מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (27 בינואר – 3 בפברואר 2026)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות להשמדת תשתיות טרור בתחומי “הקו הצהוב” (השטח בשליטת צה”ל) ברצועת עזה. הכוחות איתרו והשמידו תשתיות ואמצעי לחימה, ובהם תוואי תת-קרקעי התקפי, וסיכלו מחבלים שניסו לפגוע בלוחמים. סוכל מחבל חמאס שתכנן לבצע פיגוע נגד כוחות צה”ל הפועלים בדרום רצועת עזה (דובר צה”ל, 29 בינואר 2026). ארבעה מחבלים חמושים שהתקרבו לכוחות צה”ל במרחב הקו הצהוב הותקפו מהאוויר ונהרגו (דובר צה”ל, 30 בינואר 2026). מקורות בחמאס מסרו כי הותקפה קבוצת חמושים מ”גדודי אלקסאם, שהיו מוצבים במרכז מחנה אלמע’אזי כאמצעי זהירות מפני ניסיונות חדירה של כוחות מיוחדים ישראליים או פעילים של המיליציות, כחלק מהגברת אמצעי האבטחה לאחרונה בעקבות התנקשויות בקציני ביטחון ובפעילים בפלגים (אלשרק אלאוסט, 30 בינואר 2026).
• שמונה מחבלים חמושים שיצאו מתשתית תת קרקעית במזרח רפיח הותקפו ע”י כוחות צה”ל. שלושה מהם סוכלו. במהלך הסריקות במרחב, נעצר מפקד מרכזי בגדוד מזרח רפיח של חמאס בעת שניסה להימלט ולהסתתר (דובר צה”ל, 30 בינואר 2026). לאחר האירוע, ובעקבות הפרת הסכם הפסקת האש, כוחות צה”ל ביצעו סדרת תקיפות נרחבת ברחבי רצועת עזה, שבהן הותקפו ארבעה מפקדים ופעילים נוספים של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), מחסן אמצעי לחימה, אתר לייצור אמצעי לחימה ושתי תשתיות שיגור של חמאס (דובר צה”ל, 31 בינואר 2026). במקביל, מטוסי קרב ישראליים תקפו אזורים שונים ברחבי הרצועה, כולל תקיפה על מרכז משטרת שיח’ רצ’ואן במערב העיר עזה. בתקיפות אלו נהרגו כ-30 פלסטינים ונוספים נפצעו, בהם שוטרים ואזרחים שנכחו בתחנת המשטרה בזמן התקיפה (ערוץ הטלגרם של המשטרה הפלסטינית, 31 בינואר 2026).
• פלסטיני נהרג כתוצאה מירי טיל במחנה הפליטים פ אלמע’אזי. דווח כי ההרוג שימש כעוזרו של מפקד גדוד אלמע’אזי בחמאס (אלשרק אלאוסט, 30 בינואר 2026).

המצב ההומניטרי

• גורמים פלסטינים המשיכו לדווח על מצב קשה בבתי החולים ברצועה. ד״ר מחמד אבו סלמיה, מנהל המתחם הרפואי “אלשפאא'” טען כי בית החולים נמצא במצב של קריסה, עם חוסר של יותר מ-70% מהתרופות כולל תרופות מצילות חיים. עוד מסר כי בית החולים פועל במינימום יכולות בעוד מספר החולים גדל, על רקע התפרצות מחלות עונתיות (סוכנות שהאב, 27 בינואר 2026). עוד הוסיף כי במהלך המלחמה מתו כ־50% מחולי הדיאליזה ברצועת עזה עקב המתנה לפתיחת המעבר או להגעת תרופות, לדבריו, בית החולים אלשפאא׳ מפעיל כיום 34 מכונות דיאליזה בלבד ומעניק טיפול לכ־750 חולי אי ספיקת כליות בעומס חריג העולה על יכולת הקליטה (ערוץ הטלגרם חדשות קדס ופלסטין, 1 בפברואר 2026). ד״ר ג׳מיל סלימאן, מנהל בית החולים אלרנתיסי לילדים, מסר כי זוהו מקרי דלקת קרום המוח בדרום רצועת עזה, ובגלל המצב קיים סיכון ממשי להתפשטות לצפון, כאשר המחסור בבדיקות מעבדה, תרופות ומלאי רפואי יחד עם שחיקה בכוח אדם ובמשאבים עלול להביא לאובדן שליטה (ערוץ הטלגרם של הפעיל חמזה אלמצרי, 28 בינואר 2026).
• מנהל משרד הבריאות בעזה, ד”ר מניר אלברש, טען כי במהלך 2025 נולדו ברצועת עזה כ-50 אלף תינוקות, ירידה של 11% לעומת הממוצעים שלפני המלחמה. בנוסף, חלה עלייה חדה של כ-60% בסיבוכי לידה ביחס לתקופה לפני המלחמה, וכ-4,100 לידות מוקדמות, שלדבריו קשורות למצוקה נפשית ופיזית ולמחסור בטיפול רפואי בסיסי. (חשבון X של מניר אלברש, 29 בינואר 2026).
• עיריית עזה מסרה כי בעיר נרשם מחסור חמור במים, והגרעון המגיע ל-90% מהצריכה היומית לפני המלחמה, וזאת בשל שבר בקו “מקורות” במזרח העיר, שסיפק כ-70% מהצרכים הנוכחיים, עקב פעולות חישוף של צה”ל. כתוצאה מכך, אזורים נרחבים בעיר אינם מקבלים אספקת מים. העירייה ציינה כי היא פועלת מול רשות המים הפלסטינית במטרה להגיע למקום ולתקן את הנזקים בצינור (דף הפייסבוק של עיריית עזה, 28 בינואר 2026).
• תושבים רבים הביעו כעס על העלאת מחירי התחבורה הציבורית ועלות החזקת הרכבים ודרשו להוריד את מחיר הנסיעות. חלק מהתגובות מפנות אצבע מאשימה לחברות וגורמים מסחריים שמנצלים מצב של מונופול, וקוראים להפעיל לחץ ציבורי מול איגודים וגורמים “אחראים” (דף הפייסבוק של יוסף עבד אלחמיד ריאן; פאיז ע’בין; עמוד האזור המרכז, 31 בינואר 2026).
• משרדו של איש הדת השיעי הבכיר והמנהיג הפוליטי העראקי, מקתצ’א אלצדר, הודיע ב-27 בינואר על שליחת שיירת סיוע הומניטרית לתושבי הרצועה, שכוללת אוהלים ושמיכות (סוכנות הידיעות העראקית, 27 בינואר 2026).
• ישראל החליטה ב-1 בפברואר 2026 להשעות את פעילות ארגון “רופאים ללא גבולות” ברצועת עזה, ודרשה מהארגון לעזוב את הרצועה עד 28 בפברואר. ההשעיה באה לאחר שהארגון סירב להעביר את הרשימות של עובדיו כחלק מנוהל רישום חדש לארגוני סיוע שמנוהל בידי משרד התפוצות. הארגון התחייב למסור את הרשימות בתחילת ינואר 2026 ולא עמד בכך. בנוסף, מאז ינואר 2026 בוטלו רישיונות ל־37 ארגונים נוספים. גורמים פלסטינים ובינלאומיים טענו כי הפסקת פעילות הארגון עלולה לפגוע קשות בשירותי הרפואה המצומצמים ממילא, שכן הוא מפעיל ומשתף פעולה עם 15 מרפאות ומרכזים רפואיים (סוכנות אנדולו, 1 בפברואר 2026).

משילות אזרחית

• דיווחים לא רשמיים על מינוי מושלי מחוזות חדשים ברצועת עזה: אחמד אלמצרי בצפון הרצועה, ריאצ׳ חלס בעזה, פאתן חרב במחנות המרכז, ג׳האד אבו חליב בח׳אן יונס, וסהיל מוסא ברפיח. במסגרת התגובות בקרב הציבור הפלסטיני היו שהטילו ספק באמינות הדיווח והביעו כעס. כמו כן, היו כאלה שתהו מי מינה את המושלים, מה היו הקריטריונים, ולמי הם משתייכים פוליטית. לצד זאת, היו גם גורמים שהטילו ספק בתועלת המעשית של המהלך ושאלו מה בפועל יכול “מושל” לעשות במציאות שבה אנשים נותרו ברחובות, מוסדות קורסים ושירותים בסיסיים כמעט שאינם מתפקדים (דף הפייסבוק של המאם ע’זאוי, 30 בינואר 2026; י הפייסבוק Gaza Time, 30 בינואר 2026).
• משרד התחבורה והתקשורת ברצועת עזה הודיע כי החל מיום שלישי, 3 בפברואר 2026, יחודשו באופן חלקי השירותים במשרד הרישוי של עזה, במיקומו החדש במרכז אימאם אלשאפעי בעיר עזה (משרד התקשורת הממשלתי, 3 בפברואר 2026).

משילות ביטחונית

• בתגובה לקריאה להתגייס לחמאס (להתנגדות), פלסטינים רבים הביעו נכונות להתגייס וראו בכך גאווה להצטרף למאבק וחלק הביעו גם נכונות להקרבה. לצד זאת, הופיעו גם מספר תגובות ביקורתיות ומסויגות, כולל אזהרה שמדובר בפרסום הונאה שמנסה “לצוד” אנשים, “סחר בדם” ולעג להתנגדות (דף הפייסבוק “העיר ח’אן יונס”, 29 בינואר 2026).
• בכיר בביטחון “ההתנגדות” מסר כי ישראל שמה לה למטרה בתקיפות האחרונות לפגוע במתקני מעצר בהם עצורים פלסטינים המעורבים בשיתוף פעולה עם “הכיבוש”, בניסיון לסכל את המאמצים הביטחוניים של חמאס. לדבריו, חלק ממשתפי הפעולה נהרגו במהלך התקיפות על מתקני המעצר שבהם הוחזקו. עוד הוסיף הבכיר, כי מנגנוני הביטחון של “ההתנגדות” הצליחו לאחרונה לסכל מספר ניסיונות עוינים שמטרתם לזרוע כאוס ביטחוני בעזה או לאסוף מודיעין בשטח, והפעולות הביאו למעצרם של מספר משתפי פעולה שעמדו לבצע משימות אלה (אלרסאלה.נט, 1 בפברואר 2026).

מנהל בית חולים המשמש כקצין בכיר בחמאס

• הניו יורק פוסט הציג את הקשר הישיר בין הפעילות הצבאית של חמאס לבין המוסדות הרפואיים ברצועה, כאשר חשף כי מנהל בית החולים כמאל עדואן, חֻסאם אבו צפיה, אשר מאסרו על ידי ישראל עורר גל מחאות בינלאומי, וזכה לפרסם שני טורים נגד ישראל בניו יורק טיימס, הוא למעשה קצין בכיר בדרגת קולונל בחמאס. בתמונה מ-2016, שפורסמה בדף הפייסבוק של מנהלת שירותי הרפואה הצבאיים ברצועה, הכפופה למשרד הפנים של חמאס, נראה אבו צפיה כשהוא לבוש במדים צבאיים באירוע לציון השלמת בית החולים כמאל עדואן ( הניו יורק פוסט, 31 בינואר 2026).

    
מימין: אבו צפיה במדי קצין בכיר במהלך פגישה של קציני חמאס (פורסם במקור ב-2016 בדף הפיסבוק של מנהלת שירותי הרפואה הצבאיים ברצועה, וכן בניו יורק פוסט, 31 בינואר 2026). משמאל: קריקטורה על הכיסוי האזרחי של פעילי חמאס (חשבון X Real Estate “OG”, 31 בינואר 2026)

פעילות המיליציות ברצועה

• ע’סאן אלדהיני, מפקד הכוחות העממיים במזרח רפיח, קרא למי שמגיעים לרצועת עזה, כולל מי שהתנגדו ל”שלטון הטרור”, שמעוניינים להצטרף למאמצי “המאבק בטרור” ומבקשים להתגורר ברפיח, לפנות למחסום הכוחות העממיים באזור מעבר רפיח (דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 27 בינואר 2026).
• “המנגנון למאבק בטרור” של “הכוחות העממיים” בפיקודו של אלדהיני פרסם תיעוד, שבו נראה ע׳סאן אלדהיני כשהוא משפיל פעיל חמאס אזוק השרוע על הרצפה. צוין כי הפעיל הוא אדהם עטאללה אלעכר, מ”פ ב”גדודי אלקסאם” ו”מוקאדם (סגן ניצב)” במשטרת חמאס. הסרטון עורר שיח רשתי נרחב בגנות המעשה. תושבים גינו את המעצר ואת ההשפלה של העצור, כינו את אלדהיני משת״פ, ואף הזהירו כי יגיע “יום נקם” מצד גדודי אלקסאם. גורמים המזוהים עם חמאס טענו כי מדובר במהלך תודעתי שנועד לפגוע בתדמית “ההתנגדות” ולהציג את פעיליה כמי שנשברו והובסו. “ההתאגדות הלאומית של השבטים, החמולות והמשפחות” גינתה את המעצר והדגישה כי מעשי “כנופיות” אינם מייצגים את מרקם החברה הפלסטינית (דף הפייסבוק של “המנגנון למאבק בטרור”, 30 בינואר 2026; דף הפייסבוק חדשות אלנזלה; דף הפייסבוק חַ’לִּיכּ וַאעִי, 30 בינואר 2026).

• ע’סאן אלדהיני דיווח כי כוחות ההגנה העממית והמאבק בטרור באלשג’אעיה (הכוונה למיליציה של ראמי חלס, שפועלת באזור ונקראת “כוחות ההגנה העממית”) ביצעו ב-1 בפברואר מבצע ביטחוני, כחלק מתוכנית “מגן השלום”, באזור ג’חר אלדיכ נגד מחסומי הטרוריסטים. הם גרמו להם להרוגים ופרקו את מחסות הביקורת ששעסק בגניבת סחורות ממשאיות (דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 1 בפברואר 2026).
• מקור ביטחוני בכוח “ראדע” מסר כי בעת מעצר של פעיל מיליציה המשתפת פעולה עם ישראל, נתפס ברשותו סם מסוג קפטגון. לדברי המקור, העצור הודה כי הוא צורך את הסם באופן קבוע, במיוחד בעת ביצוע פעולות עוינות, וטען כי בכירי המיליציות מספקים למבצעי הפעולות סמים לפני יציאה למשימות (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 30 בינואר 2026).
• חסאם אלאסטל, מפקד מיליצייה חמושה באזור ח’אן יונס, הצהיר כי יפעל נגד חמאס ברצועה, וקרא לפעילי התנועה להתנער מהתנועה ולעזוב אותה. הוא התחייב לספק סיוע למשפחות שיעזבו את חמאס והוסיף כי המיליציה תתחיל בשיקום האזורים שנמצאים תחת שליטת המיליציה (דף הפייסבוק של חסאם אלאסטל, 3 בפברואר 2026).

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים הודיע כי בהתאם להסכם הפסקת האש ולהנחיית הדרג המדיני, מעבר רפיח נפתח ב-1 בפברואר 2026 לשני הכיוונים לתנועה מוגבלת של אנשים בלבד. הכניסה והיציאה תתבצע בתיאום עם מצרים, בכפוף לאישור ביטחוני מקדים של התושבים מצד ישראל ובפיקוח משלחת האיחוד האירופי, בדומה למנגנון שהופעל בינואר 2025. חזרת תושבים ממצרים לרצועת עזה תתאפשר רק למי שיצאו מעזה במהלך המלחמה, וגם זאת לאחר אישור ביטחוני מקדים. הזיהוי והבידוק הראשוני יבוצע במעבר בידי משלחת האיחוד האירופי, ובהמשך יתקיים בידוק וזיהוי נוסף בנקודת ביקורת שתופעל על ידי מערכת הביטחון הישראלית בשטח שבשליטת צה״ל (תקשורת ישראלית, 31 בינואר 2026). יו”ר ועדת הטכנוקרטים, עלי שעת’, הכריז מצדו כי לאחר השלמת הסידורים הנדרשים בין הגורמים המעורבים בהפעלת מעבר רפיח, הוא מודיע רשמית על פתיחת מעבר רפיח בשני הכיוונים החל מ-2 בפברואר. לדבריו, ה-1 בפברואר הוא יום ניסיון של הפעלת המעבר (דף הפייסבוק של עלי שעת’, 30 בינואר 2026).

• חבר הלשכה המדינית של חמאס, חסאם בדראן, טען כי חמאס וההתנגדות מילאו את כל סעיפי השלב הראשון של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, והאשים את ראש ממשלת ישראל במריחת זמן ובהצגת תירוצים כדי להתחמק מהתחייבויות, במיוחד בכל הנוגע לפתיחת מעבר רפיח ולנסיגה מאזורים שבשליטת ישראל. לדבריו, העיכוב בהעברת גופת החטוף האחרון נבע מסיבות טכניות בלבד, בלי ניסיון להפיק רווחים, וטען כי ישראל היא שעיכבה תיאומים משיקולים פוליטיים. בדראן הוסיף כי נתניהו התייחס לנושא החטופים מתוך חשבונות אישיים ושיקולי בחירות, וכי החלטות צבאיות הובילו למות חטופים במהלך המלחמה. לגבי השלב השני אמר כי הוא צריך לכלול נסיגה מלאה מהרצועה, התחלה רצינית של שיקום והכנסת סיוע, תוך דחיית דרישות “פירוז” כניסיון לסכל את ההסכם (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 27 בינואר 2026).
• ריאד אלסואפירי, מתאם הוועדה הכלכלית בלשכת המסחר והתעשייה של עזה, הבהיר כי בשלב זה אין דיון על הפעלה מסחרית של מעבר רפיח, ושהמעבר ינוהל במתכונת פלסטינית-מצרית בלבד, ללא התערבות ישראלית. במקביל, דווח על הגעת של יוצר מ-50 חולים ופצועים לצד המצרי של המעבר ועל היערכות צוותים לקליטתם מרגע יציאתם מהשער. על רקע זה פרסמה הוועדה הלאומית לניהול עזה הודעה שלפיה היא תכריז בקרוב על המנגנונים ומועדי הנסיעה, דרכי הרישום והקריטריונים למעבר, זאת במטרה להבטיח שקיפות, סדר ושוויון הזדמנויות בין האזרחים. הוועדה הדגישה כי פתיחת מעבר רפיח היא צעד משמעותי להקלת העומס על תושבי הרצועה (רדיו עלם, 2 בפברואר 2026).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר כי לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אין בסיס להתגאות בהשבת החטופים, משום שלדבריו השחרור בוצע במסגרת הסכם ובהתאם לתנאים שהציבה חמאס. עוד הדגיש כי התנועה לא הסכימה בעבר ולא תסכים למסור את נשקה בשום מתכונת, וכי כל הסדר עתידי הנוגע לרצועת עזה חייב להיעשות בתיאום עמה (אלג’זירה, 30 בינואר, 2026).

סוגיית פירוק הנשק של חמאס

• חבר הלשכה המדינית של חמאס, חסאם בדראן, טען כי סוגיית פירוק הנשק של חמאס היא עניין פלסטיני פנימי וכי נשק ההתנגדות נועד להגנה מול הכיבוש (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 27 בינואר 2026).
• שגריר ארה”ב באו”ם אמר בדיון במועצת הבטחון כי לחמאס אסור שיהיה שום תפקיד בשלטון של עזה, באופן ישיר או עקיף, בשום צורה שהיא. הוא הוסיף, כי כל התשתיות הצבאיות, הטרוריסטיות וההתקפיות, ובכללן מנהרות ומתקנים לייצור אמל”ח, יושמדו ולא ייבנו מחדש, וכי פקחים בינלאומיים ועצמאיים יפקחו על התהליך של פירוז עזה, שיכלול הוצאת נשק משימוש לצמיתות באמצעות תהליך מוסכם של פירוק מנשק, שייתמך ע”י תוכנית במימון בינלאומי (רויטרס, 28 בינואר 2026).
• בהקשר זה נמסר כי חמאס הסכימה לאחרונה לדון בפירוק הנשק עם פלגים פלסטיניים אחרים ועם המתווכות, אך שני בכירים בחמאס אמרו לרויטרס כי לא וושינגטון ולא המתווכות הציגו לתנועה הצעה מפורטת או קונקרטית לפירוק הנשק. בכיר פלסטיני המקורב לשיחות לפירוק הנשק אמר כי ארה”ב יצרה קשר עם חמאס כדי לבחון מנגנונים אפשריים לפירוק הנשק, הכוללים בין השאר את ישראל, קטר, מצרים ותורכיה. לדבריו, חמאס דיברה על אפשרות לפירוק הנשק במסגרת הדנה ארוכת טווח לחמש שנים או אולי קצת יותר, אך היא סבורה שהכרחי שהדבר ילווה בתחילת תהליך מו”מ מדיני אמיתי להשגת מדינה פלסטינית, אז הנשק והלוחמים יהיו תחת מרותה של המדינה הפלסטינית. עוד צוין כי מקור בפלג בעזה המקורב לחמאס אמר כי קבוצות אחרות דנות בפירוק הנשק אך הן מודאגות מכך שיישארו ללא נשק (רויטרס בערבית, 27 בינואר 2026).
• מקור אחר בחמאס מסר כי נושא “נשק ההתנגדות” עדיין נמצא בשלב של “התייעצויות כלליות, הן בין הפלגים והן עם המתווכות”. המקור גילה כי “התנועה העלתה שוב כמה רעיונות וגישות, כגון האפשרות להעביר את הנשק לאפוטרופסות של גוף פלסטיני מוסכם, או תחת הערבות של המתווכות, באופן שימנע את פירוק הנשק שלהם על פי הגישה האמריקנית או הישראלית, או את מסירתם למי מהם”. מקורות בחמאס בתוך הרצועה ומחוצה לה הדגישו כי “עד היום הנושא לא נידון ברצינות”. לדבריהם, התנועה רוצה שתושג הסכמה בסוגיית הנשק במסגרת לאומית כוללת. הם הוסיפו כי נערכו התייעצויות עם פלגים פלסטיניים, ו”מגובשת הצעה שתוצג למתווכות במהלך השיחות הרציניות בנושא זה”. הם חשפו כי נושא הנשק הועלה על ידי כמה מהמתווכות במהלך פגישות אחרונות, כולל הפגישה בין הנהגת התנועה לשר החוץ התורכי לפני מספר ימים. לדברי אחד המקורות, “ישנה הסכמה בקרב המתווכות וכמה גורמים לגישות שהוצגו במסגרת ההתייעצויות הכלליות, המדגישות את זכותם של הפלגים הפלסטיניים להחזיק במה שיאפשר להם להתנגד לכיבוש” (אלשרק אלאוסט, 29 בינואר 2026).

העברת האחריות ברצועה לוועדת הטכנוקרטים

• אסמאעיל אלת׳ואבתה, מנכ”ל לשכת ההסברה הממשלתית ברצועת עזה, מסר כי תהליך העברת ניהול העבודה הממשלתית לידי “הוועדה הלאומית לניהול עזה” מבוצע בהליך מוסדי ומסודר, המבוסס על היערכות מוקדמת ותיאום מקצועי שמטרתם להבטיח רציפות עבודה ומניעת ואקום מנהלי או במתן שירותים. לדבריו, הגורמים המקצועיים והמנהלתיים במשרדי הממשלה ובמוסדות הציבוריים פועלים להקל על המסירה, כאשר מזה שבועות מתקיימות ישיבות עבודה בדרגים המנהליים, המקצועיים ושל השירותים כדי לארגן את העברת העבודה הממשלתית בצורה חלקה ומאורגנת בכל המגזרים (אתר סנד, 27 בינואר 2026).
• מקור פלסטיני יודע דבר מסר כי לאחרונה הוקם חדר מצב לאומי (במקור: ע’רפה וטניה) למעקב אחר העברת השלטון ברצועת עזה, בראשות ח’אלד אלבטש, חבר הלשכה המדינית של הגא”פ ומתאם הוועדה העליונה של הכוחות והפלגים האסלאמיים ברצועה. לדברי המקור, בפורום חברים נציגים מוועדת החירום של הממשלה בעזה ומהוועדה הלאומית לניהול הרצועה. בנוסף, ישנם נציגים של האו”מ, ושל גורמי כוח ופלגים פלסטיניים, ובהם הג’האד האסלאמי, החזית העממית, הזרם של מחמד דחלאן והיוזמה הלאומית הפלסטינית, ונציג של החמולות הפלסטיניות בעזה. תפקידה של מצרים מוגבל ל”פיקוח על תהליך המסירה”. המקור ציין כי הפורום קיים את ישיבתו הראשונה, וכי הצד המצרי מפקח ישירות על עבודתו במסגרת התמיכה והמעקב כדי להבטיח תהליך מסירה מוצלח (אתר סנד, 29 בינואר 2026).
• העיתון הלבנוני “אלאח’באר”, המקורב לחזבאללה, דיווח כי ברצועה מתקיימת פעילות קדחתנית בפיקוח ישיר של סגן יו”ר חמאס בעזה, עלי אלעאמודי, ובהשתתפות נציגים של הכוחות הלאומיים והאסלאמיים, כהכנה להעברת האחריות הממשלתית לוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה. העיתון דיווח מפי מקורות בלעדיים על הקמתה של “ועדה לאומית עליונה” שתפקידה לפקח על תהליך ההעברה, וכוללת נציגים מהגא”פ, החזית העממית, היוזמה הלאומית והזרם של דחלאן, יחד עם חברים מ”ועדת החירום הממשלתית” בעזה והוועדה לניהול עזה. הוועדה כוללת גם נציג מהאו”ם ונציג נוסף, שטרם מונה, מהמודכ”ל המצרי (אלאח’באר, 29 בינואר 2026). בהקשר זה, ח’אלד אלבטש מסר לאתר סנד כי הפלגים הפלסטיניים לא יסתפקו רק בתמיכה בוועדה הלאומית, אלא גם יעקבו אחר תפקודה ועבודתה, ויהיו בעזרה (אתר סנד, 22 בינואר 2026).
• סוכנות הידיעות הגרמנית (DPA) מסרה מפי בכיר בחמאס כי התנועה שואפת לשלב 10,000 מאנשי הביטחון שלה בכוח המשטרה של הממשל הפלסטיני העתידי ברצועת עזה. הבכיר אמר כי הושגה הסכמה עם הנציגים האמריקנים וכי כל המועמדים יעברו בדיקות ביטחוניות. לדבריו, למשטרת חמאס יש ההבנה הטובה ביותר של המצב באזור, ושילובם גם יסייע במניעת הצטרפותם של שוטרים מפוטרים לקבוצות קיצוניות (אלקדס אלערבי, 27 בינואר 2026). בהקשר זה, מסרה רויטרס כי במכתב שממשלת חמאס בעזה שלחה לעובדיה, המונים יותר מ-40,000 עובדים אזרחיים ופעילי מנגנוני הביטחון, היא קראה להם לשתף פעולה עם הוועדה הלאומית לניהול עזה, והבטיחה להם שהיא פועלת לשילובם בממשלה החדשה. ארבעה מקורות המעורים בנושא אמרו כי חמאס רוצה שהשילוב יכלול את כוח המשטרה של חמאס המונה כ-10,000 איש, דרישה שלא פורסמה קודם לכן. דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר לרויטרס בהקשר זה כי הם בטוחים לחלוטין שהוועדה תפעל על פי עקרון ניצול המומחיות ואי פגיעה בזכויותיהם של כל מי שעבד בתקופה הקודמת, בהתייחסו ל-40,000 העובדים. ארבעת המקורות אמרו כי חמאס פתוחה לארגון מחדש של משרדים ולהוצאה לגמלאות של חלק מהעובדים, והוסיפו כי פיטורים המוניים עלולים ליצור כאוס. גורם פלסטיני אמר כי התנועה וראש הוועדה הלאומית לניהול עזה, עלי שעת’, טרם נפגשו ישירות כדי לדון בנושא. זאת ועוד, בכיר פלסטיני אמר כי בעיה נוספת היא האם סאמי נסמאן, הקצין לשעבר ברשות הפלסטינית שאחראי על הפיקוח על הביטחון במסגרת הוועדה הלאומית לניהול עזה, יוכל לעבוד ביעילות (רויטרס בערבית, 27 בינואר 2026).
• מקור יודע דבר מסר כי ממשלת חמאס נערכת למסור לידי הוועדה לניהול עזה מבנים ומטות ממשלתיים, לאחר שהועברה לוועדה רשימה לגבי מצב המשרדים והמבנים הקיימים, שנותרו עומדים על תילם ולא ניזוקו במלחמה. לדבריו, חמאס בקשר עם הוועדה לקראת מסירה מסודרת של המבנים מיד עם הגעת הוועדה לרצועה, כולל מתחמי משרד הפנים והביטחון הלאומי. הוא צופה כי חברי הוועדה ייכנסו לרצועה ביום חמישי (5 בפברואר), למעט האחראי על תיק הביטחון (חשבון X של אתר ערבי21, 28 בינואר 2026). גם “אלאח’באר” דיווח כי סאמי נסמאן, האחראי על תיק הביטחון בוועדה, לא יתלווה למשלחת של ממשלת הטכנוקרטים לרצועת עזה. במקום זאת, הוא יישאר במשרדו במעבר רפיח, “כדי להימנע מעימות עם משפחות פלסטיניות המאשימות אותו במעורבות בהריגת בניהן במהלך עבודתו הקודמת במודכ”ל של הרשות הפלסטינית”. למרות זאת, נסמאן יקיים במעבר רפיח טקס חילופי תפקידים עם נציג המשטרה הפלסטינית ברצועה (אלאח’באר, 29 בינואר 2026).

פעילות דיפלומטית של חמאס

• משלחת מהנהגת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה נפגשה ב-26 בינואר באנקרה עם שר החוץ התורכי האקאן פידאן, ועדכנה אותו במאמצים לייצוב הפסקת האש. לטענתו התנועה מילאה את כל התחייבויותיה במסגרת ההסכם והעבירה את כלל גופות “אסירי הכיבוש”, חרף מה שהגדירה כהפרות חוזרות של ישראל, כן עדכנה בהתקדמות לקראת יישום השלב השני של ההסכם, כולל הקמת ועדה מנהלית לאומית, דבר המחייב את השלמת נסיגת ישראל מהרצועה, פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים והכנסת סיוע וצרכים לסיוע ולמחסה לאוכלוסייה. מהצד התורכי נמסר שאנקרה ממשיכה לפעול להגנה על זכויות הפלסטינים ולהשקיע מאמצים להעביר סיוע הומניטרי ולהיענות לצרכי המחסה של תושבי הרצועה (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 27 בינואר 2026).

• בעקבות התקיפות ברחבי הרצועה ב-31 בינואר מסרה חמאס כי הנהגת התנועה קיימה מגעים אינטנסיביים עם המתווכות וגורמים בינלאומיים אחרים, והביעה את התנגדותה וגינויה להתנהלות של ישראל ולהמשך התוקפנות שלה נגד רצועת עזה תחת טענות שווא. התנועה הדגישה כי ישראל נושאת באחריות לאי ההגעה לפתרון בנוגע לסוגיית פעילי חמאס ברפיח, הנמצאים באזור בשליטת צה”ל. על פי ההודעה, ח’ליל אלחיה, יו”ר התנועה בעזה, הזהיר במהלך מגעיו מפני ההשלכות וההשלכות של הפשעים ו”מעשי הטבח” שמבצעת ישראל כמעט מדי יום ברצועת עזה, ו”ההפרות הבוטות” של הסכם הפסקת האש. הוא הדגיש כי המחויבות של חמאס להסכם וכיבודו על ידה מצריכים לחייב את ישראל ולמנוע ממנה מלהמשיך בפעילותה (ערוץ הטלגרם של חמאס בגדה המערבית, 31 בינואר 2026).

פיגועים

ניסיון דקירה במחסום המנהרות

• ב-28 בינואר 2026 בוצע ניסיון דקירה במחסום המנהרות, המפגע סוכל. הוא זוהה כקצי מאהר חלאיקה, תושב העיירה אלשיוח’ במחוז חברון, (דובר צה”ל, 28 בינואר 2026; ופא, 28 בינואר 2026).

פעילות סיכול ומנע

• במהלך פעילות מבצעית של כוחות צה”ל באלט’אהריה, זיהו הכוחות מחבל שהשליך בקבוק תבערה לעברם, הלוחמים הגיבו בירי וחיסלו את המחבל. בנוסף, זוהה מחבל נוסף שיידה אבנים לעבר הכוחות, הלוחמים הגיבו בירי, זוהתה פגיעה (דובר צה”ל, 27 בינואר 2026). משרד הבריאות ברשות הודיע כי המחבל שנהרג מאש כוחות צה”ל הוא מחמד ראג’ח נצראללה, בן 20, מהעיירה אלט’אהריה (ופא, 27 בינואר 2026).
• ב-28 בינואר 2026 נעצר באזור טולכרם ח’צ’ר שחאדה, שע”פ המידע תכנן לבצע פיגוע. במהלך כיתור המבנה בו שהה שחאדה, ולאחר שניסה להימלט, נורה שחאדה ברגליו (דוברות המשטרה ושב”כ, 28 בינואר 2026). יצוין כי שחאדה הוא בנו של ראש ‘פתח’ במחנה הפליטים טולכרם, מחמד שחאדה (ופא, 28 בינואר 2026).
• בנור אלשמס סמוך לטולכרם, נוטרלו חמישה מטעני חבלה (דובר צה”ל, 31 בינואר 2026). בכפר חלחול הרסו כוחות צה”ל את ביתו של המחבל מחמוד עאבד אשר ביצע ביחד עם מחבל נוסף את פיגוע הירי ב-10 ביולי 2025 בצומת הגוש שבחטיבת עציון, בו נרצח שליו זבולוני ז”ל (דובר צה”ל, 2 בפברואר 2026).

אירועי חיכוך

• ב-27 בינואר 2026, הוזעקו כוחות צה״ל לכפר ח’רבת אלחלאוה, שבאזור יטא, מדרום לחברון, בעקבות דיווח כי מספר פלסטינים תקפו אזרח ישראלי, גנבו חלק מהצאן ולקחו את ציודו האישי. במקביל התקבל דיווח נוסף על הגעת אזרחים ישראלים למרחב הכפר ח’רבת אלפח’ית, שם התפתחו חיכוכים במספר נקודות. כוחות הביטחון פעלו לפיזור האירועים ולהשבת הסדר, ובמהלכם נפצעו אזרח ישראלי ושלושה פלסטינים שפונו לטיפול רפואי. עוד נמסר כי במהלך פיזור העימותים הותקפה קצינת צה״ל על ידי אישה פלסטינית ונחבלה בפניה, ושתי פלסטיניות נעצרו (דובר צה”ל, 27 בינואר 2026).
• ב-28 בינואר 2026, כוחות צה”ל הוזעקו למרחב מח’מאס שבבנימין בעקבות דיווח על מספר אזרחים ישראלים שהציתו שני מבנים במרחב הקהילה הבדואית המתגוררת באזור. החשודים בהצתה נמלטו ולא אותרו ממצאים נוספים (דובר צה”ל, 28 בינואר 2026).

פעילות מדינית

• שרת החוץ הפלסטינית, פארסין שאהין נפגשה בניו דלהי עם ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי ובכירים בממשל. הפגישה נערכה בשולי המפגש השרים הערבי–הודי. מודי הדגיש את עמדתה היציבה של הודו בתמיכה בסוגיה הפלסטינית ובעם הפלסטיני, ואילו השרה שיבחה את התמיכה ההודית, בעיקר באומות המאוחדות ובמועצת זכויות האדם של האו״ם והודתה על הסיוע הכלכלי המתמשך (דף הפייסבוק של משרד החוץ הפלסטיני, 31 בינואר 2026).