מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30 במרץ – 14 באפריל 2026)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• נמשכה פעילות צה”ל בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה, מנהרות ותשתיות טרור. סוכלו מחבלים שהתקרבו לכוחות צה”ל או ניסו לחדור לתחומי “הקו הצהוב”. כמו כן, בוצעו סיכולים נגד פעילי טרור שזוהו כשהם נערכים לביצוע פיגועים, בהם מחבל מהמערך הימי של חמאס, מומחה של חמאס לייצור מטענים, כתב אלג’זירה מחמד ושאח שהשתייך למטה ייצור הרקטות ואמצעי הלחימה בזרוע הצבאית של חמאס ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בלילה שבין 2-1 באפריל 2026, הצליח מחבל לחדור למוצב צה”ל בדרום רצועת עזה לפני שהלוחמים הצליחו להרוג אותו. לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 30 במרץ-14 באפריל 2026).

• “גורמים פלסטיניים” טענו כי צה”ל המשיך להרחיב באופן הדרגתי את “הקו הצהוב” תוך שימוש בטנקים המתקדמים מעת לעת מעבר לקו ויורים באופן אקראי. הם ציינו כי הדבר מוביל כמעט מדי יום להרוגים ולפצועים באזורים הסמוכים לקו (ערוץ הטלגרם “קריית המגורים ע”ש חמד”, 5 באפריל 2026).
• “שלושה מקורות בחמאס השוהים ברצועת עזה” מסרו כי ישנה הסלמה בתקיפות ישראל לעבר מחסומים השייכים למשטרת חמאס, מנגנוני הביטחון ופעילים בזרועות הצבאיות של הפלגים. צוין כי ההערכות בחמאס הן כי בקשת התנועה לערוך תיקונים בתוכנית לפירוק מנשק תגרום לישראל להגביר את תקיפותיה ברצועה, תוך הצגת הבקשה כסירוב התנועה לתוכנית. בנוסף, “בכיר בג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ)” הדגיש כי ניתנו הוראות ברורות לפעילים לנקוט באמצעים הנדרשים כדי למנוע תקיפות לעברם, ובייחוד במקרה שהמלחמה עם איראן תסתיים (אלשרק אלאוסט, 6 באפריל 2026). בהמשך לכך, “שני מקורות בחמאס ובגא”פ” אמרו כי ישנן אינדיקציות לפיהן ישראל עתידה להגביר את פעילותה ברצועה, והדגישו כי הפלגים נמצאים בכוננות מוגברת (אלשרק אלאוסט, 9 באפריל 2026).

• ב-3 באפריל 2026, סיימה משלחת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה ביקור בקהיר, במהלכו קיימה סדרת פגישות עם בכירים מצרים, עם המתווכות ועם פלגים פלסטיניים, וכן עם ניקולאי מלדנוב, הנציב העליון לרצועת עזה מטעם “מועצת השלום”. נמסר כי הפלגים הפלסטיניים הדגישו את הצורך בהשלמת יישומו של השלב הראשון של ההסכם על כל סעיפיו באופן מדויק, ודרשו שהוועדה הלאומית הפלסטינית לניהול רצועת עזה תחל לאלתר בעבודתה לניהול כל היבטי החיים והשירותים הבסיסיים, דבר שיתרום להשבת השקט ולחזרה לשגרה ברצועה, ויכשיר את האווירה לקידום מאמצי ההתאוששות והשיקום. עוד נאמר כי הנציגים הפלסטינים הדגישו את רצינותם ויחסם החיובי של חמאס והפלגים להמשך הצעדים ליישום הסכם הפסקת האש על כל שלביו (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 3 באפריל 2026).
• “שני בכירים מצרים ובכיר פלסטיני” מסרו כי חמאס הבהירה למתווכות בפגישות בקהיר כי לא תסכים לדון בוויתור על נשקה כל עוד אין ערבויות ברורות לנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה, בהתאם לעקרונות תוכנית “מועצת השלום” של טראמפ. לדבריהם, משלחת חמאס הציגה שורת דרישות ותיקונים לתוכנית של המועצה, ובהם הפסקת “ההפרות הישראליות” של הפסקת האש, יישום מלא של כל סעיפי ההסכם, הבהרות לגבי הרחבת אזורי השליטה הישראליים ברצועה, ונסיגה ישראלית מלאה, כתנאי מוקדם לכל דיון בפירוק מנשק (רויטרס, 2 באפריל 2026).
• דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עבידה, טען כי הדרישות שישראל מנסה לכפות על “ההתנגדות” הפלסטינית ועל תושבי הרצועה, באמצעות המתווכות, הן מסוכנות מאוד. לטענתו, הצד הפלסטיני מילא את כל התחייבויותיו בשלב הראשון “באחריות ובתום לב”, מתוך התחשבות באינטרס הפלסטיני ובמאמצי התיווך. אבו עבידה קרא להפעיל לחץ על ישראל להשלים את התחייבויותיה לפני כל דיון בשלב השני, וכן לדרוש מארה”ב לשאת באחריותה, משום שלטענתו ישראל היא שמכשילה את ההסכם. הוא התריס כי העלאת סוגיית פירוק הנשק בנוסח בוטה נועדה לאפשר לישראל להמשיך בלחימה ובהרג, והבהיר כי חמאס לא תסכים לכך, וכי מה שישראל לא הצליחה להשיג בכוח צבאי, לא תוכל להשיג גם באמצעות משא ומתן (ערוץ הטלגרם של אבו עבידה, 5 באפריל 2026).
• ב-10 באפריל 2026, הגיעה משלחת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה לסבב פגישות נוסף בקהיר. דווח כי בפגישה עם המתווכות, הציגה חמאס שורת דרישות: עצירת “ההפרות” מצד ישראל, פירוק הנקודות והבסיסים הצבאיים של ישראל מערבית ל”קו הצהוב”, פתיחת המעברים והגדלת מספר החולים ומלוויהם היוצאים והשבים דרך מעבר רפיח ל-200 נוסעים ביום, נסיגה מוחלטת של כוחות צה”ל מאזורי רפיח ובית חאנון והכנסת 600 משאיות סיוע ביום (אלשרק, 12 באפריל 2026).
• “שני מקורות בחמאס” מסרו כי תגובת התנועה לתוכנית הפירוק מנשק של “מועצת השלום” מתנה את תחילת תהליך הפירוז בגיבוש לוח זמנים עבור יישום ההתחייבויות של ישראל במסגרת השלב הראשון של ההסכם. הם הוסיפו כי צפויה להתקיים פגישה של נציגים מכלל הפלגים עם ניקולאי מלדנוב, במהלכה הפלגים יציגו את תגובתם לתוכנית. “מקור השוהה ברצועת עזה” הסביר כי ישנה הסכמה כללית בקרב הפלגים והמתווכות על כך שתהליך היישום של שלבי ההסכם צריך להתבצע באופן הדרגתי. מנגד, “שני מקורות נוספים בפלגים” ציינו כי הפלגים המשתייכים לאש”ף הביעו נכונות להתחיל באופן מיידי את יישום השלב השני לאחר השלמת השלב הראשון של ההסכם, בניגוד לגישה ההדרגתית (אלשרק אלאוסט, 13 באפריל 2026).

הוועדה לניהול רצועת עזה

• דווח כי משלחת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה הציגה בפני המתווכות בקהיר תוכנית מלאה למסירת כלל המשרדים, גופי הממשלה, המשטרה ומנגנוני הביטחון לידי הוועדה לניהול הרצועה (אלשרק, 12 באפריל 2026).
• ברשתות החברתיות פורסמו ברכות על מינויים במסגרת הוועדה הלאומית הפלסטינית לניהול הרצועה: לואא’ (בדימוס, ככל הנראה) חסנין זנון (אבו עלאא’) מונה לסגן מפקד כוחות הביטחון ברצועת עזה (דף הפייסבוק של חמולת אלנחאל, 2 באפריל 2026; דף הפייסבוק של מחמד אלג’ראח, 2 באפריל 2026); לואא’ בדימוס נעים אבו חסנין (אבו אלסעיד) מונה לראש מנהלת המעברים והגבולות ברצועה. הוא היה בעבר קצין במודיעין הכללי הפלסטיני (דף הפייסבוק של ג’וני אלהמץ אבו מאהר, 2 באפריל 2026; דף הפייסבוק של חמזה אלמצרי, 6 באפריל 2026).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• הנציב העליון לרצועת עזה מטעם “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, שיבח את כניסתן לרצועה של 602 משאיות לעזה עם אספקה ​​חיונית ב-9 באפריל 2026. הוא ציין כי הדבר התאפשר הודות למעורבות אינטנסיבית של הצוות שלו, הוועדה הלאומית הפלסטינית לניהול הרצועה ו”מועצת השלום” (חשבון X של ניקולאי מלדנוב, 9 באפריל 2026). לשכת ההסברה של ממשל חמאס טענה בתגובה כי הצהרת מלדנוב היא חסרת בסיס, שכן לטענתה הנתונים מראים כי רק 207 משאיות נכנסו, מתוכן 79 שנשאו סיוע. היא הדגישה שנתון זה רחוק מאד מהתגובה ההומניטרית וטענה כי שיעור המשאיות שנכנסו לרצועה מאז תחילת הפסקת האש באוקטובר 2025 לא עלה על 38 אחוז מהמספר המוסכם (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועה, 10 באפריל 2026). בעקבות זאת, מסר מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי כ-600 משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לרצועה דרך מעבר כרם שלום ב-9 באפריל, ובזכות הפסקת האש באיראן גם דרך מעבר זיקים, כפי שצוין בהודעה של מלדנוב. הוא האשים כי חמאס מפיצה מידע כוזב ומנסה לטשטש נתונים שאומתו בידי גורמים רשמיים, מתוך רצון לשמר את שלטונה ואת האינטרסים שלה (דף הפייסבוק אלמנסק, 10 באפריל 2026).
• ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע שהוא משהה עד להודעה חדשה את פינויי החולים מרצועת עזה דרך מעבר רפיח למצרים לאחר תקרית ביטחונית שבה נהרג פלסטיני שעבד כקבלן של סוכנות האו”ם (חשבון X של מנכ”ל WHO, 7 באפריל 2026). בצה”ל אישרו כי כוחות ירו לעבר כלי הרכב, אך טענו כי הוא נע לעברם ולכיוון הקו הצהוב “ללא סימון, באופן שאיים על הכוח”. נמסר כי נפצעו שני עובדים של ארגון הבריאות העולמי שהיו ברכב, אך לא צוין כי הנהג נהרג (תקשורת ישראלית, 6 באפריל 2026). ב-12 באפריל 2026, חידשו הסהר האדום הפלסטיני וארגון הבריאות העולמי את פינוי החולים דרך מעבר רפיח (דף הפייסבוק של הסהר האדום הבינלאומי, 12 באפריל 2026).
• מנגנוני חמאס ברצועה המשיכו לקדם את הנרטיבים של מצוקה ומשבר. להלן דוגמאות בולטות:
  • לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס האשימה את ישראל ב”מדיניות הרעבה” נגד תושבי הרצועה באמצעות שליטה מוחלטת על זרימת הסחורות הבסיסיות, ובמיוחד הקמח והלחם. נטען כי בחודשים האחרונים חלה ירידה חדה בייצור הלחם עקב מחסור בקמח, לאור הגבלות חמורות של ישראל על הכנסת סחורות וסיוע הומניטרי, וכי ארגונים בינלאומיים הפסיקו את אספקת הלחם והקמח. צוין שכיום פועלות כשלושים מאפיות, המייצרות כ-133 אלף כיכרות לחם מדי יום, אולם כמויות אלה אינן מכסות את צרכי האוכלוסייה (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועה, 12 באפריל 2026).
  • ד”ר מחמד אבו סלמיה, מנהל המתחם הרפואי אלשפאא’ בעיר עזה, הזהיר כי “אסון הומניטרי חמור” מאיים על חיי עשרות אלפי חולים ופצועים ברצועת עזה, בשל מחסור חריף בשמנים הנדרשים להפעלת הגנרטורים בבתי החולים. לדבריו, הגנרטורים מהווים כיום את “עורק החיים” היחיד של בתי החולים, לאחר שהם פועלים ברציפות מסביב לשעון זה יותר משלוש שנים, מצב שהביא לשחיקה חמורה שלהם. לדבריו, אם הגנרטורים יושבתו, ייפסק הטיפול בחולי דיאליזה, בתינוקות בפגיות, בחולים מבוגרים ובילדים המאושפזים בטיפול נמרץ, וכן יושבתו חדרי הניתוח, מחלקות המיון, מעבדות הדם ושירותים חיוניים נוספים (שהאב, 4 באפריל 2026).
• תושבים דיווחו על משבר תחבורתי חמור בעקבות מחסור מוחלט בשמן מנוע ועלייה קיצונית במחירו, עד לרמה של כ-1,200 ש”ח לליטר, מצב שהביא להשבתת רוב כלי הרכב להסעת נוסעים במסלולים העירוניים והבין-עירוניים. כתוצאה מכך, מספר כלי הרכב שעדיין פועלים קטן מאוד ואינו מספק את צורכי האוכלוסייה, ונוסעים רבים נאלצים ללכת מרחקים ארוכים בהיעדר חלופות זמינות. גם אמצעי תחבורה אחרים כמעט נעלמו, בהם עגלות רתומות לבעלי חיים, לאחר שרוב בעלי החיים מתו או נהרגו, וכן טוקטוקים (תלת אופן ממונע) שהושבתו בשל מחסור בחלקי חילוף (אלאיאם, 11 באפריל 2026).

משילות אזרחית

• תת שר הכלכלה של חמאס ברצועה, חסן אבו ריאלה, טען כי אין כיום ברצועה מדיניות של גביית מיסים או מכסים (דף הפייסבוק של משרד הכלכלה הלאומית של חמאס ברצועה, 11 באפריל 2026).
• תושבים בשכונת אלתפאח בעיר עזה טענו כי הם סובלים זה יותר מחצי שנה ממפגעי הריסות שלא פונו, מה שהוביל לדבריהם לקריסת תקרה ולמותו של אדם, וכן מהצפות של מי ביוב, התפשטות מחלות, ריבוי מכרסמים ותנאי מגורים קשים במיוחד באזור צפוף המאוכלס גם בבעלי צרכים מיוחדים. הם הוסיפו כי חרף פניות חוזרות לעיריית עזה, להגנה האזרחית ולגורמים נוספים, לא ניתן מענה ממשי, והתחושה היא של הזנחה מתמשכת וחוסר אונים מוחלט (ערוץ הטלגרם של הפעיל חמזה אלמצרי, 3 באפריל 2026).
• בהקשר זה, מחמד עבוד, תת השר לעבודות ציבוריות ושיכון של חמאס ברצועה, מסר כי המשרד השיק פרויקט למחזור הריסות הבתים והמבנים שנהרסו במימון תוכנית הפיתוח של האו”ם (UNDP). לדבריו, כמות ההריסות שהצטברה ברצועת עזה עברה את השמונים מיליון טון, כתוצאה מהרס מוחלט של יותר מ-410 אלף יחידות דיור, בנוסף לאלפי מבנים תעשייתיים ומסחריים, מוסדות ציבור ותשתיות שנהרסו עד היסוד. עבוד אמר כי נבחר שטח רחב של קרקע ממשלתית באזור נצרים, מדרום לעיר עזה, שאמור להיות המרכז העיקרי לאיסוף, מיון ועיבוד של ההריסות. הוא הוסיף כי השלב הראשון יתמקד בעיבוד ההריסות והפיכתן לחומרי בנייה ראשוניים, שישמשו לשיקום כבישים חיוניים שנהרסו על ידי כלי רכב צבאיים ולחיבור מחדש של שכונות. עבוד הדגיש כי “המצור הישראלי” נותר המכשול הגדול ביותר ליישומו היעיל של הפרויקט, בשל מניעת כניסת ציוד כבד וציוד טכני הכרחי (פלסטין און ליין, 8 באפריל 2026).
• עיריית ח’אן יונס מסרה כי צוותי החירום של העירייה ממשיכים במאמצים לתקן ולתחזק קווי ביוב וניקוז שנפגעו במהלך המלחמה, כחלק מן הניסיון למנוע גלישת מי שפכים ולצמצם מפגעים בריאותיים. בהודעה הודגש כי במהלך הלחימה הרסה ישראל יותר מ-170 אלף מטרים של קווי ביוב, והשביתה ארבע תחנות ביוב (דף הפיסבוק של עיריית ח’אן יונס, 5 באפריל 2026).

משילות ביטחונית

• חמאס ממשיכה ליישם את המשילות הביטחונית באופן אלים: משפחתו של תושב הרצועה, עמאד עאדל עקל, טענה כי בנה נחטף ב-1 באפריל 2026 בידי יותר מארבעים חמושים, אשר הזדהו כאנשי גדודי עז אלדין אלקסאם, במחסום שהוצב באזור כיכר אבו שראר במחנה הפליטים ג’באליא. לפי גרסת המשפחה, החמושים חטפו את עקל למקום לא ידוע, לקחו את מכוניתו ואת חפציו האישיים, ומאז נותק עמו הקשר. במקרה נוסף, משפחתו של ממדוח אחמד סעיד טענה כי נחטף בידי כוח “סהם” של חמאס בפתח הכלא המרכזי בדיר אלבלח, רגעים לאחר ששוחרר בצו של בית המשפט העליון בעזה, ונלקח למקום לא ידוע. לפי המשפחה, הוא נעצר חודשיים קודם לכן, עבר חקירות קשות, לא נמצאו נגדו ראיות או הודאות (ערוץ הטלגרם של הפעיל חמזה אלמצרי, 3 באפריל 2026).
• נמשכו העימותים בין מנגנוני הביטחון של חמאס לבין פעילי המיליציות המתנגדות לשלטון התנועה ופועלות בתמיכת ישראל:
  • “בכיר במשרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס ברצועת עזה” מסר כי 14 פעילים ב”כנופיות בפשע” והקבוצות הקשורות לישראל באזור מרכז הרצועה הסגירו את עצמם בתיווך ישיר של נכבדי חמולות. לדבריו, הונחתה “מכה מודיעינית מכרעת” על הכנופיות, שכללה סיכול מזימות להתנקש בבכירים בולטים ב”התנגדות” הפלסטינית ובמנגנוני הביטחון. הוא הודיע כי המשרד מתכוון לפתוח מחדש את “דלת התשובה” ולהציע הזדמנות אחרונה לאלו המעוניינים להסגיר עצמם ולחזור לחיק הלאומי באמצעות תיווך של הנכבדים והמח’תארים (פלסטין און ליין, 4 באפריל 2026).
  • ב-6 באפריל 2026, דווח על עימותים קשים במחנה הפליטים אלמע’אזי במרכז הרצועה כאשר קבוצה חמושה פלסטינית הפועלת בתמיכת ישראל חדרה לבתי אזרחים ולבית ספר של אונר”א שבו שהו עקורים, מה שהוביל לחילופי אש כבדים ולעימותים עם תושבים וחמושים המזוהים עם חמאס. במהלך האירוע שנמשך יותר משעה וחצי, נהרגו לפחות עשרה פלסטינים ונפצעו 44 נוספים. בין הנפגעים היו גם אזרחים עקורים ששהו בבית הספר. עדי ראייה טענו כי הקבוצה החמושה קיבלה חיפוי מאש ישראלית ומרחפנים, שסייעו לה לסגת (אלג’זירה.נט, 8 באפריל 2026). “מקור באחד הפלגים החמושים בעזה” מסר כי חילופי האש החלו לאחר שפעילים מהמיליציה של שוקי אבו נצירה, ניסו לפתות פעילים מגדודי עז אלדין אלקסאם למארב, ובעקבות חילופי האש התערבה ישראל כדי לספק חיפוי לחמושים (אלשרק אלאוסט, 8 באפריל 2026). אבו נצירה מסר כי חמישה פעילי חמאס נהרגו בתקיפה, ונתפס ציוד צבאי השייך להרוגים (דף הפייסבוק של המיליציה של שוקי אבו נצירה, “כוחות המולדת החופשית”, 6 באפריל 2026). ע’סאן אלדהיני, שעומד בראש מיליציית “הכוחות העממיים”, מסר כי “כוחות העם במחוזות המרכז” הרגו את מוסא אלעאידי, מפקד יחידת “סהם” של חמאס, ושישה מפעילי היחידה בתקיפה במחנה הפליטים אלמע’אזי, והאשים כי פעילי חמאס פתחו באש לעבר האזרחים כתגובת נקם (דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 6 באפריל 2026). כוח “ראדע” של “ביטחון ההתנגדות” הביע תמיכה והערכה ליוזמת התושבים להקמת ועדות הגנה עממיות לנוכח פעילות המיליציות (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 11 באפריל 2026).

• “גורמים פלסטיניים” דיווחו על עימותים בין פעילי המיליציות של חסאם אלאסטל ושוקי אבו נצירה שפועלות במזרח ח’אן יונס. נטען כי העימותים פרצו על רקע סירוב של חלק מהפעילים לעבוד ישירות עם המודיעין הישראלי וכן על רקע סירובם לעבור הכשרות בשטח ישראל (ערוץ הטלגרם מתאבעה מן אלמידאן, 3 באפריל 2026; ערוץ הטלגרם אמסכ עמיל, 3 באפריל 2026).

משט בינלאומי לרצועת עזה

• מארגני “משט החוסן העולמי” הודיעו על יציאתו לדרך של משט בינלאומי חדש מנמל ברצלונה במטרה “לשבור את המצור מעל רצועת עזה”. המארגנים טענו כי כשבעים כלי שיט עם כאלף מתנדבים משבעים מדינות ישתתפו במשט, שלטענתם מהווה משימה “הומניטרית ומוסרית”. באוקטובר 2025, סיכל חיל הים הישראלי ניסיון קודם של המארגנים להגיע לרצועת עזה עם כארבעים כלי שיט, אולם המארגנים הביעו את ביטחונם כי הפעם יצליחו במשימה מאחר שהמשט הנוכחי גדול יותר ובשל ההצטרפות של ארגונים בינלאומיים, ובראשם גרינפיס (אלג’זירה, 12 באפריל 2026). תנועת חמאס פרסמה הודעה המשבחת את המארגנים ואת המשתתפים והדגישה כי מספר הפעילים “מוכיח את כישלון אסטרטגיית הטרור של הכיבוש כדי למנוע ממשטים לשבור את המצור”. חמאס גם קראה לקהילה הבינלאומית ולאו”ם להבטיח את ביטחון המשט ולמנוע מ”צבא הכיבוש” לתקוף אותו (ערוץ הטלגרם של חמאס, 13 באפריל 2026).

• לפני השיחות עם המתווכות והפלגים בקהיר, קיימה משלחת חמאס, שכללה את ח’ליל אלחיה, זאהר ג’בארין ומאהר צלאח, ביקור בן יומיים בתורכיה, במהלכו ערכה פגישות עם ראש המודיעין התורכי, אבראהים קאלין, ועם שר החוץ, הקאן פידאן. נמסר כי בפגישות נדונו ההתפתחויות בשטח ברצועת עזה וביהודה ושומרון ו”ההפרות הבוטות” שמבצעת ישראל ביישום הסכם הפסקת האש. המשלחת הדגישה את חשיבות המחויבות ליישום ההסכם ואת הצורך לאלץ את ישראל ליישם את כל הדרוש בשלב הראשון. השיחה גם עסקה בסכנות שמעורר חוק ההוצאה להורג של אסירים פלסטינים שאושר בכנסת ישראל (ערוץ הטלגרם של חמאס, 2 באפריל 2026).
• בהמשך, הגיעה לתורכיה משלחת נוספת מהנהגת חמאס, בראשות ראש מועצת השורא, מחמד דרויש, ובהשתתפות ח’אלד משעל, ח’ליל אלחיה וזאהר ג’בארין, ונועדה עם הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן. בפגישה נדון המצב ברצועת עזה והצורך ליישם את הסכם הפסקת האש, להכניס סיוע לרצועה, ולהבטיח בה חיים נורמליים. דרויש עדכן את ארדואן על חומרת “ההפרות” במזרח ירושלים ובמסגד אלאקצא מצד “האויב הציוני” ועל הסכנות באישור חוק ההוצאה להורג של אסירים פלסטינים. ארדואן הדגיש את עמדתה העקבית של תורכיה בתמיכה בפלסטינים ובזכויותיהם, ודרויש הביע הערכה למאמצי ארדואן לתמוך בסוגיה הפלסטינית והודה לו על עמדת תורכיה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 5 באפריל 2026).

• “מקורות” מסרו כי חמאס החליטה לדחות את הבחירות להנהגת התנועה לסוף השנה הנוכחית על רקע מחלוקות פנימיות עמוקות. לפי “המקורות”, עלי אלעאמודי, שדווח כי הוא משמש ראש הלשכה המדינית של חמאס בפועל ברצועת עזה, מינה אישים המזוהים עם הזרם הפרו-איראני והמהלך הגביר את המתיחות הפנימית בתנועה. עוד צוין כי המינויים גם נועדו לחזק את כוחו של ח’ליל אלחיה, המייצג את רצועת עזה, בהתמודדות על הנהגת התנועה מול מנהיג חמאס-חוץ, ח’אלד משעל (אלחדת’, 13 באפריל 2026).

פעילות סיכול ומניעת טרור

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במהלכה נעצרו עשרות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, בהם מעורבים בירי, משליכי אבנים ובקבוקי תבערה, יצרני מטענים, סוחרים באמצעי לחימה ומעורבים בהסתה. כמו כן, נתפסו אמצעי לחימה רבים. בטולכרם, פוצצו כוחות הביטחון מעבדת נפץ שהכילה כמות גדולה של אמצעי לחימה, בהם מאות מטענים מאולתרים, כ-200 מטעני צינור, מטפים שיועדו להצמדת מטענים לרכבים, בלוני גז גדולים בעלי פוטנציאל לשמש כמטעני גחון, וכן יותר מ-50 ק”ג של חומר נפץ מאולתר. בכפר דיר ג’ריר, יידו פלסטינים אבנים לעבר כוחות צה”ל ואזרחים ישראלים, ואחד התוקפים נהרג מירי של חייל מילואים. בנוסף, סוכלו ניסיונות הברחה בגבולות עם מצרים וירדן (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 30 במרץ-14 באפריל 2026).

     
מימין: מטעני הצינור שנמצאו בטולכרם. משמאל: אמצעי לחימה שאותרו בכפר אלרם
(דובר צה”ל, 12 באפריל 2026)

טרור יהודי

• בכפר קצרה שבשומרון בוצע אירוע תקיפה והצתת רכוש בידי מתפרעים יהודים, במהלכו נפגע תושב פלסטיני. שמונה חשודים יהודים, בני 13 עד 48, בחשד למעורבות באירוע ובהימצאות בשטח צבאי סגור. במהלך החיפושים נתפסו נשק מסוג M-16 צה”לי ונשק מסוג איירסופט (דוברות המשטרה, 5 באפריל 2026).
• בעימותים סמוך למאחז בלתי חוקי שהוקם ליד כפר תיאסיר, נפצע אזרח ישראלי באורח קשה מתקיפת פלסטינים, בעוד אזרח פלסטיני נהרג מירי של חייל צה”ל בחופשה (תקשורת ישראלית, 9 באפריל 2026).

פעילות מדינית

• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, וההנהגה הפלסטינית בירכו על הפסקת האש בין ארה”ב לבין איראן והציגו אותה כצעד חשוב לחיזוק היציבות האזורית. לצד זאת, הם הדגישו כי כל הסדר אזורי חייב לכלול גם את הסוגיה הפלסטינית, את רצועת עזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, וכן להביא להפסקת הפגיעה בלבנון (אלערבי אלג’דיד, 8 באפריל 2026).
• אבו מאזן שוחח עם נשיא לבנון, ג’וזף עון, כדי להביע תמיכה בעם הלבנוני ובצעדים שנוקטת לבנון לשמירה על ביטחונה, יציבותה וריבונותה על רקע “התנאים הקשים” במדינה. עון אישר את עוצמת היחסים בין הצדדים, לצד הבהרת מחויבות לבנון לשיפור התיאום ביניהם (ופא, 8 באפריל 2026).
• משלחת פלסטינית בכירה, בראשות סגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’, ויו”ר המועצה הלאומית הפלסטינית, רוחי פתוח, ביקרה בתורכיה ונועדה עם בכירי השלטון, ובראשם הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן. חברי המשלחת דנו עם מארחיהם בהתפתחויות האחרונות באזור ובדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה והיחסים בין הצדדים והביעו הוקרה לתמיכה התורכית בפלסטינים. אלשיח’ הדגיש את הצורך בהפסקת “הסבל” ברצועת עזה, מניעת “עקירה” וקידום שיקום הרצועה, לצד הפעלת לחץ להפסקת הצעדים הישראליים החד-צדדיים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, קידום תהליך מדיני אשר מבוסס על לגיטימציה בינלאומית להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. נשיא תורכיה ארדואן אישר את תמיכת ארצו בזכויות העם הפלסטינית ובהקמת מדינה פלסטינית (ופא, 31 במרץ 2026).

תגובות לאישור חוק הוצאה להורג של מחבלים פלסטינים

• הפלסטינים גינו בחריפות את החלטת הכנסת לאשר את הצעת החוק שתאפשר הוצאה להורג של מחבלים פלסטינים והאשימו כי זהו “ביטוי לאופיו האלים והנקמני של הכיבוש” ואיום ישיר על חיי האסירים: נשיאות הרשות הפלסטינית מסרה כי החוק מהווה “פשע מלחמה” ו”הפרה בוטה” של ​​המשפט ההומניטרי הבינלאומי והפרה של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות״. הודגש כי חוקים כאלה לא יצליחו לשבור את רצון העם הפלסטיני או לערער את איתנותו, וכי הם רק יחריפו את המתיחות ויאיימו על היציבות באזור (ופא, 30 במרץ 2026); חמאס הודיעה כי מדובר בסכנה מיידית הנשקפת לאסירים וקראה להתערבות בינלאומית דחופה, בעוד הפלגים הפלסטיניים הציגו את החוק כחלק ממדיניות רחבה של “דיכוי והרג” של אסירים, וקראו להסלמה משפטית, תקשורתית ועממית. גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין, איימו כי כל פגיעה באסיר תיתקל בתגובה קשה וראו בחוק הכרזת מלחמה פתוחה (ערוץ הטלגרם צדא ח’אן יונס, 31-30 במרץ 2026).