מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28-21 ביולי 2026)

פיגוע ירי בכפר תל

• ב-24 ביולי 2026, קבוצת ישראלים, שטיילו ללא אישור של כוחות הביטחון הישראליים, נכנסה לפאתי הכפר הפלסטיני תל, סמוך לחוות גלעד. עשרות פלסטינים החלו לתקוף את הישראלים, ובמהלך העימות אחד הפלסטינים חטף את כלי הנשק של איש כיתת כוננות של חוות גלעד, ירה בו והרג אותו. המחבל גם ירה לעבר המטיילים ולעבר מספר לוחמי צה”ל שהגיעו למקום וכתוצאה מכך נהרג קצין צה”ל ועוד שני ישראלים נפצעו. הלוחמים השיבו באש והרגו את המחבל (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 24 ביולי 2026). בעקבות הפיגוע, הוטל סגר על כפר תל ועל העיר שכם וכוחות הביטחון ביצעו סריקות לאיתור מעורבים נוספים. בבית חולים בשכם נעצרו שני חשודים נוספים במעורבות בפיגוע, בהם המחבל שחטף את כלי הנשק. בהמשך, אטמו כוחות הביטחון את בתיהם של המחבל שביצע פיגוע הירי ושל המחבל שחטף את כלי הנשק, וכן נעצרו לפחות 11 מבוקשים ותוחקרו לפחות שמונים חשודים (דובר צה”ל, 28-24 ביולי 2026).

• בדיווחים הפלסטיניים נטען כי התרחשו עימותים ליד המסגד בכפר אחרי שמתיישבים יהודים נכנסו לכפר וניסו לפגוע בבתי התושבים, וכי “חיילים ומתנחלים ישראלים ירו ללא הבחנה לעבר אזרחים פלסטינים”. משרד הבריאות ברשות הפלסטינית מסר על ארבעה הרוגים ממשפחה אחת ועל פציעתם של ארבעה נוספים (סוכנות ופא וערוץ הטלגרם חדשות נאבלס, 24 ביולי 2026). תנועת פתח הודיעה כי ארבעת ההרוגים, בהם מבצע פיגוע הירי, היו פעילים שלה (דף הפייסבוק Aman News, 25 ביולי 2026).
• “גורמים פלסטינים” דיווחו כי זמן קצר לאחר הפיגוע בכפר תל, החלו תקיפות של מתפרעים יהודים בכפרים שונים באזור שכם והסביבה. בכפר צרה, הוצתו שישה בתים וכלי רכב ונפצעו שלושה פלסטינים; בכפר עוריף דווח על עימותים ללא נפגעים (ערוץ הטלגרם של סמא, 24 ביולי 2026); בח’רבת אימריחה, סמוך לעיירה יעבד, יידו מתפרעים יהודים אבנים לעבר בתים, ריססו תושבים בגז פלפל והיכו אותם; בכפר פרעתא שממזרח לקלקיליה, נורו ונפצעו ארבעה פלסטינים, הוצתה נגרייה, שני בתים ושטחים חקלאיים (ופא, 24 ביולי 2026); בכפר עורתא, הוצתה מחצבה, ובכפרים תל, בורין ומאדמא, נעקרו עצי זית (ערוץ הטלגרם של סמא, 25 ביולי 2026); בכפר קצרה, הוצת מסגד חדש שרק לאחרונה הסתיימה בנייתו, וסמוך לטול כרם סוכל ניסיון הצתה של מסגד נוסף (רויטרס, 26 ביולי 2026).
• מנהיג חמאס ביהודה ושומרון, זאהר ג’בארין, שיבח את “השהידים שמתו בעת שהגנו על אדמתם ועל כבודם במהלך עימותים עם הטרור של כנופיות המתנחלים הסוררות”. הוא טען כי מות הפלסטינים באירוע לא יעבור ללא תגובה, וכי “ההתנגדות” ביהודה ושומרון ובירושלים תימשך ואף תתגבר (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 24 ביולי 2026).

• לשכתו של יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, גינתה את “הטבח” בכפר תל, והטילה על ממשלת ישראל “הקיצונית” את האחריות המלאה ל”פשעים” היומיומיים שמבוצעים על ידי “כנופיות המתנחלים נגד פלסטינים לא חמושים”. ההודעה קראה לממשל האמריקאי להתערב ולאלץ את ישראל להפסיק את ההסלמה ואת “פשעי המתנחלים” (ופא, 24 ביולי 2026). אבו מאזן גם שלח אגרות למנהיגים של מדינות “אחיות וידידות”, לאיחוד האירופי, למזכ”ל הליגה הערבית ולנשיא מועצת הביטחון של האו”ם בקריאה לפעולה בינלאומית דחופה לעצירת “התוקפנות הישראלית המתמשכת וטרור המתנחלים נגד העם הפלסטיני בגדה המערבית”. הוא טען כי מדובר “במדיניות ישראלית שיטתית שמטרתה לכפות עובדות חדשות בשטח באמצעות הרחבת ההתנחלויות, הסלמת טרור המתנחלים וערעור והחלשה של מוסדות הרשות הפלסטינית, דבר שפוגע במכוון בסיכויים ליישום פתרון שתי המדינות ומאיים על הביטחון והיציבות באזור” (ופא, 26 ביולי 2026).

פיגועים נוספים

• פיגוע דקירה סמוך לאיתמר: ב-23 ביולי 2026, במהלך כיבוי שריפה שהתלקחה סמוך ליישוב איתמר שבשומרון, דקרו שני מחבלים אזרח ישראלי שנפצע קשה. אזרח חמוש ירה והרג את המחבלים (דובר צה”ל, 23 ביולי 2026). חמאס קיבלה אחריות על הפיגוע ודיווחה כי המחבלים היו פעילים שלה (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 23 ביולי 2026).
• פיגוע דקירה בצפון השומרון: ב-23 ביולי 2026, הגיע מחבל פלסטיני למוצב צה”ל בצפון השומרון, סמוך ליישוב המתוכנן גנים, ודקר את אחד הלוחמים שנפצע באורח קל. לוחמים נוספים ירו והרגו את המחבל (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 23 ביולי 2026). נמסר כי מבצע הפיגוע שירת כשוטר במשטרה הפלסטינית (סוכנות קדס, 23 ביולי 2026).
• ב-25 ביולי 2026, תקפו מספר מחבלים חייל צה”ל שהיה בחופשה באזור סוסיא, השליכו עליו אבן וחטפו את כלי הנשק שלו. החייל נפצע באורח בינוני. לאחר זמן קצר, כוחות צה”ל איתרו את הנשק ועצרו שניים ממבצעי התקיפה. בהמשך, נעצר מחבל נוסף שהיה מעורב בחטיפת הנשק ועוד מחבל שהיה מעורב בתקיפה הסגיר את עצמו (דובר צה”ל, דוברות המשטרה ודוברות שב”כ ותקשורת ישראלית, 25 ו-27 ביולי 2026).

פעילות סיכול טרור

• בעקבות הפיגוע בכפר תל, ביצעו כוחות הביטחון מבצעי סיכול נרחבים בעשרות יישובים ביהודה ושומרון. יותר משבעים מבוקשים וחשודים נעצרו, בהם מעורבים בפעילות טרור ובייצור מטענים, מבוקשים המזוהים עם חמאס, סוחרים באמצעי לחימה ומעורבים בהסתה. כמו כן, בפעילות נרחבת בכפרים הסמוכים לקו התפר, כולל באזור טולכרם, קלקיליה ועזון עתמה, נעצרו כשלושים מבוקשים בהברחת שוהים בלתי חוקיים ובסיוע להסתננות (דובר צה”ל ודוברות המשטרה, 28-24 ביולי 2026). “גורמים פלסטיניים” דיווחו כי צה”ל פעל בשורה של מוקדים, בהם עקבת ג’בר, כובר, יעבד, אלזבאבדה, כפר עקב, פרעון, בורקין, קריות, בית פוריכ והכפר תל (אלג’זירה, 24-25 ביולי 2026).

• בנאום ראשון שנשא לאחר היבחרו ליו”ר הלשכה המדינית של חמאס, התחייב ח’ליל אלחיה להמשיך בדרכה של הנהגת התנועה הקודמת ובקו “ההתנגדות”. הוא שלל פשרה על אדמת “פלסטין” והציג את “הניצחון והשחרור” כיעדים ארוכי טווח. אלחיה הציג בנאומו את סדר העדיפויות של חמאס (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 22 ביולי 2026):
  • הפסקה מוחלטת של “התוקפנות, ההרג והטרור” מצד ישראל, והשגת נסיגה מלאה מרצועת עזה. הוא קרא למדינות נותנות החסות לתהליך המשא ומתן להפעיל לחץ ממשי על ממשלת ישראל כדי ליישם את מה שהוסכם, ולהמשיך בהשלמת המעבר לשלב הבא. הוא הדגיש את ההתנגדות הנחרצת לכל דבר הפוגע בזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים על פי המשפט הבינלאומי, ובמיוחד “בזכותם לשחרור, למדינה ולהגדרה עצמית”.
  • השבת החיים המכובדים לתושבים ברצועת עזה; סיכול כל הקנוניות, ובמיוחד העקירה; וזירוז השיקום. זוהי זכותם של הפלסטינים, ולא מתנה או טובה מאף אחד, ולא ייתכן לכרוך אותה במשא ומתן, ויתורים או עמדות מדיניות. אלחיה הוסיף כי חמאס תמשיך לפעול בו זמנית בכל החזיתות למען רצועת עזה, יהודה ושומרון וירושלים, ולפעול לשחרור האסירים ולספק להם חיים ראויים למאבקם ולקורבנותיהם.
  • אלחיה אמר כי הוא מושיט ידיו לכל הכוחות והמרכיבים הפלסטיניים להתאחד על בסיס משותף בהתאם לתוכנית לאומית מוסכמת שתבטיח את מימוש סדרי העדיפויות והמטרות של הפלסטינים, וקרא להתחיל מיד בדיאלוג לאומי.
  • קריאה לחיזוק היחסים האסטרטגיים של חמאס עם סביבתה הערבית והאסלאמית, שכן הם ניצבים בפני “אויב אחד, שלתוקפנותו ושאיפותיו אין גבולות”. אלחיה ציין כי ההתפתחויות באזור מוכיחות שיציבותו וביטחונו של העם הפלסטיני, והשגת זכויותיו, חירותו ועצמאותו, הם המפתח לביטחון וליציבות באזור כולו, וקרא לאומה הערבית והאסלאמית לפעול באפקטיביות ולהפעיל לחץ כדי לעצור את “מכונת ההרג” נגד הפלסטינים. בהקשר זה הוא הודה למדינות שתמכו וסייעו לפלסטינים, ובפרט ל”אחים” בתימן, לבנון, עיראק ואיראן.
  • אלחיה פנה לקהילה הבינלאומית ולאו”ם ואמר כי עקרון הצדק האנושי מאבד כל משמעות אם אין ביכולתם להגן על הילדים בעזה ולהעמיד לדין את “פושעי המלחמה הישראליים”. הוא גם קרא להמשיך ולהרחיב את כל צורות הסולידריות עם הפלסטינים.

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות להשמדת תשתיות טרור ולסיכול מחבלים בתחומי “הקו הצהוב” ובאזורים נוספים ברצועת עזה. במהלך השבוע, סוכלו יותר מעשרה מחבלים מחמאס ומהג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) שהיו מעורבים בתכנון תקיפות נגד כוחות צה”ל או במאמצים לשקם את היכולות הצבאיות של חמאס. רבים מהמסוכלים גם השתתפו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 והיו מעורבים בהחזקת חטופים. בין המסוכלים היו מפקד משטרת מחוז צפון הרצועה, מפקד ביטחון הפנים של חמאס במחנות המרכז, מפקד חוליית כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב”מים) של חמאס במחנות המרכז וראש מדור במודיעין הצבאי של חמאס שגם הועסק במשך שנים כמורה באונר”א. כמו כן, הותקפו מחסני אמצעי לחימה, תשתית לייצור אמצעי לחימה ותשתית תת-קרקעית והושמד תוואי תת-קרקעי באורך מאות מטרים בצפון הרצועה (דובר צה”ל, 28-21 ביולי 2026).
• דובר צה”ל חשף כי 12 כדורגלנים, מאמנים ושופטים פלסטינים, שהוצגו בפרסומים בכלי תקשורת פלסטיניים ובינלאומיים כאנשי ספורט, השתייכו במקביל לזרועות הצבאיות של חמאס וגא”פ ומילאו בהן תפקידי לחימה ופיקוד, וחלקם אף השתתפו במתקפת 7 באוקטובר 2023. הפרסום נועד להפריך את הטענות כי הם הותקפו בשל עיסוקם הספורטיבי, ולהצביע על הסתרת מעורבותם בפעילות טרור במסגרת קמפיינים נגד ישראל (דובר צה”ל, 22 ביולי 2026).
• נטען כי תקיפה ישראלית ב-20 ביולי 2026 כוונה נגד כלי רכב השייך לחברת אבטחה פרטית, המאבטחת משלוחי סיוע המיועדים לתוכנית המזון העולמית, וכתוצאה מכך נהרגו שלושה עובדים פלסטינים של החברה. החברה גם הכחישה את הודעת צה”ל, לפיה המסוכלים היו פעילי גא”פ שזוהו בעת שהעבירו אמצעי לחימה לכלי רכב. לטענת החברה, כלי הנשק שהיו ברשות עובדיה כאשר הותקפו באזור המואצי של רפיח הוקצו לחברה, במטרה להגן על הסיוע מפני גניבה, וזהו נוהג שגרתי המבוצע על פי פרוטוקולי אבטחה מוסכמים בין הארגונים הבינלאומיים לישראל (אלשרק אלאוסט, 25 ביולי 2026; ערוץ הטלגרם “ח’ליכ ואעי”, 22 ביולי 2026).
• “גורמים פלסטיניים” טענו כי ישראל עושה ברצועת עזה שימוש בטילים מסוג חדש המכילים לכאורה נפאלם, חומר תבערה מבוסס נפט הנצמד למשטחים ובוער בטמפרטורה גבוהה ואשר מוגדר ככלי נשק האסור לפי הדין הבינלאומי (ערוץ הטלגרם אלציאד, 21 ביולי 2026). מנהל אגודת הסיוע הרפואי בעזה, ד”ר מחמד אבו עפש, גם טען כי כוחות צה”ל חזרו להשתמש בכלי נשק הגורמים לכוויות קשות בדרגות גבוהות. לדבריו, פציעות אלו נצפו מאז תחילת המתקפה על רצועת עזה ולאחרונה צצו מחדש באופן בולט. הוא הוסיף כי צוותים רפואיים תיעדו מקרים של הרוגים שגופם היה מכוסה כולו בכוויות. לדבריו, היקף חומרי הנפץ בהם משתמש צה”ל הוביל לפציעות מורכבות הדורשות התערבות רפואית דחופה ויכולות טיפול מתקדמות, בתקופה שבה בתי החולים סובלים ממחסור חמור בתרופות ובאספקה ​​רפואית (אתר SND, 22 ביולי 2026).

• ניתוח תמונות לוויין, שצולמו על ידי חברת Planet עד 15 ביולי 2026, הצביע על האצת הקמתן של סוללות עפר לאורך “הקו הצהוב” ברצועת עזה, כאשר במקומות מסוימים הן חצו את ה”קו הצהוב”. לפי הניתוח, מאז נובמבר 2025, הקים צה”ל סוללות מקוטעות וביצורים באורך מצטבר של כשלושים ק”מ, ובהן מקטע כמעט רציף באורך כ-19 ק”מ, המשתרע ממזרח לח’אן יונס עד שכונת אלזיתון בעזה. נטען כי קצב העבודות גבר ביולי 2026, בייחוד באזור רפיח, שם אורכה של סוללת העפר המפרידה בין רפיח לבין אזור אלמואצי, גדל מכ-400 מטרים ב-1 ביולי לכ-2.6 קילומטרים באמצע יולי, וכי קו הפריסה הזמני שנקבע בהסכם הפסקת האש הופך בהדרגה לרצועת שליטה בפועל. תמונות הלוויין הראו כי בצד המזרחי של הקו נהרסו רוב המבנים, נסללו כבישים צבאיים, הוקמו בסיסים חדשים ונגרפו אדמות חקלאיות באמצעות דחפורים. צה”ל אישר כי הוא בונה מחסום פיזי באזור “הקו הצהוב” ופועל לסמן בבירור את תוואי “הקו הצהוב” כדי “להפחית חיכוך ולמנוע פגיעה באנשים בלתי מעורבים”. עוד נמסר בהודעה כי נוסף למכשול, צה”ל פיתח “אזור ביטחון” סביב הקו, המצויד באמצעים מודיעיניים וטכנולוגיים (סוכנות אי-פי, 22 ביולי 2026; אלג’זירה.נט, 23 ביולי 2026).

     
מימין: מפה המציגה את סוללות העפר שנבנו לאורך הרצועה, וכן את שטח הרצועה שנמצא בתוך הקו הצהוב וקו הכתום (אלג’זירה.נט, 23 ביולי 2026). משמאל: אבני “הקו הצהוב” שהוצבו ברחוב צלאח אלדין בשכונת אלתפתח בעזה (סוכנות קדס, 27 ביולי 2026)

• ישראל שחררה שישים אסירים פלסטינים תושבי רצועת עזה, אשר נעצרו מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, חלקם פועלים שנעצרו בשטח ישראל. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום סייע בהעברת העצורים ששוחררו דרך מעבר כרם שלום למתחם הרפואי נאצר בח’אן יונס, וכן סייע ביצירת קשר ובאיחודם עם בני משפחותיהם (ופא, 27 ביולי 2026).

• הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי אישר את המסגרת המשפטית שתאפשר את כניסתו לרצועת עזה של כוח הייצוב הבינלאומי, שאמור לכלול כ-200 אנשי ביטחון ממדינות “ידידותיות”, ובהן אוגנדה ומרוקו, שיוצבו באזורים שאינם בשליטה ישראלית, בכפוף לאישור ישראלי לכל יחידה. הכוח נועד לסייע בייצוב הרצועה, בפירוזה ובהעברת האחריות לממשל פלסטיני זמני באמצעות הוועדה הלאומית לניהול עזה. עם זאת, לא נקבע מועד לכניסת הכוח (תקשורת ישראלית, 26 ביולי 2026). הנציג העליון מטעם “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, בירך על ההחלטה והציג אותה כמרכיב מרכזי ביישום תוכנית הפסקת האש של הנשיא טראמפ (רויטרס, 26 ביולי 2026).
• יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, ח’ליל אלחיה, שלח אגרות למנהיגי המדינות המתווכות – מצרים, קטר ותורכיה – וביקש מהם להשקיע את כל המאמצים הדרושים כדי לאלץ את ישראל להפסיק את “הפרות” ההסכמים שנחתמו וליישם את התחייבויותיה במסגרת ההסכמים. הוא פירט את “ההפרות”, שלטענתו גברו בימים האחרונים, והדגיש כי הדבר מחייב מהלך מהיר מצד הערבים להסכם כדי לשמרו ולהביא להצלחת המאמצים להשלמת שלביו (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 23 ביולי 2026).
• בהקשר זה, “חבר בלשכה המדינית של חמאס” מסר כי אלחיה החליט להמשיך בדרך הדיפלומטית ובמסלול המשא ומתן, ולתת עדיפות לכך בקרב הנהגת חמאס על פני האופציה הצבאית, וזאת במטרה להגיע להסכם כולל עם ישראל. לדבריו, אלחיה רוצה להגיע להסכם ליציבות ולשיקום הרצועה, ולהימנע “מחזרה לעימותים מזוינים עם הכיבוש”, ובלבד שישראל “תתחייב” לכך. “בכיר נוסף בחמאס” מסר שאלחיה ניהל שורת מגעים עם מנהיגים ובכירים, במיוחד במצרים, קטר, תורכיה, איראן והרשות הפלסטינית, וקרא להם להפעיל לחץ כדי להגיע להסכם כולל עם ישראל להפסקת אש ולהשבת היציבות. “מקור יודע דבר” ציין כי אלחיה הנחה בכירים בחמאס, שניהלו בימים האחרונים מגעים ושיחות עם ניקולאי מלדנוב, וכן עם מספר בכירים אירופים ורוסים ועם בכיר אמריקאי, להדגיש במגעיהם את הצורך להפעיל לחץ על ישראל לדבוק בהסכם הפסקת האש ולהגיע להסכם על השלב השני (אתר אלשרק, 25 ביולי 2026).
• “מקורות בחמאס” מסרו כי התנועה דנה במינוי יו”ר חדש למשלחת המשא ומתן שלה במקומו של ח’ליל אלחיה. לדברי “חבר בלשכה המדינית”, אלחיה הודיע ​​ללשכה המדינית שהוא זקוק ל”זמן מה” כדי להתייעץ עם ועדת המשא ומתן של התנועה בנוגע למינוי. “מקור אחר בחמאס” ציין כי התנועה נוטה לבחור ליו”ר המשלחת את זאהר ג’בארין או את ד”ר באסם נעים. במקביל, חברים במועצת השורא הכללית הציעו את שמו של נזאר עוצ’אללה לראשות המשלחת (אלקדס אלערבי, 22 ביולי 2026; אתר אלשרק, 25 ביולי 2026).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• משטרת חמאס ברצועת עזה דיווחה כי שני אחים קטינים נפצעו מפיצוץ נפל תחמושת שבו נגעו במחנה ח’אן יונס שבדרום הרצועה, ואחד מהם איבד את ידו. המשטרה קראה לתושבים להתרחק מחפצים חשודים ומנפלי מלחמה, להזהיר את הילדים מפני נגיעה בהם ולדווח מיד למשטרה או לחדר המבצעים של משרד הפנים (ערוץ הטלגרם של המשטרה ברצועת עזה, 23 ביולי 2026).
• משרד הבריאות של חמאס ברצועה הזהיר מפני מחסור “חמור וחסר תקדים” בתרופות חיוניות לחולי סרטן, טיפולי כימותרפיה ותרופות תומכות. בהצהרה צוין כי מחלקות האונקולוגיה אינן יכולות כעת לקבל חולות חדשות בסרטן שד, וכי המחסור בתרופות ייעודיות מעכב הכנת טיפולי כימותרפיה משולבים. בהודעה צוין כי כ-4,000 חולי סרטן, מתוך 11 אלף חולים עם הפניות רפואיות לטיפול מחוץ לרצועה, עדיין ממתינים לאישור נסיעה, וכי המחסור בציוד אבחון ורדיולוגי והמשך מניעת היציאה לחו”ל של חולים מסכנים את חייהם (פלסטין און ליין, 21 ביולי 2026).
• רוס סמית’, מנהל המוכנות והמענה לחירום של תוכנית המזון העולמית של האו”ם, הזהיר כי ללא מימון נוסף, הסוכנות תצטרך לבצע קיצוצים משמעותיים יותר בסיוע שהיא מספקת לרצועת עזה, שם היא תומכת בשבעים אחוז מהאוכלוסייה. לדברי סמית’, עלויות התפעול הגדלות הקשורות למלחמה באיראן היו גורם משמעותי, אולם הבעיה העיקרית היא “עייפות” התורמים, שכן תשומת הלב העולמית עוברת למקומות אחרים. הוא הוסיף כי במהלך יולי 2026, הסיוע במזומן ל-75 אלף איש צומצם ב-25 אחוז, ומנות המזון לכ-220 אלף משפחות קוצצו למחצית, והזהיר מקיצוצים נוספים באוקטובר 2026 ללא מימון נוסף. דבריו נאמרו לאחר שלפי הדו”ח האחרון של מדד IPC ^[2], יותר משני שליש מתושבי הרצועה עלולים להתמודד עם רעב חמור עד סוף שנת 2026, שכן סוכנויות הומניטריות קיצצו את הזרמת הסיוע עקב מחסור במימון. ממצאי הדו”ח הראו כי מספר הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור ברצועה ירד ל-1.2 מיליון איש בין אמצע אפריל לסוף יוני 2026, אך צפוי לעלות עד דצמבר ליותר מ-1.4 מיליון איש, כ-67 אחוז מאוכלוסיית הרצועה (רויטרס, 24 ביולי 2026).
• סעיד אלעכלוכ, האחראי על ניטור התברואה והשפכים במשרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה, ציין כי לפני המלחמה היו כ-320 בארות מים פעילות ברצועה, אך פחות ממאה פועלות כיום. הוא הוסיף כי כשמונים אחוז מרשת חלוקת המים ורוב מתקני ההתפלה ניזוקו או נהרסו כתוצאה מהתקיפות הישראליות. אלעכלוכ הוסיף כי מיותר מ-300 אלף בורות ספיגה מחלחלים מי שפכים לא מטופלים לאקוויפר החוף של עזה, מקור המים המתוקים הטבעי היחיד ברצועה. הוא סיכם: “היום, לראשונה, איבדנו למעשה שליטה על משאבי המים שלנו… זהו המצב הגרוע ביותר שעזה חוותה אי פעם” (רויטרס, 21 ביולי 2026).

משילות חמאס

• “מקורות בשטח ברצועה” מסרו כי ראש מנגנון ביטחון הפנים במחוז מרכז הרצועה, “עקיד” (מקביל לאלוף משנה) ואא’ל מוסא אללדאוי, שסוכל בתקיפה אווירית על רכבו בדיר אלבלח ב-26 ביולי 2026, ניהל בעת האחרונה מבצע ביטחוני, בתיאום עם מספר מנגנונים ופלגים פלסטיניים, כדי להגביר את המרדף אחר הכנופיות החמושות הנתמכות על ידי ישראל, בשל פגיעותיהן בפעילים מהזרועות הצבאיות של הפלגים. לדבריהם, הוא היה גם “אחראי על ניהול תיק המרגלים למען ישראל”, ופעל לאחרונה לעצור מספר חשודים בריגול (אלשרק אלאוסט, 26 ביולי 2026).
• בהקשר זה, משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס ברצועת עזה טען כי מאז כניסת הפסקת האש לתוקף באוקטובר 2025 נהרגו בתקיפות ישראליות 53 מפקדים, קצינים ופעילים במנגנון המשטרה, והאשים כי התקיפות נועדו לפגוע בתפקוד המשטרתי ולהגביר את הכאוס ברצועה. לצד זאת, המשרד הדגיש כי המשטרה תמשיך לפעול לשמירת הסדר הציבורי ולהבטחת רציפות תפקודית למרות הפגיעה באנשיה (ערוץ הטלגרם של המשטרה הפלסטינית ברצועת עזה, 25 ביולי 2026).
• “ביטחון ההתנגדות” של חמאס הודיע כי לקראת פרסום תוצאות בחינות הבגרות ברצועת עזה, יש להימנע מירי באוויר ולדווח על התנהגות המסכנת את התושבים. עוד נטען כי חלק מהזיקוקים והנפצים שנרכשו לקראת החגיגות מכילים חומרים שמקורם בנפלי רקטות ועלולים לגרום לפציעות קשות, ולכן התושבים נקראו שלא לרכוש אותם ולא להשתמש בהם (ערוץ הטלגרם אלציאד, 23–24 ביולי 2026).

• שר החוץ הסורי, אסעד חסן אלשיבאני, נפגש בדמשק עם יאסר עבאס, יועצו של ראש הרשות הפלסטינית,^[3] שהגיע לביקור בראש משלחת. במהלך הפגישה, סקרו הצדדים את היחסים הבילטרליים ודנו בהתפתחויות האזוריות ובהגברת התיאום וההתייעצויות למען הסוגיות הערביות המשותפות (סאנא, 22 ביולי 2026).
• מחמוד אלהבאש, יועצו של יו”ר הרשות הפלסטינית לענייני דת ויחסים אסלאמיים, בירך על אישור ארבע החלטות הנוגעות ל”פלסטין” בוועדת המורשת העולמית של אונסק”ו. לדבריו, ההחלטות מחזקות את העמדה הפלסטינית, לפיה לצעדים הישראליים לשינוי מעמדם ואופיים של אתרי המורשת בשטחי יהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, ובייחוד בעיר העתיקה בירושלים ובחברון, אין תוקף משפטי. אלהבאש קרא לשלוח משלחות פיקוח לירושלים ולחברון לצורך תיעוד “ההפרות” הנטענות (ופא, 23 ביולי 2026).
• סגן שר החוץ הפולני, וויצ’ך זיונצ’קובסקי, נפגש בוורשה עם שרת החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית, ורסין אגאבקיאן שאהין, בשולי כינוס שגרירי הרשות הפלסטינית במדינות אירופה. זיונצ’קובסקי הדגיש את תמיכת פולין בשלום המבוסס על המשפט הבינלאומי ועל פתרון שתי המדינות, וקרא לביסוס הפסקת האש ברצועת עזה, להכנסת סיוע הומניטרי, להעברת כספי הסילוקין ולעצירת הבנייה ביישובים ואלימות המתיישבים היהודים (ופא, 23 ביולי 2026).