- הזירה הדרומית: כוחות צה”ל המשיכו בפעילות הנרחבת בצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. הכוחות סיכלו עשרות פעילי טרור ועצרו מאות נוספים בפעילות בבית החולים בבית לאהיא. רקטות שוגרו מרצועת עזה לאזור ירושלים. שני קצינים ושני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה.
- המשא ומתן להפסקת אש ושחרור חטופים: בכירים בחמאס ובג’האד האסלאמי בפלסטין המשיכו להאשים את ישראל בהצבת דרישות שמקשות על השלמת המשא ומתן.
- משילות חמאס: עיתונאי בכיר שפעיל בזרוע הצבאית של חמאס האשים את התנועה בשותפות ל”נכבה” בצפון רצועת עזה.
- סוגיית היום שאחרי: סגן מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין האשים את יו”ר הרשות הפלסטינית בדחיית ההצעות לניהול רצועת עזה לאחר המלחמה.
- ישראל, יהודה ושומרון: אזרחית ישראלית נרצחה בפיגוע דקירה בהרצליה. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון.
- הרשות הפלסטינית: נמשכה פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד חמושים במחנה הפליטים ג’נין. שלושה מפעילי המנגנונים נהרגו ונמסר על מותם של מספר אזרחים, בהם עיתונאית. דובר המנגנונים האשים את חמאס בהסתה והשווה אותם לדאעש.
פעילות כוחות צה”ל ברצועה
- במהלך השבוע האחרון, נמשכה פעילות נרחבת של כוחות צה”ל בצפון רצועת עזה, שהתמקדה במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא ובתחילת פעילות בבית חאנון. במקביל נמשכה פעילות השוטפת במרכז הרצועה ובאזור רפיח שבדרום הרצועה, לצד תקיפות נגד יעדי טרור במקומות נוספים ברצועה. כוחות צה”ל איתרו והשמידו אמצעי לחימה (אמל”ח) ותשתיות טרור, בהן שתי מנהרות התקפיות באורך שני ק”מ, ופגעו בפעילי טרור של חמאס והג’יהאד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) מהאוויר ומהקרקע, בהם פעילים שהיו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופעילים שעמדו לבצע פיגועים, חלקם פעלו בקרבת אזרחים ובמתחמים אזרחיים. בין השאר, סוכלו עשרות פעילי טרור שניסו להימלט מאזור פעילות צה”ל בג’באליא. קצין ושני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בצפון רצועת עזה, קצין נוסף נהרג בלחימה במרכז הרצועה (דובר צה”ל, 31-24 בדצמבר 2024).
פעילות נגד תשתיות חמאס במתקנים אזרחיים
- בשבוע האחרון, פעלו כוחות הביטחון הישראליים נגד פעילים ותשתיות טרור שפעלו בחסות אתרים אזרחיים ברצועת עזה לצורך תכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל. בכל המקרים, ננקטו צעדים מקדימים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים.[1] להלן אירועים בולטים:
- ב-24 בדצמבר 2024, פעלו כוחות צה”ל בבית החולים האינדונזי בג’באליא ובסביבתו בשל הימצאות פעילי טרור ותשתיות טרור. הכוחות סיכלו חמישה פעילי טרור ועצרו נוספים, בהם פעיל טרור שהשתתף בטבח ה-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 24 בדצמבר 2024). מנכ”ל משרד הבריאות ברצועת עזה, מניר אלברש, טען כי כוחות צה”ל “הסתערו” על בית החולים והכריחו את השוהים בו לעזוב (רויטרס, 24 בדצמבר 2024).
- ב-28-27 בדצמבר 2024, פעלו כוחות צה”ל בבית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא בשל הימצאות פעילי טרור ותשתיות טרור. במהלך הפעילות, סוכלו כעשרים פעילי טרור, נעצרו יותר מ-240 פעילי טרור של חמאס והגא”פ שחלקם ניסו להתחזות לחולים ולאנשי צוות רפואי ונוטרלו מטענים רבי עוצמה (דובר צה”ל, 29-27 בדצמבר 2024). משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה מסר כי כוחות צה”ל הטעו את צוות בית החולים ועצרו מספר אנשי צוות, כולל מנהל בית החולים ד”ר חסאם אבו צפיה, שנטען כי הוכה לפני מעצרו (ערוץ הטלגרם של חסן אצליח, 28 בדצמבר 2024).

מימין: מיקום הטמנת מטענים ליד בית החולים האינדונזי (דובר צה”ל, 30 בדצמבר 2024).
משמאל: פינוי מאזור בית החולים כמאל עדואן (דובר צה”ל, 29 בדצמבר 2024)
שיגור רקטות
- בשבוע האחרון (עד 31 בדצמבר 2024, נכון לשעה 13:00), שוגרו 11 רקטות לשטח ישראל, שתיים מתוכן לעבר אזור ירושלים. שבע מהרקטות יורטו וארבע נפלו בשטחים פתוחים. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 31-24 בדצמבר 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ קיבלה אחריות על מרבית השיגורים (פאלטודיי, 30 בדצמבר 2024).
- במהלך השבוע, נמשכו ההתייעצויות במסגרת המשא ומתן להפסקת אש ולשחרור החטופים. ב-28 בדצמבר 2024, נועדה בדוחה משלחת חמאס בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה בפועל, ח’ליל אלחיה, עם ראש ממשלת קטר, מחמד בן עבד אלרחמן. נמסר כי הצדדים דנו התפתחויות האחרונות במשא ומתן ובדרכים לקדם אותו במטרה להגיע להסכם “ברור ומקיף” שיסיים את המלחמה (חשבון X של משרד החוץ הקטרי, 28 בדצמבר 2024).
- בכירים בחמאס ובגא”פ המשיכו להדגיש כי הם הפגינו “גמישות” בשיחות, בעוד שהאשימו כי ישראל היא שמציבה דרישות ותנאים חדשים שמקשים על השלמת ההסכם. להלן התבטאויות בולטות:
- בהודעה רשמית של חמאס נאמר כי המשא ומתן בתיווך קטרי ומצרי התנהל ברצינות. נטען כי התנועה הפגינה אחריות וגמישות, אך ישראל העלתה סוגיות ותנאים חדשים הנוגעים לנסיגה, להפסקת האש, לשבויים ולחזרת העקורים, ובשך כך נדחתה ההגעה להסכם “שכבר היה בהישג יד” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 25 בדצמבר 2024).
- סגן מזכ”ל הגא”פ, מחמד אלהנדי, ציין כי המשא ומתן עם ישראל היה רציני ועסק בפרטים במטרה להשיג את מטרות “ההתנגדות” להפסקת “התוקפנות” ונסיגה ישראלית כוללת. הוא הדגיש כי “ההתנגדות” גילתה גמישות בפרטי השלבים והמחירים, אך הזהיר מפני מניפולציות מצד ממשלת נתניהו הנובעות מצרכים פוליטיים פנימיים (רשת קדס, 25 בדצמבר 2024). בריאיון נוסף, הוא טען כי ישראל מעוניינת בעסקה חלקית בשלושה שלבים. לדבריו, ישראל דורשת לקבל את שמות החטופים שנותרו בחיים, אולם “ההתנגדות” לא יכולה לאסוף את הנתונים תחת הפצצות. הוא הוסיף כי העסקה תסתיים רק בנסיגה מלאה מרצועת עזה והפסקת “התוקפנות” (ערוץ היוטיוב של פלסטין אליו”, 26 בדצמבר 2024).
- “מקור פלסטיני” מסר כי קיימים שני מכשולים מרכזיים: עמדת ישראל בנוגע לנסיגה מציר פילדלפי בשלב הראשון וסירובה לשחרר אסירים שנשפטו למאסרי עולם, כאשר חמאס מתעקשת על שחרור כ-200 מהם בשלב זה. עם זאת, הוא הדגיש כי המשא ומתן ממשיך להתקדם בתיווך בינלאומי, ואין אמת בטענות על קריסתו (ערוץ הטלגרם של אלמיאדין, 26 בדצמבר 2024).
- בכיר חמאס, אסאמה חמדאן, האשים כי ישראל מטרפדת הגעה לעסקת חילופי שבויים, והוסיף כי ראש הממשלה נתניהו רוצה להיפטר מהנושא על ידי הריגת החטופים. לטענתו, הצד הישראלי דחה עד כה שלוש דרישות עיקריות: הפסקת אש מוחלטת, נסיגה מוחלטת מרצועת עזה, ואפילו הצגת מפות לנסיגה (אתר ערוץ אלג’זירה, 28 בדצמבר 2024). בריאיון נוסף, הוא טען כי ישראל משנה את עמדתה בכל שלב במשא ומתן ומפרה את ההסכמות שהושגו (ערוץ אלאקצא, 29 בדצמבר 2024).
- בהמשך לכך, “מקורות מצריים” הכחישו את הטענות הישראליות כי חמאס נסוגה מהבנות הקשורות למשא ומתן. לפי “המקורות”, חמאס הפגינה היענות רבה וויתרה על חלק מדרישותיה, בעוד שישראל חזרה להעלות סוגיות שכבר הושגו בהן הסכמות, וביניהן המרחק של כוחותיה מהאזורים המיושבים ושמות של אסירים פלסטינים שהמשלחות הישראליות בעבר כבר הסכימו לשחררם. לדבריהם, מצרים, בשיתוף פעולה עם קטר, ממשיכה במאמצים להגיע להסכם, כאשר ביומיים האחרונים קיימים סימנים חיוביים המאפשרים אופטימיות זהירה (ערוץ אלערבי, 26 בדצמבר 2024).
נפגעים פלסטינים
- משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 45,541 פלסטינים ונפצעו 108,338 נוספים (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 31 בדצמבר 2024).
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית עדכנה כי אוכלוסיית רצועת עזה הצטמצמה ב-160 אלף בני אדם בשנת 2024, ירידה של שישה אחוזים לעומת השנה שלפניה, וזאת בשל מותם של יותר מ-45 אלף בני אדם ועקירה של כמאה אלף תושבים מאז תחילת המלחמה. עוד נמסר כי אוכלוסיית הרצועה עומדת על 2.1 מיליון בני אדם, כולל יותר ממיליון ילדים עד גיל 18 (ופא, 31 בדצמבר 2024).
המצב ההומניטרי ברצועת עזה
- מתאם פעולות הממשלה בשטחים עדכן כי בשבוע עד ה-29 בדצמבר 2024, הוכנסו 1,290 משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, ועליהן מזון, מים, אספקה רפואית וציוד למקלטי החוסים. כמו כן, הועברו 1,070 משאיות למחסנים ולמקלטים הומניטריים בתוך הרצועה בתיאום עם ארגוני סיוע והקהילה הבינלאומית (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 29 בדצמבר 2024). עוד דווח כי נכון ל-24 בדצמבר 2024, הועברו 252 משאיות סיוע הומניטרי מירדן, מצרים וישראל לרצועת עזה דרך מעברי כרם שלום, מתוכן 44 משאיות נכנסו לצפון הרצועה. 127 משאיות נאספו והועברו על ידי ארגונים בינלאומיים. כמו כן, הוכנסו 21 משאיות ריקות השייכות לתוכנית המזון העולמית (WFP) לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, בתיאום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים ובמסגרת המאמצים לחיזוק המערך הלוגיסטי של ארגוני הסיוע הבינלאומיים (דף הפייסבוק אלמנסק, 28 בדצמבר 2024).
- לשכת התקשורת הממשלתית של חמאס ברצועת עזה טענה כי שבעה בני אדם מקרב החוסים ברצועת עזה מתו כתוצאה מהקור העז, בהם לפחות חמישה תינוקות, בני ארבעה עד 30 ימים. חמאס גם קראה לסיוע דחוף ממדינות ערב והאסלאם לאספקת מחסות, מזון ותרופות לחוסים ברצועת עזה כדי להציל את התושבים מהקור (סוכנות קדס, 30 בדצמבר 2024).
- לשכת התקשורת הממשלתית של חמאס האשימה כי תוכנית המזון העולמית של האו”ם סטתה מהפרוטוקול “המקובל” באבטחת משאיות הסיוע, ובשל כך מתו שני תושבים ונפצעו עשרות נוספים מירי חי. חמאס הטילה על הארגון את האחריות לתקרית וקראה לו לשאת באחריותו המוסרית וההומניטרית ולשפר את רמת התיאומים מול הגורמים הרלוונטיים לבצע את אבטחת משאיות הסיוע באופן התואם את “הסיכון בשטח” (ערוץ הטלגרם אלרסאלה, 30 בדצמבר 2024).
- דווח כי חמאס החלה לשלם קצבאות לגמלאים מטעמה, אשר שוהים בח’אן יונס ובדיר אלבלח. כמו כן, חמאס הודיעה כי החלה לשלם מקדמות למשכורות בסך 1,300 שקלים לעובדיה בעיר עזה ובצפון רצועת עזה (ערוץ הטלגרם של עובדי הממשלה בפלסטין, 28 בדצמבר 2024).
- ב-27 בדצמבר 2024, פורסמה ברשתות החברתיות הודעה קולית בוואטסאפ של אנס אלשריף, הכתב הראשי של ערוץ אלג’זירה בצפון רצועת עזה, שהינו גם פעיל בזרוע הצבאית של חמאס, בה הוא האשים כי המתרחש בצפון הרצועה, אותו כינה “נכבה” קורה בגלל האנשים שמנהלים את המשא ומתן בשם תושבי הרצועה, כלומר חמאס, על אף שלא ציין אותם במפורש. אלשריף הודה כי הוא מודע למשמעות דבריו והזהיר כי גורל דומה מאיים על העיר עזה (חשבון X של מצטפא עצפור, 27 בדצמבר 2024). בתחילה, אלשריף התנער מההקלטה ופרסם כי מסתובב קטע אודיו מפוברק שלו על הפסקת האש והמשא ומתן, אולם לאחר מכן הוא צייץ: “המלחמה הזו חייבת להסתיים מיד. מחסלים אותנו, ואנחנו נתונים להשמדה עקובה מדם שאינה מדלגת על אף אחד. אנחנו לא רוצים שהמראות הנוראים בצפון עזה יחזרו על עצמם בעיר עזה” (חשבון X של אנס אלשריף, 27 בדצמבר 2024).

הציוץ של אנס אלשריף (חשבון X של אנס אלשריף, 27 בדצמבר 2024)
- סגן מזכ”ל הגא”פ, מחמד אלהנדי, מסר כי “ההתנגדות” הסכימה בשיחות של הפלגים הפלסטיניים בקהיר להקים ממשלת הסכמה לאומית שתפקח על ניהול רצועת עזה ויהודה ושומרון, אך הרשות הפלסטינית דחתה את ההצעה. בתגובה, מצרים הציעה להקים ועדת תמיכה ברצועה שתפעל בכפיפות לממשלת אבו מאזן, אך גם לזה לא התקבלה תשובה חיובית מהרשות הפלסטינית. אלהנדי האשים כי הרשות הפלסטינית מפנה עורף לכל היוזמות הלאומיות שהציגו הפלגים, אולם למרות חוסר ההסכמה, מצרים החלה לפעול להקמת ועדת התמיכה מתוך אמונה שהדלת פתוחה להשתתפות עתידית של הרשות הפלסטינית (סוכנות קדס, 25 בדצמבר 2024).
פיגועים
פיגוע דקירה בהרצליה
- ב-27 בדצמבר 2024, דקר תושב פלסטיני שהתגורר בישראל אזרחית ישראלית בהרצליה פיתוח, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותה. מאבטחים ירו במפגע ופצעו אותו והוא נעצר (דוברות המשטרה ותקשורת ישראלית, 27 בדצמבר 2024).
פעילות סיכול ומנע
- במהלך השבוע האחרון, המשיכו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, תוך התמקדות בטולכרם. הכוחות סיכלו פעילי טרור בתקיפות אוויריות ובחילופי אש, עצרו עשרות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, השמידו מטענים והחרימו כלי נשק וכספים למימון פעולות טרור. מפקד חטיבת מנשה של צה”ל נפצע בפיצוץ מטען בטולכרם (דובר צה”ל, 31-24 בדצמבר 2024).
עימותים בין פלסטינים למתיישבים יהודים
- ב-28 בדצמבר 2024, התרחשו עימותים בין מתיישבים יהודים לבין פלסטינים שעבדו בשטח חקלאי סמוך ליישוב היהודי עפרה ולכפר הערבי סלואד. נמסר כי הפלסטינים השליכו אבנים לעבר המתיישבים, חלקם היו חמושים ורעולי פנים, ובמקום החל עימות אלים. כוחות ביטחון ישראליים הגיעו למקום ועצרו את אחד הפלסטינים. “מקורות פלסטינים” מסרו כי שני חקלאים פלסטינים הוכו קשות בעימות עם המתיישבים ונגרם נזק לכלי רכב (תקשורת ישראלית וערוץ הטלגרם של חסן אצליח, 28 בדצמבר 2024).
פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית
- בשבוע האחרון, נמשכה פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד פעילי טרור חמושים במחנה הפליטים ג’נין, בהתאם להנחייתו של יו”ר הרשות, אבו מאזן, זה השבוע השלישי. לפי הנתונים שפורסמו בתקשורת הפלסטינית, מאז תחילת הפעילות נהרגו 11 בני אדם, בהם חמישה פעילים של מנגנוני הביטחון, שישה אזרחים פלסטינים, שני ילדים ו”לוחם התנגדות” (קדס, 30 בדצמבר 2024). להלן האירועים הבולטים שאירעו השבוע:
- דובר מנגנוני הביטחון, אנור רג’ב, עדכן על מותם של שלושה מפעילי המנגנונים בפעילות במחנה הפליטים ג’נין: ב-25 בדצמבר 2024, נמסר על מותו של חסן נאדר עבדאללה מהמודיעין הכללי אחרי שנפצע ימים אחדים קודם במהלך ניסיון לנטרל מטען חבלה. גדוד ג’נין טען כי הסיבה האמיתית למותו הייתה ניסיון של אנשי המודיעין למלכד רחפן ברימון יד במטרה להשתמש בו נגד לוחמי “ההתנגדות” במחנה הפליטים ג’נין (גדוד ג’נין בערוץ הטלגרם דיונים פלסטין אלאקצא, 26 בדצמבר 2024); ב-27 בדצמבר 2024, נהרג אבראהים ג’מעה אלקדומי ממנגנון הביטחון המסכל. רג’ב מסר כי אלקדומי “בחר להקריב את עצמו” ולא ירה לעבר ילדים שהשליכו בקבוקי תבערה לעבר הבית שבו היה. רג’ב גם האשים כי הפעולה מזכירה את הטרור של דאעש וחצתה קו אדום מבחינה לאומית, דתית, מוסרית ואנושית; ב-28 בדצמבר 2024, נהרג חסין אחמד נצאר, קצין במשמר הנשיאות שנפגע מירי חמושים (ופא, 28-25 בדצמבר 2024).
- ב-24 בדצמבר 2024, מסרו “מקורות פלסטיניים” כי אחמד מסעוד אבו לבדה נורה ונהרג על ידי צלף ממנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית במחנה הפליטים ג’נין, בעת שעבר עם אשתו באזור המחנה החדש (קדס, 24 בדצמבר 2024).
- ב-29 בדצמבר 2024, נורתה למוות העיתונאית שד’א אלצבאע’. משפחתה האשימה כי היא נורתה ישירות על ידי צלף של מנגנוני הביטחון כאשר עמדה עם בני משפחתה סמוך לביתה במחנה הפליטים ג’נין (ערוץ הטלגרם של המרכז הפלסטיני לתקשורת, 29 בדצמבר 2024). דובר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, אנור רג’ב, טען כי כוחות הביטחון הפלסטיניים לא היו במקום התקרית והטיל את האחריות על “גורמים מחוץ לחוק בתוך המחנה” (דף הפייסבוק של רדיו אלג’אל , 29 בדצמבר 2024). מות העיתונאית עורר תגובות קשות ברחוב הפלסטיני עם השוואות למותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה. תוך טענה כי “הכיבוש” והרשות הפלסטינית משתפים פעולה בהשתקת האמת במחנה (ערוץ הטלגרם לא ככה, 29 בדצמבר 2024).[2]
- “מקורות פלסטיניים” מסרו כי יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, סירב לכל היוזמות שהועלו לגבי סיום הפעילות במחנה הפליטים ג’נין. לפי הדיווח, שלושה חברים בוועד המרכזי של פתח פנו לאבו מאזן וביקשו להפסיק את הפעילות ולפנות להידברות, אך הוא סירב ואמר כי האופציה היחידה מבחינתו היא פתרון צבאי (סוכנות קדס, 31 בדצמבר 2024).
- דובר כוחות הביטחון הפלסטיניים, אנור רג’ב, האשים כי חמאס והגא”פ מסיתים מחבלים להפיץ כאוס ושואפים לערער את הרשות הפלסטינית. הוא הוסיף כי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית נמנעים מעימות כולל עם “הכיבוש” כיוון שאין להם כוח מול ישראל, וכי כלי הנשק של הרשות הפלסטינית מגנים על הפלסטינים ואינו מכוון נגדם. עוד ציין רג’ב כי חמאס אינה “התנגדות”, אלא מיליציה שהביאה הרס לעמה. הוא גם הכחיש כי היה תיאום עם ישראל לפני תחילת המבצע הביטחוני בג’נין (אלג’זירה, 29 בדצמבר 2024).
- מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הדגישו בהודעה רשמית כי מבצע “הגנת המולדת” נמשך עד להשגת כל יעדיו. כמו כן, הם הבהירוכי האפשרות היחידה העומדת בפני העבריינים היא להסגיר את עצמם לידי כוחות הביטחון, וכי בריחה מהמחנה לא תגן עליהם מפני מעצר (ערוץ הטלגרם של כוחות הביטחון הלאומי הפלסטיני, 26 בדצמבר 2024).

הצהרת כוחות הביטחון הפלסטיני (ערוץ הטלגרם של כוחות הביטחון הלאומי הפלסטיני, 26 בדצמבר 2024)
-
- דובר גדוד ג’נין של הגא”פ טען כי הם הציגו מספר יוזמות בפני הרשות הפלסטינית בניסיון להגיע לפשרה וגם הפגינו ויתורים, אך הוצב בפניהם תנאי אחד לצאת ממחנה הפליטים או למסור את כלי הנשק. הוא הדגיש כי הם לא ימלאו אחרי הדרישה. כמו כן, הוא הציג חלק מרקטת RPG שנטען כי נורתה על ידי פעילי המנגנונים, והזהיר את יו”ר הרשות כי הם יתחילו להפעיל מטענים (ערוץ הטלגרם של העיר בית לחם, 28 בדצמבר 2024).
- בהקשר לפעילות במחנה הפליטים בג’נין, ב-29 בדצמבר 2024, פשטו מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית על מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת פוליטכניק בחברון ועורו סטודנטים מג’נין (ערוץ הטלגרם ג’נין פוסט, 29 בדצמבר 2024). במקביל, מושלי מחוזות חברון ושכם פרסמו החלטה מנהלית, לפיה אסור לכל אדם לבצע פעולות או להשמיע אמירות כלשהן, באמצעות הרשתות החברתיות, במות או כל אמצעי אחר, שעלולים לגרום לסכסוכים או להשפיע על השקט או להפר את הביטחון הציבורי, ויש להפסיק את כל סוגי ההסתה נגד הרשות ומנגנוניה הביטחוניים והאזרחיים (דף הפייסבוק של מושל מחוז חברון, 29 בדצמבר 2024; דף הפייסבוק hdathbeth, 29 בדצמבר 2024). מושל מחוז חברון, ח’אלד דודין, טען כי ההחלטה לא נועדה להפחיד אנשים להביע את דעתם, אלא פורסמה לאחר שהם עקבו אחר הסתה ברשתות החברתיות ובחלק מהדרשות של האמאמים על במות המסגדים (אלערבי אלג’דיד, 29 בדצמבר 2024).
[1] יוזכר כי התופעה של שימוש בתשתיות אזרחיות כדוגמת בתי ספר ובתי חולים ואחרים לצרכי טרור אופיינית לפעילות ארגוני הטרור ברצועה בדגש על חמאס, וארגוני הטרור מנצלים אירועים אלה לצרכי תעמולה והסתה תוך הפרזה בהיקף הנפגעים, טענות על אזרחים רבים שנפגעו לכאורה והסתרה ברוב המקרים של זהות המחבלים שהותקפו. בכל המקרים, טרם פעילות צה"ל, ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים, לרבות פינוי אוכלוסייה ומטופלים בבתי חולים, שימוש בחימוש מדויק, חוזי מהאוויר ומידע מודיעיני נוסף.
[2] העיתונאית שירין אבו עאקלה מאלג'זירה נורתה בטעות במהלך פעילות כוחות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במאי 2022. האירוע עורר ביקורות בינלאומיות נגד ישראל.