מגמות מרכזיות
- חמאס ממשיכה לשקם את כוחה הצבאי.
- הרשות הפלסטינית פועלת לגיוס תמיכה ערבית ובינלאומית נגד מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ואונר"א.
- כוחות צה”ל סיכלו כעשרים מפקדים ומחבלים מחמאס ומהג’האד האסלאמי בפלסטין, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ותקפו תשתיות חמאס שפעלו בקרבת מתקנים אזרחיים. דווח כי ראש המודיעין הכללי של חמאס נעצר במבצע של כוחות ישראליים והמיליציות בעיר עזה על אף טענות חמאס כי הפעולה סוכלה.
- לאחר איומי ישראל, “מועצת השלום” הזהירה את חמאס מפני המשך הפרחת העפיפונים לאזור עוטף עזה.
- הנציב העליון של “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, מסר כי הושלמו ההכנות לפריסת כוח הייצוב הבינלאומי ברצועת עזה וציין כי תורכיה לא תשתתף בו.
- מנגנוני הביטחון של חמאס המשיכו בפעילות נגד המיליציות הזוכות לתמיכת ישראל.
- בכירי חמאס מרצועת עזה השוהים בחו”ל החליטו שלא להתמודד בבחירות להנהגת התנועה ברצועה.
- פעיל טרור בכיר שהשתייך לחמאס ולג’האד האסלאמי בפלסטין סוכל בתקיפה אווירית בג’נין.
- משלחת בכירה של הרשות הפלסטינית שוחחה עם שרי החוץ של מצרים וירדן על “הצעדים הבלתי חוקיים” של ישראל.
- סגן מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין ציין כי הם לא יציגו מועמדים בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית אך יתמכו ברשימה “לאומית” מוסכמת.
פעילות כוחות צה”ל ברצועה
- כוחות צה”ל המשיכו בפעילות להשמדת תשתיות טרור וסיכול מחבלים ברחבי רצועת עזה. סוכלו כעשרים מפקדים ופעילי טרור בחמאס ובג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים ופעילי טרור שסייעו לשיקום הזרועות הצבאיות. כמו כן, בצפון הרצועה הושמד מבנה ששימש את חמאס כנקודת מארב וכמחסן אמצעי לחימה ואשר שכן בקרבת בית חולים ובית ספר (דובר צה”ל, 25 באוגוסט-1 בספטמבר 2026). “גורמים פלסטיניים” מסרו כי פעילות צה”ל כללה תקיפות אוויריות, ירי טנקים וארטילריה, פעילות כלי טיס בלתי מאוישים, פצצות תאורה ופעולות הריסה, וכי נהרגו מספר פלסטינים (ערוץ הטלגרם אלג’זירה עאג’ל, 29-25 באוגוסט 2026).

המבנה שהותקף בצפון הרצועה (דובר צה”ל, 26 באוגוסט 2026)
- ב-1 בספטמבר 2026, טענו בחמאס כי “כוח מיוחד ששייך לישראל” ניסה לחטוף או להתנקש בבכיר במנגנון ביטחון הפנים במערב העיר עזה, אולם כוחות הביטחון של חמאס הצליחו לסכל זאת וניהלו חילופי אש עם הכוח. בעקבות זאת, תקפו כלי טיס ישראליים את האזור כדי לאפשר את נסיגת הכוח, ודווח על לפחות שלושה הרוגים ושמונה פצועים (סוכנות קדס ושהאב, ערוץ הטלגרם אלציאד, 1 בספטמבר 2026). שר הביטחון מסר כי “מחבל בכיר בחמאס” נעצר ו”גורמי ביטחון ישראליים” ציינו כי ראש הביטחון הכללי של חמאס נעצר בפעילות משולבת של כוחות הביטחון הישראליים עם המיליציות הנתמכות על ידי ישראל (תקשורת ישראלית, 1 בספטמבר 2026). צה”ל אישר כי הותקפו מספר יעדים במטרה “להסיר איומים” וכי אין נפגעים בקרב כוחות הביטחון הישראליים (דובר צה”ל, 1 בספטמבר 2026).
- “מועצת השלום” הזהירה את חמאס מפני הפרחת עפיפונים, לאחר שישראל איימה להגיב על כך בעוצמה. “בכיר במועצה” מסר כי כל הפעילויות החמושות ברצועת עזה, לרבות הפרחת עפיפונים, צריכות להיפסק. הוא הוסיף כי גם ישראל חייבת לדבוק בהפסקת האש וכי לא ייתכן שהפעולות הצבאיות יחרגו מתגובה לאיומים ממשיים ומיידיים. עוד דווח כי הוועדות העממיות, בתיאום עם חמאס, הזהירו את תושבי הרצועה שלא לאפשר לילדיהם להפריח עפיפונים, בעקבות האיום הישראלי (רויטרס בערבית, 25 באוגוסט 2026). חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, זעם על דברי הבכיר: “מה החוצפה הזו?! האם יעלה על הדעת שהניסיונות לרצות את פושע המלחמה נתניהו הובילו אותם לתאר את הפעילויות התמימות של ילדים כפעילויות חמושות, בעוד שנתניהו ממשיך בהרג ובהרס מדי יום למרות ההסכם?!” (ערוץ הטלגרם של באסם נעים, 25 באוגוסט 2026).

הכותרת: “אחרי מסירת הנשק”. על הפודיום נכתב: “התירוצים של נתניהו” והוא אומר: “ניסוג מעזה רק לאחר מסירת העפיפונים” (דף הפייסבוק של עלאא’ אללקטה, 28 באוגוסט 2026)
התעצמות חמאס
- “מקורות פלסטיניים” מסרו כי הזרוע הצבאית של חמאס חידשה לאחרונה את אימוני כוחות הקומנדו הימי שלה. לדבריהם, גדודי עז אלדין אלקסאם גייסו חיילים חדשים ומנצלים את ניסיונם של פעילים לשעבר ומפקדי שטח שנותרו בחיים כדי לחדש את האימונים הצבאיים של כוחות הקומנדו הימי. האימונים נערכים באופן מצומצם, באמצעות קבוצות קטנות, בניגוד לאימונים בקנה מידה גדול שהתקיימו לפני המלחמה, ומתבטאים בתרגילי כושר גופני, ללא תרגילים צבאיים חיים (אתר i24news, 27 באוגוסט 2026). ערוץ “ח’ליכ ואעי”, שמזוהה עם חמאס, מסר בתגובה שהידיעה שקרית וחסרת בסיס, והוסיף כי הדבר בלתי אפשרי לאור המצור הימי והפיקוח האווירי של צה”ל לאורך חופי עזה (ערוץ הטלגרם “ח’ליכ ואעי”, 28 באוגוסט 2026).
- תיעוד שהופץ מרצועת עזה הציג רחפן שהגיע מכיוון גבול מצרים, נחת ברצועה ושחרר מטען, שלפי דיווחים הכיל סמים. “גורמים ברצועה” מסרו כי רחפנים משמשים גם להברחת אמצעי לחימה וחומרים נוספים ממצרים ומכיוון הנגב, וכי מאחורי הפעילות עומדות רשתות מאורגנות המקשרות בין גורמים מחוץ לרצועה לבין תושבים ומשפחות בתוכה. לדבריהם, המחסור בסחורות והסיכון הכרוך בהברחות העלו את מחירי המטענים והפכו את התופעה לתעשייה רווחית המגלגלת סכומים גדולים. בדיווח הועלה חשש כי חמאס עלולה לנצל נתיבים אלה כדי להתחמש מחדש ולשקם יכולות שנפגעו (N12, 30 באוגוסט 2026).
- הנציג העליון של “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, הזהיר במועצת הביטחון של האו”ם כי חידוש המלחמה ברצועת עזה עלול להביא את הצדדים לנקודת אל-חזור. לדבריו, חמאס והפלגים החמושים הסכימו לראשונה למסור את כלל נשקם ולהעביר את הסמכויות האזרחיות והביטחוניות לממשל מעבר המוכר בידי האו”ם. הוא הסביר כי פירוק הנשק והנסיגה הישראלית יבוצעו בהדרגה, בהדדיות ובהתאם לביצועים ולא ללוח זמנים, תוך אימות מלא. מלדנוב ציין כי התקדמות התהליך מחייבת את פריסת כוח הייצוב הבינלאומי, את קיום התחייבויות ישראל במסגרת הסכם שארם אלשיח׳ ואת עמידת חמאס בהתחייבויותיה. הוא מתח ביקורת על התקיפות הישראליות שאינן נועדות להסרת איום מיידי, בטענה שהן מעכבות את הפירוז ואת המעבר לממשל אזרחי, אך הדגיש שגם המשך נשיאת הנשק, פעילות המנהרות והפרעה לשיירות מחזירים את התהליך לאחור (חשבון X של “מועצת השלום”, 26 באוגוסט 2026; אתר הרדיו הציבורי של ארה”ב [NPR], 27 באוגוסט 2026).
- מלדנוב מסר בריאיון לאלג’זירה כי נקבעו מנגנון הפריסה ואתרי הפעילות של כוח הייצוב הבינלאומי ברחבי רצועת עזה וכי הכוחות הראשונים אמורים להגיע לרצועה בקרוב. לדבריו, הושג הסכם רשמי עם מרוקו על השתתפותה בכוח, ואילו תורכיה לא תשתתף בו. מלדנוב הזהיר כי אי-עמידה של ישראל ושל הפלסטינים במפת הדרכים עלולה להביא לקריסת הפסקת האש ולפגוע בהסדרים הביטחוניים וההומניטריים, והדגיש כי חזרה למלחמה תהיה הרסנית לשני הצדדים. עוד מסר מלדנוב כי התקבלו התחייבויות בסך שבעה מיליארד דולר לשיקום הרצועה, כי מתקיימות שיחות עם ישראל על הגדלת הסיוע ההומניטרי, וכי “מועצת השלום” מקווה שהוועדה הלאומית תקבל בקרוב את האחריות לניהול ענייני הרצועה (אלג’זירה, 28 באוגוסט 2026).
המצב ההומניטרי ברצועת עזה
- עיריות צפון רצועת עזה הזהירו מפני ההשלכות ההומניטריות והבריאותיות של החרפת משבר המים על רקע “המצור הישראלי המתמשך”. ראש עיריית ג׳באליא אלנזלה, מאזן אלנג׳אר, מסר כי משבר המים הפך לאחד האתגרים החמורים ביותר הניצבים בפני תושבי צפון הרצועה, וכי כשישים אחוז מהגנרטורים העירוניים מושבתים, דבר הפוגע ביכולת להפעיל בארות מים וביוב (סוכנות שהאב, 25 באוגוסט 2026). באותו הקשר, חבר הלשכה המדינית של הגא”פ, עלי אבו שאהין, גינה את התקיפה הישראלית נגד מתקן התפלת מים סמוך לבית החולים שהדאא’ אלאקצא בדיר אלבלח (ערוץ הטלגרם הרשמי של לשכת ההסברה של הגא”פ, 24 באוגוסט 2026).
- משרד הכלכלה הלאומית של חמאס ברצועת עזה טען כי קיים חוסר איזון בכמויות הקמח המסופקות לרצועה. הוא ציין כי באמצעות ניטור השווקים והיבוא דרך מעברי הגבול בתקופה האחרונה, נצפה מחסור ושיבושים בשרשראות אספקת הקמח ובכמויות שלו. המשרד הדגיש כי הנהלים של ישראל במעברים אינם מאפשרים הכנסת כמויות מספיקות של קמח, מה שגורם למחסור באספקת קמח, והוסיף כי הצרכים היומיים של רצועת עזה לקמח לכל המגזרים הם 450 טון (סוכנות שהאב, 26 באוגוסט 2026).
- למרות ההצהרה שפרסמו ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, לפיה אין כל הנחייה לפתיחת מעבר ארז למעבר סחורות, שגרירות גרמניה בתל אביב פרסמה תמונות מההכנות לפתיחת מעבר בית חאנון – ארז בצפון רצועת עזה (דף הפייסבוק ראמאללה ניוז, 29 באוגוסט 2026).

תמונות של חנוכת מתקן שיקוף למשאיות שממשלת גרמניה רכשה ותרמה עבור מעבר ארז
(חשבון האינסטגרם של שגרירות גרמניה בישראל, 21 באוגוסט 2026)
משילות אזרחית
- משרד החינוך הפלסטיני של חמאס ברצועת עזה הודיע על דחיית פתיחת שנת הלימודים ברצועת עזה ל-19 בספטמבר 2026. סגלי ההוראה והמנהל יחלו את השנה כבר ב-16 בספטמבר 2026 (ערוץ הטלגרם עזה אלאן, 26 באוגוסט 2026).
משילות ביטחונית של חמאס ופעילות המיליציות
- מיליציית “הצבא העממי – כוחות הצפון” של אשרף אלמנסי דיווחה כי מנגנון הכוחות המיוחדים של המיליציה עצר שלושה פעילי חמאס, לאחר שביצעו פעולות חבלה וחסימת דרכים במטרה להפריע לתנועות הכוחות. צוין כי השלושה נמצאים כעת במעצר ויישפטו על פי הכללים והנהלים של הצבא העממי (דף הפייסבוק Aljayshalshaabi, 24 באוגוסט 2026).
- “ביטחון ההתנגדות” של חמאס מסר כי “סוכן של ישראל” הסגיר עצמו למנגנוני הביטחון לאחר שהושפע מההודאות שפורסמו של הסוכן שהיה מעורב בסיכול ראש הזרוע הצבאית, עז אלדין אלחדאד, במאי 2026. דווח כי הסוכן החל את הקשר עם המודיעין הישראלי לאחר שהגיב בדף הפייסבוק “אלמנסק” של מתאם הפעולות בשטחים, ומיד קיבל שיחת טלפון מקצין במודיעין הישראלי (ערוץ הטלגרם “אלחארס”, 27 באוגוסט 2026).
- כוח “ראדע” של חמאס מסר כי פעיליו הציבו מארב למספר “משתפי פעולה” עם ישראל בשכונת אלשג’אעיה שבמזרח העיר עזה. לאחר שגרמו לאבדות בקרב “משתפי הפעולה”, הארטילריה של כוחות צה”ל ומטוסי קרב התערבו בניסיון לחפות על נסיגת “משתפי הפעולה” לעבר המחנה של מנהיג המיליציה, ראמי חלס, בתוך “הקו הצהוב” (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 27 באוגוסט 2026). בדיווחים נוספים צוין כי הוצב מארב לכוח המשתייך למיליציה של ראמי חלס, שמנה כארבעים אנשים, 18 מהם נמלטו וכ-22 נהרגו, ובהם ע’סאן מהדי חלס (אתר החדשות “רשת העיתונות הפלסטינית”, 25 באוגוסט 2026; ערוץ הטלגרם “אמסכ עמיל”, 26 באוגוסט 2026).
- אתר חדשות המזוהה עם חמאס פרסם עדות של פעיל לשעבר במיליציית “הצבא העממי” של אשרף אלמנסי, הפועלת בצפון רצועת עזה, ולפיה באזור שבשליטתה שוררים פחד, אלימות והידרדרות הומניטרית. לטענתו, המיליציה השתלטה על בית ספר, והפכה אותו למוקד פעילות ולמקום מסתור, וכי המיליציה מעורבת באלימות, סחיטה, תקיפות ובחיסול חשבונות. עוד נטען כי אנשי המיליציה משתמשים בסמים ומעשנים סיגריות, וכי אלמנסי ובני משפחתו מנהלים את האזור בכוח הנשק ומקבלים החלטות שרירותיות, תוך איום על מתנגדיהם. לפי העדות, המיליציה משתמשת באזרחים ובמשפחות כמגן אנושי, מונעת מחלקם לשוב לבתיהם ומעוררת תחושת מצור ופחד מתגובה אלימה (קדס פרס, 26 באוגוסט 2026).
- “מקורות בחמאס” מסרו כי חברי הלשכה המדינית של התנועה ברצועת עזה השוהים בחו”ל החליטו פה אחד שלא להתמודד על הנהגת חמאס ברצועה, מתוך תפיסה שבנסיבות הנוכחיות עליה להישאר בידי בכירים הנמצאים בשטח. הם הודיעו ליו”ר מועצת השורא, מחמד אסמאעיל דרויש, על נכונותם לקבל את מרותו של המועמד שייבחר בקונצנזוס ולפעול תחתיו במסגרת הנהגת אזור עזה. לפי “המקורות”, ההחלטה נובעת מהקושי לנהל את מוסדות התנועה מרחוק, ממגבלות התקשורת ומהסיכונים הביטחוניים הכרוכים בקשר עם בכירים פוליטיים וצבאיים ברצועה. עלי אלעאמודי, סגן מנהיג חמאס ברצועת עזה, שמילא תפקיד מרכזי בניהול פעילות התנועה מאז חידוש הלחימה במרץ 2025, נחשב למועמד המוביל לתפקיד ראש הלשכה המדינית ברצועה, והבחירות צפויות להתקיים בעתיד הקרוב (אלאח׳באר, 26 באוגוסט 2026).
פעילות סיכול ומנע
- כוחות צה”ל המשיכו השבוע בפעילות סיכול טרור נרחבת ביהודה ושומרון. להלן אירועים בולטים:
- קיס אלביטאוי, ששימש אחראי פעילות חמאס בהתארגנות הטרור שפורקה במחנה הפליטים ג׳נין, סוכל בתקיפה אווירית בג’נין. יחד עמו סוכלו שני סייענים, ובכלי הרכב שלהם נמצא כלי נשק (דובר צה”ל, 28 באוגוסט 2026). הזרוע הצבאית של חמאס אישרה כי אלביטאוי היה מפקד בשורות גדודי עז אלדין אלקסאם (ערוץ הטלגרם של ההסברה הצבאית של גדודי אלקסאם, 28 באוגוסט 2026). גם הזרוע הצבאית של הגא”פ טענה כי אלביטאוי השתייך לשורותיה וציינה כי גם שני ההרוגים הנוספים השתייכו לפלוגות ירושלים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 28 באוגוסט 2026).
- בשכם, נעצר פעיל טרור פלסטיני החשוד בניסיון להוצאת פיגועים נגד אזרחים ישראלים. נמסר כי העצור היה מבוקש מאז ימי פעילותו בהתארגנות הטרור “גוב האריות” בשכם, שסוכלה על ידי כוחות הביטחון בשנת 2022. בהמשך נעצר מבוקש נוסף במחנה הפליטים בלאטה בשכם (דוברות המשטרה ודובר צה”ל, 31 באוגוסט 2026).
- כוחות הביטחון הישראליים עצרו חשודה פלסטינית חמושה בסכין בצומת גנות שבשומרון, לאחר שהתקבל מידע על כוונתה לבצע פיגוע דקירה (דובר צה”ל, 26 באוגוסט 2026).
- קטין בן 16 מהגליל מואשם כי יצר קשר עם גורם הקשור לדאעש ונשבע אמונים לארגון, והתכוון לבצע פיגוע נגד שוטרים וחיילים יהודים בהר הבית. כתב אישום הוגש גם נגד ערבי-ישראלי בן 19 שנשבע אמונים לדאעש ותכנן לבצע פיגוע בבסיס צה”ל בצפון הארץ (דוברות משטרת ישראל, 28 באוגוסט 2026).
טרור יהודי
- בשבוע האחרון, נמשכו אירועי אלימות של מתפרעים יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון:
- “גורמים פלסטיניים” דיווחו כי מתפרעים יהודים השחיתו עצים וגידולים, גנבו ציוד חקלאי וניסו להשתלט על באר מים בשטח של יותר ממאה דונם בכפר ברקה שממזרח לראמאללה; באזור תרמסעיא, דווח על עיבוד שטח לצורך הרחבת היישובים היהודיים והמאחזים באזור, ועל השחתת חווה חקלאית בשטח ארבעה דונמים; במישור עראבה שמדרום לג׳נין, דווח על כריתת עצי תאנה, פגיעה בצינורות השקיה והריסת הגדר; באזור זעתרה שממזרח לבית לחם, התמקמו כחמישים מתיישבים יהודים והתגרו בתושבים; בכפר עורתא שמדרום לשכם, נכנסו מאות מתיישבים יהודים בליווי כוחות צה”ל לקבר המצוי בכפר, וקיימו טקסים דתיים באתרים מוסלמיים קדושים (סוכנות ופא, 28 באוגוסט 2026); באזור חברון, מתפרעים יהודים פגעו בבתים, באדמות חקלאיות ובגידולים באזורי יטא וריחיא; עוד נמסר כי מתיישבים יהודים הכניסו את עדריהם לשטח הסמוך לבתי התושבים הפלסטינים בח׳רבת חומוס שבמסאפר יטא, מדרום לחברון (סוכנות קדס, 29 באוגוסט 2026).
- עשרות מתפרעים יהודים תקפו בתי משפחות פלסטיניות בכפר קצרה. בעקבות האירוע, התפתחו עימותים במקום. ראש מועצת קצרה טען כי כוחות צה”ל מנעו את פינוי הפצועים מבית שכותר (אלג’זירה, 29 באוגוסט 2026). בכפר אלמע’יר, כוחות צה”ל ירו תחמושת חיה ורימוני גז לאחר עימות בין פלסטינים ומתפרעים יהודים, ובג’אלוד דווח כי עשרות מתפרעים יהודים תקפו צוות של רשת חדשות אמריקאית (ערוץ הטלגרם אלג’זירה עאג’ל, 30-29 באוגוסט 2026).
- בכפר בזאריא, צפונית-מערבית לשכם, מתפרעים יהודים הציתו מסגד וריססו כתובות גזעניות ואיומים (המרכז הפלסטיני לתקשורת, 1 בספטמבר 2026).

צילומים מהמסגד השרוף בבזאריא (אלג’זירה פלסטין, 1 בספטמבר 2026)
מדיני
- משרד החוץ ברשות הפלסטינית ערך לחברי הסגל הדיפלומטי ברשות הפלסטינית ביקור במחנה הפליטים קלנדיא, כדי לעמוד על ההרס במקום ועל השלכותיו ההומניטריות על התושבים ורכושם. המשלחת ביקרה במרכז ההדרכה של קלנדיא ובבתי ספר, ובמהלך הביקור נידונו מדיניות ישראל כלפי אונר”א והצעדים שהיא נוקטת נגד מתקנים השייכים לסוכנות. תת שרת החוץ לעניינים מדיניים, עמר עוצ’אללה, אמר כי לא ניתן לוותר על אונר”א, במיוחד בתקופה הנוכחית ובצל המלחמה ברצועת עזה, וציין כי בית הדין הבינלאומי לצדק קבע שעל הקהילה הבינלאומית לתמוך בסוכנות ועל ישראל לכבד את החסינות של אונר”א, חסינותה וזכויותיה ולא לפגוע במתקניה, משום שהדבר פוגע בסופו של דבר בפליטים הפלסטינים (ופא, 24 באוגוסט 2026).
- שר החוץ המצרי, בדר עבד אלעאטי, נפגש עם סגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח׳, ראש המודיעין הכללי וחבר הוועד המרכזי של פתח, מאג׳ד פרג׳, ויו”ר המועצה הלאומית הפלסטינית, רוחי פתוח, ודן עמם בהתפתחויות ברצועת עזה וביהודה ושומרון ובמאמצים להשבת האחדות הפלסטינית. השר המצרי שב על התנגדותה המוחלטת של מצרים לכל “הצעדים הבלתי חוקיים” של ישראל, שלדבריו מטרתם לכפות מציאות חדשה בשטח או לקעקע את האחדות הטריטוריאלית הפלסטינית. הוא הדגיש את הצורך בשימור האחדות בין רצועת עזה ובין יהודה ושומרון, וביצירת אופק מדיני רציני שיוביל להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות ה-4 ביוני 1967, שבירתה מזרח ירושלים (דף הפייסבוק של משרד החוץ המצרי, 25 באוגוסט 2026).
- לאחר מכן, הגיעה המשלחת הפלסטינית הבכירה לרבת עמון. הם נועדו עם שר החוץ הירדני, אימן אלצפדי, ודנו עמו בהתפתחויות האחרונות בשטחים הפלסטיניים ובתיאום בין הרשות הפלסטינית לבין ירדן. הם הזהירו מפני המשך “הצעדים הישראליים הלא חוקיים” ביהודה ושומרון, ובכללם “טרור המתנחלים, התרחבות ההתנחלויות, הפקעת האדמות והחזקת כספי הסילוקין, צעדים אשר מובילים את הגדה לפיצוץ”. אלשיח׳ ואלצפדי גינו את פעילות ישראל נגד אונר”א ומוסדותיה ואת ההחלטה לבנות מאות יחידות דיור חדשות במסגרת תוכנית E1. כמו כן, הדגישו את הצורך לעצור את “ההפרות” בירושלים ואת החשיבות של יישום ההחלטות של כינוס השרים לתמיכה בירושלים ובמקומות הקדושים, שנערך בירדן ב-8 באוגוסט 2026 (ופא, 25 באוגוסט 2026).
- שרת החוץ של הרשות הפלסטינית, פארסין שאהין, השתתפה בכינוס ה-23 של מועצת שרי החוץ של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי שהתקיים בעיר ג’דה שבסעודיה. היא קראה למדינות הארגון לנקוט צעדים משפטיים ומעשיים נגד ישראל, להטיל סנקציות על היישובים הישראליים ביהודה ושומרון ולתמוך בחברות מלאה של “פלסטין” באו”ם. כמו כן, המדינות החברות נקראו להפעיל את רשת הביטחון הפיננסית של הארגון כדי לסייע לרשות הפלסטינית להתמודד עם הקפאת כספי הסילוקין. בשולי הכינוס, קיימה שאהין פגישות עם מזכ”ל הארגון ועם בכירים מסעודיה, ממאע”מ, מסנגל ומתורכיה (ופא, 27 באוגוסט 2026).

פגישת שאהין עם מזכ”ל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
(חשבון X של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, 27 באוגוסט 2026)
- המחלקה לענייני פליטים באש”ף קראה לממשלת פינלנד לחזור בה מהחלטתה שלא לחדש את הסכם המימון הרב-שנתי עם אונר”א, המסתיים בסוף 2026 ובמסגרתו מועברים לסוכנות כחמישה מיליון אירו בשנה. ראש המחלקה וחבר הוועד הפועל של אש”ף, אחמד אבו הולי, אמר כי ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם תמיכתה ההיסטורית של פינלנד באונר”א ועלולה להחריף את אי הוודאות הכספית ולפגוע בהמשך השירותים לפליטים, במיוחד ברצועת עזה (ופא, 28 באוגוסט 2026).
הבחירות הכלליות הפלסטיניות
- ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית הודיעה כי היא מקיימת ברצועת עזה וביהודה ושומרון תוכניות הכשרה ופגישות תיאום לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, המתוכננות ל-28 בנובמבר 2026. עוד נמסר כי הוועדה פתחה מחדש את משרדיה ברצועה, חידשה את פעילותה בשטח וקיימה פגישות עם נציגי חברות תקשורת לצורך חיזוק שיתוף הפעולה (ופא, 26 באוגוסט 2026).
- מחמד אשתיה, ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר וחבר הוועד המרכזי של פתח, נפגש עם משלחת מטעם נציבות יחסי החוץ האירופית ודן עמה בהיערכות לשיגור משלחת של האיחוד האירופי שתפקח על הבחירות למועצה המחוקקת. אשתיה קרא לאיחוד האירופי ללחוץ על ישראל כדי שתאפשר את קיום הבחירות גם ברצועת עזה ובירושלים, והדגיש כי מדובר במהלך חיוני לשיקום המוסדות והמערכת הפוליטית הפלסטינית. לדבריו, אף שישראל טרם אישרה את קיום הבחירות, ההנהגה הפלסטינית ופתח מעוניינות לקיימן במועדן (ופא, 27 באוגוסט 2026).
- סגן מזכ”ל הגא”פ, מחמד אלהנדי, השתתף לצד סגן מזכ”ל החזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע), ג’מיל מזהר, וג’מאל עיסא, יועצו המדיני של מנהיג חמאס-חו”ל ח’אלד משעל, בכינוס של “הקונגרס של הפלסטינים בתורכיה” באיסטנבול, שעסק בהתפתחויות בזירה הפלסטינית ובפרט בנושא הבחירות. אלהנדי אמר כי הבחירות במתכונתן הנוכחית אינן נותנות מענה לשאיפות העם הפלסטיני ואף עלולות לפגוע בזכותו להגדרה עצמית, ומשום כך הגא”פ דרש לדחות את הבחירות עד להשגת הסכמה לאומית כוללת לרפורמה באש”ף ובנייה מחדש של מוסדותיו. לדבריו, הגא”פ השתתף בהתייעצויות עם שאר הפלגים כדי לדון בדרכים להתמודדות עם החלטת הרשות הפלסטינית לקיים את הבחירות. הוא הדגיש כי הגא”פ לא יציג מועמדים מטעמו, אך יתמוך ברשימה “לאומית” שתתגבש בהסכמה (אתר “המוסד הפלסטיני להסברה” [אלמו’ססה אלפלסטיניה ללאעלאם], 28 באוגוסט 2026; ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה של הגא”פ, 28 באוגוסט 2026).
- בכיר פתח, סמיח חלף, הביע ספק אם הבחירות אכן יתקיימו, במיוחד ברצועת עזה, בשל היעדר הכנות, מינויים ותוכנית פוליטית מוסכמת, וכן בהיעדר הסכמות עם ישראל וארה”ב (אלשאהד, 29 באוגוסט 2026).
- חבר הוועד המרכזי של חז”ע, מחמד אלע’ול, מסר כי התקבלו הצעות להקמת קואליציה מצד הנהגות פתח, חמאס ופלגים פלסטיניים נוספים, אך טרם התקבלה החלטה באשר למתכונת ההשתתפות בבחירות הפלסטיניות הקרובות. לדבריו, מתקיימות התייעצויות פנימיות ושיחות עם הפלגים ועם גורמים לאומיים נוספים. הוא קרא לקיום דיאלוג לאומי שייצור תנאים לבחירות חופשיות ויבטיח את זכויות הפלסטינים, והדגיש כי לא ניתן לראות בבחירות הליך תקין ללא סביבה פוליטית, משפטית וביטחונית שתאפשר את הצלחתן (סוכנות הידיעות סוא, 30 באוגוסט 2026).