מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בפברואר – 3 במרץ 2026)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• כוחות צה״ל המשיכו לפעול בתחומי “הקו הצהוב” לצד תקיפות באזורים שונים ברצועה. הכוחות איתרו אמצעי לחימה, השמידו תשתיות טרור מעל הקרקע ומתחתיה וסיכלו מחבלים שהתקרבו לקו או ניסו לחצות אותו במטרה לפגוע בלוחמים. כוחות צה״ל המשיכו לפעול בתחומי “הקו הצהוב” להשמדת תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע ולחיסול מחבלים שנותרו באזור. במהלך הפעילות, סוכלו מחבלים חמושים שזוהו כשהם יוצאים מתשתית תת קרקעית במזרח רפיח והוגדרו כמפרים את הסכם הפסקת האש. בעקבות הפרת הסכם הפסקת האש לאחר שזוהו מחבלים שיצאו ממנהרה במזרח רפיח, תקף צה”ל מחבלי חמאס חמושים ברפיח (דובר צה”ל, 24 בפברואר-3 במרץ 2026).

• משטרת חמאס ברצועה טענה כי שלושה שוטרים נהרגו בתקיפה על עמדת משטרה במערב ח’אן יונס, בעוד שבתקיפה על מחסום משטרה בכניסה למחנה הפליטים אלבריג’ נהרג שוטר ונפצע שוטר נוסף (PALINFO, 27 בפברואר 2026; ערוץ הטלגרם של המשטרה הפלסטינית ברצועה, 27 בפברואר 2026; אלאיאם, 28 בפברואר 2026). “גורמים פלסטיניים” גם טענו שצה”ל ממשיך בעבודות עפר והריסה נרחבות של מבני מגורים באזור בני סהילא, מזרחית לח’אן יונס, כדי להרחיב את תחומי “הקו הצהוב” (שהאב, 24 בפברואר 2026).

התעצמות חמאס^[1]

• דווח כי חמאס עברה להתמקד בהברחות ממצרים דרך הים לטובת ייצור מחודש של רקטות. לפי המידע שהגיע מארגון ביון זר שפועל ברצועה, חמאס משתמשת במכלים בעלי משקל מותאם הנעים מתחת לפני המים, מתוך הערכה בחמאס שהדבר מסייע להם להתחמק ממכ״ם. מהפרסום עולה כי המבריחים משליכים את הציוד כתשעה ק”מ מחופי אלשיח׳ זויד שבצפון סיני, ובאמצעות הזרם הימי, מגיעים המכלים לחופי דיר אלבלח וח׳אן יונס בתוך כ-12 שעות. לפי “המקור”, המבצע מנוהל על ידי כמה חוליות הפועלות בחצי האי סיני, בתווך הימי וברצועה, ובמקביל מתבצעת הסחה באמצעות הטסת כלי טיס בלתי מאוישים לעבר גבול ישראל–מצרים כדי להעסיק את מערכי הניטור של צה״ל. בדרך זו, חמאס הבריחה לרצועה חומרים חיוניים למערך הרקטות שלה (חשבון X של כאן חדשות, 23 בפברואר 2026; אתר כאן, 24 בפברואר 2026). בהמשך נמסר מפי “מקורות ברצועה” כי חמאס הצליחה לייצר עשרות רקטות באמצעות ההברחות של החומרים הללו, ייצור המתבצע בכמה סדנאות מבוזרות בדיר אלבלח ובעיר עזה. עוד נמסר כי חמאס אף העבירה חלק מהרקטות לידי הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) (חשבון X של כאן חדשות, 26 בפברואר 2026). בתגובה מסרו “מקורות בחמאס” כי ההאשמות “הן חסרות בסיס לחלוטין, במיוחד לאור העובדה שכוחות חיל הים הישראלי שולטים על כל הים של רצועת עזה” וכל מטרתן לתת לכוחות צה”ל אור ירוק לתקוף מטרות חדשות ברצועת עזה. עוד ציינו כי “להתנגדות יש הזכות לשמור על כל כלי הנשק שלה כדי להתמודד עם כל תוקפנות חדשה”. וכי הנהגת הזרוע הצבאית מתמקדת כעת בארגון השורות תוך היערכות להתמודדות עם כל תקיפה (אלשרק אלאוסט, 24 בפברואר 2026).

הארגונים החמושים ברצועת עזה והמערכה נגד איראן

• ארגוני “ההתנגדות” הפלסטיניים, בהובלת חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), הביעו תמיכה מוחלטת באיראן לנוכח התקיפה האמריקאית-ישראלית שלטענתם נועדה לקדם את חזון “ישראל הגדולה”. הם גינו את סיכול מנהיג איראן ח’אמנהאי ושיבחו אותו על תמיכתו ב”התנגדות”. עם זאת, בארגונים הפלסטיניים הבהירו כי הם לא יצטרפו ללחימה לצד איראן לנוכח השפעות המלחמה ברצועת עזה.^[2]
• טרם תחילת המערכה, מפקדי שטח ופעילים בפלגים פלסטיניים ברצועת עזה הנתמכים כספית על ידי איראן (בהם הגא”פ, ועדות ההתנגדות וגדודי המג’אהדין) לא הסתירו את חששם מ”קריסה מוחלטת” בעודם סובלים ממשבר כלכלי גובר בשל הסנקציות על איראן. “מקור אחד” ציין כי הקצבה הממוצעת לכל חבר ירדה לסכומים של 400-200 שקלים בכל שישים או שבעים יום, לעומת 800 עד 2,000 שקלים בכל חודש או כל ארבעים יום לחברים ופעילים בולטים לפני המלחמה. לדבריו, גם הקצבאות למפקדים ירדו לאלף שקלים לכל היותר כל חודשיים או יותר, לעומת יותר מ-3,000 שקלים כמעט כל חודש לפני המלחמה. “מקור אחר באחד הפלגים הקטנים” ציין כי הפעילים בארגונו לא קיבלו דבר מזה יותר משלושה חודשים, והם מסתמכים על תרומות שמגיעות לסירוגין ממקורות אחרים כדי לחלק 200 שקלים לכל פעיל. לפי “מקורות בגא”פ), דלדול המשאבים השפיע על פעילות אגודות צדקה של הארגון, וההקצבות למוסדות הומניטריים אחרים צומצמו, דבר שאילץ אותם לפעול ברמה המינימלית, למרות קשריהם הישירים למשטר האיראני. לדברי “מקורות בארגון”, הגא”פ מתמודד עם משבר כלכלי חסר תקדים הן ברצועת עזה והן בחו”ל, ובמיוחד בלבנון, עקב המכות שספג חזבאללה, ובסוריה, שם הוא נחלש משמעותית מאז קריסת משטר בשאר אלאסד. לפי “מקורות בשטח”, חלק מהפעילים בשטח והלוחמים נאלצו לחפש עבודות פשוטות כדי לפרנס את משפחותיהם למרות המרדף הישראלי אחריהם, אם כי הם הדגישו כי רק מעטים נטשו את אמצעי הביטחון תחת הלחץ הכלכלי (אלשרק אלאוסט, 26 בפברואר 2026).

השפעת המערכה באיראן על המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר כי בשל המערכה מול איראן שהחלה ב-28 בפברואר 2026 ולנוכח איום הטילים וההכרזה על מצב חירום והגבלות ציבוריות בישראל, הוחלט גם על סגירת כל המעברים לרצועת עזה כדי למנוע סיכון לחיי אדם. הוא ציין כי המעברים ייפתחו מוקדם ככל שהמצב הביטחוני יאפשר זאת, אולם הדגיש כי מאז תחילת הפסקת האש הוכנסה כמות סיוע הומניטרי שגדולה פי ארבעה מהצרכים התזונתיים של תושבי הרצועה, לכן המאגרים הקיימים בתוך הרצועה צפויים להספיק בתקופה הנראית לעין (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 2 במרץ 2026). ארגון הסיוע World Central Kitchen הזהיר כי אם המעברים יישארו סגורים, הוא ייאלץ להפסיק את חלוקת הארוחות ב-5 במרץ 2026 מאחר שאין לו ארוחות עודפות שממתינות במחסנים (אתר World Central Kitchen, 1 במרץ 2026).
• עם תחילת המערכה באיראן, נרשם בשווקים ובחנויות ברצועה דוחק וביקוש רב למוצרי יסוד, בעיקר קמח, שמן בישול, אורז וסוכר. במקביל, הסוחרים בשווקים העלו את המחירים ביותר מ-300% תוך שהם מתעלמים מתחנוני אזרחים, נכבדים ובכירים להימנע מכך. אזרחים נימקו את החיפזון לקנות מוצרי יסוד בחשש שישראל תסגור שוב את המעברים (אלאיאם, 1 במרץ 2026). בהקשר זה, חסאם אלחויטי, ממלא מקום יו”ר לשכת המסחר של מחוז עזה, הצהיר כי מלאי מוצרי המזון והבגדים ברצועת עזה מספיק לשישה חודשים לפחות, ולפיכך אין צורך בפאניקה או בהעלאת מחירים. הוא קרא לנקוט צעדי ענישה נחרצים ומידיים נגד סוחרים עבריינים שמנצלים את המצב (אלרסאלה.נט, 28 בפברואר 2026).
• בהמשך לכך, כוח “ראדע” של “ביטחון ההתנגדות” של חמאס הודיע כי התפרס בשווקים כדי לפקח על המחירים (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 28 בפברואר 2026). גם משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס ברצועת עזה הודיע כי מחלקת חקירות האספקה במשטרה, בשיתוף עם צוותי משרד הכלכלה, החלה בפריסה נרחבת ובסיורים בשווקים ובבתי העסק בכל הרצועה כדי לפקח על זמינות המוצרים ועל המחירים ולמנוע אגירה וניצול (ערוץ הטלגרם של המשטרה הפלסטינית של חמאס, 28 בפברואר 2026).
• לפני פרוץ המערכה באיראן, הודיע יו״ר אגודת בעלי המאפיות בעזה, עבד אלנאצר אלעג’רמי, על חידוש החוזה עם תוכנית המזון העולמית (WFP) למימון מכירת לחם מסובסד בעזה לשישה חודשים נוספים, החל מ-1 במרץ 2026. הוא הוסיף שמנגנון מכירת הלחם המסובסד יישאר כפי שהוא, אולם ציין שתתווסף מתכונת חדשה שמטרתה להחזיר חלק מהמאפיות לפעילות מסחרית כפי שהיה לפני המלחמה, באמצעות שילוב מאפיות נוספות שיפעלו במגזר הפרטי, יקבלו סולר לצורך הפעלה, ירכשו בעצמן את הקמח, ייצרו וימכרו לחם במחיר שונה מזה של הלחם המסובסד. אלעג’רמי ציין כי ככר לחם מסובסד עולה שלושה שקלים, בעוד שמחיר לחם מסחרי באיכות גבוהה יותר שאינו מסובסד יהיה שבעה שקלים. הוא גם הדגיש כי אין מחסור בלחם במהלך רמצ’אן. צוין כי ישנן 12 מאפיות הפועלות בעיר עזה ובמחוז צפון הרצועה, ו-25 מאפיות במחוז ח’אן יונס ובמרכז רצועת עזה (צפא, 26 בפברואר 2026).
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני הודיעה על השקת מבצע לוגיסטי גדול להובלת אספקה ​​רפואית חיונית ממחסניה המרכזיים ביהודה ושומרון לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום. בעקבות זאת, יצאו חמש משאיות שנשאו 111 משטחים המכילים 3,284,684 יחידות של תרופות ותמיסות רפואיות, ובהמשך יצאו ארבע משאיות נוספות הנושאות 83 משטחים של תרופות במימון האיחוד האירופי והפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום, המאוחסנות במחסני ארגון הבריאות העולמי (דף הפייסבוק של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, 23 בפברואר 2026).

פעילות ארגוני הסיוע

• בית המשפט העליון בישראל הוציא צו מניעה זמני שמאפשר לארגוני סיוע בינלאומיים להמשיך לפעול ברצועת עזה וביהודה ושומרון, לאחר עתירה של 17 ארגוני סיוע נגד החלטת ממשלת ישראל שנועדה לשלול את רישיונות פעילותם עקב סירובם לעמוד בכללים חדשים שקבעה הממשלה. לפי הדיווח, ישראל הודיעה שתמנע עד 1 במרץ 2026 פעילות של 37 ארגונים בטענה לאי ציות לדרישות רישום פרטי עובדים, מקורות מימון ופעילות, בעוד הארגונים טענו שהדרישות הן פולשניות ושרירותיות ושאיסור הפעילות יפגע באספקת סיוע חיוני. הצו שומר על המצב הקיים ואינו מחייב את הארגונים לעזוב, והוא יישאר בתוקף עד להכרעת בית המשפט במועד שטרם נקבע (אלקדס אלערבי, 27 בפברואר 2026).

פעילות בינלאומית לשבירת “המצור”

• המארגנים התורכיים של “משט החירות והחוסן” הודיעו היום רשמית כי הם מתכננים להוציא משט של 200-100 כלי שיט לכיוון רצועת עזה ב-12 באפריל 2026 מספרד וממדינות אחרות. המארגנים, בהובלת ארגון IHH שעמד מאחורי משט המרמרה בשנת 2010 והוצא מחוץ לחוק בישראל ובמדינות נוספות,^[3] מסרו כי הם מצפים להשתתפות של אלפי פעילים מ-150 מדינות, וכי מלבד סיוע הומניטרי, הם ינסו להכניס לרצועת עזה גם “אנשי רפואה, אנשי חינוך, מומחים לבנייה אקולוגית, עורכי דין וחוקרים של פשעי מלחמה”. ראש ארגון IHH, בולנט ילדרים, מסר כי מלבד המשט הימי, הם מתכננים להוציא במקביל גם שיירות יבשתיות לכיוון מעבר רפיח. הוא הביע ביטחון כי כלי השיט “ישבשו את הסדר שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה” והכריז: “נגייס את הכיכרות, נגייס את הים התיכון ונשבור את המצור מהיבשה ומהים”. מסיבת העיתונאים כללה לא מעט ביטויי הסתה נגד ישראל. אחד הבולטים היה סלמאן אסמרר, נשיא ההתאחדות של התעשיינים ואנשי עסקים של “העולם החדש”, שהכריז: “העמים החופשיים של העולם יביסו את הציונים הרצחניים האלה. לא נעצור עד שפלסטין תשוחרר, עד שמסגד אלאקצא ישוחרר, עד שתקום פלסטין חופשית” (אתר IHH, 25 בפברואר 2026).

יישום הסכם הפסקת האש

• דווח כי חברת קבלנות פלסטינית מעזה בשם Masoud & Ali Contracting Co (MACC) קיבלה, באמצעות גורמים מתווכים, חוזה להקים במימון מאע”מ מתחם מגורים זמני סמוך לרפיח עבור עשרות אלפי עקורים, בשטח שנמצא כיום תחת שליטה צבאית ישראלית. לפי הדיווח, חברת MACC אמורה לעבוד עם שתי חברות מצריות, כאשר התכנון כולל הקמת קרוואנים בכמה קומות על שטח של כ-74 דונם (רויטרס, 25 בפברואר 2026).
• המתווך האמריקאי ממוצא פלסטיני, בשארה בחבח, אמר כי וושינגטון מכינה כעת הצעה בנוגע לפירוק חמאס מנשקה, והיא תוצג לתנועה בקרוב. הוא הוסיף כי ההצעה כוללת תהליך פירוק הדרגתי מנשק, אשר יתחיל בנשק הכבד, והצהרה של חמאס על התחייבותה שלא לפתח, לייצר או להבריח נשק כלשהו. כמו כן, התוכנית תטפל בנושא המנהרות, ולאחר מכן בכלי הנשק האישיים שחמאס מבקשת כי יישארו ברשות פעיליה לצורך “הגנה עצמית”. בחבח חשף כי ישנה הצעה על הפרק הכוללת חנינה לפעילי חמאס שימסרו את נשקם ויצהירו שלא יילחמו. במקביל, קיימת אפשרות לשילוב חלקם בכוחות המשטרה הפלסטיניים העתידיים, אך זאת לאחר מיון שמותיהם ווידוא שנאמנותם של פעילים אלה תהיה לכוחות הפלסטיניים המקומיים ולא לאף גורם אחר. בחבח גם ציין כי הפעימה הראשונה של כוחות הייצוב הבינלאומיים צפויה להגיע בתחילת אפריל 2026, כאשר לכל כוח תהיה גזרה גיאוגרפית ספציפית (אלשרק אלאוסט, 25 בפברואר 2026).
• סגן מזכ”ל הגא”פ, מחמד אלהנדי, תקף את כינוס “מועצת השלום” בוושינגטון וטען כי מדובר במופע תיאטרלי שלא מונע מישראל להמשיך במלחמה ברצועת עזה למרות ההכרזה על הפסקת אש בהתאם לתוכנית טראמפ, וכי הנשיא האמריקאי רוצה לשלוט בעתיד הרצועה, “פלסטין” והאזור. הוא הוסיף כי תפקיד המתווכות הסתיים עם השלמת המשא ומתן על עסקת חילופי “השבויים”. בהתייחסו לכוח הייצוב הבינלאומי, הוא האשים כי האמריקאים מעוניינים לפרוס אותו כדי לכבוש את הרצועה, וכי לפלסטינים “אין ברירה אלא להחזיק מעמד ולהיאחז באדמה שלהם כדי להתגבר על המשבר הזה” (ערבי21, 24 בפברואר 2026).

הוועדה הלאומית לניהול עזה

• המתווך בחבח גם ציין כי ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה תיכנס במקביל לכוחות הייצוב, שכן הוועדה זקוקה לביטחון והגנה. הוא הוסיף כי הקשר בין חמאס לוועדה הוא שטחי וציין כי ישנן נקודות מחלוקת הניתנות למשא ומתן, החשובה ביותר היא שילוב שוטרי חמאס במסגרת כוחות הביטחון החדשים. לדבריו, ישנם כארבעים אלף עובדים בממשל חמאס ולא כל מי שעבד עם התנועה מאמין באידיאולוגיה שלה או נאמן לה. בחבח הדגיש כי ההחלטה את מי לקלוט נתונה בידי הוועדה, אולם הוא העריך שתהיה פתיחות לגבי האפשרות להעסיק מחדש אנשים שעבדו בעבר ברצועת עזה (אלשרק אלאוסט, 25 בפברואר 2026).
• “מקור בוועדה הלאומית לניהול עזה” מסר כי הוועדה עדיין אינה פעילה בשטח משום שחבריה טרם קיבלו אישור ישראלי להיכנס לרצועה, זאת חרף הבטחות שקיבל היו”ר עלי שעת’ מניקולאי מלדנוב, הנציב העליון לרצועה מטעם “מועצת השלום”. “מקור דיפלומטי פלסטיני” מסר כי הוועדה גם לא הגיבה לבקשות של שגרירים ודיפלומטים זרים רבים בקהיר להיפגש עם שעת’ וחברי הוועדה בשל הגבלות שהטיל ניקולאי מלדנוב, כחלק מתוכנית אמריקאית לשמור על כל התקשורת בנוגע לפרויקטים ברצועה ויישומם בידי הבכירים האמריקאים ומלדנוב. בנוגע ל”משרד הקישור הפלסטיני”, שהוקם לאחרונה כדי לשמש כערוץ תקשורת בין הרשות הפלסטינית ל”מועצת השלום”, אמר “המקור הדיפלומטי” כי בראשו עומד ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, והוא כולל שני שרים, אחד מהם הוא שר הפנים. לדבריו, משרד הקישור החל בעבודתו מיד עם הקמתו (אלקדס אלערבי, 26 בפברואר 2026).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במיוחד על רקע פתיחת המערכה מול איראן (דובר צה”ל, 1 במרץ 2026). בין השאר, נעצרו מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, בהם שישה בחשד שתכננו לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי. כמו כן, נעצר פלסטיני שתועד חוגג למראה טילים שנורו מאיראן לעבר ישראל (דף הפייסבוק של משטרת ישראל בערבית, 1 במרץ 2026). חשוד בניסיון דריסה נגד שוטרים סמוך למחסום המנהרות הסגיר עצמו לידי כוחות הביטחון (דובר צה”ל, 24 בפברואר 2026).

אירועי חיכוך

• אזרחים ישראלים רעולי פנים תקפו באופן אלים פלסטינים ואזרחים ישראלים בכפר קצרה שבאזור שכם. כתוצאה מכך נפצעו שני אזרחים ישראלים (דובר צה”ל, 27 בפברואר 2026). דווח על אירועי אלימות נוספים בכפר ג’אלוד, בכפר אלדיכ שסמוך לסלפית, באד’נא שסמוך לתרקומיא, ובאלמניה שבאזור בית לחם (תקשורת פלסטינית, 27 בפברואר 2026).
• משרד הבריאות ברשות הפלסטינית דיווח על שני אחים פלסטינים שנהרגו ועל שלושה תושבים פצועים נוספים אחרי שמתיישבים ישראלים פתחו באש לעבר תושבים ומבנים בכפר קריות, דרומית לשכם (ופא, 2 במרץ 2026). צה”ל גינה את התקרית ומסר כי האירוע בחקירה, וגם משטרת ישראל פתחה בחקירה (תקשורת ישראלית, 2 במרץ 2026).

• מזכיר הוועד הפועל של אש״ף, עזאם אלאחמד, טען כי דרישות הממשל האמריקאי מהרשות הפלסטינית לבצע “רפורמות” כתנאי לקבלת תפקיד ברצועת עזה נועדו להרחיק את הפלסטינים בכלל, ובעיקר למנוע כל תפקיד מחמאס, עמדה שאש״ף דוחה משום שחמאס חלק מהמרקם הלאומי, מתקיים עמה דיאלוג מתמשך לקראת הצטרפות לאש״ף, ואין לקבל שיח על פירוק נשקה או סיווגה כארגון טרור. הוא דחה בתוקף התערבות בתוכניות הלימודים ובפרט דרישות להסיר את “פלסטין”, המפה והדגל, וטען שמדובר ברפורמות מלאכותיות שמטרתן למשוך זמן. כמו כן, הוא העריך כי תחת הממשל האמריקאי הנוכחי יהיה קשה לקדם פתרון שתי מדינות, כפי שטראמפ לא הצליח בעבר לכפות את “עסקת המאה”. בהתייחסו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אמר אלאחמד כי זו הייתה טעות אסטרטגית שגרמה נזק עצום לרצועת עזה ולפלסטינים ודחה את הטענה שהמתקפה החזירה את הסוגיה הפלסטינית למשא ומתן. הוא גם ציין כי סעיף שנכלל בחוק הבחירות המוניציפליות, אשר חייב מועמדים להתחייב לתוכנית אש״ף ולהכרה בישראל, הוסר לאחר שהוגדר כטעות, משום שמועצות מקומיות עוסקות בשירותים ולא בעשייה מדינית (אלשרוק, 23 בפברואר 2026). ^[4]

• סגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’, קיים שיחות עם שרי החוץ של קטר, סעודיה, ירדן, מאע”מ, בחריין וכווית, ובהן מסר כי ההנהגה הפלסטינית דוחה את התקיפות האיראניות על מדינות ערב, ומביעה סולידריות מלאה ותמיכה בכל צעד שיינקט לשמירה על ביטחונן וריבונותן. בהמשך פורסמה הודעה רשמית של הרשות הפלסטינית, בה הובע גינוי חריף נגד התקיפות האיראניות במדינות הערביות, תוך הדגשה שמדובר בהפרה בוטה של מגילת האו״ם ועקרונות המשפט הבינלאומי. במקביל דרש יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לכנס ישיבת חירום של שרי החוץ הערבים ולקיים דיון במועצת הביטחון לנוכח מה שהוגדר כאתגרים מסוכנים המאיימים על האזור ועל ריבונות המדינות באזור (ופא, 28 בפברואר 2026).^[5]