מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (10-4 באוגוסט 2026)

מגמות מרכזיות

• הסבב השביעי של המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל הסתיים ללא פריצת דרך בסוגיות הליבה.
• רכס עלי אלט’אהר מסתמן כמוקד המחלוקת המרכזי ביישום “אזורי הפיילוט”.
• מגעים ראשוניים בין הממשל הסורי לבין חזבאללה.

 

עיקרים

• שני לוחמי צה”ל נהרגו וארבעה נוספים נפצעו באורח קשה בפיצוץ מטען במג’דל זון. בתגובה, הרחיב צה”ל את פעילותו בדרום לבנון, פרסם הודעת פינוי חריגה לתושבי הכפר אלמנצורי ותקף תשתיות חזבאללה.
• הסבב השביעי של המשא ומתן הישיר בין לבנון לישראל ברומא הסתיים ללא פריצת דרך בסוגיות הליבה, אולם נרשמה התקדמות במספר סוגיות כגון תיחום הגבול, סוגיית העצורים הלבנוניים שבידי ישראל וגיבוש מנגנוני היישום של הסכם המסגרת.
• דווח כי ישראל מתנה את הרחבת “אזורי הפיילוט” בפירוק תשתיות חזבאללה ברכס עלי אלט’אהר, בעוד שלבנון מסרבת לכל צעד העלול להתפרש כהכרה בשליטה ישראלית באזור. איטליה מסתמנת כמועמדת המובילה לעמוד בראש מנגנון בינלאומי לאימות הפירוז של “אזורי הפיילוט”.
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, האשים את חזבאללה כי גרר את לבנון למלחמה ופגע בריבונותה. בחזבאללה שבו על דרישתם להפסקת המשא ומתן עם ישראל.
• דיווחים בלבנון ובסוריה מצביעים על מגעים ראשוניים בין המשטר הסורי החדש לבין חזבאללה, כחלק מהדיון בעתיד הארגון ובהסדרים הביטחוניים בלבנון. כוחות הביטחון הסוריים וצבא לבנון סיכלו ניסיונות הברחת אמצעי לחימה בגבול בין המדינות.
• נבחנת האפשרות להחלפת יוניפי”ל בכוח בינלאומי חדש, כאשר החלופה המובילה היא כוח אירופי שעשוי לכלול גם יחידות ממדינות אסלאמיות.
• ממשלת לבנון הגבירה את מאמצי השיקום בדרום, אך מאות אלפי עקורים עדיין אינם יכולים לשוב לבתיהם בשל היקף ההרס והמחסור בתשתיות ובדיור.

המשא ומתן הישיר ויישום הסכם המסגרת בין לבנון וישראל

סבב השיחות הישירות

• בין ה-6-4 באוגוסט 2026 התקיים ברומא הסבב השביעי של המשא ומתן הישיר בין לבנון לישראל, בתיווך ארה”ב. הדיונים התמקדו בשלושה מסלולים – צבאי, מדיני ומשפטי – וכללו ארבע סוגיות מרכזיות: הרחבת “אזורי הפיילוט”, מנגנון האימות, ההסדרים הביטחוניים לאורך הגבול וסוגיית “השבויים” (העצורים הלבנונים בישראל), אולם דווח כי הצדדים לא הגיעו להסכמות בסוגיות הליבה. לפי הדיווחים, לבנון דרשה לקדם הפסקת אש מלאה, לקבוע לוח זמנים מדורג לנסיגת ישראל ולהרחבת “אזורי הפיילוט”, תוך הכללת אלח’יאם, בנת ג’ביל וזוטר אלשרקיה בשלב הבא. מנגד, ישראל התנתה כל הרחבה של “אזורי הפיילוט” וכל נסיגה נוספת, בהשלמת פירוק תשתיות חזבאללה ובאימות מלא של ביצוע המשימות באזורים שכבר הועברו לשליטת צבא לבנון. כמו כן, המשלחת הלבנונית הציגה מסמכים משפטיים והיסטוריים התומכים בעמדתה בנוגע לגבול היבשתי והעבירה רשימות ראשוניות של “שבויים” בדרישה לשחרורם המוקדם. ארה”ב הבהירה כי בשלב זה אינה מתכוונת להפעיל לחץ על ישראל וכי מבחינתה התקדמות ביישום “הסכם המסגרת” מותנית בהתקדמות בפירוק תשתיות חזבאללה ובביסוס בלעדיות הנשק בידי המדינה (אלערביה, ארם ניוז, אלשרק אלאוסט, אלאח’באר, אלנהאר, 5–8 באוגוסט 2026).
• דווח כי התגלעו חילוקי דעות באשר לזהות הגורם שיופקד על מנגנון האימות. בעוד שישראל דרשה לבצע את האימות, לבנון התנגדה למעורבות ישראלית ישירה. ארה”ב סירבה לבצע את המשימה בעצמה, ועל רקע הסתייגויות מהצעות צרפת וספרד הסתמנה איטליה כמועמדת המובילה. עם זאת, לבנון המשיכה לתמוך בשילוב צרפת במסגרת המנגנון הרב-לאומי. כמו כן, נותרו פערים סביב סמכויות החיפוש באזורים שיועברו לאחריות צבא לבנון (נדאא’ אלוטן, אלמדן, אלאח’באר, 6–8 באוגוסט 2026).
• עוד נטען כי ישראל התנתה את המשך הדיון בשחרור האסירים הלבנונים בקבלת מידע על גורלם של יהודים לבנונים שנעלמו במהלך מלחמת האזרחים ועל גורלו של הנווט הישראלי, רון ארד – דרישות שהוגדרו בלבנון כבלתי ישימות, אף שהצדדים הסכימו להמשיך ולדון בנושא (אלשרק אלאוסט, 8 באוגוסט 2026).
• לצד זאת, נרשמה התקדמות במספר סוגיות טכניות. הצדדים הגיעו להבנות ראשוניות בנוגע לעקרונות שינחו את המשך המשא ומתן, הושלם שרטוט מוסכם של האזורים שבשליטת צה”ל כהכנה להרחבת “אזורי הפיילוט” והחלה עבודה על גיבוש “פרוטוקול יישום” שיסדיר את מנגנוני היישום, האימות והפיקוח על יישום הסכם המסגרת. נוסף על כך, גובשה רשימת מועמדים מטעם צד שלישי שיופקד בעתיד על מנגנון האימות.
• “גורמים רשמיים בלבנון” הגדירו את תוצאות הסבב כ”בלתי מספקות”, אך הדגישו כי המשא ומתן מוסיף להיות המסלול המועדף להשבת הדרום, לקידום סוגיית “השבויים” ולהחלת ריבונות המדינה באמצעות צבא לבנון. מנגד, “מקורות פוליטיים” מסרו כי יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, הביע תסכול מהיעדר ההתקדמות, והעריך כי כל עוד ישראל מסרבת להרחיב את “אזורי הפיילוט” ולהתקדם בנסיגה, ההישגים המעשיים של השיחות נותרים מוגבלים (אלג’מהוריה ואלדיאר, 8–9 באוגוסט 2026). “מקורות לבנוניים” גם מסרו כי ההתקדמות שעליה דיווח הנשיא ג’וזף עון לאחר השיחות התייחסה בעיקר לנכונות ישראל לדון בהיבטים הטכניים של סוגיות הגבול ו”השבויים”, כחלק מההיערכות להסדר כולל (אלשרק אלאוסט, 8 באוגוסט 2026).
• לפי חלק מהדיווחים, הצדדים סיכמו לקיים סבב שיחות נוסף בתחילת ספטמבר 2026, אולם רשת אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה, ציטטה “גורם דיפלומטי לבנוני” שהכחיש זאת וטען כי אם יתקיים סבב משא ומתן חדש, סביר להניח שהוא ייערך אחרי הקיץ. כמו כן, “מקורות לבנוניים” הדגישו כי על אף שבירות אינה מעוניינת להפסיק את המגעים עם ישראל, היא שוקלת שלא להשתתף בסבב הבא, אלא אם תקדים לכך ישראל צעדים ממשיים בשטח, ובראשם הפסקת אש, הפסקת פעולות ההרס בדרום והתקדמות ביישום שלב נוסף של “אזורי הפיילוט”. ההערכה כי אין מדובר בהחלטה רשמית, אלא במסר שנועד להקשיח את העמדה הלבנונית ולהגביר, באמצעות הממשל האמריקאי, את הלחץ על ישראל לאחר כישלון סבב רומא. לפי הדיווח, ההחלטה הסופית צפויה להתקבל לאחר ביקורו של הגנרל האמריקאי, דייוויד קלירפילד בלבנון, ובהתאם למאמצי התיווך האמריקאיים (נדאא’ אלוטן ואלמדן, 9 באוגוסט 2026).

יישום תוכנית “אזורי הפיילוט”

• צבא לבנון המשיך השבוע להתפרס ב”אזורי הפיילוט” ובאזורים שהועברו לאחריותו, תוך הדגשת מחויבותו ליישום הסכם המסגרת ולשמירה על ריבונות המדינה. שלושה חיילים בצבא לבנון נפצעו, אחד מהם באורח בינוני, במהלך פעילות לנטרול תחמושת שלא התפוצצה בעיירה זוטר אלע’רביה שבדרום לבנון (חשבון X של צבא לבנון, 8 באוגוסט 2026).
• רכס עלי אלט’אהר הסתמן כאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים ביישום “הסכם המסגרת” ובהרחבת תוכנית “אזורי הפיילוט”. לפי “מקורות לבנוניים”, ישראל רואה ברכס יעד אסטרטגי בשל קיומן, לכאורה, של תשתיות תת-קרקעיות, מפקדות ומערך לוגיסטי של חזבאללה, ולכן היא ממשיכה להגביר את פעילותה הצבאית סביב זוטר אלשרקיה ותבנית. לטענת “המקורות”, סוגיית עלי אלט’אהר עלתה גם במהלך שיחות רומא, כאשר ישראל התנתה את הרחבת “אזורי הפיילוט” בפירוק התשתיות הצבאיות במרחב. מנגד, צבא לבנון הבהיר כי לא ינקוט צעדים העלולים להתפרש כהכשרת שליטה ישראלית באזור, וכי ימשיך לפעול בהתאם לעקרון שמירת ריבונותה של המדינה (ארם ניוז, 4 ו-6 באוגוסט 2026; Lebanon Debate ,6 באוגוסט 2026).
• “מקור ביטחוני לבנוני” העריך כי חזבאללה מדרג את תשתיותיו בדרום לבנון בשלוש דרגות חשיבות: מתחמי הבופור ועלי אלט’אהר נחשבים לנכסי הליבה של הארגון וכוללים מפקדות, מערכות תקשורת, מנהרות ומחסנים של אמצעי לחימה אסטרטגיים. לדבריו, הארגון עשוי להסכים למסירת אתרים משניים במסגרת יישום “אזורי הפיילוט”, אך יתנגד לכל ניסיון לפגוע במתחמי הליבה. עוד דווח כי חזבאללה נערך לאפשרות של הרחבת הפעילות הישראלית באזור עלי אלט’אהר, בעוד שבמערכת הלבנונית גוברת ההערכה כי ההסלמה הישראלית בדרום נועדה להגביר את הלחץ על לבנון במסגרת המשא ומתן ולהקשות על הרחבת “אזורי הפיילוט”. בהקשר זה, נטען כי הודעת הפינוי הישראלית לתושבים בעיירה אלמנצורי ב-5 באוגוסט 2026 נועדה, בין השאר, ליצור תקדים למהלכים דומים בעתיד גם במרחב עלי אלט’אהר (ארם ניוז, 4 באוגוסט 2026; אלג’דיד, 5 באוגוסט 2026).
• “גורמים צבאיים לבנוניים” הבהירו כי הצבא לא ינקוט בצעדים העלולים להתפרש כהכשרת שליטה ישראלית במרחב עלי אלט’אהר או באזורים נוספים השנויים במחלוקת, וכי ימשיך לפעול במסגרת ההנחיות המדיניות ותיאום מנגנון הפיקוח על הפסקת האש (Lebanon Debate, ארם ניוז, אלג’דיד, 4–9 באוגוסט 2026).

הממשל הלבנוני

• בתגובה לנאום שנשא מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ב-4 באוגוסט 2026, בו האשים קאסם את ממשלת לבנון כי פעלה לטובתה של ישראל במקום לטובת לבנון, ראש הממשלה, נואף סלאם, תקף בחריפות את חזבאללה וטען כי החלטתו העצמאית של הארגון לגרור את לבנון למלחמות, היא זו שפגעה בריבונות המדינה, סיפקה לישראל עילה לפעול צבאית והובילה להרס ולעקירתם של מאות אלפי אזרחים. לדבריו, אין ריבונות ללא מדינה המחזיקה בהחלטה ביטחונית אחת ובצבא אחד בלבד. סלאם קרא להימנע מהאשמות הדדיות בבגידה, לקדם דיאלוג לאומי ולהמשיך במאמצי הממשלה להשבת האדמות הלבנוניות, להחזרת התושבים ולשיקום הדרום (חשבון X של נואף סלאם, 4 באוגוסט 2026).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, עדכן את ממשלת לבנון בתוצאות ביקוריו בארה”ב ובתורכיה ובמגעים המדיניים שניהלה לבנון בשבוע האחרון. לדבריו, פגישתו עם הנשיא דונלד טראמפ הייתה חיובית והובילה לפתיחת ערוצי שיתוף פעולה חדשים. עון הוסיף כי גם ביקורו בתורכיה הניב תוצאות חיוביות, וכי אנקרה הביעה נכונות להרחיב את שיתוף הפעולה עם לבנון בתחומי האנרגיה, הכלכלה והתשתיות ולסייע במאמצים להארכת מנדט יוניפי”ל (חשבון X של נשיאות לבנון, 7 באוגוסט 2026).

עמדת חזבאללה

• בתום הסבב השביעי של המשא ומתן ברומא, הציגו שורת בכירי הארגון וחברי סיעת חזבאללה קו אחיד, לפיו ההסכם אינו משרת את לבנון, המשא ומתן אינו מביא להפסקת התקיפות הישראליות או לנסיגה מדרום לבנון, והוא משמש, לטענתם, כאמצעי אמריקאי-ישראלי לקידום פירוק חזבאללה מנשקו ולהפעלת לחץ על ממשלת לבנון כפי שניתן ללמוד מההתייחסויות שלהלן:
  • סיעת חזבאללה בפרלמנט קראה לממשלת לבנון להפסיק את המשא ומתן, בטענה כי הוא מוביל ל”מסלול של ויתורים” מבלי להביא להפסקת התקיפות הישראליות, לנסיגה או לשמירה על ריבונות לבנון. עוד טענה כי ארה”ב וישראל מנצלות את השיחות כדי להפעיל לחץ על לבנון, וגינתה את מדיניות ארצות הברית כלפי איראן ואת פעילות ישראל ברצועת עזה. בנוסף מתחה ביקורת על הרשויות בלבנון וקראה לנקוט צעדים נגד איש העסקים, אנטואן אלצחנאוי, בעקבות פגישתו עם ראש ממשלת ישראל (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 6 באוגוסט 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסין אלחאג’ חסן, טען כי שבעת סבבי המשא ומתן לא הניבו כל הישג ממשי ללבנון, בעוד ישראל ממשיכה בפעילותה הצבאית ובהרס התשתיות. לדבריו, הצגת תוצאות השיחות כהצלחה, נועדה “לייפות תוצאות אפסיות”, והמשך המסלול הנוכחי, המתנהל לדבריו תחת לחצים אמריקאיים וישראליים, עלול להוביל לוויתורים נוספים מצד לבנון. עוד טען כי הסכם המסגרת מתנה את הנסיגה הישראלית, שיבת העקורים והשיקום, בפירוק נשק חזבאללה ובמנגנוני אימות הפוגעים ב”התנגדות”, והדגיש כי הארגון לא יוותר על נשקו. בנוסף קרא להעניק עדיפות להפסקת התקיפות הישראליות, לקידום השיקום, לשחרור האסירים ולהגנה על אזרחי לבנון, ושב והדגיש את הברית בין חזבאללה לתנועת אמל (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 4 באוגוסט 2026; סוכנות הידיעות הלבנונית, 5 באוגוסט 2026; אלדיאר, 9 באוגוסט 2026).
  • חברי הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי עמאר וחסין ג’שי, תקפו את ממשלת נואף סלאם ואת נשיא לבנון, ג’וזף עון, בעקבות המשך המשא ומתן עם ישראל ויישום הסכם המסגרת. עמאר טען כי הממשלה משרתת את ישראל באמצעות המשך “מסלול הוויתורים”, וכי המשא ומתן לא הביא להפסקת התקיפות הישראליות אלא רק לפגיעה בריבונות המדינה. ג’שי הוסיף כי הסכם המסגרת אינו משרת את האינטרס הלבנוני וכי הרשויות מסתירות את תוכנו מן הציבור וממוסדות המדינה. השניים הדגישו כי הארגון ימשיך לדבוק ב”דרך ההתנגדות” ולא יסכים לוותר על נשקו (Lebanon Debate , 4 באוגוסט 2026; אלדיאר, 8 באוגוסט 2026).
  • חבר הפרלמנט מחזבאללה, חסן עז אלדין, טען כי איראן נותרה הגורם המרכזי המסוגל לבלום את ישראל ולהשפיע על עיצוב ההסדרים האזוריים. לדבריו, כל הסכם עתידי בין איראן לארה”ב יכלול גם את סוגיית לבנון, ויוביל ללחץ אמריקאי על ישראל להפסיק את פעילותה הצבאית ולהשלים את נסיגתה (אלדיאר, 9 באוגוסט 2026).

תומכי ההסכם

• גורמים במחנה התומך בריבונות המדינה הביעו תמיכה בהמשך המשא ומתן עם ישראל וביישום הסכם המסגרת. הגורמים הציגו את המשא ומתן ככלי לחיזוק מוסדות המדינה, לקידום תיחום הגבולות ולהחלת בלעדיות הנשק בידי המדינה. להלן מספר התבטאויות של תומכי ההסכם:
  • יו”ר מפלגת הפלנגות, חבר הפרלמנט סאמי אלג’מיל, שב וקרא להגביל את הנשק בלבנון לידי המדינה בלבד, והדגיש כי לא ניתן לבנות מדינה ריבונית, להשיג פיוס לאומי או להבטיח את עתידה של לבנון כל עוד חזבאללה ממשיך לפעול כמיליציה חמושה מחוץ למסגרת המדינה. אלג’מיל הביע תמיכה בהמשך המשא ומתן עם ישראל, וטען כי מדובר במסלול שיאפשר להשלים את הנסיגה הישראלית, את תיחום הגבולות ואת ביסוס ריבונותה של לבנון. עוד האשים את איראן בהפיכת לבנון לזירה לקידום האינטרסים האזוריים שלה, וטען כי חזבאללה אינו ארגון לבנוני עצמאי אלא שלוחה של משמרות המהפכה האיראניים. בנוסף, הביע תמיכה בנשיא, ג’וזף עון ובראש הממשלה, נואף סלאם, וציין כי בעתיד אין מניעה שלבנון תצטרף למסלול השלום שבו צעדו מדינות ערב נוספות (סוכנות הידיעות הלבנונית, סקיי ניוז בערבית, 5 באוגוסט 2026).
  • סיעת הפלנגות קראה לממשלה להאיץ את יישום החלטותיה בדבר בלעדיות הנשק בידי המדינה והחלת ריבונותה על כלל שטח לבנון. בהודעתה ציינה כי חרף החלטות הממשלה בנושא, יישומן עדיין חלקי ואינו נותן מענה לאתגרים הביטחוניים. הסיעה הדגישה כי השבת המונופול של המדינה על קבלת ההחלטות הביטחוניות והצבאיות היא תנאי הכרחי לחיזוק הריבונות, להשבת האמון הבינלאומי ולקידום הרפורמות וההתאוששות הכלכלית (אתר הפלנגות, 6 באוגוסט 2026).
  • אחראי ההסברה של מפלגת הכוחות הלבנוניים, שארל ג’בור, קרא להגדיר את סוף חודש ספטמבר 2026 כתאריך יעד לפירוק הזרוע הצבאית של חזבאללה ולמסירת נשק חזבאללה לידי המדינה. לדבריו, לאחר מועד זה יש להתייחס לנשק הארגון כאל נשק בלתי חוקי המאיים על ביטחון לבנון, וכל קריאה להמשך “ההתנגדות” צריכה להיחשב כהסתה לאנרכיה (חשבון X של שארל ג’בור, 9 באוגוסט 2026).
  • שר התעשייה, ג’ו עיסא אלח’ורי, העריך כי חזבאללה מצוי במצוקה צבאית וקרא לו לוותר על זרועו הצבאית ולהשלים את יישום החלטות המדינה. היומון אלמדן מתח ביקורת חריפה על התנהלות הארגון לאחר המלחמה, וטען כי המשך אחיזתו בנשק ובהצגת המלחמה כהישג, רק מעמיקים את הלחץ הפנימי והבינלאומי עליו ומקשים על יישום הסכם המסגרת (אלמדן, נדאא’ אלוטן, 3–8 באוגוסט 2026).
  • גם הממסד הכנסייתי המרוני העניק גיבוי למסלול המדיני. מועצת הבישופים המרונים, בראשות הפטריארך הקרדינל, בשארה בוטרוס אלראעי, הביעה תמיכה בהמשך המשא ומתן בין לבנון לישראל בחסות ארה”ב, לצד גינוי המשך הפעילות הישראלית בדרום לבנון. הבישופים קראו להציב את הפסקת “ההפרות” הישראליות ואת ההגנה על יישובי הדרום בראש סדר העדיפויות של המשא ומתן (אלנהאר, 5 באוגוסט 2026).

המצב הביטחוני בדרום לבנון

פעילות צה”ל

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילותם במרחב הביטחון בדרום לבנון, אשר התמקדה באיתור ובהשמדת תשתיות טרור, מחסני אמצעי לחימה ותוואים תת-קרקעיים של חזבאללה, לצד סיכול חוליות מחבלים. במסגרת הפעילות, הושמד תוואי תת-קרקעי במרחב צרבין, ואותרו מחסנים של אמצעי לחימה ובהם משגרים ורקטות של חזבאללה. במקביל, נמשכה הפעילות במרחבי הבופור ועלי אלט’אהר. שני לוחמי מילואים נהרגו וארבעה נוספים נפצעו באורח קשה בפיצוץ מטען בתוך מבנה במהלך פעילות במג’דל זון. בעקבות התקרית, פרסם דובר צה”ל בערבית הודעת פינוי לתושבי אלמנצורי, שבה נמסר כי חזבאללה הפר את ההבנות וכי צה”ל יפעל בעוצמה נגד הארגון, ובהמשך בוצעו תקיפות במרחב. עוד דווח על רחפן נפץ ששוגר לעבר כוחות צה”ל, אולם לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 10-4 באוגוסט 2026).

חזבאללה

• חזבאללה לא פרסם הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון, על אף הודעות דובר צה”ל והדיווחים על הפרות מצד הארגון. לפי הערכות במערכת הלבנונית, חזבאללה נערך לאפשרות של הרחבת הפעילות הישראלית, בעיקר במרחבי עלי אלט’אהר והבופור, הנחשבים לנכסי ליבה של תשתיותיו הצבאיות, תוך שמירה על פרופיל מבצעי נמוך והימנעות מצעדים העלולים להביא להסלמה רחבה (ערוץ הטלגרם של חזבאללה, אלדיאר, אלג’דיד, Lebanon Debate ,10-4 באוגוסט 2026).

אתגרי חזבאללה

חזבאללה והזירה השיעית

• “מקורות בסביבת חזבאללה” טענו כי הנהגת הארגון חוששת מהתגברות הביקורת בתוך הרחוב השיעי בעקבות השלכות המלחמה. לפי הדיווח, חשש זה עומד, בין השאר, ברקע לקריאתו של מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם לפתוח בדיאלוג עם ההנהגות בלבנון ובסוריה, מתוך הערכה כי מחאה מתוך בסיס התמיכה השיעי עלולה להפוך לאתגר משמעותי עבור הארגון (Lebanese Politico ,^[1] 5 באוגוסט 2026).

חזבאללה וסוריה

• על רקע דברי מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, כי אין מניעה לקיים בעתיד פגישה פומבית עם נשיא סוריה כאשר התנאים לכך יבשילו, דווח כי גם ההנהגה הסורית אינה שוללת דיאלוג עם חזבאללה אם הוא ישרת את האינטרסים הסוריים. פרשנים בלבנון העריכו כי שינוי זה משקף את ניסיונו של הארגון להסתגל למציאות האזורית החדשה, לשמר ערוצי תיאום ביטחוניים ולהעדיף יציבות ביחסים עם דמשק על פני המשך העימות עמה (אלנהאר, אלג’מהוריה, 5–7 באוגוסט 2026).
• בהקשר זה, דווח כי נשיא סוריה, אחמד אלשרע, מעדיף שמעורבות ביטחונית עתידית בלבנון תיעשה במסגרת כוח ערבי משותף ולא באמצעות נוכחות סורית ישירה, במטרה להימנע מחזרה לדפוסי ההתערבות הסורית בעבר (אלמדן, 6 באוגוסט 2026). במקביל, דווח כי התקיימו בבירות פגישות בין בכירים במודיעין הסורי לבין נציגי חזבאללה, שעסקו באפשרות לשלב את הארגון במסגרת הממסד הביטחוני הלבנוני כחלק מהסדר עתידי בסוגיית נשקו, תוך מעורבות וערבויות סוריות. לפי הדיווחים, דמשק שואפת למלא בעתיד תפקיד של מתווכת ומעניקת ערבויות, ולא לשוב למעמד ההשפעה הישירה שהיה לה בלבנון בעבר. (אולטרה סוריה^[2], 7 באוגוסט 2026). יצוין כי מרבית הפרסומים בנושא התבססו על מקורות בודדים ולא קיבלו אישור ממקורות נוספים.
• צבא לבנון סיכל ניסיון הברחה של רקטות גראד בקוטר 122 מ”מ מסוריה ללבנון, באזור ההררי של ערסאל. במסגרת הפעילות, נתפסו הרקטות, רכב ששימש להובלתן ותחמושת נוספת, ונעצרו שני חשודים המשתייכים לרשת ההברחה. בצבא הדגישו כי הפעילות היא חלק מהמאמץ המתמשך לסיכול הברחות אמצעי לחימה לאורך הגבול עם סוריה (חשבון X של צבא לבנון, 4 באוגוסט 2026). בהמשך, כוחות ביטחון הפנים של משרד הפנים הסורי במחוז טרטוס, בשיתוף המודיעין הכללי הסורי, סיכלו ניסיון להבריח משלוח נשק ותחמושת ללבנון. לפי הודעת הרשויות, נתפסו רובים אוטומטיים, רקטות RPG, מחסניות ותחמושת שיועדו להברחה (סאנא, 8 באוגוסט 2026).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, נפגש עם מפקד המבצעים המשולבים של צבא איטליה, לוטננט-גנרל ג’ובאני מריה יאנוצ’י, ועם שגריר איטליה בבירות. הצדדים דנו בהתפתחויות הביטחוניות, בהמשך הסיוע לצבא לבנון ובהעמקת שיתוף הפעולה בין המדינות, לרבות בהיערכות לשלב שלאחר סיום מנדט יוניפי”ל (חשבון X של צבא לבנון, 4 באוגוסט 2026).
• בסנאט האמריקאי הוגשה הצעת החוק “Lebanon Sanctions, Stability and Support Act”, הכוללת הקצאת סיוע ביטחוני שנתי של 200 מיליון דולר לצבא לבנון, עם אפשרות להגדלתו ל-300 מיליון דולר, בכפוף להתקדמות ממשלת לבנון בפירוק נשק חזבאללה, במאבק בהברחות נשק ובצמצום ההשפעה האיראנית. ההצעה כוללת גם הטלת סנקציות על גורמים זרים שיספקו תמיכה חומרית לחזבאללה וסיוע נוסף לצבא לבנון, לכוחות ביטחון הפנים ולתהליך השיקום (אלנהאר, 9 באוגוסט 2026).

יוניפי”ל

• יוניפי”ל הדגיש כי מחויבות הצדדים להחלטה 1701 ולהמשך מנגנוני התיאום, היא תנאי מרכזי למניעת הסלמה בדרום לבנון. לדבריו, אף שרמת האלימות נמוכה משמעותית בהשוואה לחודשים האחרונים, המצב נותר שברירי (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 באוגוסט 2026).
• דווח כי במסגרת שיחות רומא נדונה האפשרות להחליף בעתיד את יוניפי”ל בכוח בינלאומי חדש. לפי “מקורות לבנוניים”, החלופה המובילה היא כוח אירופי שיהיה ניתן לתגבר בהמשך גם על ידי יחידות ממדינות אסלאמיות. עוד צוין כי מודל זה אינו מחייב החלטה חדשה של מועצת הביטחון אלא רק את הסכמת המדינות השותפות ליישום הסכם המסגרת, כאשר לבנון ממשיכה לפעול לשילובן של צרפת וספרד במנגנון העתידי שצפוי להתגבש (אלשרק אלאוסט, 8–9 באוגוסט 2026).

המצב האזרחי בדרום לבנון

• בתקשורת הלבנונית דווח על מחקר של המרכז למערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) באוניברסיטה העברית בירושלים, המבוסס על תצלומי לוויין של דרום לבנון של חברת Planet Labs, ולפיו כ-18 אלף מבנים נפגעו או נהרסו ב-19 כפרים שנבדקו. לפי המחקר, כ-74 אחוז מהמבנים בכפרים שנבחנו הוגדרו הרוסים, ובעשר מהם עלה שיעור ההרס על שמונים אחוז (אלג’דיד, 9 באוגוסט 2026).
• בכתבת עומק על מצב אלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות לאחר הפסקת האש צוין כי בשעות היום נמשכות עבודות פינוי ההריסות, שיקום עצמי של בתים ופתיחה מחודשת של עסקים, אולם עם רדת החשכה מתרוקן האזור מיושביו בשל החשש מחידוש התקיפות. לפי הדיווח, עיקר השיקום מתבצע ביוזמות פרטיות ובהיעדר פיצויים ממשלתיים משמעותיים, בעוד שמחסור בחשמל, מים, תקשורת ותשתיות ממשיך להכביד על חיי התושבים ועל חזרתם לשגרה (אלערבי אלג’דיד, 9 באוגוסט 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, קיים ישיבת מעקב עם בכירי מועצת הדרום והרשות העליונה לסיוע, בה עודכן בהתקדמות סקרי הנזקים ובפרויקטים לשיקום, והורה להאיץ את הקמת הגשר הזמני בקעקעית אלג’סר, לשיפור הנגישות בין נפות אלנבטיה ובנת ג’ביל. במקביל, סיירו שר ההגנה הלאומית, מישל מנסא, ושר העבודות הציבוריות, פאיז רסאמני, ב”אזורי הפיילוט” והכריזו על תחילת עבודות לשיקום גשרים, כבישים ותשתיות במספר יישובים שנפגעו. מנסא הדגיש כי חזרת התושבים מותנית בשילוב בין פריסת צבא לבנון לבין שיקום התשתיות והשבת השירותים הממשלתיים (חשבון X של ראשות הממשלה, אלנהאר, נדאא’ אלוטן, 5–6 באוגוסט 2026).
• לפי נתוני האו”ם, יותר מ-821 אלף עקורים כבר שבו לבתיהם, אולם כ-360 אלף עדיין מוגדרים עקורים, מהם כ-26 אלף השוהים במרכזי קליטה ממשלתיים. “מקורות לבנוניים” העריכו כי מאות אלפי בני אדם נוספים טרם שבו לדרום בשל היקף ההרס והיעדר פתרונות דיור קבועים (אלנהאר, אלשרק אלאוסט, 4–5 באוגוסט 2026).
• בשטח נמשכו עבודות שיקום בסיסיות שהתמקדו בהחזרת שירותי מים, חשמל, כבישים ובתי ספר, במטרה לאפשר את חזרת התושבים. ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, דווח כי מרבית העבודות ממומנות על ידי מועצת הדרום, הרשויות המקומיות והלוואת הבנק העולמי, בעוד שהמימון הממשלתי נותר מוגבל. על רקע המחסור בדיור, החלה הרשות העליונה לסיוע להציב כמאה יחידות מגורים זמניות בזוטר אלע’רביה עבור משפחות שבתיהן נהרסו, ובמקביל קראה עיריית פרון להרחיב את המהלך גם לשטחה לקראת פתיחת שנת הלימודים (אלאח’באר, נדאא’ אלוטן, 8 באוגוסט 2026).

הפלסטינים בלבנון

• יו”ר הוועדה לדיאלוג לבנוני-פלסטיני, השגריר ראמז דמשקיה, מסר כי ביקורו של יאסר עבאס,^[3] האחראי על התיק הפלסטיני בלבנון, עסק בין השאר בהמשך הטיפול בסוגיית הנשק הפלסטיני במדינה. לדבריו, חלק מהפלגים הפלסטיניים מסרו באחרונה שבע משאיות של אמצעי לחימה לצבא לבנון, בעוד שתנועת פתח ממשיכה לשתף פעולה עם הרשויות בנושא. עוד ציין כי בכוונתו לקיים בקרוב פגישה עם הנהגת חמאס, במטרה לקדם התקדמות גם מולה בסוגיית הנשק הפלסטיני במחנות (אלנהאר, 4 באוגוסט 2026).
• “מקורות” מסרו כי מספר בכירים פלסטינים המזוהים עם האסלאם הקיצוני עזבו לאחרונה את מחנה הפליטים הפלסטיני עין אלחלוה ועברו לסוריה, לאחר שקיבלו, על פי הדיווח, אישור מהרשויות החדשות בדמשק. במקביל פועלים הפלגים הפלסטיניים במחנה לצמצום המתיחות הפנימית ולמניעת עימותים נוספים. עם זאת, גורמי ביטחון לבנוניים ממשיכים לעקוב אחר פעילותם של גורמים אסלאמיסטיים במחנה והזהירו מפני נוכחות פעילים המזוהים עם דאעש ומהאפשרות לביצוע פיגועים בתוך המחנה או מחוצה לו (אלנהאר, 8 באוגוסט 2026).

^[1] אתר Lebanese Politico, נמנה על כלי התקשורת המתנגדים לחזבאללה. העורך הראשי הינו שארל ג'בור, ראש מחלקת ההסברה של מפלגת הכוחות הלבנוניים.
^[2] אולטרה סוריה אינו כלי תקשורת ממשלתי סורי. האתר משלב דיווחים חדשותיים, ראיונות, פרשנויות וכתבות עומק.
^[3] יאסר עבאס, בנו של יו"ר הרשות הפלסטינית, הוא חבר הוועד המרכזי של פתח ונציב קשרי החוץ בתנועה.

מאמרים נוספים בתחום