מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (15-8 ביוני 2026)

מגמות מרכזיות

• הנהגת לבנון ממשיכה לקדם את המשא ומתן הישיר עם ישראל כחלק מתפיסת “המדינה תחילה”.
• יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל ברי מבסס את מעמדו כגורם מפתח במציאת הסדר על עתיד לבנון.
• איראן מוסיפה למלא תפקיד מרכזי בעיצוב עמדות חזבאללה ובניהול המשבר.
• סוגיית חזבאללה מעמיקה את הקיטוב הפנים-לבנוני ושוחקת את התמיכה בארגון גם מחוץ לעדה השיעית.

עיקרים

• ארה”ב ואיראן גיבשו מזכר הבנות על סיום הפעולות הצבאיות, שמסתמן כי הוא כולל גם הפסקת אש בלבנון. תושבים החלו לנסות לחזור לכפרי דרום לבנון על אף אזהרות צבא לבנון וחזבאללה.
• צה”ל המשיך להרחיב את פעילותו מצפון ל”מרחב ההגנה הקדמי” בדרום לבנון לצד תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון, באלבקעא ונגד מפקדה של חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה. במסגרת הפעילות, סוכלו מחבלים ומפקדי שטח של חזבאללה, בהם מחזיק “תיק הגולן”.
• חזבאללה פרסם 130 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות רחפני נפץ, כלי טיס בלתי מאוישים, רקטות ואמצעי לחימה נוספים. לטענת הארגון כל התקיפות בוצעו נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון, אולם מספר כלי טיס בלתי מאוישים נפלו בשטח ישראל.
• נשיא לבנון עון וראש הממשלה סלאם המשיכו להדגיש כי המשא ומתן הישיר עם ישראל הוא הדרך היחידה לסיום העימות ולחיזוק ריבונות המדינה. שר החוץ רג’י האשים את חזבאללה ואיראן בערעור יציבות לבנון והאזור.
• בחזבאללה המשיכו להתנגד למשא ומתן הישיר עם ישראל, בעוד יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל ברי פועל לתווך בין חזבאללה, רשויות המדינה וגורמים בינלאומיים.
• חזבאללה מנסה להתמודד עם השחיקה בבסיס התמיכה השיעי באמצעות חיזוק נרטיב “ההתנגדות”.
• בחזבאללה בירכו את איראן על ירי הטילים לעבר ישראל בתגובה לתקיפה באלצ’אחיה אלג’נוביה. דווח כי משמרות המהפכה של איראן הידקו את שליטתם על הארגון.
• מפקד צבא לבנון ביקר בפקיסטן ודן בהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין הצדדים.
• ביישובים הנוצריים והסוניים בדרום לבנון הזהירו מפני החרפת המצוקה האזרחית על רקע הסיוע המועט מצד המדינה.

הזירה הלבנונית והשגת ההסכם בין איראן לבין ארה”ב

• בלילה שבין 14-15 ביוני 2026, הודיע ראש ממשלת פקיסטן כי הושג הסכם בין ארה”ב לבין איראן על סיום הלחימה, אשר צפוי להיחתם ב-19 ביוני 2026. הוא הדגיש כי “שני הצדדים הכריזו על סיום מיידי וקבוע של הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל בלבנון”. מזכירות המועצה העליונה של איראן לביטחון לאומי גם מסרה כי הלחימה והפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל לבנון, ייפסקו לחלוטין. נשיא ארה”ב טראמפ אישר כי הושג הסכם, אולם לא התייחס לסוגיית לבנון (רויטרס, 15 ביוני 2026).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, מסר כי הוא “עקב בעניין” אחרי ההודעה על מזכר ההבנות וציין כי הוא מעריך את ההתייחסות המפורשת ללבנון ואת ההכרה כי ריבונות לבנון וביטחונה מהווים חלק בלתי נפרד מכל יוזמה רצינית להשגת יציבות באזור. הוא הוסיף כי העם הלבנוני מצפה כי ההבנות תהפוכנה לצעדים מעשיים שיסיימו באופן מוחלט את מעגל האלימות ויאפשרו פתיחת שלב של יציבות, ביטחון, התאוששות ושיקום. עון הודה לכל המדינות והישויות שתרמו להשגת מזכר ההבנות וכל מי שפעלו כדי לכלול את לבנון במאמצים לסיים את ההסלמה והפעולות הצבאיות בחזיתות השונות, מבלי שהתייחס ישירות לאיראן או למדינה אחרת. נוסף על כך, עון לא התייחס בהודעתו להשפעה האפשרית על המשך המשא ומתן הישיר עם ישראל (חשבון X של נשיאות לבנון, 15 ביוני 2026).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, בירך על השגת מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב וציין כי ההסכם מציב את היסודות לביטחון וליציבות בכל האזור, כולל בלבנון. הוא שיבח את ארה”ב ואת איראן על “התעקשותן” לכלול במזכר סעיף “יסודי ומחייב” לעצירת “התוקפנות” הישראלית נגד לבנון בכל שטח המדינה, באופן שישמר את הריבונות שלה על כל שטחה ולא יהיה מנוגד לעצמאות לבנון וחירותה לקבל את החלטותיה באופן עצמאי (אלנשרה, 15 ביוני 2026).
• “מקור רשמי” ציין כי רשויות המדינה הלבנונית לא חוששות שיושג הסכם כלשהו על חשבון לבנון והדגיש כי בירות היא זו שנושאת ונותנת על עתידה ולא איראן. לדבריו, עצם העובדה שבלבנון נערכים לסבב נוסף של משא ומתן ישיר עם ישראל בוושינגטון ב-22 ביוני 2026 מוכיחה כי אין בסיס לטענות כי ארה”ב נמצאת בקשר עם איראן או עם חזבאללה לגבי הסוגיה של עצמאות המדינה הלבנונית בקבלת החלטות לאומיות. לפי הפרשנות בדיווח, ההודעה על הכללת לבנון במזכר ההבנות הציבה למעשה את לבנון תחת הגנה בינלאומית, ערערה את הלוגיקה של “ההתנגדות” ושל טענותיה להצדקת השימוש בנשק וחיזקה את יכולת המדינה להשיג הסדר שמבוסס על מונופול המדינה על הנשק (נדאא’ אלוטן, 15 ביוני 2026).
• שעות לאחר ההודעה על ההסכם, נראו שיירות של תושבים שהחלו לנוע לעבר היישובים בדרום לבנון (אלמנאר, 15 ביוני 2026). בשל כך, פיקוד הצבא הלבנוני קרא להמתין עם החזרה של התושבים לכפרים ולעיירות בדרום לבנון ולציית להוראות של היחידות הצבאיות שנמצאות באזור מאחר שעדיין קיימת סכנה של תקיפות ישראליות (חשבון X של צבא לבנון, 15 ביוני 2026). גם יחידת ההגנה האזרחית של רשות הבריאות האסלאמית, זרוע של חזבאללה, קראה לתושבים שלא לשוב לכפריהם עד שהרשויות יאשרו כי הפסקת האש נכנסה לתוקף באופן מלא, וזאת מחשש לביטחונם. בהנחיות שפרסמה היחידה נאמר בין השאר כי אין להיכנס לכפרים בשעות החשכה, לבדוק אם הכבישים המובילים ליישובים בטוחים, למלא את מכל הדלק של המכונית באופן מלא מאחר שאין תחנות באזורים המותקפים, להיזהר מחפצים חשודים וממבנים הרוסים ולהשתמש רק במים נקיים או מורתחים (ערוץ הטלגרם סימיא, תיק הרשתות החברתיות של חזבאללה, 15ביוני 2026).

     
מימין: תושבים חוזרים לעיירה אלקאסמיה (אלמנאר, 15 ביוני 2026). משמאל: שער היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה: “איראן כפתה את סיום המלחמה בלבנון” (אלאח’באר, 15 ביוני 2026).

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• במהלך השבוע האחרון, המשיך צה”ל בפעילות מהאוויר ומהקרקע בתחומי “מרחב ההגנה הקדמי”, לצד התקדמות לאזורים נוספים מעבר לנהר הליטאני, בין השאר באזור הכפר דבין, בעומק של 12 ק”מ בשטח לבנון. במסגרת הפעילות, אותרו והושמדו אמצעי לחימה ותשתיות צבאיות בדרום לבנון ובאזור אלבקעא וסוכלו מחבלים ומפקדי שטח, בהם עלי מוסא דקדוק שעמד בראש “תיק הגולן” של חזבאללה ופעל בשירות כוח קדס האיראני.^[1] ב-8 ביוני 2026, סוכל מחבל חזבאללה שהצליח לחדור את גדר הגבול לישראל. ב-14 ביוני 2026, ביצע צה”ל תקיפה ממוקדת על מפקדת חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות בתגובה לשיגור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) לשטח ישראל ודווח כי סוכל מפקד בארגון (דובר צה”ל, 15-8 ביוני 2026).

פעילות חזבאללה

• מ-8 ביוני (בשעה 12:00) ועד 15 ביוני 2026 (בשעה 12:00), פרסם חזבאללה 130 הודעות קבלת אחריות על תקיפות שבוצעו באמצעות רחפני נפץ, כטב”מים, טילים נגד טנקים (נ”ט), רקטות מסוגים שונים, פצצות מרגמה וטילים נגד מטוסים (נ”מ). לטענת חזבאללה, כל התקיפות כוונו נגד כוחות צה”ל הפועלים בדרום לבנון, בין השאר בניסיון למנוע את התקדמותם, אולם דובר צה”ל מסר כי חלק משיגורי הכטב”מים חצו לשטח ישראל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15-8 ביוני 2026).
• “גורם ביטחוני לבנוני” הכחיש טענות, לפיהן הממשלה פועלת להגביל או לאסור את יבוא כבלי הסיבים האופטיים למדינה, על אף שהם משמשים גם להפעלת רחפני הנפץ של חזבאללה. לדברי “המקור”, לא התקבלה כל החלטה בנושא מצד משרדי הממשלה הרלוונטיים, בין השאר בשל חשיבות הסיבים לתשתיות התקשורת האזרחיות בלבנון. במקביל, הזהיר היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, מפני אפשרות של לחצים חיצוניים בעתיד להגבלת יבוא ציוד דו-שימושי, והציג את כבלי הסיבים האופטיים כאמצעי המאפשר להתמודד עם ניסיונות שיבוש אלקטרוניים. היומון אף תקף את חבר דירקטוריון נמל בירות, כרים שבקלו, בשל מאמציו לקדם מנגנוני פיקוח שנועדו למנוע הגעת ציוד דו-שימושי לידי חזבאללה (אלאח’באר, 13 ביוני 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע על מותו מפצעיו של החייל מחמד סלימאן אלאחמד, אחרי שנפגע בתקיפה ישראלית באזור קעקעית אלג’סר שבנפת אלנבטיה בחודש מרץ 2026 (חשבון ה-X של צבא לבנון, 10 ביוני 2026). בהמשך דיווח צבא לבנון כי חייל שלו נפצע באורח אנוש בתקיפת כטב”ם ישראלי באזור אלנבטיה (חשבון X של צבא לבנון, 13 ביוני 2026).
• “גורמים לבנוניים” הביעו חשש כי הרחבת הפעילות הצבאית הישראלית באזור אלנבטיה נועדה לקבוע עובדות חדשות בשטח לקראת הסכם אפשרי בין ארה”ב לאיראן, אשר עשוי לכלול הפסקת אש בלבנון. לפי הדיווח, בישראל מבקשים להרחיב את אזור פריסת צבא לבנון מעבר למרחב שמדרום לליטאני ולדחוק את חזבאללה צפונה, כחלק מהסדרי הביטחון העתידיים. עוד נטען כי חזבאללה עשוי להציג את ההבנות המתגבשות בין וושינגטון לטהראן כהישג פוליטי ותודעתי, אך בפועל יתקשה להציג הישגים ממשיים לנוכח הפגיעה שספג והמציאות החדשה שנוצרה בשטח (אלשרק אלאוסט, 13 ביוני 2026).

המשא ומתן בין לבנון וישראל והמאבק על ריבונות המדינה

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הציג את המשא ומתן הישיר בחסות אמריקאית כנתיב האסטרטגי המרכזי לסיום העימות עם ישראל ולחיזוק ריבונות המדינה. עון הדגיש כי היעד המיידי של השיחות הוא הסכם אי-תוקפנות או הסדר ביטחוני שיוביל לסיום מצב הלחימה, וכי פירוק נשקו של חזבאללה צריך להתבצע באמצעות טיפול בשורשי קיומו – ובראשם המשך הסכסוך עם ישראל – לצד חיזוק מוסדות המדינה והצבא. לדבריו, חזבאללה ותומכיו הם חלק בלתי נפרד מהחברה הלבנונית, ולכן יש להימנע מעימות פנימי ולשלב בין מהלכים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים שיבססו את המדינה כחלופה למוקדי הכוח החמושים. הוא קרא לישראל לנטוש את הגישה הצבאית ולבחור במסלול מדיני, תוך שהוא מציג את עצמו, את הממשלה ואת יו”ר הפרלמנט נביה ברי כחזית מאוחדת הפועלת לסיום המלחמה (חשבון X של נשיאות לבנון, 9 ביוני 2026).
• במסגרת פגישתו של עון עם חברי פרלמנט אירופים, הוא קרא להגברת הסיוע לצבא ולמוסדות המדינה והציג את חיזוק הריבונות הלבנונית כתנאי מרכזי ליציבות המדינה. עון הדגיש כי לקחי המלחמה האחרונה והמחיר הכבד שגבתה מחייבים העדפת מסלול מדיני על פני העימות הצבאי, לצד פריסת צבא לבנון בדרום, נסיגה ישראלית והסדרה הדרגתית של סוגיית נשקו של חזבאללה. בתוך כך, שב והדגיש את חשיבות האחדות הלאומית, חיזוק מנגנוני הביטחון הממלכתיים ודחיית כל מציאות של “מדינה בתוך מדינה” (חשבון X של נשיאות לבנון, 9–10 ביוני 2026).

• שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, הדגיש כי לבנון מחויבת לייצוב הפסקת האש ולקידום פתרונות באמצעות מסלול מדיני המנוהל בלעדית בידי מוסדות המדינה. הוא קבע כי נשקו של חזבאללה איבד את ההצדקה לקיומו וכי על המדינה לרכז בידיה את כלל הסמכויות הביטחוניות. במקביל, שלל את ההבחנה בין הזרוע המדינית והצבאית של חזבאללה, הגדיר את הארגון כשלוחה איראנית הפועלת מחוץ למסגרת המדינה, והטיל עליו אחריות מרכזית להידרדרות לבנון למלחמות מתמשכות )חשבון X של יוסף רג’י, 10 ביוני 2026; נדאא’ אלוטן, 11 ביוני 2026(.
• לפני שנמסר כי ההסכם בין ארה”ב לבין איראן כולל את עצירת המערכה בלבנון, המשיכו בכירי הממשל הלבנוני לבקר את טהראן על התנגדותה למאמציהם לקדם את המשא ומתן הישיר עם ישראל כחלק מיישום ריבונות המדינה:
  • ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, טען כי התנגדות איראן להסכם הפסקת האש ממחישה את עומק השפעתה על חזבאללה ועל הזירה הלבנונית. הוא קרא לחזבאללה לתמוך במגעים שמנהלת הממשלה מול ישראל, והדגיש כי רק המדינה מוסמכת לנהל את המשא ומתן, להוביל את השיקום ולממש את ריבונותה, תוך עמידה על עקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה (אלג’ומהוריה, 12–13 ביוני 2026).
  • שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, טען כי השבת ריבונותה של לבנון מחייבת את פירוק נשקו של חזבאללה, והדגיש כי מדובר באינטרס לבנוני ולא בדרישה חיצונית. רג’י קרא להפריד בין התיק הלבנוני לבין המשא ומתן בין איראן לארה”ב, הביע תמיכה במגעים עם ישראל בחסות אמריקאית, ותקף את איראן ואת חזבאללה בטענה שהם פוגעים ביציבות, בשיקום ובכלכלת לבנון. רג’י גם האשים את המשטר האיראני בערעור יציבות האזור באמצעות הפעלת שלוחותיו, תוך הדגשת נחישותה של המדינה להשיב לעצמה את מלוא ריבונותה וסמכויותיה ()חשבון X של יוסף רג’י, 10 ביוני 2026; נדאא’ אלוטן, 11 ביוני 2026; אלג’מהוריה, 13 ביוני 2026). בעקבות זאת, שגרירות איראן בלבנון תקפה את רג’י על ביקורתו, בעוד היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, האשים את משרד החוץ הלבנוני בעיכוב מינויים של דיפלומטים איראניים חדשים (אלדיאר ואלאח’באר, 13 ביוני 2026).

עמדת חזבאללה ואמל

• חזבאללה המשיך להפגין עמדה מתריסה ולעומתית כלפי הממשל הלבנוני.^[2] בכירי הארגון גינו את המשך המשא ומתן הישיר עם ישראל, המתקדם בחסות אמריקאית, וטענו כי הוא מהווה מסלול המשרת אינטרסים ישראליים ואמריקאיים. הם הביעו התנגדות לכל הסדר שאינו מבוסס על הפסקת אש ונסיגה ישראלית מלאה, לצד הדגשת הלגיטימיות של ה”התנגדות” כמרכיב כוח מרכזי בהגנת לבנון:
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, איהאב חמאדה, הדגיש את דבקות הארגון בנרטיב ה”התנגדות” ובתפיסה שלפיה כל הסדר עתידי חייב להתבסס על נסיגה ישראלית מלאה משטחי לבנון. חמאדה שלל את הלגיטימיות של יוזמות מדיניות הנתפסות בעיני הארגון כמוכתבות בידי ארה”ב או ישראל, והבהיר כי חזבאללה אינו רואה עצמו מחויב להסדרים שאינם משיגים את יעד ה”שחרור”. לצד זאת, שב והציג את חזבאללה כחלק בלתי נפרד מ”ציר ההתנגדות” האזורי, תוך הדגשת הזיקה האידיאולוגית והמבצעית בין בירות, טהראן, בגדאד וצנעאא’ (אלדיאר, 10 ביוני 2026).
  • סיעת חזבאללה בפרלמנט קראה לממשלת לבנון לשקם את יחסיה עם איראן ותקפה את המגעים הישירים עם ישראל, שלטענתה מנוגדים לעקרונות הריבונות הלאומית ועלולים להעמיק את הפילוג הפנימי בלבנון (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 12 ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, הציג את ההסכם האמריקאי-איראני המתגבש כהזדמנות לקידום האינטרסים הלבנוניים. פיאצ’ קרא לשלטון הלבנוני לנצל את ההתפתחויות ולאמץ עמדה תקיפה יותר במשא ומתן, תוך דחיית רעיון “אזורי הפיילוט” והתנגדות לכל הסדר שיכלול הכרה ב”חופש הפעולה” הישראלי. לדבריו, על לבנון להתמקד בדרישה להפסקת אש מלאה ובקביעת לוח זמנים ברור לנסיגה ישראלית (אלדיאר, 14 ביוני 2026).
  • עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, כתב במאמר ביקורתי כי המשא ומתן שמובילה וושינגטון מחייב את לבנון לוויתורים ביטחוניים ללא ערבויות להפסקת התקיפות הישראליות או לנסיגה מלאה. לדבריו, דווקא איראן ו”ציר ההתנגדות” הם שהצליחו לייצר הרתעה מול ישראל, בעוד שחלקים בצבא הלבנוני מסתייגים ממהלכים העלולים להפוך אותו לכלי ליישום הסדרים המשרתים אינטרסים אמריקאיים וישראליים (אלאח’באר, 9 ביוני 2026).
• על רקע ההיערכות לסבב המשא ומתן הבא בוושינגטון, המשיכו הנשיא ג’וזף עון ויו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, לתאם עמדות ולקדם מתווה המבוסס על הפסקת אש כוללת, נסיגה ישראלית וחיזוק מעמדו של הצבא הלבנוני. במסגרת זו, פעל עון לגיבוש עמדה רשמית מצד חזבאללה ואף ביקש מהארגון להציג לראשונה מסמך כתוב המפרט את עמדותיו לצורך דיון במסגרת מוסדות המדינה. במקביל, דווח על מעורבות גוברת של סעודיה וקטר במאמצי התיווך, לצד הערכות במחנה “ההתנגדות” כי ההבנות בין איראן לארה”ב ישפיעו במידה רבה על עיצוב ההסדר העתידי בלבנון (אלאח’באר, 12 ביוני 2026; אלג’מהוריה, 12 ביוני 2026).
• בהקשר זה, דווח כי ירי הרקטות של חזבאללה והחלטת עון לקדם משא ומתן ישיר העמיקו את הפערים בין ארמון הנשיאות לבין חזבאללה והובילו לצמצום משמעותי של הקשר הישיר ביניהם. למרות זאת, נשמרים ערוצי תיאום עקיפים, בעיקר באמצעות נביה ברי. כמו כן, “מקורות פוליטיים לבנוניים” מסרו כי מתנהלים מגעים אינטנסיביים בין ברי לבין חזבאללה סביב ההצעות האמריקאיות להפסקת אש ולהסדר אפשרי בזירה הלבנונית. במסגרת זו, התקיימה פגישה ממושכת בין ברי לבין משלחת מטעם הארגון, במהלכה דנו הצדדים בהסתייגויות חזבאללה מ”הצהרת וושינגטון” על הפסקת האש והקמת “אזורי פיילוט” בדרום לבנון, ובהבהרות שהועברו באמצעות שגריר ארה”ב בלבנון. לפי הדיווח, הצדדים צפויים להמשיך את ההתייעצויות, על רקע הערכות כי קיימת התקדמות זהירה במגעים, אם כי המשך הלחימה וההתפתחויות המבצעיות בשטח עלולים עדיין לטרפד את המאמצים להגיע להבנות (אלדיאר, 10 ביוני 2026).
• ברי נפגש עם שגריר מצרים בלבנון, עלאא’ מוסא. מדברי השגריר עלה כי קהיר תומכת בהשגת הפסקת אש כוללת ובהמשך מסלול המשא ומתן המתנהל בחסות אמריקאנית, תוך מתן גיבוי לעמדותיו של ברי ולתפקידו במגעים המתנהלים סביב עתיד ההסדר בדרום לבנון (אלדיאר, 10 ביוני 2026).
• במאמר שפורסם ביומון אלג’מהוריה, הוצג ברי כגורם המפתח בכל הסדר עתידי בלבנון, ונטען כי לא ניתן יהיה ליישם כל הסכם ללא הסכמתו וללא תפקידו כמתווך בין ארה”ב לבין חזבאללה. לפי המאמר, ברי דוחה סעיפים בהצעה האמריקאית הנתפסים כחד-צדדיים, ומקדם מתווה המבוסס על הפסקת אש, נסיגה ישראלית מדרום לבנון ונסיגה מקבילה של חזבאללה מדרום לליטאני (אלג’מהוריה, 10 ביוני 2026). במאמר פרשנות נוסף, נטען כי חזבאללה, תנועת אמל ואיראן פעלו לבלום את התהליך המדיני מחשש שיצמצם את השפעתם בזירה הלבנונית. לפי המאמר, ההתפתחויות האחרונות נועדו לחזק מחדש את מעמדם של חזבאללה ונביה ברי במשא ומתן על חשבון מוסדות המדינה (אלנהאר, 11 ביוני 2026).
• יושב ראש הוועד המנהל של תנועת אמל הדגיש כי אמל וחזבאללה דוחים את רעיון “אזורי הפיילוט” שסוכם בשיחות בין לבנון לבין ישראל בארה”ב, וכי כל הסדר עתידי חייב להתחיל בהפסקת אש ובנסיגה ישראלית מלאה. לצד זאת, קרא לגיבוש עמדה לבנונית מאוחדת ביחס למשא ומתן ולסוגיית נשקו של חזבאללה (נדאא’ אלוטן, 13 ביוני 2026).

מתנגדי חזבאללה

• במחנה מתנגדי חזבאללה נמשך המאמץ להציג את המשא ומתן המתנהל מול ישראל כהזדמנות אסטרטגית לחיזוק המדינה הלבנונית, ביסוס בלעדיות מוסדותיה בתחומי הביטחון והמדיניות, וצמצום השפעת חזבאללה ואיראן:
  • מפלגות הכוחות הלבנוניים והפלנגות העניקו גיבוי למדיניות הנשיא עון וראש הממשלה סלאם, והציגו את המשא ומתן כהזדמנות לחיזוק ריבונות המדינה ולהחזרת סמכות קבלת ההחלטות לידיה. המפלגות שבו ותקפו את חזבאללה ואת המעורבות האיראנית בלבנון, וקראו ליישום עקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 8 ביוני 2026; אתר אלכתאא’ב, 9 ביוני 2026).
  • יו”ר ועדת המנהל והמשפט במפלגת הכוחות הלבנוניים, ג’ורג’ עדואן, הדגיש כי קבלת החלטות בנושאי מלחמה ושלום מחוץ למסגרת מוסדות המדינה פוגעת בריבונותה. הוא הביע תמיכה בנשיא עון ובראש הממשלה סלאם, והציג את המשא ומתן הנוכחי כחלק ממאמץ להשבת הסמכות הלאומית לידי המדינה (אלדיאר, 9 ביוני 2026).
  • שר המשפטים הלבנוני, עאדל נצאר, טען כי חזבאללה פועל בהתאם להנחיות איראניות וכי פעילותו פוגעת במאמצי המשא ומתן שמנהלת המדינה מול ישראל, תוך רמיזה לכך שהזירה הלבנונית משמשת את טהראן כקלף מיקוח במגעיה עם וושינגטון. לדבריו, ההנהגה הלבנונית מגבשת בהדרגה עמדה תקיפה יותר כלפי הארגון והתערבותה של איראן, מתוך תפיסה שהחלת ריבונות המדינה וקידום המשא ומתן המדיני הם אינטרס לבנוני מובהק ולא דרישה חיצונית (אלג’ומהוריה, 9 ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם הפלנגות, נדים אלג’מיל, תקף את חזבאללה והגדירו כשלוחה של איראן הפועלת מחוץ למסגרת המדינה. הוא קרא להגברת הפיקוח על הגבול עם סוריה, לחיזוק הצבא ולפירוק מוקדי ההשפעה שבנה הארגון במוסדות המדינה, כחלק מהמאמץ להשיב את הסמכות הביטחונית הבלעדית לידי המדינה (אלדיאר, 13 ביוני 2026).
• יו”ר מפלגת “תנועת השינוי”, עו”ד אלי מחפוז, הגיש הצעת חוק המבקשת לעגן בחקיקה את עקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה הלבנונית. ההצעה קובעת כי כלל אמצעי הלחימה והמסגרות הצבאיות או החצי-צבאיות יועברו לאחריות הצבא ומנגנוני הביטחון הרשמיים, לצד קביעת מנגנוני אכיפה, פיקוח על הגבולות וענישה נגד החזקת נשק בלתי חוקי או מימון ארגונים חמושים. מחפוז הדגיש כי ההצעה אינה מכוונת נגד חזבאללה בלבד, אלא נגד כל גורם המחזיק בנשק מחוץ למסגרת המדינה, וכי מטרתה לחזק את מוסדות השלטון ולבסס את עקרון השוויון בפני החוק. עם זאת, הוא הטיל על חזבאללה אחריות למצב הביטחוני בדרום לבנון וקרא לארגון למסור את נשקו למדינה, בטענה כי רק הצבא הלבנוני מוסמך להגן על הריבונות הלאומית ולמנוע את המשך קיומן של סמכויות ביטחוניות מקבילות במדינה. (נדאא’ אלוטן, 11 ביוני 2026).

אתגרי חזבאללה

בקיעים בתמיכה השיעית^[3]

• במאמר פרשנות צוין כי חזבאללה מגביר את ביקורתו כלפי הנשיא ג’וזף עון על רקע סימנים לתמיכה גוברת בקרב חלקים מהציבור השיעי במאמציו לקדם את בלעדיות הנשק בידי המדינה ואת המשא ומתן המדיני. המאמר הוסיף כי במטרה לבלום את השחיקה בבסיס התמיכה שלו, הארגון מנסה למסגר את מדיניות הנשיא כניסיון לפגוע במעמדה הפוליטי של העדה השיעית ולא רק לצמצם את כוחו הצבאי של חזבאללה (אלנהאר, 11 ביוני 2026).
• בהקשר זה, נטען כי חזבאללה פועל לבסס מחדש את הלגיטימציה להמשך החזקת נשקו באמצעות הדגשת “הזכות הלגיטימית להתנגד לכיבוש”. לפי הפרשנות, הארגון מבקש לקבע את הטענה כי גם אם תושג הפסקת אש, המשך הנוכחות הישראלית בשטח לבנון מהווה הצדקה להמשך קיום ה”התנגדות” ולשימור יכולותיה הצבאיות (אלמדן, 14 ביוני 2026).
• מרואיין שהציג עצמו כלוחם חזבאללה טען כי הלחימה נועדה להגן על לבנון, לצד קולות ביקורתיים של אזרחים ועקורים שהטילו על הארגון אחריות להמשך הסבל וההרס במדינה. בתגובה פרסם חזבאללה הכחשה חריגה וטען כי המרואיין אינו משתייך לשורותיו וכי הריאיון לא תואם עמו. מעבר להכחשה עצמה, תגובת הארגון שיקפה את רגישותו לאופן ייצוגו בתקשורת בתקופה שבה מתחדד הוויכוח הציבורי בלבנון סביב תפקידו, נשקו והמחיר שמשלמת המדינה בעקבות המלחמה (סי-אן-אן, 11 ביוני 2026;Lebanon Debate , 11 ביוני 2026).

יחסי חזבאללה ואיראן

• חזבאללה בירך על ירי הטילים האיראניים נגד ישראל ב-7 ביוני 2026 בתגובה לתקיפה הישראלית באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות והציג אותו כהוכחה למחויבות טהראן להגנת לבנון. הארגון קרא לשיקום היחסים בין בירות לבין טהראן, דחה את הביקורת שהשמיעו גורמים בממשל הלבנוני נגד איראן, והציג את “ציר ההתנגדות” כמרכיב כוח מרכזי במשא ומתן מול ישראל (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של חזבאללה, 9 ביוני 2026).
• עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, טען כי התגובה האיראנית האחרונה חיזקה את מעמד חזבאללה במשא ומתן והמחישה כי הזירה הלבנונית נותרה חלק בלתי נפרד מכל הסדר אזורי עתידי. לדבריו, טהראן ממשיכה לראות בחזבאללה נכס אסטרטגי שאינו ניתן להפרדה מהמגעים מול ארה”ב (אלאח’באר, 9–11 ביוני 2026).
• בהקשר זה, צוין כי חזבאללה חש מחוזק לאחר הירי האיראני מאחר שזו הייתה הפעם הראשונה שבה איראן באה לעזרת הארגון מאז שהוא החל בעימותים עם ישראל באוקטובר 2023. כמו כן, הדרישה האיראנית כי הפסקת האש בלבנון תהיה חלק בלתי נפרד מההסכם עם ארה”ב סייע להציב את חזבאללה במרכז המשוואה הלבנונית והאזורית, כאשר הארגון ניצב בפני עמדת חולשה בתוך העדה השיעית ומול הממשל הלבנוני. בשל כך, חזבאללה רואה בהתפתחויות האחרונות הזדמנות לשקם את מעמדו הפוליטי בלבנון לאחר תקופה של לחצים צבאיים ופוליטיים. המאמר הוסיף כי התמיכה האיראנית נועדה לא רק להרתיע את ישראל אלא גם להבהיר כי חזבאללה נותר נכס אסטרטגי מרכזי עבור טהראן ומרכיב חשוב במערכת הפוליטית הלבנונית (לה מונד, 9 ביוני 2026).
• “שני מקורות” ציינו כי מאז סיכול מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, בספטמבר 2024, משמרות המהפכה של איראן פעלו לארגן מחדש את חזבאללה ולמעשה תפסו את השליטה על הארגון והפכו אותו מבעל ברית לשלוחה ישירה. לפי הדיווח, ההערכה היא כי איראן היא שעמדה מאחורי ההחלטה לשגר את הרקטות לעבר ישראל ב-2 במרץ 2026, מהלך שהחל את המערכה הנוכחית (הטיימס, 9 ביוני 2026). בהקשר זה, דווח כי בכירים צבאיים איראניים שפרוסים ברחבי לבנון מהווים את ציר הקשר בין טהראן לבין חזבאללה והם מעורבים בפיקוד על הארגון ובקבלת ההחלטות בזמן המערכה מול ישראל. צוין כי הבכירים משקפים למשטר בטהראן את מצבו של הארגון ואת צרכיו והם פועלים כדי להעביר עוד כספים, ציוד, אמצעי לחימה והכשרות לחזבאללה במטרה לסכל את מאמצי השלטון הלבנוני להצר את צעדי הארגון (כאן 11, 13 ביוני 2026).

המתיחות הבין-עדתית בלבנון

• הפצת כרזות תמיכה בחזבאללה ובמורשתו של המזכ”ל לשעבר, חסן נצראללה, במספר מוקדים מרכזיים בבירות עוררה תגובה מהירה מצד הרשויות הלבנוניות, אשר הורו על הסרתן ופתחו בחקירה לאיתור האחראים למהלך. לפי הדיווח, מנגנוני הביטחון בוחנים את האפשרות שמדובר בפעולה מאורגנת ומתואמת, לאחר שהכרזות נתלו במקביל במספר אזורים בעיר. האירוע משקף את הרגישות הפוליטית הגוברת סביב נוכחותו הציבורית של חזבאללה בבירה, ואת מאמצי הרשויות לצמצם גילויי כוח והשפעה פומביים של הארגון בתקופה שבה גובר הוויכוח הפנימי בלבנון סביב מעמדו ותפקידו העתידי (אלאח’באר, 11 ביוני 2026).

• מאמר ביומון אלנהאר הצביע על התרחקות גוברת בין חזבאללה לבין חלק מבעלי בריתו הסונים, אשר החלו לתמוך בבלעדיות הנשק בידי המדינה ובמדיניות שמוביל הנשיא ג’וזף עון. לפי המאמר, דבריהם של פיצל כראמי, אסאמה סעד וגורמים נוספים משקפים שחיקה בתמיכה הסונית בארגון והתחזקות הדרישה לחיזוק סמכות המדינה ולקידום הסדרים מדיניים. בכך הצביע המאמר על בידוד פוליטי גובר של חזבאללה מחוץ לבסיס התמיכה השיעי שלו (אלנהאר, 10 ביוני 2026).
• המופתי השיעי, אחמד קבלאן, תקף בחריפות את הנהגת לבנון והאשים את הנשיא ג’וזף עון וראש הממשלה, נואף סלאם, בקידום מדיניות המשרתת, לדבריו, אינטרסים אמריקאיים וישראליים ופוגעת ב”התנגדות”. במקביל, קרא לשמירה על האחדות הלאומית ולמניעת פילוג פנימי, הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין המדינה, הצבא וחזבאללה, והציג את הארגון כמרכיב חיוני בהגנת לבנון מול ישראל. קבלאן העניק גיבוי למנהיג אמל, נביה ברי, וקרא לחיזוק שיתוף הפעולה האזורי עם מדינות ובהן איראן, סעודיה, תורכיה ופקיסטן, כחלק מחזונו למערכת אזורית שתצמצם את ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון (אלדיאר, 10 ביוני 2026; אלג’ומהוריה, 12 ביוני 2026).
• איש הדת השיעי, סייד עלי פצ’לאללה, טען כי הפילוג הפנימי בלבנון מחליש את המדינה ומשרת את ישראל. הוא קרא לדיאלוג לאומי לגיבוש הסכמה סביב ביטחון המדינה וריבונותה, הביע תקווה כי ההבנות בין איראן לארה”ב יסייעו להפסקת הלחימה, וקרא להגברת מעורבות המדינה בטיפול במשבר הכלכלי ובמצוקת העקורים (אלדיאר, 12 ביוני 2026).
• בניסיון למצב עצמו בעמדת ביניים בין המחנה התומך במשא ומתן לבין מחנה “ההתנגדות”, הציג יו”ר המפלגה הפרוגרסיבית הסוציאליסטית לשעבר, הבכיר הדרוזי וליד ג’נבלאט, עמדה המשלבת התנגדות להמשך “ההפרות” והפעילות הישראלית בלבנון לצד הסתייגות ברורה ממסלול של שלום מלא עם ישראל בעת הנוכחית. ג’נבלאט הזהיר מפני מה שתיאר כ”שאיפות התפשטות” ישראליות והביע חוסר אמון עמוק בתפקיד ארה”ב כמתווכת, תוך שהדגיש את הצורך בחיזוק הצבא הלבנוני ובנוכחות בינלאומית בדרום כדי למנוע הסלמה נוספת. במקביל, הוא קרא לאימוץ גישה פרגמטית המבוססת על שימור היציבות הפנימית והימנעות מעימותים העלולים לפגוע במרקם החברתי בלבנון (אלג’ומהוריה, 11 ביוני 2026).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, ביקר בפקיסטן במסגרת המאמצים של הצבא הלבנוני להרחיב את קשריו הביטחוניים והצבאיים מעבר למעגל השותפים המסורתי במערב ובמדינות ערב. במהלך הביקור, דנו הצדדים באפשרויות להעמקת שיתוף הפעולה בתחומי ההכשרה, בניין הכוח והתמיכה בצבא לבנון נוכח האתגרים הביטחוניים הניצבים בפניו, לצד חשיפה ליכולותיה הביטחוניות והתעשייתיות של פקיסטן (חשבוןX של צבא לבנון, 10 ביוני 2026).

יוניפי”ל

• הכוח האיטלקי ביוניפי”ל העביר סיוע הומניטרי למשפחות עקורות בנפת צור, בשיתוף הרשויות המקומיות, תוך הדגשת מחויבותו להקל על תנאי החיים של האוכלוסייה האזרחית. האירוע ממחיש את התלות הגוברת של תושבי הדרום בסיוע חיצוני ובפעילותם של ארגונים בינלאומיים, על רקע הקושי של מוסדות המדינה לספק מענה מלא לצרכים ההומניטריים באזור (נדאא’ אלוטן, 8 ביוני 2026).
• דובר יוניפי”ל מסר כי מזכ”ל האו”ם הציג בפני מועצת הביטחון מספר חלופות לעתיד הכוח הבינלאומי בדרום לבנון, הכוללות מודלים שונים של היקף כוחות וסמכויות פעולה. לדבריו, אחת ההצעות כוללת מעבר למתכונת של משקיפים בלתי חמושים לצד כוח אבטחה מצומצם, שיאפשר את המשך ביצוע המשימות המוגדרות בהחלטה 1701, ובהן פיקוח על “הקו הכחול”, ניטור הפרות ומעקב אחר ההתפתחויות בשטח. הדובר הדגיש כי ההכרעה בנושא מצויה בידי מועצת הביטחון במסגרת הדיונים על חידוש מנדט יוניפי”ל, וכי עד לקבלת החלטה חדשה ממשיך הכוח לפעול בהתאם למנדט הקיים (נדאא’ אלוטן, 13 ביוני 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• לפי נתוני הממשל הלבנוני, מאז תחילת המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026, נמנו לפחות 3,783 הרוגים ו-11,699 פצועים (אלנשרה, 14 ביוני 2026).

• התאגדות הכפרים הנוצריים בדרום לבנון התריעה מפני החרפת המצוקה האזרחית באזורי הגבול, על רקע ההרס, הפגיעה בשירותים החיוניים והקשיים בהגעת סיוע. ההתאגדות קראה לממשלה להגביר את הסיוע והשיקום והדגישה כי האחריות להגנת התושבים מוטלת על המדינה (אלדיאר, 9 ביוני 2026). בהקשר זה, מוסדות הכנסייה המשיכו לחלק מזון, תרופות וציוד הומניטרי לאלפי משפחות, תוך מילוי חלק מהפער שנוצר בשל היעדר מענה מספק מצד המדינה (אלדיאר, 8 ביוני 2026).
• גם העיירות הסוניות והדרוזיות בדרום ממשיכות לשאת במחיר הלחימה, אשר מתבטא בפגיעה בפרנסה, בחקלאות ובחופש התנועה. במקביל, נעשו בחלק מהיישובים מאמצים להרחיק פעילות צבאית במטרה לצמצם את הסיכון לפגיעה ישראלית (אלשרק אלאוסט, 12 ביוני 2026).
• מגזר התיירות והמלונאות בלבנון ממשיך להיפגע מהמצב הביטחוני. אף שחלק מהמלונות נהנים מתפוסה זמנית של עקורים, הענף כולו סובל מירידה חדה בהזמנות, כאשר כ-75 אחוז מההזמנות הפוטנציאליות לעונת הקיץ לא מומשו עד כה (אלנהאר, 12 ביוני 2026).

פלסטינים בלבנון

• השגריר הפלסטיני בלבנון, מחמד אלאסעד, נפגש עם המופתי של צור ונפותיה, במסגרת מאמצים לחיזוק הקשרים בין הגורמים הפלסטיניים והלבנוניים על רקע הלחימה המתמשכת באזור. השניים הדגישו את חשיבות השמירה על אחדות, לכידות חברתית ושיתוף פעולה בין שני העמים, לצד תמיכה בזכויות הפלסטיניות והבעת התנגדות לפעילות ישראל בלבנון וברצועת עזה (סוכנות הידיעות הפלסטינית, 10 ביוני 2026).
• מחנות הפליטים הפלסטיניים באזור צור ממשיכים לקלוט עקורים לבנונים חרף הפגיעות שספגו בתקיפות ישראליות. דווח על הסתמכות גוברת על סיוע קהילתי ועל ביקורת כלפי המדינה, אונר”א והשגרירות הפלסטינית בשל המענה המצומצם לצורכי העקורים והתושבים (אלאח’באר, 13 ביוני 2026).
• שני קצינים במנגנון הביטחון הלאומי הפלסטיני נהרגו מירי במחנה הפליטים הפלסטיני עין אלחלוה. בעקבות האירוע הועלתה הכוננות במחנה, נפרסו כוחות ביטחון ונפתחה חקירה. הנהגת פתח הגדירה את התקרית כניסיון לערער את היציבות במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון (אלדיאר, 14 ביוני 2026).

^[1] בנובמבר 2024, דווח כי דקדוק נפגע בתקיפה ישראלית בדמשק, אולם לא היה אישור רשמי כי הוא סוכל. להרחבה על פעילותו של דקדוק, ראו מחקר של מרכז המידע מ-17 במרץ 2019: "עלי מוסא דקדוק (אבו חסין סאג’ד): דיוקנו של מפקד ההתארגנות הצבאית של חזבאללה ברמת הגולן (“תיק הגולן”)".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-11 ביוני 2026: " חזבאללה מחריף את קמפיין הדה-לגיטימציה נגד הממשל הלבנוני".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-14 ביוני 2026: "סימנים להתגברות הביקורת נגד חזבאללה מתוך העדה השיעית בלבנון".

מאמרים נוספים בתחום