מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (11-4 במאי 2026)

עיקרים

• צה”ל המשיך בפעילות הריסת תשתיות וסיכול מחבלים בתחומי מרחב ההגנה הקדמי (“הקו הצהוב”) בדרום לבנון, במקביל לתקיפות נגד תשתיות חזבאללה וסיכול פעילים ומפקדים באזורים נוספים בדרום לבנון ובאלבקעא. מפקד כוח רצ’ואן סוכל בתקיפה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, הראשונה מסוגה מזה כחודש. לוחם צה”ל נהרג ולפחות 16 נפצעו מפגיעות רחפני נפץ.
• חזבאללה הגביר את קצב התקיפות ופרסם 132 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יעדים צבאיים בצפון ישראל, כאשר קרוב למחצית מהתקיפות בוצעו באמצעות רחפני נפץ. דווח כי בשורות הארגון פועלים אלפי לוחמים זרים המשתייכים ל”ציר ההתנגדות” כדי לסייע לארגון לנוכח האבדות הקשות בשורותיו.
• לבנון וישראל צפויות לקיים ב-15-14 במאי 2026 את הסבב השלישי של שיחות ישירות בוושינגטון בהשתתפות משלחות מורחבות. בממשל הלבנוני ממשיכים לפעול להשגת הפסקת אש מוחלטת כדי למקד את הדיונים על שאר הסוגיות, אולם דווח כי ארה”ב וישראל מתעקשות על צעדים מעשיים לפירוק חזבאללה. נשיא לבנון וראש הממשלה הדגישו כי מטרת השיחות היא לגבש הסדרים ביטחוניים בין המדינות ולא לקדם נורמליזציה.
• בחזבאללה המשיכו להביע התנגדות להמשך המשא ומתן הישיר בטענה שהוא מנוגד לחוקת לבנון ופוגע בריבונות המדינה, אך לא שללו את האפשרות של משא ומתן עקיף עם ישראל.
• דווח כי אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, חידשה את פעילותה בסניף באלצ’אחיה אלג’נוביה שלא הותקף על ידי צה”ל, בעוד הארגון ממשיך להפעיל מערך מימון בינלאומי שנועד לעקוף את הסנקציות ולצמצם את התלות בסיוע האיראני.
• הרשויות בסוריה הודיעו על חשיפת חוליית חזבאללה שעברה הכשרות בלבנון ותכננה פיגועים והתנקשויות, בחזבאללה הכחישו וטענו שאין להם נוכחות בסוריה.
• בחזבאללה האשימו את שגריר ארה”ב בבירות בפגיעה בדו-קיום בלבנון לאחר שביקר את הפטריארך המרוני בעקבות המתקפות מצד תומכי חזבאללה נגד איש הדת הבכיר.
• צבא לבנון ביצע פעילות נרחבת חריגה באלצ’אחיה אלג’נוביה כדי לעצור חמושים מחזבאללה שהיו מעורבים באירועי ירי במהלך חתונות, אולם מתנגדי הארגון מתחו ביקורת על הפעילות “הזהירה” של הצבא.
• השרה לעניינים חברתיים בממשלת לבנון מסרה כי 33 מדינות שלחו סיוע בהיקף של כרבע מיליארד דולר.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• צה״ל המשיך השבוע בפעילות קרקעית ואווירית נרחבת במרחב “הקו הצהוב”, במסגרתה הותקפו והושמדו תשתיות טרור, בהם מחסני אמצעי לחימה, עמדות תצפית ומשגרים של חזבאללה וסוכלו מחבלים שהיוו איום על כוחות צה”ל. לצד זאת, תקף צה”ל מטרות חזבאללה באזורים נוספים בדרום לבנון ובאלבקעא, בהם מפקדים ופעילי טרור, עמדות שיגור רקטות ורחפני נפץ, תשתיות לייצור אמצעי לחימה. כמו כן, בוצעה תקיפה ממוקדת באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, לראשונה מזה כחודש, במהלכה סוכל אחמד ע’אלב בלוט, ששימש מפקד כוח רצ’ואן, עם מספר פעילי טרור נוספים. לפי צה”ל, מתחילת הפסקת האש ב-17 באפריל עד 7 במאי, סוכלו יתר מ-220 פעילי טרור והותקפו יותר מ-180 תשתיות צבאיות. לוחם צה”ל נהרג ולפחות 16 לוחמים נוספים נפצעו, חלקם במצב קשה, כתוצאה מפגיעות רחפני נפץ (דובר צה”ל, 11-4 במאי 2026).

פעילות חזבאללה

• מ-4 במאי (בשעה 12:00) ועד 11 במאי 2026 (בשעה 12:00), פרסם חזבאללה 132 הודעות קבלת אחריות, לעומת 49 הודעות בשבוע הקודם, על תקיפות באמצעות רחפני נפץ (56 מהתקיפות), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים נגד טנקים (נ”ט), רקטות, פגזי מרגמה (פצמ”רים) וטילים נגד מטוסים (נ”מ). מרבית התקיפות כוונו לעבר כוחות צה”ל בדרום לבנון, ובנוסף בוצעו תקיפות נגד יעדים בשטח ישראל, בהם מחנה שרגא, מנחת מסוקים וסוללת “כיפת ברזל”. חזבאללה ציין כי לפחות 18 מהתקיפות היו בתגובה לתקיפה באלצ’אחיה אלג’נוביה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 11-4 במאי 2026).

• כלי תקשורת בלבנון ניתחו את מאפייני הפעילות הצבאית של חזבאללה:
  • “מקור דיפלומטי מערבי” העריך כי חזבאללה ניצב כיום בפני מציאות אסטרטגית קשה, לאחר שנחלשו יכולותיו הצבאיות, הפוליטיות והדיפלומטיות, וכי כל ניסיון לפנות למסלול “ביטחוני” של פיגועים או התנקשויות בתוך לבנון עלול להביא לתגובה חריפה מצד ארה”ב והמערב.^[1] לפי “המקור”, הארגון סובל מחשיפה מודיעינית גבוהה, מפגיעה קשה במערכיו הביטחוניים ומחופש פעולה גובר של מנגנוני הביטחון הלבנוניים בסיוע מודיעיני מערבי. עוד נטען כי ארה”ב, בריטניה ומדינות אירופיות מגבירות את היערכותן הצבאית והמודיעינית באזור, ובפרט בקפריסין, לקראת תרחישים אפשריים בלבנון. להערכת “המקור”, חזבאללה אינו שואף עוד ל”ניצחון מלא”, אלא מנסה למנוע תבוסה מוחלטת ולשמר לעצמו תפקיד ביטחוני ופוליטי מוגבל במסגרת הסדר עתידי בלבנון, אם כי סיכויי הצלחתו נראים נמוכים מאוד (נדאא׳ אלוטן, 8 במאי 2026).
  • דווח כי חזבאללה מפעיל תוכנית מבצעית ייעודית לשימוש ברחפני תקיפה, המבוססת על ייצור והרכבה מקומיים בלבנון, פיזור רחפנים בין חוליות רבות לאורך החזית והכשרת מפעילים ייעודיים להפעלתם.^[2] לפי הדיווח, פעילות הרחפנים נשענת על מערך מודיעיני נרחב האוסף מידע על פריסת כוחות צה״ל, נתיבי תנועה, מערכות חישה ומקומות מסתור של חיילים בדרום לבנון. עוד נטען כי חזבאללה מסתמך על הפתעה ודיוק גבוה בפגיעות, באופן שמקשה על הישרדות הכוחות בשטח, וכי ישראל פועלת לצמצום הפער באמצעות פיתוח מערכות התרעה מוקדמת שיאפשרו לכוחות זמן תגובה קצר לפני פגיעת הרחפנים (אלאח׳באר, 8 במאי 2026).
  • “מקורות” טענו כי בשורות חזבאללה פועלים אלפי לוחמים זרים המזוהים עם ציר “ההתנגדות”, ובהם פעילים מאיראן, עיראק, סוריה, תימן ומדינות נוספות, שמסייעים לארגון בעקבות האבדות הכבדות שספג. לפי הדיווח, חלק מהלוחמים משתייכים למיליציות הנתמכות בידי איראן ופועלים בתיאום עם חזבאללה, בעוד שאחרים הובאו ללבנון לאחר ששירתו בזירות לחימה שונות. הפרשן הלבנוני, עלי אלאמין, העריך כי חזבאללה מסתיר חלק מהאבדות של הלוחמים הזרים כדי למנוע ביקורת ציבורית, וטען כי עצם נוכחותם של לוחמים זרים בלבנון ללא פיקוח המדינה משקפת קיומה של “סמכות מקבילה” הפועלת מחוץ למסגרת הריבונות הלבנונית (נדאא׳ אלוטן, 8 במאי 2026).
  • נטען כי בחזבאללה מתקיים דיון פנימי באפשרות לחזור לדפוס של “פעולות התאבדות” נגד כוחות צה״ל בדרום לבנון, בדומה לפיגועי ההתאבדות שביצעו פעילי “ההתנגדות” הלבנונית בשנות השמונים והתשעים. לפי הדיווח, האפשרות נבחנת במסגרת מאמץ להסב לצה”ל “שחיקה מתמשכת” באמצעות פיצוץ מפקדות, כלי רכב ופגיעה בקצינים ובכוחות בשטח. עוד נטען כי חזבאללה ממשיך להחזיק בשליטה מבצעית בחלק מכפרי הדרום באמצעות רשת מנהרות, רחפני נפץ, מטענים, טילים ומשגרי קטיושות, וכי הארגון נערך לביצוע “פעולות איכותיות” נוספות נגד כוחות צה״ל בתקופה הקרובה (אלדיאר, 8 במאי 2026).

המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל

הממשל הלבנוני

• כלי תקשורת בלבנון דיווחו כי הסבב השלישי של השיחות הישירות בין לבנון וישראל יתקיים בוושינגטון ב-15-14 במאי 2026, כאשר לראשונה שתי המדינות יגדילו את הרכב המשלחות. לפי הדיווחים, לצד שגרירת לבנון בארה”ב, נדא חמאדה מעוצ’, שייצגה את ארצה בשני הסבבים הקודמים, יוביל את המשלחת השגריר לשעבר, סימון כרם, ובנוסף ישתתפו הממונה על סגן השגרירה, וסאם בטרס, ונציגים מטעם צבא לבנון (LBCI, 6 במאי 2026; אלג’דיד, 7 במאי 2026).
• “מקורות” מסרו כי בלבנון פועלים במטרה להביא להכרזה על הפסקת אש מלאה וקבועה לפני תחילת השיחות כדי לאפשר התמקדות בסוגיות המרכזיות הנוספות: תחילת הנסיגה הישראלית ופריסת צבא לבנון בדרום המדינה, שחרור העצורים הלבנונים שמוחזקים בישראל, חזרת העקורים לבתיהם וייצוב הגבול. מנגד, דווח כי ארה”ב וישראל רוצות להתמקד בסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו, כאשר שאר הצעדים יתבצעו רק לאחר שהמהלך יתממש ולבנון תבסס את ריבונותה על כל שטחי המדינה (נדאא’ אלוטן, 9-10 במאי 2026; MTV לבנון, 8 במאי 2026; אלדיאר, 10 במאי 2026).
• “מקור רשמי לבנוני” מסר כי הנשיאות הלבנונית הודיעה לממשל האמריקאי כי פגישה של הנשיא ג’וזף עון עם ראש ממשלת ישראל נתניהו כעת עלולה לסכל את המאמצים להשגת יציבות, וכי יש הבנה אמריקאית לגבי העמדה הלבנונית (אלג’זירה, 7 במאי 2026). בהמשך לכך, מסרו “מקורות אמריקאיים” כי מתקיימים מגעים מאחורי הקלעים לקביעת תאריך שבו הנשיא עון יגיע לארה”ב וייפגש עם הנשיא טראמפ, ללא פגישה עם נתניהו. לדבריהם, טראמפ “מבין לדאגותיו של עון, וחיבב מאוד את אישיותו כאשר שוחח עמו טלפונית” (נדאא’ אלוטן, 9 במאי 2026).
• נשיא לבנון עון הדגיש כי אין חלופה למסלול המשא ומתן בחסות אמריקאית שנועד, לדבריו, להביא לנסיגה ישראלית, ייצוב הפסקת האש והשבת “השבויים”. במקביל, הוא תקף את הפעילות הישראלית בלבנון וטען כי התקיפות הישראליות פוגעות באזרחים ובצוותי רפואה ומהוות “הפרה” של החוק הבינלאומי (חשבוןX של נשיאות לבנון, 6-5 במאי 2026).
• עון וראש הממשלה, נואף סלאם, גם הבהירו כי לבנון אינה פועלת בשלב זה לקידום נורמליזציה עם ישראל, אלא להסדרים ביטחוניים מוגבלים שנועדו להביא לייצוב הפסקת האש, נסיגה ישראלית, שחרור אסירים, השבת עקורים וחיזוק ריבונות המדינה הלבנונית. השניים הדגישו כי כל התקדמות מדינית מותנית בהפסקת התקיפות הישראליות ובקביעת מנגנוני פיקוח וערבויות בינלאומיות, תוך חזרה על מחויבות לבנון ליוזמת השלום הערבית מ-2002 ועל העיקרון שלפיו המדינה הלבנונית היא הגורם הבלעדי המנהל את המשא ומתן ומחזיק בנשק הלגיטימי (אלשרק אלאוסט, 4 במאי; סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 במאי; אלג׳זירה ואלג׳דיד, 8 במאי 2026).
• ראש ממשלת לבנון סלאם ביקר בסוריה ונועד עם הנשיא אחמד אלשרע. “מקורות” מסרו כי השניים שוחחו על המשא ומתן עם ישראל וסלאם הדגיש כי המטרה הלבנונית היא השגת הפסקת אש, נסיגה ישראלית וגיבוש הסדרי ביטחון. הוא גם הבהיר כי לבנון מחויבת ליוזמת השלום הערבית משנת 2002 (אלג’דיד, 9 במאי 2026). סלאם מסר כי הם גם סיכמו שיש צורך להדק את הפיקוח בגבול כדי למנוע הברחות מכל סוג שהוא (אלשרק אלאוסט, 9 במאי 2026).

• מנגד, יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, המשיך בהתנגדותו למשא ומתן הישיר בין ישראל ללבנון, תוך דרישה שכל התקדמות תותנה בהפסקת אש מלאה ובערבויות בינלאומיות בשל “הפרות ישראליות”. הוא טען כי “חזבאללה” מחויב להסכם הפסקת האש וציין כי ההנהגה הלבנונית נשענת על אחדות פנימית ותמיכה ערבית. ברי גם הביע תקווה לסיום חיובי של המשא ומתן בין איראן לארה”ב, ומסר כי שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ׳י, הבהיר שלבנון תהיה חלק מכל הסכם עתידי (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 במאי 2026).
• על רקע דרישות ישראל וארה”ב לפירוק נשק חזבאללה, הדגיש ראש ממשלת לבנון סלאם כי החלטת הממשלה להגביל את הנשק לידי המדינה ולהחיל את ריבונותה על כלל שטחי לבנון היא “מסלול שאין ממנו חזרה”, גם אם יישומו יתבצע בהדרגה. סלאם ציין כי צבא לבנון ומנגנוני הביטחון מגבירים את פעילות האכיפה בבירות ובאזורים נוספים, לרבות תגבור מחסומים, מאבק בהחזקת נשק בלתי חוקי והפרות סדר, והבהיר כי “איש אינו מעל לחוק”. לצד זאת, הבהיר סלאם כי אין כוונה להוביל לעימות פנימי מול חזבאללה, אלא לקדם את יישום החלטות המדינה באופן הדרגתי ותוך שמירה על היציבות הפנימית (סוכנות הידיעות הלבנונית, 4 במאי 2026).

עמדת חזבאללה

• בכירי חזבאללה וכלי התקשורת המזוהים עם הארגון המשיכו בקו המתריס והמתנגד להמשך המשא ומתן הישיר עם ישראל, בטענה שמדובר במהלך בלתי חוקי שמסכן את ריבונות המדינה ואת עתיד “ההתנגדות”, על אף שלא פסלו את האפשרות של משא ומתן עקיף להשגת היעדים. להלן התבטאויות בולטות:
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן עז אלדין, אמר כי כל מגע מול ישראל צריך להישאר “עקיף וטכני” בלבד, בדומה למנגנון הפיקוח על הפסקת האש. לדבריו, משא ומתן ישיר מהווה פגיעה בריבונות לבנון ו”כניעה לתכתיבי האויב”, וקרא להנהגה הלבנונית לחדול ממסלול זה ולהתקרב מחדש ל”אופציית ההתנגדות”, שלטענתו זוכה לתמיכת רוב הציבור הלבנוני. בנוסף, הדגיש כי חזבאללה ממשיך לראות בישראל “איום אסטרטגי וקיומי” על כלל לבנון, וטען כי ישראל נכשלה בהשגת יעדיה בדרום לבנון ובבלימת פעילות הרחפנים של “ההתנגדות” (סוכנות הידיעות הלבנונית, 5 במאי 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, איהאב חמאדה, הזהיר כי כל פגישה עתידית בין נשיא לבנון עון לבין ראש ממשלת ישראל נתניהו תהיה “פרידה מלבנון שאנו מכירים”. לדבריו, מהלך כזה יהווה פגיעה ב”אמנה הלאומית” ובהסכם טאא’ף, וייתפס כברית בין חלק מהשלטון הלבנוני לבין ישראל נגד חזבאללה. חמאדה הדגיש כי הארגון יתנגד לכל ניסיון לפרק את נשקו ויתמודד עם מה שהגדיר כ”קנוניה נגד הלבנונים” בכל האמצעים (סוכנות ספוטניק, 6 במאי 2026).
  • העיתון אלאח׳באר, המזוהה עם חזבאללה, התריס כי עצם הותרת האפשרות לפגישה של עון עם נתניהו מעידה כי רעיון “השלום עם ישראל” עדיין נוכח בחשיבתם הפוליטית של עון ושל ראש הממשלה סלאם. במאמר בעיתון נטען כי עון נסוג בשלב זה מהרעיון בעיקר בשל היעדר ערבויות אמריקאיות להפסקת הלחימה ולנסיגה ישראלית, לצד חשש מהתנגדות פנימית חריפה מצד חזבאללה, אמל וגורמים נוספים בלבנון. בנוסף, המאמר האשים את ההנהגה הלבנונית בהתעלמות מכך שארה”ב וישראל מבקשות למעשה לפרק את חזבאללה מנשקו ולהרחיק את לבנון מהציר האיראני, והדגיש כי לא ניתן יהיה להגיע להסדר יציב ללא הכרה במעמד “ההתנגדות” ובצורך לשלב אותה בכל הסכם עתידי (אלאח׳באר, 8 במאי 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, הבהיר כי ארגונו תומך במשא ומתן עקיף עם ישראל שיביא להשגת המטרות “באמצעות צעדים מסוימים”. לדבריו, המשא ומתן הישיר בוושינגטון מהווה סטייה מהחוקה הלבנונית וחזבאללה קורא לממשלת לבנון לנטוש את השיחות. הוא ציין כי הממשלה יכולה להבהיר לאמריקאים כי הם לא סיפקו הפסקת אש מלאה וישראל תוקפת באלצ’אחיה אלג’נוביה ובדרום לבנון מדי יום, ולכן זו סיבה טובה לעזוב את המשא ומתן (אלאח’באר, 9 במאי 2026). עוד אמר פצ׳לאללה כי הארגון מתנגד למשא ומתן הן מטעמים עקרוניים – בשל עצם ההכרה בישראל – והן מטעמים פוליטיים, מאחר שלדבריו מדובר במסלול שיוביל את לבנון לוויתורים מסוכנים על ריבונותה וביטחונה (אלדיאר, 10 במאי 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסין אלחאג’ חסן, אמר כי השלטון הלבנוני יוצא לסבב שלישי של שיחות מבלי שהצליח להשיג אפילו הפסקת אש. לדבריו, הממשלה מגלה “סלקטיביות” ביחסה לנפגעי הלחימה ונמנעת מגינוי התקיפות הישראליות, בעוד ש”ההתנגדות” ממשיכה, לטענתו, למלא את חובתה בהגנה על לבנון (אלנשרה, 9 במאי 2026).

מתנגדי חזבאללה

• הכוחות הפוליטיים המתנגדים לחזבאללה המשיכו להתייצב באופן פומבי לצד נשיא לבנון, ג׳וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, תוך תמיכה במסלול המשא ומתן הישיר עם ישראל ובמאמצי המדינה לחזק את ריבונותה, תוך האשמת חזבאללה בפגיעה ביציבות המדינה, בהסתה פנימית ובקידום האינטרסים של איראן על חשבון לבנון. הם הציגו את המגעים המדיניים כחלק מתהליך רחב יותר שנועד לבסס מחדש את סמכות המדינה הלבנונית, להביא לנסיגת ישראל מדרום לבנון ולצמצם את השפעתו הצבאית והפוליטית של חזבאללה:
  • יו״ר מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג׳עג׳ע, תקף את המתנגדים למסלול המשא ומתן, ברמז ברור לחזבאללה, וטען כי מי שאינו מכיר בסמכות הנשיא והממשלה לנהל מגעים מדיניים “מתנכר למדינה הלבנונית עצמה”. ג׳עג׳ע הדגיש כי הנשיא עון והממשלה נהנים מלגיטימציה חוקתית ודמוקרטית רחבה מצד הפרלמנט, וקרא לרשויות המדינה לפעול נגד גורמים המסרבים להכיר בסמכות המדינה ובהחלטותיה (חשבון X של סמיר ג׳עג׳ע, 5 במאי 2026). בהתבטאות נוספת, אמר ג’עג’ע כי מטרת השיחות הישירות היא להגיע למצב “נורמלי וקבוע” בדרום לבנון ולהחזיר את המדינה למסלול של ריבונות ויציבות, הרחק מהשפעות חיצוניות ומהמשך הפיכתה לזירת עימות אזורית. הוא שיבח את אופן ניהול המגעים על ידי הנשיא עון והממשלה, אך טען כי יישום החלטות המדינה עדיין נתקל בהתנגדות מצד “הדיפ סטייט” ומצד חזבאללה, שלדבריו ממשיך לפעול כמרכז כוח מקביל הנתון להשפעה איראנית. ג’עג’ע גם שלל אפשרות למלחמת אזרחים בלבנון, והעריך כי מוסדות הביטחון פועלים כיום בנחישות למניעת הידרדרות פנימית חרף המתיחות הגוברת (אלשרק אלאוסט, 9 במאי 2026).
  • מפלגת הפלנגות קראה להאצת יישום החלטות הממשלה להגבלת הנשק לידי המדינה בלבד ולפירוק המערך הצבאי והביטחוני של חזבאללה, אותו הגדירה “מיליציה אסורה”, בטענה כי המשך קיומו פוגע בריבונות לבנון ומשרת את האינטרסים של איראן (סוכנות הידיעות הלבנונית, 5 במאי 2026).
  • חבר הפרלמנט, פואד מח׳זומי, הדגיש את הצורך בגישה “מציאותית”, הרחק מסיסמאות ועימותים פנימיים, הביע תמיכה בממשלה ובהחלטותיה הריבוניות, וקרא לביצור סמכות המדינה ולחיזוק מנגנוני הביטחון הרשמיים כגורם הבלעדי האחראי לביטחון בביירות ובלבנון כולה. בנוסף, דרש מישראל להתחייב להבנות שיושגו ולבצע נסיגה הדרגתית מהשטחים הלבנוניים, לצד קידום חוק חנינה כללי “צודק ומקיף” כחלק מהמאמצים לייצוב הזירה הפנימית בלבנון (חשבון X של נשיאות לבנון, 8 במאי 2026).
  • מפלגת הכוחות הלבנוניים האשימה כי חזבאללה פועל בניגוד לחוקה ומנסה להצדיק את המשך קיומו של “נשק בלתי חוקי” מחוץ לסמכות המדינה. בהודעה הודגש כי הנשיא עון מנהל את המגעים במסגרת סמכויותיו החוקתיות, בעוד שחזבאללה הוא שהוביל את לבנון למלחמה, לכניסת צה”ל מחדש ללבנון ולהעמקת המשבר הפנימי (מערך ההסברה של הכוחות הלבנוניים, 10 במאי 2026).

חזבאללה

מימון חזבאללה

• דווח כי אגודת אלקרצ׳ אלחסן, המשמשת כזרוע הפיננסית המרכזית של חזבאללה, חידשה את פעילותה באלצ׳אחיה אלג׳נוביה בבירות, לאחר שרבים מסניפיה הותקפו במהלך המערכה האחרונה. לפי הדיווח, הסניף בחארת חריכ, היחיד שלא הותקף, שב לפעול על רקע הערכות כי הוא עלול להוות יעד עתידי לתקיפות ישראליות. במקביל, גוברת בלבנון הביקורת סביב מעמדה החוקי של האגודה, לאחר שנגיד הבנק המרכזי העלה את הנושא לדיון בממשלה ובפורומים הקשורים ל כוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF), בצל טענות כי האגודה פועלת כמערכת פיננסית מקבילה מחוץ לפיקוח המדינה. “גורמים משפטיים ופיננסיים בלבנון” הזהירו כי פעילות אלקרצ׳ אלחסן פוגעת במעמדה הפיננסי של המדינה וממחישה את חולשת מוסדותיה מול חזבאללה, בעוד ש”מקורות בארגון” טענו כי פעילות האגודה נמשכה גם במהלך הלחימה בשל הצורך לספק מענה כספי לתומכי חזבאללה ולאוכלוסייה השיעית (אלחדת׳, 9 במאי 2026).
• דווח כי חזבאללה ממשיך להפעיל מערך מימון גלובלי ומבוזר, הנשען על רשתות כלכליות באפריקה, אמריקה הלטינית ואירופה, במטרה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ולהפחית את תלותו במימון האיראני הישיר. צוין כי מערך זה מבוסס על פעילות ענפה בתחומי סחר ביהלומים, זהב, נדל״ן, מכוניות משומשות והלבנת הון, לצד שימוש גובר במטבעות קריפטו ובמערכות פיננסיות חלופיות דוגמת אלקרצ׳ אלחסן. עוד נטען כי רשתות הקשורות לחזבאללה מנצלות את הפריסה של הקהילות הלבנוניות באפריקה לצורך העברת כספים, וכי חלק מהפעילות משולבת במסלולי סחר סמים מאמריקה הלטינית לאירופה. לפי הערכות שצוטטו בדיווח, חלק משמעותי מתקציב הארגון מגיע כיום מפעילות פיננסית בלתי חוקית ומרשתות הלבנת הון בינלאומיות (נדאא׳ אלוטן, 9 במאי 2026).

חזבאללה בסוריה

• משרד הפנים הסורי הודיע כי כוחות הביטחון, בשיתוף מנגנון המודיעין הכללי, סיכלו “מזימת טרור” שיוחסה לחזבאללה וכללה חוליה שפעלה במספר מחוזות בסוריה לאחר שעברה הכשרות בלבנון. לפי ההודעה, החוליה תכננה להתנקש בבכירים בממשל הסורי, והפעילות הביטחונית הובילה למעצר חבריה ולפירוק התשתית (דף הפייסבוק של משרד הפנים הסורי, 5 במאי 2026). בהמשך, נמסר כי בין העצורים נמצא האחראי על “תיק ההתנקשויות” בחוליה, ובמהלך המבצע נתפסו אמצעי לחימה רבים, בהם מטעני חבלה, משגרי RPG, רובים ותחמושת(Lebanon Debate, 6 במאי 2026).
• חזבאללה הכחיש את הגרסה הסורית וטען כי לארגון אין כיום נוכחות או פעילות בסוריה, וכי ההאשמות נועדו “להצית פתנה” בין העם הלבנוני והעם הסורי. בנוסף, הדגיש הארגון כי הוא רואה בביטחון סוריה חלק מביטחון לבנון, והציג עצמו כמי שפועל אך ורק מול ישראל ונגד “תוכניות ההתפשטות שלה” (ערוץ טלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 5 במאי 2026).

     
מימין: חברי החוליה. משמאל: אמצעי לחימה שנתפסו ברשות החוליה
(ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 6-5 במאי 2026)

המתיחות הבין-עדתית בלבנון

• נשיא לבנון, ג׳וזף עון, המשיך לקדם מסרים של אחדות לאומית וחיזוק מוסדות המדינה, תוך אזהרה מפני חזרה לעימותים פנימיים וללקחי מלחמות העבר. עון הדגיש כי “לא נותר ללבנונים דבר מלבד המדינה”, קרא להתלכדות סביב צבא לבנון ומוסדות השלטון, והציג את חיזוק המדינה כתנאי מרכזי ליציבות ולמניעת הידרדרות פנימית נוספת (חשבון X של נשיאות לבנון, 6 במאי 2026).
• שגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא, ביקר אצל הפטריארך המרוני, בשארה אלראעי, לאחר מתקפות מצד תומכי חזבאללה נגד הפטריארכיה המארונית. עיסא הדגיש את חשיבות הדו-קיום בלבנון ואת הצורך בחיזוק ריבונות המדינה ומוסדותיה. דברי השגריר עוררו תגובת נגד חריפה מצד חזבאללה, נציגיו הפוליטיים וכלי תקשורת המזוהים עמו, שהציגו אותו כ”שליח אמריקאי-ישראלי” הפועל לקידום פירוק חזבאללה מנשקו ולשינוי זהותה הפוליטית של לבנון (אלנשרה, 5-4 במאי 2026). מאמר מערכת ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, האשים את השגריר באימוץ שיח “מדיר ומפלג” הפוגע ברעיון הדו-קיום בלבנון ומלבה את המתיחות הפנימית במדינה. המאמר הציג את דבריו של עיסא כחלק מניסיון אמריקאי לעצב מחדש את המערכת הפוליטית בלבנון ולהעניק לגיטימציה למחנה המתנגד לחזבאללה (אלאח׳באר, 6 במאי 2026).

• בניסיון לבלום את ההסלמה בשיח הפנימי בלבנון, נפגש שר ההגנה הלבנוני, מישל מנסא, עם הפטריארך המרוני והדגיש כי ממשלת לבנון פועלת לחיזוק המדינה, להגבלת הנשק לידי המוסדות הלגיטימיים בלבד ולמניעת הידרדרות ל”פתנה” ולעימות פנימי. מנסא גינה את ההתקפות נגד מוסדות ודמויות לאומיות והזהיר מפני המשך ההקצנה בשיח הציבורי בלבנון (אלג’מהוריה, 8 במאי 2026).

• מפלגת הפלנגות תקפה את “קמפייני ההסתה והשנאה” שמנהל חזבאללה נגד הנשיא, ראש הממשלה והפטריארך המרוני. המפלגה הזהירה מפני ניסיונות לעורר עימות עדתי ופגיעה ביציבות הפנימית בלבנון (סוכנות הידיעות הלבנונית, 5 במאי 2026).

צבא לבנון

• נשיא לבנון, ג׳וזף עון, נועד עם מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, ודן עמו בהתפתחויות הביטחוניות במדינה, ובפרט בדרום לבנון. נמסר כי במסגרת הפגישה, סקרו השניים את פריסת צבא לבנון ופריסתו באזורים השונים במדינה כחלק מהמאמצים לשמירה על הביטחון והיציבות (חשבון X של נשיאות לבנון, 6 במאי 2026).
• ב-6-5 במאי 2026, ביצע צבא לבנון פעילות חריגה בשניים מאזורי ההשפעה המרכזיים של חזבאללה – אלצ׳אחיה אלג׳נוביה בבירות ואזור בעלבכ שבאלבקעא. במסגרת הפעילות, שכללה כוחות צבא גדולים, נעצרו מספר חמושים תומכי חזבאללה, אשר ביצעו ירי במהלך הלוויות, ונתפסו ברשותם אמצעי לחימה (חשבון X של צבא לבנון, 5 במאי 2026).
• בהקשר זה, צוין כי מדובר בפעם הראשונה שבה הצבא נקט בצעדים אופרטיביים באלצ’אחיה אלג’נוביה, כחלק מהצעדים ליישום ריבונות המדינה. עם זאת, נמתחה ביקורת על האופי הזהיר של הפעילות, כאשר הצבא בחר לעסוק בנושא “שאינו צפוי לעורר את חזבאללה”, תוך הימנעות ממגע ישיר עם תשתיות הנשק של הארגון. עוד נטען כי חזבאללה אפשר לצבא לפעול משום שהמעצרים נגעו להפרות סדר פומביות שעוררו כעס גם בתוך סביבתו (L’Orient-Le Jour , 6 במאי 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• משרד הבריאות הלבנוני מסר כי מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026, נהרגו לפחות 2,795 בני אדם, בנוסף ל-8,586 פצועים (אלנשרה, 9 במאי 2026).
• שרת העניינים החברתיים בלבנון, חנין אלסיד, הודיעה כי הממשלה ממשיכה להפעיל מרכזי לינה וסיוע לעקורים על רקע ההסלמה הביטחונית והעלייה במספר המפונים. לדבריה, “עיר הספורט” בבירות הוסבה למרכז קליטה מאובטח המופעל בידי הצלב האדום הלבנוני ובאבטחת צבא לבנון. בנוסף, היא עדכנה כי לבנון קיבלה עד כה סיוע בהיקף של כ-248 מיליון דולר מ-33 מדינות, לצד אלפי טונות של ציוד, והודיעה על השקת פלטפורמה ממשלתית חדשה להצגת נתוני חלוקת הסיוע כחלק ממדיניות של “שקיפות מלאה”(Lebanon Debate, 6 במאי 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 במאי 2026: "יחידה 121 בחזבאללה והאפשרות לפגיעה בבכירים לבנונים".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 במאי 2026: "השימוש ברחפני FPV במערכה נגד ישראל, בראיית חזבאללה".

מאמרים נוספים בתחום