מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (12-5 בינואר 2026)

עיקרים

• צה”ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ולמניעת התעצמות מחודשת של הארגון. בין השאר, הותקפו מחסני אמצעי לחימה מעל הקרקע ומתחתיה ואתרי שיגור ומשגרים, וסוכלו חמישה פעילי חזבאללה. בנוסף, הותקפו אתרים צבאיים של חמאס בדרום לבנון.
• נשיא לבנון עון שמר על אופטימיות זהירה והצהיר כי הסיכון למלחמה נרחבת נמנע כמעט לחלוטין, על אף המשך התקיפות הישראליות, וציין כי השגת הסכמות מול ישראל תהווה צעד משמעותי לעבר שלום.
• צבא לבנון הודיע על השגת “שליטה מבצעית” במרחב שמדרום לליטאני בדרום לבנון במסגרת השלב הראשון של יישום התוכנית למונופול המדינה על הנשק, אולם הממשלה עדיין לא קבעה לוחות זמנים להמשך פירוק נשק חזבאללה. שר החוץ הלבנוני טען כי כוחות צבא לבנון מסוגלים להתעמת עם חזבאללה אם יהיה צורך.
• שר החוץ האיראני ביקר בלבנון ונועד עם הנהגת המדינה ועם מזכ”ל חזבאללה. הוא הביע רצון לחזק את הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות וטען כי טהראן תומכת בחזבאללה כארגון “התנגדות”, אך אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של לבנון.
• חבר פרלמנט מטעם חזבאללה הזהיר כי פגיעה אמריקאית באיראן תוביל להסלמה אזורית רחבת היקף.
• נטען כי בכירים בדרגי הביניים בחזבאללה החלו להוציא את משפחותיהם והונם מלבנון, בעיקר לאמריקה הלטינית.

המתיחות בין ישראל לחזבאללה

פעילות צה”ל

• בשבוע האחרון, המשיך צה”ל בתקיפות נגד יעדי חזבאללה במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. בין השאר, בוצעו תקיפות בדרום לבנון ובאלבקעא נגד מחסני אמצעי לחימה של חזבאללה מעל הקרקע ומתחתיה, אתרי שיגור ומשגרים, מבנים צבאיים וכלים הנדסיים שסייעו לשיקום תשתיות. בנוסף, סוכלו חמישה פעילי חזבאללה, בהם שני פעילים ביחידה האווירית (127) של הארגון (דובר צה”ל, 12-5 בינואר 2026). כלי תקשורת בלבנון דיווחו על חמישה הרוגים ולפחות חמישה פצועים בתקיפות ישראליות (אלנשרה, 12-5 בינואר 2026). אתרים המזוהים עם חזבאללה מסרו על חמישה פעילים הרוגים, אחד מהם היה חבר מועצת בנת ג’ביל (ערוץ הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב ובלאע’, 12-5 בינואר 2026)..
• “מקורות בלבנון” טענו כי הועבר מסר להנהגה בלבנון, לפיו אם ישראל תפתח במערכה נגד חזבאללה, היא תפעל באופן ממוקד נגד תשתיות צבאיות באמצעות תקיפות אוויריות ופעולות קרקע מוגבלות, ללא פלישה רחבת היקף, תוך הימנעות מפגיעה במוסדות המדינה ומתן מסדרונות בטוחים לאזרחים, כל עוד ממשלת לבנון לא תתערב לטובת הארגון. במקביל, הועברו לדרג המדיני בבירות מסרים חמורים יותר, לפיהם ישראל מכינה תקיפות בקנה מידה נרחב, במיוחד בתרחיש שבו חזבאללה יתערב בעימות אפשרי בין ישראל לאיראן. לפי “המקורות”, מסרים אלו מוצגים לא כ”הפחדה תקשורתית” אלא כאזהרה אסטרטגית רצינית, שמטרתה להבהיר כי חלון ההכרעה מתקרב וכי סירוב חזבאללה לוותר על יכולותיו האסטרטגיות, מגביר באופן משמעותי את הסבירות להסלמה קרובה (נדאא’ אלוטן, 6 ו-12 בינואר 2026).

חזבאללה

• סיעת חזבאללה בפרלמנט מסרה כי מדינת לבנון, על כל מרכיביה – המדינה, העם, הצבא ו”ההתנגדות” – מילאה את מחויבויותיה במסגרת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 בדרום הליטאני. בהודעה נאמר כי כעת מוטלת האחריות על הממשלה ללחוץ על ישראל לקיים את חלקה, ובראשו הפסקת התקיפות ונסיגה מלאה מהשטחים “שכבשה”, תוך הימנעות מוויתורים שעלולים, בראיית חזבאללה, לעודד את “האויב” להמשיך ולהפעיל לחץ. בהודעה קראה הסיעה לכלל הלבנונים להתלכד בעמדה אחת נגד “הכיבוש”, והזהירה מפני צעדים שעלולים לזרוע פילוג פנימי. במקביל הפנתה הסיעה ביקורת חריפה כלפי ארה”ב, שלטענתה מדיניותה באזור מערערת את הסדר הבינלאומי ומקרבת את האזור לכאוס (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 8 בינואר 2026).
• “מקורות ביטחוניים בלבנון” טענו כי חזבאללה החל בפריסה חשאית מחדש של כוחות ונשק אסטרטגי, מתוך הערכה שעימות רחב עם ישראל קרב ובמטרה לשמר יכולת תגובה לאחר ספיגת מכה ראשונה. המהלך, שנעשה בעקבות מידע על גיבוי אמריקאי למתקפה ישראלית, כולל העברת יחידות עילית, טילים ואמצעי לחימה מתקדמים לאזורי העומק ההרריים מצפון לליטאני, והסתרת אמצעים רגישים כדי לצמצם פגיעה במכת פתיחה (ארם ניוז, 6 בספטמבר 2026).

ממשל לבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, האשים כי גל התקיפות הישראלי ב-6-5 בינואר 2026 נגד יעדים של חזבאללה וחמאס נועד לסכל את המאמצים הבינלאומיים לבלימת ההסלמה. לדבריו, עיתוי התקיפות, ערב כינוס הוועדה המפקחת על הפסקת האש, מעורר סימני שאלה באשר לכוונות ישראל. הוא הדגיש כי לבנון משתפת פעולה עם הקהילה הבינלאומית וכי צבא לבנון פועל בנחישות וביסודיות לפירוק חזבאללה מנשקו מדרום לליטאני (חשבון X של נשיאות לבנון, 6 בינואר 2026).
• בריאיון לציון שנה לכהונתו, הביע עון פעם נוספת אופטימיות זהירה ואמר כי הסיכון למלחמה נרחבת או לפלישה קרקעית ישראלית נמנע ברובו, אולם התקיפות עלולות להמשיך עוד זמן רב. הוא הוסיף כי המאמצים הלבנוניים מתמקדים כיום בגיבוש הסכם ביטחוני, נסיגה ישראלית, עצירת מעשי האיבה, החזרת האסירים הלבנונים הכלואים בישראלית ופתרון לסוגיית הגבול. לדבריו, זה יהווה צעד משמעותי לעבר שלום, אולם הוא הדגיש כי “שלום הוא מצב של אי לוחמה” והדגיש כי ישראל אינה צריכה לפחד מביטחון יישובי הצפון (ערוץ הטלגרם של נשיאות לבנון ו-LBCI, 11 בינואר 2026).

• בהקשר זה, שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, הדגיש כי לבנון נמצאת עדיין רשמית במצב מלחמה עם ישראל. בריאיון למכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, הוא ציין כי נורמליזציה עם ישראל היא טאבו בלבנון והקריאות לדון בשלום בפומבי הן שוליות ואותו הדבר חל על שיתוף פעולה כלכלי המקודם על ידי גורמים ישראליים (אלנהאר, 7 בינואר 2026).

צבא לבנון

• “מקורות במצרים ובלבנון” מסרו כי במסגרת העמקת שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות, נשלחו בחודשיים האחרונים עשרות יועצים צבאיים ממצרים ללבנון. לדברי “המקורות”, מצרים מסייעת לצבא לבנון בשדרוג יכולותיו המודיעיניות, ובוחנת העברת אמצעי לחימה, כלי רכב משוריינים ומערכות הגנה אווירית. הם הדגישו כי מטרת המהלך היא חיזוק מוסדות המדינה הלבנונית באמצעות הצבא, ולא סיוע ישיר בפירוק חזבאללה מנשקו (The National, 6 בינואר 2026).

יוניפי”ל

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, נועד עם ראש המחלקה לשמירה על השלום באו”ם, ז’אן-פייר לקרואה, ציין כי לבנון מקבלת בברכה כל מדינה שמעוניינת להתייצב בדרום לבנון, לאחר השלמת נסיגת יוניפי”ל עם סיום המנדט בסוף שנת 2026, ולפעול לפי הסכם הקובע את מסגרת הפעילות לצד צבא לבנון (חשבון X של הנשיאות הלבנונית, 7 בינואר 2026). בנוסף, עון ציין כי היקף כוחות צבא לבנון בדרום המדינה צפוי לעלות בהדרגה ליותר מעשרת אלפים חיילים וקצינים. הוא הדגיש כי השלמת פריסת הצבא עד הגבול הדרומי מתעכבת בשל המשך החזקת ישראל בשטחים שכבשה ואי-עמידתה בהסכם, והבהיר כי צבא לבנון ממלא את משימותיו בדרום הליטאני וכי הטענות הישראליות והפנימיות בדבר כשל בתפקודו אינן נכונות (סוכנות הידיעות הלבנונית, 7 בינואר 2026)
• במהלך ביקורו בלבנון, לקרואה סייר עם פיקוד יוניפי”ל בדרום לבנון וביקר בעמדות הארגון לאורך הקו הכחול (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 6 בינואר 2026).

ביקור שר החוץ האיראני בלבנון

• שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, ביקר בלבנון ונועד עם ראשי המדינה וארגון חזבאללה, כאשר במרכז הפגישות עמדו חיזוק הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות ודיון באתגרים ביטחוניים אזוריים. להלן עיקרי הביקור והפגישות:
  • נשיא לבנון, ג’וזף עון, הדגיש בפגישה עם עראקצ’י כי לבנון מעוניינת בפיתוח יחסיה עם איראן, לרבות בתחומי הכלכלה והמסחר, אך על בסיס כבוד הדדי ואי-התערבות בענייניה הפנימיים. עראקצ’י הביע את תמיכת טהראן בעצמאות לבנון ובריבונותה על כל שטחיה, ואת הרצון לחזק את הקשרים בין שתי המדינות (חשבון X של נשיאות לבנון, 9 בינואר 2026).

• • שר החוץ הלבנוני, יוסף רג׳י, בירך על הקשרים עם איראן אך קרא להפניית כל סיוע ישירות למדינה ולמוסדותיה, והדגיש כי בלעדיות הנשק וההחלטות על מלחמה ושלום חייבות להיות בידי המדינה בלבד. הוא קרא לאיראן לסייע בגיבוש גישה חדשה לסוגיית נשק חזבאללה, וציין כי שיקום לבנון מתעכב משום שמדינות תורמות מתנות את סיוען בהתקדמות בתחום זה. עראקצ׳י ציין כי איראן מבקשת לבסס את יחסיה עם לבנון על כבוד הדדי וריבונות, תומכת באחדותה ואינה מתערבת בהחלטותיה, וכי האחריות להגנת לבנון מוטלת על ממשלתה. הוא טען שאיראן תומכת בחזבאללה כארגון “התנגדות”, אך משאירה את ההחלטות הנוגעות ללבנון בידי הלבנונים (MTV, 9 בינואר 2026).
  • בפגישה שקיים מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, עם עראקצ’י, הוא האשים את ישראל וארה״ב בהמשך “התוקפנות וב”הפרת” הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024, למרות שלטענתו לבנון מילאה את התחייבויותיה מדרום לליטאני. קאסם הדגיש כי חזבאללה ימשיך לשתף פעולה עם המדינה והצבא הלבנוניים במאבק נגד ישראל. עראקצ’י ציין את רצונה של איראן בחיזוק הקשרים עם לבנון ומסר כי המשלחת הכלכלית שנלוותה אליו נועדה להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומים שונים (אלמנאר, 9 בינואר 2026). עראקצ’י גם ביקר במתחם הקבר של מזכ”ל חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה (תסנים, 8 בינואר 2026).

• “מקורות” מסרו כי שירותי הביטחון בנמל התעופה של בירות מנעו מהמשלחת האיראנית שמלווה את שר החוץ עראקצ’י להכניס ארבע מזוודות לתוך המדינה והחזירו אותן למטוס (אלג’דיד, 9 בינואר 2026).
• מנהיג מפלגת הפלנגות הנוצרית, סאמי אלג’מיל, יצא נגד ביקורו של שר החוץ האיראני, ואמר כי הרטוריקה האיראנית כלפי לבנון משדרת דו־פרצופיות בולטת: בעוד שר החוץ עראקצ’י מדבר בפומבי על “אינטרסים משותפים” ויחסים שוויוניים, גורמים בטהראן ממשיכים להתייחס ללבנון בפועל כאל אזור השפעה וכקלף מיקוח אזורי. הוא הוסיף כי הפער בין הדיבור לדפוסי הפעולה מעורר תחושת זלזול בריבונות הלבנונית, ומטיל צל על הביקור עצמו, שנתפס כבעל אג’נדה פוליטית החורגת מן המסרים “המפייסים” שהוצגו כלפי חוץ (חשבון X של סאמי אלג’מיל, 9 בינואר 2026).

אתגרי חזבאללה^[1]

פירוק נשק חזבאללה

• ב-8 בינואר 2026, עדכן מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, את שרי ממשלת לבנון כי הושלם השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק וכי הושגה שליטה “יעילה וממשית” מדרום לנהר הליטאני בדרום המדינה, למעט באזורים שתחת שליטת כוחות צה”ל. דווח כי השרים מתנגדי חזבאללה דרשו לוחות זמנים מחייבים להמשך יישום התוכנית, בעוד שרי חזבאללה ואמל התנו כל התקדמות בעצירת “ההפרות” הישראליות. בתום הישיבה, הנחתה הממשלה את הצבא להכין תוכנית לפירוק הנשק מצפון לנהר הליטאני, אולם לא נקבעו לוחות זמנים. בחזבאללה נמנעו מלהתייחס ישירות להודעת הצבא, אולם שבו על עמדתם כי הארגון בפרט, ולבנון בכלל, יישמו את הסכם הפסקת האש במלואו וכי על ישראל למלא את כל המחויבויות שלה.^[2]
• שר החוץ של לבנון, יוסף רג’י, האשים כי חזבאללה “משקר או שהוא לא יודע לקרוא” בשל האיום במלחמת אזרחים אם צבא לבנון ימשיך בפירוק הארגון מנשקו באזור שמצפון לליטאני. לדבריו, האזהרות הן סוג של סחיטה גלויה של ממשלת לבנון. לפי רג’י, חזבאללה מנסה להרוויח זמן כדי לארגן מחדש את שורותיו ולהמשיך את הדומיננטיות שלו במדינה. רג’י גם טען כי כוחות צבא לבנון מסוגלים להתעמת עם חזבאללה צבאית, אם יהיה צורך בכך (אלנהאר, 7 בינואר 2026).

• ערב ישיבת הממשלה, פורסמו בכלי תקשורת בלבנון צילומים מתוך מתקן תת-קרקעי של חזבאללה בדרום לבנון, אשר משתרע על פני מאות מטרים בין כפרא לצדיקין, מדרום לנהר הליטאני, אליו נכנסו כוחות הצבא בסוף דצמבר 2025. במתקן התגלו כמויות גדולות של תחמושת ואמצעים מתקדמים, ובהם גם רחפני סיור מדגם סובייטי ישן, ששימשו לאיסוף מודיעין ומספר טילי שיוט מפורקים מסוג DR-3, מתוצרת רוסית. דווח כי הכוחות עדיין ממשיכים בנטרול המתקן, כאשר ההערכות הן כי העבודות יימשכו כשבוע נוסף (אלג’דיד, 7 בינואר 2026). מומחים ציינו כי גודל המתקן, מבנהו והתשתיות שבתוכו מעידים על אתר אחסון והפצה מרכזי, ולא על מחסן שגרתי. לדברי “גורמים צבאיים”, חשיפת האתר השתלבה בנתונים שמציג צבא לבנון על איתור מנהרות, מחסני נשק ופריסה רחבה של כוחות בדרום והמחישה כי תהליך פירוק התשתיות החמושות מדרום לליטאני מתקדם, אך מה שנחשף לציבור הלבנוני הוא ככל הנראה רק חלק מהתמונה המלאה (אלשרק אלאוסט, 10 בינואר 2026). בכלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה מיהרו להפחית מחשיבות הפרסום וטענו כי מדובר במתקן ישן, עוד מימי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. בין השאר, נמסר כי “התנגדות אינה נמדדת על ידי מתקן שקיבל שם חדש או זכה לתשומת לב תקשורתית והיא לא רועדת בגלל צילום בחדר שמנסה לעורר כאוס כי ההתנגדות היא דרך חיים” (ערוץ הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב, 7 בינואר 2026). דווח כי צבא לבנון עצר את החייל שצילם את התמונות וכן חייל נוסף שהופיע בהן. נטען כי המעצר בוצע על רקע הסערה הציבורית והטענות ל”פגיעה בכבוד ההתנגדות” (אלאח’באר, 7 בינואר 2026).

     
מימין: טילי שיוט DR-3 שהתגלה במחסן חזבאללה. משמאל: חייל לבנוני ליד ארגזי תחמושת במחסן
(אלג’דיד, 7 בינואר 2026)

• דווח כי בעוד מצרים, צרפת ומדינות ערב פועלות לקידום ריסון יכולות חזבאללה, תורכיה מתייחסת לסוגיית נשק הארגון מנקודת מבט אסטרטגית שונה, הנגזרת מהעימות הרחב שלה עם ישראל וניסיונות לבסס ציר ישראלי–יווני–קפריסאי. לפי הדיווח, תורכיה פועלת להדק את שיתוף הפעולה עם איראן, ובהקשר זה נרשמה גם הפעלה ישירה של ערוצי תקשורת בין שגרירות תורכיה בבירות לבין הנהגת חזבאללה, המעידה על נכונות תורכית לנהל דיאלוג ישיר עם הארגון ולבחון את סוגיית נשקו לא כבעיה לבנונית פנימית בלבד, אלא כמרכיב במאזן הכוחות האזורי מול ישראל (אלדיאר, 10 בינואר 2026).

אתגר שיקום חזבאללה

• “מקורות בלבנון” דיווחו כי חזבאללה מצוי בעיצומו של ארגון מחדש עמוק במערכי הפיקוד, השליטה והביטחון הפנימי, כחלק מהיערכות לעימות עתידי מול ישראל ולצמצום פגיעותו לסיכולים ממוקדים ולחדירה מודיעינית. במסגרת זו מחליף הארגון דמויות פיקוד מזוהות במפקדים אלמוניים, מבזר סמכויות, מבטל או ממזג יחידות, ומאמץ מבנה מבוזר, חשאי ומדורג יותר, לרבות שינויי עומק ביחידת הקישור והתיאום וצמצום משקלו של ראש יחידת התיאום והקישור, ופיק צפא. במקביל, נרשמת שחיקה גוברת בדרג הביניים הנושא בעומס מבצעי, ארגוני וחברתי, תופעה שההנהגה מנסה להכיל אך נתפסת כאינדיקציה לרגישות פנימית מצטברת (ארם ניוז, 9 בינואר 2026; אלמדן, 7 בינואר 2026).
• לצד זאת, “מקורות” הצביעו על תופעה שבה בכירים בדרגי הביניים וגורמים פיננסיים בחזבאללה החלו להוציא בחודשים האחרונים את משפחותיהם והונם מלבנון, בעיקר ליעדים באמריקה הלטינית, תוך שימוש ברשתות ישנות, אזרחויות חלופיות וחברות קש. הודגש כי מעבר להיבט הכלכלי, למהלך זה משמעות תודעתית ופוליטית חריפה המשקף חוסר אמון של חלק ממפעילים בארגון ביכולת העמידה של הזירה הלבנונית, ויוצר פער בין רטוריקת ההקרבה והעימות לבין התנהלות אישית שמבקשת להבטיח נתיבי מילוט, במקרה של הסלמה רחבה או קריסה פנימית (אלשרק אלאוסט, 8 בינואר 2026).

אתגר השיקום האזרחי

• דווח כי מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הורה על פתיחת חקירה פנימית לבירור כשלים ולהשבת האמון בארגון לאחר טענות של תושבים על אי שוויון באופן חלוקת הפיצויים ועל רקע השיקום האיטי של האזורים שנפגעו בכפרי דרום לבנון, באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה. צוין כי המהלך משקף הכרה בדרג ההנהגה של חזבאללה כי כשלים בניהול הפיצויים והשיקום עלולים להפוך לנפיצים פוליטית וחברתית, במיוחד בעיתוי הנוכחי הכולל שחיקה, לחץ ציבורי והיערכות לעימות אפשרי (אלמדן, 7 בינואר 2026).

יחסי חזבאללה ואיראן

• על רקע איומי נשיא ארה”ב טראמפ לפעול נגד איראן במקרה של דיכוי המחאה נגד השלטון, הזהיר חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן עז אלדין, כי כל פגיעה אמריקאית באיראן תוביל להסלמה אזורית רחבת היקף ותיצור מצב נפיץ שבלתי ניתן לצפות את השלכותיו. הוא האשים את ארה״ב בהתנהלות תוקפנית ובזלזול בחוק הבינלאומי, וטען כי היא פועלת בבריונות ובכוח אך לא תשיג את יעדיה. עז אלדין הדגיש את חוסנה של איראן ואת יכולתה להתמודד עם לחצים ומשברים, והציג אותה כעוגן מרכזי של ציר “ההתנגדות” וכמגן הקהילה השיעית והעמים המדוכאים באזור (ערוץ הטלגרם בלאע’ מדיה, 10 בינואר 2026).
• במאמר פרשנות על מערכת היחסים הנוכחית שבין איראן לחזבאללה הודגש כי בצמרת האיראנית קיימת עמימות וחוסר אחידות ביחס לעתיד חזבאללה ולתפקידו בלבנון. נטען כי שליחו של יו״ר הפרלמנט נביה ברי, עלי חסן ח’ליל, נשלח לטהראן כדי לברר את “הנחיות השלב הבא”, על רקע בלבול וסתירות בתוך חזבאללה עצמו, שאיבד את אחדותו ופועל כיום דרך כמה מרכזי כוח בעלי אג’נדות סותרות. בפגישותיו של ח’ליל בטהראן, עלה פער חד בין הדרג המדיני האיראני, שמדגיש איפוק, שימור כוחו של חזבאללה והימנעות מהסלמה, מתוך ראיית המו״מ עם ארה״ב, לבין משמרות המהפכה, הדוחפים לשיקום היכולת הצבאית ולהתנגשות מחודשת עם ישראל, בטענה שרק כוח מרתיע את ישראל וארה״ב, ומתנגדים לכל דיבור על ריסון. לפי המאמר, ח’ליל חזר ללבנון ללא מסרים ברורים, והדבר חיזק את תחושת הבלבול והמבוכה האסטרטגית בחזבאללה (אלשרק אלאוסט, 8 בינואר 2026).

הפלסטינים בלבנון

• צה”ל תקף אתרים לייצור אמצעי לחימה ותשתיות צבאיות נוספות של חמאס בדרום לבנון, ובכלל זה באזור צידון (דובר צה”ל, 5 בינואר 2026). בתגובה, טען “גורם בכיר בחמאס” כי ישראל משתמשת ב”תירוצים שקריים” בדבר קיום תשתיות צבאיות של התנועה בלבנון כדי להצדיק את המשך פעולותיה הצבאיות ברצועת עזה ובלבנון (אלג’זירה, 5 בינואר 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 בדצמבר 2025: " מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך ה-12 בינואר 2026: "הודעת צבא לבנון על השלמת השלב הראשון בתוכנית פירוק נשק חזבאללה ועמדות גורמי הכוח במדינה".

מאמרים נוספים בתחום