מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28-14 באפריל 2026)

• נמשכה פעילות צה”ל בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה, מנהרות ותשתיות טרור, במסגרתה הושמדו בצפון הרצועה ארבעה תוואים תת-קרקעיים של חמאס, באורך כולל של כ-800 מטרים, שבהם אותרו חדרי שהייה, ציוד לינה, מוקשים וחומרים ששימשו להכנת מטענים. סוכלו מחבלים שהתקרבו לכוחות צה”ל או שניסו לחדור לתחומי “הקו הצהוב”. כמו כן, בוצעו סיכולים נגד פעילי טרור מחמאס ומהג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), שזוהו כשהם נערכים לביצוע פיגועים, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, וכן נגד פעילי חמאס שמסייעים להתעצמות מחודשת של הזרוע הצבאית (דובר צה”ל, 28-14 באפריל 2026).

• דובר חמאס, חאזם קאסם, טען כי כוחות צה”ל הזיזו את “הקו הצהוב” למרחק של מאות מטרים לכיוון מערב וכי מדובר ב”הפרה חמורה” של הפסקת האש. הוא הוסיף כי “הפרות הכיבוש” דורשות עמדה ברורה יותר מהמתווכים ומ”מועצת השלום” (סוכנות שהאב, 26 באפריל 2026).
• ב-22 באפריל 2026, פרסמה הזרוע הצבאית של הגא”פ רשימה שכללה 23 שמות של מפקדים מיחידות שונות שנהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה ולאחר הפסקת האש. בין ההרוגים ברשימה היה מחמד ג’מאל אלמביצ’, ששימש מפקד ביחידת הגיוס המרכזית של חטיבת עזה (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 22 באפריל 2026). אחרי שאלמביצ’ נהרג ב-28 במאי 2025, נמסר כי הוא שימש מנהל הפרויקטים ברצועת עזה של ארגון IHH, ארגון אסלאמי אנטי ישראלי ואנטי מערבי המקורב לשלטון התורכי אשר מעורב בארגון משטים לרצועת עזה, בהם משט ה”מאוי מרמרה” (רדיו עלם, 28 במאי 2025).^[1]

     
מימין: אלמביצ’ (סוכנות קדס, 28 במאי 2025).
משמאל: אלמביצ’ בכרזת הגא”פ (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 22 באפריל 2026)

• “מקורות בחמאס” מסרו כי לראשונה מאז כינון הפסקת האש ברצועה באוקטובר 2025, נערכו שיחות ישירות בין ארה”ב לבין חמאס. הם ציינו כי משלחת התנועה, בראשות ח’ליל אלחיה, נועדה בקהיר ב-14 באפריל 2026 עם משלחת בראשות היועץ הבכיר לממשל טראמפ, אריה לייטסטון, ובהשתתפות הנציב העליון של “מועצת השלום” לרצועת עזה, ניקולאי מלדנוב. לדברי “המקורות”, אלחיה הדגיש כי על ישראל לקיים במלואן את התחייבויותיה בשלב הראשון של הסכם הפסקת האש, ובכלל זאת לחדול מהתקיפות האוויריות ולאפשר הכנסה של סיוע הומניטרי נוסף, כתנאי למעבר לשלב השני של ההסכם. לדברי “מקור אמריקאי ודיפלומט המעורה בפרטים”, למפגש עם אלחיה קדמה פגישה שקיים לייטסטון עם ראש הממשלה נתניהו, במטרה להבטיח שישראל מחויבת ליישום המלא של דרישות השלב הראשון. לפי אחד “המקורות”, ישראל הסכימה ליישמן בתנאי שחמאס תתחייב להתפרק מנשקה (CNN בערבית, 15 באפריל 2026).
• חמאס מסרה כי משלחת התנועה קיימה מספר פגישות בקהיר עם המתווכים והפלגים הפלסטיניים כדי לפעול להשלמת יישומם של כל סעיפי השלב הראשון של הסכם הפסקת האש ובמטרה לסיים את “הסבל ההומניטרי” ברצועת עזה, להבטיח נסיגה של כוחות צה”ל מכל הרצועה ולהתחיל בתהליך השיקום. חמאס הדגישה את הצורך לחייב את ישראל ליישם את סעיפי השלב הראשון כדי לסלול את הדרך לדיאלוג רציני בנושאים של השלב השני (ערוץ הטלגרם של חמאס, 19 באפריל 2026). בהודעה נוספת, הדגישה חמאס כי היא והפלגים הפלסטיניים התייחסו במידה רבה של “אחריות ובאופן חיובי” להצעות שהוצגו כדי להגיע להסכם מקובל, וכי התנועה מעוניינת להמשיך במשא ומתן עם המתווכים כדי להתגבר על כל המכשולים (ערוץ הטלגרם של חמאס, 21 באפריל 2026). גם “מקור בחמאס-חוץ” מסר כי התנועה פתוחה באופן חיובי לכל הצעה שתוגש, אך היא מתעקשת לחייב את ישראל לעמוד בתנאי השלב הראשון, לרבות עצירת התקיפות, תחילת שיקום בתי הספר ובתי החולים ופתיחת המעברים באופן נרחב יותר (אלשרק אלאוסט, 27 באפריל 2026).
• בהקשר זה, דובר חמאס, חאזם קאסם, קרא למתווכים ולערבים להסכם “למלא את תפקידם במציאת גישות הגיוניות וסבירות שהעם הפלסטיני יקבל אותן”. הוא הדגיש את הצורך להבטיח שהמלחמה לא תחזור, וכן את דבקותם של הפלסטינים בזכויותיהם, ובראשן הגדרה עצמית. קאסם טען כי חמאס מבחינה בחוסר אונים מוחלט מצד “מועצת השלום” בטיפול במצב ברצועה והאשים אותה ב”הטיה כלפי העמדה הישראלית”. לדבריו, או שהמועצה אינה מסוגלת ללחוץ על ישראל להפסיק את “הפרותיה” וליישם את ההתחייבויות, או שאינה רוצה לעשות זאת. אשר לאיומים הישראליים לחדש את הלחימה, קאסם אמר כי מדובר ב”טקטיקות לחץ” שלא יצליחו, והדגיש כי באופן מעשי, ישראל לא הפסיקה את המלחמה (סוכנות אנטוליה, 22 באפריל 2026).
• הנציב העליון של “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, ציין כי הוא אופטימי למדי שניתן להגיע להסדר לפירוק הנשק של חמאס וארגונים נוספים, אך הזהיר כי התהליך ייקח זמן. לדבריו, בשבועות האחרונים התקיימו שיחות “רציניות אך לא קלות” עם חמאס, והדגיש כי יש צורך להגיע להבנות בתוך ימים עד שבועיים כדי לא לאבד מומנטום. הוא הוסיף כי במקביל נידונות גם הסוגיות של הקמת מנגנון ממשל חדש ברצועת עזה, נסיגת ישראל, סוגיית “הקו הצהוב”, הכנסת סיוע ותרופות, והרחבת הפעילות במעבר רפיח. מלדנוב הדגיש כי לצד ההתקדמות המעשית, נדרש לבנות אמון בין הצדדים כדי לאפשר יישום של תוכנית טראמפ להפסקת המלחמה ושיקום הרצועה (רויטרס, 20 באפריל 2026).

הוועדה לניהול רצועת עזה

• “בכיר בחברה האזרחית ברצועת עזה”, אשר נמצא בקשר מתמיד עם הוועדה הלאומית לניהול הרצועה, מסר כי לפחות שני חברים בוועדה שמתגוררים ברצועה הגישו את התפטרותם ליו”ר הוועדה, עלי שעת’, ולניקולאי מלדנוב. לדבריו, מלדנוב דחה את ההתפטרויות על הסף והבהיר כי אף חבר אינו יכול להתפטר וכי הם מחויבים להמשיך בעבודתם בהתאם למשימות המתוכננות של הוועדה, ללא כל התנגדויות. לדברי “הבכיר”, אחת הבעיות שניצבות בפני עבודת הוועדה היא העדר תקציב להתחיל בעבודה ואי תשלום משכורות לחבריה. הוא הוסיף כי חלק מהחברים הביעו חוסר שביעות רצון מהיחס כלפיהם, אי שיתופם במגעים בנוגע לשלב הבא ברצועה והיעדר תוכניות עבודה ברורות עד כה. “מקור מאחד הפלגים” טען כי לפחות שלושה חברים ניסו להתפטר במחאה על מדיניותו של מלדנוב ו”דבקותו בתכתיבים הישראליים”. “המקור” הסביר כי אחד התנאים של השלב השני הוא מסירת כלי הנשק השייכים לפלגים ולחמולות וכלי הנשק האישיים לוועדה, והדבר מעלה תהיות לגבי יכולתה של הוועדה לעשות זאת. הוא הוסיף כי נראה כי שליו”ר שעת’ אין סמכות ממשית על ניהול הוועדה (אלשרק אלאוסט, 17 באפריל 2026).

המצב ברצועת עזה

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר כי מאז תחילת הפסקת האש באוקטובר 2025, הוכנסו לרצועת עזה 1.5 מיליון טון של מזון, במיוחד חלבונים וסיבים תזונתיים, וכי כיום פועלים 209 מטבחים מקומיים שמספקים ארוחות חמות ו-33 מאפיות שמספקות 3.6 מיליון פיתות מדי יום. כמו כן, הוכנסו יותר מ-12,500 טון של סיוע רפואי ועשרים אמבולנסים, וכעת פועלים 11 בתי חולים ועוד 12 בתי חולים שדה ברצועה (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 26 באפריל 2026).
• תנועת חמאס הביעה ביקורת חריפה על דברי סגן נשיא ארה”ב, ג’יי. די. ואנס, שטען כי היקף הסיוע הנכנס כיום לרצועת עזה הוא הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. לטענת חמאס, מדובר בהצהרה מטעה שמסלפת את המציאות ומכסה על המשך המשבר ההומניטרי ברצועה, שלגרסתה הפך לחמור יותר בשל “מדיניות הרעבה מכוונת” מצד ישראל. עוד נאמר בהודעה כי ישראל הותירה את תושבי הרצועה במצב של שחיקה מתמשכת באמצעות “הגבלות חמורות” על הכנסת סיוע, שיבוש של תנאי החיים הבסיסיים ומחסור חריף במזון, תרופות ודלק. חמאס קראה למתווכים ולקהילה הבינלאומית, ובראשם האו”ם, להפעיל לחץ ממשי על ישראל כדי להפסיק את “מדיניות ההרעבה”, לאפשר זרימה מספקת וללא הפרעה של סיוע וסחורות, ולהעמיד לדין את הנהגת ישראל בגין “פשעי מלחמה” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 15 באפריל, 2026).
• מנהל בית החולים אלרנתיסי לילדים ברצועת עזה, ד”ר ג’מיל סלימאן, מסר כי לאחרונה חלה עלייה משמעותית במחלות זיהומיות בקרב ילדים, ובראשן אבעבועות רוח, עקב הצפיפות במקומות המחסה ובאוהלים בהם שוהים העקורים, וההידרדרות בתנאים ההיגייניים. הוא הוסיף כי צוותים רפואיים החלו לעקוב אחר מספר המקרים המגיעים למוסדות הבריאות לאחר שזוהתה עלייה במקרי ההידבקות (שהאב, 22 באפריל 2026).
• דווח כי סוחרים ברצועת עזה “שוכרים” חשבונות בנקאיים מתושבים בעלי חשבונות פעילים לשם ביצוע עסקאות אלקטרוניות, בתמורה לתשלום חודשי קבוע או אחוז מכל פעולה. התופעה החלה לאחר שהוקפאו חשבונות בנקאיים של מאות פלסטינים בהוראת הרשות המוניטרית הפלסטינית עקב חשדות סביב תנועות בחשבון או העברות כספיות שהם מקבלים מחו”ל. גורם נוסף הם “סוחרי המזומנים”, שמנצלים את המחסור בכסף מזומן בבנקים הרשמיים כדי למכור שטרות תמורת יתרות בנקאיות אלקטרוניות, תוך גביית עמלות מופקעות (אלקדס אלערבי, 23 באפריל 2026).
• תושבים ברצועה דיווחו על כמות גדולה של מכרסמים באוהלי העקורים, וכי הם החלו לפזר פלפל שחור ופלפל חריף סביב האוהלים כדי להרחיק אותם (ערוץ הטלגרם מדי ח’אן יונס, 26 באפריל 2026).
• במסגרת פרויקט של תוכנית הפיתוח של האו”ם (UNDP), החל איסוף של גושי בטון ומתכת מהריסות מבנים. הגושים ממוינים, נגרסים ומשמשים מחדש לריצוף כבישים, להכשרת אזורי מחסה ולשיקום גישה לשירותים חיוניים כדוגמת בארות מים ובתי חולים. ראש משרד UNDP בעזה, אלסנדרו מראקיץ’, העריך כי ברצועה יש כ-61 מיליון טונות של הריסות, מתוכם פונו עד כה כ-287 אלף טונות בלבד, וכי פינוי מלא צפוי להימשך כשבע שנים, בתנאי שתתאפשר כניסה רציפה של ציוד כבד ודלק. לפי הערכת האיחוד האירופי, האו”ם והבנק העולמי, שיקום הרצועה בעשור הקרוב ידרוש כ־71.4 מיליארד דולר (רויטרס, 27 באפריל 2026).

משילות אזרחית

• ב-25 באפריל 2026, התקיימו בדיר אלבלח שבמרכז הרצועה בחירות מקומיות, לראשונה מאז 2006. בבחירות התמודדו ארבע רשימות, אחת מהן כללה מועמדים המזוהים עם חמאס. לפי התוצאות שפורסמו, רשימת נהצ’ה המזוהה עם פתח הגיעה ראשונה עם שישה מתוך 15 המושבים, בעוד שרשימת דיר אלבלאח תג’מענא, שנחשבת מזוהה עם חמאס, סיימה עם שני מושבים בלבד. עם זאת, רק כ-23 אחוז מתוך שבעים אלף בעלי זכות הבחירה השתתפו בהצבעה שהתקיימה במקביל לבחירות המקומיות ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית בחרה לקיים הצבעה גם ברצועת עזה כדי להציג מאמצים להציג אחדות לאומית מול יוזמות בינלאומיות לעתיד הרצועה ודיר אלבלח הייתה המקום היחיד שבו נערכו הבחירות מאחר שספגה נזק מועט יחסית לאזורים אחרים ברצועה (רויטרס, 26-25 באפריל 2026). לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועה מסרה כי יותר מ-500 עובדים ממשלתיים מכל הדרגים המגזרים, המשרדים והמוסדות הממשלתיים השתתפו באבטחה ובארגון הבחירות בדיר אלבלח, בהם גם אנשי משטרת חמאס (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית ברצועה, 25 באפריל 2026). דובר חמאס, חאזם קאסם, בירך על קיום הבחירות המקומיות בדיר אלבלח והביע תקווה כי התנאים יאפשרו לקיים בחירות גם בשאר הנפות ברצועה. הוא קרא לקיים בחירות גם בשאר המסגרת הפלסטיניות, ובכלל זה המועצה המחוקקת והנשיאות (אלערביה, 25 באפריל 2026).

     
שוטרי חמאס מאבטחים את הבחירות בדיר אלבלח
(אתר משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס ברצועה, 25 באפריל 2026)

• תחקיר בבריטניה דיווח כי ילדים ברצועת עזה מוטרדים מינית בידי אנשי דת המזוהים עם חמאס, וכי במקרים רבים מופעלים איומים וסחיטה עליהם ועל משפחותיהם כדי למנוע את חשיפת המקרים או שמאלצים אותם להצטרף לחמאס. בתחקיר הוצגו עדויות של ילדים ואבות שטענו כי הפגיעות התרחשו במסגדים, אולם, כאשר ניסו להתלונן נתקלו באיומים מצד גורמי חמאס ופעילי גדודי עז אלדין אלקסאם, שאף איימו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה עם ישראל. “גורמים ברצועה” ציינו כי התופעה מוכרת, וכי לרוב מוטרדים ילדים יתומים ואלמנות. עוד צוין כי גם עיתונאים המדווחים על התופעה נתונים ללחצים ולהטרדות מצד חמאס (דיילי מייל, 26 באפריל 2026).

משילות ביטחונית

• מפקד מיליציית הכוחות העממיים במזרח רפיח וראש “המנגנון למאבק בטרור” (הזרוע הצבאית של המיליציה), ע’סאן אלדהיני, הודיע ב-19 באפריל 2026 על תחילת מבצע “הרתעת התוקפנות”, בשיתוף עם כל פעילי הכוחות העממיים הפלסטיניים, ברחבי רצועת עזה. לדבריו, המבצע נערך בתגובה לעקשנות חמאס בנוגע למסירת הנשק (דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 19 באפריל 2026). צוין כי מטרות המבצע הן לגרש את הטרוריסטים (פעילי חמאס) מכל האזורים שמשמשים כבסיסים שלהם, תוך שהם משתמשים באזרחים כמגנים אנושיים; לפרוס את כוחות הביטחון של הכוחות העממיים במקומות חדשים, ולגייס מתנדבים חדשים לכוחות (דף הפייסבוק של “מנגנון המאבק בטרור”, 19 באפריל 2026). בעקבות ההודעה על תחילת המבצע פורסמה הודעה צבאית ופוליטית מאוחדת של כל המיליציות (הכוחות העממיים בפיקוד חסאם אלאסטל, הצבא העממי בפיקוד אשרף אלמנסי, כוחות ההגנה העממית בראשות ראמי חלס, כוחות המולדת החופשית בראשות שוקי אבו נצירה ומנגנון המאבק בראשות אלדהיני), שבה קראו לכל התושבים והאזרחים להתרחק מאזורי הפעולות הצבאיות, הזהירו מפני מתן מחסה לפעילי חמאס, וקראו לתושבים להצטרף מיד לכוחות של המיליציות בכל עיר ואזור (דף הפייסבוק של “הצבא העממי במחוז צפון הרצועה”, 19 באפריל 2026).
• בהקשר זה, דווח על פעילות נרחבת של המיליציות באזורים נרחבים שבשליטת חמאס: “הצבא העממי” של אשרף אלמנסי פעל במערב העיר עזה ובבית לאהיא (דף הפייסבוק של “הצבא העממי במחוז צפון הרצועה”, 20 באפריל 2026; ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 20 באפריל 2026); חסאם אלאסטל מסר כי אנשיו פעלו בכיכר אבו חמיד בח’אן יונס, וכי אחד הפעילים נהרג בחילופי אש עם פעילי הזרוע הצבאית של חמאס. דווח כי כלי טיס בלתי מאוישים ישראליים אפשרו לחברי המיליציה לסגת לעבר עמדותיהם בדרום ח’אן יונס (דף הפייסבוק של חסאם אלאסטל ואלשרק אלאוסט, 20 באפריל 2026); פעילי המיליציה של אלדהיני חילקו לתושבים במואצי שבצפון-מערב רפיח סיגריות וכסף, ולאחר מכן התפתחו חילופי אש במקום (אלשרק אלאוסט, 20 באפריל 2026). עוד נמסר כי הותקפו מספר מחסומים ומארבים של חמאס (דף הפייסבוק של “הצבא העממי במחוז צפון הרצועה”, 20 באפריל 2026; דף הפייסבוק של כוחות ההגנה העממית, 20 באפריל 2026). כמו כן, דווח כי פעילי מליציות חדרו מעבר ל”קו הצהוב” בשכונת אלזיתון בעזה וחטפו שישה גברים (אלג’זירה.נט, 22 באפריל 2026).

• “ביטחון ההתנגדות” של חמאס מסר כי סוכל ניסיון של “הכנופיות משתפות הפעולה” לבצע “פעולת טרור” בבית החולים שהדאא’ אלאקצא בדיר אלבלח. לפי המידע שפורסם, פעילי “הכנופיות” התכוונו להשתמש בקבוצת אזרחים כמגנים אנושיים כדי להסתער על בית החולים ולחטוף פצועים במטרה להסגירם לידי ישראל, בהוראת המודיעין הישראלי. “ביטחון ההתנגדות” גם טען כי נעצר סוכן מודיעין ישראלי שהודה בצילום חדרי הפצועים בבית החולים (ערוץ הטלגרם “אלחארס”, 22 באפריל 2026).

משט בינלאומי לרצועת עזה

• ב-27 באפריל 2026, עדכנו מארגני “משט החוסן העולמי” כי הם יצאו מאיטליה בדרכם “לשבור את המצור ברצועת עזה”, והודיעו כי מספר כלי השיט המשתתפים גדל. לפי הנתונים באתר המשט, לפחות 57 כלי שיט נוטלים חלק במשט, כאשר בהמשך צפויים להצטרף כלי שיט נוספים מכיוון יוון ותורכיה (חשבון X של משט החוסן, 27 באפריל 2026; אתר המשט, 28 באפריל 2026).

• משלחת חמאס בהובלת חבר הלשכה המדינית, ד”ר באסם נעים, שמשמש האחראי על המשרד לקשרים ערביים ואסלאמיים, סיימה ביקור רשמי במלזיה, במהלכו קיימה שורת פגישות עם סגן ראש הממשלה, ד”ר אחמד זאהד חמידי, בכירים בממשלה, נציגי מפלגות וגורמי חברה אזרחית. לפי הודעת חמאס, הביקור נועד לחזק את הקשרים עם מלזיה, להציג את ההתפתחויות בזירה הפלסטינית ולדון בדרכים להגברת התמיכה המדינית וההומניטרית בפלסטינים (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 25 באפריל 2026).

ניסיון סיכול כושל באיראן

• “שלושה מקורות בג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ)” אישרו כי אכרם אלעג’ורי, חבר הלשכה המדינית וראש הזרוע הצבאית בגא”פ, ניצל מניסיון סיכול באיראן במרץ 2026, במסגרת מבצע “שאגת הארי”. “שני בכירים בגא”פ בלבנון” מסרו כי המקום בעיר קום, שבו אלעג’ורי היה אמור לשהות, אכן הופצץ באמצע מרץ, אולם אלעג’ורי עזב את המקום יום או שעות לפני התקיפה מסיבות ביטחוניות שגרתיות. לפי אחד “המקורות”, האתר שהותקף היה שייך למחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן), ראש ענף פלסטין בכוח קדס שסוכל במהלך “מלחמת 12 הימים” ביוני 2025 (אלשרק אלאוסט, 21 באפריל 2026).

תיאום חמאס-גא”פ

• ב-15 באפריל 2026, התקיימה פגישה בין עלי ברכה, ראש מחלקת הקשרים הלאומיים של חמאס בזירת החוץ, לבין אחסאן עטאיא, חבר הלשכה המדינית של הגא”פ. נמסר כי השניים גינו את המשך הפעילות הישראלית ברצועת עזה וביהודה ושומרון, המשך “המצור” על הרצועה, ואי מחויבות ישראל ליישום השלב הראשון בהסכם הפסקת האש, וכן את עליות “המתנחלים” למסגד אלאקצא. הם גם הדגישו את הצורך בחיזוק האחדות הלאומית ובהעמקת התיאום בין כל הכוחות והפלגים הפלסטיניים. השניים גם הביעו סולידריות מלאה עם לבנון נוכח המשך התקיפות הישראליות, ושיבחו את עמידת העם הלבנוני ו”התנגדותו” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 15 באפריל 2026).

פיגועים

• במהלך התקופה הנסקרת, בוצעו שני פיגועים, ללא נפגעים:
• פיגוע דקירה ליד רבבה: ב-15 באפריל 2026, הגיע מחבל פלסטיני חמוש בסכין לחוות “עמק דורון” הסמוכה לרבבה שבשומרון. הוא ניסה לדקור את עובדי החווה, אולם אזרח חמוש ששהה במקום ירה במחבל והרג אותו (דוברות משטרת ישראל ודובר צה”ל, 15 באפריל 2026).
• פיגוע דקירה בנגוהות: ב-18 באפריל 2026, הופעלה התרעה על חשש לחדירת מחבלים ביישוב נגוהות שבהר חברון. כאשר איש ביטחון של היישוב הגיע לשער, הסתער לעברו מחבל פלסטיני כשהוא חמוש בסכין, אולם איש הביטחון ירה והרג אותו. כוחות צה”ל פשטו על בית המחבל ואיתרו במקום נשק מאולתר וציוד צבאי וכן עצרו את אחיו לחקירה (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 18 באפריל 2026).

     
ציוד הלחימה שנמצא בבית המחבל (דובר צה”ל, 18 באפריל 2026)

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, במהלכה נעצרו עשרות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, בהם פעילי חמאס וגא”פ, מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, סוחרים באמצעי לחימה, מעורבים בהסתה ושוהים בלתי חוקיים. כמו כן, נתפסו כלי נשק ואמצעי לחימה, בהם מטענים שהוסתרו בבית ספר בכפר בית אמר שבאזור חברון, והוחרמו יותר ממאה אלף שקל שיועדו למימון פעילות טרור באמצעות עמותות צדקה הקשורות לחמאס. בכפר בית דקו סוכל מחבל שיידה אבנים לעבר כוח צה”ל, ילד ישראלי נפצע קל מיידוי אבנים בכביש 60 וחשודים נמלטו לאחר שניסו לדרוס לוחמי צה”ל שפעלו בכפר ברקה. בנוסף, סוכלו ניסיונות הברחת אמצעי לחימה דרך גבולות ירדן ומצרים (דובר צה”ל, דוברות משטרת ישראל ותקשורת ישראלית, 28-14 באפריל 2026).

טרור יהודי

• במהלך עימותים בכפר אלמע’יר נהרגו שני פלסטינים בני 14 ו-32 מירי חי של אזרח ישראלי, ונפצעו נוספים. ראש המועצה המקומית אמר כי מתיישבים יהודים וחיילים נכנסו לכפר ופתחו באש לעבר בית ספר, תחילה נגד התלמידים ולאחר מכן נגד אחרים שהגיעו למקום (רויטרס, 21 באפריל 2026). דובר צה”ל מסר כי כוחות צה״ל הגיעו לכפר בעקבות דיווח על יידויי אבנים לעבר כלי רכב ישראלי בו נסעו מספר אזרחים ישראלים, אחד מהם חייל מילואים, אשר ירה לעבר חשודים. עוד צוין כי הכוחות פעלו לפיזור הפרת הסדר האלימה וכי מוכרות הטענות על שני הרוגים פלסטינים (דובר צה”ל, 21 באפריל 2026). ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, ביקר את הפצועים בבית החולים בראמאללה. הוא אמר כי הממשלה עוקבת אחר השלכות ההתקפה על הכפר ופועלת בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות כדי לספק סיוע רפואי והומניטרי לאזרחים (ופא, 22 באפריל 2026).
• “מקורות מקומיים” דיווחו כי ילד וצעיר פלסטינים נפצעו כאשר מתפרעים יהודים תקפו בתים בכפר ג’אלוד, דרומית מזרחית לשכם. שעות ספורות לאחר מכן, שוב הגיעו מתפרעים יהודים לכפר, הציתו לפחות שלושה מבנים וכלי רכב והשליכו אבנים לעבר התושבים. דווח כי מאחד המבנים נמלטה משפחה פלסטינית וכי לפחות אחד מתושבי הכפר נפצע. כוחות צה”ל הגיעו למקום ועיכבו אזרח ישראלי שהועבר לחקירת המשטרה (סוכנות קדס ותקשורת ישראלית, 27 באפריל 2026).

פעילות מדינית

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, ושר האוצר, ואמל ג’אדו אלשכעה, קיימו בבריסל מספר פגישות עם גורמים אירופיים ובינלאומיים, בהם הנציג העליון של “מועצת השלום” ניקולאי מלדנוב, ונציבת החוץ של האיחוד האירופי, מריה קאלאס. מצטפא סקר את ההתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית, ובהן “צעדי הכיבוש הישראלי” ביהודה ושומרון והצורך ליישם את ההחלטות הבינלאומיות הנוגעות לרצועת עזה. הוא קרא להתערבות בינלאומית כדי לעצור את כל הצעדים הישראליים שלטענתו פוגעים במאמצים הפלסטיניים, כולל שחרור כספי הסילוקין המעוכבים” (ופא, 20 באפריל 2026).
• דווח כי הרשות הפלסטינית ביקשה סיוע חירום בסך 300 מיליון אירו במהלך ועידת המדינות התורמות בבריסל, אך האיחוד האירופי והמדינות התורמות שנכחו בכינוס לא נענו לבקשה. “מקור אירופי” מסר כי האיחוד האירופי והמדינות התורמות משוכנעים שכל סיוע נוסף לרשות הפלסטינית לא יפתור את הבעיה, בהיעדר פתרון שורשי ובשל התעקשות ישראל לא לשחרר את כספי הסילוקין. עוד נמסר כי הדיונים בהם השתתפו ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ושר האוצר הפלסטיני היו סוערים מאוד. כמו כן, ישנה תרעומת רבה בקרב ההנהגה הפלסטינית לאחר שהאיחוד האירופי והמדינות התורמות דאגו להדגיש בפני הפלסטינים כי האיחוד האירופי לא צריך להיות הגורם היחיד שממנו הפלסטינים מבקשים סיוע, וישנן מדינות ערביות ואסלאמיות שחייבות לשאת באחריותן כלפי הפלסטינים (אלערבי אלג’דיד, 24 באפריל 2026).

הסגרת חשוד בפיגוע נגד יהודים בצרפת

• ב-16 באפריל 2026, נמסר כי הרשות הפלסטינית הסגירה לצרפת את מחמוד ח’צ’ר אלעדרא (75), המכונה “האשם חרב”, אשר מבוקש על מעורבות בפיגוע נגד מסעדה יהודית בפריז באוגוסט 1982, בו נרצחו שישה בני אדם. עורך דינו של אלעדרא, מחמד אלהריני, האשים כי המהלך בוצע שעות ספורות בלבד לפני שבית המשפט בראמאללה היה אמור לדון בשאלת ההסגרה (אלקדס אלערבי, 16 באפריל 2026). חמאס גינתה בחריפות את המעצר והאשימה כי זו פגיעה חמורה בהיסטוריה של “המאבק הלאומי” הפלסטיני ורדיפה של “לוחם” פלסטיני בגין אירועים שאירעו לפני יותר מארבעה עשורים. עוד נמסר כי שיתוף פעולה ביטחוני עם גורמים זרים על חשבון פלסטינים מהווה חריגה מסוכנת מהקונצנזוס הלאומי ופגיעה בזכויות העם הפלסטיני (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 18 באפריל 2026).