מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 במאי 2026)

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות חשיפת והשמדת תשתיות טרור ואיתור מחבלים בתחומי “הקו הצהוב” וסיכלו מחבלים שהתקרבו לכוחות או ניסו לחדור לאזור “הקו הצהוב”. בנוסף, סוכלו פעילי חמאס שתכננו פיגועים נגד כוחות צה”ל ונגד אזרחי ישראל, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. כמו כן, בוצעו תקיפות נגד מחסני אמצעי לחימה שהכילו כלי נשק, מטענים, משגרים, פצצות מרגמה, רקטות נגד טנקים וציוד לחימה נוסף (דובר צה”ל, 26-19 במאי 2026).
• “מקורות פלסטיניים” דיווחו שצה”ל ביצע ירי ארטילרי, שריפת בתים, הוצאת צווי פינוי ופעולות הריסה בתחומי “הקו הצהוב”. מוקדי האירועים הבולטים היו מחנות הפליטים ג׳באליא, אלמע’אזי ואלבריג׳, ח׳אן יונס ומזרח העיר עזה (ערוץ הטלגרם של העיתונאית הדיל עבאס, 21 במאי 2026). בחמאס האשימו כי התקיפות על בתי מגורים מהוות “תוקפנות שיטתית” וזלזול במתווכות ובמדינות הערבות להסכם הפסקת האש, והמשך “מדיניות המצור, הרעב וההרג” (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 23 במאי 2026).
• כמו כן, נמסר כי חמישה קצינים ושלושה אנשי משטרה נהרגו בתקיפה על עמדה של משטרת חמאס ברצועת עזה. משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס ציין כי 42 אנשי משטרה נהרגו מאז תחילת הפסקת האש באוקטובר 2025 והאשים כי ישראל מנסה לפגוע במנגנון המשטרה כדי להפיץ כאוס, תוך “הפרת” הסכם הפסקת האש (ערוץ הטלגרם של המשטרה הפלסטינית, 23 במאי 2026).
• “גורמים פלסטיניים” דיווחו על “גלי עקירה” חדשים במרכז הרצועה, בעיקר במחנות הפליטים אלבריג׳ ואלנציראת, לאחר הודעות פינוי ותקיפות ישראליות ממוקדות (ערוץ הטלגרם של הפעיל חמזה אלמצרי, 23 במאי 2026). בהקשר זה, “מקורות בחמאס” טענו כי קבוצות חמושות הפועלות באזורים שבשליטת ישראל שלחו לתושבים ברצועה הודעות ושיחות ממספרים ישראליים, ובהן דרישות פינוי מזויפות כביכול מחשש להפצצות בין היתר באזור אלכתיבה בח’אן יונס ובמחנה אלמע’אזי. צוין כי בחמאס בודקים אם המטרה הייתה לאפשר “פעולות חבלה” לאחר פינוי התושבים (אלשרק אלאוסט, 22 במאי 2026).

• הנציג העליון של “מועצת השלום” לרצועת עזה, ניקולאי מלדנוב, הזהיר בדיון במועצת הביטחון של האו”ם כי המצב הנוכחי ברצועה עלול להפוך למציאות קבועה של חלוקה טריטוריאלית: ישראל מחזיקה בקרוב לשישים אחוז משטח הרצועה, בעוד שחמאס ממשיכה לשלוט צבאית ומנהלית ביותר משני מיליון תושבים הדחוסים בפחות ממחציתה. לדבריו, סירוב חמאס להתפרק מנשקה ולוותר על שליטתה הוא המכשול המרכזי ליישום תוכנית השלום והשיקום. עם זאת, מלדנוב הכיר גם ב”הפרות” ישראליות ובהמשך ההרג, וכן בפערי המימון לשיקום. הוא הזהיר כי קיבוע המצב יוביל לעוד דור של עזתים החיים באוהלים, יפגע בביטחון ישראל ויחסום כל דרך מעשית להקמת מדינה פלסטינית (רויטרס, 21 במאי 2026). בתגובה, חמאס האשימה כי הדו”ח של מלדנוב כולל שורה של סילופים הפוטרים את ממשלת ישראל מאחריותה ל”הפרות” הסכם הפסקת האש. בחמאס גם דחו את הטענה כי התנועה היא המכשול בפני תחילת שיקום הרצועה ואת הטענה שהיא מסרבת לוותר על השליטה ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 19 במאי 2026). דובר חמאס, חאזם קאסם, האשים את מלדנוב באימוץ הנרטיב הישראלי ובניסיון להפעיל לחץ על התנועה במקום על ישראל (ערוץ הטלגרם של חאזם קאסם, 21 במאי 2026).
• במהלך הדיון במועצת הביטחון, הציג מלדנוב מתווה של 15 סעיפים ליישום תוכנית השלום ברצועה, ובהמשך הוא תיאר אותו בפירוט בחשבון X שלו. בין השאר, כולל המתווה את יישום ההתחייבויות הקיימות, כולל הכנסת הסיוע; יישום של כל צד את ההתחייבות שלו במסגרת ההסכם חייב להביא ליישום צעד של הצד השני, תוך אימות לפני המעבר לשלב הבא; ניתוק המעורבות של הקבוצות החמושות מניהול ענייני הרצועה; ביסוס העיקרון של “רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד”, כאשר רק מוסדות פלסטיניים רשמיים יוכלו לנהל את הרצועה ולשאת נשק, וכל הקבוצות החמושות תפסקנה את פעילותן; בניית כוח משטרה אזרחי; פירוק הדרגתי מנשק בהובלה פלסטינית ובפיקוח בינלאומי; איסור על פעולות נקם והרג פנימי ועל הצגה פומבית של כלי נשק; כוח הייצוב הבינלאומי הזמני יפריד בין הכוחות הישראליים לבין הפלסטינים ויסייע ליישם את ההסכם ולהגן על הסיוע ההומניטרי; נסיגה הדרגתית של כוחות צה”ל בהתאם ללוח זמנים שקשור לאימות תהליך פירוק הנשק ופריסת כוח הייצוב; הרשות הפלסטינית תקבל את האחריות על האזורים המפורזים; שיקום יתאפשר רק עם הבטחת שליטה אזרחית יעילה ופירוק נשק (חשבון X של ניקולאי מלדנוב, 21 במאי 2026).
• בתגובה, האשים חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, כי פרסום המתווה דרך פוסט ראוי לגינוי, שכן לדבריו המשא ומתן הרציני לא מתנהל דרך התקשורת, אלא אם כן מלדנוב מאמין שפרסום המסמך יסייע לו ליצור חזית עממית שתלחץ ליישומו. נעים הדגיש כי הם מחויבים למשא ומתן ומעוניינים ליישם את השלב השני, אך לא באופן סלקטיבי או לפי פרשנותו של נתניהו להסכם. לדברי נעים, מלדנוב רואה רק את נושא הנשק בתוכנית, תוך התעלמות מהחלטת מועצת הביטחון ומתוכנית טראמפ. חמאס וכל הפלגים הפלסטיניים מאמינים כאידיאולוגיה מדינית שנושא הנשק קשור לקיומו של הכיבוש ולזכותו של העם הפלסטיני להתנגדות על כל צורותיה, שהיא זכות טבועה לכל העמים החיים תחת כיבוש. הוא הוסיף כי הם מסכימים עקרונית עם האמירה “רשות ​​אחת, חוק אחד ונשק אחד”, אך בתנאי שהרשות לגיטימית ונבחרת, ושהנשק האחד נמצא תחת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת ריבונות מלאה (חשבון X של באסם נעים, 22 במאי 2026).
• “ארבעה מקורות בחמאס ברצועה ומחוץ לה” הבהירו כי הנהגת התנועה לא קיבלה ערבויות כלשהן כי ההסכם המתגבש בין איראן לבין ארה”ב כולל גם את רצועת עזה, וזאת לאחר שבתקשורת האיראנית הכריזו כי ההסכם יכלול את עצירת המלחמה “בכל הזירות”. אחד “המקורות” הודה כי גם אם יושג הסכם, רצועת עזה תישאר החולייה החלשה, וכי אם תהיה רגיעה בזירה הלבנונית, ישראל עלולה להסלים מחדש את הלחימה ברצועה. גם “מקור מוביל באחד הפלגים הפלסטיניים” הודה כי איראן לא עדכנה אותם לגבי אפשרות שרצועת עזה כלולה בהסכם עם ארה”ב (אלשרק אלאוסט, 26 במאי 2026).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• ד”ר מחמד אלמע’יר, ראש המחלקה לסיוע הומניטרי ושיתוף פעולה בינלאומי במנגנון ההגנה האזרחית של חמאס ברצועה, אמר כי כשמונים אחוז מהמבנים והמתקנים ברצועה נהרסו לחלוטין או באופן חלקי, וכתוצאה מכך הצטברו כמעט 61 מיליון טון של הריסות ופסולת, ובהם 55 מיליון טון של הריסות מבנים ותשתיות, בנוסף לכשישה מיליון טון שהפכו לאבק. לדבריו, הסכנה של ההריסות אינה קשורה רק להיקפן, אלא גם לחומרים הנפיצים והרעילים שבהם, שכן ההערכה היא שכ-15% מהתחמושת ששימשה את צה”ל במהלך המלחמה לא התפוצצה, כלומר כ-19 אלף טון. הוא הוסיף כי חלקים גדולים מההריסות מכילים חומרים מסרטנים ומסוכנים, ובהם אסבסט, מתכות כבדות ופסולת כימית ממפעלים ותשתיות שנהרסו. המומחה החקלאי, נזאר אלוחידי, טען כי ההריסות הפכו לסביבה אידיאלית לגידול חולדות, זוחלים וחרקים טפילים שמעבירים מחלות, והצביע על כך שחלק מהאורגניזמים הללו עלולים להעביר מחלות מסוכנות כמו מגפה והרעלות שונות. זאת במקביל להרס רשתות הביוב שהוביל לזרימת מי שפכים ולערבובם עם שאריות כימיות וחומרים רעילים מההפגזות, דבר שמאיים לזהם מקורות מים ומהווה איום ארוך טווח על הבריאות והביטחון התזונתי ברצועת עזה (אלרסאלה, 19 במאי 2026).
• דווח על מיתון בשווקים ברצועת עזה ותנועת קונים מינימלית לקראת חג הקורבן, מכיוון שידם של הרוב המוחלט של העזתים אינה משגת לקנות בהמה לקורבן ובגדים חדשים לחג, ועיקר דאגתם נתונה לחיפוש אחר מזון והישרדות. מוכר הבגדים ואסם נעים מהשוק במחנה הפליטים אלנציראת ציין שמחירי הביגוד עלו בכ-25 אחוז בהשוואה למחירים שלפני המלחמה. הוא הוסיף כי חלק מהפריטים אף עלו ביותר מארבעים אחוז בהתאם לאיכות, לחומרי הגלם וליצרן, וכי כמויות הבגדים שנכנסות לרצועה הן מעטות מאד. חסאם אלחויטי, גזבר איגוד סוחרי הביגוד וחבר במועצת המנהלים של לשכת המסחר של עזה, ציין כי העלייה הנוכחית במחירי הביגוד קשורה בעיקר לעלייה בעלויות ההובלה והיבוא דרך המעברים. אלחויטי אמר כי ישנם מוסדות החלו לחלק שוברי קנייה כדי לאפשר למשפחות לרכוש בגדים במסגרת תוכניות הסיוע ההומניטרי, אולם הדגיש כי הצורך עדיין גדול בהרבה מהמשאבים הזמינים (אלערבי אלג’דיד, 19 במאי 2026).

• מיתון קשה לקראת החג נרשם גם בתחום הבהמות המיועדות לשחיטה: הסוחר סאלם צ’היר הסביר כי מחיר כבש בודד עלה מכ-1,500 שקל לפני המלחמה לכ-15 אלף שקל כיום, דבר שהוביל לירידה בביקוש לבהמות לקורבן לפחות מחמישה בהשוואה לשנים קודמות. הוא הוסיף כי פעולות הקנייה והמכירה נעשות במזומן בלבד, מה שמגביר את הקושי עבור אזרחים וארגוני צדקה להשיג בעלי חיים לקורבן (אולטרה פלסטין, 20 במאי 2026). מגדלי צאן ברצועה ציינו כי מדובר בשנה השלישית ברציפות שבה אין קורבנות בחג ברצועה בשל איסור על ייבוא בעלי חיים ו”השמדת” הצאן במהלך המלחמה. לפי משרד החקלאות של חמאס, מספר הכבשים והעזים ברצועה ירד מ- 60 אלף לפני המלחמה ל-3,000 בלבד, בעוד שמרבית הפרות והעגלים “כמעט נעלמו”. כמו כן, מחירי הצאן לקורבן עלו ל- 7,000 דולר, לאחר שנעו בין 500 ל-600 דולרים לפני המלחמה (סוכנות שהאב, 25 במאי 2026).
• בית המשפט העליון בישראל החליט לדחות את העתירה של 37 ארגונים לא ממשלתיים זרים, בהם רופאים ללא גבולות, הפועלים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, שהתנגדו לדרישת המדינה לעבור הליך רישום וסינון חדש, הכולל מסירת פרטי עובדים פלסטינים כתנאי להמשך פעילותם. בית המשפט קיבל את טענת ישראל כי ההליך נועד למנוע חדירה של חמאס לארגונים הומניטריים ושימוש בהם כמסווה לפעילות טרור, בעוד הארגונים ועורכי דינם טענו שהדרישה מסכנת את עובדיהם ופוגעת ביכולת להכניס סיוע, ציוד רפואי וצוותים זרים לשטחים (אלערביה, 20 במאי 2026).
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) שלח מכתב לתוכנית המזון העולמית של האו”ם (WFP) בדרישה להפסיק לאלתר את העברות הדלק וכל תמיכה אחרת לארגון הסיוע התורכי IHH ברצועה, המוגדר כארגון טרור (חשבון X של מתפ”ש, 21 במאי 2026). דובר סוכנות האו”ם מסר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הדרישה תפגע בסיוע ליותר מ-166 אלף איש, בהם כ-111 אלף המקבלים ארוחות חמות מדי יום וכ-55 אלף נשים הרות, מניקות וילדים צעירים בסיכון (אלערביה, 22 במאי 2026).
• מנכ”ל לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועה, אסמאעיל אלת’ואבתה, שב והאשים את ישראל כי היא נוקטת מדיניות שיטתית של שימוש במזון, בתרופות ובסיוע הומניטרי ככלי לחץ וסחיטה מדינית, לאחר שטען כי ישנה ירידה חדה ומסוכנת במספר משאיות הסיוע המורשות להיכנס לרצועת עזה עקב ההגבלות שנוקטת ישראל. לדבריו, מאז כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף באוקטובר 2025, ישראל אפשרה את כניסתן של רק 37 אחוז מהמשאיות שהיו אמורות להיכנס (48,636 משאיות מתוך 131,400), ומתחילת מאי 2026 עד ל-18 במאי היא אפשרה רק ל-25 אחוז מהמשאיות להיכנס (2,719 משאיות מתוך 10,800) (חשבון X של אסמאעיל אלת’ואבתה, 19 במאי 2026). בהמשך, לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס מסרה כי בין 21-15 במאי נכנסו רק 1,287 משאיות מתוך 4,200 שהיו אמורות להיכנס (30%), מתוכן 693 משאיות סיוע, 35 מכליות דלק ו-559 משאיות עם סחורות (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית ברצועה, 22 במאי 2026).
• משרד הבריאות הפלסטיני הודיע על חידוש התוכנית הלאומית להשתלת קרנית ברצועת עזה, לאחר שלוש שנות הפסקה. הניתוחים חודשו בבית החולים המיוחד לעיניים בעיר עזה, בהובלת ד”ר חסאם דאוד, למרות מחסור חריף בציוד רפואי, תרופות וכלים כירורגיים. הצלחת הניתוחים הראשונים מוצגת כסמל ליכולת המקומית להתגבר על תנאי ההרס ו”המצור”, וכבשורה למאות מטופלים שאיבדו את ראייתם וממתינים לטיפול (אלקדס, 25 במאי 2026).

משילות אזרחית

• תת השר במשרד לפיתוח חברתי של חמאס ברצועת עזה, ריאצ’ אלביטאר, אמר כי שיעור העוני ברצועה עולה על תשעים אחוז מהאוכלוסייה, במקביל לקריסה כמעט מוחלטת של הפעילות הכלכלית ועלייה בשיעורי האבטלה לרמות חסרות תקדים, העולות על שמונים אחוז, לפי הערכות שונות. לדבריו, משרדו פועל במסגרת תוכנית חירום רב-צירית הכוללת: ניהול וניטור של מרכזי המקלט; מתן שירותים חברתיים בתוכם; הגנה על ילדים, נשים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות; מתן תמיכה נפשית וסוציאלית לנפגעי המלחמה; תיאום עם ארגונים בינלאומיים ומקומיים לחלוקת סיוע במזון ובכסף; מעקב אחר מקרים של יתומים ומשפחות ללא מפרנס; ניטור מקרים הומניטריים דחופים ומתן מענה מהיר להם; ארגון מסדי נתונים של משפחות ועקורים, ותמיכה ביוזמות הגנה קהילתיות. לדבריו, נושא המקלט הוא אחד הנושאים המורכבים ביותר, וישנם כמיליון בני אדם בתוך מרכזי המקלט (אלג’זירה.נט, 20 במאי 2026).
• מפקד משטרת עזה, “עקיד” ג’מאל אבו כמיל, אמר כי יש עלייה בפשיעה עקב התנאים הכלכליים, הרעב והקריסה החברתית בשל המלחמה, אך הוא הדגיש כי שיעור הפשיעה ברצועת עזה לא עולה על שני אחוזים. לדבריו, “המודעות הציבורית” מילאה תפקיד מכריע במניעת התפשטות הפשע המאורגן. כמו כן, אמר כי המשטרה, בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, ממשיכה לרדוף אחר “סוחרי המלחמה” ואוגרי הסחורות, שמנצלים את סבל האזרחים על ידי גניבת הסיוע או מכירתו במחירים מופרזים. אבו כמיל הדגיש כי המשטרה פרוסה בשטח, וקיימת פעילות של משטרת התנועה והעיריות כדי לווסת את התנועה ברחובות ולהקל על תנועת האזרחים. בנוגע לבתי הכלא, הוא אמר כי מרכזי המעצר פועלים במקומות חלופיים ובטוחים במידת האפשר. הוא הוסיף כי המחלקה למאבק בסמים ממשיכה לרדוף אחר סוחרים ומעורבים בתחום, ותופעת הסמים לא הפכה לאיום נרחב הודות למודעות הציבורית ולעלותם הגבוהה של הסמים (פלסטין און ליין, 20 במאי 2026).

משילות ביטחונית

• כוח “ראדע” של “ביטחון ההתנגדות” של חמאס הודיע כי הוא נותן לחברי “הכנופיות המשתפות פעולה” הזדמנות אחרונה להסגיר עצמם לפני שיהיה מאוחר מדי (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 21 במאי 2026). בעקבות זאת, נטען כי התקבלו עשר בקשות מפעילים המבקשים “להסדיר את מצבם ולשוב לחיק עמם” (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 23 במאי 2026).
• מנגד, מנגנון הכוחות המיוחדים במיליציית “הצבא העממי”, בפיקודו של אשרף אלמנסי, הודיע כי הוא נותן הזדמנות לפעילי חמאס ברצועה “לחזור בתשובה” ולמסור את נשקיהם, וקרא להם להגיע למטה הראשי של ההתארגנות בצפון רצועת עזה. ההודעה העמידה בפני פעילי חמאס ברירה: להיכנע ולחזור לחיים נורמליים או להתמודד עם גורל לא ידוע שבו חרטה היא חסרת תועלת (דף הפייסבוק של “הצבא העממי במחוז צפון הרצועה”, 22 במאי 2026).
• בעקבות התגברות הפקודות הישראליות לפנות אזורים אזרחיים בתוך רצועת עזה לקראת הפצצתם, הזהיר “ביטחון ההתנגדות” מפני ניצול מצב הפאניקה והבלבול על ידי “האויב” כדי לבצע פעולות ביטחוניות או תנועות חשודות באמצעות ה”כנופיות משתפות הפעולה”. מנגנון הביטחון וקרא לתושבים להיות ערניים לכל תנועה חשודה של כלי רכב, אופנועים או אנשים, ולדווח עליה מיד (ערוץ הטלגרם “אלחארס”, 22 במאי 2026).

• ב-19 במאי 2026, השלימו כוחות חיל הים הישראלי את ההשתלטות על כשישים כלי שיט שהשתייכו ל”משט החוסן העולמי” שניסו להגיע לרצועת עזה. כל 430 הפעילים הועברו לישראל והוחזקו במשך כיממה בכלא קציעות לפני שגורשו מהארץ בטיסות לתורכיה. בשירות בתי הסוהר בישראל הכחישו את טענות מארגני המשט על תקיפות מיניות והתעללות נגד חלק מהפעילים העצורים והדגישו כי הם הוחזקו בהתאם לחוק וזכו לטיפול רפואי לפי הצורך (חשבון X של משרד החוץ ותקשורת ישראלית, 22-19 במאי 2026).
• חמאס פרסמה הודעת גינוי על “סצנות העינויים וההשפלה שנעשו תחת פיקוח השר הציוני הפושע בן גביר” בעת שהגיע לבקר במתקן הכליאה שבו הוחזקו פעילי המשט. בהודעה נאמר כי המראות היו “ביטוי של ניוון מוסרי וסדיזם ששולט במנטליות של מנהיגי הישות הציונית הפושעת”, וכי מדובר בניסיון לשבור את רצון הפעילים. בחמאס קראו לקהילה הבינלאומית, לאו”ם ולמוסדות זכויות האדם לתעד את “הפשעים וההפרות” ולהגיש תלונות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ערוץ הטלגרם של חמאס, 20 במאי 2026). בחמאס גם בירכו על החלטת מספר מדינות אירופיות לאסור את כניסת השר בן גביר לשטחן בעקבות הטענות להתעללות בפעילי המשט הצמוד וקראו להרחיב את הסנקציות על כלל חברי ממשלת ישראל (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 23 במאי 2026).

• במקביל, משרד האוצר האמריקאי הודיע על הטלת סנקציות נגד ארבעה אישים הקשורים למשטים שניסו להגיע לרצועת עזה, בטענה שמדובר ב”משט טרור” שנועד לערער את מאמצי ממשל טראמפ לקדם הסדר אזורי. לפי ההודעה, מארגני המשט הם בכירים בארגון “הוועידה העממית של הפלסטינים בתפוצות” (PCPA), שהוקם בכספי חמאס ומוכוון על ידה. בנוסף, חלק מראשי המשט הם בכירים בארגון צאמדון, שהוצג כחברת קש של החזית העממית לשחרור פלסטין. בין ארבעת האנשים שהוטלו עליהם סנקציות נמצא סיף אבו כשכ, שהשתתף במשט וגם היה עצור בישראל לאחר סיכול הניסיון הקודם של המשט בתחילת מאי 2026. בנוסף, הוטלו סנקציות גם על “אגודת חכמי הדת של פלסטין” בעזה והיו”ר שלה, בכיר חמאס מרואן אבו ראס (אתר משרד האוצר האמריקאי, 19 במאי 2026).

• “גורמים בחמאס” מסרו כי בבחירות לראשות הלשכה המדינית של חמאס הופיעה לראשונה תופעת “הפתקים הריקים”. לפי “מקורות בחמאס”, ריבוי הפתקים הריקים אינו מקרי אלא הם מבטאים מחאה נגד מדיניות התנועה ורצון להנהגה צעירה יותר, או משקפים התנגדות לעצם בחירת ראש זמני והעדפה להמתין לבחירות מקיפות (אלשרק אלאוסט, 19 במאי 2026).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת ברחבי יהודה שומרון, במסגרתה נעצרו שלושה מחבלי חמאס בחברון בחשד שתכננו לבצע פיגועי ירי, ובדיר אלע’צון נעצר מחבל שפעל להקמת התארגנות טרור. בנוסף, נתפסו כלי נשק ותחמושת רבה ונעצרו שני חשודים בכפר סואחרה, וסוכלה הברחת 26 אקדחים ומחסניות ליד גבול ירדן (דובר צה”ל ודוברות משטרת ישראל, 25-18 במאי 2026). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי כוחות הביטחון הישראליים פעלו באזור שכם וכפריה וביצעו מעצרים, חסימות תנועה, וחיפושים בבתים. כמו כן, דווח כי הכוחות עצרו חתן בברטעה, צפונית לג’נין (ופא, 23-22 במאי 2026).

     
מימין: 26 אקדחים שנתפסו סמוך לגבול עם ירדן. משמאל: רובים ותחמושת שנמצאו בכפר סואחרה
(דוברות משטרת ישראל 22-21 במאי 2026)

אירועי טרור יהודי

• בשבוע האחרון נמשכו תקריות של טרור יהודי וחיכוכים אלימים בין מתיישבים יהודים לבין תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון: דווח על ירי לעבר כלי רכב פלסטיניים סמוך לצומת הכפר ג’ית, מזרחית לקלקיליה ועל ירי לעבר בתים באזור אלמסעודיה, צפונית-מערבית לשכם; בחלחול, מתפרעים יהודים הציתו כלי רכב של פלסטינים וריססו כתובות גזעניות (ערוץ הטלגרם של ההסברה הצבאית של גדודי עז אלדין אלקסאם, 21 במאי 2026); באבו נג’ם, דרום מזרחית לבית לחם, דווח על יידיו אבנים לעבר בתי תושבים, ועל פציעת תושב מקומי; במסאפר יטא, סמוך לחברון, נגנב ציוד חקלאי, הותקפה פעילה זרה, ונגרמו נזקים לעצים וליבולים; בוואדי אלחיאת, מערבית לאלעוג’ה, נכנסו מתפרעים יהודים למתחם, ערכו חיפוש באחד הבתים וגנבו כ-5,000 שקלים; בסעיר ובח’רבת מסעוד, מתיישבים יהודים חמושים הסתובבו בין בתי התושבים ואיימו בירי; באזור סלפית, נכרתו יותר מארבעים עצי זית מניבים (ופא, 25-22 במאי 2026).

פעילות מדינית

• האו”ם הודיע כי השגריר הפלסטיני באו”ם, ריאצ’ מנצור, הסיר את מועמדותו לתפקיד סגן נשיא העצרת הכללית של האו”ם, ושגריר לבנון יתפוס את מקומו. לדברי “מקור המעורה בנושא”, המשלחת הפלסטינית מסרה, באמצעות מדינה ערבית, כי מנצור יימנע מלהתמודד על תפקיד סגן נשיא העצרת הכללית בשנתיים הקרובות, ככל הנראה ברמיזה לסיום כהונתו של הנשיא טראמפ. דובר נשיא העצרת הכללית אישר כי המשלחת הפלסטינית הסירה את המועמדות (אתר NPR, 22 במאי 2026). להחלטה קדם לחץ מצד ממשל טראמפ על המשלחת הפלסטינית לאו״ם. במברק פנימי של מחלקת המדינה נחשף כי הדיפלומטים בשגרירות ארה”ב בירושלים הונחו להזהיר את הרשות הפלסטינית כי אם המועמדות לא תוסר, וושינגטון עשויה לבחון מחדש את ההקלות שניתנו לפקידי המשלחת הפלסטינית בנושא ויזות. נטען כי המועמדות “מלבה מתחים” ועלולה לפגוע בתוכנית טראמפ ברצועת עזה. כמו כן, הובע חשש אמריקאי שהפלסטינים ינצלו את התפקיד כדי לנהל מושבים בעלי פרופיל גבוה, כולל בנושאי המזרח התיכון (רויטרס בערבית, 21 במאי 2026).
• סגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’, שוחח עם שר המודיעין המצרי, חסן רשאד, שהביע תקווה כי תוצאות הוועידה השמינית של תנועת פתח יספקו תמריץ חזק ל”איחוד הבית הפלסטיני מבפנים”, לחיזוק אחדות פתח ולשיפור האחדות הלאומית הפלסטינית. רשאד גם אישר את תמיכת מצרים בעם הפלסטיני ובמאבקו להשגת זכויותיו הלאומיות. כמו כן, הוא שוחח עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, על פעילות כוחות הביטחון הישראליים ביהודה ושומרון וברצועת עזה ועל הדרכים לפעול בשיתוף פעולה עם מדינות ערב והקהילה הבינלאומית כדי למצוא דרך פוליטית שתביא לסיום הסכסוך וליישום החלטות בינלאומיות. לברוב בירך את אלשיח’ על הצלחת הוועידה השמינית של פתח, והביע תקווה שזה יהיה צעד לקראת השגת אחדות לאומית פלס’. בנוסף, הדגיש כי פתרון שתי המדינות הינו הפתרון לסיום הסכסוך והדגיש את “מחויבות רוסיה” לחוק הבינלאומי וללגיטימציה הבינלאומית (חשבון X של חסין אלשיח’, 21 במאי 2026).
• לשכת יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בירכה על ההודעה של שבע מדינות מערביות שקראו לישראל לעצור את הרחבת היישובים ביהודה ושומרון ולבלום את אלימות המתיישבים נגד פלסטינים, שלטענתן הגיעה לרמות חסרות תקדים. המדינות גם האשימו את ממשלת ישראל בהחרפת חוסר היציבות ביהודה ושומרון ובפגיעה בסיכויים לפתרון שתי המדינות, והזהירו כי פרויקט E1 (החיבור בין ירושלים למעלה אדומים) מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי. בלשכת אבו מאזן קראו להפוך את העמדות החשובות בהודעה לצעדים מעשיים במטרה להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את צעדיה (ופא, 22 במאי 2026).
• יו”ר רשות המקרקעין ברשות הפלסטינית, השר עלאא’ אלתמימי, ויו”ר הרשות “למאבק בגדר ובהתנחלויות”, השר מא’יד שעבאן, ערכו ביקור הזדהות בכפר ח’אן אלאחמר. השניים הדגישו כי החלטת ישראל לפנות את ח’אן אלאחמר היא “הכרזת מלחמה” על הנוכחות הפלסטינית וצעד חדש ב”פרויקט הסיפוח והקולוניזציה”. במהלך הביקור נערכה שיחת טלפון עם ראש ממשלת הרשות, מחמד מצטפא, שהדגיש את תמיכתה המלאה של הממשלה בתושבים, את מחויבותה לספק את כל הצרכים הדרושים לחיזוק עמידתם האיתנה על אדמתם, ואת המשך מאמציה המדיניים והמשפטיים להתמודד עם “המזימות לעקירה בכפייה” (ופא, 20 במאי 2026). גם חמאס גינתה את ההוראה לפנות את ח’אן אלאחמר והציגה אותה כחלק מ”תוכנית ישראלית לחלוקת הגדה, בידוד ירושלים והרחבת ההתנחלויות”. חמאס קראה לאחדות פלסטינית ולגיבוש “תכנית התנגדות” מול צעדי ישראל (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 19 במאי 2026).
• בכיר פתח ויו”ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית ג’בריל רג’וב, נפגש באנקרה עם שר החוץ התורכי, האקן פידאן, ודן עמו בהתפתחויות בזירה הפלסטינית, על רקע הלחימה ברצועת עזה וההסלמה ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. פידאן בירך את פתח על ועידתה ואת רג’וב על בחירתו מחדש לוועד המרכזי, והדגיש את תמיכת תורכיה בזכויות הפלסטינים ובמאמצים לסיום הלחימה ולהקלה הומניטרית. רג’וב קרא למהלך בינלאומי תקיף יותר נגד ישראל, מעבר לגינויים, וטען כי יש לפעול להגנה בינלאומית על הפלסטינים ולשמירת זכויותיהם הלאומיות. הוא הדגיש כי סיום הפילוג הפנים-פלסטיני הוא יעד דחוף, וכי השלב הבא צריך להתבסס על השבת הלגיטימיות הפלסטינית ועל עקרון “מדינה אחת ונשק אחד” (ופא 25 במאי 2026).

סוגיית התשלום למשפחות הרוגים, פצועים ואסירים

• מראד שמרוח’, דובר מטעם הפצועים הפלסטינים, מסר כי הושג הסכם עם ממשלת הרשות הפלסטינית על תשלום חד-פעמי של 1,500 שקל לכל משפחה של שהידים, אסירים ופצועים ועל פתיחת דיאלוג בנושא התשלומים אחרי חג הקורבן. הסיכום הגיע אחרי שהפצועים קיימו שביתת שבת מול מטה הממשלה בראמאללה במחאה על קיצוץ המשכורות. לדברי שמרוח’, הם דורשים כי התשלום לשלוש הקבוצות יתבצע על ידי המשרד לענייני משפחות שהידים ופצועים, ובמסגרת אש”ף, ולא יועבר לקרן להעצמה כלכלית, כפי שהורה יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן (רדיו עלם, 21 במאי 2026). עם זאת, מנתצר אבו ע’ליון, פעיל פתח ששוחרר מהכלא הישראלי וגורש למצרים, הביע תסכול מכך שהובטח כי המשכורות ישולמו רק לאחר חג הקורבן. הוא תהה אם “גם החג יידחה לשבוע הבא?” והוסיף כי “כל פעם נותנים לנו הבטחות, אבל עדיין לא ראינו כלום מהמשכורות שלנו” (סוכנות קדס, 25 במאי 2026).