מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (27-19 בינואר 2026)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• ב-26 בינואר 2026, איתרו כוחות צה”ל את גופתו של לוחם המשטרה, רס”ר רן גואילי ז”ל, שהיה החטוף האחרון שהוחזק ברצועת עזה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הגופה התגלה אחרי יומיים של חיפושים בבית קברות בשכונת אלשג’אעיה שבעיר עזה לאחר שהתקבל מידע מודיעיני מפעיל של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) שנתפס בדצמבר 2025 (דוברות צה”ל ושב”כ ותקשורת ישראלית, 26 בינואר 2026). דובר חמאס, חאזם קאסם, טען כי השבת הגופה ממחישה את מחויבות התנועה ליישום ההסכם וקרא למתווכות ולארה”ב לחייב את ישראל להפסיק את “הפרות” ההסכם (סוכנות סנד, 26 בינואר 2026). דובר הזרוע הצבאית של הגא”פ, אבו חמזה, טען כי הם מסרו למתווכות את מיקום הגופה לפני שלושה שבועות, אך ישראל “נמנעה במכוון מקידום תהליכי התיאום והחיפוש” (ערוץ הטלגרם של היומון חדת’, 26 בינואר 2026).
• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות להשמדת תשתיות טרור בתחומי “הקו הצהוב” (השטח בשליטת צה”ל) ברצועת עזה. בדרום הרצועה, אותר פיר עם עשרות אמצעי לחימה ששימשו את ארגוני הטרור והתגלו חמישה משגרים בלתי פעילים, וכן הושלמה השמדת תוואי תת-קרקעי באורך של ארבעה ק”מ. במחנות מרכז הרצועה, הושמדו תוואי תת-קרקעי התקפי באורך ק”מ. כמו סוכלו מחבלים שחצו את “הקו הצהוב” או התקרבו אליו והיוו איום על הכוחות. בנוסף, סוכל ניסיון הברחה של מאג באמצעות רחפן דרך גבול מצרים (דובר צה”ל, 27-19 בינואר 2026).

• דווח כי כוחות צה״ל תקפו כלי רכב ששייך ל”וועדה המצרית” בעת שתיעד פעילות סיוע וצילם מחנות במרכז רצועת עזה, וכי באירוע נהרגו שלושה עיתונאים פלסטינים. דובר מטעם הוועדה האשים כי מדובר ב”פשע” וטען כי הם היו בדרכם לביצוע “משימה הומניטרית” (סוכנות קדס, 21 בינואר 2026). דובר צה”ל מסר בתגובה כי מספר חשודים הפעילו רחפן של חמאס שאיים על הכוחות, וכי הם הותקפו בהתאם לאישורים הנדרשים (דובר צה”ל, 21 בינואר 2026).
• בדו”ח רשמי של חמאס שהופנה למתווכות ולגורמים בינלאומיים נטען כי אחרי מאה ימים מאז כניסת הסכם הפסקת האש לתוקפו, ישראל מבצעת “הפרות שיטתיות” שמרוקנות את ההסכם מתוכן, בעוד התנועה עצמה עמדה לטענתה באופן מלא בלוחות הזמנים. לטענת חמאס, מאז תחילת הפסקת האש, נהרגו 483 בני אדם ו-1,294 נפצעו, רובם אזרחים ובהם ילדים ונשים, כשנטען שרוב מוחלט של הפגיעות התרחש בתוך תחום “הקו הצהוב” שאמור להיות מוגן. עוד נטען ל-1,298 “הפרות” יומיות, כולל ירי ישיר, תקיפות אוויריות וארטילריה, פיצוץ והריסת אזורי מגורים, ומעצרים של אזרחים ודייגים. לטענת חמאס, ישראל הרחיבה את אזור השליטה שלה וביצעה עבודות הנדסיות והריסות שמטרתן לקבע מציאות גאוגרפית, ביטחונית ודמוגרפית חדשה בניגוד להסכם (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 20 בינואר 2026).
• בהקשר זה, “מקורות ברצועת עזה” טענו כי כוחות צה”ל הגבירו את קצב בנייתם ​​של מוצבים צבאיים והציבו מגדלי תצפית ועגורנים המצוידים במצלמות ומקלעים במספר אזורים לאורך “הקו הצהוב” ברצועת עזה. פעולות חפירה רבות נצפות מדי יום באזורים הסמוכים לקו. כמו כן, מוקמים מחסומי עפר ענקיים. לטענתם, צה”ל מבקש לשמור על האזור כאזור חיץ תחת שליטת כוח האש שלו (אלשרק אלאוסט, 23 בינואר 2026). בהמשך לכך, דווח כי לפי תמונות לוויין של שכונת אלתפאח שבמזרח העיר עזה מאמצע דצמבר 2025, צה”ל הזיז בלוקים הצבועים בצהוב, שמסמנים את “הקו הצהוב”, כ-200 מטרים פנימה לתוך השטח שבשליטת חמאס. לאחר מכן, הרסו כוחות צה”ל עשרות מבנים. בתגובה, צה”ל דחה את הטענות שהוא פועל לשנות את “הקו הצהוב” (רויטרס בערבית, 23 בינואר 2026). במקביל דווח כי תושבי שכונת אלרקב בבני סהילא, מזרחית לח’אן יונס, נדרשו לפנות את בתיהם ואוהליהם ולפנות מערבה לאזור אלמואצי. תושבים ציינו כי האזור לא היה בעבר במסגרת “הקו הצהוב”, אך כוחות צה”ל קידמו את הבלוקים הצהובים וסיפחו אותם לאזורים הנמצאים תחת שליטה צבאית ישראלית (אלאיאם, 21 בינואר 2026; רויטרס בערבית, 21 בינואר 2026).

המצב ההומניטרי

• יו”ר ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית לניהול רצועת עזה, עלי שעת’, מסר כי יש הבטחות ומוכנות לחידוש פעילותה של תחנת הכוח של הרצועה, לצד מאמצים מול גורמים בינלאומיים בנושא האנרגיה הסולארית ועבודה עם ספקי החשמל כדי להשיב את אספקת החשמל בהקדם האפשרי (דף הפייסבוק של ד”ר עלי שעת’, 24 בינואר 2026). שעת’ גם הודיע כי מעבר רפיח עתיד להיפתח בקרוב לשני הכיוונים (סוכנות שהאב, 22 בינואר 2026).^[1]
• עיריית עזה מסרה כי רק 24 בארות מים נותרו פעילות, וכי המצב התברואתי והסביבתי ברצועה הפך לקטסטרופלי בשל המשך דליפת מי ביוב והפגיעה ברוב מקורות המים. לטענת העירייה, כמויות הדלק הזמינות להפעלת מתקנים חיוניים מוגבלות מאוד, ולפיכך הבארות והתחנות לטיהור שפכים שנותרו עלולות להפסיק לפעול (שהאב, 22 בינואר 2026).
• בית החולים אלקֻדס, השייך לסהר האדום הפלסטיני, הודיע כי הצליח להפעיל מחדש את מחלקת ניתוחי הלב ולבצע את ניתוח הלב הפתוח הראשון ברצועת עזה מאז פרוץ המלחמה. לצורך חידוש הפעילות קלט בית החולים שני צוותים רפואיים בינלאומיים, צוות Pal Med בראשות ד״ר כפאח עלואן, מנתח לב מלבנון, שהגיע במסגרת צוות רפואי מצרפת, וצוות קרן BAMA בראשות ד״ר מרים צאדק, מומחית טיפול נמרץ והרדמה, שפעלו יחד עם צוותים מקומיים (סוכנות מען, 23 בינואר 2026).
• קרן האו״ם לאוכלוסין (UNFPA) הזהירה כי יש פגיעה מתמשכת בשירותי הבריאות והרבייה לנשים ולנערות ברצועת עזה , גם בתקופת הפסקת האש, לאור הנזק למתקנים רפואיים, תנאי עקירה והצפיפות. לפי ההודעה, יותר מ-230 אלף נשים ונערות מושפעות מהגבלות הגישה לשירותים, ובהן כ-15 אלף נשים בהיריון. הקרן הוסיפה כי המציאות הקשה ברצועה יצרה עלייה בחשיפה לאלימות על בסיס מגדר, ניצול ופגיעות, וכן סיכון גובר לנישואי ילדים (ערוץ הטלגרם של רשת אלאקצא, 24 בינואר 2026).

משילות אזרחית

• משרד הכלכלה הלאומית של חמאס ברצועת עזה קרא לבעלי חנויות ועסקים לקבל ולסחור בכל המטבעות שבמחזור, בכל הערכים ובכל המצבים, והזהיר כי סירוב לקבל שטרות או הגבלה על השימוש בהם מטילים נטל נוסף על התושבים ומשבשת את פעילות השוק; המשרד הודיע שיפעיל קמפיינים של פיקוח והעלאת מודעות ובהמשך ינקוט צעדים משפטיים נגד מפירי החוק (דף הפייסבוק של משרד הכלכלה הלאומית ברצועה, 19 בינואר 2026). עם זאת דווח כי ההנחיות לא יושמו ברובן, והוויכוחים היומיומיים בין סוחרים לאזרחים נמשכו בשל סירוב נרחב לקבל שטרות בלויים בטענה שאינם שמישים, על רקע תלות גבוהה במזומן ובכסף קטן למרות עלייה בשימוש בהעברות כספים; עוד צוין כי שטרות 20 ש״ח כמעט נעלמו מהמחזור עקב בלאי, רוב שטרות 50 ש״ח יצאו מהמחזור, כמחצית משטרות 100 ש״ח אינם מתקבלים עוד, בעוד ששטרות 200 ש״ח נותרו שמישים יחסית אך במחזור נמוך יותר (אלאיאם, 22 בינואר 2026).
• המשרד לפיתוח חברתי של חמאס הודיע על השקת פרויקט “אנחנו הסעד שלכם” (במקור: נחן סנדכם), שמטרתו להקל על עול החיים הקשה של תושבי הרצועה, ובמיוחד המשפחות הנזקקות ביותר, ושואף לחלק סכום של 500 שקל לחמישים אלף משפחות הנכללות במסגרת הקבוצות שנפגעו ביותר. ההודעה ציינה כי מימון היוזמה מגיע מכספים שהוחרמו מאז כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש על ידי הוועדה למאבק בפשעים כלכליים ממספר סוחרים שחרגו “מגבולות החוק והמוסר” וניצלו את צרכי התושבים באמצעות צעדים לא חוקיים (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית ברצועה, 20 בינואר 2026).

משילות ביטחונית

• “מקור בכיר בכוח ראדֵע של ביטחון ההתנגדות” מסר כי פעילי הכוח סיכלו ניסיון של “הכנופיות משתפות הפעולה” לבצע פעולה “עוינת”, והסבו להן הרוגים ופצועים. לדבריו, “הכנופיות” פועלות תחת פקודות ישירות של קציני ביטחון ישראליים (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 19 בינואר 2026). בהמשך דווח כי כוח “ראדע” הרג במזרח עזה את רעד יאסר אלג’מאל, עוזרו של ראמי חלס, המפקד על מיליציה שנתמכת בידי ישראל (ערוץ הטלגרם של “יחידת סהם 103”, 19 בינואר 2026; ערוץ הטלגרם “אלציאד”, 19 בינואר 2026). חלס והמיליציה שלו, “כוחות ההגנה העממית”, פרסמו מודעות אבל על מותו של אלג’מאל, וע’סאן אלדהיני, מפקד מיליציית “הכוחות העממיים” ברפיח הוסיף כי אלג’מאל נהרג במבצע בטחוני נגד “קבוצות הטרור” במזרח העיר עזה, במהלכו “נוטרלו” שניים מפעיליהן (דף הפייסבוק של ראמי חלס, 19 בינואר 2026; דף הפייסבוק של “כוחות ההגנה העממית”, 19 בינואר 2026; דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 19 בינואר 2026).
• פעילי כוח “ראדע” תועדו יורים ברגליו של תושב שנטען כי פעל בשיתוף פעולה עם קבוצות “משתפי הפעולה” באזור אלשג׳אעיה בעיר עזה, בעוד תושבים נראו צוהלים למראה הירי. נמסר כי “הסוכן” פותה על ידי הכוח, נעצר, נחקר והוכחה מעורבותו בפעולות נגד “ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם אלציאד, 23 בינואר 2026). בהמשך פורסמו שני סרטונים נוספים, בהם תועד ירי של פעילי כוח “ראדע” ברגליהם של שני “סוכנים” פלסטינים במזרח העיר עזה (ערוץ הטלגרם אלציאד, 23 ו-24 בינואר 2026).
• “מקור ביטחוני ברצועה” טען כי מתרחבת תופעה שבה עשרות אנשי שטח בזרוע הצבאית של חמאס מוכרים ציוד ותחמושת, ואף מוחקים בכוונה מספרים סידוריים מכלי נשק כדי לטשטש את מקורם ולהפוך אותם לבלתי ניתנים למעקב. לפי הטענה, פעילי חמאס מוכרים נשק קל, תחמושת, מכשירי קשר וחומרי גלם צבאיים, והסיבות לכך הן הפסקת תשלום המשכורות, היעדר הנהגה מבצעית, עצירת פעילות הלחימה, ותחושת נטישה של הלוחמים בעוד ההנהגה מנהלת משא ומתן מחוץ לרצועה. עוד נטען שהציוד מגיע לסוחרי נשק, למיליציות הנתמכות בידי ישראל, לקבוצות חמושות מקומיות ולעבריינים, ומשמש לפגיעה בסדר הציבורי, שוד סיוע, גביית דמי חסות והטלת אימה על אזרחים. לפי הדיווח, הנהגת חמאס מודעת למכירת הציוד אך נמנעת מצעדים נחרצים מחשש לפיצוץ פנימי, שעלול להוביל להסלמה של אנרכיה חמושה ואף להצדקת “אפוטרופסות ביטחונית” חיצונית בשם החזרת הסדר (דף הפייסבוק Aman News, 21 בינואר 2026).

• ב-22 בינואר 2026, הכריז נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, בשולי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, על הקמת “מועצת השלום” לניהול רצועת עזה (אתר הבית הלבן, 22 בינואר 2026). להלן תגובות פלסטיניות בולטות:
  • תנועת חמאס קראה ל”מועצת השלום” למלא את אחריותה, לאכוף את התחייבויות ההסכם, ובראשן הכנסת סיוע וציוד מחסה נוכח “האסון ההומניטרי” והחמרת תנאי מזג האוויר ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 22 בינואר 2026).
  • דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר כי הקמת “מועצת השלום” נושאת בחובה סימנים חיוביים ראשוניים שמשקפים עניין אזורי ובינלאומי בביסוס הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, והוסיף כי ניתן לראות באופן חיובי את השתתפותן של מדינות ערביות ואסלאמיות “בעלות עמדות ברורות התומכות בעניין הפלסטיני”. עם זאת, קאסם הדגיש כי מסגרת זו נותרה אפופה בשאלות מהותיות בנוגע לתוכנה המעשי ולמחויבותה לאלץ את ישראל להפסיק את “הפרותיה”. הוא אמר כי חמאס חוששת שהמועצה תהפוך ל”מועצה לשמירת ביטחון הכיבוש” באמצעות תנאים הקשורים לפירוק “ההתנגדות” מנשקה, או השקפות בדבר שיקום הדרגתי ואזורי חיץ. קאסם דרש מהמועצה להפעיל לחץ על ישראל לעצור את הפרות ההסכם ולפתוח את המעברים, ולגייס בדחיפות תמיכה כספית וסיוע הומניטרי לתושבי הרצועה נוכח המצב הקשה. דובר חמאס הזהיר כי הכללת ישראל, ובפרט ראש הממשלה בנימין נתניהו, במועצה כזו תספק לו כיסוי להתחמקות מאחריות לפשעי “רצח העם” שבוצעו ברצועת עזה (אלג’זירה.נט, 22 בינואר 2026).
  • החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין תקפה את ההזמנה שקיבל ראש הממשלה נתניהו להצטרף ל”מועצת השלום” וטענה שמקומו אינו בפורום שלום אלא בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (סוכנות שהאב, 21 בינואר 2026).

• “מקור פלסטיני” טען כי יש הסכם בין חמאס לבין הממשל האמריקאי, במסגרתו התנועה תמסור את כלי הנשק והמפות של המנהרות ברצועת עזה בתמורה לאישור שהיא תוכל לפעול כמפלגה פוליטית ולא תהווה יעד לתקיפות. לפי “המקור”, חמאס כבר העבירה כלי נשק ומפות באמצעות “מנגנון שעדיין לא נחשף”. הוא הוסיף כי במסגרת ההבנה, מנהיגים צבאיים ופוליטיים של חמאס יוכלו לעזוב את הרצועה אם ירצו בכך וארה”ב התחייבה כי ישראל לא תפגע בהם או במנהיגים אחרים שכבר נמצאים בחו”ל. הוא ציין כי תורכיה עשויה להיות אחד היעדים ליציאת הבכירים (סקיי ניוז בערבית, 22 בינואר 2026). עם זאת, “מקור בחמאס” הכחיש את הדיווחים והדגיש כי לא הושג הסכם מסוג זה, ומעולם לא הוצע במסגרת הדיונים שהתקיימו. לדבריו, סוגיות הנשק ועתיד “ההתנגדות” לא נידונו לעומק עם המתווכות או עם הצד האמריקאי, אם כי הוא ציין כי לאחרונה התקיימו דיונים במסגרתם הועלו שאלות כלליות בנוגע לחזון הפלגים בנושא הנשק והיקפו (אולטרא פלסטין, 26 בינואר 2026).
• דובר חמאס, חאזם קאסם, מסר כי הנשק של התנועה נועד “להגן על הפלסטינים מפני צה”ל”, אך הבהיר כי הסוגיה לא תהווה מכשול בפני שיקום הרצועה. לדבריו, חמאס מוכנה לקיים דיון פנים-פלסטיני בעניין דרכי “המאבק הלאומי”, ולאחר מכן לדון על כך עם המתווכות כדי לשמוט את “התירוצים” מידיה של ישראל בעניין זה (אלג’זירה, 22 בינואר 2026). בהמשך, הדגיש קאסם כי על אף הוויתור של חמאס על ניהול הרצועה, התנועה לא נסוגה מ”תפקידה הלאומי” וכי היא תמשיך לפעול להשגת חירות, עצמאות והגדרה עצמית של העם הפלסטיני (סוכנות שהאב, 25 בינואר 2026).
• “שלושה מקורות בדרגי השטח וההנהגה בחמאס ברצועה” מסרו כי מספר מנהיגים פוליטיים וצבאיים בולטים ששרדו את המלחמה “מתכוננים ליציאה בטוחה” מהרצועה למספר שנים. “מקור אחד” מסר כי העזיבה תהיה מרצון, ובמסגרת סידורים ספציפיים ובתיאום מלא עם הנהגת התנועה בחו”ל, בעוד ש”מקור אחר” ציין כי ישנם מספר מנהיגים שמסרבים לעזוב בשום פנים ואופן. לפי “המקורות”, אסירים משוחררים רבים, ששוחררו במסגרת “עסקת שליט” בשנת 2011, המחזיקים בתיקים שונים בהנהגת חמאס, יהיו בין אלה שיעזבו לתורכיה. עם זאת, “מנהיג בכיר בחמאס המתגורר מחוץ לרצועת עזה” הכחיש את הדיווחים וטען כי עניין זה לא הועלה (אלשרק אלאוסט, 19 בינואר 2026). בדיווח נוסף, טענו “מקורות בחמאס” כי לאחר שהוכנו רשימות של אישים מדרגים שונים בהנהגת התנועה ופעיליה, החלו לצוץ מכשולים וקשיים בנוגע להיתכנות צעד זה. לטענתם, ישראל מתנה את עזיבתו של מנהיג כלשהו בחמאס בפירוק מוחלט של התנועה מנשקה ופירוקה (אלשרק אלאוסט, 24 בינואר 2026).
• בעקבות השבת גופת החלל החטוף הישראלי האחרון, מסר בכיר חמאס, סהיל אלהנדי, כי לפני הדיון על פירוק חמאס מנשקה, יש לבחון את עמידת כוחות צה”ל בהסכם. לטענתו, מתקיים שיח על הפסקת אש ארוכת טווח, אולם “הזכות להתנגדות” אינה נתונה למשא ומתן, וכי ההחלטה על עתיד הנשק תתקבל בתיאום עם כלל הפלגים (ערוץ אלערבי, 26 בינואר 2026). חבר הלשכה המדינית של חמאס, חסאם בדראן, הוסיף כי לאחר איתור גופת החלל החטוף הישראלי אין עוד הצדקה לעיכוב ההסכם מצד נתניהו. הוא קרא למתווכות לחייב את ישראל ליישם את סעיפי ההסכם, ובכלל זה נסיגת כוחות צה”ל מהרצועה, הכנסת סיוע ופתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים (אלג’זירה, 26 בינואר 2026).
• משלחת של תנועת חמאס, בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה ח’ליל אלח’יה, נועדה באיסטנבול עם ראש המודיעין התורכי, איבראהים קאלין, כדי לדון בשלב השני של הסכם הפסקת האש ובהשלמת דרישות השלב הראשון. נמסר כי הצדדים סיכמו על המשך התייעצויות ותיאום משותף במטרה להביא “לסיום סבלו של העם הפלסטיני״, התחלת פעילות הוועדה הטכנוקרטית, פתיחת מעבר רפיח משני הכיוונים, הכנסת סיוע נדרש ו”הדגשת עקרונות היסוד של העם הפלסטיני”. צוין כי המשלחת הודתה גם לנשיא תורכיה, רג׳פ טאיפ ארדואן, על מאמציו בהשגת הסכם סיום המלחמה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 24 בינואר 2026). בהמשך, נועדה משלחת חמאס גם עם שר החוץ התורכי, הקאן פידאן, באנקרה ודנה עמו במשא ומתן על השלב השני (רויטרס וסוכנות שהאב, 26 בינואר 2026).

מעורבות הרשות הפלסטינית ברצועת עזה

• “מקורות מצריים” חשפו כי קהיר פועלת לקדם הקמת כוח משטרה פלסטיני הכפוף לרשות הפלסטינית, במסגרת הסדרים שנועדו לאפשר את פריסתו בעתיד ברצועת עזה (אלאח’באר, 20 בינואר 2026).
• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, אמר כי בתוך כשנתיים צפויה העברת שליטה מלאה על רצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית, וכי הממשלה פועלת לבנות מחדש את מכלול המוסדות הנדרשים לכך. לדבריו, הרשות מבקשת להאיץ שיתופי פעולה עם מצרים, אירופה וירדן כדי לחזק את הכוח הביטחוני הפלסטיני, בדגש על המשטרה, תוך אפשרות לסיוע משלים מצד כוח בינלאומי, ובמקביל לקדם את תפקוד המוסדות האזרחיים ברצועה לצורך מתן שירותים לתושבים. מצטפא הוסיף כי היעד האסטרטגי הוא איחוד רצועת עזה ויהודה ושומרון כהכנה להקמת מדינה פלסטינית, וכי השיקום הכלכלי תלוי בפתיחת המעברים ובשיפור המצב הביטחוני (אלשרק אלאוסט, 23 בינואר 2026).
• שר העבודות הציבוריות והשיכון ברשות הפלסטינית, עאהד בסיסו, נפגש עם משלחת של האיחוד האירופי כדי לקדם מנגנוני שיתוף פעולה לשיקום רצועת עזה. בפגישה נדונו תחומי האחריות של המשרד במחסה, תברואה, מים ופינוי פסולת, וכן הודגש תפקידה של סוכנות אונר”א ברצועה וחשיבותה בחלוקת הסיוע ההומניטרי (ופא, 22 בינואר 2026).

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על זאהר ביראוי, פעיל חמאס בבריטניה שעומד מאחורי המשטים שניסו להגיע לרצועת עזה, ובהם “משט החוסן העולמי” שסוכל בתחילת אוקטובר 2025 ומשט המרמרה שסוכל ביוני 2010.^[2] כמו כן, הוטלו סנקציות על הוועידה העממית של פלסטינים בחו”ל (PCPA), ארגון גג שביראוי הוא בין הבכירים בו ואשר גם מעורב בהוצאה לפועל של המשטים ופועל בהתאם להנחיות הנהגת חמאס בחו”ל. במסגרת הצעדים, הוטלו סנקציות גם על שש אגודות שפועלות ברצועת עזה בכסות של פעילות צדקה ואשר מסייעות לזרוע הצבאית של חמאס, ובכלל זה העסקה של אנשי ביטחון פנים של חמאס והעברות כספים. צוין כי המידע על האגודות נחשף במסמכי שלל שנתפסו במשרדים של חמאס ברצועת עזה מאז תחילת המלחמה (משרד האוצר האמריקאי, 21 בינואר 2026). חמאס גינתה את ההחלטה ומסרה שמדובר בצעדים “בלתי צודקים” שהתקבלו בשל הסתה ולחץ ישראלי. נטען כי הסנקציות יעמיקו את סבל תושבי הרצועה ובחמאס דרשו מהממשל האמריקאי לחזור בו מהצעדים (רשת אלאקצא, 22 בינואר 2026).
• התביעה הפדרלית בגרמניה הודיעה חשוד בחברות בחמאס, יליד לבנון בן 36, נעצר בנמל התעופה בברלין לאחר שהגיע בטיסה מבירות. לפי התביעה, העצור גם חשוד בחברות ברשת שפעלה לרכוש כלי נשק ותחמושת עבור פיגועים שתוכננו נגד מוסדות ישראליים ויהודיים באירופה. נטען כי הוא רכש קרוב ל-300 קליעים של תחמושת חיה. המעצר קשור לפרשה שבה נעצרו שלושה חשודים ממוצא סורי ולבנוני בגרמניה באוקטובר 2025 בחשד לתכנון פיגועים מטעם חמאס וכן נעצר בבריטניה בנו של בכיר חמאס, באסם נעים, ונחשף מסתור של כלי נשק באוסטריה (די וולט, 24 בינואר 2026).^[3]

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים השלימו מבצע סיכול טרור שנמשך כשבוע בשכונת ג׳בל ג׳והר בחברון. במהלך הפעילות, כיתרו הכוחות את השכונה, סרקו כ-350 מבנים, עצרו 14 מבוקשים בחשד למעורבות בטרור ובהחזקת נשק והחרימו שמונה כלי נשק, בהם רובים ואקדחים, לצד עשרות סכינים ואמצעי לחימה נוספים (דובר צה”ל, 22 בינואר 2026). בפעילות נוספת, עצרו כוחות הביטחון הישראליים יצרן מטענים שהשתייך להתארגנות הטרור באזור טולכרם (דוברות צה”ל ושב”כ, 21 בינואר 2026).

אירועי חיכוך

• קבוצת מתיישבים ישראלים חסמה באבנים את הכביש המוביל לאזור ואדי סעיר שממזרח לחברון. בנוסף, נמסר כי הם תקפו ישירות מספר בתים סמוך להתיישבות שהוקמה באזור (סוכנות מען, 24 בינואר 2026).

     
התפרעות המתיישבים בוואדי סעיר (סוכנות מען, 24 בינואר 2026)

• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, נפגש במוסקבה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. אבו מאזן הודה לרוסיה על תמיכתה בפלסטינים בפורומים בינלאומיים, ושני הצדדים דנו בהידוק היחסים הבילטרליים ובקידום שיתופי פעולה. אבו מאזן גם הדגיש את הצורך ביישום מלא של תוכנית טראמפ, כך שתוביל לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ולפתיחת תהליך שיקום, תוך שהדגיש את התפקיד המרכזי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה ואת איחוד המערכת המוסדית בין יהודה ושומרון לבין הרצועה. אבו מאזן גם דרש את עצירת בניית היישובים הישראליים ביהודה ושומרון ואת הפסקת אלימות המתיישבים, שחרור הכספים הפלסטיניים והפסקת כל הצעדים הפוגעים ברשות הפלסטינית ובפתרון שתי המדינות. בנוסף, הוא שב על מחויבותו למדינה פלסטינית בגבולות 4 ביוני 1967 עם מזרח ירושלים כבירתה, תחת עיקרון של מערכת אחת, חוק אחד ונשק לגיטימי אחד, אשר תחיה בביטחון ושלום עם שכנותיה (ופא, 22 בינואר 2026).

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, השתתף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס וקיים פגישות עם בכירים, בהם שר החוץ המצרי בדר עבד אלעאטי, שר החוץ הסעודי פיצל בן פרחאן, ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין, ושר החוץ הספרדי חוסה אלברס. מצטפא סקר את ההתפתחויות האחרונות ברצועת עזה וקרא להגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל לפתוח את המעברים לרצועה לצורך הכנסת סיוע הומניטרי וחומרים לשיקום. כמו כן, הוא התייחס ל”הסלמה” הישראלית המתמשכת ביהודה ושומרון והדגיש את האתגרים הכלכליים בפני ממשלת הרשות הפלסטינית (ופא, 22-20 בינואר 2026).
• ב-20 בינואר 2026, ישראל הרסה מספר מבנים במטה אונר”א בשכונת שיח’ ג’ראח בירושלים בעקבות החלטת הממשלה והכנסת לנתק את יחסי העבודה עם סוכנות האו”ם לאחר שחלק מעובדיה היה מעורבים במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (תקשורת ישראלית, 20 בינואר 2026). הפלסטינים הגיבו בזעם על המהלך: משרד החוץ של הרשות הפלסטינית גינה את הריסת המבנים וטען כי מדובר ב”הפרה חמורה” של המשפט הבינלאומי וחסינות מוסדות האו״ם. הוא קרא לאו״ם ולמדינות התומכות באונר״א לפעול להגנה על הסוכנות (דף הפייסבוק של משרד החוץ של הרשות הפלסטינית, 20 בינואר 2026); יו”ר המועצה הלאומית הפלסטינית, רוחי פתוח, מסר כי הנפת דגל ישראל באתר ההריסה “נושאת השלכות פוליטיות ומשפטיות אשר משקפות את ניסיונות ישראל לכפות ריבונות בכוח” (דף הפייסבוק של רוחי פתוח, 20 בינואר 2026); תנועת חמאס קראה לגינוי בינלאומי נרחב ולפעולה מיידית “שתחייב את ישראל להפסיק את הפגיעה באונר”א, תאפשר לה לפעול בהתאם למנדט שניתן לה, ותבטיח את הגנתה כגורם בינלאומי המייצג את סוגיית הפליטים הפלסטינים ובראשם זכות השיבה” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 20 בינואר 2026).