מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (17-10 באוגוסט 2026)

מגמות מרכזיות

• רכס עלי אלט’אהר ממשיך להוות סלע המחלוקת ביישום “אזורי הפיילוט”
• חזבאללה שוקל הסלמה וממתין לאור ירוק מאיראן
• המשא ומתן בין ישראל ולבנון “תקוע” לצד פעלתנות אמריקנית לפתרון סוגיות הליבה
• מתגבר הפולמוס בזירה הפנים-לבנונית בסוגיית פירוק נשק חזבאללה

עיקרים

• רחפן נפץ של חזבאללה פגע בכוח צה”ל שפעל באזור רכס עלי אלט’אהר. שלושה לוחמים של צה”ל נפצעו קשה. בתגובה תקף צה”ל יעדי חזבאללה, כולל מצפון לליטאני.
• ארצות הברית ממשיכה לפעול לשימור תהליך המשא ומתן בין ישראל ללבנון ולקידום מנגנון פיקוח בינלאומי. חרף התסכול הגובר בבירות, הנשיא ג’וזף עון ממשיך להציג את המסלול המדיני כבחירה אסטרטגית, אולם ההנהגה הלבנונית דורשת הישגים מוחשיים שיסייעו לה בגיוס תמיכתה של הזירה הפנימית.
• החרפה במחלוקת בזירה הפנים-לבנונית בסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו והמשא ומתן עם ישראל. חזבאללה והנהגתו ממשיכים להביע התנגדות לפירוק הארגון מנשקו וקוראים להפסקת המשא ומתן עם ישראל בעוד מתנגדי הארגון ממשיכים לדרוש את פירוק נשקו כתנאי להשבת הריבונות ולהתקדמות בהסדר עם ישראל.
• חזבאללה פועל לשמר ולשקם את מרחב התמרון שלו בזירה הפנימית והאזורית, במקביל ללחץ הצבאי והפוליטי שמופעל עליו, לרבות חידוש ערוצי הידברות עם הנשיא עון, התקרבות נקודתית ל”זרם הלאומי החופשי” וניסיונות לפתוח ערוץ קשר עם ההנהגה הסורית החדשה.
• בדרום לבנון נמשכים הקשיים בחזרת התושבים ובשיקום היישובים שנפגעו. גם בזוטר אלע’רביה, ״אזור הפיילוט” הראשון שבו התפרס צבא לבנון, ההרס הנרחב, המחסור בשירותים והמשך הפעילות הישראלית ממחישים כי העברת השליטה הביטחונית למדינה עדיין אינה מתורגמת לחזרה מלאה לשגרה.

המצב הביטחוני בדרום לבנון

פעילות צה”ל

• ב־15 באוגוסט חלה הסלמה, לאחר שרחפן נפץ של חזבאללה פגע בכוח צה”ל שפעל ברכס עלי אלט’אהר, במרחב הביטחוני בדרום לבנון. כתוצאה מכך נפצעו באורח קשה קצין ושני לוחמים. צה”ל הגדיר את האירוע כהפרה של הסכם הפסקת האש והגיב בגל תקיפות נגד יעדי חזבאללה, לרבות במרחבים שמצפון לליטאני. בתקיפה במרחב אנצאר, סוכל עלי סמיר אלחאג’ חסן, מפקד גדוד ביחידת רצ’ואן (כוח העלית של חזבאללה), ופעילים נוספים שהיו מעורבים בקידום מתווי טרור נגד כוחות צה”ל. צה”ל אישר כי בתקיפה נפגעו גם בני משפחתו של חסן, שלא היו יעד התקיפה אך שימשו כמגן אנושי עבורו. בנוסף, הותקפה מפקדה מרכזית של חזבאללה במרחב אנצאר, ששימשה את הארגון לפיקוד על הפעילות במרחב. בתקיפה נוספת במרחב דיר אלזהראני, סוכל אבו חסן עלאא’, מפקד בכיר ביחידת “בדר” (האחראית על המרחב שבין נהר הליטאני לנהר האוולי). המקורות הלבנוניים דיווחו כי התקיפה באנצאר פגעה בבית בפאתי הכפר וגרמה למותם של שבעה בני אדם, והתקיפה בדיר אלזהראני הביאה למותם של ארבעה ולפציעתם של שבעה עשר. (דובר צה”ל, רויטרסAP, Lebanon Debate , ,15- 16 באוגוסט 2026).
• במקביל, כוחות צה”ל המשיכו במהלך השבוע בפעילות במרחב הביטחון בדרום לבנון, שהתמקדה בהעמקת האחיזה בשטח, באיתור ובהשמדת תשתיות ואמצעי לחימה של חזבאללה ובהסרת איומים על הכוחות. במסגרת הפעילות נמשכה הפעילות המבצעית במרחב רכס עלי אלט’אהר, כאשר בתקשורת הישראלית דווח על הרחבת האחיזה הישראלית ברכס ועל פעילות נגד המערך הצבאי והתת־קרקעי של חזבאללה באזור. (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 14-11 באוגוסט 2026).

חזבאללה

• חזבאללה ניצל כצפוי את ההסלמה כדי לחזור על עמדתו הגורסת כי המשא ומתן הישיר עם ישראל הוא משענת קנה רצוץ ואינו מוביל לתוצאות ולנסיגה ישראלית. הארגון שב וקרא לשלטון לבחון מחדש את המסלול המדיני ואת ההסתמכות על הערבויות האמריקאיות. הארגון הזהיר כי המשך התקיפות והניסיון לקבוע עובדות בשטח “ייענו באופן המתאים” (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15 באוגוסט 2026).
• חזבאללה המשיך במהלך השבוע להימנע מפרסום הודעות קבלת אחריות על פעולות נגד כוחות צה”ל, גם כאשר אלה יוחסו לו על ידי ישראל, וכן נמנע עד כה מהרחבת העימות באמצעות ביצוע ירי לשטח ישראל. עם זאת, ההתפתחויות בעלי אלט’אהר המחישו כי הריסון הפומבי אינו מעיד בהכרח על הימנעות מפעילות מבצעית בשטח. עוד טרם אירועי 15 באוגוסט דיווח אלדיאר, מפי מקורות דיפלומטיים ערביים, כי הארגון נערך לאפשרות של הסלמה ישראלית ואף לפעולה קרקעית מוגבלת, כאשר הרכס נתפס כאחד המוקדים האפשריים לעימות. הדיווח לא זכה לאימות ממקורות רשמיים או בלתי תלויים (אלדיאר, 12 באוגוסט, ערוץ הטלגרם של חזבאללה, דובר צה”ל ותקשורת לבנונית, 10–16 באוגוסט 2026).

לבנון

• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, גינה את תקיפות צה”ל וטען כי הן מערערות את המאמצים לייצוב הדרום. בהתייחסו לנפגעים באנצאר הדגיש כי אזרחים אינם “תשתית צבאית” וכי גם כאשר קיימות תשתיות צבאיות בשטח לבנון, האחריות לטיפול בהן מוטלת על המדינה, באמצעות הצבא והמוסדות הלגיטימיים. יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, גינה את התקיפות וקרא לעמדה לבנונית מאוחדת ולנותני החסות להסדר לפעול להפסקתן (אלאח’באר, חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, סוכנות הידיעות הלבנונית, 15 באוגוסט 2026).

• ההסלמה בעקבות האירועים המחישה כי רכס עלי אלט’אהר הופך מנקודת מחלוקת סביב יישום ההסכם גם למוקד בעל פוטנציאל להרחבת המערכה. פרשנויות בתקשורת הלבנונית העריכו כי ישראל עשויה להרחיב את פעילותה נגד תשתיות חזבאללה מעבר לרכס ואף מצפון לליטאני, תוך שימוש בלחץ הצבאי גם לקידום דרישותיה במשא ומתן. מנגד, חזבאללה ממשיך לשמור על עמימות ביחס לפעילותו ולהימנע בשלב זה מהרחבת העימות. לפי מקור דיפלומטי, לאחר גל התקיפות התקיימו מגעים בין בירות לוושינגטון שהובילו להבנה שלפיה ישראל תימנע מהמשך ההסלמה וחזבאללה לא יגיב על חיסול מפקדיו (אלמדן, 15 באוגוסט, נדאא’ אלוטן, 16–17 באוגוסט 2026).
• במאמר פרשנות באלמדן נטען כי ההסלמה ב־15 באוגוסט עשויה לסמן התרחבות של המערכה סביב עלי אלט’אהר אל מעבר לרכס ואף מצפון לליטאני. לפי מקורות לבנוניים, אחת ההערכות היא כי האמצעים ששימשו לפגיעה בכוח הישראלי הופעלו מחוץ למתחם עצמו, וכי ישראל עשויה להרחיב את פעילותה נגד תשתיות חזבאללה במרחב שבין הרכס לחוף ואף לעבר רכסי אלריחאן, אלג’רמק ואקלים אלתפאח. מנגד, חזבאללה עשוי בשלב זה להימנע מהרחבת תגובתו, בין היתר על רקע ההתפתחויות ביחסי איראן–ארצות הברית. מקור מדיני לבנוני אמר כי חזבאללה “מחפש הזדמנות להפיל את אופציית המשא ומתן הישיר”, וכי הארגון החל להגביר את קצב פעילותו הצבאית, תוך כדי המתנה ל”אור ירוק מאיראן” שיאפשר הסלמה משמעותית נוספת, על רקע המתיחות מול ארה”ב. לדברי המקור, ההסלמה בדרום לבנון טומנת בחובה תרחישים חמורים יותר ובכללם חידוש המלחמה ההרסנית וקריסת המשא ומתן הישיר (אלמדן, 15 באוגוסט 2026, נדאא’ אלוטן, 16 באוגוסט 2026).
• בלבנון דווח כי ישראל דורשת את נסיגת חזבאללה מהמתחם והעברתו לשליטת צבא לבנון, וקושרת את הטיפול בו להתקדמות בהרחבת “אזורי הפיילוט” ובמנגנון האימות. במקביל, דווח כי באמצעות ערוצי הקשר בין הנשיאות לחזבאללה הועבר לארגון רעיון למסירת המתחם והנשק הכבד שבו לצבא, תוך הבטחת יציאת הלוחמים והימנעות מפעולה ישראלית נגדו. לא ברור אם חזבאללה השיב להצעה. בדיווח נוסף נטען כי חזבאללה פועל להתאמת פריסתו הצבאית באזור ולהכנת עמדות ואמצעי לחימה, בסיוע אנשי כוח קדס האיראני, אולם אין אימות לדיווח זה. (אלדיאר, אלמרכזיה, 14 באוגוסט, אלנהאר, אלמדן, 15 באוגוסט 2026).

המשא ומתן הישיר ויישום הסכם המסגרת

• הסבב השביעי של המשא ומתן בין ישראל ללבנון הסתיים ללא פריצת דרך ומבלי שנקבע מועד מוסכם לסבב נוסף. דווח כי ישראל ביקשה להתמקד במנגנוני התיאום עם צבא לבנון ובגיבוש מנגנון אימות לפעילותו, ולא להתקדם בשלב זה להקמת אזור פיילוט נוסף. בצד הלבנוני הביעו מורת רוח נוכח היעדר ההתקדמות במשא ומתן. ראש צוות המשא ומתן הלבנוני, השגריר סימון כרם, הסתייג מהשתתפות בסבב נוסף ללא התקדמות בסוגיות הנסיגה והפסקת פעולות הרס התשתיות, ובמקביל דווח על פערים שהתגלעו בין המשלחות המדינית והצבאית הלבנוניות. הנשיא ג’וזף עון המשיך להציג את המשא ומתן כאופציה אסטרטגית, בגיבוי ארצות הברית וסעודיה (אלאח’באר, 10 באוגוסט 2026).
• לצד הבעת מחויבות למסלול המדיני, לבנון הקשיחה השבוע את עמדתה בעקבות התוצאות המוגבלות של הסבב השביעי. לפי דיווחים, לבנון העבירה לארצות הברית מסר כי היא עלולה שלא להשתתף בסבב נוסף ללא התקדמות בשטח, ובראשה הפסקת פעולות ההריסה והחישוף והרחבת “האזורים הניסיוניים”. עם זאת, לאחר מעורבות אמריקאית מוגברת הוחלט להמשיך במסלול ולהמתין לקביעת מועד לסבב השמיני, בין היתר בשל היעדר חלופה מעשית והחשש שהפסקת השיחות תוביל להסלמה. לפיכך, בשלב זה אין החלטה לבנונית להשעות את המשא ומתן, אף שמועד הסבב הבא טרם נקבע רשמית (אלנשרה, ארם ניוז, אלג’מהוריה, אלואא’, 10–14 באוגוסט 2026).
• גורם במחלקת המדינה האמריקאית הציג תמונה חיובית יותר. לדבריו, בסבב ברומא הושלמו פרמטרים מבצעיים ומפות ליישום “אזורי הפיילוט”, גובשו מדדים משותפים לאימות ולפינוי מוקשים וסוכמה מפת דרכים להרחבת המודל בהמשך. לבנון צפויה להציג בסבב הטכני הבא תוכניות לאבטחת אזורים נוספים, והמסלול המדיני עשוי להתחדש בתחילת ספטמבר (נדאא’ אלוטן, 11 באוגוסט 2026).
• חזבאללה העביר לצבא לבנון ולגורמים רשמיים רשימה של לבנונים המוחזקים או נעדרים ושעל פי ההערכות נמצאים בידי ישראל, וביקש כי המדינה תנהל את הטיפול בעניינם במסגרת המשא ומתן ולא כתיק השייך לארגון בלבד. הרשימה כוללת פעילי חזבאללה שנשבו במהלך הלחימה לצד אזרחים ונעדרים (ארם ניוז, 11 באוגוסט 2026).

יישום תוכנית “אזורי הפיילוט” ומנגנון האימות

• מקורות בצבא לבנון דחו את הטענות הישראליות בדבר תיאום בין הצבא לחזבאללה וטענו כי ישראל משתמשת בהן לעיכוב נסיגתה מאזורי הפיילוט. לדבריהם, ישראל מבקשת לשמר לעצמה תפקיד משמעותי באימות פעילות הצבא ואף דורשת שהמנגנון יאפשר חיפוש בבתים פרטיים. מנגד, מקור דיפלומטי מסר כי ישראל הציגה בשיחות מידע על מנהרות ותשתיות חזבאללה ודרשה ערבויות לכך שלא ישוקמו לאחר נסיגתה. בכך מתחדדת המחלוקת המרכזית ביישום ההסכם: לבנון דורשת נסיגה ישראלית שבעקבותיה ייפרס הצבא ויממש את אחריותו בשטח, בעוד ישראל מבקשת לראות תחילה פירוק של תשתיות חזבאללה והוכחה ליכולת המדינה למנוע את שיקומן, ורק לאחר מכן להתקדם בנסיגה (אלג’מהוריה, 10, 12 באוגוסט 2026). למחלוקת זו נוסף גם ממד מעשי. לפי מקור בצבא לבנון, חזבאללה מיקש בחודשים האחרונים דרכים ומבנים באזורים שבהם פעלו כוחות ישראליים, בעוד התקיפות הישראליות הותירו בדרום נפלים ושרידי תחמושת רבים. העברת אזורים נוספים לשליטת הצבא תחייב לפיכך סריקה, פינוי מוקשים וטיהור הנדסי, ותחדד עוד יותר את חשיבותו של מנגנון האימות (ארם ניוז, 12 באוגוסט 2026).
• משרד החוץ האמריקאי פרסם הודעה בה נאמר כי הוא מצפה מצבא לבנון להשלים את פעולות טיהור התשתיות באזורי הפיילוט הראשונים. במקביל, בכיר במשרד החוץ האמריקאי תיאר את מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, כמי שסר למרותה של איראן, והציג את הארגון כמכשול מרכזי בפני התאוששותה הכלכלית של לבנון וכאיום על ביטחונה ויציבותה. הבכיר הדגיש כי יש לפרק את חזבאללה מנשקו ואף “לפרק את הארגון” (Lebanon Debate ,16 באוגוסט 2026).
• ראש קבוצת התיאום הצבאי המיוחדת ללבנון (MCG4L), הגנרל ג’וזף קלירפילד, הגיע לבירות לאחר שקיים שיחות בישראל. בפגישותיו עם הנשיא, ג’וזף עון, מפקד הצבא, רודולף היכל ויו”ר הפרלמנט, נביה ברי, התמקד קלירפילד ביישום ההסכם, במנגנון האימות, בפריסת צבא לבנון ובנסיגות הישראליות. המאמץ האמריקאי מתמקד בקידום שני מהלכים מקבילים: נסיגה ישראלית הדרגתית והצגת צעדים לבנוניים מוחשיים לפירוק תשתיות חזבאללה (אלג’מהוריה, אל־אח’באר, אלדיאר, 14 באוגוסט 2026).
• נמשכו הדיונים בנושא גיבוש מנגנון בינלאומי שיאמת את פעילות צבא לבנון בפירוק התשתיות הצבאיות. בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה הוזכרו כמועמדות להשתתף בו, אולם הרכבו, סמכויותיו וכפיפותו טרם הוכרעו. המחלוקת צפויה להתחדד אם פעילות המנגנון תורחב מצפון לליטאני. לפי מקורות לבנוניים, חזבאללה מתנגד לכך, בעוד שצבא לבנון מדגיש כי חיפוש בבתים וברכוש פרטי מחייב צווים פרטניים והליך משפטי מתאים. לפיכך, הרחבת מנגנון האימות צפונה עלולה להציב בפני הצבא אתגר כפול: אכיפת בלעדיות הנשק לצד שמירה על המסגרת החוקית והימנעות מחיכוך עם האוכלוסייה המקומית (רויטרס, אלדיאר, אלנהאר, 12–14 באוגוסט 2026).

     
מימין: נשיא לבנון, ג’וזף עון, ושגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא, בפגישתם עם ראש קבוצת התיאום הצבאית ללבנון (MCG4L), הגנרל האמריקאי, ג’וזף קלירפילד. משמאל: הגנרל האמריקאי בפגישה עם מפקד צבא לבנון, רודולף היכל (חשבון X של נשיאות לבנון ושל צבא לבנון, 12 באוגוסט 2026)

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, שב והדגיש את מחויבותו למשא ומתן עם ישראל, שלדבריו רושם התקדמות ונותר עדיף על המשך המלחמה. עון טען כי מאז חתימת “נוסחת המסגרת” פחת היקף התקיפות הישראליות וכי היעדים הלבנוניים נותרו נסיגה ישראלית מלאה, השבת האסירים ושיקום האזורים שנפגעו. לצד זאת, מתח ביקורת חריפה על תפיסת “ההתנגדות” של חזבאללה, באומרו כי המציאות הוכיחה את חוסר הרלוונטיות של הסיסמה “מה שנלקח בכוח יוחזר רק בכוח” וכי תושבי הדרום אינם צריכים להיגרר למלחמות המתנהלות בשמם למען מטרות שאינן לבנוניות. לדבריו, מטרתו היא לבנות מחדש את המדינה “יהא המחיר אשר יהא” (חשבון X של נשיאות לבנון, 11 באוגוסט 2026).
• ראש הממשלה נואף סלאם גינה את המשך החדירות ופעולות החישוף וההריסה הישראליות בדרום וטען כי הן פוגעות בבתי מגורים, בתשתיות ובמבני ציבור ומקשות על חזרת התושבים ושיקום הכפרים. לדבריו, ריבונות לבנון וזכות תושבי הדרום לשוב לבתיהם “אינן נושאים הניתנים למקח וממכר” (חשבון X של נואף סלאם, 12 באוגוסט 2026).
• מסתמן שהקושי המרכזי מבחינת ההנהגה הלבנונית הוא הצורך להציג תמורה מוחשית למסלול המדיני. המשך הפעילות הישראלית בדרום ללא התקדמות בנסיגה מאפשר לחזבאללה לטעון כי המדינה נדרשת לפרק את נשקו ולהרחיב את שליטת הצבא מבלי לקבל תמורה ישראלית מקבילה. בהקשר זה נטען באלאח’באר כי מודל אזורי הפיילוט, המבוסס על פריסת צבא לבנון בתמורה לנסיגה ישראלית הדרגתית, אינו מיושם באופן הדדי. מצב זה מגביר את הלחץ על הנשיא עון והממשלה להוכיח כי העברת ההחלטה הביטחונית לידי המדינה והעדפת המשא ומתן על פני “ההתנגדות” מסוגלות להניב תוצאות, וכי צעדים בתחום בלעדיות המדינה על הנשק יתורגמו גם להישגים מול ישראל (ארם ניוז, אלאח’באר, 10 באוגוסט 2026).

חזבאללה

• חזבאללה וגורמים בעדה השיעית החריפו את הביקורת על הסכם המסגרת והמשא ומתן הישיר עם ישראל על רקע היעדר הישגים מוחשיים בסוגיית הנסיגה והמשך הפעילות הישראלית בדרום. מתנגדי ההסכם ביקשו להציג את תוצאות הסבב השביעי ברומא כהוכחה לכישלון המסלול המדיני ולטעון כי הדרישה לפירוק נשק חזבאללה מתקדמת ללא תמורה ישראלית הולמת. ההסלמה ב-15 באוגוסט העניקה לביקורת זו תנופה נוספת והובילה להחרפת הדרישה להפסיק את המשא ומתן ולשוב ולהישען על “ההתנגדות” כאמצעי להתמודדות עם ישראל.
• בנאום לציון 20 שנה למלחמת לבנון השנייה שב והביע מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, את התנגדותו למשא ומתן ואמר כי שבעה סבבים של שיחות לא הניבו ללבנון הישגים, בעוד ישראל ממשיכה בתקיפות, בהרס ובהחזקת שטחים. קאסם קרא לשלטון להכיר בכישלון המשא ומתן ולשוב ולהישען על “מרכיבי הכוח” של לבנון, ובהם ה”התנגדות” והאחדות. הוא תקף גם את אזורי הפיילוט ואת מנגנון האימות, שלדבריו פוגעים בריבונותו ובמעמדו של הצבא. הוא שב והבהיר כי חזבאללה אינו מקבל פגיעה ביכולות “ההתנגדות” והאשים את השלטון בהכפפת האינטרסים הלבנוניים לארצות הברית ולישראל (אתר מזכ”ל חזבאללה, 14 באוגוסט 2026).

• בפרלמנט הלבנוני המשיכה ההתנצחות בין תומכי ההסכם למתנגדיו. חבר סיעת חזבאללה חסין אלחאג’ חסן תקף את דבקות ההנהגה ב”הסכם המסגרת הכושל”, וסאמי אלג’מיל השיב בתגובה כי אם חזבאללה מתנגד למדיניות הממשלה, על שריו להתפטר ממנה (אלנשרה, 11 באוגוסט 2026).
• ההנהגה הדתית והפוליטית השיעית המצדדת בעמדת חזבאללה המשיכה לדבוק בקו הביקורתי המתנגד להסכם. סגן נשיא המועצה האסלאמית השיעית העליונה, שיח’ עלי אלח’טיב, טען כי הדרישה לפירוק נשק ה”התנגדות” משמעותה כניעה, ואילו חבר סיעת חזבאללה, עלי אלמקדאד, הציג את תוצאות סבב רומא כהוכחה לכישלון המשא ומתן. בעקבות התקיפות ב־15 באוגוסט החריף אלח’טיב את עמדתו וקרא להפסקה מיידית של המשא ומתן ולכינוס שיח לאומי לגיבוש דרך פעולה חלופית. לדבריו, התקיפות המחישו את כישלון המסלול המדיני, והכעס בקרב תושבי האזורים שנפגעו הגיע לרמה העלולה להביא להתפרצות שלא ניתן יהיה לשלוט בה. עמדות דומות השמיעו במהלך השבוע המופתי הג’עפרי, שיח’ אחמד קבלאן, ועלי פצ’לאללה, שקראו לשינוי מדיניות נוכח המשך הפעילות הישראלית בדרום לבנון. קבלאן הציג את הדרישה לפירוק נשק “ההתנגדות” כמהלך המכוון גם נגד העדה השיעית וקרא להסדרה בין הצבא לחזבאללה במסגרת הסכמה פנים־לבנונית (אלדיאר, 10, 12 ו־14 באוגוסט 2026, אלג’מהוריה, 14 באוגוסט 2026, אלנשרה, 15 באוגוסט 2026, סוכנות הידיעות הלבנונית, 16 באוגוסט 2026).

תומכי ההסכם

• במחנה התומך בהסכם המסגרת ובחיזוק סמכות המדינה נמשכה הדרישה להתקדם בפירוק חזבאללה מנשקו, תוך הצגת הסוגייה כתנאי להשבת הריבונות ולהצלחת המשא ומתן. יו”ר מפלגת הפלנגות, סאמי אלג’מיל, שב והביע תמיכה במסלול המשא ומתן והגדיר את פירוק חזבאללה מנשקו ואת החלת סמכות המדינה על כלל שטח לבנון כמשימה המרכזית בשלב הנוכחי. לדבריו, אין להסתפק בפתרונות חלקיים או לדחות את הטיפול בסוגיית הנשק, שכן הכרעה בה היא תנאי לייצוב המדינה ולשיקום הכלכלה. לצד זאת, הוא קרא לדיאלוג פנים-לבנוני שייתן מענה לחששות הצדדים וימנע הישענות על גורמים חיצוניים, והבהיר כי תמיכת מפלגתו בהנהגת המדינה מותנית בהמשך מסלול זה (אלדיאר, 11, 14 באוגוסט 2026).
• יו”ר מפלגת “הכוחות הלבנוניים”, סמיר ג’עג’ע, נקט קו חריף יותר והטיל על חזבאללה ועל הדרג המדיני את האחריות לקשיים במשא ומתן עם ישראל. לדבריו, אי יישום ההתחייבויות לפירוק המערך הצבאי והביטחוני של חזבאללה פגע באמינות המדינה ומעכב את הנסיגות הישראליות. ג’עג’ע הדגיש כי האחריות אינה מוטלת על צבא לבנון אלא על הדרג המדיני, שלטענתו דוחה הכרעות וממתין להתפתחויות אזוריות במקום ליישם את החלטותיו בדבר בלעדיות הנשק. חבר הסיעה, פייר בו עאצי, קרא להתחיל בפירוק הנשק מצפון לליטאני ובהמשך בכלל המדינה, אך הדגיש במקביל את הדרישה לנסיגה ישראלית מלאה כשהוא מזהיר כי המשך ההסלמה והעיכוב בהקמת מנגנון האימות פוגעים במשא ומתן. לדבריו, יש להמשיך ולחזק את הסכם המסגרת גם כאמצעי להעמקת ניתוקה של לבנון מהמסלול האיראני (אלמרכזיה, 14 באוגוסט, סוכנות הידיעות הלבנונית, 16 באוגוסט 2026).
• קו ניצי במיוחד ביטא שארל ג’בור, אחראי ההסברה ב”כוחות הלבנוניים”, שהעלה אפשרות של היפרדות וחלוקת המדינה אם לא ניתן יהיה ליישב בין תפיסת ה”התנגדות” של חזבאללה לבין השאיפה למדינה המחזיקה במונופול על הכוח. לדבריו, כשם שאין לכפות על חזבאללה פרויקט שאינו מאמין בו, אין להשאיר את יתר הלבנונים “בני ערובה” של פרויקט הנשק והמלחמה (חשבון X של שארל ג’בור, 13 באוגוסט 2026).

חזבאללה – מגמות בזירה הפנימית והחיצונית

הזירה הפוליטית הפנימית

• דיווחים מצביעים על העמקת הפערים בין חזבאללה לתנועת אמל, בעיקר סביב סוגיית הנשק והיחס למדיניות הממשלה, לצד מאמץ משותף למנוע את הפיכתם לעימות גלוי בתוך המחנה השיעי. דווח כי בניגוד לעמדת חזבאללה, יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, מעניק גיבוי להחלטות הממשלה בדבר בלעדיות הנשק בידי המדינה, מתנגד להפלת הממשלה ונוקט גישה פרגמטית יותר כלפי המשא ומתן עם ישראל וההתקרבות לסעודיה. חרף הפערים, שני הצדדים מקפידים לשמר את הברית ואת ערוצי התיאום ביניהם, מתוך אינטרס משותף למנוע עימות בתוך הסביבה השיעית ולהמתין להתבהרות ההתפתחויות האזוריות (לבנון 24, 12 באוגוסט, אסאס מדיה, 16 באוגוסט 2026).
• חזבאללה ממשיך לפעול לשימור ושיקום ערוצי שיתוף פעולה פוליטיים. דווח על תיאום בין חזבאללה לאמל לצמצום חילופי ההאשמות בין הצדדים, ובמקביל על התקרבות מחודשת ל”זרם הלאומי החופשי”, לאחר שחברי הפרלמנט משני המחנות נקטו עמדות דומות במספר סוגיות. אף שב”זרם” מדגישים כי אין מדובר בחזרה לברית האסטרטגית וכי המחלוקת סביב נשק חזבאללה נותרה בעינה, נראה שלשני הצדדים אינטרס בחידוש ההידברות לקראת הבחירות לפרלמנט ובניסיון של חזבאללה לשקם חלק מבסיס התמיכה הנוצרי שאיבד (לבנון 24, 12 באוגוסט; אלדיאר, 14 באוגוסט 2026).
• במקביל לעימות הפומבי סביב נשק הארגון, דווח על חידוש ערוצי התקשורת בין חזבאללה לנשיא, ג’וזף עון, לאחר תקופה של מתיחות. אין לפי שעה שינוי במחלוקות המהותיות, אולם חידוש המגעים מצביע על ניסיון לנהל אותן באמצעות הידברות. מנגד, בסביבת חזבאללה נמשכת ביקורת חריפה על הנשיא: במאמר באלאח’באר נטען כי עון פועל לא רק לפירוק נשק הארגון אלא גם לצמצום מקורות המימון האיראניים שלו. הנשיאות הכחישה את הדיווחים על הדברים שיוחסו לעון בפגישתו עם הנשיא טראמפ (לבנון 24, 12 באוגוסט, אלאח’באר וחשבון X של נשיאות לבנון, 13 באוגוסט 2026).

חזבאללה וסוריה

• נמשכים הדיווחים בדבר אפשרות לפתיחת ערוץ הידברות בין חזבאללה להנהגה הסורית החדשה. לאחר שנשיא סוריה, אחמד אלשרע, ושר החוץ, אסעד אלשיבאני, הביעו נכונות עקרונית לדיאלוג, השמיע גם נעים קאסם עמדה חיובית בנושא. דיווחים לבנוניים הצביעו על ניסיונות תיווך, תחילה באמצעות רוסיה ובהמשך באמצעות תורכיה, במטרה לפתוח ערוצי תקשורת בין הצדדים ולגבש הבנות שיסייעו במניעת הסלמה בגבול. לפי שעה, לא דווח על הבשלת המגעים לכדי ערוץ רשמי (אלדיאר, אלואא’, נדאא’ אלוטן, 11–12 באוגוסט 2026).
• גבול לבנון–סוריה ממשיך להוות אתגר ביטחוני. דווח על עלייה בהברחת בני אדם ועל הסטת חלק מנתיבי הברחת הדלקים לצפון, בעיקר באזור ואדי ח’אלד. מקורות ביטחוניים ציינו כי רשתות ההברחה מתאימות במהירות את נתיביהן לצעדי האכיפה וכי הטופוגרפיה, ריבוי המעברים הבלתי חוקיים ומחסור בכוח אדם מקשים על סגירת הגבול. לצד זאת, נמשך התיאום בין מנגנוני הביטחון הלבנוניים והסוריים, בין היתר לנוכח חשש מכניסת אנשים בעלי עבר צבאי או זיקה לארגונים חמושים (אלאח’באר, 15 באוגוסט 2026).

איראן, מימון והמערך החברתי

• מתרבים סימני השאלה סביב יכולתו של חזבאללה לממן את המערך הארגוני והחברתי הנרחב שלו. הדמות הדתית־פוליטית האיראנית, מחמד באקר ח’ראזי, קרא לארגון לצמצם את תלותו במימון האיראני ולהרחיב מקורות הכנסה מקומיים. בהמשך דווח כי זומן להליך משפטי בעקבות דבריו. אין בשלב זה אינדיקציה לשינוי רשמי במדיניות התמיכה האיראנית, אולם הדברים מקבלים משמעות לנוכח היקף המערך שחזבאללה נדרש לממן: “הרשות הלאומית לסיוע – צאמדון” דיווחה כי במהלך המלחמה הפעילה כ־40 אלף פעילים ומתנדבים והעניקה סיוע לכ־226 אלף משפחות עקורות, לצד שירותי בריאות, מזון, חינוך ותמיכה נפשית (נדאא’ אלוטן, אלאח’באר, 13 באוגוסט 2026).

התגברות הלחץ על תשתיות חזבאללה

• ארבעה חודשים לאחר החלטת הממשלה להכפיף את הנשק בבירות לרשויות המדינה, דווח על חשיפת תא של חזבאללה באזור ראס אלנבע (בחלק הדרום-מזרחי של מרכז בירות) בעקבות חקירה שהחלה בסכסוך משפחתי. לפי הדיווח, אחד העצורים הודה כי השתייך לקבוצה של כעשרה פעילים שביצעה משימות אבטחה, שליטה ומעקב בהנחיית מפקד שטח של הארגון. התיק הועבר לבית הדין הצבאי והאירוע הוביל לחידוש הביקורת על אי יישום החלטת הממשלה להפוך את בירות לנקייה מנשק בלתי חוקי (אלמרכזיה, 10 באוגוסט 2026).

יוניפי”ל

• על רקע הדיונים בעתיד הנוכחות הבינלאומית בדרום לבנון, שב מפקד יוניפי”ל, דיודאטו אבאניארה, והדגיש כי החלטה 1701 נותרה הבסיס לפעילות הכוח ולתיאום עם צבא לבנון. ארגון Human Rights Watch קרא למועצת הביטחון להבטיח נוכחות של כוח בינלאומי משמעותי בדרום גם לאחר סיום המנדט הנוכחי של יוניפי”ל בסוף 2026, בטענה כי יציאה ללא חלופה עלולה לפגוע בהגנה על האוכלוסייה האזרחית (אלנשרה, 11 באוגוסט, נדאא’ אלוטן, 14 באוגוסט 2026).

סוריה-לבנון

יועצת נשיא סוריה, אחמד אלשרע, פרח אלאתאסי, קיימה שורת פגישות בבירות עם בכירים לבנונים, בהם ראש הממשלה נואף סלאם, יועצו של יו”ר הפרלמנט נביה ברי, מפקד הצבא רודולף היכל ומנכ”ל הביטחון הכללי חסן שקיר. לפי הדיווח, אלאתאסי הציגה את עמדותיה וחששותיה של דמשק בנוגע למספר סוגיות, ובראשן נשק חזבאללה והפעילות הקשורה לארגון בגבול לבנון–סוריה, וכן התייחסה ללחצים המופעלים על סוריה בנושא. לצד זאת, היא ביקשה להעביר מסר שלפיו דמשק מעוניינת בשמירה על היציבות האזורית ובמדיניות של “הושטת יד ואיפוס בעיות” ביחסיה עם לבנון (אלנשרה, 12 באוגוסט 2026).

המצב האזרחי בדרום לבנון

• משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי מתחילת הלחימה ב־2 במרץ 2026 ועד 16 באוגוסט 2026 נהרגו בלבנון 4,346 בני אדם ונפצעו 12,301 (סוכנות הידיעות הלבנונית, 16 באוגוסט 2026).
• יותר משבועיים לאחר פריסת צבא לבנון בזוטר אלע’רביה, אזור הפיילוט הראשון בהסכם המסגרת עם ישראל, מתברר כי העברת השליטה לצבא עדיין אינה מאפשרת חזרה לשגרה. לפי ראש העירייה, כ־50% מבתי העיירה נפגעו, שירותי החשמל והמים טרם הוסדרו ותהליך הפיצויים והשיקום טרם החל בפועל. במקביל, המשך הפעילות הישראלית בסביבת העיירה מגביר את תחושת חוסר הביטחון ומקשה על חזרת התושבים. מועצת הדרום החלה באומדן הנזקים, בעוד הצבא וארגוני סיוע מספקים מענה חלקי לצרכים הבסיסיים (אלנשרה, 10 באוגוסט 2026). ההסלמה ב־15 באוגוסט החריפה את המצב והביאה לעקירה מחודשת של משפחות מזוטר אלע’רביה ומיישובים נוספים בדרום, בעיקר של ילדים וקשישים; חלק מהתושבים עוזבים את האזור בשעות הלילה ושבים במהלך היום. במקביל, משרד הרווחה והיחידה לניהול מצבי אסון, החלו להיערך לאפשרות של התרחבות גל העקירה, ורשויות בחבל ח’רוב נערכות לקליטת משפחות נוספות (אלנשרה, 10 באוגוסט, אלשרק אלאוסט, 16 באוגוסט 2026).
• גם בעיירה אלמנצורי, מדרום לצור, דווח על קשיים ומגבלות בחזרה לשגרה ותושבי העיירה קיימו עצרת תחת הסיסמה “אלמנצורי אינה כבושה”, במחאה על המשך הפעילות הישראלית וההגבלות על החזרה לחלק משטח העיירה. לפי העירייה, כ־120 משפחות שבו בחודש וחצי האחרונים והחלו בשיקום בתיהן ובעיבוד אדמותיהן, אולם המשך הפעילות הישראלית מעכב חזרה מלאה ומעורר חשש מעקירה מחודשת (אלנהאר, 10 באוגוסט 2026).
• דיווחים דומים על קשיים ומגבלות בשיקום נרשמו גם בקרב תושבי כפרי הגבול שטרם יכולים לשוב לבתיהם. “התאגדות בני העיירות הגבול הדרומיות” התריעה כי משפחות עקורות עומדות בפני פינוי ממרכזי קליטה או מתקשות לשאת בעלויות השכירות, בעוד הסיוע שהובטח להן טרם ניתן במלואו. ההתאגדות קראה למדינה להאיץ פתרונות של פיצויים, סיוע בשכר דירה ודיור זמני, לנוכח המשך המצב והיעדר אופק ברור לחזרה בטוחה של התושבים לבתיהם (אלדיאר, 11 באוגוסט 2026).
• חרף הקשיים המדווחים בתהליך השיקום, ניכרים מאמצים ממשלתיים להאצת התהליך. בפגישות עם המנהלת האזורית של הבנק העולמי, דאליה ח’ליפה, הדגישו הנשיא ג’וזף עון וראש הממשלה, נואף סלאם, את הצורך בהאצת הערכת הנזקים, שיקום התשתיות וגיוס הסיוע הבינלאומי; עון ציין כי יותר מ־600 אלף אזרחים כבר שבו לאזוריהם. בהמשך כינס סלאם ישיבה ייעודית לשיקום אלנבטיה, שבה נדונו שיקום התשתיות והשירותים והאצת פרויקטים בעיר (חשבונות X של נשיאות לבנון וראשות ממשלת לבנון, 10 ו־14 באוגוסט 2026).

הפלסטינים בלבנון

• “ברית הכוחות הפלסטיניים”, הכוללת בין היתר את חמאס והג’האד האסלאמי, החליטה להפעיל מחדש את מסגרת ההתייעצות הפלסטינית במטרה לגבש עמדה משותפת בסוגיית הנשק במחנות ולחדש את הדיאלוג עם המדינה הלבנונית. המהלך מתרחש על רקע נתק בין חמאס ובעלי בריתו לבין פתח ופלגי אש”ף, ששיתק למעשה את מסגרת הפעולה הפלסטינית המשותפת, ובמקביל לניסיון להגביר את התיאום הביטחוני בתוך המחנות, לנוכח החשש מהסלמה מחודשת (נדאא’ אלוטן, 11 באוגוסט 2026).

מאמרים נוספים בתחום