מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 ביולי – 3 באוגוסט 2026)

• ב-31 ביולי 2026, הודיעו נשיא ארה”ב טראמפ ו”מועצת השלום” על השגת הסכם עם חמאס על “מפת הדרכים” ליישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. ההסכם גובש אחרי כשישה חודשים של סבבי משא ומתן בין חמאס והפלגים לבין המתווכות, אשר התמקדו בעיקר בסוגיית פירוק הנשק.
• לפי “מפת הדרכים” המעודכנת, ישראל, חמאס והפלגים החמושים יפסיקו את הפעולות הצבאיות ברצועה, ועדת הניהול הפלסטינית תקבל את האחריות, כוח הייצוב הבינלאומי יתפרס ברצועה וועדת פיקוח תאמת את יישום השלב הראשון. חמאס והפלגים ימסרו את הנשק הכבד, מחסני נשק, אתרי ייצור והמנהרות לאחריות ועדת הניהול הפלסטינית שתאחסן אותם ותפקח עליהם. גם כלי הנשק של המיליציות הנתמכות על ידי ישראל יפורקו ויאוחסנו תחת סמכות ועדת הניהול. לצד זאת, יתאפשר להחזיק נשק אישי. עוד נקבע כי כוחות צה״ל ישלימו נסיגה מדורגת מרצועת עזה לפי לוח זמנים שיוסכם עליו, בכפוף ליישום סעיף פירוק הנשק.
• בחמאס אישרו כי התנועה קיבלה את ההצעה, אך קשרו את היישום של הוויתור על הנשק בנסיגת צה”ל ובפירוק המיליציות, בכניסת ועדת הניהול ופריסת הכוח הבינלאומי ובשיקום הרצועה והתקדמות לעבר הקמת מדינה פלסטינית. בכיר חמאס וחבר המשלחת למשא ומתן, ע’אזי חמד, טען כי התנועה קיבלה את המתווה חרף הסתייגויותיה, וזאת בשל המצב הקשה ברצועה והרצון לסיים את “התוקפנות וההשמדה”. הוא הוסיף כי חמאס מסכימה להעביר את ניהול הרצועה לוועדה עצמאית, אך מתכוונת להמשיך לפעול כתנועה פוליטית. בהקשר זה, אמר חמד כי חמאס “בשום פנים ואופן לא תוותר על הפרויקט הלאומי שלה ועל החובות הלאומיות שלה. אנחנו נעבוד יום ולילה בכדי לגאול את האדמות שלנו מהכיבוש, בכדי להקים מדינה פלסטינית ונעבוד בכל המישורים” (אלערביה וערוץ אלשרק, 31 ביולי 2026).
• בג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) הבהירו כי עדיין לא קיבלו את ההסכם וכי הם מקיימים הידברות עם חמאס והפלגים. “מקור בכיר” הדגיש כי התנועה לא תמסור את כלי הנשק שלה לוועדת הניהול הפלסטינית אלא אם תהיה נסיגה מוחלטת ומלאה של צה”ל מהרצועה, מעברי הגבול ייפתחו, יוכנסו משלוחי מזון וסיוע רפואי, המיליציות הנתמכות על ידי ישראל תפורקנה ותהיה הפסקv מוחלטת של התקיפות ברצועה (ערוץ הטלגרם אלציאד, 2 באוגוסט 2026).

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות להשמדת תשתיות טרור ולסיכול מחבלים בתחומי “הקו הצהוב” ובאזורים נוספים ברצועת עזה. סוכלו לפחות עשרה מחבלים מחמאס ומארגוני טרור נוספים שהיו מעורבים בתכנון תקיפות נגד כוחות צה”ל או במאמצים לשקם את היכולות הצבאיות של חמאס. חלק מהמסוכלים גם השתתפו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 והיו מעורבים בהחזקת חטופים. כמו כן, הושמדו מחסני אמצעי לחימה של חמאס ברחבי הרצועה, ובהם מחסן שהוקם בתוך מסגד בצפון הרצועה ומחסן ששכן סמוך לבית החולים שהדאא’ אלאקצא בדיר אלבלח ושימש גם כמחסה למחבלי חמאס (דובר צה”ל, 28 ביולי-3 באוגוסט 2026).
• משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה טען כי בתקיפה ליד בית החולים שהדאא’ אלאקצא בדיר אלבלח הושמדו שניים מתוך ארבעת מחסני התרופות ששכנו במקום, ונגרמו נזקים כבדים לשני מחסנים נוספים. עוד נטען כי התקיפה גרמה לנזקים נרחבים לבניין מרפאות החוץ של בית החולים, הסמוך למחסנים (ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות של חמאס ברצועה, 1 באוגוסט 2026). בדיווח נוסף נטען כי גרמו נזקים לאוהלים רבים של עקורים בסמוך למתחם המחסנים (ערוץ הטלגרם אלציאד, 1 באוגוסט 2026).

      
תוצאות התקיפה בסמוך לבית החולים שהדאא’ אלאקצא (מימין: דף הפייסבוק של בית החולים שהדאא’ אלאקצא, 1 באוגוסט 2026; משמאל: ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות ברצועה, 1 באוגוסט 2026)

• ב-2 באוגוסט 2026, דיווחו “מקורות בבתי החולים בעזה” על 19 הרוגים ביותר מעשר תקיפות ישראליות במהלך היום, בהם 12 הרוגים בעיר עזה ובצפון הרצועה (סוכנויות שהאב וקדס, 2 באוגוסט 2026). חמאס האשימה כי “ההפצצה הישראלית הברברית וחסרת הרחמים” על רצועת עזה היא “הסלמה מכוונת מצד ממשלתו של פושע המלחמה נתניהו” במטרה לערער את ההבנות עם המתווכות (ערוץ הטלגרם של חמאס, 2 באוגוסט 2026). גם הנציג העליון של “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, מתח ביקורת על התקיפות, שלדבריו הגיעו אחרי מאמצים מצד המתווכות להשיג את הסכמת הפלגים הפלסטיניים למפת דרכים ליישום תוכנית טראמפ. הוא הדגיש כי לשני הצדדים יש מחויבויות במסגרת ההסכם שכבר הבטיח את שחרור כל החטופים וציין כי הם פועלים למנוע הסלמה וליצור מרחב ליישום התוכנית (חשבון X של ניקולאי מלדנוב, 2 באוגוסט 2026).

משילות חמאס

• ב-29 ביולי 2026, התקיימה שביתה כללית בת יום אחד במשרדי הממשלה, במוסדות הציבור ובמערכת הבריאות הממשלתית ברצועת עזה, במחאה על אי-תשלום משכורות ומקדמות לעובדי המגזר הציבורי זה ארבעה חודשים. לדברי יו”ר איגוד העובדים, ח’ליל חמאדה, כ-45 אלף עובדים, המפרנסים כ-400 אלף בני אדם, קיבלו מתחילת השנה רק שני תשלומים בסך אלף שקלים כל אחד, והשביתה נועדה להפעיל לחץ על הוועדה הממשלתית הזמנית ועל הוועדה הלאומית לניהול עזה. איגוד האחים והאחיות הצטרף לשביתה, אך הפעילות במחלקות החיוניות ובטיפול בחולים המאושפזים נמשכה כסדרה. האיגודים הזהירו כי ינקטו צעדים נוספים אם דרישות העובדים לא ייענו (אלערבי אלג’דיד ופלסטין און ליין, 29 ביולי 2026; אלג’זירה.נט, 30 ביולי 2026).
• למרות הסיכולים הישראליים נגד קצינים ושוטרים פלסטינים ברצועה, המשיכו מנגנוני השיטור ברצועת עזה לפעול בתחומי הסדר הציבורי, הפיקוח על המסחר ויישוב סכסוכים אזרחיים. בעיר עזה, עצרה המשטרה שבעה חשודים והחרימה שני כלי נשק לאחר שהשתלטה על קטטה משפחתית שכללה ירי והביאה לפציעת שני בני אדם; בח’אן יונס, השמידה מחלקת הפיקוח על המזון 839 ק”ג אגסים שנמצאו בלתי ראויים למאכל במהלך סיור בשווקים; המשטרה הקהילתית בח’אן יונס תיווכה בשני סכסוכים כספיים בסכום כולל של 29 אלף שקל והביאה להסכמות על החזרת החובות בתשלומים (ערוץ הטלגרם של המשטרה הפלסטינית ברצועה, 29-27 ביולי 2026).
• “מקור בכוח ראדע” של חמאס מסר כי ביומיים שחלפו מאז ההודעה על ההסכם לגבי “מפת הדרכים”, טופלו באמצעות תיווך משפחתי ענייניהם של 17 פעילים שפרשו מהמיליציות המשתפות פעולה עם ישראל (ערוץ הטלגרם של העיתונאי אסמאעיל אבו עמר, 2 באוגוסט 2026).

המצב ההומניטרי

• יו”ר אגודת חברות התובלה הפרטיות בעזה, נאהצ’ נמר שחיבר, הודיע ​​על עצירה כפויה של הפעילות של משאיות וכלי רכב המשמשים לתובלה בתוך הרצועה ומעבר לגבולות הרצועה לאחר שאזלו כמעט לחלוטין הצמיגים, שמן המכונות וחלקי החילוף. לדבריו, המשך הפעלת משאיות וכלי רכב עם צמיגים שחוקים וללא החלפות שמן ותחזוקה שוטפת מסכנת את חייהם של הנהגים, ועלולה להוביל לתאונות ואסונות חמורים. האגודה קראה להתיר הכנסתן של משאיות חדישות לרצועת עזה, שכן הרוב המכריע של צי המשאיות נהרס או ניזוק קשות במלחמה, והמשאיות שנותרו ישנות ורעועות, והזהירה כי המשך המשבר הזה מאיים לעצור לחלוטין את פעילות מגזר התובלה, דבר שיהיו לו השלכות חמורות על תנועת הסחורות, השירותים ואספקת הצרכים הבסיסיים לתושבים (דף הפייסבוק של נאהצ’ שחיבר, 28 ביולי 2026).
• בסוגיה נוספת, טען נאהצ’ נמר שחיבר כי חברת “בני סיני” המצרית^[2] כופה על חברות תרופות פלסטיניות בעזה לשלם 300 אלף דולרים בתמורה להיתר להכנסת משלוח תרופות לרצועה (דף הפייסבוק של נאהצ’ שחיבר, 1 באוגוסט 2026).

• משלחת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה, ראש הלשכה המדינית של התנועה, נפגשה עם שר החוץ התורכי, הקאן פידאן. הצדדים דנו במשא ומתן בקהיר, בהפסקת האש, בהתפתחויות ביהודה ושומרון ובירושלים, וכן באחדות הפלסטינית ובתוכנית לעריכת בחירות. מדובר בפגישה הראשונה בין השניים מאז היבחרו של אלחיה למנהיג חמאס (סוכנות אנטוליה, 29 ביולי 2026; ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 30 ביולי 2026).^[3]

• ראש הממשלה ושר החוץ של קטר, מחמד בן עבד אלרחמן אא’ל ת’אני, שוחח עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח’ליל אלחיה, ובירך על הסכמת התנועה למפת הדרכים להשלמת הפסקת האש. הוא הביע תקווה שההסכמות יביאו לסיום “סבלם” של תושבי הרצועה, והדגיש כי על הקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל כדי שתעמוד בהתחייבויותיה, תפסיק את “ההפרות” ותאפשר את יישום המתווה (אלג’זירה מבאשר, 31 ביולי 2026).

• משרד המשפטים האמריקאי הודיע כי מחמד יוסף חסנה, המכונה גם “אורחן קורקמז” ו”אבו אלבראא'”, בן 45 מאיסטנבול, נעצר בבריטניה בעקבות תלונה פלילית, אשר מייחסת לו שלושה סעיפים של תמיכה חומרית ומימון חמאס, וזאת במסגרת חקירה בשיתוף הרשויות בבריטניה ושירות הביטחון הכללי (השב”כ). לפי החשדות, חסנה ניצל את תפקידו כמנהל עולמי של “ארגון צדקה” הרשום בבריטניה כדי להעביר כספים, מזון וציוד לרצועת עזה מאז שנת 2023, בתיאום עם בכיר חמאס, ע’אזי חמד, תוך הסתרת זהות מקבלי הסיוע ומקומות אחסונו. נמסר כי הכנסות “ארגון הצדקה” כמעט הוכפלו לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ובשנת הכספים שהסתיימה ביולי 2025 הוא דיווח על הוצאות צדקה של כ-91 מיליון דולר (אתר משרד המשפטים האמריקאי, 31 ביולי 2026).

פעילות סיכול ומנע

• במהלך השבוע, המשיכו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות סיכול התקפית נרחבת ביהודה ושומרון. במסגרת הפעילות, נעצרו יותר מ-200 מבוקשים וחשודים, ובהם פעילי חמאס, חשודים בתכנון פיגועים, בייצור מטענים ובקידום טרור, חשודים בהסתה, מבריחי שוהים בלתי חוקיים וסוחרי אמצעי לחימה וחשוד בייצור מטענים. הכוחות גם השמידו מטעני חבלה והחרימו כלי נשק, ציוד לייצור אמצעי לחימה, רחפן ועשרות אלפי שקלים שלפי החשד נועדו למימון פעולות טרור. במהלך פעילות מבצעית בכפר ביתא, נורה חשוד פלסטיני שהאיץ את מכוניתו לעבר כוח צה״ל (דובר צה”ל ודוברות משטרת ישראל, 28 ביולי-3 באוגוסט 2026).
• ב-31 ביולי 2026, התפתח חיכוך בין אזרח ישראלי למספר פלסטינים סמוך לישוב מיצד, במהלכו יודו אבנים לעבר הישראלי. רכז הביטחון של היישוב הגיע למקום ועיכב כמה חשודים. בהמשך, פלסטיני נוסף ניסה לחטוף את נשקו של רכז הביטחון, וזה ירה לעבר רגליו ולאחר מכן עיכב אותו (דובר צה”ל, 31 ביולי 2026).

טרור יהודי

• ב-31 ביולי 2026, דווח על כניסת מאות ישראלים לכפרים ולשכונות במערב שכם, ובהם תל, ג’ניד, אלעאמריה, צרה ובית וזן. בחלק מהאירועים התפתחו עימותים הכוללים יידוי אבנים ונעשה שימוש באמצעים לפיזור הפגנות. הסהר האדום הפלסטיני דיווח על יותר מ-11 נפגעים, בהם צעיר שנפגע מירי ועשרה שנפגעו משאיפת גז. עוד דווח על פגיעה בבית קברות, הצתת עצי זית בכפר בורין ומעצר של חמישה צעירים בתל (ערוץ הטלגרם חדשות שכם, 31 ביולי 2026). דובר צה”ל מסר כי אזרחים ישראלים נכנסו לפאתי שכם, ובמקום התפתחה התקהלות שבמהלכה פלסטינים יידו לעברם אבנים ואזרח ישראלי ירה באוויר. במקביל, התקבל דיווח כי כמה מהישראלים השחיתו בית קברות. כוחות צה”ל פיזרו את ההתקהלות והוציאו את כל האזרחים הישראלים מהעיר. בהמשך יודו אבנים לעבר הכוחות, שהגיבו בנוהל מעצר חשוד ובירי לעבר אדם שהוגדר כ”מסית מרכזי” (דובר צה”ל, 31 ביולי 2026).
• דו”ח של “המשרד הלאומי להגנה על האדמה ולהתנגדות להתנחלויות” באש”ף טען כי אלימות המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון הפכה ממעשים נקודתיים ל”מנגנון שיטתי שנועד לדחוק קהילות פלסטיניות מאדמותיהן ולהרחיב את השליטה הישראלית, תוך שיתוף פעולה או גיבוי מצד הצבא, המנהל האזרחי וגורמים בממשלה”. הדו”ח ציין כדוגמאות את האירועים בכפר תל ובכפרים נוספים, הרחבת כיתות הכוננות וחלוקת הנשק, סיוע ממשלתי למאחזים ושיעור גבוה של סגירת תיקי חקירה ללא כתבי אישום. נטען כי מתחילת 2026, האו”ם תיעד יותר מ-1,330 תקיפות, שפגעו ברכוש, בתשתיות ובפרנסת התושבים והובילו לעקירת קהילות רועים ובדואים. מחברי הדו”ח הזהירו כי ללא התערבות בינלאומית, התופעה עלולה להחריף ויתרחבו “מעשי הטבח” נגד הפלסטינים, במיוחד באזורי הכפר והקהילות הבדואיות (ופא, 1 באוגוסט 2026).

• ב-29 ביולי 2026, השיקה בראמאללה המחלקה לזכויות האדם והחברה האזרחית באש”ף את מרכז המעקב הלאומי הפלסטיני, שלטענתה נועד לתעד ולנתח טענות ל”הפרות” ישראליות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי וזכויות האדם. נמסר כי המרכז יפעיל מערכת לניטור ולאימות מידע, מסד נתונים, פלטפורמת מיפוי, ארכיון דיגיטלי ומאגר עדויות ומסמכים, וישמש להכנת דו”חות, מחקרים ותיקים משפטיים עבור מוסדות משפט בינלאומיים, חוקרים, עיתונאים וארגוני זכויות אדם. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, הציג את המהלך כאמצעי לשימור הזיכרון הלאומי ולתיעוד מוסדי של אלימות המתיישבים היהודים, שלדבריו היא חלק ממדיניות רחבה ולא אוסף של אירועים נקודתיים (ופא, 29 ביולי 2026).