026).

חזבאללה

היחסים עם איראן

• באגרת ששלח מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, למנהל בתי המדרש הדתיים באיראן, איאתוללה עלי רצ’א אלאעראפי, הוא הודה לרפובליקה האסלאמית על תמיכתה המתמשכת בחזבאללה מאז הקמתו בשנת 1982. קאסם הדגיש כי הסיוע האיראני, ובפרט מצד משמרות המהפכה וכוח קדס, היה גורם מרכזי ביכולת הארגון להתמודד מול ישראל לאורך השנים. באיגרת שב והציג קאסם את העימות מול ישראל כחלק ממאבק אזורי רחב נגד “התוקפנות האמריקאית-ישראלית”, תוך הדגשת מחויבות חזבאללה להמשך הלחימה עד להפסקת התקיפות, נסיגה ישראלית ושחרור אסירים. בנוסף, קשר באופן ישיר בין המערכה בלבנון לבין העימות סביב איראן, והציג את טהראן כ”דגל השחרור והעצמאות” באזור (אלג’מהוריה, 14 במאי 2026).
• בהקשר זה, בכירים נוספים במחנה המתנגד לחזבאללה האשימו כי הארגון ממשיך לפעול כשלוחה איראנית הפועלת בניגוד לאינטרסים של לבנון: שר התעשייה הלבנוני, ג’ו עיסא אלח’ורי, המזוהה עם מפלגת הכוחות הלבנוניים, הדגיש כי “אין תקומה למדינה כאשר הנאמנויות מתפלגות אל מחוץ לגבולות המולדת” (חשבון X של ג’ו עיסא אלח’ורי, 16 במאי 2026); אחראי ההסברה בכוחות הלבנוניים, שארל ג’בור, תקף את הקשר בין חזבאללה לאיראן וטען כי השאלה המרכזית איננה רק נסיגה ישראלית, אלא “כיצד מסיגים את הכוחות האיראניים מלבנון”, בהתייחסו לחזבאללה (חשבונן X של שארל ג’בור, 14 במאי 2026).
• הצהרות נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בדבר העברת אלפי חיילים איראנים מסוריה, חלקם ללבנון, לאחר נפילת משטר אלאסד חיזקו בלבנון את ההערכות לגבי העמקת המעורבות האיראנית הישירה בשיקום יכולותיו הצבאיות והארגוניות של חזבאללה לאחר המלחמה. לפי הדיווח, חשיבות דבריו של פוטין טמונה באישור הפומבי למעבר כוחות איראניים מהזירה הסורית ללבנון, במקביל למאמצי חזבאללה לארגון מחדש של תשתיותיו. עוד נטען כי יועצים ממשמרות המהפכה פועלים בלבנון במסגרת מאמצי שיקום, אימון ותמיכה מבצעית בארגון, לצד ספקנות בלבנון כלפי ניסיונות איראניים להציג את פעילותם כבעלת אופי דיפלומטי בלבד (נדאא’ אלוטן, 14 במאי 2026).

מימון חזבאללה

• מאע”מ הכניסה 16 אישים וחמש ישויות, כולם מלבנון, לרשימת הסנקציות על פעילות טרור בשל קשרים עם חזבאללה. בין השאר, כוללת הרשימה את אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, ומנהלים בכירים באגודה שנמצאים גם ברשימת הסנקציות של ארה”ב. במסגרת הצו, הוקפאו הנכסים של כל המוכרזים (סוכנות הידיעות של מאע”מ, 12 במאי 2026).
• בהקשר זה, נטען כי ההחלטה של מאע”מ להכליל את אלקרצ’ אלחסן משקפת את החרפת הלחץ הבינלאומי על התשתיות הפיננסיות של חזבאללה, במקביל ללחצים אמריקאיים ואירופיים על לבנון לעמוד בדרישות כוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF) ולפעול נגד מערכי המימון של הארגון. לפי הדיווח, בלבנון נשקלת אפשרות להגביל את פעילות האגודה ואף לשלול את רישיונה, אם כי קיימים ספקות לגבי נכונות המדינה להתעמת ישירות עם חזבאללה בנושא. במקביל, נטען כי חזבאללה החל להתאים את מנגנוני הפעילות הפיננסית שלו למציאות החדשה באמצעות מסגרות חלופיות ומערכי העברות מזומנים מבוזרים, לצד סימנים לשחיקה פיננסית גוברת בעקבות הפגיעה בתשתיותיו הכלכליות (אלנהאר, 14 במאי 2026).
• בהמשך לכך, דווח על התחדשות הוויכוח בלבנון סביב פעילות אגודת אלקרצ’ אלחסן, על רקע קריאות גוברות לשלול את רישיונה כאגודת צדקה ולהפסיק את פעילותה הפיננסית מחוץ למערכת הבנקאית הרשמית. לפי הדיווח, הלחצים גברו בעקבות התחייבות הבנק המרכזי בלבנון ליישם את הסנקציות האמריקאיות נגד האגודה ואזהרות שהופצו לבנקים ולמוסדות פיננסיים מפני קיום קשרים עמה. במקביל, צוין כי משרד הפנים נמנע עד כה מחידוש האישור השנתי של האגודה לשנת 2026, אך טרם נקט צעדים חריפים יותר, בין השאר בשל הרגישות הפוליטית והחשש מהשלכות ביטחוניות וחברתיות נוכח תפקידה המרכזי של האגודה בתשתית הכלכלית והחברתית של חזבאללה (אלשרק אלאוסט, 14 במאי 2026).

המתיחות הבין-עדתית בלבנון

• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, מתח ביקורת חריפה על מצבה של המדינה הלבנונית. הוא טען כי לבנון חווה את המשבר החמור ביותר מאז הקמתה, לאחר שנים שבהן הפכה המדינה, לדבריו, ל”שלל” במקום למסגרת מאחדת לכלל הלבנונים. סלאם הדגיש כי לא תיתכן הצלה אמיתית ללבנון ללא חזרה ל”היגיון המדינה” – שלטון חוק, מוסדות חוקתיים, מערכת משפט עצמאית ומונופול בלעדי של המדינה על הנשק וההחלטות הלאומיות. בתוך כך, סלאם גם מתח ביקורת מרומזת על חזבאללה ועל “מלחמות שנכפו על לבנון”, שלדבריו הובילו להרס, עקירה ופגיעה בריבונות המדינה (דף הפייסבוק של ראש ממשלת לבנון, 15 במאי 2026).
• איש הדת השיעי הבכיר, סיד עלי פצ’לאללה, הזהיר מפני העמקת הפילוג הפנימי בלבנון וקרא לדיאלוג פוליטי פנימי שיחזק את האחדות הלאומית וימנע הידרדרות לעימותים פנימיים. בנוסף, הדגיש את חשיבות תפקיד המדינה בטיפול במשבר ההומניטרי ובעקורים, והביע תקווה כי ההתפתחויות בזירה האזורית, ובפרט המגעים סביב איראן, יתרמו להרגעת המתיחות בלבנון (אלדיאר, 15 במאי 2026).
• המנהיג הדרוזי, וליד ג’נבלאט, גם הזהיר מפני החרפת השיח העדתי על רקע המלחמה והעימות סביב חזבאללה, אך העריך כי הסבירות למלחמת אזרחים נמוכה כל עוד אין בלבנון שני מחנות חמושים משמעותיים. ג’נבלאט מתח ביקורת על ניסיונות לזהות את כלל העדה השיעית עם חזבאללה, והדגיש כי סוגיית פירוק נשק הארגון אינה ניתנת לפתרון בכוח, אלא באמצעות דיאלוג, חיזוק המדינה וייצוב המצב הביטחוני בדרום (נדאא’ אלוטן, 15 במאי 2026).
• המופתי השיח’ אחמד קבלאן תקף את ההנהגה הלבנונית על רקע מה שתיאר כ”תלות פוליטית” בגורמי חוץ, והזהיר כי המשא ומתן הנוכחי אינו משרת את האינטרס הלאומי. בתוך כך, שב והדגיש את חשיבות “ההתנגדות” בהגנת לבנון, הזהיר מפני ניסיונות לגרור את צבא לבנון לעימות פנימי מול חזבאללה, וקרא לשמירה על אחדות לאומית מול הלחצים החיצוניים (אלדיאר, 15 במאי 2026).

• חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן עז אלדין, תקף את החלטת מערכת המשפט הלבנונית להתיר מחדש את שידור סרטון ה-Angry Birds בערוץ LBCI. הוא טען כי מדובר בפוליטיזציה של מערכת המשפט ובשימוש בה ככלי נגד סביבת חזבאללה. הוא הוסיף כי מהלכים אלו מעמיקים את הפילוג הפנימי ומסכנים את השלום האזרחי בלבנון (אלאח’באר, 16 במאי 2026).
• במקביל, תחקיר שפרסם ערוץ MTV עורר גל ביקורת ציבורית ותקשורתית נגד חזבאללה, בעקבות טענות למעורבות גורמים המזוהים עם הארגון ברשת לזיוף דרכונים ומסמכים לבנוניים עבור אזרחים זרים, בהם איראנים ועיראקים, תוך ניצול פרצות במנגנוני הביטחון והמנהל במדינה. הפרשה הוצגה בתקשורת הלבנונית כהוכחה נוספת לחדירת חזבאללה למוסדות המדינה ולפגיעה בריבונות הלבנונית, לצד חשש מפגיעה במעמדו הבינלאומי של הדרכון הלבנוני ובהשלכות אפשריות על יחס מדינות ערב והמערב ללבנון (MTV, 11-8 במאי 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון פעל לנטרול פצצת מטוס שלא התפוצצה, שנותרה מתקיפות ישראליות קודמות באזור אלצפיר שבאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות. לפי הודעת הצבא, הפצצה הועברה לאתר בטוח לצורך טיפול, ובמקביל קראה מפקדת הצבא לאזרחים לנקוט זהירות באזורים שנפגעו במהלך הלחימה ולדווח באופן מיידי על כל חפץ חשוד (חשבון X של צבא לבנון, 12 במאי 2026).

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, נפגש עם שגריר מצרים בלבנון, עלאא’ מוסא, לדיון בהתפתחויות האחרונות בלבנון ובאזור. השגריר המצרי הדגיש את תמיכת ארצו במאמצי צבא לבנון לשמור על יציבותה וביטחונה של המדינה, על רקע האתגרים הביטחוניים והמדיניים עמם מתמודדת לבנון בתקופה האחרונה (חשבון X של צבא לבנון, 16 במאי 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• שר הבריאות הלבנוני, רכאן נאצר אלדין, טען כי מאז “הפסקת האש לכאורה” ב-17 באפריל 2026 נרשמו בלבנון יותר מ-1,500 נפגעים, בהם כ-380 הרוגים, בעוד שמאז תחילת המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026, הגיע מספר הנפגעים הכולל לכ-12 אלף בני אדם, בהם 2,988 הרוגים ו-9,210 פצועים. בנוסף, ציין כי משרד הבריאות תיעד 163 תקיפות נגד צוותים רפואיים וחילוץ, שבהן נהרגו יותר ממאה אנשי רפואה והצלה, לצד פגיעה נרחבת באמבולנסים, רכבי כיבוי ובתי חולים בדרום לבנון (אלאח’באר, 13 במאי 2026; אלג’מהוריה, 16 במאי 2026).
• יו”ר התאחדות בעלי המלונות בלבנון התריע כי מגזר התיירות הלבנוני ממשיך להידרדר על רקע המצב הביטחוני והמלחמה המתמשכת, וציין כי נכון לעכשיו אין כמעט אינדיקציות לתנועת תיירות לקראת חג הקורבן. לדבריו, שיעור התפוסה במלונות בביירות נע סביב 7–8 אחוזים בלבד ואף נמוך מכך באזורים אחרים. הוא גם הזהיר כי מוסדות התיירות במדינה מצויים על סף קריסה לאחר אובדן עונת תיירות נוספת (אלאח’באר, 13 במאי 2026).
• שרת העניינים החברתיים בלבנון, חנין אלסיד, הודיעה במהלך סיור במרג’עיון על השקת תכנית סיוע כספי ליותר מ-6,000 משפחות בנפות חאצביא ומרג’עיון, כחלק ממאמצי הממשלה לחזק את “עמידתן האיתנה” של האוכלוסיות הנותרות בכפרי הקו הקדמי בדרום לבנון. לדבריה, התכנית מצטרפת לסיוע שהוענק בעבר לעשרות אלפי משפחות עקורות מהדרום, והיא נועדה לתמוך הן בעקורים והן במשפחות שבחרו להישאר ביישוביהן חרף הלחימה. השרה הדגישה כי נוכחות התושבים בדרום מהווה “קו הגנה ראשון” מול ניסיונות “עקירה” וכי חזרת העקורים לכפריהם נותרת יעד מרכזי של הממשלה הלבנונית (אלדיאר, 15 במאי 2026).

הפלסטינים בלבנון

• דווח כי ואא’ל עבד אלחלים, מפקד בכיר בג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), נהרג יחד עם בתו בתקיפה ישראלית על דירת המשפחה במחנה הפליטים הפלסטיני אלג’ליל שבעיר בעלבכ באלבקעא (סוכנות הידיעות הלבנונית, אלג’זירה, 18 במאי 2026).
• ועדת השרים בממשלת לבנון הממונה על סוגיית הפליטים הפלסטינים בלבנון קיימה את ישיבתה הראשונה, במסגרת ניסיון לבנוני מחודש להסדיר את הטיפול במחנות הפליטים הפלסטיניים ולחזק את מעורבות המדינה בניהולם. במהלך הישיבה, הציג יו”ר “הוועדה לדיאלוג לבנוני-פלסטיני”, השגריר ראמז דמשקיה, שורת יוזמות שנועדו לגבש “חזון לבנוני מאוחד” כלפי הפליטים הפלסטינים, ובהן הסדרת סוגיות הזכויות ההומניטריות, ממשל המחנות וניהול סוגיית הנשק בתוכם תחת סמכות המדינה הלבנונית. לצד זאת, הודגש כי לבנון ממשיכה לדבוק בהתנגדותה ליישוב קבע של הפליטים ובשמירה על עקרון “זכות השיבה”. הישיבה התקיימה על רקע חזרת הסוגיה למוקד השיח הפוליטי והביטחוני בלבנון, ובצל קריאות גוברות לחיזוק השליטה והנוכחות של המדינה בתוך המחנות והריכוזים הפלסטיניים (אלדיאר, 13 במאי 2026).

מאמרים נוספים בתחום