מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בדצמבר 2024)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• במהלך השבוע האחרון, המשיכה פעילות צה”ל נרחבת בצפון רצועת עזה, במקביל לפעילות השוטפת במרכז הרצועה ובאזור רפיח שבדרום הרצועה, לצד תקיפות נגד יעדי טרור במקומות נוספים ברצועה. כוחות צה”ל איתרו והשמידו אמצעי לחימה (אמל”ח) ותשתיות טרור, ופגעו בעשרות פעילי טרור של חמאס והג’יהאד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) מהאוויר ומהקרקע, בהם פעילים שהיו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופעילים שתכננו לבצע תקיפות נגד כוחות צה”ל, חלקם הסתתרו בקרב אוכלוסייה אזרחית. קצין ושני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בצפון הרצועה (דובר צה”ל, 24-17 בדצמבר 2024).
• צפון רצועת עזה: כוחות צה”ל המשיכו בפעילות במחנה הפליטים ג’בלאיא ובבית לאהיה, והשבוע הרחיבו אותה גם לאזור ממערב לבית חאנון. הכוחות סיכלו פעילי טרור רבים והשמידו תשתיות טרור מעל הקרקע ומתחתיה. במהלך הפעילות, הכוחות השמידו שלוש מנהרות באורך של כ-7.5 ק”מ בבית לאהיה, בתוכן התגלה גם ציוד צה”לי שנתפס במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 24-17 בדצמבר 2024).

• משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה טען כי בוצעו תקיפות של צה”ל נגד בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא. מנהל בית החולים, חסאם אבו צפיה, מסר כי צה”ל דרש לפנות את הצוותים והמטופלים, לטענתו בתוך שעות, לבית החולים האינדונזי. מנכ”ל בתי החולים ברצועת עזה, מרואן אלהמץ, טען כי כוחות צה”ל הציבו רובוטים ממולכדים בסביבת בית החולים כמאל עדואן (PALINFO, 21 בדצמבר 2024; אלג’זירה, 22 בדצמבר 2024, סוכנות שהאב, 22 בדצמבר 2024).

פעילות נגד תשתיות חמאס במתקנים אזרחיים

• בשבוע האחרון, פעלו כוחות הביטחון הישראליים נגד פעילים ותשתיות טרור שפעלו בחסות אתרים אזרחיים ברצועת עזה לצורך תכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל. בכל המקרים, ננקטו צעדים מקדימים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים.^[1] להלן אירועים בולטים:
  • ב-19 בדצמבר 2024, תקפו מטוסי קרב פעילי טרור שפעלו במתחמי פיקוד ושליטה ששימשו בעבר כבתי ספר אלכראמה ושעבאן שבדרג’ תפאח בעיר עזה (דובר צה”ל, 19 בדצמבר 2024). מנגנון ההגנה האזרחית ברצועת עזה טעו כי לפחות 13 בני אדם נהרגו (חשבון X של אלג’זירה, 19 בדצמבר 2024).
  • ב-22 בדצמבר 2024, סוכל ת’רות מחמד אחמד אלביכ, ששימש ראש מנהלת הביטחון במנגנון הביטחון הכללי של חמאס, בתקיפה אווירית נגד מתחם פיקוד ושליטה שפעל במרחב ששימש בעבר כבית הספר מוסא אבן נציר בדרג’ תפאח בעזה (דובר צה”ל, 23-22 בדצמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי ת’רות אלביכ, ששימש מזכ”ל המועצה המחוקקת של חמאס ברצועת עזה, ומחמד אבו עסכר, שהיה יו”ר הוועדה העליונה של מחנות הקיץ של חמאס, נהרגו בתקיפה (חשבון X של מחמד אלנג’אר מג’באליא, 22 בדצמבר 2024; חשבון X של המועצה המחוקקת ברצועה, 21 באפריל 2023; פלסטין און ליין, 8 ביולי 2023).
  • ב-22 בדצמבר 2024, תקף כלי טיס של חיל האוויר פעיל חמאס שפעל במרחב ההומניטרי בח’אן יונס (דובר צה”ל, 22 בדצמבר 2024). “מקורות פלסטיניים” על שלושה הרוגים בתקיפה נגד אוהלי חוסים באלמואצי ח’אן יונס (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 22 בדצמבר 2024).

שיגור כטב”ם לשטח ישראל

• ב-19 בדצמבר 2024, יורט כלי טיס בלתי מאויש (כטב”ם) שחצה משטח רצועת עזה (דובר צה”ל, 19 בדצמבר 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם נשל חמאס קיבל אחריות לשיגור כטב”מ מתאבד מדגם אלזוארי לעבר מוצב מגן (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 19 בדצמבר 2024).

• במהלך השבוע, התקיימו במצרים פגישות תיאום במסגרת המשא ומתן להפסקת אש ולשחרור החטופים:
  • ב-20 בדצמבר 2024, התקיים מפגש בין משלחת חמאס בראשות ממלא מקום ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, משלחת הגא”פ בראשות המזכ”ל זיאד אלנח’אלה, ומשלחת החזית העממית לשחרור פלסטין בראשות סגן המזכ”ל, ג’מיל מזהר. נמסר כי המשלחות דנו בהתפתחויות הקשורות למשא ומתן, והודגש כי כל הפלגים שוקדים לעצור את “התוקפנות”. עוד צוין כי המשתתפים העריכו כי האפשרות להגעה להסכם קרובה יותר מאי פעם, אם “האויב” יפסיק להציב תנאים חדשים (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 21 בדצמבר 2024). בהקשר זה, “מקורות פלסטיניים” מסרו כי הפגישה נועדה לדון בתרחישים אם המשא ומתן ייכנס לשלב סופי רציני בנוגע ליישום. לדברי “המקורות”, הפלגים הפגינו “גמישות” ולא התנו נסיגה מלאה מרצועת עזה, לא מציר נצרים ולא מציר פילדלפי, אך ישראל מגבירה את הלחץ עם כל הפגנת גמישות, וכי זה יעכב את ההגעה להסכם (אלשרק אלאוסט, 21 בדצמבר 2024).

• • ראש המודיעין הכללי המצרי, חסן רשאד, וגורמים בכירים הקשורים בסוגיית התיווך נועדו עם משלחות חמאס, הגא”פ והחז”ע, שלושת הפלגים שמחזיקים בחטופים. נמסר כי הצדדים עסקו בעיקר בקביעת נקודות חשובות שבמחלוקת שקשורות לשני הצדדים ולסידורים הביטחוניים שיהיו במהלך תקופת הסכם עתידי (21 בדצמבר 2024).
  • בהודעת הגא”פ לאחר סיום הפגישות בקהיר, נמסר כי הן עסקו במגעים לעסקת “שבויים” והפסקת אש ובמאמצים להקים ועדה לניהול רצועת עזה לאחר המלחמה. התנועה הביעה הערכתה למתווכות מצרים וקטר (ערוץ הטלגרם של תקשורת ההתנגדות הפלסטינית, 22 בדצמבר 2024).
  • ועדות ההתנגדות הודיעו כי משלחת בראשות המזכ”ל אימן אלששניה נפגשה בקהיר עם משלחת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה. נמסר כי הצדדים דנו בהתפתחויות במשא ומתן ובהקמת ועדה לניהול רצועת עזה (ערוץ הטלגרם של ועדות ההתנגדות, 23 בדצמבר 2024).
• במהלך השבוע האחרון, פורסמו בכלי תקשורת ערביים דיווחים שונים, שמהימנותם אינה ברורה, לגבי פרטי ההסכם המתגבש להפסקת אש ולחילופי חטופים תמורת אסירים פלסטינים ולגבי המחלוקות והקשיים במשא ומתן. בין השאר, נטען כי ישראל דורשת להוסיף 11 חטופים נוספים, שלטענת חמאס אינם עומדים בקריטריונים המוסכמים (ערוץ אלע’ד המצרי, 21 בדצמבר 2024; ארם ניוז, 22 בדצמבר 2024; Ultra Palestine, 22 בדצמבר 2024). בכירים בחמאס ובגא”פ התייחסו למצב המשא ומתן ושבו על עמדתם כי הם הפגינו “גמישות” בעמדותיהם, כולל ביחס לנסיגה הישראלית המלאה מרצועת עזה בשלב הראשון של ההסכם, אולם האשימו כי ישראל היא זו שמערימה קשיים. להלן התבטאויות בולטות:
  • דובר חמאס, ג’האד טה, מסר כי הדיונים סביב הסכם הפסקת האש מתנהלים באווירה רצינית ואופטימית, וכי הם מקווים שמאמצי המתווכים יצליחו להוביל להסכם. לדבריו, התנועה מתייחסת ברוח חיובית לנושאים המשרתים את העם הפלסטיני, והוסיף כי “נדרשת רצינות מצד הכיבוש, היעדר הצבת מכשולים ותנאים, וחתירה להסכם” (אלערבי אלג’דיד, 17 בדצמבר 2024).
  • סגן מזכ”ל הגא”פ, מחמד אלהנדי, האשים את ראש הממשלה נתניהו בשיבוש המשא ומתן “מסיבות פוליטיות ואישיות”, על אף שהוסיף כי “הרוחות נושבות לכיוון הגעה להסכם על הפסקת אש. לדבריו, “ההתנגדות” מציגה “גמישות” ביחס לפרטי העסקה, אך לא סביב הדרישה לעצירת “התוקפנות” ונסיגה מלאה של כוחות צה”ל מהרצועה, גם אם היא תתבצע בשלבים (ערוץ אלע’ד, 18 בדצמבר 2024).
  • “גורם בחמאס” טען כי ישראל מסרבת לשחרר אסירים ובכירים פלסטיניים ששוהים בכלא הישראלי, ומתעקשת לגרש את כל האסירים שנידונו לעונשים כבדים. הוא ציין כי חמאס מתעקשת על הסכם כתוב עם ערבויות מצד המתווכות שיחייבו את ישראל ליישם את כל שלבי העסקה, בעוד שלטענתו ישראל מעוניינת בהסכם ללא חתימה, ותסתפק בהצהרה קטרית ומצרית (אלשרק, 18 בדצמבר 2024).
  • “בכיר בחמאס” מסר כי נותרו מספר נקודות לא פתורות, אך הן לא אמורות לעכב את התהליך, וכי אם לא יהיו שיבושים, ייתכן הסכם לפני סוף השנה הנוכחית. לדבריו, ההסכם ייחתם בשלבים ויסתיים בהליך חילופין “רציני”, הפסקת אש ונסיגה מוחלטת של הכוחות הישראליים מרצועת עזה (סוכנות הידיעות הצרפתית, 21 בדצמבר 2024).
  • נציג חמאס בלבנון, אחמד עבד אלהאדי, אמר כי חמאס עומדת על כך שבהסכם יופיע הביטוי “הפסקת המלחמה באופן קבוע”, גם אם המטרה הזאת תושג כתוצאה של כל השלבים. הוא הוסיף כי הדבר הזה חל גם על הנסיגה המלאה מרצועת עזה. לפי עבד אלהאדי, ישראל מפגינה גמישות לגבי הנסיגה מנצרים ומציר פילדלפי, אך חמאס מתעקשת על כך שההסכם, עם השלמת כל השלבים שלו, יביא לנסיגה מלאה (חשבון X של ערוץ אלג’דיד, 22 בדצמבר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 45,338 פלסטינים ונפצעו 107,764 נוספים (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 24 בדצמבר 2024).
• מכון המחקר של אגודת הנרי ג’קסון פרסם מחקר, לפיו קיימת סבירות גבוהה שהנתונים של משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה מנופחים בצורה מוגזמת, תוך זיוף מכוון של הנתונים על מנת להציג תמונה מעוות של הרג חפים מפשע, נשים וילדים ברצועת עזה. בין השאר, מצא המחקר כי אחוז גבוה מכלי התקשורת (84%) לא הבחינו בין הרוגים אזרחיים ללוחמים, ו-98% מהם הסתמכו על נתוני חמאס בלבד. במקרים רבים (19%), נתוני חמאס הוצגו ללא ציון המקור; נמצאו שגיאות רבות ברשימות ההרוגים, כולל רישום של אנשים מתים כילדים או נשים. הרשימות כוללות גם מקרי מוות טבעיים, מקרי מוות שהתרחשו לפני המלחמה, והרוגים שמתו מפגיעות של חמאס עצמה; נמצאו נתונים שאינם מבוססים מדעית, לא תואמים למתודולוגיה מדעית, כולל עדויות להסתרת הרוגים לוחמים (אגודת הנרי ג’קסון, 13 בדצמבר 2024).^[2]

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים עדכן כי בשבוע עד ה-22 בדצמבר 2024, הוכנסו 1,025 משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, ועליהן מזון, מים, אספקה רפואית וציוד למקלטי החוסים. כמו כן, הועברו 1,076 משאיות למחסנים ולמקלטים הומניטריים בתוך הרצועה בתיאום עם ארגוני סיוע והקהילה הבינלאומית (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 22 בדצמבר 2024).
• אלפי חבילות מזון, קמח ומי שתייה הועברו לאזור בית חאנון בצפון רצועת עזה. הסחורות הועמסו על תשע משאיות של תוכנית המזון העולמית (WFP) ונלקחו למרכזי חלוקה לתושבים השוהים באזור. המבצע בוצע בפיקוח ותיאום של מנהל התיאום והקישור ברצועת עזה ובתיאום עם ארגוני הסיוע הבינלאומיים (דף הפייסבוק אלמנסק, 20 בדצמבר 2024).
• המשרד לפיתוח חברתי של חמאס ברצועת עזה הודיע ​​על השקת שירות אלקטרוני חדש לרישום ועדכון נתונים של עקורים ותושבים במחוזות רצועת עזה. נמסר כי השירות נועד לתמוך במאמצים לספק מקלט לעקורים ולשפר את תנאי מרכזי המקלט, המחנות ומקומות העקירה. כמו כן, הנתונים ישמשו לפיתוח פעולות הסיוע לעקורים ולניהול חלוקת הסיוע לעקורים ולתושבים (אלרסאלה. נט, 21 בדצמבר 2024).

• ב-18 בדצמבר 2024, דיווחו “מקורות פלסטיניים” כי 73 משאיות סיוע נכנסו דרך ציר פילדלפי מרחוב אלרשיד. נטען כי שישים משאיות הגיעו ליעדן במערב ח’אן יונס, בעוד 13 משאיות נבזזו באזור הנמצא תחת שליטה ישראלית, וכי הדבר הקשה על אבטחת המשאיות (ערוץ הטלגרם חדשות ראמאללה, 18 בדצמבר 2024). עוד נמסר כי חמישה בני אדם נהרגו ועוד תשעה נפצעו מירי של פעילי יחידת סהם של משרד הפנים של חמאס, לאחר שניסו לבזוז את משאיות הסיוע ההומניטרי (ערוץ הטלגרם של סוכנות החדשות סבק 24 , 18 בדצמבר 2024).
• ב-19 בדצמבר 2024, גינתה הרשות המוניטרית הפלסטינית את השוד שבוצע בסניף בנק ברצועת עזה, במהלכו נגנבו כשמונה מיליון שקלים. בהודעתה, ציינה הרשות כי היא עושה מאמצים להתמודד עם המחסור החמור בנזילות לאור ההתקפות החוזרות ונשנות מצד גורמים שונים ברצועה, הפוגעים באספקת המזומנים, בתפקוד הכספומטים וביכולתם של הבנקים לשרת את הציבור. הרשות חזרה והבהירה כי כספי המפקידים בטוחים ומוגנים, על אף אירועי הפריצה והגניבה (ופא, 19 בדצמבר 2024).

• דווח כי במצרים לוחצים על יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לאשר את הקמת ועדת התמיכה הקהילתית לניהול רצועת עזה אחרי המלחמה. “מקורות” טענו כי קהיר הפנתה “האשמה חמורה” כלפי אבו מאזן בשל סירובו לקבל החלטות בנושא וכישלונו להגיב בחיוב לכל ההצעות שהוצגו (אלאח’באר, 20 בדצמבר 2024).
• “מקור פלסטיני רשמי” מסר כי הפלגים הפלסטיניים הציגו רשימה של 50 אישים עצמאיים, מהם יבחרו 15 לשמש כנציגים בוועדת התמיכה. כמו כן, נמסר כי למרות שאבו מאזן דחה ניסיונות מצריים להקים את הוועדה, מצרים נחושה להוציא לפועל את הפרויקט גם ללא שיתוף פעולה מהרשות הפלסטינית, תוך שהיא קוראת לממשל האמריקאי להפעיל לחץ נוסף על אבו מאזן (אלערבי אלג’דיד, 23 בדצמבר 2024).
• “מנהיג בכיר” בקואליציית השבטים ברצועת עזה הביע מורת רוח מהתנגדות אבו מאזן ליוזמה המצרית להקים ועדת תמיכה קהילתית, וטען כי עמדתו משרתת את ממשלת ישראל ומעכבת את הסכם הפסקת האש ועסקת חילופי השבויים. בנוסף, הוא הזהיר מהשלכות עיכוב ההסכם, כולל דרישות להפסקת שליטת חמאס ברצועת עזה והפעלת מעבר רפיח בנוכחות הרשות הפלסטינית, בהתאם להסכם משנת 2005 (אלערבי אלג’דיד, 23 בדצמבר 2024).
• על רקע המבוי הסתום סביב הקמת ועדת התמיכה ובצל פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במחנה הפליטים ג’נין, האשימה תנועת פתח את חמאס במתן לגיטימציה לכאוס ופגיעות ברכוש ובחיי אדם, וטענה כי פעולותיה משמשות תירוץ ל”כיבוש” לבצע “מלחמת השמדה” ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023. בהודעת פתח הועלתה תהיה אם חמאס רואה בשיטות כדוגמת מלכוד גופות ילדים, שימוש בבתי חולים כמחסומים, הנחת מטעני חבלה ליד בתי ספר ובתי מגורים, פגיעה באנשי מנגנוני הביטחון ושליטת מיליציות במחנות הפליטים כמאבק לגיטימי. פתח קראה לחמאס לשקול מחדש את דרכה ולשים את האינטרסים הלאומיים בראש סדר העדיפויות, תוך הדגשת הצורך בסולידריות לאומית מול “תוכניות הכיבוש של סיפוח וגירוש” (ופא, 24 בדצמבר 2024).

פיגועים

• השבוע בוצעו שני פיגועים:
  • פיגוע ירי בשכם: ב-18 בדצמבר 2024, בוצע ירי לעבר אוטובוס עם אזרחים ישראלים שנכנס למתחם קבר יוסף בעיר שכם. אזרח ישראלי נפצע באורח קל. האזרחים הישראלים חולצו והועברו לחקירה על כניסה בלתי חוקית לשטח A (דובר צה”ל, 18 בדצמבר 2024). גדודי חללי אלאקצא במחנה הפליטים בלאטה קיבלו אחריות על הירי (ערוץ הטלגרם מבול 7 באוקטובר, 18 בדצמבר 2024).
  • פיגוע דקירה בפסגת זאב: ב-23 בדצמבר 2024, יצא תושב מזרח ירושלים חמוש בסכין ממכונית בשכונת פסגת זאב וניסה לדקור איש ביטחון שעבר במקום. איש הביטחון ואזרחים נוספים ירו לעבר המפגע ופצעו אותו. לא היו נפגעים (ערוץ X של משטרת ישראל ותקשורת ישראלית, 23 בדצמבר 2024).

פעילות סיכול ומנע

• במהלך השבוע האחרון, המשיכו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, תוך התמקדות בטולכרם. הכוחות סיכלו פעילי טרור בתקיפות אוויריות, עצרו עשרות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, השמידו מטענים והחרימו כלי נשק וכספים למימון פעולות טרור (דובר צה”ל, 24-17 בדצמבר 2024).
• לפי נתונים שפרסם צה”ל, החל מינואר 2024, סוכלו 787 פעילי טרור, בוצעו כמאה תקיפות אוויריות, נעצרו יותר מ-2,500 פעילי טרור ביהודה ושומרון ונתפסו יותר מאלף כלי נשק (דובר צה”ל, 19 בדצמבר 2024). כמו כן, נמסר כי מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, נעצרו יותר מ-6,000 פעילי טרור מבוקשים, יותר מ-2,350 מתוכם משויכים לחמאס (דובר צה”ל, 16 בדצמבר 2024).

פגיעה במסגד בכפר מרדא

• משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי (שב”כ) הודיעו על פתיחת חקירה בחשד להצתת מסגד בכפר מרדא שבאזור סלפית ולריסוס כתובות גרפיטי (חשבון X של משטרת ישראל, 20 בדצמבר 2024). הפלסטינים גינו את התקיפה וקראו להתערבות בינלאומית נגד “פשעי המתיישבים וכוחות הכיבוש” (סוכנויות ופא וקדס, 20 בדצמבר 2024).

פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית

• בשבוע האחרון נמשכה פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד פעילי טרור חמושים במחנה הפליטים ג’נין, בהתאם להנחייתו של יו”ר הרשות, אבו מאזן. דווח כי פעילי המנגנונים חסמו את הכניסות למחנה הפליטים וכי נמשכו חילופי האש בינם לבין פעילי הטרור.^[3] להלן האירועים הבולטים:
  • דובר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, אנור רג’ב, מסר כי מנגנוני הביטחון נטרלו מטען חבלה שהוטמן על ידי החמושים מול מטה אונר”א שנמצא במרכז ג’נין ועוד שני מטעני חבלה נוספים שהוטמנו באזור. הוא האשים כי החמושים חצו את הקווים האדומים בהתנהגותם שדומה לדאעש, והדגיש כי הרשות תמשיך לרדוף אחרי החמושים, תעצור אותם ותעמיד אותם לדין (ופא, 21 בדצמבר 2024).
  • חמאס, הגא”פ והחזית העממית לשחרור פלסטין פרסמו הצהרה משותפת, בה הביעו דאגה עמוקה מהאירועים בג’נין. הן קראו לשמור על אחדות השורות, והדגישו כי נשק “ההתנגדות” מיועד נגד “הכיבוש” בלבד. התנועות דרשו מהרשות הפלסטינית להפסיק מיד את הפעילות הביטחונית בג’נין, להסיר את המצור ולהוציא את הכוחות (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 21 בדצמבר 2024).
  • ב-22 בדצמבר 2024, הודיע אנור רג’ב כי סאהר פארוק ג’מעה ארחיל, פעיל במנגננון המשמר הנשיאותי, נהרג בעימותים עם החמושים, וכי שני פעילים נוספים במנגנוני הביטחון נפצעו. הוא קרא לתושבים לשתף פעולה עם מנגנוני הביטחון וציין כי האירוע יגביר את נחישות לרדוף אחר פורעי החוק ולכפות את שלטון החוק (ופא, 22 בדצמבר 2024). ב-23 בדצמבר 2024, הודיע רג’ב כי פעיל המנגנונים, מהראן קאדוס, נהרג במהלך הפעילות במחנה (ופא, 23 בדצמבר 2024).
  • גדוד ג’נין בזרוע הצבאית של הגא”פ מסר כי הוא עבר לשלב השלישי בתוכנית להתמודדות עם מנגנוני הביטחון של הרשות. לפי הודעת הגדוד, השלב הראשון כלל פיצוץ מטעני חבלה מול כלי רכב משוריינים ולא בתוכם במטרה להעביר מסר, אולם המסר לא הובן והמנגנונים נקטו בצעדים כדוגמת ירי לעבר בתים, ניתוק חשמל ומים ודיכוי הפגנות; בשלב השני, עבר הגדוד לפגיעה בחזית של כלי הרכב, וכתוצאה מכך היו פצועים בקרב מנגנוני הביטחון; השלב השלישי הוא פגיעה ישירה של המטענים בכלי הרכב המשוריינים של המנגנונים. עוד נטען כי הרשות הפלסטינית עצרה 237 פעילי מנגנונים שסירבו להשתתף בפעילות בג’נין (אלג’זירה, 22 בדצמבר 2024).

• • נטען כי פעילי המנגנונים ביצעו ירי RPG במהלך הפעילות במחנה הפליטים אחרי שפורסם תיעוד לכאורה של אנשי כוחות הביטחון עם מטול RPG (ערוץ הטלגרם של חמאס, 23 בדצמבר 2024). “בכיר במנגנונים” הכחיש כי מדובר בתמונות אמיתיות וטען כי מדובר בהסתה מצד יריבי הרשות הפלסטינית וכי הצילומים אינם מג’נין. במערכת הביטחון הישראליים העריכו כי מדובר באמצעי לחימה שהוחרמו על ידי המנגנונים במהלך הפעילות נגד החמושים (תקשורת ישראלית, 23 בדצמבר 2024).

• • ב-23 בדצמבר 2024, דווח כי הנער מג’ד זידאן נהרג מאש מנגנוני הביטחון במחנה הפליטים ג’נין. נטען כי האמבולנס לא הצליח להגיע במהירות לזידאן מאחר שהמנגנונים סגרו את הכניסות למחנה הפליטים עם סוללות עפר (סוכנות קדס, 23 בדצמבר 2024).
  • ברשתות החברתיות פורסם סרטון תחת הכותרת “המסר של גדוד ג’נין”, בו נראו מספר פעילים במחנה הפליטים ג’נין לבושים כמחבלים מתאבדים וצועקים “אם אתם רוצים להיכנס למחנה, הרי שאנו מוכנים לפוצץ את עצמנו(ערוץ הטלגרם jenencamb , 23 בדצמבר 2024; ערוץ הטלגרם Jenin News, 23 בדצמבר 2024). בתגובה, מסרו חמושי גדוד ג’נין כי אין להם אנשים שיפוצצו את עצמם בתוך המחנה, אולם יש להם מספר רב של “מתנגדים” שנושאים נשק ברחבי המחנה (ערוץ הטלגרם נשר פלסטין, 23 בדצמבר 2024).

• • בכיר חמאס, עבד אלרחמן שדיד, האשים כי הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון פועלים לחיסול “ההתנגדות” ביהודה ושומרון בשיתוף פעולה עם ישראל. הוא הוסיף כי כל טיפת דם שנשפכת בג’נין או במחוז אחר כתוצאה מהקמפין הצבאי שהושק על ידי הרשות הפלסטינית היא באחריותו של אבו מאזן וראשי מנגנוני הביטחון (ערוץ הטלגרם של מרכז התקשורת הפלסטיני, 23 בדצמבר 2024).
  • מפקד בפלגים החמושים בג’נין, קיס אלסעדי, הודה כי הם מקבלים תמיכה מאיראן אך טען כי אינם שייכים לטהראן או לגורם חיצוני אחר. לטענתו, ישראל נותנת לרשות הפלסטינית הזדמנות להוכיח את עצמה בג’נין כדי לשקול להעביר אליה את השליטה ברצועת עזה (סי-אן-אן, 23 בדצמבר 2024)
  • “מקור” מסר כי תנועת פתח החליטה למנוע מצוותי הטלוויזיה של רשת אלג’זירה לעבוד באזורי צפון יהודה ושומרון, בטענה שהרשת “מסיתה למלחמת אחים ולמרד”, וזאת על רקע הריאיונות שקיימה הרשת עם חמושים בג’נין. המקור ציין כי האזורים עליהם חל האיסור הן ג’נין, טובאס, שכם, טולכרם, קלקליה וסלפית, שכן הם האזורים בהם “פלגי ההתנגדות” פועלים באופן עצים (אלערבי אלג’דיד, 23 בדצמבר 2024).

פעילות מדינית של אבו מאזן

• ב-19 בדצמבר 2024, השתתף יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בפסגת מנהיגי ארגון D8 (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי של שמונה המדינות המתפתחות) בקהיר, במהלכה נשא נאום וקיים פגישות מדיניות (ופא, 19 בדצמבר 2024):
  • בנאומו, דרש אבו מאזן את יישום החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 2735, שקוראת להפסקת אש ברצועת עזה, הכנסת סיוע הומניטרי, נסיגה מלאה של כוחות צה”ל והעברת האחריות על הרצועה לרשות הפלסטינית. כמו כן, הוא קרא לסיום הכיבוש הישראלי באמצעות יישום תוכנית פוליטית הכוללת הפסקת אש, נסיגה ישראלית, חברות מלאה של “פלסטין” באו”ם ושמירה על המקומות הקדושים. הוא ביקש מהקהילה הבינלאומית לאמץ קריטריון אחיד לצדק ולעצור את “התוקפנות” הישראלית.
  • בפגישה שקיים עם נשיא מצרים, עבד אלפתאח אלסיסי, שיבח אבו מאזן את עמדותיה של מצרים ותמיכתה בזכויות העם הפלסטיני. הם דנו במצב ההומניטרי ברצועת עזה, ב”הפרות הישראליות” ביהודה ושומרון וב”פשעים” נגד הפלסטינים. כמו כן, שוחחו לגבי המאמצים להגיע להפסקת אש ברצועת עזה ובמאמצי “פלסטין” לקבל חברות מלאה באו”ם ולכנס ועידת שלום בינלאומית.

• • בפגישתו עם נשיא אינדונזיה, פרבואו סוביאנטו, הדגיש אבו מאזן את מאמצי ההנהגה הפלסטינית בזירה הבינלאומית לסיום הכיבוש הישראלי ולהשגת עצמאות פלסטינית, לצד יישום החלטות האו”ם וחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי להפסקת הכיבוש וההתישבויות.
• אבו מאזן שוחח בטלפון עם ראש ממשלת אירלנד, סיימון האריס, ודן עמו בהתפתחויות האחרונות ברצועת עזה וביהודה ושומרון. אבו מאזן שיבח את תמיכת אירלנד ברשות הפלסטינית באמצעות הכרה במדינת “פלסטין”, תמיכה בפעילות אונר”א ברצועת עזה וטיפול בילדים פצועים מהרצועה. הריס הדגיש את רצון אירלנד להמשיך ולספק תמיכה עבור העם הפלסטיני לבניית “מדינה” ולקבלת זכויות בהתאם לדין הבינלאומי (ופא, 23 בדצמבר 2024).

החלטת האו”ם על זכות הפלסטינים להגדרה עצמית

• ב-17 בדצמבר 2024, אישרה העצרת הכללית של האו”ם ברוב של 172 תומכות מול שבע מתנגדות החלטה המבטיחה את זכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני, תוך התייחסות לכיבוש כבלתי חוקי ולקריאה לסיומו. משרד החוץ הפלסטיני בירך על ההחלטה וקרא למדינות שהתנגדו לשקול מחדש את עמדתן (ופא, 17 בדצמבר 2024). גם חמאס בירכה על ההחלטה וקראה לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ ליישום ההחלטות, אשר “יעצרו את התוקפנות ויסיימו את הכיבוש” (אתר חמאס, 17 בדצמבר 2024).