מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 באפריל- 5 במאי 2026)

• נמשכה פעילות צה”ל בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה, מנהרות ותשתיות טרור. סוכלו מחבלים שהתקרבו לכוחות צה”ל או שניסו לחדור לתחומי “הקו הצהוב”. כמו כן, סוכלו פעילי טרור שניסו לקדם פיגועים נגד כוחות צה”ל, בהם ראש מחלקת המבצעים במטה המודיעין הצבאי של חמאס שהיה מעורב בתכנון מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 28 באפריל-5 במאי 2026).

• דווח כי מאות תושבים נעקרו ממרכז העיירה ג’באליא שבצפון רצועת עזה, אשר נמצאת יותר מ-1,200 מטר מערבית ל”קו הצהוב”, וזאת בשל התקדמות כוחות צה”ל וההפגזות היומיומיות שלהם על האזור. סיבה נוספת לעקירה היא תחושת הסכנה עקב העימותים המתגברים בין חמושים הנתמכים על ידי צה”ל לבין כוחות חמאס, במיוחד בכניסות המובילות ללב ג’באליא ומערבה (אלאיאם, 3 במאי 2026).
• “שני מקורות בארגוני סיוע העובדים ברצועה” מסרו כי צה”ל שלח באמצע מרץ 2026 מפות חדשות של הרצועה, לפיהן אלפי עקורים פלסטינים נמצאים בתוך אזור מוגבל מורחב, המסומן במפות בקו כתום, ומהווה כ-11 אחוזים משטח הרצועה שמעבר ל”קו הצהוב”. לדברי “המקורות”, צה”ל לא הציג את המפות לציבור. בתגובה, מסר מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי הגדיר אזורים הסמוכים ל”קו הצהוב”, בהם ארגונים בינלאומיים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הצבא (רויטרס, 29 באפריל 2026).
• דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר כי האיומים שמפרסמת התקשורת הישראלית בדבר חידוש המלחמה ברצועת עזה מהווים “הפרה” של הסכם הפסקת האש ו”הפרה ברורה” של תוכניתו של נשיא ארה”ב טראמפ. לדבריו, איומים אלה סותרים את “האווירה החיובית” שהפגינה חמאס במהלך הפגישות האחרונות בקהיר עם המתווכות (ערוץ הטלגרם של חאזם קאסם, 4 במאי 2026). חבר הלשכה המדינית של חמאס -“חוץ”, עבד אלג’באר סעיד, הצהיר כי איומי ישראל לחדש את המלחמה במקביל למשא ומתן מייצגים גישה עקבית של ישראל, המבוססת על “משא ומתן תחת אש”, במטרה להפעיל לחץ ולחלץ ויתורים מחמאס ומהפלגים הפלסטיניים שהיא לא הצליחה להשיג בשטח (אלערבי אלג’דיד, 4 במאי 2026).

• דווח כי הפלגים הפלסטיניים וישראל קיבלו מסמך חדש בן 15 סעיפים בכותרת “מפת דרכים ליישום השלב השני”, שאותו ניסחו המתווכות והנציג העליון של “מועצת השלום” לרצועת עזה, ניקולאי מלדנוב. להלן עיקרי המסמך: הנציג העליון יקים “ועדה לווידוא היישום”, אשר תורכב מהמדינות הערבות להסכם הפסקת האש, כוח הייצוב הבינלאומי ו”מועצת השלום”; על ישראל להשלים את יישום כל ההתחייבויות שנותרו מהשלב הראשון במלואן וללא דיחוי. על ישראל גם להשלים את נסיגתה בשלבים לגבול הרצועה לפי לוח זמנים מוסכם ובר-יישום, בכפוף להתקדמות, ניתנת לווידוא, בתהליך איסוף הנשק; איסוף הנשק יתבצע בהתאם ללוח זמנים מדורג ומוסכם, במסגרתו הנשק יועבר לוועדה הלאומית לניהול הרצועה וכל הקבוצות החמושות ישתתפו באיסוף כל כלי הנשק. לוועדה הלאומית תינתן הסמכות הבלעדית לרשום נשק, להנפיק ולבטל רישיונות, ולאסוף כלי נשק ללא רישיון. מסירת הנשק האישי תתרחש רק במקביל למסירת נשקן של המיליציות, תוך הבטחת תנאים ביטחוניים מתאימים ושהמשטרה תוכל להבטיח את הביטחון האישי; קריאה לחתימת הסכם שלום חברתי למניעת לחימה ואלימות פנימית, איסור מפגני כוח, מפגנים צבאיים והפגנות מזוינות, ועצירת כל מעשי נקם; כוח הייצוב הבינלאומי יתפרס בין האזורים הנשלטים על ידי כוחות צה”ל לאזורים הנמצאים תחת שליטת הוועדה הלאומית. הכוח לא יעסוק בפעילויות שיטור, אך יורשה לתמוך בפעולות איסוף הנשק ובפעולות הומניטריות, ולספק להן הגנה; שיקום הרצועה יבוצע על ידי הכנסת חומרים לאזורים שבהם נאסף הנשק והנמצאים תחת ניהולה של הוועדה הלאומית (אלשרק אלאוסט, 28 באפריל 2026; אלאח’באר, 30 באפריל 2026).
• בחמאס מסרו כי השיחות שהתקיימו בקהיר עם המתווכות ועם מלדנוב התנהלו באווירה חיובית, וכי הובהר למלדנוב כי לא ניתן לעבור לדיון ממשי בשלב השני של ההסכם לפני יישום מלא וברור של השלב הראשון. בהמשך דווח כי הפלגים הגיבו בחיוב להצעה בת 15 הסעיפים כבסיס לפתיחת משא ומתן להסכם בנוגע לשלב השני, אך העבירו למתווכים מסמך בן חמש נקודות שבו דרשו להשלים תחילה את יישום השלב הראשון, ובכלל זאת להכניס את הוועדה הלאומית לניהול עזה לרצועה; לעגן את הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית ולמדינה, לקשור כל הסדר נשק לנסיגה ישראלית מלאה, לערבויות בינלאומיות ולפתרון סוגיית העצורים, ולהבטיח שכל הסדר בעזה יהיה תואם לחוקי הרשות הפלסטינית ויחזק את הקונצנזוס הלאומי. לפי “המקורות”, הפלגים ביקשו לקבל את תגובת ישראל לפני כניסה למשא ומתן ממשי, אך תגובת ישראל תוארה כשלילית בשל סירובה לספק ערבויות ליישום מלא של השלב הראשון, להפסקת ההפרות ולנסיגה מ”הקו הצהוב”. “מקור הקשור לוועדה לניהול הרצועה” מסר כי מלדנוב ביקש מישראל להשהות תקיפות אוויריות ל-48 שעות כדי לאפשר את הצלחת השיחות בקהיר, אך לא זכה לתשובה, אם כי בפועל נרשמה הפחתה בתקיפות, לצד כניסה מוגברת, אך עדיין בלתי מספקת, של סיוע הומניטרי (אלשרק אלאוסט, 30 באפריל – 1 במאי 2026).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, הדגיש כי לא ניתן לדון על הסכם הפסקת האש בשל “הפרות” ההסכם על ידי ישראל וכי נדרש יישום מלא של השלב הראשון, לרבות הכנסת כמויות מספקות של סיוע, בטרם המעבר לשלב השני. הוא הוסיף כי “ההתנגדות” היא “זכותו” של העם הפלסטיני וכלי הנשק שברשותה הם חלק בלתי נפרד מ”ההתנגדות” וכי זו עמדתם המאוחדת של כלל הפלגים. לפי נעים, משלחת חמאס בקהיר מסרבת לדון בסוגיית הנשק לפני הפסקת אש קבועה (אלמיאדין, 3 במאי 2026). בעקבות זאת, דווח כי תושבים ברצועה הביעו חשש מחידוש המלחמה וקראו לחמאס ולפלגים לשקול שוב את ההצעה לפירוק מנשק (אלשרק אלאוסט, 5 במאי 2026).
  בהמשך לכך, “מקורות בפלגים פלסטיניים” מסרו כי תשובת הפלגים הפלסטיניים כללה שש דרישות ובראשן יישום השלב הראשון של ההסכם, יישום הפרוטוקול ההומניטרי, הכנסתם של מאות אלפי קרוואנים ואוהלים, ותחילת השיקום בתי החולים והמאפיות. הפלגים גם דרשו פירוק מוחלט של המיליציות החמושות הנתמכות על ידי ישראל , כאשר “המקורות” הדגישו כי תנאי זה הוא קו אדום, שלא ניתן לנהל משא ומתן בעניינו ואי אפשר להתפשר עליו (אלערבי אלג’דיד, 1 במאי 2026).
  דובר חמאס, חאזם קאסם, תקף את דבריו של בכיר “מועצת השלום”, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, שאמר במועצת הביטחון של האו”ם כי נרשמה התקדמות משמעותית ביישום תוכנית טראמפ לרצועת עזה והדגיש כי חמאס לא יכולה לשמור על נשקה. קאסם טען כי דברי בלייר מאמצים באופן ברור את העמדה הישראלית, והאשים כי בלייר התעלם מ”הפרות” הפסקת האש מצד ישראל, ממותם של יותר מ-820 פלסטינים, “מהמשך ההגבלות על הסיוע, ממניעת השיקום ומפעולות ההרס המתמשכות”. קאסם הוסיף כי מצער שבלייר התעלם מזכות העם הפלסטיני לעצמאות ולהגדרה עצמית ומהמשך “הכיבוש”, והשתמש, לטענתו, באסון ההומניטרי ברצועת עזה כדי לקדם עמדות פוליטיות (ערוץ הטלגרם של חאזם קאסם, 29 באפריל 2026).
• בהודעה לציון 200 ימים מאז החתימה על הסכם שרם אלשיח’ להפסקת האש, טענה חמאס כי היא ושאר פלגי “ההתנגדות” עמדו בכל סעיפי ההסכם, בעוד ישראל “מפרה” אותו באופן יומיומי עם המשך התקיפות, הרג אזרחים, העמקת המשבר ההומניטרי, סגירה או פתיחה חלקית בלבד של מעבר רפיח, והזזת “הקו הצהוב” מערבה בכמה מוקדים. לטענת חמאס, פעולות אלה מעידות על ניסיון של ממשלת נתניהו להתחמק מהתחייבויותיה ולסכל את ההסכם. חמאס קראה למתווכות ולמדינות הערבות לנקוט עמדה ברורה ותקיפה, לגנות את המדיניות הישראלית, לחייב את ישראל לעמוד בהתחייבויותיה, לעצור את ההסלמה, לסיים את מדיניות “ההרעבה” ולהקל את הסבל ההומניטרי של יותר משני מיליון תושבי הרצועה (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 1 במאי 2026).

הוועדה הפלסטינית לניהול רצועת עזה

• “חבר בוועדה הלאומית לניהול הרצועה” מסר כי מלדנוב הודיע ​​לאחרונה ליו”ר הוועדה, ד”ר עלי שעת’, על הסכמה ראשונית של ישראל לכניסת הוועדה לרצועה, והוסיף כי הם ממתינים להסכם בין חמאס לישראל על השלמת יישום הסכם הפסקת האש. לדבריו, נמשכות ההתייעצויות עם מלדנוב והמתווכות, והוועדה מוכנה לחזור לרצועה באופן מיידי. “בכיר נוסף” מסר כי מלדנוב הודיע ​​לשעת’ כי הוא ממשיך לפעול, בתמיכת “מועצת השלום”, כדי לזרז את חזרת הוועדה ואת תחילת עבודתה, הצפויה במאי 2026 (צדא ניוז, 29 באפריל 2026).
• עם זאת, “מקור בוועדה” הסביר כי ללא הסכמה על כל הסידורים הקשורים לעבודת הוועדה בין הצדדים, היא לא תוכל לפעול ותיאלץ להישאר במצרים. הוא הוסיף: “כיצד יכולה הוועדה לפעול באזורים הנשלטים על ידי חמאס מבלי להסכים על כל הפרטים הנוגעים לעבודת המשטרה, לנשק ועניינים אחרים? וכיצד היא יכולה לפעול באזורים הכבושים על ידי הצבא הישראלי מבלי להיות כפופה לסמכותו?” (ערוץ אלשרק, 30 באפריל 2026).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה הזהיר מפני השבתה קרובה של תחנת החמצן היחידה הפועלת במחוזות עזה וצפון הרצועה, שהינה מקור החמצן העיקרי לחולים, במיוחד אלו הסובלים ממחלות כרוניות, והיא גם מספקת לארגוני בריאות לא ממשלתיים את צרכיהם לחמצן רפואי. משרד הבריאות קרא לכל הגורמים הרלוונטיים ולארגונים הבינלאומיים להתערב בדחיפות כדי להכניס לרצועה תחנות חמצן חדשות ולהבטיח אספקה ​​תמידית של חמצן רפואי למתקנים הרפואיים (ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות של חמאס ברצועה, 28 באפריל 2026).
• בהקשר זה, מנכ”ל הארגון הבריאות העולמי, תיאודורוס אדהנום גברייסוס, קרא לאפשר הכנסת תרופות, ציוד רפואי וחומרים חיוניים לרצועת עזה ללא עיכובים, כדי להתחיל בשיקום רחב של מערכת הבריאות שנפגעה קשות, הוא ציין כי הארגון סייע בהקמת מרכז חדש לבריאות המשפחה בצפון הרצועה, אזור שבו שירותי הבריאות מוגבלים מאוד ורבים מהתושבים מתקשים להגיע לטיפול. לדבריו, המרכז נועד לקרב את שירותי הבריאות אל האוכלוסייה, אך הצרכים הרפואיים ברחבי עזה עדיין עצומים (ופא, 1 במאי 2026).
• משרד העבודה של חמאס ברצועת עזה פרסם לרגל יום הפועלים ב-1 במאי כי שיעור האבטלה ברצועת עזה הגיע לכ–80 אחוז לעומת 34 אחוז ביהודה ושומרון, ובסך הכול יש כיום כ־550 אלף מובטלים בכלל השטחים הפלסטיניים. המשרד ציין כי יותר מ-250 אלף עובדים ברצועת עזה איבדו את מקומות עבודתם, ויש ירידה של יותר מ־84 אחוז בתוצר המקומי הגולמי וצניחה של 98-83 אחוז בפעילות הכלכלית בענפים שונים. יותר מ-93 אחוז מתושבי הרצועה מוגדרים כעניים, יותר מ-75 אחוז סובלים מאי ביטחון תזונתי חריף, ויותר מ-95 אחוז מהאוכלוסייה תלויים בסיוע הומניטרי (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית ברצועה, 1 במאי 2026). במקביל, איגוד העובדים במגזר הציבורי פרסם הצהרה שבה שיבח את עמידתם של העובדים הפלסטינים, ובמיוחד עובדי רצועת עזה, לנוכח המלחמה, “הרעב, העקירה” והפגיעה הכלכלית הקשה, אובדן מקורות פרנסה, מעצרים, עקירה לאוהלים, עוני ואבטלה בהיקפים חסרי תקדים. האיגוד גינה את השתיקה הבינלאומית וקרא לאיגודי עובדים בעולם לפעול בסולידריות, ללחוץ להסרת המצור, לעצירת הלחימה ולהעברת סיוע. בנוסף, הוא קרא לממשלת הטכנוקרטים בראשות ד”ר עלי שעת’ להתחיל לממש את אחריותה כלפי הרצועה, והתחייב להמשיך להגן על זכויות העובדים בכל הזירות (אלרסאלה, 1 במאי 2026).
• נמשכים הדיווחים על תנאים קשים באוהלי העקורים ובאתרי מחסה הסובלים מהצפות, ביוב, פסולת, מחסור במים נקיים והתפשטות מכרסמים, נחשים ומחלות עור. על פי נתוני משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), ב-81 אחוז מאתרי העקורים נצפו מכרסמים או מזיקים, וכ-1.45 מיליון בני אדם הושפעו מכך, לצד יותר משבעים אלף דיווחים על נגיעות מכרסמים וטפילים בשנת 2026 (אלאח’באר, 1 במאי 2026).
• עיריית ח’אן יונס הזהירה מפני אסון בריאותי וסביבתי בעקבות הפסקת פעילותן של תחנות שאיבה מרכזיות של ביוב. לפי העירייה, השבתת התחנות עלולה לגרום לזרימת שפכים לרחובות ולאזורי מגורים סמוכים, להגביר את הסיכון להתפשטות מחלות ומגפות, וליצור זיהום סביבתי חמור (דף הפייסבוק של ערוץ אלערבי, 1 במאי 2026).

• נמשכת המעורבות התורכית ברצועת עזה: מחלקת החינוך של מערב עזה חנכה את בית הספר “מאוי מרמרה 3” שהוקם באתר שבו פעל בית הספר סלימאן סלטאן, וזאת בשיתוף קרן “מאוי מרמרה” התורכית.[1] בין הנוכחים בטקס היו מנהל מחלקת החינוך, ג’ואד אלשיח’ ח’ליל, ומשלחת מטעם הקרן התורכית בהובלת המנכ”ל מא’מן עודה. ח’ליל הדגיש בנאומו כי החינוך ברצועה נמשך על אף האתגרים וציין כי הם ימשיכו לפעול עם שותפים שונים כדי לתמוך בתהליך החינוך (דף הפייסבוק של מחלקת החינוך של מערב עזה, 2 במאי 2026).

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים עדכן כי נמשכת היציאה של חולים ומלווים מרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, משם למעבר גשר אלנבי ובהמשך לירדן, לצורך קבלת טיפול רפואי. עוד נמסר כי מאז פברואר 2026, יצאו יותר מאלפיים מטופלים ומלווים דרך מעבר רפיח, כאשר מספר היוצאים תלוי בבקשות שמגישים ארגון הבריאות העולמי ומצרים, האחראים על תיאום הגעת החולים מהרצועה למעבר. בנוסף, עד כה יצאו מהרצועה כ-44 אלף בני אדם דרך המעברים השונים למדינות שלישיות (דף הפייסבוק של מתאם הפעילות בשטחים, 4 במאי 2026).

משילות אזרחית

• משרד הפנים של חמאס ברצועת עזה החל להפעיל לשכה במחנה הפליטים אלנציראת שבמרכז הרצועה, לראשונה מאז תחילת המלחמה (ערוץ הטלגרם של העיתונאי מחמוד עמר, 4 במאי 2026) (ערוץ הטלגרם של העיתונאי מחמוד עמר, 4 במאי 2026).

• “מקור בחמאס” מסר התנועה קיבלה הודעה כי הוועידה השמינית של תנועת פתח תיערך גם ברצועת עזה. הוא הדגיש כי חמאס מברכת על כך וכי היא לא תנקוט בהליכים ביטחוניים נגד תנועת פתח ברצועה. “מקור בפתח” ציין כי גורמים ממצרים וממדינות נוספות הפעילו לחץ על חמאס בשיחות בקהיר כדי שלא תפעל להכשלת קיום הוועידה. דובר פתח ברצועה, מנד’ר אלחאיכ, הבהיר כי פתח תהיה אחראית על סידורי האבטחה של הוועידה ועדכן כי 600 חברים בתנועה צפויים להשתתף בוועידה (אלשרק אלאוסט, 3 במאי 2026).

משילות ביטחונית

• מפקד מיליציית “הכוחות העממיים” וראש “המנגנון למאבק בטרור” (הזרוע הצבאית של המיליציה), ע’סאן אלדהיני, טען כי במהלך השלב הראשון של “המבצע להרתעת התוקפנות”, שהחל ב-19 באפריל 2026, כוחות המיליציות השתלטו על כ-11 אחוזים מהשטח שהיה בשליטת חמאס. הוא גם קרא לתושבי הרצועה להתרחק מפעילי הזרוע הצבאית של חמאס (דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 5 במאי 2026). בינתיים, נמשכו העימותים בין כוחות המיליציות הנתמכות בידי ישראל לבין פעילי חמאס:
  • כוח “ראדע” של “ביטחון ההתנגדות” של חמאס מסר כי פעילי “התנגדות” הציבו מארב לחברי “כנופיות משתפות פעולה: בדרום ח’אן יונס לאחר שהתקדמו מ”האזור הצהוב”, וגרמו להם להרוגים ופצועים. לפי ההודעה, חיל האוויר והארטילריה הישראליים פתחו בהפגזה כבדה על האזור, דבר שהביא למותו של “לוחם התנגדות”, בעוד יתר הפעילים נסוגו בשלום (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 29 באפריל 2026). כמו כן, דווח כי פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם הפעילו מטען נגד פעילי מיליציה ולאחר מכן נלחמו בהם מטווח קרוב, ובמהלך נסיגת כוחות חמאס, נהרג אחד הפעילים מירי ישראלי (ערוץ הטלגרם Qassam_martyrs, 30 באפריל 2026). מנגד, ע’סאן אלדהיני מסר כי “המנגנון למאבק בטרור” סיכל את המארב, חשף את המטען שהמתין לאנשיו והצליח להרוג את פעילי חמאס (דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 29 באפריל 2026).
  • נטען כי סוכל ניסיון של “הכנופיות משתפות הפעולה” לבצע פעולת חבלה נגד מתקן אזרחי בעיר עזה, בהכוונה ישירה של המודיעין הישראלי. קצין ביטחון של כוח “ראדע” סיפר כי הסיכול התאפשר לאחר שאזרח דיווח על אחד מבניו, שהינו חבר בכנופיות ואשר היה בין אלה שהוטל עליהם להשתתף בפעולת החבלה (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 28 באפריל 2026).
  • כוח “ראדע” גם שיבח את התושבים במחנה הפליטים אלבריג’ שהתעמתו עם פעילים מ”הכנופיות”, אשר נטען כי תקפו אזרחים ורכושם ליד “האזור הצהוב” במזרח המחנה (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 29 באפריל 2026).

עצירת המשט הבינלאומי לרצועת עזה

• בלילה שבין 30-29 באפריל 2026, עצרו כוחות חיל הים הישראלי את הספינות שהשתתפו ב”משט החוסן העולמי” שיצא מברצלונה ומאיטליה וניסו להגיע לרצועת עזה. פעולת הסיכול בוצעה במרחק של כאלף ק”מ מישראל, באזור כרתים, ובמסגרתה השתלטו הלוחמים על יותר מעשרים כלי שיט, מתוך יותר מחמישים, שעליהם היו יותר מ-170 פעילים שהועברו ליוון. שניים ממארגני המשט נעצרו והובאו לישראל בחשד לקשרים עם ארגון טרור: סיף אבו כשכ, בעל אזרחות ספרדית, שנטען כי הוא חבר מוביל בארגון PCPA שפועל בתיאום עם חמאס ומסייע בהעברות כספים לתנועה; טיאגו אבילה, אזרח ברזיל שהשתתף בהלוויה של מזכ”ל חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה, וגם מבוקש לחקירה בתוניסיה בהקשר להלבנת הון ואי סדרים פיננסיים (תקשורת ישראלית ודף הפייסבוק של משרד החוץ הישראלי, 29 באפריל-4 במאי 2026).

• חמאס בירכה את משתתפי המשט וקראה להם להמשיך ב”משימתם ההומניטרית”, וגינתה בחריפות את “התקיפה הפיראטית” ו”פגיעה בפעילים אזרחיים” תוך התעלמות מהדין הבינלאומי. התנועה קראה לקהילה הבינלאומית לגנות את האירוע, לפעול לשחרור הפעילים שנעצרו ולהטיל על ישראל אחריות לשלומם (ערוץ הטלגרם של חמאס ביהודה ושומרון, 30 באפריל 2026). גם הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) גינה בחריפות את “התקיפה” הישראלית” נגד “פעילי סולידריות לא חמושים” (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 30 באפריל 2026).

• “שני מקורות בחמאס” מסרו כי התנועה חידשה את תהליך בחירת ראש חדש ללשכה המדינית. לפי “מקור בחמאס ברצועת עזה”, הוסרו התנאים שמנעו את קיום הבחירות ואשר קשורים לסכסוכים ארגוניים פנימיים ברצועה (אלשרק אלאוסט, 30 באפריל 2026).
  בהמשך, דווח כי הושלמה ההצבעה ברצועה עזה לתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס, וכי לאחר מכן תתקיים ההצבעה ביהודה ושומרון ובחו”ל. “מקורות” גם מסרו כי תנועת חמאס ברצועת עזה בחרה מחליף לראש הלשכה הנוכחי ברצועה, ח’ליל אלחיה, למקרה שייבחר לראש הלשכה של התנועה בהתמודדות מול מנהיג חמאס-“חוץ”, ח’אלד משעל (ערוץ אלערבי, 2 במאי 2026).
• בהקשר זה, נמסר כי שלושת ראשי הלשכות המדיניות האזוריות של חמאס נבחרו מחדש לתפקידיהם: ח’ליל אלחיה ברצועת עזה, ח’אלד משעל בחמאס-“חוץ” וזאהר ג’בארין ביהודה ושומרון (אלאח’באר, 4 במאי 2026).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, במהלכה נעצרו יותר משמונים מבוקשים, בהם מחבל שירה לעבר כוחות צה”ל. כמו כן, הוחרמו שלוש מחרטות לייצור מטענים, כלי נשק ואמצעי לחימה ושבעה רחפנים ומטענים מוכנים לשימוש. בכפר עראנה אותרו שבעה מטענים מוכנים לשימוש שהיו אמורים להיות מופנים כנגד כוחות הביטחון הישראליים. בכפר סלואד שבאזור ראמאללה, נפצעו שני לוחמי צה”ל באורח קל מדקירות של שני מחבלים במהלך פעילות מבצעית, אחד המחבלים נורה ונהרג והמחבל השני נעצר (דובר צה”ל 28 באפריל-5 במאי 2026).

     
אמצעי לחימה שאותרו ביהודה ושומרון (דובר צה”ל, 29 באפריל 2026)

• אזרח ישראלי תושב נחף הואשם שנשבע אמונים לדאעש וניסה לרכוש אקדח לצורך פיגוע נגד חיילי צה”ל בכרמיאל (דוברות משטרת ישראל, 30 באפריל 2026).

טרור יהודי

• כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על שורה של אירועי אלימות מצד מתיישבים יהודים בכמה מוקדים בחברון, ראמאללה, טובאס ושכם. לפי הדיווחים, מתיישבים חמושים ירו לעבר בתי תושבים במחנה אלערוב שמצפון לחברון, תקפו חקלאי בדיר דבואן וגנבו את הטרקטור שלו, הכו שני צעירים באזור עקבת תיאסיר, ניסו להצית רכב של חקלאים באללבן אלשרקיה, ומנעו גישה של פלסטינים לאדמותיהם במסאפר יטא, חוארה ואלבורג’ (ערוץ הטלגרם חדשות שכם, 1 במאי 2026; ופא, 1 במאי 2026).
  כריסטוף ביגו, הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, השתתף בסיור בכפר אלמע’יר, שנתון להתקפות בלתי פוסקות מצד מתיישבים יהודים. במהלך הסיור, אמר נציג האיחוד האירופי ברשות כי האיחוד השיק תוכנית לסיוע לקורבנות של מתקפות מתיישבים במטרה לספק להם הגנה פרואקטיבית באמצעות קבוצות מתנדבים בשטח ולהקים מערכת מקיפה לשיפור ביטחונם (ופא, 30 באפריל 2026).

• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, נועד בעמאן עם מלך ירדן, עבדאללה השני, ודן עמו בהתפתחויות בזירה הפלסטינית ובסוגיות אזוריות ובינלאומיות משותפות. אבו מאזן שיבח את תמיכת ירדן בסוגיה הפלסטינית, את הסיוע ההומניטרי שהיא מעניקה לעזה ואת תפקידה במסגרת האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים. הוא גם עדכן את המלך ב”הסלמה הישראלית” ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, בהרחבת היישובים, בניסיונות “הסיפוח” ובאלימות המתיישבים, וקרא לשחרור הכספים הפלסטיניים המוחזקים בידי ישראל. בפגישה הודגש הצורך לשמור על הסטטוס קוו ההיסטורי והחוקי במקומות הקדושים בירושלים, לקדם את ייצוב הפסקת האש ברצועת עזה, הכנסת הסיוע, המעבר לשלב השני, השיקום ופתרון שתי המדינות בהתאם להחלטות הבינלאומיות. אבו מאזן גם הדגיש את אחדות רצועת עזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת עיקרון “מדינה אחת, חוק אחד ונשק לגיטימי אחד”, והציג את תוכנית הרפורמה הפלסטינית הכוללת חיזוק מוסדות המדינה, שקיפות, שלטון חוק, מערכת החינוך, הביטחון, המשפט וההליכים הדמוקרטיים. השניים סיכמו להמשיך בתיאום ובהתייעצות בין ההנהגות הפלסטינית והירדנית (ופא, 28 באפריל 2026).

• סגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’, נפגש בדמשק בראש משלחת פלסטינית עם נשיא סוריה, אחמד אלשרע. שני הצדדים דנו בהתפתחויות האחרונות באזור ובדרכים לחזק את היחסים הבילטרליים באופן שישרת את האינטרסים של שני העמים. אלשיח’ הדגיש את העמדה הפלסטינית העקבית בתמיכה באחדות הטריטוריאלית הסורית וסקר בפני אלשרע את ההתפתחויות האחרונות ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובירושלים (דף הפייסבוק של חסין אלשיח’, 29 באפריל 2026).

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, נועד עם כריסטוף ביגו, הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, ועדכן אותו בהתפתחויות המדיניות, בדגש על “ההסלמה” בצעדי ישראל ביהודה ושומרון ו”הטרור השיטתי” של המתיישבים, וכן במצב ההומניטרי הקשה ברצועה. מצטפא גם סקר את המצב הכלכלי והפיננסי הקשה של הרשות הפלסטינית וקרא להגברת התמיכה המדינית והפיננסית ולהפעלת לחץ להפסקת כל צעדי ישראל, לרבות שחרור כספי הסילוקין. השניים גם דנו בקידום יישום הפסקת האש ברצועת עזה, הגברת מאמצי הסיוע, ההתאוששות והשיקום של הרצועה ויהודה ושומרון, וקידום הסדרי יישום שלב המעבר שיובילו לאיחוד הרצועה ויהודה ושומרון תחת שלטון הרשות הפלסטינית (ופא, 29 באפריל 2026).
• בהקשר לכך, הפרלמנט האירופי קרא להקפיא או להתנות את המימון האירופי למערכת החינוך של הרשות הפלסטינית, בטענה שספרי הלימוד הפלסטיניים ממשיכים לכלול תכנים אנטישמיים, הסתה לאלימות, האדרת ג’יהאד ושהידים ודחיית פתרונות שלום. ההחלטה התקבלה במסגרת בקרת התקציב השנתית של הפרלמנט, זו השנה השביעית ברציפות, וזכתה לתמיכה רחבה וחוצת מפלגות, כולל מצד מפלגות שמאל ומרכז. ההחלטה אינה מחייבת באופן ישיר את הנציבות האירופית, אך מהווה מנגנון לחץ משמעותי להתנות את המשך המימון בהתאמת ספרי הלימוד לסטנדרטים של אונסק”ו(תקשורת ישראלית, 29 באפריל 2026).
• תקרית בקונגרס פיפ”א, כאשר יו”ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית, ג’בריל רג’וב, סירב להצטלם וללחוץ יד עם נציג ההתאחדות הישראלית, באסם סלימאן, למרות ניסיון של נשיא פיפ”א, ג’יאני אינפנטינו, לארגן תמונה משותפת בין הצדדים (תקשורת ישראלית ופלסטינית, 1 במאי 2026).
• מחוז ירושלים ברשות הפלסטינית הזהיר מפני “הסלמה שיטתית” במסגד אלאקצא מצד “ארגוני מתנחלים קיצוניים”, שלטענתו מנסים לקבוע עובדות חדשות במתחם באמצעות הגברת “הפריצות” אליו וניסיונות להכניס בעלי חיים וחומרים המיועדים לטקסי קורבן. לפי המחוז, מתחילת 2026 תועדו שמונה ניסיונות כאלה, המספר הגבוה ביותר מאז 1967, ובהם שלושה מקרים שבהם הגיעו הפעילים עם בעלי חיים עד לכניסות הסמוכות למסגד. בהודעה הוזכר כי שני מועדים קרובים הם בעלי פוטנציאל נפיץ במיוחד: יום ירושלים ב-15 במאי 2026 וחג השבועות ב-22 במאי 2026. המחוז קרא להגביר את הנוכחות הפלסטינית הקבועה במסגד, לחזק את עמידת תושבי ירושלים במתחם, ולהותיר את סוגיית אלאקצא בראש סדר היום התקשורתי המקומי והבינלאומי כדי למנוע קידום מהלכים בשטח ללא מעקב ציבורי מספק (ופא, 1 במאי 2026).