מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (11-5 באוגוסט 2025)

עיקרים

• כוחות צה”ל תקפו תשתיות חזבאללה וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו תשתיות לאחסון כלים הנדסיים לשיקום תשתיות בדרום לבנון וסוכלו שלושה פעילי חזבאללה. כמו כן, סוכל בכיר בחזית העממית לשחרור פלסטין.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, חשף כי הארגון איבד כ-5,000 מלוחמיו במערכה נגד ישראל עד הפסקת האש בסוף נובמבר 2024. הוא העריך כי ישראל לא תצא לפעולה נרחבת חדשה בלבנון מאחר שהתגובה תהיה ירי טילים לשטחה.
• שישה חיילי צבא לבנון נהרגו בפיצוץ במנהרה לאחסון אמצעי לחימה של חזבאללה באזור צור. כוח יוניפי”ל חשף רשת מנהרות עם אמצעי לחימה בדרום לבנון.
• ממשלת לבנון הורתה לצבא להכין תוכנית לפירוק כל המיליציות החמושות, בהן חזבאללה, עד סוף השנה הנוכחית, ואישרה את העקרונות של מסמך הרעיונות של השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק. בחזבאללה הבהירו כי יתעלמו מהחלטות הממשלה והזהירו כי אף אחד לא יוכל לפרק את נשק “ההתנגדות”.
• דווח כי ארגון הבריאות של חזבאללה השעה את תשלומי האשפוזים בבתי חולים עבור משפחות פעילי חזבאללה בשל המשבר הכלכלי.

יישום הבנות הפסקת האש

פעילות צה”ל

• צה”ל המשיך לפעול נגד יעדי חזבאללה שזוהו בדרום לבנון, בניגוד להסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 שאסר על נוכחות הארגון מדרום לנהר הליטאני ונגד יכולות חזבאללה ומאמצי שיקום התעצמות של הארגון. בין השאר, הותקפו מחסני אמצעי לחימה, משגרים ותשתיות, בהן אוחסנו כלים הנדסיים ששימשו לשיקום תשתיות הארגון בדרום לבנון. כמו כן, סוכלו שלושה פעילי חזבאללה, בהם פעיל שעסק בהכוונת חוליות מחבלים בסוריה במטרה לשגר רקטות לעבר רמת הגולן. בתקיפה נוספת בבקעא סוכל ראש המחלקה הצבאית-ביטחונית בחזית העממית לשחרור פלסטין בסוריה (דובר צה”ל, 11-5 באוגוסט 2025). משרד הבריאות הלבנוני הודיע על 11 הרוגים ו-14 פצועים בתקיפות הישראליות (אלנשרה, 11-5 באוגוסט 2025).

חזבאללה

• בנאום שנשא מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, במקביל לישיבת הממשלה בנושא פירוק הנשק של חזבאללה, הוא העריך כי האינטרס הישראלי הוא לא להתחיל במתקפה נרחבת נגד לבנון מפני שאז “ההתנגדות”, הצבא והעם יגנו על לבנון וטילים יפלו בתוך “הישות הציונית”. לדברי קאסם, במקרה כזה כל הביטחון שישראל בנתה עליו במשך שמונה חודשים – יתפוגג בשעה אחת. קאסם חשף כי במהלך המערכה האחרונה נגד ישראל, עד הפסקת האש בסוף נובמבר 2024, נהרגו כ-5,000 מלוחמי חזבאללה ונפצעו 13 אלף נוספים. לטענתו, חזבאללה מילא כלשונם את תנאי הסכם הפסקת האש ולא נרשמה שום הפרה כלפי “האויב”, בעוד “האויב” ביצע אלפי “הפרות”. הוא הוסיף כי ישראל התחרטה על הסכם הפסקת האש מכיוון שהיא ראתה שהוא נותן לחזבאללה את היכולת להמשיך להחזיק בכוחו, וזו הסיבה שהיא פועלת לפרק את הארגון מנשקו (אלמיאדין, 5 באוגוסט 2025).

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע כי שישה מחייליו נהרגו וחיילים נוספים נפצעו בעקבות פיצוץ שהתרחש כאשר יחידה צבאית פעלה לפירוק תכולתו של מחסן אמצעי לחימה (אמל”ח) בוואדי זבקין שבאזור צור. עוד נמסר כי נפתחה חקירה כדי לבחון את נסיבות האירוע (חשבון X של צבא לבנון, 9 באוגוסט 2025). “מקורות צבאיים” מסרו כי מדובר במנהרה שבה אוחסנו תותח ופגזים, וכי כאשר החיילים משכו את מכולות הפגזים, התרחש הפיצוץ. “מומחה לחומרי נפץ” סיפר כי אחד הפגזים היה מחובר למטען חבלה שגרם לפיצוץ, וכי מדובר בשיטה שבה נוקט חזבאללה כאשר הוא ממלכד עמדות שהוא מפנה במטרה לפגוע בחיילי צה”ל בעת שיסרקו אותן. עוד צוין בדיווח כי החקירה מסתמכת בעיקר על עדות אחד החיילים הפצועים שהיה חלק מהכוח שנכנס למנהרה (נדאא’ אלוטן, 11 באוגוסט 2025). נשיא לבנון, ג’וזף עון, מסר כי מותם של החיילים הראה כי צבא לבנון מגן על המולדת ושומר על גבולותיה”. הוא הוסיף: “דמם של ההרוגים לא יהיה לשווא, הוא יאיר את דרך המאבק ללבנון החופשית” (חשבון X של נשיאות לבנון, 9 באוגוסט 2025). ראש הממשלה, נואף סלאם, אמר כי התקרית מראה כי הצבא הוא מבצר הריבונות ומגן על אחדות המולדת ומוסדותיה החוקיים (אלנשרה, 9 באוגוסט 2025).

   
זירת הפיצוץ בוואדי זבקין (MTV לבנון, 9 באוגוסט 2025)

• ממלא מקום מפקד צבא לבנון, אלוף במילואים חסן עודה, סייר במפקדת דרום הליטאני במחנה בנואה ברקאת–צור וקיבל עדכון על פריסת היחידות המבצעיות, לאור “התקיפות וההפרות החוזרות” מצד ישראל. כמו כן, הוא סייר במפקדת חטיבת החי”ר החמישית באלביאצ’ה וקיבל תדרוך על המשימות המבוצעות בתחום אחריותה. עודה גם סייר ביחידת ההנדסה במחנה שמעון באלנבטיה והביע תנחומים על מותם של החיילים בפיצוץ המנהרה. בהמשך, הוא ביקר את אחד מהחיילים הפצועים שמאושפז בבית החולים בצידון (אלנשרה, 10 באוגוסט 2025).

יוניפי”ל

• צבא צרפת ודובר יוניפי”ל, אנדראה טננטי, הודיעו כי חיילי הגדוד הצרפתי במסגרת כוח יוניפי”ל חשפו רשת נרחבת של מנהרות מבוצרות סביב ט’יר חרפה, זיבקין ואלנאקורה בדרום לבנון. טננטי סיפר כי רשת המנהרות כוללת מקומות מסתור, כלי ארטילריה, משגרי רקטות, פגזים, טילים, מוקשים נגד טנקים ומטעני נפץ אחרים (חשבון X של צבא צרפת, 7 באוגוסט 2025).

     
חיילי הגדוד הצרפתי עם אמצעי הלחימה שהתגלו במנהרות (חשבון X של צבא צרפת, 7 באוגוסט 2025)

ההחלטה על פירוק נשק חזבאללה^[1]

• ב-5 באוגוסט 2025, הורתה ממשלת לבנון לצבא להכין תוכנית לפירוק כל המיליציות החמושות, בהן חזבאללה, עד סוף השנה הנוכחית. יומיים לאחר מכן, אישרה הממשלה את העקרונות של מסמך הרעיונות של השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, שכולל לוח זמנים לפירוק הנשק. השרים מטעם “הצמד השיעי” (חזבאללה ואמל) נטשו את שתי הישיבות לפני סיומן.
• בחזבאללה הבהירו כי הם יתעלמו מהחלטות הממשלה והזהירו כי אף אחד אינו יכול לפרק את נשק “ההתנגדות”. בכירי הארגון הבהירו כי אינם מוכנים לדון בסוגיית הנשק לפני שרשויות המדינה תפעלנה לסיום “התוקפנות הישראלית”.
• דווח כי בחזבאללה ובאמל שוקלים להפיל את הממשלה בהצבעה בפרלמנט. חבר סיעת חזבאללה בפרלנמט, איהאב חמאדה, מסר כי החלטת הממשלה בנוגע לנשק פוגעת באמנה הלאומית והזהיר כי “העם יפיל את הממשלה והיא לא תזכה להשלים את ימיה עד לבחירות הבאות”. הוא הוסיף כי “ההתנגדות לא תוותר על מחט מנשקה, הניסיון הזה יכשל” (סוכנות הידיעות NNA באוגוסט 2025).
• תומכי חזבאללה קיימו הפגנות תמיכה במעוזי הארגון ברחבי המדינה, בעוד שמאמרים בתקשורת המזוהה עם חזבאללה האשימה את עון וסלאם כי הם פועלים בשירות ארה”ב וסעודיה.
• בסקר שפרסם היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נטען כי 58% מהנשאלים דחו את הרעיון של פירוק נשק “ההתנגדות” ללא גיבוש של אסטרטגיית הגנה לאומית, כאשר 96% מהמשיבים השיעים התנגדו לפירוק הנשק, 50% מהסונים, 46% מהדרוזים ו-32% מהנוצרים. עוד עלה מהסקר, שנערך לפני ישיבת הממשלה על פירוק הנשק, כי 72% מהנשאלים חושבים שצבא לבנון אינו מסוגל להתמודד לבדו עם “התוקפנות הישראלית” (אלאח’באר, 11 באוגוסט 2025).^[2]
• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית בירכו על החלטת הממשלה לפרק את נשק חזבאללה והדגישו כי מדובר בהחלטה סופית ועל הארגון למלא אותה. הם הדגישו כי הנשק שבידי חזבאללה רק גרם נזקים ללבנון.
• דווח כי צבא לבנון צפוי להתחיל את פעילות פירוק נשק חזבאללה באזור מבודד יחסית בין נהר הליטאני לנהר אלא’ולי, במטרה להגביל את נוכחות הנשק באזורים שאינם נתונים לפיקוח בינלאומי. השלב השני יתבצע בין צידון לבירות, וככל שהתוכנית תתקדם, מחצית משטח לבנון ינוקה מנשק שאינו ברשות כוחות הביטחון הרשמיים. לפי הדיווח, האתגר המשמעותי ביותר צפוי בשלב השלישי, אמור להתמקד בבקאע ובצפון לבנון, שם יש לחזבאללה נוכחות צבאית משמעותית. שלב זה צפוי לכלול פירוק של נשק אסטרטגי, כגון טילי נגד מטוסים ונגד טנקים, כלי טיס בלתי מאוישים ונשק כבד (ארם ניוז, 8 באוגוסט 2025).
• “מקורות דיפלומטיים רמי דרג” חשפו כי סוכנויות ביון במדינות ערביות ומערביות ידידותיות הזהירו את ההנהגה הפוליטית והביטחונית בלבנון כי איראן הורתה לחזבאללה להכין תוכניות מבצעיות להתנקשות בגורמים רשמיים, בשרי ממשלה ובמנהיגים פוליטיים שפעלו לקדם את תהליך פירוק הנשק. לפי “המקורות”, אחת המטרות היא להוציא לפועל התנקשות דומה להריגתו של ראש הממשלה לשעבר, רפיק אלחרירי, בשנת 2005, כדי להוציא את לבנון מכלל שליטה ולהכניס אותה ל”מנהרה אפלה” שתביא לקריסת הממשלה הנוכחית ולאובדן התמיכה הפנימית והבינלאומית. בכך, מקווים בחזבאללה לדחות את סוגיית פירוק הנשק למשך שנים ארוכות ולשלוח מסר מאיים כלפי כל מי שינסה לפגוע בכלי הנשק של הארגון (ארם ניוז, 9 באוגוסט 2025).
• “גורם שיעי בכיר” העריך כי הממשלה תקיים דיונים נוספים על המסמך האמריקאי, על אף התנגדות השרים מטעם “הצמד השיעי”, ועל כן הסכסוך בין הצדדים צפוי להימשך. “הגורם” הדגיש כי המצב קריטי ביותר, וכל הצדדים תקועים לא בצוואר בקבוק, אלא ב”חדר” צר שממנו יידרש נס כדי להיחלץ. לדבריו, “הצמד השיעי” מאוד חשדן וטוען כי הממשלה פגעה בלב האינטרסים של המדינה. הוא הוסיף כי הכדור נמצא במגרש של מי שקיבלו את ההחלטות והמשך הדרך תלוי בכל “התפתחות שעלולה לצוץ”. כמו כן, “מקורות המקורבים לצמד השיעי” טענו כי הממשלה ביטלה למעשה את החוקה על ידי קבלת החלטות בלתי לגיטימיות ובלתי חוקתיות בהיעדר המרכיב השיעי, בשל יציאת השרים מהישיבות. “מקור פוליטי” הדגיש כי השלום האזרחי הוא קו אדום וכי הוא דוחה כל אלימות, במיוחד משום ש”הניסיון עם הרחוב הראה שאנחנו יכולים להיות ברחוב ולסיים ברחובות שיוצאים משליטה” (אלג’מהוריה, 9 באוגוסט 2025).

אתגרי חזבאללה

• דווח כי ארגון הבריאות האסלאמי, מוסד של חזבאללה שמעניק שירותים רפואיים לפעילי חזבאללה ולבני העדה השיעית,^[3] השעה את הכיסוי הרפואי בבתי חולים שהוא מעניק למשפחות של אנשי חזבאללה, וזאת בשל המשבר הכלכלי שעמו מתמודד הארגון. בשל כך, המטופלים התבקשו לעבור לבית החולים אלרסול אלאעט’ם בבירות (נדאא’ אלוטן, 11 באוגוסט 2025).

שיקום לבנון

• במאמר ביקורתי נטען כי היעדר החלטה פוליטית אמיתית הוא שמונע מפרויקט השיקום בלבנון להתפתח, וזאת על רקע דחייה מפורשת או מרומזת מצד ישראל, ארה”ב ואולי מדינות ערביות שמטילות וטו על תהליך השיקום. לפי המאמר, למרות שמצע הממשלה הציב את השיקום בראש סדר העדיפויות שלה, הממשלה לא נקטה בפעולה רצינית מאז הפסקת האש, ובין השאר לא הוקמו ועדות להערכת הנזק, ולא הוכן דו”ח מקיף שמכמת במדויק את היקף ההרס ואת העלות האמיתית של השיקום. עוד נטען כי ההתפתחויות האחרונות בסוגיית השיקום החלו רק לאחר שהשר לשעבר, עלי חמיה, מונה ליועץ לנשיא הרפובליקה לענייני שיקום, ובין השאר הוא פועל לשווק את תיק השיקום בחו”ל למדינות ידידותיות (אלנשרה, 5 באוגוסט 2025).
• באתר אלמנאר של חזבאללה, פורסמה ביקורת נוספת ונכתב בה כי מאז הקמת ממשלת לבנון, נראה כי סדר היום שלה סובב כמעט אך ורק סביב נושא אחד: “פירוק ההתנגדות מנשקה”. בינתיים, סוגיות כלכליות, פרנסה וסביבתיות נסוגות למעמד משני או שולי על אף שהן משפיעות ישירות על חייהם של האזרחים. המאמר דחה את העמדה הרשמית, לפיה פירוק הנשק הוא תנאי לקבלת סיוע בינלאומי עבור תהליך השיקום. נטען כי עלות של שיקום מקיף, לפי הבנק העולמי, מסתכמת בכ-11 מיליארד דולר, בעוד שעלות הדיור נעה בין שלושה לחמישה מיליארד דולר. כמו כן, ועדת הערכת הנזקים של אגודת ג’האד הבינוי של חזבאללה העריכה את העלות הראשונית של שיקום אלצ’אחיה אלג’נוביה, דרום לבנון והבקאע בשלושה מיליארד דולר בלבד. על כן, נטען במאמר, שיפור גביית המיסים של המדינה יכול לספק מימון מספיק לשיקום המדינה מבלי להזדקק למקורות חיצוניים ומבלי לכפות תנאים פוליטיים הפוגעים בריבונות הלאומית (אתר אלמנאר, 9 אוגוסט 2025).

הפלסטינים בלבנון

• יו”ר ועדת הדיאלוג הלבנוני-פלסטיני, ראמז דמשקיה, נועד בבירות עם משלחת מטעם חמאס בראשות נציג התנועה בלבנון, אחמד עבד אלהאדי. נמסר כי הם דנו במצב הפליטים הפלסטינים בלבנון ובהתפתחויות בשטחים הפלסטיניים. לפי הדיווח, הצדדים הדגישו את הצורך שסוגיית הפליטים הפלסטינים תטופל מנקודת מבט מקיפה המבטיחה את הריבונות הלבנונית ומקדמת יציבות ושלום אזרחי. כמו כן, דמשקיה הדגיש את החשיבות במתן בלעדיות על הנשק למדינה ואת הצורך בחיזוק התיאום בין הרשויות הלבנוניות לפלסטיניות (סוכנות הידיעות הלבנונית, 5 באוגוסט 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 11 באוגוסט 2025: "החלטת ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו – עמדות גורמי הכוח"
^[2] הסקר נערך בין 27 ביולי-4 באוגוסט 2025 בקרב 600 משיבים (54% גברים ו-46% נשים) שנבחרו באופן רנדומלי מכל האזורים, העדות וקבוצות הגיל. טעות הדגימה עומדת על חמישה אחוזים.
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-24 ביולי 2019: "ארגון הבריאות האסלאמי: מוסד של חזבאללה המעניק שירותי בריאות לפעילים ולאוכלוסייה השיעית בכלל, כאמצעי לרכישת השפעה ולהקמת “מדינה בתוך מדינה”".

מאמרים נוספים בתחום