מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (16-9 בפברואר 2026)

עיקרים

• צה”ל המשיך בתקיפות בדרום לבנון נגד יעדי חזבאללה וסיכל שני פעילי הארגון במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. כמו כן, סוכלו מספר מחבלים מהג’האד האסלאמי בפלסטין בתקיפה באלבקעא, ליד הגבול עם סוריה.
• בחזבאללה המשיכו בביקורת נגד השלטון הלבנוני בשל המשך התקיפות הישראליות והתוכנית לפירוק הארגון מנשקו. מזכ”ל הארגון, נעים קאסם, קרא לממשלה שלא להיכנע ללחצים מערביים ולהסתמך על יכולות “ההתנגדות”.
• ראש ממשלת לבנון ומפקד הצבא קיימו פגישות הכנה עם בכירים זרים לקראת ועידת התמיכה הבינלאומית בכוחות הביטחון הלבנוניים שתתקיים בפריז בתחילת מרץ 2026.
• מפקד פיקוד המרכז האמריקאי שיבח את צבא לבנון על חשיפת מנהרת ענק נוספת של חזבאללה בדרום לבנון.
• חזבאללה השיק את הקמפיין לקראת הבחירות הכלליות לפרלמנט שצפויות להתקיים באביב הקרוב וסיכם עם תנועת אמל על תיאום מלא.
• מזכ”ל חזבאללה הודיע כי הארגון ישלם דמי דיור לשלושה חודשים לכל מי שבתיהם נפגעו בלחימה נגד ישראל, אולם תושבים באזורים השיעיים מחו על כך שאין התחייבות לטווח ארוך יותר והעלו טענות על חלוקה בלתי שוויונית של התשלומים.
• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על חברה לבנונית שהוקמה כדי להפוך את עתודות הזהב של חזבאללה לכספים נזילים לצורך שיקום הארגון.

המתיחות בין ישראל לבין חזבאללה

פעילות צה”ל

• צה”ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. בין השאר, הותקפו מחסני אמצעי לחימה ומשגרים באזורים שונים בדרום לבנון וסוכל פעיל חזבאללה שעסק בשיקום תשתיות צבאיות. כמו כן, סוכלו מחבלים מהג’האד האסלאמי בפלסטין בתקיפה נגד כלי רכב באלבקעא, בקרבת הגבול עם סוריה (דובר צה”ל, 16-9 בפברואר 2026).

חזבאללה

• חזבאללה גינה בחריפות את התקיפות הישראליות האחרונות בדרום לבנון. הוא תיאר את ההתרחשויות כהסלמה מסוכנת וכמעבר לשלב חדש המאופיין בחדירות קרקעיות, “חטיפות” ופגיעה ישירה באזרחים, תוך “זלזול בריבונות הלבנונית”. במקביל קרא הארגון לממשלה לנטוש את “מדיניות השתיקה”, לנקוט צעדים מדיניים ומשפטיים מרתיעים, ולשאת באחריות מלאה להגנת התושבים (Lebanon Debate, 9 בפברואר 2026).
• בנאום שנשא מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, לרגל חנוכת מרכז רפואי בחדת’ שבדרום לבנון, הוא הדגיש כי מקור האיום המרכזי הוא “התוקפנות הישראלית”, וכי רק “כוח, אחדות והתנגדות” מבטיחים את ריבונות המדינה, ולא מהלכים מדיניים או לחצים בינלאומיים. הוא יצא נגד הדרישות לפירוק נשק הארגון, והגדיר אותן כחלק ממהלך אמריקאי-ישראלי. קאסם גם ניצל את הנאום כי להדגיש את הברית עם אמל, הוא שלל כל קרע עם נשיא לבנון, ג’וזף עון, ושיבח את ביקור ראש הממשלה, נואף סלאם, בדרום לבנון (אלמנאר, 9 בפברואר 2026).

• בכירים בחזבאללה המשיכו את הקו הביקורתי כלפי השלטון הלבנוני על רקע המשך התקיפות הישראליות והתוכנית לפירוק הארגון מנשקו:^[1]
  • בטקס שערכו חזבאללה ותנועת הצופים של הארגון, אלאמאם אלמהדי, הביע השר לשעבר, מצטפא בירם, תמיכה מסויגת בביקור ראש הממשלה סלאם בדרום המדינה, תוך דרישה למעבר ממילים למעשים ולדיפלומטיה תקיפה מול ישראל. בירם הדגיש כי העדיפות היא למדינה וצבא חזקים ומצוידים, אך הבהיר כי בהיעדר יכולת ממלכתית, העם “יגן על עצמו”, תוך הצגת “ההתנגדות” כתרבות חברתית ולא רק מסגרת מפלגתית. במקביל, הוא שיבח את מפקד הצבא, האשים את ארה״ב בשותפות להסלמה ובניסיון לזרוע מחלוקת פנימית, והדגיש כי חזבאללה דבק ב”קלפי המיקוח” ובסבלנות מחושבת עד לעיתוי המתאים לדיאלוג על אסטרטגיית ביטחון לאומי (אלדיאר, 9 בפברואר 2026).
  • היו”ר בפועל של המועצה המבצעת בחזבאללה, עלי דעמוש, תקף בחריפות את התנהלות המדינה וטען כי לבנון כורעת תחת “המשך התוקפנות והיעדר נטילת אחריות מדינתית”, הן בהגנה והן ברווחת האזרחים. בדרשת יום שישי באלצ’אחיה אלג’נוביה, הוא הדגיש כי לאחר הסכם הפסקת האש נמסרה האחריות למדינה במסגרת “משוואה לאומית חדשה”, אך לדבריו זו לא עמדה בציפיות הציבור ואפשרה לישראל להמשיך בתקיפות, בהחזקת עמדות ובמניעת חזרת תושבים. דעמוש שב והציב את “ההתנגדות” כגורם ההרתעה המרכזי וכזכות לגיטימית המעוגנת בזהות הלאומית, והזהיר מפני העמקת הפער בין המדינה לעמה. במישור האזורי, הוא חיבר את הזירה הלבנונית למאבק רחב יותר מול ארה”ב וישראל, וטען כי המיקוד באיראן נועד לפגוע ב”ציר ההתנגדות” וכי כל ניסיון לכפות עליה מלחמה ייתקל בעמידה נחושה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 13 בפברואר 2026).

• נטען כי חזבאללה נוקט בתמרון פוליטי שנועד להרוויח זמן, בדומה לאסטרטגיות שיוחסו לו בעבר בזירה הצבאית: הסתתרות, הטעיה והשהיה עד להבשלת תנאים נוחים יותר. לפי הדיווח, הארגון מתואם בהיבט זה עם איראן, ושני הצדדים פועלים לספיגת הלחצים הצבאיים והמדיניים באמצעות יצירת מצג של שינוי פנימי והיערכות מחודשת. במסגרת זו מוזכרים רמזים לאפשרות של הסדרת סוגיית הנשק בנוסחה שתשאיר אותו במחסנים תחת מנגנון פיקוח כלשהו, לצד שינויים פרסונליים בהנהגה והבלטת דמויות בעלות אוריינטציה פוליטית יותר. נטען כי המהלך נועד למנוע מהלומה ישראלית אפשרית ולדחות הכרעות סביב יישום תוכנית הגבלת הנשק מצפון לליטאני (אלג’מהוריה, 14 בפברואר 2026).^[2]

ממשל לבנון

• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, נועד עם המתאמת המיוחדת של האו״ם בלבנון, ג׳נין הניס-פלאסחארט, ודן עמה בהתפתחויות הקשורות לעבודת מנגנון הפיקוח על הפסקת האש, בהיערכות לוועידת פריז לתמיכה בצבא הלבנוני שתתקיים בפריז ב-5 במרץ 2026 ובסוגיות הנוגעות לשלב שלאחר סיום מנדט יוניפי״ל בסוף השנה הנוכחית (חשבוןX של ראש ממשלת לבנון, 11 בפברואר 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, נועד בשולי ועידת מינכן לביטחון עם יו”ר מועצת ההנהגה הנשיאותית בתימן, ד”ר רשאד אלעלימי, עם ראש ממשלת כווית, השיח’ אחמד עבדאללה אלאחמד אלסבאח, ועם ראש ממשלת הולנד, דיק סכוף. הבכירים הזרים שיבחו את מאמצי לבנון לשקם את המדינה ולהחיל את ריבונותה בכל שטחה והביעו תמיכה בצבא לבנון לקראת הוועידה הבינלאומית (סוכנות הידיעות הלבנונית, 14-13 בפברואר 2026).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, אירח את שגריר איראן היוצא, מג’תבא אמאני, לשיחת פרידה לרגל סיום שליחותו הדיפלומטית בלבנון (חשבון X של נשיאות לבנון, 11 בפברואר 2026).

• דווח כי נשיא מצרים, עבד אלפתאח אלסיסי, פועל מול נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, במטרה לאפשר ללבנון להתחיל בתהליכי שיקום ובחיזוק הצבא עוד לפני פירוק מלא של חזבאללה מנשקו, תוך ניסיון להישען על הגמישות שמפגין הממשל האמריקאי כלפי חמאס בזירה העזתית. בהקשר זה, הוסבר כי הצהרות האופטימיות של נשיא לבנון עון נשענות גם על כך שבפגישות מפקד הצבא, רודולף היכל, בוושינגטון לא הוצבו לוחות זמנים מחייבים להשלמת יישום מונופול המדינה גם מצפון לליטאני, דבר הנתפס בבירות כמרחב תמרון נוסף בשלב הנוכחי (אלדיאר, 13 בפברואר 2026).

צבא לבנון

• מפקד פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM), אדמירל בראד קופר, בירך את צבא לבנון על חשיפת מנהרת ענק נוספת של חזבאללה, השנייה בתוך חודשיים. הוא ציין כי פירוק תשתיות המשמשות לאחסון תחמושת, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים בידי גורמים בלתי מדינתיים תורם ליציבות ולביטחון בלבנון ובאזור (חשבון X של פיקוד המרכז, 9 בפברואר 2026). הודעתו של קופר פורסמה לאחר ש”בכיר אמריקאי” חשף כי מודיעין אמריקאי סייע לצבא לבנון לאתר מאגר גדול של אמצעי לחימה במחסן באלחלוסיה שבדרום לבנון.
• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, ביקר בסעודיה בהזמנת ראש המטה הכללי הסעודי, והשתתף בתערוכה ביטחונית בינלאומית. היכל נועד עם מקבילו הסעודי ודן עמו בהעמקת שיתוף הפעולה הצבאי, על רקע האתגרים הביטחוניים בלבנון ובהקשר לוועידת התמיכה הבינלאומית בצבא שתתקיים בפריז ב-5 במרץ 2026. הצדדים הדגישו את חשיבות חיזוק המוסד הצבאי כגורם מייצב האמון על החלת ריבונות המדינה, מאבק בטרור ומניעת הברחות (חשבון X של צבא לבנון, 10 בפברואר 2026).

• צבא לבנון סגר מספר מעברים בלתי חוקיים בגבול עם סוריה, באזורי מרטיסא ומכיאל פרח שבצפון אלבקאע. המהלך משתלב במדיניות ההידוק הביטחוני בגבולות היבשתיים, על רקע החשש מהברחת אמצעי לחימה, סמים וסחורות, ובצל לחצים פנימיים וחיצוניים לחיזוק שליטת המדינה במרחבי הגבול (אתר צבא לבנון, 12 בפברואר 2026).

יוניפי”ל

• דוברת יוניפי״ל, קנדיס ארדל, הודיעה כי הכוח מתכנן לצמצם בהדרגה את נוכחותו בלבנון לאחר סיום המנדט בסוף השנה הנוכחית, ולהשלים את הסגת מרבית מרכיביו עד אמצע 2027, עם יציאה מלאה עד סוף אותה שנה. בהתאם לכך, יחל תהליך העברת עמדות וציוד לידי הרשויות הלבנוניות, ולאחר מכן ימלא הכוח משימות מצומצמות בלבד, שיתמקדו בהגנה על אנשי האו״ם ובניהול יציאה בטוחה (סוכנות הידיעות הצרפתית, 10 בפברואר 2026).

פירוק נשק חזבאללה

היערכות הצבא לשלב השני של יישום התוכנית

• לקראת ישיבת הממשלה הצפויה ב-16 בפברואר 2026, דווח כי מסתמן שסוגיית “השלב השני” בתוכנית הצבא להגבלת הנשק תיוותר בשלב זה ברמת סקירה בלבד. נטען כי מפקד הצבא, הגנרל רודולף היכל, צפוי להציג דו”ח בנוגע למעבר מהפעילות מדרום לליטאני לאזור שמצפון לליטאני ועד נהר אלאולי, אך ללא ציון אזורים ספציפיים או לוחות זמנים מחייבים. במקביל, “גורם בכיר” מסר כי לא צפויות החלטות מהותיות באשר לפתיחת השלב מצפון לליטאני, וכי התנאים טרם הבשילו – בין היתר מאחר שהשלב הראשון מדרום לליטאני לא הושלם עקב המשך החזקת ישראל בנקודות בשטח והוספת עמדות חדשות המגבילות את פריסת הצבא (אלדיאר ואלג’מהוריה, 14 בפברואר 2026).
• בדיווח נוסף נאמר כי היכל צפוי להבהיר לממשלה כי יישום השלב השני מחייב חיזוק משמעותי של יכולות הצבא, הן בהיקף הכוחות והן בציוד. “מקורות צבאיים אמריקאיים” ציינו כי לצד סירוב חזבאללה לשתף פעולה, יש פערים גדולים בפריסת כוחות הצבא – רק כ-3,000 חיילים מוצבים מצפון לליטאני, לעומת כעשרת אלפים חיילים מדרום לנהר (נדאא’ אלוטן, 16 בפברואר 2026).
• בהקשר זה, שר ההסברה, פול מרקץ, מסר כי הממשלה צפויה להכריע באשר ליישום השלב השני בתוכנית החלת ריבונות המדינה והגבלת הנשק, שיחול על האזור שמצפון לליטאני. הוא שלל את האפשרות של עימות בין צבא לבנון לחזבאללה והדגיש כי המטרות הם החלת ריבונות המדינה והשגת יציבות, וזאת במטרה להשיג את שתיהן (נדאא’ אלוטן, 11 בפברואר 2026).
• לקראת ישיבת הממשלה, עדכן צבא לבנון על שורת פעולות ביטחוניות באזור טאריא שבבעלבכ, שכללו פשיטות על בתים והחרמת אמצעי לחימה, וכן מעצר שני חשודים כשברשותם תחמושת. צוין כי צעדים אלו משתלבים במגמת הרחבת פעילות האכיפה של הצבא גם באזורים המזוהים עם “הסביבה התומכת” של חזבאללה, ומאותתים על נחישות ליישום עקרון בלעדיות הנשק בפועל (MTV לבנון, 16 בפברואר 2026).

עמדת חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הציג תפיסה סדורה, לפיה מדינת לבנון אינה אמורה להתייצב מול חזבאללה אלא להישען עליו. בנאום לזכר בכיר חזבאללה, עלי סלהב, הדגיש קאסם כי אם ברצונה של המדינה להתחזק ולהשתקם עליה, להפיק תועלת מיכולות “ההתנגדות” כמשענת ביטחונית בעלת ניסיון ורצון, ולא להיכנע ללחצים מערביים לפירוק הנשק. קאסם הבהיר כי איש אינו רשאי להכתיב ללבנון החלשת “יכולותיה ההגנתיות”, וכי כל ויתור מחייב הסכמה לאומית שאינה קיימת. הוא שב והציג את משולש “הצבא, העם וההתנגדות” כבסיס לעתיד המדינה (אלמדן, 10 בפברואר 2026).
• סגן ראש המועצה המדינית בחזבאללה, מחמוד קמאטי, שב והציג את סוגיית פירוק הנשק כדרישה אמריקאית–ישראלית, וטען כי מי שמאמין שניתן להגיע להבנות עם ישראל “מתוך מבט שטחי” מתעלם ממציאות של “כיבוש מתמשך”. לדבריו, לבנון היא מדינה “כבושה” כל עוד ישראל מחזיקה בשטחים וב-13 נקודות מחלוקת בגבול, ועל כן “ההתנגדות” נותרת “לגיטימית”, הן לפי החוקה הלבנונית והן לפי המשפט הבינלאומי(אלג’זירה, 11 בפברואר 2026).

עמדת מתנגדי חזבאללה

• שר המהגרים מטעם מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, כמאל שחאדה, הדגיש כי שליטה בגבולות והחלת ריבונות מלאה הן חובתה של לבנון, לא כוויתור לישראל או לקהילה הבינלאומית, אלא כמדיניות ריבונית בסיסית. שחאדה הוסיף כי חרף עוצמתה הצבאית של ישראל, לא צבא לבנון ולא חזבאללה הצליחו לבלום את התקיפות, וטען כי מעורבות חזבאללה במערכה לצד רצועת עזה הביאה הרס לדרום לבנון מבלי לייצר הרתעה אפקטיבית (אלערביה, 9 בפברואר 2026).
• הלשכה המדינית של מפלגת “הפלנגות הלבנוניות” הנוצרית הביעה תמיכה פומבית בצבא לבנון ובמאמציו להחלת בלעדיות הנשק בידי המדינה, תוך קריאה לגיוס תמיכה בינלאומית לקראת ועידת הסיוע לצבא שתתקיים בפריז ב-5 במרץ 2026. במקביל, דרשה הלשכה מהממשלה להאיץ את יישום שלב הגבלת הנשק מצפון לליטאני ולפעול לפירוק המערך הצבאי של חזבאללה בכל שטח לבנון, ובפרט טרם הבחירות הכלליות באביב. עוד שיבחה המפלגה את ביקור ראש הממשלה בדרום, והציגה את קבלת הפנים שניתנה לו כביטוי לתמיכת תושבי האזור בהחלת ריבונות המדינה (נדאא’ אלוטן, 11 בפברואר 2026).
• ראש ממשלת לבנון לשעבר ומנהיג מפלגת אלמסתקבל (העתיד), סעד אלחרירי, נאם במסגרת הטקס המרכזי לציון 21 שנה להתנקשות באביו, ראש הממשלה לשעבר, רפיק אלחרירי. הוא קרא ליישום מלא של הסכם טאא’ף^[3] ולהגבלת הנשק בידי המדינה, לצד ביטול העדתיות הפוליטית ודחיית כל ניסיון להביא להידרדרות לעימות עדתי במדינה (Lebanon24, 14 בפברואר 2026).
• חבר הפרלמנט מטעם מפלגת “הפלנגות”, נדים אלג’מיל, קרא בנאומו בטקס לזכר אלחרירי לשים קץ לנשק הבלתי חוקי בלבנון, שלדבריו היה גורם מרכזי שהוביל להתנקשות בראש הממשלה לשעבר. הוא הדגיש כי נשקה של מדינת לבנון חייב להיות היחיד והבלעדי המגן על כלל אזרחיה, והציג עמדה ברורה התומכת במונופול מדינתי על הכוח. הוא גם קשר בין המאבק בנשק הבלתי מדינתי לבין מימוש חזונו של אלחרירי, אשר ביקש לעגן קהילה שלמה בתוך מסגרת ממלכתית ריבונית, בעת שלבנון ניצבת בפני תמורות פוליטיות ואסטרטגיות משמעותיות (Lebanon24, 14 בפברואר 2026).

אתגרי חזבאללה

היערכות לבחירות הכלליות בלבנון

• חזבאללה פתח את הקמפיין לקראת הבחירות הכלליות שאמורות להתקיים באביב הקרוב באירוע בעיירה אלג’יה תחת הסיסמה “קולכם… נאמנות להם”. השר לשעבר, מצטפא בירם, קרא להתגייסות אלקטורלית, והדגיש כי ההשתתפות בבחירות והעלאת שיעורי ההצבעה מהוות נדבך מרכזי במאבק על דמותה של הזירה השיעית והלאומית. הוא הציג את ההתמודדות כשליחות ערכית הנגזרת ממחויבות אידיאולוגית ולא משיקולים טקטיים בלבד, תוך רמיזה לניסיונות יריבים “להרחיק את הציבור” מהקלפיות (Lebanon Debate, 13 בפברואר 2026).

• “מקורות בחזבאללה ובתנועת אמל” הדגישו כי חרף פרסומים על מתיחות, הברית בין שני הארגונים השיעיים נותרה יציבה ומהווה עוגן אסטרטגי. הם הדגישו שאף שמתקיימים חילוקי דעות נקודתיים בסוגיות פוליטיות, הצדדים ממשיכים בתיאום מלא, הן בהרכב הממשלה וחלוקת התיקים והן בהיערכות לבחירות לפרלמנט, הנתפסות כמבחן קיומי לייצוג השיעי. לצורך כך הוקמה ועדה משותפת למעקב אחר התהליך, על רקע שאיפתם לשמר את הישגי בחירות 2022 ואת שליטתם בגוש פרלמנטרי מלא (אלדיאר, 11 בפברואר 2026).
• אירוע פוליטי חריג בזירה השיעית התקיים בבירות כאשר יותר מ-500 משתתפים מאזורים שונים בלבנון הגיעו למפגש שכינסה קבוצת “לעבר ההצלה”. צוין כי מעבר להיקף ההשתתפות, בלט אופיו המאורגן והפומבי של השיח, אשר קרא לחיזוק רעיון המדינה, לשותפות בקבלת החלטות ולהימנעות מהיגררות למלחמות חוזרות. כמו כן, הודגש כי על אף שאין מדובר בשלב זה באתגר אלקטורלי ישיר למבנה הכוח הקיים, בהובלת חזבאללה ותנועת אמל, האירוע משקף ניסיון לשבור את המונופול הפוליטי בתוך הסביבה השיעית ולפתוח מרחב שיח חלופי (Lebanon Debate, 11 בפברואר 2026).

סוגיית השיקום

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הודיע כי הארגון ישלם דמי דיור עבור החודשים פברואר, מרץ ואפריל 2026 לכל מי שבתיהם נהרסו במהלך הלחימה נגד ישראל או שנקבע כי אינם מתאימים למגורים ולכל מי שעדיין אינם יכולים לשוב לבתיהם. הוא הדגיש כי הדאגה למחסה צריכה להיות אחריות של המדינה, אולם בשל המגבלות שלה, חזבאללה רואה עצמו כאחראי למציאת דרך לסייע מאחר שהם לא מוכנים לעמוד מהצד ולהסתכל (אלמנאר, 10 בפברואר 2026). עם זאת, תושבים באזורים השיעיים לא הסתירו את מורת רוחם מכך שאין התחייבות לסיוע לטווח ארוך יותר, והם אף הביעו כעס על חלוקה בלתי הוגנת בשלב התשלום הקודם. כך למשל, תושבת אלצ’אחיה אלג’נוביה הודתה כי אינם יודעים אם מה ששולם זו הקצבה המלאה או רק תשלום חלקי או הסדר, וכי הם לא קיבלו הודעה רשמית (אלשרק אלאוסט, 12 בפברואר 2026).
• חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, אמר כי תיק השיקום הוא סוגיה לאומית שיש להוציא מכל הקשר פוליטי, והטיל את האחריות הראשית על הממשלה ליישום מלא של התחייבויותיה בתחום הדיור והתשתיות. לדבריו, חזבאללה כבר מימן דיור לעשרות אלפי משפחות ופועל כעת לקידום הקצאות תקציביות ייעודיות לשיקום, תוך דגש על תשלום דמי שכירות, שיקום מבני ותשתיות, ובנייה מחדש של בתים שנהרסו – בעיקר בכפריים שבקו הגבול. פצ’לאללה טען כי העיכובים נובעים לא רק ממחסור במשאבים אלא גם מלחצים פוליטיים חיצוניים, והבהיר כי הארגון ימשיך להפעיל לחץ בזירה הממשלתית והפרלמנטרית עד לפריצת המבוי הסתום (אלדיאר, 11 בפברואר 2026).
• בצל המשך המצוקה באזורי הגבול, רוססו על בניין העירייה בעיירה אלטיבה כתובות גרפיטי הקוראות לסיוע בדיור “ללא פרוטקציות”. ראש העיר הדגיש כי מדובר במעשה אינדיבידואלי שאינו משקף מחאה מאורגנת או מסר פוליטי, אלא פריקת מצוקה כלכלית גוברת. צוין כי האירוע, אף שהוא נקודתי, משקף שחיקה מצטברת בקרב תושבי קו העימות בדרום לבנון על רקע העיכוב בשיקום, פגיעה בפרנסה ותחושת הזנחה מתמשכת (Lebanon Debate, 10 בפברואר 2026).
• דווח כי נרשמה עלייה ניכרת במחירי השכירות באלצ’אחיה אלג’נוביה, וזאת על רקע הרס של כ-99,610 יחידות דיור במהלך הלחימה והמשך האיומים הביטחוניים. לפי סקר, דמי השכירות נעים כיום בין 300 ל-600 דולר ואף יותר, רמה גבוהה ביחס לשכר המינימום הרשמי העומד על כ-312 דולר ולמצב הכלכלי הירוד. מרואיינים ציינו כי המחירים אינם תואמים את רמת ההכנסות, את עלויות המחיה הנלוות ואת אי-הוודאות הביטחונית, וכי הם משתנים באופן חד בהתאם למידת המתיחות והחשש מהסלמה (אלאח’באר, 14 בפברואר 2026).

פעילות בינלאומית נגד חזבאללה

• משרד האוצר האמריקאי המשיך לפעול נגד המערך הפיננסי של חזבאללה באמצעות סנקציות שנועדו לחסום את מקורות המימון של הארגון: משרד האוצר חשף את פעילותה של חברה לסחר בזהב, שהוקמה על ידי אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, ואשר קיבלה רישיון ממשלתי בלבנון, במטרה להפוך את עתודות הזהב של הארגון לכספים נזילים שניתן לממש לצורך שיקום חזבאללה. אחד מבעלי החברה, מחמד נאיף מאג’ד, הוכנס לרשימת הסנקציות. כמו כן, הוטלו סנקציות על אזרח רוסי שעובד בחברה שקשורה לחזבאללה יחד עם עלי קציר, חבר הצוות הפיננסי של חזבאללה שיושב באיראן. השניים מעורבים בפרויקטים של רכישת אמצעי לחימה מרוסיה ומכירת סחורות כדי להשיג רווחים עבור הארגון. סנקציות הוטלו גם על חברה שיושבת בתורכיה ועוסקת בייצוא של דשן מאיראן לתורכיה במסווה של מטען שיצא מעומאן, על חברה נוספת שיושבת בתורכיה ועל אונייה שלה שמעורבות בייצוא ועל חברה שיושבת בפנמה ועל אונייה שלה שעליה הועמס הדשן שר האוצר האמריקאי הדגיש כי ארה”ב תפעל לניתוק חזבאללה מהמערכת הפיננסית העולמית, וציין כי הארגון ממשיך “להתחזות לארגון אזרחי” כדי להבטיח זרימת מזומנים (משרד האוצר האמריקאי, 10 בפברואר 2026).
• היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, מתח ביקורת על החלטת כווית ב-8 בפברואר 2026 להכניס שמונה בתי חולים לבנוניים לרשימת הטרור והאשים כי מדובר בהסלמה של “מצור אזורי-בינלאומי” נגד סביבת חזבאללה. ביומון נטען כי מדובר בצעד בעל ממד פוליטי מובהק, המשקף התיישרות עם הקו של סעודיה ומאע”מ ונועד לפגוע במקורות תמיכה כספיים ובתשתיות חברתיות המזוהות עם “ההתנגדות”. “מקורות” העריכו כי ההחלטה התקבלה בהשראה אמריקאית וכי היא מסמנת הרחבה של הלחץ מעבר למישור הצבאי והפיננסי אל מגזרי הבריאות והשירותים האזרחיים. הנהלות בתי חולים ואיגוד בעלי בתי החולים הביעו הפתעה וטענו כי לא התקבלה הודעה מוקדמת מצד כווית, בעוד שמשרד הבריאות הלבנוני צוין כמי שלא עודכן מראש (אלאח’באר, 9 בפברואר 2026).

הפלסטינים בלבנון

• משלחת פלסטינית בראשות בנו של יו”ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, יאסר מחמוד עבאס, והשגריר הפלסטיני בלבנון, מחמד אלאסעד, נועדה עם חבר הפרלמנט, נעמה אפרם, ודנה עמו בהתפתחויות האזוריות והיחסים הלבנוניים–פלסטיניים. חברי המשלחת הציגו את עמדת הרשות הפלסטינית התומכת במסירת הנשק הפלסטיני בלבנון לידי המדינה והדגישה כי מדובר בהחלטה סופית שכבר החלה להתממש בשלבים מעשיים בשטח. עוד הובהר כי הרשות הפלסטינית תומכת בהחלת ריבונות המדינה הלבנונית על כלל שטחה ומתנגדת לכל ניסיון ליישוב קבע או לאזרוח הפליטים הפלסטינים בלבנון. אפרם בירך על המהלך וקרא להאצת מנגנוני מסירת הנשק בכלל המחנות, תוך חיזוק מושג המדינה וסמכותה. הוא גם ציין יוזמות פלסטיניות נוספות, ובהן קידום שיבה מרצון של כ-25 אלף פלסטינים שהגיעו מסוריה. הצדדים הדגישו את הצורך בהמשך עבודת הוועדות המשותפות לשיפור תנאי חיי הפליטים תוך שמירה על ריבונות לבנון ושלטון החוק (סוכנות הידיעות הלבנונית, 14 בפברואר 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-11 בפברואר 2026: "הסלמה במתיחות בין חזבאללה לממשל בלבנון".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-15 בפברואר 2026: "מהלכי הארגון מחדש של הנהגת חזבאללה על רקע סיום תפקידו של ופיק צפא".
^[3] הסכם טאא'ף, המכונה גם "אמנת הפיוס הלאומי" נחתם ב-22 באוקטובר 1989 בטאא'ף שבסעודיה ומסמל את סיום מלחמת האזרחים בלבנון שהחלה ב- 1975. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-10 במרץ 2005: "“הסכם טאיף” מרכיביו העיקריים ומשמעותו".

מאמרים נוספים בתחום