מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (19-12 במאי 2026)

פעילות כוחות צה”ל

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות השמדת תשתיות טרור ואיתור מחבלים בתחומי “הקו הצהוב” וסיכלו מחבלים שהתקרבו לכוחות או ניסו לחדור לאזור “הקו הצהוב”. בנוסף, סוכלו פעילי חמאס שתכננו פיגועים נגד כוחות צה”ל ונגד אזרחי ישראל, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 19-12 במאי 2026).
• ב-15 במאי 2026, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים בתקיפה על דירה בעיר עזה את עז אלדין אלחדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ואחד ממתכנני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 שגם הוביל את שיקום חמאס לאחר הפסקת האש. בחמאס אישרו את דבר מותו של אלחדאד, כינו אותו “המפקד הגדול” והדגישו כי הוא היה מעורב בג’האד במשך עשרות שנים והגיע לשיאו בפלישה לשטח ישראל. ההודעות מטעם התנועה ובכיריה האשימו את ישראל ב”התנקשות פחדנית” וב”הפרה” של הסכם הפסקת האש.^[1] “מספר מקורות בחמאס ברצועת עזה” מסרו כי מחמד עודה, ראש המודיעין הצבאי של גדודי עז אלדין אלקסאם, מונה למפקד החדש של הזרוע הצבאית של חמאס במקום אלחדאד. לפי אחד “המקורות”, לעודה כבר הוצע תפקיד המפקד הראשי לאחר סיכול מחמד אלסנואר במאי 2025, אולם הוא ויתר ואלחדאד קיבל את המינוי. עוד ציינו “המקורות” כי עודה היה מקורב לאלחדאד ובקשר רציף עמו, במיוחד בנושא חידוש המבנה הארגוני (אלשרק אלאוסט, 18 במאי 2026).

• דו”ח של “מועצת השלום” שהוגש למועצת הביטחון של האו”ם ציין כי הפסקת האש מחזיקה מעמד כבר שבעה חודשים על אף המשך ההפרות. הדו”ח הדגיש כי סירוב חמאס להתפרק מנשקה ולוותר על השליטה ברצועת עזה מהווה את המכשול המרכזי ליישום הסכם הפסקת האש, ועל כן מועצת הביטחון נקראה להפעיל לחץ על חמאס ועל הפלגים לקבל את המחויבויות במסגרת ההסכם. עוד נאמר במסמך כי נרשמה עלייה של יותר משבעים אחוז בהיקף הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה, עם 300 אלף טון של סיוע, אולם עדיין יש צרכים דחופים ברצועה ומחסור במים ובתרופות. כמו כן, ציינו במועצה כי כ-85% מהמבנים והתשתיות ברצועה נהרסו או ניזוקו ויש צורך לפנות כשבעים מיליון טון של הריסות, והבהירו כי בעוד שהשיקום דורש יותר מ-30 מיליארד דולר, עד כה קיבלה המועצה התחייבויות עבור 17 מיליארד דולר בלבד. המסמך הבהיר כי שיקום הרצועה לא יתחיל לפני פירוק מלא של חמאס מנשקה (אלג’זירה, 19 במאי 2026).
• בחמאס ובפלגים הפלסטיניים המשיכו להאשים את ישראל ב”הפרת” הסכם הפסקת האש ולהתנות את המעבר לשלב השני, כולל בסוגיית פירוק הנשק, ביישום מלא של השלב הראשון מצד ישראל. להלן התבטאויות בולטות:
  • יועץ ראש הלשכה המדינית של חמאס, טאהר אלנונו, ציין כי הם מתייחסים לתכנית טראמפ כאל יחידה אחת, בעוד ש”הכיבוש” רק מעוניין בפירוק הנשק. לדבריו, הם מוכנים לקיים משא ומתן אם ישראל תיישם את ההתחייבויות במסגרת השלב הראשון של ההסכם (אלג’זירה מבאשר, 13 במאי 2026).
  • בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן, מסר כי אחת המטרות בסיכול עז אלדין אלחדאד הייתה להפעיל לחץ על חמאס, וכי “האויב רצה שההתנגדות תיכנע והוא לא מעוניין בתוכנית טראמפ”. לדבריו, יש מגעים עם המדינות המתווכות בנוגע לסיכול אלחדאד וכי “מה שהאויב עושה זה הפרת ההסכם”. בהתייחסו לסוגיית פירוק הנשק, אמר חמדאן כי מדובר בדרישה לכניעה כדי שהפלסטינים יעזבו את אדמתם או ייהרגו (אלג’זירה מבאשר, 16 במאי 2026).
  • סגן מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, מחמד אלהנדי, האשים כי ישראל לא יישמה את התחייבויותיה בשלב הראשון של הסכם הפסקת האש וכי אף אחד לא דרש ממנה דין וחשבון על כך. הוא טען כי ישראל לא יכולה לחדש את המלחמה כל עוד לא תקבל אור ירוק מארה”ב, שעדיין מתמקדת בסוגייה האיראנית. אלהנדי הוסיף כי פירוק חמאס מנשקה, כפי שישראל רוצה, יוביל לשליטתן של המיליציות ברצועה (אלג’זירה מבאשר, 17 במאי 2026).
  • עם סיום הדיונים של הפלגים הפלסטיניים בקהיר, מסר “בכיר בחזית העממית לשחרור פלסטין” כי הנציג העליון מטעם “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, דחה את נוסח התגובה שגיבשה חמאס עם הפלגים, משום שהגדיר את הסכמה כ”בסיס” בלבד למשא ומתן נוסף על המעבר לשלב השני. לדבריו, מלדנוב דרש להבהיר שכל הסכמה תוביל למעבר מיידי לשלב השני, ובראשו פירוק הנשק, ואף הוסיף למסמך חמישה סעיפים חדשים, בהם התנגדות לכלול התחייבות להקמת מדינה פלסטינית במסגרת השלב השני. מנגד, בכיר בחמאס הדגיש כי הנהגת התנועה לא תסכים למסירת הנשק או לפירוק “ההתנגדות” מנשקה, משום שהנשק נתפס כסמל הפרויקט כולו. הוא הוסיף כי חמאס הציבה כתנאי מקדים לדיון בנושא הנשק את פירוק המיליציות המזוהות עם ישראל ברצועת עזה והסרת ההגנה הישראלית מהן, כמהלך שנועד להוכיח תום לב מצד המתווכות והצדדים המעורבים (אלג’זירה.נט, 14 במאי 2026).
• “גורמים מצריים” דיווחו על חשש גובר מקריסת הפסקת האש ברצועת עזה, על רקע קיפאון במשא ומתן והתעקשות ישראלית לקדם את סוגיית פירוק הנשק לפני השלמת התחייבויות השלב הראשון של ההסכם. “מקורות מצריים” מסרו כי “ההפרות הישראליות” מערערות את האמון בתהליך, וכי המצב ההומניטרי ברצועה אינו יכול להימשך במתכונתו הנוכחית, בעוד הפלגים הפלסטיניים דוחים בשלב זה כל דיון בפירוק הנשק, אלא במסגרת ערבויות ברורות להקמת מדינה פלסטינית, ודורשים במקביל לפרק רשתות “משתפי פעולה” ברצועה. מצרים, לפי הדיווח, מצרים מבינה את עמדת הפלגים ומבקשת לדחות את הדיון בסוגיית הנשק, לשלב בין דרישות השלב הראשון והשני, להאיץ את פריסת כוחות הביטחון ברצועה ולאפשר את כניסת ועדת הניהול האזרחית. כמו כן, צוין כי קהיר מתנגדת לתוכניות ישראליות לשיקום אזורים ממזרח ל”קו הצהוב”, בטענה שהן עלולות להנציח חלוקה פנימית של הרצועה למובלעות מבודדות תחת שליטה ביטחונית ישראלית (אלאח’באר, 16 במאי 2026).

חמאס נגד מלדנוב

• הנציג העליון מטעם “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, ציין במסיבת עיתונאים בירושלים כי משרדו מטפל בהפרות מצד שני הצדדים על בסיס יומי. הוא האשים את שני הצדדים בהפרת הפסקת האש, וציין את סוגיית פירוק הנשק כנקודת מחלוקת מרכזית. לדבריו, חובתה של חמאס לוותר על ארסנל הנשק שלה וזה אינו ניתן למשא ומתן. זו גם הסיבה שאין ההתקדמות בכל שאר הנושאים ובכלל זאת השיקום, נסיגת כוחות צה”ל והקמת ממשלה פלסטינית חדשה. מלדנוב גם אמר כי חמאס מחזקת ​​את אחיזתה בחלקים של הרצועה שבשליטתה, מטילה מיסים על התושבים וחוסמת מאמצי סיוע לבניית דיור זמני לעקורים. הוא הוסיף כי אם חמאס תתנער מפעילות מזוינת, היא תוכל להישאר כמפלגה פוליטית (סוכנות אי-פי, 13 במאי 2026).
• בתגובה, דובר חמאס, חאזם קאסם, מתח ביקורת על דברי מלדנוב בנוגע להפרות יומיות של הסכם הפסקת האש, ואמר כי הדיבור על כך בצורה כללית סותר את המציאות ואת העובדות. הוא האשים כי ישראל היא “שמפרה” את ההסכם, והרגה יותר מ-850 אזרחים, בנוסף להגבלות על כניסת סיוע והסטה מתמשכת של “הקו הצהוב” מערבה, וזאת בניגוד ל”מחויבות המלאה” של חמאס ו”ההתנגדות” (חשבון X של QUDSN, 13 במאי 2026).
• בנוסף, מלדנוב שיתף ציוץ של החוקר הפלסטיני-אמריקאי מתנגד חמאס, אחמד פואד אלח’טיב, שקרא לפנות את התושבים לתוך מרחב “הקו הצהוב” כדי למנוע מחמאס להשתמש בהם ככלי מיקוח במשא ומתן אלח’טיב גם גינה בציוץ את חמאס על רקע הדיווחים בישראל כי פעילי התנועה מנעו לראשונה, תוך איומים בנשק, מקבלנים עזתים שהיו אמורים להתחיל בעבודות להקמת העיר הפלסטינית החדשה ברפיח, בתיאום עם צה”ל והמפקדה הרב-לאומית (CMCC) (חשבון X של מלדנוב, 13 במאי 2026).
• בעקבות זאת, חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, הגיב בכעס: “מלדנוב אינו ראוי להיות אחראי אפילו יום אחד על ממשל מעבר עבור עמנו הפלסטיני. כיצד יכול אדם המופקד על ניהול משא ומתן מורכב להצליח במשימתו כשהוא מאמץ עמדה כזו?!”. הוא גם פנה למלדנוב: “עזה לא תהיה סעיף בקורות החיים שלך לקידום הקריירה. אם המשימה גדולה מדי עבורך, תתפטר” (חשבון X של באסם נעים, 13 במאי 2026).
• גם בערוצים המזוהים עם חמאס ברשתות החברתיות, פורסמו פוסטים תחת התגית “מלדנוב שליח נתניהו”, בהם נכתב: “מלדנוב איבד את ההגינות שלו והפך לנציג של לשכת נתניהו בחסות בינלאומית” ו-“הוא אימץ את נרטיב הכיבוש” (ערוץ הטלגרם אלצ’פה מדיה, 14 במאי 2026).

• מנכ”ל לשכת ההסברה הממשלתית ברצועת עזה, אסמאעיל אלת’ואבתה, דחה את הטענות כי בחמאס מנעו בכוח או איומים מעובדים או קבלנים לנוע או לעבוד בתוך רצועת עזה. לדבריו, טענות אלה שקריות לחלוטין והן במסגרת ניסיונות לעוות את המציאות ברצועה. הוא הדגיש שכל תנועה בשטח או סידורים תחת פיקוח “הכיבוש הישראלי”, שמשרתים את סדר היום הצבאי והביטחוני שלו או את התוכניות שלו שמטרתם לעצב מחדש את המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית של רצועת עזה, נתקלים בהתנגדות עממית נרחבת (פלסטין און ליין, 13 במאי 2026).

הוועדה הפלסטינית לניהול רצועת עזה

• ניקולאי מלדנוב מסר כי הוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה סיימה את כל ההכנות לקבל את סמכויות השלטון ולהתחיל בעבודתה מיד כשיתקיימו התנאים בשטח. הוא קרא להנהגה הפוליטית הנוכחית ברצועה לזוז הצידה כדי לאפשר לוועדה לפעול. עוד הדגיש כי “מועצת השלום” אינה מבקשת לשלוט בסיוע, אלא שואפת לתאם אותו באופן מלא באמצעות הוועדה הלאומית כדי להבטיח שהוא יגיע לאלו הזקוקים לו. הוא ציין שיפור משמעותי בזרימת המשאיות, כאשר מספרן גדל מ-1,300 לפני הפסקת האש ל-4,000 משאיות בשבוע. הוא גם הצהיר כי אחוז הסיוע המוסט על ידי “קבוצות חמושות” ירד לאחוז בלבד, מה שמאפשר לסיוע במזון להגיע לתושבי הרצועה (אלקדס, 13 במאי 2026; אלג’זירה.נט, 13 במאי 2026).
• בהקשר זה, דובר חמאס, חאזם קאסם, קרא לאפשר מיידית לוועדה הלאומית הטכנוקרטית להיכנס לרצועה ולקבל את מלוא סמכויות השלטון. לטענתו, חמאס נקטה בכל הצעדים הדרושים להעברת תחומי הממשל לוועדה. הוא הביא פליאה על דברי מלדנוב שדרש מהממשל ברצועה לפרוש מתפקידו לפני כניסת הוועדה, והזהיר כי הדבר יוביל לכאוס ולאנרכיה, דבר שלטענתו שישראל רוצה (ערוץ הטלגרם של דובר חמאס חאזם קאסם, 13 במאי 2026).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• אגודת הסהר האדום הפלסטיני דיווחה על משבר חמור בפינוי של מטופלים רפואיים מרצועת עזה. לפי האגודה, מאז תחילת פברואר 2026, הצליחו רק כ-700 חולים לצאת מהרצועה, בעוד שיותר מ-18 אלף פצועים וחולים עדיין ממתינים ברשימות הפינוי לקבלת טיפול רפואי מחוץ לרצועה. לפי הדיווח, למרות כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025, ישראל ממשיכה להטיל הגבלות חמורות על יציאת חולים ועל הכנסת תרופות וציוד רפואי בכמויות שסוכמו, דבר המחריף את מצוקת מערכת הבריאות ופוגע במיוחד בנשים, ילדים וחולים קשים (אלקדס, 13 במאי 2026).
• ארגון “המטבח המרכזי העולמי” הודיע כי יחזור לבשל את כמות הארוחות שסיפק לרצועת עזה לפני תחילת הפסקת האש, ויספק מאות אלפי ארוחות חמות מדי יום למשפחות נזקקות, אחרי שמאז שלהי שנת 2025 הוא הגביר את פעילות למיליון ארוחות חמות ביום בתגובה ישירה לקריסת הגישה למזון שנגרמה עקב סגירת הגבול. הארגון הדגיש כי לא מדובר בצמצום של מספר הנזקקים אלא בהחלטה הנובעת כולה מלחץ כלכלי, שכן פעילות הארגון ממומנת כולה מתרומות פרטיות. הארגון גילה כי מאז תחילת המלחמה בשנת 2023, הוא השקיע יותר מחצי מיליארד דולר בהאכלת תושבי עזה (חשבון X של WCK, 15 במאי 2026).
• המשרד לעבודות ציבוריות והשיכון הפלסטיני, בשיתוף תוכנית הפיתוח של האו”ם (UNDP), המשיך להקים מרכזי מקלט למשפחות עקורים ברחבי הרצועה: באזור אלצברה בעיר עזה, הוקם מחנה המשתרע על שטח של כארבעה דונם; באזור ג’באליא שבצפון רצועת עזה מוקם מחנה נוסף שמשתרע על שטח של 11.5 דונם וכולל 135 אוהלים מפלסטיק המחוזק בפיברגלס, לצד שני אוהלים רב-תכליתיים, הכולל 44 חדרי שירותים ו-13 מכלי מים; בעיר ח’אן יונס, מוקם מחנה על שטח של כ-13 דונם, ובשלב הראשון שלו הוא כולל 127 אוהלים מפלסטיק המחוזק בפיברגלס, לצד ארבע יחידות שירות, כ-40 חדרי שירותים. הפרויקט כולל גם התקנת 16 מכלי מים, בקיבולת של 2,000 ליטר למיכל (דף הפייסבוק של משרד העבודות הציבוריות והשיכון הפלסטיני, 13-16 במאי 2026).

   
מימין: מחנה האוהלים החדש בצפון הרצועה (דף הפייסבוק של משרד העבודות הציבוריות והשיכון הפלסטיני, 15 במאי 2026). משמאל: המחנה באזור אלצברה בעזה דף הפייסבוק של משרד העבודות הציבוריות והשיכון הפלסטיני, 13 במאי 2026)

• על רקע התיאורים בתקשורת הפלסטינית על המכרסמים באוהלי הפליטים ברצועת עזה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים דווח כי בתיאום עם האו”ם והארגונים הבינלאומיים, ישראל העבירה לרצועה במהלך השבוע מעל 30 אלף תרסיסים מסוגK300 , יותר מעשרת אלפים תרסיסים מיוחדים ללחימה ביתושים, יותר מ-4,500 מלכודות למכרסמים, יותר מ-1,500 תחנות הדברה, יותר מ-2,500 מכשירים ללכידת חרקים (דף הפייסבוק של מתאם הפעילות בשטחים, 15 במאי 2026).

משילות אזרחית

• משרדי הממשלה של חמאס המשיכו בפעילות שוטפת על אף הדרישה לסיום שלטון התנועה: משרד הבריאות של חמאס הודיע על חידוש השתלות קרנית לתושבים ברצועה, כחלק ממאמצי המשרד לשיקום שירותי הבריאות (דף הפייסבוק של משרד הבריאות של חמאס, 17 במאי 2026); משרד הכלכלה של חמאס הודיע על חידוש פעילות מחלקת הקניין הרוחני. נמסר כי במסגרת השלב הראשון, הבקשות יטופלו באופן מקוון (ערוץ הטלגרם של צלם העיתונות, חאזם מזיד, 18 במאי 2026).
• משטרת חמאס בח’אן יונס הודיעה כי יש לקבל אישור מראש לפני קיום כל מסיבה פרטית או חתונה, וזאת כדי לשמור על נוחות התושבים ולחזק את השקט הציבורי. מבקשי האישור נדרשו לסיים את המסיבה עד השעה 23:00 בלילה, לא להציג נשק במסיבות או לירות ירי בכלל, לא לחסום כבישים או לקיים מסיבות ברחובות הראשיים ולא להגביה את עוצמת הרמקולים (ערוץ הטלגרם של משטרת ח’אן יונס, 17 במאי 2026).
• דווח כי בעת האחרונה חמולות רבות ברצועת עזה פנו לארגן מחדש את שורותיהן ולקיים בחירות למועצות החמולות, לראשי החמולות ולמחת’ארים, במהלך המשקף את הפחד הגדול מההווה והעתיד לאור אובדן השלום האזרחי והביטחון עקב “התוקפנות הישראלית”. מחמוד אלסלטאן, שצוטט בכתבה, אמר כי רצונה של משפחתו המורחבת להתארגן מחדש ולקיים בחירות בענפיה לאחרונה נובע מאובדן כל הצרכים הבסיסיים לאחר ש”הכיבוש הישראלי הרס את כל בנייניהם והרג מאות מבניהם”. הוא הוסיף כי הביטחון והיציבות הכלכלית והחברתית שמספקות הרשויות הרלוונטיות אינם מספקים, דבר שגרם לבני המשפחה להתמקד ביצירת ישות המסוגלת להציע להם הגנה מסוימת. הוא הדגיש כי המצב הקשה הוביל אותם להתחבר מחדש למשפחה אך ורק כדי להגן על האינטרסים שלהם, וכי הדבר אינו מכוון נגד ישויות אחרות (אלאיאם, 13 במאי 2026).

משילות ביטחונית

• ערוץ אלחארס של “ביטחון ההתנגדות, של חמאס פרסם אזהרות לתושבים ולפעילי “התנגדות” מפני ניסיונות פיתוי ומארב סמוך לאזורי שליטת צה”ל ול”קו הצהוב”. נטען כי “כנופיות המשתפות פעולה עם ישראל מביימות אירועים שנראים מקריים, כגון קטטה, תאונה או התקהלות פתאומית, כדי למשוך מבוקשים או פעילים לנקודות חשופות שבהן מתבצעים מעקב או מארב”. בנוסף נטען כי “הכנופיות” גם פועלות מתוך מבני מגורים סמוכים ל”קו הצהוב”, עולות לגגות ויורות באקראי, ובכך מסכנות אזרחים (ערוץ הטלגרם אלחארס, 13 במאי 2026).
• כוח “ראדע” של “ביטחון ההתנגדות” טען כי “כנופיות משתפות פעולה”, אשר פועלות בהכוונה ישירה של ישראל, מאלצות פלסטינים לפנות את בתיהם במרחב אבו אלעג’ין, סמוך ל”אזור הצהוב”, ממזרח לדיר אלבלח, בניסיון להטיל פחד על האוכלוסייה בשל סירובה לעבור למחנות של אותן כנופיות בתוך “הקו הצהוב” (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 14 במאי 2026).
• בהקשר זה, דווח מפי “מקורות ברצועה” כי פעילים השייכים לכנופיה של שוקי אבו נצירה, הממוקמת באזורים בצפון ח’אן יונס ומרכז רצועת עזה, נכנסו לאזור אבו אלעג’ין בדיר אלבלח תחת חיפוי של כלי טיס בלתי מאוישים ישראליים ודרשו מהתושבים לעזוב באיומים. התושבים קיבלו מאוחר יותר שיחות מקצין ישראלי האחראי על האזור, שמסר להם את אותה ההודעה. בדיווח נטען כי הפעילים אילצו יותר מעשרת אלפים פלסטינים שהתגוררו באזור אבו אלעג’ין, מרחוב צלאח אלדין ועד יותר מ-400 מטרים מזרחה לכיוון “הקו הצהוב” כדי להרחיב את השטח שבידי ישראל (אלשרק אלאוסט, 14 במאי 2026).

פעילות אונר”א להנצחת מעמד הפליטים הפלסטינים

• דווח כי עובדי אונר”א הצליחו להבריח לירדן את ארכיוני המסמכים שהיו במטות שלהם ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. לאחר שצה”ל הורה לאונר”א לפנות את המטה בעזה, המסמכים הוברחו למצרים, ושם הועברו לעמאן על ידי ארגון צדקה ירדני באמצעות המטוסים הצבאיים של ירדן שסיפקו סיוע לרצועה. כמו כן, במהלך 2024, הבריחו עובדי אונר”א את המסמכים בארכיון במזרח ירושלים למשרדי הסוכנות בעמאן, שם הושק מאמץ ונרחב לדיגיטציה של המסמכים, במימון בעיקר של לוקסמבורג. כשלושים מיליון מסמכים עברו תהליך דיגיטציה, בהם מסמכי רישום מקוריים של פליטים פלסטינים וכן רישומי לידה, נישואין ופטירה (הגרדיאן, 14 במאי 2026). יצוין כי הפעילות מאפשרת לאונר”א לשמר נכס היסטורי, משפטי ופוליטי חשוב ביותר של סוגיית הפליטים הפלסטינים. לארכיוני הרישום המקוריים של מיליוני פליטים וצאצאיהם יש חשיבות רבה בשימור זיכרון הפליטות הפלסטינית ורציפות מעמד הפליט מדור לדור.

• ב-14 במאי 2026, הפליגו יותר מחמישים כלי שיט מנמל מרמריס שבתורכיה במסגרת ניסיון נוסף של “משט החוסן העולמי” להגיע לרצועת עזה, וזאת אחרי שצה”ל סיכל את התקדמות המשט בים התיכון ב-30-29 באפריל 2026. את המשט הוביל ארגון IHH התורכי, שעמד גם מאחורי משט המרמרה האלים בשנת 2010 (רויטרס ואתר IHH, 14 במאי 2026).^[2]
• ב-18 במאי 2026, סיכל חיל הים הישראלי את התקדמות המשט במים בינלאומיים ובמרחק של מאות קילומטרים מישראל ועצר כחמישים כלי שיט, ללא עימותים, כאשר הפעילים הועברו לספינה גדולה שאמורה לקחת אותם לישראל. נמסר כי לא התגלה סיוע הומניטרי כלשהו על ספינות המשט (תקשורת ישראלית, 19-18 במאי 2026). מארגני המשט האשימו את ישראל ב”חטיפה בלתי חוקית ואלימה” של הפעילים וטענו כי מדובר ב”משימה הומניטרית שלווה” שנועדה “לשבור את המצור הבלתי חוקי על עזה” (חשבון X של “משט החוסן העולמי”, 18 במאי 2026).
• בחמאס גינו את “פיגוע הטרור” נגד “משט ההתנגדות” והאשימו כי מדובר ב”פשע פיראטי”. בהודעה נאמר כי “ממשלת הכיבוש הפשיסטית מתעקשת לבצע את הפשע נגד פעילי סולידריות שממלאים את חובתם האנושית והמוסרית בתמיכה בעזה” וקראו למדינת העולם, לאו”ם ולארגונים ההומניטריים לגנות את “הפשע”. בחמאס גם שיבחו את הפעילים על “שהתעקשו להתנגד לטרור של הכיבוש” וקראו להמשך המשטים (ערוץ הטלגרם של חמאס, 18 במאי 2026).

• חמאס הודיעה כי בסבב בחירות שערכה לראשות התנועה, אף מועמד לא הצליח להשיג הכרעה בסיבוב הראשון. לפיכך, ייערך סיבוב הצבעה נוסף במועד מאוחר יותר, בהתאם לתקנון הפנימי ולנהלים הארגוניים שלה (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 16 במאי 2026). בהודעה לא פורסם מי היו המועמדים, ומה היה שיעור התמיכה בהם, אולם דווח כי שני המתמודדים היחידים הם ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, וראש חמאס-חוץ, ח’אלד משעל (אלשרק אלאוסט, 16 במאי 2026).

• ב-14 במאי 2026, נפתחה הוועידה השמינית של תנועת פתח בעיר עזה, בנוכחות דובר חמאס, חאזם קאסם (סוכנות סנד, 14 במאי 2026). תומכי פתח הביעו זעם על הנוכחות של נציג “מיליציית חמאס” על רקע היריבות המרה בין התנועות (דף הפייסבוק של עמאר עמר, 14 במאי 2026). בתגובה, מסר דובר פתח ברצועה, מנד’ר אלחאיכ, כי ההזמנות לחמאס ולגא”פ הייתה בהתאם לפרוטוקול ונועדה להדגיש כי יש להם אחריות להקשיב לנאום יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שהדגיש את הצורך לדבוק בתוכנית של אש”ף, באחדות הנשק, הסמכות והמערכת המשפטית, ובדחיית כל תוכנית להפרדת רצועת עזה מיהודה ושומרון וממזרח ירושלים. אלחאיכ הוסיף כי נוכחות נציגי הפלגים הוגבלה למושב הפתיחה ולנאום אבו מאזן בלבד (דף הפייסבוק של אמל אלג’לאיטה, 16 במאי 2026).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס וראש משרד הקשרים הלאומיים, חסאם בדראן, קרא לפתח לקיים מפגש ישיר לאחר סיום הוועידה השמינית של פתח, כדי לגבש אסטרטגיה לאומית פלסטינית משותפת. חמדאן הציג את הוועידה כהזדמנות למפנה ביחסים הפנים-פלסטיניים, להתגברות על מחלוקות העבר ולהיערכות מול מה שתיאר כ”מזימות ישראל לחיסול הסוגיה הפלסטינית” (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 14 במאי 2026).
• דווח כי פלגים פלסטיניים וועדת המעקב של הכוחות הלאומיים והאסלאמיים ברצועת עזה שלחו לאחרונה מסרים ליו”ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, באמצעות בכירים בפתח, בהם קראו לו לזמן פגישה לאומית כוללת בקהיר. “מקורות בפלגים הפלסטיניים” ציינו כי טרם התקבלה תגובה למסרים שנשלחו, אך הבכירים בפתח שהעבירו את המסרים אישרו שיינקטו צעדים בקרוב בנושא לאחר שהתנועה תסיים את סידוריה הפנימיים. לדבריהם, מצרים תומכת מאד במאמצים שנעשו בנושא, ולאחרונה העבירה מסרים מהפלגים בקהיר, כולל משלחת חמאס ששהתה שם, לרשות הפלסטינית ולהנהגת פתח. מסרים דומים הועברו גם מתורכיה במהלך ביקורו באנקרה של סגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’ (אלשרק אלאוסט, 15 במאי 2026).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון: ליד אללבן אלשרקיה, סוכל מחבל שיידה אבנים לעבר כלי רכב ישראליים בכביש 60 ונפתח מרדף אחרי שני מחבלים נוספים, ובכפר אלג’יב התגלו 14 מטעני צינור עם חומר נפץ ונעצר חשוד. בנוסף, בשכונת אבו טור שבמזרח ירושלים נעצר חשוד בתכנון פיגוע במהלך אירועי יום ירושלים, וחשוד בהשלכת מטעני חבלה לעבר קבר רחל נעצר במחנה הפליטים עאידה שליד בית לחם (דובר צה”ל ודוברות משטרת ישראל, 19-12 במאי 2026).

• “גורמים פלסטיניים” דיווחו על גל נרחב של פשיטות, מעצרים ופעולות חיפוש שביצעו כוחות הביטחון הישראליים, במהלכן נעצרו עשרות פלסטינים: בדורא שבדרום חברון, דווח על מבצע צבאי רחב שכלל פשיטות על עשרות בתים, חקירות שטח, הפיכת בתים למוקדי מעצר זמניים ומעצר של יותר מ-21 תושבים; מעצרים נוספים דווחו באזורי ראמאללה, טול כרם וסלפית; בג’נין, דווח על כניסת כוחות לבית ספר בסילת אלט’הר, הסרת דגל “פלסטין” ופשיטות ביאמון ובבית קאד; עוד דווח על פעילות נרחבת בתקוע ונחלין באזור בית לחם, בטול כרם, בקלקיליה, בעראבה ובמית’לון באזור ג’נין, בזואתא ובתל באזור שכם, באלג’דידה מדרום לג’נין ובמחנה שעפאט בירושלים; דווח על הרוג פלסטיני במחנה הפליטים ג’נין (אלקדס, 16-13 במאי 2026).

טרור יהודי

• בשבוע האחרון, נמשכו תקריות של טרור יהודי וחיכוכים אלימים בין מתיישבים יהודים לבין תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון. להלן מספר דוגמאות:
  • “מקורות מקומיים” דיווחו כי מתיישבים יהודים התפרעו בעיירה סנג’ל ובכפר ג’לג’ליא, צפונית לראמאללה, תקפו רועים וגנבו מאות כבשים. לפי הדיווח, התושבים המקומיים התעמתו עם התוקפים והצליחו לחלץ חלק מהצאן. עוד נמסר כי במהלך העימותים עם כוחות הביטחון הישראליים שהגיעו למקום נהרג נער בן 16 ונפצעו שלושה תושבים נוספים (סוכנות קדס, 13 במאי 2026). נמסר שכוחות הביטחון הישראליים פעלו בכפר ג’לג’ליא בעקבות כניסת אזרחים ישראלים למקום לאחר גניבת צאן ממאחז בלתי חוקי בשטח A. הכוחות הוציאו את האזרחים והצאן, עצרו חשודים בגניבה, ובמהלך יציאתם התפתחה הפרת סדר אלימה שכללה יידוי אבנים. הכוח הגיב באמצעים לפיזור הפגנות ובירי לעבר מסיתים מרכזיים, ובצה”ל ציינו כי נבדקת הטענה על פצועים והרוג מירי הכוחות (דובר צה”ל, 13 במאי 2026).
  • דווח כי מתיישבים יהודים הציתו מסגד וכלי רכב בכפר ג’יביא, צפונית-מערבית לראמאללה וריססו סיסמאות גזעניות (ופא, 15 במאי 2026). משרד ההקדשים ברשות הפלסטינית גינה את התקרית וטען כי מדובר בחלק “ממדיניות שיטתית ובהסתה רשמית” מצד ממשלת ישראל, שנועדו להפחיד את הפלסטינים ולפגוע בנוכחותם ובזהותם הדתית. המשרד הגדיר את הצתת המסגדים כ”מעשה טרור פחדני”, האשים את הקהילה הבינלאומית בשתיקה המעודדת את המשך הפגיעה במקומות הקדושים, וקרא לתושבים להגן על המסגדים. נוסף על כך פנה לאונסק”ו, לארגוני זכויות האדם ולעולם הערבי והאסלאמי לפעול בדחיפות להגנה על בתי התפילה והמקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות (ופא, 15 במאי 2026).
  • בעימות בין רועי צאן יהודים לפלסטינים סמוך לכפר שקבא שבבנימין, נטען כי הפלסטינים הציתו את שטח המרעה ויידו אבנים לעבר המתיישבים. בתגובה, פשטו פורעים יהודים על פאתי הכפר שקבא, שם הציתו והשחיתו מספר כלי רכב פלסטיניים. שעות לאחר מכן, עצרה המשטרה חמישה יהודים בחשד למעורבות בהצתה (ערוץ הטלגרם של מוריה אסרף ודורון קדוש, 16 במאי 2026).
• הפלסטינים טענו כי התרחשה “הסלמה ישראלית חמורה” בירושלים ובמסגד אלאקצא סביב אירועי יום ירושלים ו”מצעד הדגלים”, ובכלל זה הגבלת כניסת מתפללים מוסלמים, סגירת חנויות בעיר העתיקה וכניסות יהודים להר הבית. חמאס ומופתי ירושלים הציגו את האירועים כניסיון לשבור את הסטטוס קוו, לכפות ריבונות ישראלית ולשנות את זהותו הפלסטינית, הערבית והאסלאמית של המקום, וקראו להגברת הנוכחות והמאבק להגנה על אלאקצא (ערוץ הטלגרם של התקשורת הצבאית של גדודי אלקסאם, 14 במאי 2026).

כינוס ועידת תנועת פתח

• ב-18 במאי 2026, ננעלה ועידת פתח השמינית, אחרי ארבעה ימים, בהודעה מסכמת המדגישה את מעמד אש”ף כנציג הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני ואת הצורך באחדות לאומית תחת מסגרת פוליטית אחת, חוק אחד ו”נשק חוקי אחד” ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה. ההודעה חידשה את האמון ביו”ר הרשות הפלסטינית ותנועת פתח, אבו מאזן, הדגישה את מרכזיות ירושלים כ”בירת פלסטין” ואת הדבקות באפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים, וקבעה כי “אין מדינה בלי עזה”. פתח גם התחייבה להמשך “התנגדות עממית” בלתי אלימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 עם מזרח ירושלים כבירה, לחיזוק מוסדות המדינה, לתמיכה באסירים ובמשפחות ההרוגים, ולפעולה מדינית, דיפלומטית ומשפטית בזירה הבינלאומית (ופא, 18 במאי 2026).
• במסגרת הוועידה פורסמו התוצאות הרשמיות אך הלא סופיות לבחירות לוועד המרכזי של פתח ולמועצה המהפכנית, ההצבעה התקיימה בארבע זירות במקביל: רמאללה, עזה, לבנון וקהיר. שיעור ההצבעה עמד על 94.64% מתוך 2,595 חברי ועידה, כאשר 59 מועמדים התמודדו על 18 מושבים בוועד המרכזי ו־450 מועמדים התמודדו על 80 מושבים במועצה המהפכנית (ופא, 18 במאי 2026). לפי התוצאות, מרואן אלבע’ות’י, שמרצה מאסרי עולם בישראל על פעילות טרור, שמר על מקומו בוועד המרכזי של פתח ואף קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר. אחרי הגיעו ראש המודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית, מג’ד פרג’; יו”ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית, ג’בריל רג’וב; וסגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’. כמו כן, נבחרו לוועד המרכזי, בנו של יו”ר הרשות הפלסטינית, יאסר עבאס, וזכריא אלזבידי, ממפקדי גדודי חללי אלאקצא בג’נין ששוחרר מהכלא הישראלי במסגרת עסקאות שחרורי החטופים ברצועת עזה (אלקדס, 17 במאי 2026).