מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (17-10 בנובמבר 2025)

עיקרים

• כוחות צה”ל תקפו תשתיות חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ובשל ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו אתר לשיגור רקטות ותשתיות לייצור ולאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים וסוכל פעיל חזבאללה ששימש גם כמנהל בית ספר.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, איים בתגובה אפשרית לנוכח המשך התקיפות הישראליות. בכיר נוסף בארגון הזהיר כי מלחמה חדשה בלבנון או הסלמה לא יביאו שום הישג לישראל וכי “כל תוקפנות תיענה בעימות”.
• בכירי השלטון הלבנוני חזרו על תמיכתם בפתיחת משא ומתן עם ישראל שיביא ליישום הסכם הפסקת האש ולהסדרת הגבול והאשימו את ישראל בהמשך “התוקפנות”. דווח כי בכירים אמריקאים שביקרו בלבנון הגיעו למסקנה כי אין סיכוי להתקדמות וכי ממשל טראמפ נערך לאפשר לישראל לבצע מתקפה עוצמתית וקצרה נגד חזבאללה מבלי להידרדר למלחמה רחבה. עוזרו של יו”ר הפרלמנט הלבנוני ביקר באיראן והביע תקווה כי היא תעמוד לצד לבנון “לנוכח האתגרים שלפנינו”.
• יוניפי”ל מחה בפני ישראל על בניית חומת ביטחון חדשה בטענה שהיא חודרת לשטח הריבוני של לבנון. צה”ל הכחיש את הטענות של יוניפי”ל על ירי מכוון לעבר כוח של האו”ם בדרום לבנון.
• דווח כי צבא לבנון סירב לדרישת ישראל לבצע חיפושים אחרי נשק של חזבאללה בבתים פרטיים בדרום לבנון מחשש לעימות עם פעילי הארגון ותומכיו. בכיר בחזבאללה טען כי זכות הארגון לסרב ללחצים החיצוניים לפירוק מנשקו.
• על רקע הלחץ הגובר מצד הממשל האמריקאי לחסימת מקורות המימון של חזבאללה, הודיע הבנק המרכזי של לבנון על הקשחת צעדי הפיקוח על מוסדות בלתי מורשים והעברות כספים בלתי חוקיות. בחזבאללה הזהירו כי הם לא יישארו אדישים לנוכח ניסיון הפגיעה באגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הכלכלית של הארגון.

שבריריות הפסקת האש^[1]

פעילות צה”ל נגד מאמצי התחמשות חזבאללה

• בשבוע האחרון, המשיך צה”ל לפעול נגד יעדי חזבאללה שזוהו בדרום לבנון, בניגוד להסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 שאסר על נוכחות הארגון מדרום לנהר הליטאני, ונגד יכולות חזבאללה ומאמצי שיקום והתעצמות של הארגון בדרום לבנון ובאלבקעא. בין השאר, הותקפו מהאוויר אתר לשיגור רקטות, תשתיות לייצור ולאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים ותשתית טרור תת-קרקעית, וכוחות קרקעיים השמידו אמצעי לחימה ומבנים ששימשו את חזבאללה לפעילות טרור בדרום לבנון. כמו כן, סוכל פעיל חזבאללה ששימש גם כמנהל בית ספר בעיירה אלמנצורי בדרום לבנון (דובר צה”ל, 17-10 בנובמבר 2025). משרד הבריאות הלבנוני דיווח על הרוג וארבעה פצועים בתקיפות צה”ל (אלנשרה, 17-10 בנובמבר 2025).
• ב-13 בנובמבר 2025, דווח על “תקיפה” של כלי טיס בלתי מאויש נגד כלי רכב בעיירה תול שבאזור אלנבטיה. דווח כי בסמוך למכונית נמצאו רימוני נפץ ואמצעי לחימה נוספים (סוכנות הידיעות הלבנונית, 13 בנובמבר 2025). דובר צה”ל עדכן כי לא הייתה תקיפה ישראלית בעיירה תול וכי הפיצוץ נגרם בשל ניסיון כושל של חזבאללה להעביר אמצעי לחימה (דובר צה”ל, 14 בנובמבר 2025).

• “מקורות ביטחוניים בלבנון” טענו כי מבצע שיבוש אלקטרוני של ישראל כוון נגד אתרים של חזבאללה בדרום לבנון ובאזורים אחרים באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, בהם רשתות התקשורת של הארגון, מערכות הנחיית כלי טיס בלתי מאוישים ומכ”מים להגנה אווירית. לפי הדיווח, מדובר במבצע השיבוש האלקטרוני הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה והוא נתפש כאזהרה אחרונה לפני פרוץ מלחמה אפשרית (ארם ניוז, 12 בנובמבר 2025).

חזבאללה

• בכירי חזבאללה המשיכו בקו המתריס שדוחה כל אפשרות למשא ומתן עם ישראל ודורש ממוסדות המדינה לפעול נגד “ההפרות והתוקפנות” מצד ישראל. הם גם שבו והדגישו את חשיבות “ההתנגדות”, תוך איומים להגיב על “התוקפנות הישראלית”. להלן התבטאויות בולטות:
  • בנאום שנשא מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, לציון “יום השהיד”, הוא טען כי ישראל מנסה לגרור את חזבאללה לעימות ישיר באמצעות הפרת הסכם הפסקת האש, אך לדבריו ניסיונות אלו לא צלחו. הוא טען כי ההסכם עוסק רק בשטח שמדרום לנהר הליטאני,^[2] ועל כן דרש מישראל לסגת מהאדמות הלבנוניות, להפסיק את האש ולשחרר את “השבויים” שנמצאים בידה. לדבריו, ההסכם הקיים מקובל על חזבאללה, שכן הוא כולל פריסה של צבא לבנון מדרום לליטאני, ולכן מדובר בניצחון עבור “ההתנגדות”, מאחר שהמדינה מתחייבת למלא את תפקידה הביטחוני. קאסם האשים את ארה”ב וישראל בהתערבות בענייניה של לבנון, בצבאה, בכלכלתה ובמעמדה. הוא טען כי מטרת ארה”ב, באמצעות ישראל, היא להביא לסיום תפקיד “ההתנגדות” בלבנון ולהפוך אותה חשופה לתוקפנות. בנוסף, טען כי ישראל שואפת לשלוט בלבנון ולהפוך אותה ל”חצר אחורית” כחלק מתוכנית “ישראל הגדולה”. הוא הדגיש כי לא יקיים דיון עם מי שהוא מכנה “משרתים של ישראל”, וקרא לממשלה הלבנונית להגן על אזרחיה ולא להישמע לתכתיבים אמריקאיים. קאסם תהה מדוע הממשלה אינה כוללת בסדר יומה תוכנית להשבת הריבונות וקביעת לוח זמנים לכך. בסיום דבריו, הזהיר קאסם כי “התוקפנות לא יכולה להימשך לנצח, לכל דבר יש גבול”, והדגיש כי חזבאללה לא יוותר על כלי הנשק המאפשרים לו להגן על עצמו, במיוחד לנוכח האיום הקיומי שמציבה ישראל כלפי הארגון (רדיו אלנור, 11 בנובמבר 2025).

     
מימין: קאסם בנאום “יום השהיד”(אלמיאדין, 11 בנובמבר 2025).
משמאל: טקס בבירות לכבוד “יום השהיד”(אלמדן, 9 בנובמבר 2025)

• • בהודעה מטעם סיעת חזבאללה בפרלמנט נאמר כי העדיפות הלאומית כיום היא שהמדינה תמלא את אחריותה להגן על אזרחיה מול “האויב שמתעלם מהתחייבויותיו במסגרת הפסקת האש ותוקף את האזרחים מדי יום” (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של חזבאללה, 13 בנובמבר 2025).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסין אלחאג’ חסן, טען שארה”ב אינה מתווכת ניטרלית אלא פועלת לטובת ישראל ולמען “הפרויקט הציוני”. הוא תהה מדוע נדרש הסכם חדש במקום לממש את ההסכם הקיים לנסיגת ישראל והפסקת “תוקפנותה” (אלעהד, 15 בנובמבר 2025). עמיתו לסיעה, חסין ג’שי, האשים שארה”ב לוחצת על גורמי הכוח בלבנון לחתום על הסכם בתנאים שהכתיבה ישראל ומאיימת בסנקציות אם לא ייענו. חסן ציין כי גורמים בממשלת לבנון לא מגיבים ונראה שמקבלים את “המנדט האמריקאי” (אלנשרה, 15 בנובמבר 2025).
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, אמר כי ישראל משלה את עצמה במחשבה שהצליחה לכפות את תנאיה על לבנון, באמצעות לחץ בינלאומי ותקיפות מתמשכות. לדבריו, המציאות שונה לחלוטין וכי “ניכרת דאגה בקרב הישות”, שלטענתו מתבטאת בדיפלומטיה מוגברת, שמטרתה “הצלת כבודה לאחר כישלונה בהשגת יעדיה”. הוא גם הזהיר את ישראל שלא לחשוב על מלחמה חדשה בלבנון או על כל הסלמה הדומה לה, משום שהיא לא תשיג דבר וכי “כל תוקפנות תיענה בעימות”. קמאטי גם קרא למדינות ערב לתמוך בהישארות “ההתנגדות” והבהיר כי הן לא תוכלנה לפרק את הארגון מנשקו (אלמנאר, 16 בנובמבר 2025).

ממשל לבנון

• בכירים בממשל הלבנוני המשיכו להביע את רצונם בקיום משא ומתן עם ישראל לצורך יישום הסכם הפסקת האש והסדרת הגבולות, אולם האשימו כי ישראל היא שאינה מגיבה להצעות וממשיכה את “התוקפנות”. הם הפצירו בקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל ליישם את הפסקת האש. להלן התבטאויות בולטות:
  • נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר כי לבנון ממתינה לתגובת ישראל, שתימסר באמצעות ארה”ב, בנוגע לאפשרות של ניהול משא ומתן. לדבריו, היגיון השימוש בכוח כבר אינו יעיל ויש לפנות לכוח ההיגיון. עון טען שחזבאללה אינו פועל באזור שמדרום לליטאני ושיבח את צבא לבנון על מאמציו בנושא (חשבון X של נשיאות לבנון, 12 בנובמבר 2025). בתגובה לכך, אמר חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי אלמקדאד, כי הנשיא עון הבהיר שהארגון עשה כל שביכולתו מדרום לליטאני בנוגע לשיתוף פעולה עם צבא לבנון ושישנו תיאום מלא. הוא הוסיף כי חזבאללה יישם את כל מה שנדרש ממנו בהסכם 1701, בניגוד לישראל ולשאר המדינות. אלמקדאד האשים כי ישראל רוצה “להשתלט” על כל האזור, ושההגנה על לבנון שלמה רק בשילוב כוחות של “ההתנגדות” והצבא (אלג’זירה, 13 בנובמבר 2025).
  • בפגישה שקיים הנשיא עון עם יועצת נשיא צרפת לענייני המזרח התיכון ואפריקה, אן קלייר לג’נדר, הוא הדגיש את הקשיים העומדים בפני צבא לבנון בהשלמת פריסתו עד לגבול הדרומי. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך היא המשך “התוקפנות הישראלית” וכן אי-יישום הסכם הפסקת האש שנחתם בנובמבר 2024. בנוסף, עון הוסיף כי לבנון מברכת על כל שיתוף פעולה אירופי לשמירה על היציבות בדרום, במיוחד לנוכח נסיגת יוניפי”ל, תוך שימת דגש על חשיבות התיאום עם צבא לבנון (חשבון X של לשכת הנשיאות הלבנונית, 13 בנובמבר 2025).

• • סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מתרי, שב על עמדת עון כי ארצו עדיין לא קיבלה תשובה ישראלית בנוגע להצעה לקיים משא ומתן ישיר או עקיף. לדברי מתרי, כל משא ומתן צריך להתחיל עם כיבוד הסכם הפסקת האש ויישום ההסכמות שנקבעו במסגרתו לפני דיון על סוגיות אחרות, אולם עד כה ישראל לא הגיבה על כך. הוא ציין כי לבנון ממלאת מדי יום אחרי התחייבויותיה במסגרת הסכם הפסקת האש, בניגוד לישראל שלדבריו “מאיימת בהסלמה גדולה”, בעוד שאין מי שירתיע אותה. הוא הוסיף כי ללבנון אין ברירה אלא לגייס תמיכה מדינית ודיפלומטית כדי להתמודד עם “ההסלמה” הישראלית (רשת אלערבי, 11 בנובמבר 2025).
  • שר ההגנה הלבנוני, מישל מנסא, נועד עם מתאמת האו”ם למדינה, ז’נין הניס-פלאסחארט, ודן עמה בחיזוק מנגנון הפיקוח על הפסקת האש. מנסא ציין את שיתוף הפעולה המתמשך בין צבא לבנון ויוניפי”ל בכל הנוגע ליישום החלטה 1701, על רקע “ההפרות הישראליות המתמשכות”. כמו כן, הוא קרא ללחץ בינלאומי על “הכיבוש הישראלי” (אלנשרה, 11 בנובמבר 2025).
  • יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, טען כי במשך 11 חודשים, מאז הסכם הפסקת האש, “ההתנגדות” לא ירתה כדור אחד, המדינה עמדה בכל התחייבויותיה בהסכם הפסקת האש וכוחות צבא לבנון נפרסו באזור, בעוד ישראל “לא יישמה אפילו סעיף אחד בהסכם. במפגש עם משלחת מטעם איגוד עורכי העיתונות במדינה, אמר ברי כי לחזבאללה יש זכות להשתקם והטענות אודות הברחת נשק למדינה שקריות. (אלנשרה, 15 בנובמבר 2025). בהצהרה אחרת טען ברי כי הוא מתנגד למשא ומתן ישיר עם ישראל ותמך רק במשא ומתן טכני באמצעות מנגנון הפיקוח על הפסקת האש (אלעהד, 15 בנובמבר 2025).
  • עוזרו של יו”ר הפרלמנט הלבנוני, עלי חסן ח’ליל, ביקר באיראן ונועד עם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי לאריג’אני, עם שר החוץ עבאס עראקצ’י, ועם יו”ר המג’לס, מחמד קאליבאף. דווח כי ח’ליל ומארחיו דנו ביחסים בין המדינות ובהתפתחויות האזוריות, ובכלל זה “המשך התוקפנות של הישות הציונית” נגד לבנון. לפי הדיווחים, ח’ליל הביע הערכה לעמידת איראן לצד לבנון והביע תקווה כי איראן “תהיה נוכחת יותר מול האתגרים שניצבים לפנינו” (Press TV וערוץ אלעאלם, 16-15 בנובמבר 2025).
• דווח כי גורמים אמריקאיים שסיימו ביקור בלבנון הגיעו למסקנה כי אין כל סיכוי להתקדמות פוליטית מאחר שממשלת לבנון אינה מתכוונת לפרק את חזבאללה מנשקו, ליישם רפורמות שיפגעו במימון הארגון או להתקדם במשא ומתן עם ישראל. לנוכח זאת, וושינגטון נערכת ליישום מדיניות חדשה, שבראייתה תהיה אפקטיבית יותר: השלב הראשון, והמועדף, יכלול הפעלת לחץ כלכלי, סנקציות ומצור פוליטי שנועדו לחנוק את חזבאללה והחלשת כוחו בזירה הלבנונית; השלב השני, שיופעל אם הלחץ לא יניב תוצאות, הוא מתקפה ישראלית עוצמתית אך קצרה ומדויקת, תחת פיקוח אמריקאי הדוק, כדי לפגוע ביכולותיו המרכזיות של חזבאללה, תוך הימנעות ממלחמה רחבה או מקריסת המדינה, שעלולה לאפשר לארגון להרחיב את שליטתו (אלג’מהוריה, 15 בנובמבר 2025).

מתנגדי חזבאללה

• חבר הפרלמנט ממפלגת הדיאלוג הלאומי, פואד מח’זומי, הדגיש כי המדינה ניצבת בפני חלון הזדמנויות קצר של שישים יום בלבד לביצוע רפורמות משמעותיות בכלכלה ולמשיכת השקעות גלובליות. לדבריו, זו הזדמנות היסטורית שלא תחזור, והממשלה אינה יכולה להרשות לעצמה להיכשל הפעם. מח’זומי הדגיש כי מדינות המפרץ, אירופה וארה”ב מוכנות להגיש יד מסייעת ללבנון, ולכן יש לפעול במהירות ובנחישות. הוא הזהיר כי אם הממשלה לא תפעל במהירות, תוחמץ נקודת מפנה היסטורית שיכולה לשנות את עתיד לבנון. באשר למצב בדרום המדינה, הדגיש מח’זומי כי ריבונות לבנון היא באחריות הבלעדית של הממשלה והצבא. הוא התריע כי הכאוס ונוכחות המיליציות בדרום נותנים לישראל עילה להישאר בשטח הלבנוני. מח’זומי הדגיש כי עימות ממשי עם המיליציות הוא המפתח לשיקום הריבונות, למשיכת השקעות ולבניית עתיד טוב יותר ללבנון (MTV, 14 בנובמבר 2025).
• מנהיג מפלגת “הפלנגות הנוצריות”, סאמי אלג’מיל, הביע עמדה ברורה בעד קיום משא ומתן ישיר בין לבנון לישראל. הוא ביקר את הגישה הנוכחית של ניהול שיחות דרך גורמים מתווכים, בעיקר האמריקאים, והטיל ספק ביעילותו של תהליך כזה. אלג’מיל טען כי עצם תחילת המשא ומתן היא החשובה ביותר, וכי שאר ההיבטים – כגון השאלה אם מדובר במשא ישיר או עקיף – הם שוליים בהשוואה לחשיבות קידום התהליך עצמו. לשיטתו, משא ומתן ישיר צפוי להניב תוצאות אפקטיביות יותר, שכן רק נציגי לבנון יוכלו להגן על הזכויות והאינטרסים של מדינתם בצורה מיטבית, ולא אף מתווך חיצוני (LBCI, 10 בנובמבר 2025).

יוניפי”ל

• כוחות יוניפי”ל בלבנון מסרו כי צוותים שלהם חשפו בימים האחרונים מצבורי נשק, מנהרות ותשתיות לא חוקיים ליד מספר כפרים לבנונים בקרבת הגבול עם ישראל. בהודעה נמסר כי הכוחות תיעדו את מה שחשפו והעבירו את התחמושת לצבא לבנון. לפי יוניפי”ל, מאז ההסכם להפסקת אש שנחתם בין ישראל ולבנון מסוף נובמבר 2024, חשפו כוחות האו”ם 360 בונקרים ו-300 סוגי תחמושת שלא התפוצצו בדרום לבנון. עוד צוין כי מטרת המאמצים הללו היא למנוע הסלמה ולהבטיח את ביטחון תושבי דרום לבנון (סוכנות הידיעות הלבנונית, 12 בנובמבר 2025).
• יוניפי”ל העביר מחאה רשמית לישראל בעקבות בניית חומת ביטחון חדשה בסמוך לכפר יארון. לטענת יוניפי”ל, צה”ל בנה את החומה מעבר ל”קו הכחול”, ובכך פגע בשטח של 4,000 מ”ר שמוגדר כשטח ריבוני של לבנון .עוד צוין כי מדידות נוספות שבוצעו על ידי יוניפי”ל אישרו כי מקטע של הקיר בדרום־מזרח יארון חצה את “הקו הכחול”, וכי קיר נוסף שנבנה בין עיתרון למארון אלראס ממוקם גם הוא מדרום ל”קו הכחול”, בתוך שטח לבנון. יוניפי”ל הדגיש כי “נוכחות ובנייה ישראלית בשטח לבנוני מהוות הפרה של החלטת מועצת הביטחון 1701 ושל ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של לבנון”, וקרא לצה”ל לסגת מכל האזורים שמצפון ל”קו הכחול” (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 14 בנובמבר 2025). באותו הקשר, נשיא לבנון, ג’וזף עון, הורה לשר החוץ, יוסף רג’י, להגיש תלונה דחופה למועצת הביטחון של האו”ם נגד ישראל, בגין בניית חומת הבטון בשטחי דרום המדינה. עוד נמסר כי עון ביקש שלתלונה יצורפו דו”חות של האו”ם, אשר מוכיחים את קיום החומה ומציינים את בקשת יוניפי”ל להסרתה (חשבון X של נשיאות לבנון, 15 בנובמבר 2025).

• יוניפי”ל האשים כי טנק של צה”ל ירה על כוח של יוניפי”ל מתוך עמדה שהקים צה”ל בתוך שטח לבנון. לטענת כוח האו”ם, כדורי מקלע כבד פגעו כחמישה מטרים מחיילי יוניפי”ל והם נאלצו להסתתר בשטח. בהודעה הודגש כי מדובר ב”הפרה” של החלטה 1701 ויוניפי”ל קרא לצה”ל להפסיק “כל פעילות תוקפנית נגד חיילי הכוח או סמוך אליהם”(ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 16 בנובמבר 2025). בתגובה, מסר דובר צה”ל כי כוחות צה”ל זיהו שני חשודים במרחב חממיס שבדרום לבנון. הכוחות ביצעו ירי להרחקה והחשודים התרחקו, ללא נפגעים. הוא ציין כי בדיקה העלתה כי החשודים היו חיילי או״ם שביצעו סיור באזור וכי הם זוהו כחשודים בעקבות תנאי מזג אוויר לקויים. עוד הדגיש דובר צה”ל כי לא בוצע ירי מכוון לעבר חיילי יוניפי״ל, וכי הנושא מטופל באמצעות ערוצי הקישור הצבאיים הרשמיים (דובר צה”ל, 16 בנובמבר 2025).

אתגרי חזבאללה

פירוק נשק חזבאללה

• סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, הדגיש כי הארגון רואה את עצמו כמגן על לבנון מפני כלל האיומים החיצוניים. לדבריו, שמירה על עוצמתו הצבאית של חזבאללה מהווה ערובה להישרדות לבנון ולשמירה על כוחה, ואף מהווה חומת מגן לא רק למדינה עצמה אלא לכל מדינות האזור. קמאטי הדגיש כי לנוכח האיומים הקיומיים הנשקפים למדינה, אין לאף סיעה פוליטית בלבנון סמכות ליישר קו עם “האויב”, ובפרט אין לקבל תכתיבים אמריקאיים. הוא טען כי זכות הארגון לסרב ללחצים חיצוניים כאלה, והוסיף כי גם כאשר סוריה נענתה לכל הדרישות האמריקאיות ולא גילתה התנגדות, הדבר לא מנע את “התוקפנות הישראלית” כלפיה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 10 בנובמבר 2025).

• “גורמי ביטחון בלבנון” דיווחו כי ישראל העבירה דרישה ישירה לצבא לבנון להגביר את מאמציו לפירוק חזבאללה מנשקו, ובפרט לפעול באופן אגרסיבי יותר לאיתור והחרמת אמצעי לחימה, לרבות ביצוע חיפושים בבתים פרטיים בדרום לבנון. עם זאת, הנהגת הצבא דחתה את הדרישה, מחשש כי יישומה עלול להצית עימותים אזרחיים פנימיים ולפגוע ביציבות האזורית. בצבא לבנון הדגישו כי הצבת המחסומים ברחבי דרום לבנון מונעת את העברת הנשק ומצמצמת את יכולת חזבאללה לפעול באזור (רויטרס, 10 בנובמבר 2025).
• סגן ראש הממשלה הלבנוני, טארק מתרי, הבהיר כי הדרישה לכאורה כי לבנון תשלים את פירוק חזבאללה מנשקו בתוך שישים יום היא משימה שאינה ניתנת למימוש בפרק זמן כה קצר. לטענתו, כל האנשים יודעים שהדבר הזה בלתי אפשרי. הוא הדגיש כי הלחץ שמופעל על לבנון למהר בביצוע המשימה אינו תואם את המציאות בשטח. מתרי הוסיף כי אם יש רצון אמיתי להאיץ את תהליך פירוק הנשק, יש לספק תמיכה ממשית לצבא לבנון (אלערביה, 11 בנובמבר 2025).
• מנהיג מפלגת “הכוחות הלבנוניים” הנוצרית, סמיר ג’עג’ע, האשים את ממשלת לבנון בכך שאין לה רצון פוליטי אמיתי לפרק את חזבאללה מנשקו. ג’עג’ע טען כי הוא לא מזהה נחישות של גורמים הממשלתיים האחראים לנושא להביא להצלחת מהלך פירוק הנשק. ג’עג’ע הוסיף כי לבנון נשארת מאחור, ולפי דעתו, הרשויות בלבנון מאבדות זמן, ומתעסקות בטפל במקום בעיקר (The National, 13 בנובמבר 2025).

המאבק במימון חזבאללה^[3]

• “גורמי ביטחון לבנוניים” מסרו כי חזבאללה מנסה בתקופה האחרונה להעביר כספים לתוך לבנון באמצעות ייבוא של חבילות בגדים ותכשירי יופי שבהם מוחבאים הכספים, וזאת באמצעות זרועותיו הכלכליות מחוץ ללבנון. לפי “המקורות”, החבילות עם הכספים ממוענות לחברות זמניות בתחום הייבוא, חלקן חברות קש, כאשר אנשי מכס בלבנון, שעדיין קשורים לחזבאללה, מקלים על מעבר החבילות בנמל התעופה הבינלאומי של בירות ובנמל הימי של בירות. “המקורות” ציינו כי הברחת הכספים באמצעות החבילות מהירה יותר לעומת ההסתמכות על חברות חלפנות הכספים שהפכו יעד למעקבים ולהליכים משפטיים. הם הוסיפו כי חזבאללה מתמקד בשינוי תקופתי של שיטות הברחת הכספים מחו”ל כדי להקשות על המעקבים (ארם ניוז, 13 בנובמבר 2025).
• “מקורות” מסרו כי במסגרת היוזמה המצרית המתגבשת, בסיוע ארה”ב וצרפת, להרגעת המתיחות בין ישראל לבין לבנון, יהיה לנשיא לבנון תפקיד חשוב בעריכת ביקורות פיננסיות על הכסף שנכנס באופן רשמי למדינה. “המקורות” הבהירו כי ארה”ב וצרפת מתמקדות בהפסקת המימון של חזבאללה, הגברת הלחץ הכלכלי על הארגון והגברת הפיקוח של צבא לבנון על הגבול כדי למנוע הברחות נשק מסוריה או דרך האוויר, דבר שיחליש את הארגון צבאית (אלאח’באר, 10 בנובמבר 2025).
• לאחר ביקור המשלחת הבכירה מטעם משרד האוצר האמריקאי בלבנון, והדיווחים כי האמריקאים דרשו ממארחיהם להקשיח את הצעדים נגד מקורות המימון של חזבאללה ולנקוט בצעדים מעשיים בתוך שישים יום, הודיע הבנק המרכזי של לבנון על יישום צעדים משמעותיים בתוך המגזר הפיננסי, זאת כחלק מהשאיפה להסיר את לבנון מהרשימה האפורה של כוח המשימה לפעולה פיננסית. בין השאר, הופעלו אמצעי פיקוח מוגברים על כל המוסדות הפיננסיים שאינם מורשים, ובכללם חברות להעברת כספים, חברות חליפין וגופים נוספים המבצעים עסקאות מזומן במטבעות זרים ומעבירים אותם אל ומחוץ ללבנון. הבנק המרכזי הצהיר כי בכוונתו לנקוט צעדים נוספים שמטרתם להדק את הבקרה על עמידה בנהלים של כלל הגורמים הפועלים במגזר הפיננסי (סוכנות הידיעות הלבנונית, 14 בנובמבר 2025).
• “מקורות בלבנון” טענו כי גורמים במדינה עדכנו את חזבאללה על כוונת המדינה ליישם צעדים פיננסיים נגדו, בדגש על אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של הארגון. לדברי “המקורות”, צעדים אלו כוללים הגבלות על פעולותיה של האגודה, ובהן עצירת כלל הפעולות הבנקאיות, כולל השימוש בכספומטים (אלחדת’, 15 בנובמבר 2025). עם זאת, בחזבאללה לא הסתירו את חוסר שביעות רצונם מהניסיונות לצמצם או לחסום לחלוטין את פעילותו הכלכלית של הארגון:
  • “בכירים בחזבאללה” אמרו כי נושא אלקרצ’ אלחסן שקול לסוגיית הנשק, והזהירו מפני נקיטת צעדים כלשהם על ידי הבנק המרכזי בלבנון (אלדיאר, 15 בנובמבר 2025).
  • “מקורות המקורבים למתרחש בחזבאללה” מסרו כי הצעדים הכלכליים האחרונים שהבנק המרכזי בלבנון השיק, וכן הצעדים המתוכננים בעתיד, מאיימים על יציבות המדינה והם לא יכולים להישאר אדישים ללחץ המופעל על לבנון שמטרתו לגרום לסכסוכים פנימיים במדינה. (אלדיאר, 17 בנובמבר 2025).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן עז אלדין, הדגיש כי הלחץ הכלכלי המופעל כלפי לבנון בכללותה אינו פחות מסוכן מלחצים בתחומים אחרים, ואף עלול להשפיע על כלל תושבי המדינה ללא יוצא מן הכלל. הוא הדגיש כי אגודת אלקרצ’ אלחסן מהווה מרכיב מרכזי בפעילות הכלכלית של הארגון וטען כי המהלכים נגד האגודה מוצגים כצעדים לייבוש מקורות המימון של חזבאללה ושל “ההתנגדות”. עז אלדין הבהיר שככל שהלחצים מתגברים, כך “קהילת ההתנגדות” מחזקת את דבקותה במאבקה וביכולותיה להמשיך לפעול. עוד ציין עז אלדין כי ישנה חלוקה ברורה של תפקידים במערכה המופעלת נגד לבנון: ישראל אמונה על הפעלת לחץ צבאי וביטחוני, בעוד ארה”ב מובילה את צעדי הלחץ הכלכלי והפוליטי – הן כלפי המדינה והן כלפי החברה הסובבת את חזבאללה. בדרך זו, לדבריו, מנסים הצדדים החיצוניים לפגוע ביסודות ההתנגדות מבפנים ומבחוץ (אלעהד, 16 בנובמבר 2025).

חֲדִירוּת חזבאללה

• “מקורות ביטחוניים בלבנון” מסרו כי חקירת רשת ריגול בראשות אוקראיני ממוצא סורי חשפה פעילות ריגול חריגה בהיקפה, שכללה ניסיונות חדירה למתקנים רגישים ובהם נמל התעופה הבינלאומי של בירות. לדברי “גורם ביטחוני”, הממצאים מעידים על יכולת ישראלית לפעול בתוך תחומי שדה התעופה, הנשענת גם על סיוע עקיף מגורמים מערביים הפועלים בו. חקירות פנימיות של חזבאללה בעקבות “מבצע הביפרים” בספטמבר 2024 העלו כי לישראל היה מידע מדויק אודות פריסת מערכות התקשורת של הארגון, מיקום מפקדים, זמני פגישות ונתיבי תנועה — שילוב של מודיעין אנושי מרשת סוכנים ושל נתונים טכנולוגיים מרחפנים ומערכות מעקב מתקדמות. בהתאם לכך, חזבאללה ביצע ארגון מחדש של מנגנוני הביטחון שלו: בחינת רקע מעמיקה של אנשי יחידות לוגיסטיות ורגישות, עדכון מסלולי תנועה וערוצי תקשורת, צמצום חשיפת בכירים, שימוש במסלולים ואמצעי תחבורה לא שגרתיים, והפרדה בולטת יותר בין המערכים האזרחיים והצבאיים. בנוסף, לאחר קריאתו לנתק מצלמות אבטחה ביתיות מהרשת, הארגון צמצם תלות בתשתיות אזרחיות שעשויות לשמש לאיסוף מודיעין, ופרס מחדש יחידות קטנות תוך תזוזה מתמדת כדי לסכל דפוסי מעקב אווירי. במקביל, כוחות הביטחון הלבנוניים החריפו את פעילותם נגד רשתות ריגול, ועצרו יותר מ־30 חשודים — בהם עובדי מדינה, אנשי נמל, קצינים לשעבר וזרים. לפי “מקורות”, אחת הרשתות אספה מידע על תנועת מפקדי כוח רצ’ואן ועל נתיבי הברחת הנשק בין בירות, דרום לבנון ואלבקעא, ונטען כי המידע שנאסף שימש לשיפור דיוקן של חלק מהתקיפות האוויריות הישראליות בלבנון (ארם ניוז, 14 בנובמבר 2025).
• דובר צה”ל בערבית חשף כי יחידה 121 של חזבאללה, אשר אחראית לחיסולים של מתנגדי הארגון, היא שהתנקשה בחייו של מזכ”ל מפלגת הכוחות הלבנוניים בבנת ג’ביל, אליאס אלחצרוני, באוגוסט 2023, והסוותה זאת כתאונת דרכים. דובר צה”ל ציין כי גם לאחר המערכה נגד ישראל, חזבאללה ממשיך להפעיל את יחידה 121 שבעבר ביצעה חיסולים של עיתונאים, קצינים בצבא לבנון, פוליטיקאים וגורמים נוספים בתוך המדינה שמתנגדים לארגון (חשבון X של דובר צה”ל בערבית, 14 בנובמבר 2025).

שיקום לבנון

• דווח כי חזבאללה ממשיך ליישם תוכנית פנימית שמטרתה לקדם שיקום ופיתוח באזורים שונים ברחבי לבנון, וזאת באופן מבוקר ומושכל, תוך שמירה על מסלול מתוכנן, אף על פי שהארגון נמנע מפרסום לוח זמנים רשמי למימוש התוכנית. לפי הדיווח, חזבאללה פועל בגישה פרגמטית, המותאמת למצב הביטחוני והפוליטי המשתנה בלבנון .עוד נאמר בדיווח כי הצעדים המיושמים על ידי חזבאללה בשטח משקפים מוכנות למגוון תרחישים, כולל אפשרות להסלמה פתאומית, זאת מבלי להצביע בבירור על כוונה להתדרדר לעימות מקיף. לפי ההערכות השוררות בקרב גורמים שונים בזירה הלבנונית, בשלב זה מלחמה רחבת היקף אינה סבירה, והדגש המרכזי מושם על שימור היציבות הפנימית ומניעת הידרדרות לעימות שעלול להיות בעל מחיר כבד לכל הצדדים (לבנון 24, 15 בנובמבר 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 22 באוקטובר 2025: "מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 6 בנובמבר 2025: "העמדה המתריסה של חזבאללה לנוכח שבריריות הפסקת האש והניסיונות לקדם הידברות בין ישראל ללבנון".
^[2] יצוין כי על אף שהסכם הפסקת האש מתמקד בדרום הליטאני, נאמר בו במפורש כי החלטה 1701 קוראת לפירוק של "כל הקבוצות החמושות בלבנון" וכי רק הכוחות הרשמיים של המדינה יוכלו לשאת כלי נשק. להרבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 2 בדצמבר 2024: "הסכם הפסקת האש – עמדות גורמי הכוח בלבנון".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 13 בנובמבר 2025: "הסיוע האיראני לשיקום חזבאללה מאז הפסקת האש בלבנון".

מאמרים נוספים בתחום