מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-1 בספטמבר 2026)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• בשבוע האחרון, נרשמה הסלמה בתקיפות חמאס נגד כוחות צה”ל ברצועת עזה: מחבלים ירו לעבר כוחות צה”ל הפועלים מזרחית לקו הצהוב בצפון רצועת עזה, וכלי הנדסי של צה”ל עלה על מטען במרחב הקו הצהוב בצפון הרצועה. בתגובה, תקף צה”ל תשתיות חמאס באזורים שונים ברצועה. במקביל, סיכלו כוחות צה”ל לפחות שלושה מחבלים שהתקרבו לעברם באזור הקו הצהוב, וסיכלו מחבלים מחמאס ומהג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) שהיו מעורבים בתכנון פיגועים והיוו איום (דובר צה”ל, 8-1 בספטמבר 2026).
• ב-1 בספטמבר 2026, עצרו כוחות הביטחון הישראליים במבצע מיוחד את ראש ביטחון הפנים של חמאס ברצועת עזה, מעין אלערביד, שבמסגרת תפקידו היה אחראי בין השאר לאבטחת בכירי חמאס, לביסוס שליטת חמאס בצפון הרצועה, להסתרת חטופים שהוחזקו בידי חמאס ולמאבק במיליציות המתנגדות לחמאס (דובר צה”ל, דוברות שב”כ ותקשורת ישראלית, 1 בספטמבר 2026). “מקורות בחמאס” סיפרו כי אנשי שירות הביטחון הישראלי (שב”כ) התחזו לנציגי ארגון סיוע בינלאומי והפעילו פלסטינים, בהם נשים, שהקימו דוכני מכירה ושימשו לאיסוף מידע ולמעקב אחר אלעראביד וסביבתו, ככל הנראה מבלי שידעו את מלוא מטרת הפעילות. ביום המבצע נטמעו אנשי הכוח באזור ובדוכנים, וכאשר אלעראביד יצא מביתו התפתחו חילופי אש שבהם נהרגה אשתו ונפצעו בני משפחתו ומאבטחיו. אלעראביד ניסה להימלט דרך חלקו האחורי של הבית, אך נתקל בכוח נוסף, נפצע ונלקח בשבי (אלשרק אלאוסט, 4 בספטמבר 2026).
• דווח כי בית החולים “כמאל עדואן” במשרוע בית לאהיא שבצפון הרצועה פונה לאחר שספג אש ישירה מכלים קרביים של צה”ל שהתקדמו מעבר ל”קו הצהוב” (אלערבי אלג’דיד, 3 בספטמבר 2026). הנהלת בית החולים הודיעה על השהיית העבודה בבית החולים ליום אחד בשל התקדמות של כוחות צה”ל בקרבת בית החולים (דף הפייסבוק של בית החולים “כמאל עדואן”, 3 בספטמבר 2026).

• דובר חמאס, חאזם קאסם, יצא נגד הצהרות שר הביטחון כ”ץ והשר לביטחון לאומי בן גביר שקראו לעידוד הגירת תושבים מרצועת עזה, ואמר כי התגברות ההתבטאויות מצד שרי ממשלת ישראל מהווה “התפתחות מסוכנת ביותר”. לדבריו, הצהרות אלו חושפות כי ישראל לא זנחה את “המזימות לעקירת העם הפלסטיני” מרצועת עזה, והן מסבירות את המשך המלחמה ברצועת עזה, את “הידוק המצור, מדיניות ההרעבה, טרפוד השיקום ומניעת אספקה ​​חיונית למגזר הבריאות, בניסיון לכפות מציאות הומניטרית ותנאי מחייה קשים שיובילו ליישום מזימות העקירה” (האתר הרשמי של חמאס, 4 בספטמבר 2026). שגריר ארה”ב בישראל, מייק האקבי, הדגיש כי יש לאפשר למי שמעוניין לעזוב את הרצועה לעשות זאת מרצונו, אך אין תוכנית ישראלית או אמריקאית לעקירה כפויה של תושבי הרצועה (רויטרס, 5 בספטמבר 2026).
• דובר חמאס, חאזם קאסם, גם מתח ביקורת על “מועצת השלום”, אשר שיתפה מאמר מהניו יורק טיימס שהדגיש כי רק גירוש חמאס יסייע להתאוששות רצועת עזה. קאסם טען כי המאמר מכיל מידע לא מבוסס ועמדות לא הוגנות נגד העם הפלסטיני ו”ההתנגדות”. הוא הדגיש כי חשוב ש”מועצת השלום” תשמור על שיח מאוזן ואובייקטיבי ותימנע מפרסום חומרים העלולים לפגוע בגורם פלסטיני כלשהו או לאמץ את הנרטיבים של ישראל. הוא קרא ל”מועצת השלום” ולנציג העליון מטעמה, ניקולאי מלדנוב, למקד את מאמציהם במשימות הבסיסיות של המועצה, ובראשן ביסוס הפסקת האש, פעולה להפסקת “ההפרות הישראליות”, הבטחת זרימת הסיוע ההומניטרי, ומעקב אחר יישום ההסכמים (האתר הרשמי של חמאס, 5 בספטמבר 2026). חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, מסר כי אם “מועצת השלום” מבקשת לתרום לשלום וליציבות באזור, עליה לפעול באופן ניטרלי ובהתאם לחוק ולהחלטות הבינלאומיות, ולהכיר בכך ששורש האלימות הוא “הכיבוש הישראלי ושלילת זכויות הפלסטינים”. לדבריו, המועצה מנסה לחפות על כישלונה ללחוץ על נתניהו באמצעות האשמת חמאס (ערוץ הטלגרם של באסם נעים, 6 בספטמבר 2026).
• “גורם אמריקאי” מסר כי בממשל קיימת מורת רוח מכך שישראל אינה מספקת את הערבויות הנדרשות להקמת כוח משטרה חדש ברצועת עזה. לדבריו, הקמת כוח כזה נחוצה לצורך גיבוש מערכת ביטחונית חדשה שתפעל באופן עצמאי מחמאס. “הגורם” הוסיף כי ישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה לאפשר הכנסת חומרים הדרושים לביצועם של כמה ממיזמי השיקום ברצועה. עוד טען כי חלק מהתקיפות הישראליות חורגות מגבולות הזכות להגנה עצמית וגורמות לחוסר ביטחון ברצועה (חדשות CBS, 7 בספטמבר 2026).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• רשות המים הפלסטינית דיווחה כי מערכת הביוב ברצועת עזה נמצאת במצב של קריסה נרחבת, וכ-55 אלף מ”ק שפכים מוזרמים מדי יום ללא טיפול, מהם כארבעים אלף מ”ק ישירות לים, וכ-15 אלף מ”ק מחלחלים לסביבה דרך בורות ספיגה ודליפות ברשת הביוב. חמשת מתקני טיהור השפכים המרכזיים אינם פעילים, ורק 18 מתוך כ-74 תחנות שאיבה פועלות באופן חלקי, בעוד שיעור האוכלוסייה המחוברת למערכת ביוב פעילה ירד מיותר מ-85 אחוז ל כ-45 אחוז. רשות המים הזהירה מפני הסיכונים לבריאות הציבור, למי התהום ולסביבה וקראה לאספקה דחופה של דלק, משאבות, גנרטורים, חלקי חילוף וציוד כבד לצורך שיקום המערכת (ופא, 2 בספטמבר 2026).
• רמיז אלקברוב, סגן המתאם המיוחד של האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון והמתאם ההומניטרי לשטחים הפלסטיניים, ביקר בבית החולים לשיקום ולפרוטזות על שם השיח’ חמד בן ח’ליפה אא’ל ת’אני ברצועה. מנהל בית החולים ונציגים של הוועדה הקטרית לשיקום הרצועה, שקיבלו את פניו, דנו עמו באתגרים המשמעותיים ביותר המעכבים את המשך אספקת השירותים של בית החולים, וסקרו את הקשיים הקשורים להכנסת ​​אספקה ​​וציוד רפואי דרך המעברים. אלקברוב הדגיש כי האו”ם ימשיך במאמצים ובתיאום כדי להקל על הקשיים בהכנסת ​​הצרכים ​​הרפואיים והלוגיסטיים הנדרשים (אתר בית החולים חמד, 3 בספטמבר 2026).
• פרשנים מזוהי חמאס מתחו ביקורת על התוכנית של עמותה ישראלית לפתוח מרפאה במחנה עקורים במואצי שבדרום הרצועה: וסאם עפיפה^[1] כתב כי מי שרוצה לעזור לעזה יכול לעשות זאת באמצעות ארגונים הומניטריים עצמאיים וחסרי פניות, ולא באמצעות פרויקטים “שהופכים את האסון הפלסטיני להזדמנות ללטש את תדמיתם של אלו שביצעו פשעי מלחמה” (חשבון X של וסאם עפיפה, 4 בספטמבר 2026); איאד אלקרא^[2] התריע על הסכנה הטמונה בהפיכת הסיוע ההומניטרי “לכלי לטיהור תדמיתו של הכיבוש ולהצגתה מחדש של ישראל כחלק מהפתרון, במקום להשאירה בספסל הנאשמים על הפשעים וההפרות שביצעה נגד הפלסטינים” (פלסטין און ליין, 5 בספטמבר 2026).
• חמאס הזהירה כי ישראל מנסה לטשטש ראיות ל”פשעים” שבוצעו ברצועה באמצעות פינוי, גריסה והעברה של הריסות, שלטענתה מצויות בהן גופותיהם של אלפי נעדרים וראיות חומריות. התנועה טענה כי פגיעה באתרים אלה מפרה את הדין הבינלאומי ואת החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בדבר שימור ראיות (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 7 בספטמבר 2026).

משילות אזרחית

• דווח כי כוח חמוש מחמאס ירה לעבר תושבים בקרבת מסגד אלשאפעי במחנה הפליטים ח’אן יונס, פצע כמה מהם, וחטף אחרים (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 3 בספטמבר 2026). ערוץ שמזוהה עם חמאס הכחיש את הדיווח וטען כי סוחרי סמים ירו על כוח משטרה ובמקום התפתח עימות (ערוץ הטלגרם “ח’ליכ ואעי”, 3 בספטמבר 2026). בהמשך, משטרת מחוז ח’אן יונס מסרה כי כוח מהמחלקה למלחמה בסמים פשט על “מאורה להפצת סמים” באזור מחנה ח’אן יונס, וכי הכוח היה נתון להתקפה ישירה וניסיון לעורר מהומה במקום במהלך ביצוע משימתו, דבר שגרם לשוטרים להגיב, וכתוצאה מכך נפצעו שני אזרחים. המשטרה הדגישה כי תמשיך לפעול בשטח כדי לרדוף אחר סוחרי הסמים ולשמור על הסדר הציבורי, ולא תסבול ניסיונות לעורר כאוס או לחסום כבישים (שהאב, 5 בספטמבר 2026).

משילות ביטחונית

• דווח כי לאחר שכוחות הביטחון הישראליים עצרו את בכיר מנגנון הפנים של חמאס, מעין אלעראביד, נעצרו שלושה “סוכנים” של ישראל, ובהם אישה. נטען כי העצורים התחזו לארגון סיוע בינלאומי כדי להקל על התנועה באזור ועל איסוף מידע. לפי החקירות הראשוניות, “הסוכנים” מסרו כי הכוח המיוחד הגיע לזירת המבצע שעות ספורות בלבד לפני שנחשף הכיסוי שלו, ולא הייתה לו נוכחות קודמת שם (ערוץ הטלגרם “אלחארס”, 3 בספטמבר 2026). “מקור בחמאס” מסר כי לפחות 36 בני אדם נעצרו בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל לאחר “החטיפה” (אלשרק אלאוסט, 4 בספטמבר 2026).
• הזרוע הצבאית של הגא”פ טענה כי פעיליה סיכלו ניסיון של מיליציה המשתפת פעולה עם ישראל לחטוף פעיל של הארגון באזור אלקרארה, מצפון לח’אן יונס. לפי ההודעה, המיליציה פעלה בסיוע כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) ישראליים, והניסיון סוכל לאחר שהתפתחו חילופי אש מטווח קצר. עוד נמסר כי במהלך האירוע הרגו חברי המיליציה את היעד לחטיפה, פעיל בגדוד אלקרארה בחטיבת ח’אן יונס (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 4 בספטמבר 2026).

משט חדש לרצועת עזה

• “הוועדה הבינלאומית לשבירת המצור על עזה”, המהווה חלק מקואליציית “צי החירות”, הודיעה על חידוש הפעילות הימית הבינלאומית ל”תמיכה” ברצועת עזה ועל תוכנית להגיע לחופיה במהלך אוקטובר 2026. נמסר כי המשימה החדשה כוללת הפלגות מנמל לנמל ברחבי אירופה, במטרה לגייס תמיכה ציבורית ולהפעיל לחץ מדיני לסיום “המצור”. צוין כי לאחר הפלגותיה של הספינה “חנט’לה 2” לנורבגיה, שבדיה ודנמרק ביוני וביולי 2026, הפליגה הספינה KATE מבריסטול לעבר נמלים באירלנד, גרמניה וצרפת. התחנות הבאות יהיו ספרד, פורטוגל ואיטליה לפני שהספינות תמשכנה לכיוון רצועת עזה (דף הפייסבוק של “הוועדה הבינלאומית לשבירת המצור על עזה”, 4 בספטמבר 2026).

• משלחת בכירה של חמאס בראשות באסם נעים, חבר הלשכה המדינית וראש משרד הקשרים הערביים והאסלאמיים בתנועה, נועדה באיראן עם יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, ועם שר החוץ, עבאס עראקצ’י. המשלחת דנה בהתפתחויות ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים והציגה את ההבנות שהושגו עם המתווכות ונציגי “מועצת השלום” בנוגע למפת הדרכים ליישום השלב השני של ההסכם. חמאס הצהירה על מחויבותה להבנות וקראה להפעלת לחץ על ישראל ליישומן, לרבות נסיגה מלאה מהרצועה ותחילת השיקום. הבכירים האיראנים הביעו את המשך תמיכתם בפלסטינים ועדכנו את המשלחת בהתפתחויות בעימות בין איראן לארה”ב ובמפת הדרכים שהוסכמה לסיומו (האתר הרשמי של חמאס, 3 בספטמבר 2026).

       
מפגש משלחת חמאס עם שר החוץ האיראני (האתר הרשמי של חמאס, 3 בספטמבר 2026)

פיגועים

• פיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים: ב-4 בספטמבר 2026, לפנות בוקר, הגיע מחבל פלסטיני, תושב בית חנינא שמצפון לירושלים, לשער שכם בעיר העתיקה וניסה לדקור אזרחים. כאשר כוחות הביטחון הישראליים התקרבו אליו, הוא שלף סכין וניסה לדקור את אחד הלוחמים. הלוחמים ירו והרגו את המחבל, לא היו נפגעים בקרב האזרחים וכוחות הביטחון (דוברות המשטרה ותקשורת ישראלית, 4 בספטמבר 2026).
• פיגוע דקירה בשומרון: ב-7 בספטמבר 2026, הגיע מחבל פלסטיני בכלי רכב לחוות “מעוז יהודה” בשומרון ודקר מספר פעמים תושב ישראלי שנפצע באורח בינוני עד קשה. כוחות הביטחון הישראליים פתחו במצוד ארי המחבל שנמלט מהמקום במכונית. אחרי יותר משעה, אותר המחבל בעיירה קבלאן ולאחר שניסה לדקור את הלוחמים, הם השיבו בירי והרגו אותו (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 7 בספטמבר 2026).

פעילות סיכול ומנע

• במהלך השבוע, המשיכו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון: במהלך מבצע בשכם ובכפרים הסמוכים נעצרו יותר מעשרה מבוקשים ותוחקרו עשרות חשודים. כמו כן, הושמדו יותר משלושים מחרטות ששימשו לייצור אמצעי לחימה והוחרמו כלי נשק, אקדחים ותחמושת; חמישה מחבלים שתכננו לבצע פיגוע נגד אזרחים וכוחות הביטחון נעצרו בעיירה קבאטיה. כלי נשק ואמצעי לחימה התגלו בבתיהם; במבצע לסיכול טרור בכפר עקאבא שבצפון השומרון, נעצרה תשתית טרור שמנתה עשרה מחבלים מחמאס, אשר פעלו לקידום פעולות טרור נגד אזרחי ישראל. כמו כן, אותרה והושמדה רקטה ללא משגר ונמצאו אמצעי לחימה וחומרי נפץ רבים; בפעילות בכפרים באזור שכם, סוכל מחבל שניסה לפגוע בכוחות ונעצרו מחבלים שתכננו פיגועים וסחר באמצעי לחימה (דובר צה”ל, 8-4 בספטמבר 2026). מחוז ירושלים ברשות הפלסטינית מסר כי כוחות “הכיבוש” הטילו “מצור הדוק” על העיירה ענאתא ועל מחנה הפליטים שעפאט שבצפון מזרח ירושלים ועצרו כמאה בני אדם. בעקבות זאת, נסגרו כל בתי הספר והעסקים (המרכז הפלסטיני לתקשורת, 8 בספטמבר 2026).
• כתב אישום הוגש נגד ערבי-ישראלי מהגליל שהביע הזדהות עם דאעש וצפה בתכני הדרכה בנושאי לחימה, שימוש בנשק וייצור טילים ורחפנים למטרות טרור (דוברות משטרת ישראל, 2 בספטמבר 2026). כתב אישום נוסף הוגש נגד ערבי-ישראלי, בן 19 מהגליל, שהביע הזדהות עם דאעש, צפה בתכנים על הארגון ונשבע לו אמונים (דוברות המשטרה ודוברות שב”כ, 7 בספטמבר 2026).

אירועי חיכוך

• הפלסטינים דיווחו כי שלושה תושבים נהרגו מירי כוחות צה”ל כתוצאה מעימותים שנגרמו כתוצאה מכניסת מתיישבים יהודים לכפרים פלסטיניים:
  • משרד הבריאות ברשות הפלסטינית דיווח כי שני צעירים פלסטינים נהרגו מירי כוחות צה”ל בכפר אלמֻע’יר, מצפון-מזרח לראמאללה. לפי ראש מועצת הכפר, האירוע החל לאחר שמתיישבים יהודים ניסו לגנוב כבשים מבתי תושבים, ובעקבות עימות נכנסו כוחות צה”ל לכפר ופתחו באש לעבר תושבים (אלשרק אלאוסט, 3 בספטמבר 2026). מנגד, צה”ל מסר כי אבטח כניסת שוטרים ואזרח ישראלי לכפר כדי לאפשר החזרת צאן השייך לישראלים, וכי במהלך הפעילות התפתחה הפרת סדר אלימה שבה יודו לעברם אבנים ובלוקים, והכוחות ירו לעבר מסיתים מרכזיים (דובר צה”ל, 2 בספטמבר 2026). חמאס אישרה כי שני ההרוגים השתייכו אליה (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 3 בספטמבר 2026).
  • “מקורות פלסטיניים” מסרו כי צעיר פלסטיני נהרג מירי בראשו ושניים נוספים נפצעו, במהלך תקיפה שיוחסה למתפרעים יהודים בכפר חג’ה, ממזרח לקלקיליה (אלמיאדין, 7 בספטמבר 2026). מצה”ל נמסר כי כוחות הביטחון הישראליים פעלו להוציא אזרחים ישראלים שנכנסו לכפר לאחר דיווח על עימות בינם לבין תושבים פלסטינים. בהמשך, התפתחה הפרת סדר אלימה שכללה יידוי אבנים של מפרי סדר פלסטינים לעבר הלוחמים, שהגיבו בירי לאוויר ולאחר מכן ירי לעבר מסיתים מרכזיים (דובר צה”ל, 7 בספטמבר 2026).

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, נפגש עם עוזר שר החוץ היפני לענייני שיקום רצועת עזה, טאקשי אוקובו, ודן עמו במאמצי הסיוע, ההתאוששות והשיקום ברצועה. אוקובו הציג את פעילות יפן בתחומי הבריאות, החינוך, המים והתברואה, התעסוקה, ההגנה החברתית, פינוי שרידי חומרי נפץ והשירותים העירוניים. מצטפא הדגיש כי יש לתאם את פעילות השיקום עם הממשלה הפלסטינית ובהתאם לתוכנית ההתאוששות והשיקום שלה. בנוסף, הוא הציג את המצב הכלכלי והחברתי ביהודה ושומרון, שאותו ייחס לצעדי ישראל, לאלימות מתפרעים יהודים, לעיכוב העברת כספי המסים ולהגבלות תנועה. הוא קרא ליפן ולקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל ולסייע לממשלה הפלסטינית, לרבות בהיערכות לקיום הבחירות הכלליות הקרובות (ופא, 3 בספטמבר 2026).
• “מועצת השלום” הכחישה באופן גורף את הדיווח, שנסמך לכאורה על דבריו של ג’רמי גרינסטוק, שגריר בריטניה באו”ם בין השנים 2003-1998, לפיו ראש ממשלת בריטניה באותן שנים וכיום בכיר המועצה, טוני בלייר, נשלח לאחרונה על ידי “מועצת השלום” לבקש מהרשות הפלסטינית להחליף כל אזכור של המילה “פלסטין” בספרי הלימוד הפלסטיניים במונח היהודי “שומרון”. לדברי גרינסטוק, בלייר ניסה להפעיל לחץ על הרשות הפלסטינית, אך הדרישה נדחתה על ידי אבו מאזן (מידל איסט איי, 2 בספטמבר 2026; חשבון X של “מועצת השלום”, 3 בספטמבר 2026).

• מזכיר הוועד המרכזי של תנועת פתח, ג’בריל אלרג’וב, העריך כי אין אפשרות לקיים את הבחירות בנובמבר 2026 מאחר שיש עדיין מספר סוגיות שצריך לטפל בהן לפני פרסום הצו הרשמי. הוא הוסיף כי נדרש לקיים דיאלוג לאומי מקיף לפני התקדמות לקראת בחירות והדגיש כי רק בחירות והליך דמוקרטי יקבעו מי ישלוט ב”פלסטין” (סוכנות קדס, 7 בספטמבר 2026).
• בכירים בחמאס קיימו שיחות עם נציגי פלגים פלסטיניים במאמץ לקדם עמדה משותפת לקראת הבחירות:
• חסאם בדראן, חבר הלשכה המדינית של חמאס וראש המשרד לקשרים לאומיים, שוחח בטלפון עם סאלם עטאללה, מזכ”ל תנועת אלמג’אהדין הפלסטינית, על ההתפתחויות בזירה הפלסטינית ועל הבחירות הצפויות למועצה המחוקקת ולמועצה הלאומית הפלסטינית. השניים קראו להרחבת השתתפות הפלגים והכוחות הפוליטיים בבחירות, התנגדו למינוי נציגים במקום בחירתם ודנו בהקמת ברית לאומית פלסטינית (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 2 בספטמבר 2026). בדראן שוחח גם עם חסן מחמוד אבו חלימה, מזכ”ל תנועת אלאחראר הפלסטינית. השניים הדגישו את הצורך בהרחבת השתתפותם של הפלגים, הכוחות והאישים הפלסטיניים בבחירות והתנגדו למינוי נציגים. הם דנו גם בהקמת “הברית הלאומית הפלסטינית” כמסגרת לתיאום בין הכוחות והפלגים לקראת הבחירות (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 3 בספטמבר 2026).
• בפגישה שהתקיימה בבירות בין נציגי חמאס לנציגי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, קראו הצדדים לדיאלוג ולהסכמה לאומית רחבה סביב הבחירות, לחיזוק השותפות בין הפלגים ולשילוב כלל הכוחות במוסדות אש”ף. הצדדים דנו גם במצב ברצועת עזה וביהודה ושומרון, קראו להרחבת “ההתנגדות העממית” ודנו במצב הפליטים הפלסטינים בלבנון ובהמשך פעילות אונר”א (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 2 בספטמבר 2026).
• ההנהגה המרכזית של “ברית הכוחות הפלסטיניים” קיימה בבירות פגישה בהשתתפות בכיר חמאס, עלי ברכה, כנציגו של ראש הלשכה המדינית ח’ליל אלחיה. המשתתפים קראו לקיום בחירות למועצה המחוקקת, לנשיאות הרשות הפלסטינית ולמועצה הלאומית הפלסטינית בהשתתפות כלל הפלגים, והתנגדו להדרת “כוחות ההתנגדות”. כמו כן, הם תמכו בהקמת ברית לאומית פלסטינית רחבה, והחליטו להקים ועדות מעקב מחוץ לשטחים הפלסטיניים לקידום השתתפות הפלסטינים בבחירות למועצה הלאומית (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 3 בספטמבר 2026).
• משלחת חמאס נפגשה בבירות עם נציגי הזרם המזוהה עם מחמד דחלאן. הצדדים קראו להפסקת הלחימה וליישום ההסכמות ודרשו בחירות דמוקרטיות למועצה הלאומית הפלסטינית ללא מינויים והדרה. הם גם הביעו תמיכה בהמשך פעילות אונר”א וסיכמו לפעול להקמת הנהגה פלסטינית מאוחדת בלבנון (האתר הרשמי של חמאס, 5 בספטמבר 2026).