מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 בנובמבר – 3 בדצמבר 2024)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• במהלך השבוע האחרון, המשיכה פעילות צה”ל להתמקד בצפון רצועת עזה, במקביל לפעילות השוטפת באזור רפיח שבדרום הרצועה, באזור “מסדרון נצרים” במרכז הרצועה ותקיפות נגד יעדי טרור באזורים נוספים ברצועה. כוחות צה”ל פגעו בעשרות פעילי טרור של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) מהאוויר ומהקרקע, בהם פעילים שהיו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. כמו כן, הכוחות איתרו והשמידו כמויות גדולות של אמצעי לחימה (אמל”ח) ותשתיות טרור נוספות. שני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בצפון הרצועה (דובר צה”ל, 26 בנובמבר-3 בדצמבר 2024).
• צפון רצועת עזה: כוחות צה”ל המשיכו את הפעילות הנרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא. הכוחות סיכלו פעילי טרור ותקפו עשרות מחסני אמצעי לחימה, מבנים צבאיים ותשתיות טרור מרכזיות של חמאס. הכוחות סיכלו פעיל חמאס שניסה לשגר רקטות לעבר שטח ישראל ממבנה הנמצא בסמוך למחסן אמל”ח במחנה ג’באליא וסיכלו פעילי טרור נוספים שהתבצרו במחסן. במסגרת הפעילות, כוחות צה”ל גם אפשרו לאלפי תושבים פלסטינים לנוע דרומה באופן בטוח. במהלך הבדיקות, נעצרו פעילי טרור רבים והועברו לחקירה (דובר צה”ל, 26 בנובמבר- 3 בדצמבר 2024).

   
מימין: רקטות מוכנות לשיגור. משמאל: זיהוי של פעיל הטרור מכוון את הרקטות (דובר צה”ל, 28 בנובמבר 2024)

• כלי תקשורת פלסטיניים טענו כי פעילות צה”ל גרמה לנזקים רבים ולפגיעה קשה באוכלוסייה מאחר שהכוחות כבר אינם מתמקדים בפגיעה בפעילי טרור, אלא תוקפים כל מקום שבו הם מזהים תנועה, ללא מתן התרעה מוקדמת (אלאיאם, 1 בדצמבר 2024; ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 30 בנובמבר 2024). ב-29 בנובמבר 2024, נטען כי לפחות 75 בני אדם נהרגו בפיצוץ של בני מבני מגורים במשרוע בית לאהיא (סוכנות אנטוליה, 29 בנובמבר 2024; אלאיאם, 1 בדצמבר 2024).
• רשויות חמאס ברצועת עזה גם האשימו את ישראל בפגיעה מכוונת במערכת הבריאות ובמניעת העברת סיוע רפואי ותרופות. מרואן אלהמץ, מנכ”ל בתי החולים ברצועת עזה מטעם חמאס, הזהיר כי המצב הבריאותי ברצועה “קטסטרופלי” וכי לבתי החולים יש מחסור חמור בתרופות (אלג’זירה, 28 בנובמבר 2024)
• מרכז רצועת עזה: כוחות צה”ל המשיכו בפשיטות ממוקדות נגד תשתיות טרור ועמדות צבאיות של חמאס והשמידו אמצעי לחימה. הכוחות גם סיכלו פעילי טרור רבים, בהם לפחות שבעה פעילי חמאס שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 3 בדצמבר 2024).
• ב-26 בנובמבר 2024, דיווחו כלי תקשורת פלסטיניים כי 11 בני אדם נהרגו ושלושים נפצעו בתקיפה אווירית ישראלית על בית הספר אלחֻריה, ששימש כמקלט לפליטים בשכונת אלזיתון בדרום-מזרח העיר עזה (צפא, 26 בנובמבר 2024); ב-29 בנובמבר 2024, דווח כי טנקים של צה”ל פשטו על מחנה הפליטים אלנציראת, ונסוגו לאחר מספר שעות כשהם מותירים הרס רב. נטען כי כוחות החילוץ פינו גופות של 19 פלסטינים לאחר נסיגת כוחות צה”ל מהאזורים הצפוניים של המחנה (סוכנות אנטוליה, 29 בנובמבר 2024; רויטרס, 29 בנובמבר 2024).

פעילות נגד תשתיות חמאס ביעדים אזרחיים

• כוחות צה”ל המשיכו לפעול נגד פעילי טרור ותשתיות טרור שעשו שימוש במתקנים אזרחיים ברצועת עזה.^[1] להלן האירועים המרכזיים:
  • ב-27 בנובמבר 2024, פשטו כוחות צה”ל על מבנה ששימש בעבר כבית הספר עוני אלחרת’אני במשרוע בית לאהיה. הכוחות סיכלו פעילי טרור חמושים בתקיפות אוויריות ובקרבות פנים אל פנים. במהלך הפעילות, נורה טיל נגד טנקים (נ”ט) לעבר הכוחות מתוך בית החולים האינדונזי הסמוך. לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024). דווח כי כוחות צה”ל כיתרו את בית הספר והורו לעקורים ששהו בו להתפנות לכיוון מערב העיר עזה. במהלך הפינוי, נעצרו מספר גברים (ערוץ הטלגרם QUDSN, 27 בנובמבר 2024). ב-29 בנובמבר 2024, דווח כי כוחות צה”ל הניחו חביות נפץ סמוך לבית הספר ופוצצו אותן, דבר שגרם לנזקים כבדים למבנה בית הספר ולמבנים סמוכים (ערוץ הטלגרם אלשמאל און ליין, 30 בנובמבר 2024; ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 30 בנובמבר 2024).
  • ב-27 בנובמבר 2024, סיכל כלי טיס של חיל האוויר את מא’מן אלג’עברי, בכיר במערך הצליפה בחטיבת העיר עזה של חמאס, אשר פעל בחדר בתוך מבנה ששימש בעבר כבית הספר אלתאבעין. לפי צה”ל, אלג’עברי אחסן אמצעי לחימה רבים בחדר בו פעל (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024). דווח כי התקיפה פגעה בקומות השלישית והרביעית של המבנה, וגרמה ל-12 הרוגים, בהם שניים מבניו של בכיר חמאס, פוזי ברהום (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 27 בנובמבר 2024; אלרסאלה.נט, 27 בנובמבר 2024).
  • ב-30 בנובמבר 2024, תקף חיל האוויר כלי רכב, בו נסע עאהד עזמי קדיח, פעיל חמאס שהשתתף בטבח בקיבוץ ניר עוז במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. דובר צה”ל ציין כי קדיח הועסק בארגון הסיוע המטבח המרכזי העולמי (WCK). נציגי מתאם פעולות הממשלה בשטחים דרשו מבכירים בקהילה הבינלאומית ומראשי ארגון הסיוע הבהרות וביצוע בירור דחוף בנושא העסקת עובדי הארגון שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר ובפעילות טרור נגד ישראל (דובר צה”ל, 30 בנובמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי יחד עם קדיח, נהרגו בתקיפה על כלי הרכב בח’אן יונס עוד שני עובדים מקומיים של ארגון WCK (ערוץ הטלגרם QUDSN, 30 בנובמבר 2024; אלאיאם, 1 בדצמבר 2024). ארגון הסיוע טען כי הם לא היו מודעים על קשר כלשהו של הנוסעים למתקפת חמאס. בשל התקיפה, הודיע הארגון על השהיית פעילותו ברצועת עזה (חשבון X של ארגון World Central Kitchen , 30 בנובמבר 2024).
  • ב-30 בנובמבר 2024, השמיד כלי טיס של חיל האוויר אתר שיגור מוכן להפעלה שהוצב במרחב ההומניטרי בדיר אלבלח, ואשר כוון לעבר דרום הארץ. לאחר התקיפה, נצפתה יציאת רקטות מאתר השיגור, אולם הן לא חצו לשטח ישראל (דובר צה”ל, 30 בנובמבר 2024).

שיגור רקטות

• ב-2 בדצמבר 2024, יירט חיל האוויר רקטה ששוגרה מאזור ח’אן יונס לעבר עוטף עזה (דובר צה”ל, 2 בדצמבר 2024). הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות על הירי לעבר נירים ועין השלושה (ערוץ הטלגרם של עז אלדין אלקסאם, 2 בדצמבר 2024).

• על רקע הפסקת האש בלחימה בין ישראל לחזבאללה בלבנון, שניתקה את תפיסת “אחדות הזירות” שקידם “ציר ההתנגדות”, הביעו בכירים בחמאס את רצונם בהגעה להסכם דומה שיכלול את סיום המלחמה ברצועת עזה וחילופי “שבויים”, אולם טענו כי ישראל היא שמעכבת את השלמת המשא ומתן. להלן התבטאויות מרכזיות:
  • מיד עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש בלבנון ב-27 בנובמבר 2024, מסר “בכיר” בחמאס כי גם התנועה מוכנה להגיע להפסקת אש לאחר שהושג הסכם הפסקת האש עם חזבאללה. הוא ציין כי חמאס עדכנה את המתווכות ממצרים, קטר ותורכיה כי היא נכונה להגיע להסכם ולחתום על “עסקה רצינית” לחילופי “שבויים”. עם זאת, הוא הטיל על ישראל את האחריות בעיכוב ההגעה להסכם (סוכנות הידיעות הצרפתית, 27 בנובמבר 2024).
  • בכיר חמאס, סאמי אבו זהרי, אמר כי התנועה מכבדת את זכותם של לבנון וחזבאללה להגיע להפסקת אש להגנה על תושבי לבנון. הוא ציין כי בחמאס מקווים שההסכם יסלול את הדרך גם להסכם שיסיים את המלחמה נגד ברצועת עזה. אבו זהרי טען כי חמאס גילתה גמישות רבה וכי היא עדיין מחויבת להגיע להסכם לסיום המלחמה, אולם האשים כי ראש הממשלה נתניהו הוא שבורח מהגעה להסכמות” (רויטרס, 27 בנובמבר 2024). בריאיון נוסף, אמר אבו זהרי כי חמאס ממשיכה לשמור על כוחה הצבאי ועל פעילות “ההתנגדות”, על אף התנאים הקשים, והיא מוכנה לשקול חתימה על הסכם הפסקת אש שיכלול הפסקת הלחימה ושיקום הרצועה. לטענתו, מתווכים בינלאומיים, כגון קטר ומצרים, אינם מצליחים להשפיע בשל עמדותיה הבלתי מתפשרות של ישראל (אלעאלם, 29 בנובמבר 2024).
  • נציג חמאס בלבנון, אחמד עבד אלהאדי, מסר כי הסכם הפסקת האש בלבנון עשוי לסלול את הדרך להסכם דומה ברצועת עזה (אלג’זירה, 28 בנובמבר 2024).
  • סגן מזכ”ל הגא”פ, מחמד אלהנדי, אמר בהתייחסו לאפשרות שההסכם בלבנון יוביל גם להפסקת אש ברצועת עזה כי אם ראש הממשלה נתניהו ילך להסכם, הוא מסכן את הקואליציה שלו. הוא הוסיף כי הארגונים הפלסטיניים מוכנים לעסקת חילופי “שבויים” אם “התוקפנות” הישראלית תיפסק וכוחות הצבא הישראלי ייסוגו מעזה (רשת אלג’זירה, 29 בנובמבר 2024).
• דווח כי מצרים הציגה בפני ישראל וחמאס הצעה חדשה במסגרת המשא ומתן, לפיה תתקיים הפסקת אש של 60-45 ימים, במסגרתה יחלו כוחות צה”ל בנסיגה הדרגתית במקביל לפתיחת מעבר רפיח להכנסת סיוע הומניטרי בכמויות גדולות לתוך רצועת עזה. כמו כן, חמאס תעביר רשימות של החטופים שמוחזקים בידי התנועה ובידי ארגונים נוספים ותהליך השחרור יחל כשבוע לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש (אלערבי אלג’דיד, 28 בנובמבר 2024; וול סטריט ג’ורנל, 30 בנובמבר 2024). דווח כי ישראל עשויה לחתום על הסכם ביניים שיאפשר הכנסת סיוע הומניטרי זמני ופריסה מחדש של כוחות צה”ל ללא נסיגה מלאה מהרצועה, תוך הימנעות מפעולות צבאיות מצד ישראל במהלך הפסקת האש, אלא אם תותקף. “גורמים מצריים” העריכו כי ניתן לסיים את ההסכמות הראשוניות בתוך ימים אחדים, תוך המשך תיאום אינטנסיבי עם ארה”ב, טורקיה וקטר )אלאח’באר, 2 בדצמבר 2024)
• במקביל, דווח כי חמאס מוכנה לוויתורים במסגרת המשא ומתן, כולל ויתור על השליטה במעבר רפיח ונכונות לנסיגה ישראלית מדורגת מרצועת עזה:
  • “גורמים אמריקאיים רשמיים” ציינו כי חמאס מתמודדת עם בידוד גובר בעקבות הפסקת האש בלבנון, שהחלישה את חזבאללה. לפי “המקורות”, לאחר מותו של ראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר והפסדים משמעותיים במערכה, התנועה שוקלת גישה גמישה יותר להסכם הפסקת אש, בלחץ מדינות כמו קטר ותורכיה. עם זאת, חמאס נותרת מפולגת בנוגע לעתידה ברצועת עזה ולוויתורים שיידרשו במסגרת הסכם עם ישראל, כשברקע ממשלת ישראל ממשיכה לא להתפשר וממתינה לשינויים הפוליטיים בארה”ב (NY Times , 29 בנובמבר 2024).
  • “מקורות בלעדיים” טענו כי חמאס הפגינה “גמישות רבה” בעקבות פעולותיהם של מצרים ושל גורמים נוספים באזור”, וכי התנועה הסכימה לוותר על שליטתה במעבר רפיח ועל נוכחות חמושה של אנשיה במקום, וגם התחייבה לא להשפיע על תנועת העבודה שם בתקופת המעבר שהוצעה בתרחיש החדש שמקדמת קהיר” (אלערבי אלג’דיד, 28 בנובמבר 2024).
  • “מקורות פלסטיניים” מסרו כי “חמאס פתוחה יותר מאי פעם להפסקת אש”. לדבריהם, התנועה מוכנה להסכם הדרגתי, בדומה להסכם שהושג עם לבנון, ובמסגרתו תתבצע נסיגה ישראלית בהדרגתיות מהרצועה ולא מיידית כמו שהתנועה ביקשה בעבר. “המקורות” הוסיפו כי ההסכם צריך לאפשר לתושבי צפון הרצועה לחזור לבתיהם, ובתמורה התנועה תסכים שהרשות הפלסטינית תהיה אחראית על מעבר רפיח במהלך התקופה הזו (אלשרק אלאוסט, 1 בדצמבר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 44,502 פלסטינים ונפצעו 105,454 נוספים (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 3 בדצמבר 2024).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• ב-1 בדצמבר 2024, הודיע נציב אונר”א, פיליפ לזאריני, על הפסקת העברת הסיוע דרך מעבר כרם שלום, המעבר המרכזי להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בשל השתלטות של חמושים על משאיות מזון. הוא ציין כי זו החלטה קשה המתקבלת בזמן שהרעב ברצועת עזה מחמיר במהירות, והאשים כי “המצור” והעיכובים שמציבות הרשויות הישראליות הופכים את הפעילות ההומניטרית לבלתי אפשרית (חשבון X של פיליפ לזאריני, 1 בדצמבר 2024). מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר בתגובה כי אונר”א תיאמה רק שבעה אחוזים מכלל הסיוע שנכנס לרצועת עזה במהלך נובמבר 2024, וכי עשרות ארגוני סיוע נוספים ממשיכים להעביר את הסיוע ההומניטרי לתושבים הנזקקים דרך מעבר כרם שלום וארבעה מעברים נוספים בין ישראל לבין רצועת עזה (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 1 בדצמבר 2024).
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים עדכן כי ביממה של ה-2 בדצמבר 2024, נכנסו 138 משאיות סיוע לרצועת עזה עם משלוחי מזון, אספקה רפואית, קמח וציוד למחסות העקורים, בנוסף לשש מכליות עם גז בישול. כמו כן, הוכנסו חמישה אמבולנסים שנתרמו על ידי מאע”מ לארגונים בינלאומיים שפועלים ברצועה (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 3 בדצמבר 2024).
• בית החולים שהדאא’ אלאקצא בדיר אלבלח מסר כי נחתם הסכם להקמת בית חולים שדה במטרה לשפר את השירותים הרפואיים לתושבי המחוז. מנהל בית החולים, ד”ר ראאד חסין, הדגיש את מחויבות ההנהלה להרחיב ולפתח את השירותים הרפואיים, והודה לגורמים התומכים בפרויקט על תרומתם המשמעותית לשיפור הטיפול במחוז (ערוץ הטלגרם של אסאמה אלכחלות, 30 בנובמבר 2024).

מחאת הלחם

• ב-29 בנובמבר 2024, נהרגו שתי ילדות ואישה בשל דוחק וצפיפות בניסיון להשיג כיכר לחם במאפיית אלבנא בדיר אלבלח. לאחר האירוע, נמתחה ביקורת חריפה על הנהגת חמאס ברצועת עזה, שהואשמה בניצול הציבור ובאדישות לסבלו, תוך התמקדות במצב המביש של נשות הרצועה שנאלצות לעמוד בתורים משפילים ללחם, לעיתים תוך סיכון חייהן (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 29 בנובמבר 2024).

• על רקע התקרית, הודיעה תוכנית המזון העולמית (WFP) כי היא מפסיקה את פעילותן של כלל המאפיות במחנות מרכז הרצועה בשל מחסור בקמח ובאספקה חיונית. בהודעת הסוכנות נאמר כי התקרית התרחשה “ברגע של ייאוש” כאשר התושבים מנסים להשיג גישה לאספקת המזון ברצועה על רקע המחסור, שנבע משילוב של אי מתן אישורים לצד אלימות גוברת בשטח. הסוכנות גם הפצירה ברשויות לספק את התנאים הבטוחים הנדרשים לצורך ביצוע פעילות הסיוע (אתר WFP, 30 בנובמבר 2024).
• ב-3 בדצמבר 2024, פורסם סרטון בו תושבים מביעים את שביעות רצונם לפתרון משבר התורים למאפיות ברצועת עזה, באמצעות שינוי במתכונת חלוקת שקי הקמח של WFP ואונר”א. החלוקה מתבצעת כעת באיסוף פרטי ממחסנים, במקום חלוקת פיתות במאפיות, תוך תיאום מראש באמצעות מסרונים (אתר האינסטגרם של עמר טבאש, 3 בדצמבר 2024). בהקשר זה, עדכן מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי ב-1 בדצמבר 2024, נכנסו לדרום הרצועה ארבעים משאיות של WFP עם יותר מ-600 טונות של קמח. כמו כן, נמסר כי הארגון אסף 52 משאיות מזון ממעבר ארז מערב עבור צפון רצועת עזה (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 2 בדצמבר 2024).
• רשויות חמאס ברצועת עזה האשימו את תוכנית המזון העולמית בשיתוף פעולה עם ישראל כדי להחריף את המשבר ההומניטרי. בהודעת לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס נאמר כי הסוכנות מסרבת לחלק קמח למאפיות באופן מודע והאשימו את הארגונים הבינלאומיים ברצועת עזה “בכישלון חמור” ובהזדהות עם “הכיבוש” (אלג’זירה, 29 בנובמבר 2024) ; יחידת סהם (חץ) של משרד הפנים של חמאס טענה כי תוכנית המזון מסייעת לישראל “להרעיב את בני עמנו”, ופרסמה תיעודים שמראים לכאורה כי מחסני הסוכנות בדיר אלבלח מלאים במזון שלא חולק לתושבים (ערוץ הטלגרם של יחידת סַהַם – המבצעים המיוחדים 103, 30 בנובמבר 2024).

פעילות נגד פורעי חוק

• יחידת סַהַם של משרד הפנים ברצועת עזה דיווחה כי אנשיה פעלו נגד פורעי חוק בדיר אלבלח ובמחנה הפליטים אלנציראת, וכי הם תקפו והענישו אנשים שהיו מעורבים בגניבת נשק, רכוש ובסחר בסמים. היחידה אף פרסמה סרטונים, בהם תועדו פעיליה יורים ומכים בפומבי תושבים שהואשמו בגניבה מבתים. היחידה הבהירה כי לא תתפשר מול מי שמפר את החוק ומאיים על הביטחון והסדר הציבורי, ותפעל ביד קשה נגד מי שמפרים את החוק ומסכנים את החברה (ערוץ הטלגרם של יחידת סַהַם – המבצעים המיוחדים 103, 28 בנובמבר 2024).
• יחידת “סהם” הודיעה כי יפורסמו שמותיהם של גנבים ושודדים שגנבו מבתים, וכי הם צפויים לעונש חמור ולמעקב ביטחוני. כמו כן, הסוחרים הוזהרו כי ינקטו צעדים חריפים נגד כל סוחר שינצל את מצב וימכור במחירים מופרזת וכי “יישברו רגליו באמצע השוק וסחורתו תוחרם” (ערוץ הטלגרם של יחידת סַהַם – כוחות מיוחדים 103, 1 בדצמבר 2024).

• ב-30 בנובמבר 2024, הגיעו לקהיר משלחות של חמאס, פתח והגא”פ לשיחות בהובלת בכירי המודיעין הכללי המצרי בניסיון ליישב את נקודות המחלוקת סביב הקמת ועדה משותפת לניהול רצועת עזה לאחר הפסקת המלחמה (אלערבי אלג’דיד, 30 בנובמבר 2024). כלי תקשורת ערביים דיווחו כי נציגי חמאס ופתח סיכמו על הקמת “ועדת תמיכה קהילתית” שמקור הסמכות שלה יהיה ממשלת הרשות הפלסטינית וכי היא תיישם את האחדות בין רצועת עזה לבין שאר השטחים הפלסטיניים. להלן עיקרי מסמך הטיוטה על הקמת הוועדה (אלמיאדין, 2 בדצמבר 2024; אלערבי אלג’דיד, 3 בדצמבר 2024; אלערביה, 3 בדצמבר 2024):
  • הוועדה תוקם על בסיס הסכמה לאומית והיא תחל לפעול לאחר פגישה של כל הארגונים הפלסטיניים בקהיר כדי לגבש סופית את אופן הקמתה. יו”ר הרשות הפלסטינית יפרסם צו נשיאותי על מינוי הוועדה והיא תפעל בהתאם לחוקי “מדינת פלסטין”.
  • הוועדה תורכב מ-15-10 חברים, שהוגדרו בתור “אישים לאומיים בעלי יכולת וידועים ביושרם, בניסיונם ובשקיפותם” והם בעלי ניסיון מגוון, יכולות והתמחויות לניהול של עבודה ציבורית בכל התחומים.
  • הוועדה תספק את כל השירותים והצרכים הבסיסים של תושבי הרצועה, כולל טיפול בהשלכות המלחמה ובפעולות השיקום, וזאת תוך תיאום עם גורמים מקומיים ואחרים.
  • הוועדה תהיה אחראית על כל תחומי הפעילות האזרחיים, ובהם בריאות, כלכלה, חינוך, חקלאות, שירותים ציבוריים ומתקנים חיוניים נוספים.
  • הפעילות בנמלי הים של רצועת עזה תתבצע בתיאום עם ישראל, בהתאם למנגנון שהיה בתוקף עד מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. גם מעבר רפיח יפעל בהתאם להסכם משנת 2005, לפיו האחריות היא של הרשות הפלסטינית.

פיגועים

פיגוע ירי באזור אריאל

• ב-29 בנובמבר 2024, ירה פלסטיני חמוש לעבר אוטובוס ישראלי בצומת גיתי אבישר, סמוך לאריאל. כתוצאה מכך, נפצעו תשעה בני אדם, בהם ארבעה חיילי צה”ל. כוחות הביטחון הישראליים הרגו את המפגע החמוש (דובר צה”ל, 29 בנובמבר 2024). הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות על פיגוע הירי והודיעה כי המפגע הוא סאמר מחמד אחמד חסין, בן 46, תושב הכפר עינבוס שבמחוז שכם (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 29 בנובמבר 2024). “מקורות” בכפר עינבוס מסרו כי חסין שימש כאימאם המסגד, היה מוכר כפעיל חמאס ואף נעצר בעבר על ידי ישראל והרשות הפלסטינית (ערוץ הטלגרם חדשות שכם, 29 בנובמבר 2024).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. הכוחות עצרו עשרות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, איתרו אמצעי לחימה וכספים למימון פעולות טרור (דובר צה”ל, 26 בנובמבר-3 בדצמבר 2024). להלן ההתפתחויות העיקריות:
  • כוחות הביטחון הישראליים תפסו אמצעי לחימה שמקורם באיראן, אשר היו מיועדים לפעילי טרור מאזור ג’נין. כמו כן, אותר מקום נוסף, בו הוטמן רוב המשלוח, שכלל גם אמצעי לחימה מפרי איזון, בהם רקטות, כשבעים מטעני כלימגור רבי עוצמה מסוגים שונים, חלקם עם מערכות הפעלה אלחוטיות, פצצות ומשגרי מרגמות, מטולי RPG, רובי צלפים ואמצעי לחימה נוספים. נמסר כי אמצעי הלחימה נשלחו על ידי אגף 4000, אגף המבצעים המיוחדים בארגון המודיעין של משמרות המהפכה האיראניים, ועל ידי יחידת המבצעים המיוחדים בכוח קדס על אדמת סוריה (18840) (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024).

     
אמצעי הלחימה שמקורם באיראן שנתפסו על ידי כוחות הביטחון הישראליים (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024)

• • ב-27 בנובמבר 2024, זיהו כוחות צה”ל רחפן שחצה את הגבול משטח מצרים לישראל. הכוחות הפילו את הרחפן, עליו התגלו ארבעה רובים, חמש מחסניות ומאות קליעים (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024).
  • ב-1 בדצמבר 2024, כלי טיס של חיל האוויר סוכלה חוליית טרור שאחראית למספר פיגועי ירי באזור הגלבוע. ראש החוליה, ואיל לחלוח, בן 31 מקבאטיה, היה מעורב גם בפיגוע הירי בצומת מחולה ב-11 באוגוסט 2024, בו נרצח אזרח ישראלי ונפצע אזרח נוסף. כוחות הביטחון הישראליים איתרו שלושה נשקים על גופות ההרוגים, ובנוסף התגלו במקום חלקי נשק נוספים, וסטים וחומרים להכנת מטענים (דובר צה״ל, 1 בדצמבר 2024). חטיבת קבאטיה של הזרוע הצבאית של הגא”פ הודיעה כי ארבעת ההרוגים בתקיפה האווירית היו פעילים שלה, בהם ואא’ל אבו אדריס, שהיה ממייסדי החטיבה (ערוץ הטלגרם דיוני קבאטיה מסביב לשעון, 1 בדצמבר 2024). חמאס הודיעה כי ואא’ל חסן לחלוח היה פעיל שלה ואחראי לפיגוע במחולה (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 2 בדצמבר 2024).

     
אמצעי לחימה שהתגלו בקרב פעילי הטרור שסוכלו (דובר צה”ל, 1 בדצמבר 2024)

• • ב-3 בדצמבר 2024, תקף כלי טיס של חיל האוויר חוליית פעילי טרור באזור עקאבא שבצפון בקעת הירדן (דובר צה”ל, 3 בנובמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי ישנם שני הרוגים בתקיפה נגד כלי הרכב בעקאבא. לאחר מכן, דווח כי כוחות הביטחון הישראליים, פשטו על בית החולים התורכי בטובאס, לשם הובאו גופות ההרוגים ופצוע נוסף, ועצרו שני רופאים. הזרוע הצבאית של חמאס מסרה כי אנשיה ניהלו חילופי אש עם כוחות הביטחון (ערוץ אלאקצא וסוכנות קדס, 3 בדצמבר 2024).

אישום נגד ערבי-ישראלי על חברות בדאעש

• כתב אישום על חברות בארגון טרור, הסתה לטרור ועבירות ביטחוניות נוספות הוגש נגד מחמד עמאש, אזרח ישראלי תושב ג’סר אלזרקא, שנעצר בחשד שנשבע אמונים לדאעש. לפי החקירה, עמאש, סטודנט במכללה בבאר שבע, הפעיל פרופילים ברשתות החברתיות, בהם שיתף תכנים של דאעש וקרא לביצוע פיגועי טרור (דוברות שב”כ ומשטרה, 29 בנובמבר 2024).

פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית

• ב-3 בדצמבר 2024, דיווחו “מקורות מקומיים” כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בג’נין “חטפו” את האסיר המשוחרר, עמאד אבו אלהיג’א, והעבירו אותו למקום בלתי ידוע. אלהיג’א הוא בנו של בכיר חמאס, ג’מאל אבו אלהיג’א, שמרצה מאסר עולם בישראל מאז שנת 2002, וגם שני אחיו של אבו אלהיג’א כלואים בישראל ואח נוסף סוכל על ידי כוחות הביטחון הישראליים ב-2018 (אלשאהד, 3 בדצמבר 2024; ערוץ הטלגרם של המרכז הפלסטיני לתקשורת, 3 בדצמבר 2024).

הצהרה של אבו מאזן על מינוי ממלא מקום

• ב-27 בנובמבר 2024, פרסם יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הצהרה חוקתית, לפיה במקרה של נבצרות של יו”ר הרשות, בהיעדר מועצה מחוקקת, יו”ר המועצה הלאומית הפלסטינית (כיום – רוחי פתוח) ימלא את התפקיד זמנית עד לקיום בחירות לנשיאות בתוך 90 יום, בהתאם לחוק הבחירות הפלסטיני. אם לא יהיה ניתן לקיים את הבחירות בתקופה זו בשל “כוח עליון”, המועצה המרכזית הפלסטינית תוכל להאריך את ייפוי הכוח פעם אחת בלבד. אבו מאזן ציין שחופש האדם ושלטון החוק וחיזוק ערכי השוויון, הדמוקרטיה הפלורליסטית והצדק החברתי, הם “הבסיס ללגיטימיות של כל מערכת ממשל שמובילה את המדינה לתקופה הבאה של ההיסטוריה של עמנו” (ופא, 27 בנובמבר 2024).
• “מקורות” מסרו כי ההחלטה של אבו מאזן הגיעה לאחר סירוב חברי הוועד המרכזי של פתח לבחור סגן מחשש לסכסוכים פנימיים. לדבריהם, אבו מאזן ביקש שהוועד המרכזי יבחר שלושה מחבריו, מתוכם ייבחר סגן היו”ר, וזאת על רקע הלחץ האמריקאי והערבי לביצוע רפורמה ברשות הפלסטינית. לפי “המקורות”, ההצהרה נועדה למנוע את מינוי מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, לסגנו של אבו מאזן ולקדם את העברת השלטון “בצורה שלווה ודמוקרטית” (אלערבי אלג’דיד, 29 בנובמבר 2024).
• החלטת אבו מאזן עוררה תגובות מגוונות בתוך אש”ף. חלק מהבכירים שיבחו את אבו מאזן וציינו כי מדובר במהלך נדרש כדי להבטיח את יציבות המערכת הפוליטית. אחרים הזהירו כי התנהלותו של אבו מאזן אינה תקינה ומנוגדת לחוקה. להלן התבטאויות בולטות:
• חבר הוועד הפועל של אש”ף ומזכ”ל חזית המאבק העממי, אחמד מג’דלאני, שיבח את החלטת אבו מאזן. הוא ציין כי ההכרזה מהווה “צעד חכם ואמיץ” לשמירה על יציבות המערכת הפוליטית הפלסטינית, כאשר מדובר בערובה להעברת השלטון בדרכי שלום ודמוקרטיה, תוך הגנה ושמירה על המולדת. הוא הוסיף כי אבו מאזן שלח מסר פוליטי ברור וכי “הוכיח את חכמתו בקידום יציבות החברה בהתאם לחוקה וללגיטימציה” (ופא, 27 בנובמבר 2024).
• סגן יו”ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, חסן ח’רישה, אמר כי ההחלטה היא “הבחירה הטובה ביותר מבין האפשרויות הרעות”. הוא הדגיש כי העיקרון צריך להיות שהמחליף של יו”ר הרשות יהיה נבחר ולא ממונה (אלשאהד, 28 בנובמבר 2024).
• מזכיר הוועדה המרכזית של פתח, ג’בריל רג’וב, ציין כי יש בתנועה שאלות רבות בנוגע להחלטה למנות את יו”ר המועצה הלאומית הפלסטינית לתפקיד יו”ר הרשות הפלסטינית במקרה של נבצרות אבו מאזן. לפי רג’וב, לא ניתן לאפשר מצב שבו אדם אחד מחזיק בשלושה תפקידים או יותר, כפי שהיה בתקופתו של היו”ר הראשון של הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת (אלשאהד, 1 בדצמבר 2024).

פעילות מדינית

• ב-27 בנובמבר 2024, נועד יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, עם שליח מזכ”ל האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון, תור וינסלנד, שמסיים את תפקידו. השניים דנו בהתפתחויות ביהודה ושומרון ובמאמצים להתמודד עם השלכות המלחמה ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. נמסר כי אבו מאזן הדגיש את הצורך ביישום החלטות מועצת הביטחון להפסקת אש, הכנסת סיוע הומניטרי, ונסיגה ישראלית מלאה, לצד מתן אפשרות לרשות הפלסטינית לנהל את רצועת עזה. הוא גם הזהיר מפני הפסקת פעילות אונר”א, וטען כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות פוליטיות, משפטיות והומניטריות חמורות (ופא, 27 בנובמבר 2024).
• ב-27 בנובמבר 2024, פרש יו”ר המועצה הלאומית הפלסטינית, רוחי פתוח, מישיבת הדיאלוג הים תיכוני במחאה על השתתפות נציג כנסת ישראל, ח”כ יולי אדלשטיין. בטענה שאינו ראוי. פתוח הגיש מכתב מחאה למשתתפים ולפרלמנט האיטלקי, בו טען כי אדלשטיין אינו ראוי להשתתף בכנס שמטרתו שלום ויציבות והאשים אותו בגזלת אדמות ובהפרת החוק הבינלאומי, וקבע כי מקומו בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ופא, 27 בנובמבר 2024).
• ב-28 בנובמבר 2024, נועד מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, עם שר החוץ הסעודי, פיצל בן פרחאן. נמסר כי הם דנו במצב הנוכחי באזור ועל האתגרים הצפויים. אלשיח’ ציין כי הם הדגישו את הצורך להמשיך במאמץ משותף לעצירת “התוקפנות” נגד הפלסטינים, את הצורך בסיוע דחוף לרצועת עזה ואת המהלך הפוליטי שמקדמת סעודים לגייס הכרה בינלאומית ב”פלסטין” (חשבון X של חסין אלשיח’, 28 בנובמבר 2024).
• ב-2 בדצמבר 2024, השתתפה משלחת מטעם הרשות הפלסטינית, בהובלת ראש ממשלת הרשות, מחמד מצטפא, בוועידת השרים של קהיר לחיזוק המענה ההומניטרי ברצועת עזה. הוועידה נועדה להבטיח התחייבויות ברורות באספקת הסיוע הבינלאומית לרצועת עזה, ולהגביר את התמיכה הבינלאומית כדי להבטיח את המשך המענה ההומניטרי לצד תכנון תהליך ההתאוששות ברצועת עזה. בנאומו בפני הוועידה, האשים מצטפא כי ברצועת עזה מתרחש “פשע מלחמה, כשלון של האנושות והפרה של עקרונות החוק הבינלאומי” וטען כי יותר משמונים אחוז מהתשתיות נהרסו. הוא הדגיש כי ממשלת הרשות הפלסטינית פועלת לסייע ככל שניתן לפלסטינים ברצועת עזה וגם פיתחה תוכנית להרחבת שירותים אזרחיים בסוף המלחמה (ופא, 2 בדצמבר 2024).