מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (14-7 ביולי 2026)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות להשמדת תשתיות טרור ולסיכול מחבלים בתחומי “הקו הצהוב” ובאזורים נוספים ברצועת עזה. סוכלו יותר מעשרה מחבלים, מרביתם השתייכו לחמאס והיו מעורבים בתכנון תקיפות נגד כוחות צה”ל או במאמצים לשקם את היכולות הצבאיות של התנועה. רבים מהמחבלים שסוכלו גם השתתפו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 והיו מעורבים בהחזקת חטופים. במסגרת הפעילות, גם הושמדו תוואים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-200 מטרים במקביל למאמץ הקידוחים השיטתיים לאיתור ולהשמדת תוואים נוספים, בעיקר באזור ח’אן יונס, והותקף אתר לייצור אמצעי לחימה של חמאס (דובר צה”ל, 14-7 ביולי 2026).
• כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי בוצע ניסיון סיכול נגד דובר חמאס ברצועה, חאזם קאסם, וכי הוא נפצע קשה ומאבטחו נהרג (ערוץ הטלגרם אלציאד, 9 ביולי 2026). עם זאת, “מקורות יודעי דבר בחמאס” מסרו כי קאסם יצא מכלי הרכב דקות לפני התקיפה וכי הוא בסדר (אלשרק אלאוסט, 10 ביולי 2026).

• עשרות תושבים משכונות אלזיתון, אלשג’אעיה ואלתפאח שבמזרח העיר עזה הפגינו בכיכר פלסטין במזרח העיר במחאה על הרחבתו של “הקו הצהוב”. המשתתפים הזהירו כי הזזת “הקו הצהוב” תגרום לעקירה מחודשת של אלפי משפחות שהתכוננו לחזור לבתיהן, בנוסף למניעת גישה של חקלאים לשדותיהם ומניעה מתושבים להפיק תועלת משטחים נרחבים הממוקמים במזרח העיר, דבר שיגביר את חומרת המשבר ההומניטרי לאור הצפיפות הגדולה באזורים המערביים של העיר (אלערבי אלג’דיד, 9 ביולי 2026; סוכנות אנטוליה, 9 ביולי 2026).

     
הפגנת התושבים שהניפו שלטים שהדגישו את זכותם לשוב לאדמותיהם (אלערבי אלג’דיד, 9 ביולי 2026)

השיחות בקהיר

• טאהר אלנונו, יועץ התקשורת של ראש הלשכה המדינית של חמאס, הודיע ב-8 ביולי 2026 כי משלחת מטעם הנהגת התנועה, בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועה, ח’ליל אלחיה, הגיעה לקהיר כדי לחדש את המשא ומתן עם המתווכות, פחות מ-48 שעות לאחר שעזבה בתום הסבב הקודם. אלנונו הוסיף כי חמאס תדגיש את הצורך להגדיל את הסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה, להשלים את יישום שאר סעיפי השלב הראשון, ולזרז את כניסתה לרצועה של הוועדה הלאומית לניהול עזה כדי להתחיל בעבודתה, לאחר התפטרות ועדת החירום הממשלתית של חמאס, שניהלה את ענייני היומיום ברצועה (אלקדס אלערבי, 8 ביולי 2026).
• בהמשך לכך, “מקור יודע דבר בחמאס” מסר כי המשלחת הגיעה לאחר שקיבלה הבטחות שניתן יהיה לרשום התקדמות בסבב הנוכחי כדי לפתור חלק מהנקודות שנותרו בהצעות האחרונות שהציג הנציג העליון של “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב. לדבריו, הושגה הסכמה עקרונית במהלך הסבבים הקודמים, הודות למאמצי המתווכות, בנוגע לשבע מהנקודות במסמך, והמתווכות הבטיחו פתרונות לשלוש או ארבע נקודות נוספות. הוא ציין כי נקודות המחלוקת העיקריות כיום סובבות סביב שלוש סוגיות: הנשק, עובדי המגזר הציבורי, והנסיגה הישראלית מרצועת עזה (אלקדס אלערבי, 9 ביולי 2026).

כוח הייצוב הבינלאומי

• דווח כי התוכנית האמריקאית לפריסת כוח בינלאומי ברצועת עזה במסגרת הסדרי “היום שאחרי” הצטמצמה באופן ניכר. מתכנון ראשוני של כעשרים אלף חיילים, הצטמצם הכוח לצוות חלוץ של עשרה עד עשרים אנשי צוות בלבד. לפי הידיעה, העיכוב נובע ממכשולים פוליטיים וביטחוניים, מהמלחמה באיראן ומירידה בנכונותן של מדינות להשתתף. כוחות מרוקאיים, שהיו אמורים להגיע ביוני 2026, צפויים להתפרס תחילה במרכז לוגיסטי סמוך למעבר כרם שלום, לעבור הכשרה ורק לאחר מכן לבצע משימות ביטחון וסיור מוגבלות בתוך הרצועה. בשלב זה רק מרוקו, אלבניה, קוסובו וקזחסטן קידמו התחייבות רשמית להשתתפות בכוח, בעוד אינדונזיה השהתה את המגעים. צוין כי הכוח נחשב מרכיב מרכזי בתוכנית האמריקאית לניהול הרצועה לאחר המלחמה, אך מימושו נתקל בהתנגדות פלסטינית להסדרים חיצוניים ובמציאות ביטחונית והומניטרית קשה ברצועה (וול סטריט ג’ורנל, 9 ביולי 2026).

הקמת אזור הומניטרי ברפיח

• “בכיר במועצת השלום” מסר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי נשקלת הקמת אזור הומניטרי ניסיוני בדרום רצועת עזה, ככל הנראה באזור רפיח, שנועד לאכלס עשרות אלפי אזרחים פלסטינים ולשמש בסיס ראשוני לפעילות הוועדה הלאומית לניהול הרצועה. לדבריו, המיזם יאפשר לתושבים לעבור לאזור מרצונם, בעוד שכוח הייצוב הבינלאומי יאבטח את המתחם, והוועדה תהיה אחראית לבדיקות הביטחוניות ולהסדרת הכניסה, בסיוע הכוח הבינלאומי. עוד צוין כי מיקום האזור טרם נקבע סופית והקמתו טרם החלה, וכי הכניסה והיציאה ממנו יהיו חופשיות עבור אזרחים בלתי חמושים (Arab News, 8 ביולי 2026).
• בהמשך, “הבכיר במועצת השלום” הוסיף כי קידום תוכנית טראמפ אינו מותנה עוד בפירוק נשק חמאס, וכי התכנון להקמת אזור הומניטרי ניסיוני בדרום הרצועה מבוסס גם על תרחיש שבו חמאס מסרבת להתפרק מנשקה. לדבריו, אף שלא חלה התקדמות במשא ומתן, ההכנות לקידום התוכנית נמשכות. במקביל, התקבלו כעשרים אלף בקשות להצטרפות לכוח משטרה פלסטיני חדש, אך “מקורות דיפלומטיים וביטחוניים” טענו כי התהליך תקוע, האימונים טרם החלו וישראל דחתה את רשימת המועמדים ואף הסתייגה מהיקף כוח של 5,000 שוטרים. בתחום המימון נמסר כי התקציב הקיים מספיק לצרכים המיידיים, אך הקמת אזורים הומניטריים נוספים תחייב גיוס כספים נוסף (Arab News, 12 ביולי 2026).
• “מקורות דיפלומטיים מערביים” מסרו כי לנוכח הקיפאון במגעים עם חמאס, הממשל האמריקאי מקדם את התוכנית במסגרתה יוקמו שכונות מגורים זמניות עם תשתיות מים, ביוב וחשמל סולארי, ובהמשך גם מוסדות חינוך ובריאות, במטרה למשוך עקורים באמצעות דיור, שירותים ותעסוקה וליצור חלופה שלטונית לחמאס. עם זאת, כמה מחברי הוועדה הלאומית לניהול הרצועה הסתייגו מקידום מהלך שאינו נשען על הסכמה פלסטינית רחבה, והתוכנית ניצבת בפני קשיי מימון ומחסור במדינות המוכנות להשתתף בכוח הבינלאומי. חמאס דחה את היוזמה והציגה אותה כבלתי מציאותית וכמהלך חד-צדדי לעיצוב מחדש של החברה הפלסטינית. ברשות הפלסטינית הביעו מצדם חשש כי מימון התוכנית והשיקום יתבסס על כספי המיסים הפלסטיניים המוחזקים בידי ישראל, והדגישו כי הם מעוניינים לשוב ולשלוט ברצועה, אך לטענתם ישראל מתנגדת לכך (אתר אלשרק, 11 ביולי 2026).

משילות חמאס

• רמיז אלקברוב, סגן המתאם המיוחד של האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון, האשים כי חמושים המזוהים עם “הרשויות דה פקטו” ברצועת עזה נכנסו בכוח לנקודת חלוקת מזון במחנה הפליטים ג’באליא, פרצו למחסן של תוכנית המזון העולמית, תקפו נהגי משאיות ושיבשו את חלוקת הסיוע. הוא ציין כי מדובר בחלק מדפוס מתמשך של הפחדה, אלימות וניצול לרעה של מערך הסיוע ההומניטרי (אתר משרד המתאם המיוחד של האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון, 12 ביולי 2026). גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) גינה את התקרית ומסר כי לא מדובר באירוע בודד, אלא במגמה מתמשכת של הטרדה, אלימות ושיבוש של הפעולות ההומניטריות ברצועה. הוא הוסיף כי חמאס מנצלת בציניות את המרחב ההומניטרי ואת הסיוע שנועד עבור תושבי הרצועה (חשבון X של מתפ”ש, 13 ביולי 2026). בתגובה, לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועה טענה כי מדובר במבצע אכיפת חוק של המשטרה הפלסטינית, שבוצע בעקבות חשיפת הברחת סחורות מסחריות, ובהן קרטוני סיגריות ומסכי טלפונים ניידים, בתוך משלוחי הסיוע. לטענתה, הכוחות פעלו לשמירה על הסדר ולהגנה על שיירות הסיוע, האשימה את האו”ם בעיוות העובדות, דרשה את התנצלותו של אלקברוב וקראה להפנות את הביקורת כלפי ישראל ולא כלפי הרשויות ברצועה (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועה, 13 ביולי 2026).
• ראש מחלקת ההקדשים במחוז ח’אן יונס, מחמד אלע’לבאן, אמר כי ישנו ביקוש גובר והולך להשתתף בחוגים לשינון קוראן במחוז. הוא ציין כי משרד ההקדשים מפקח על כ-260 חוגים לשינון קוראן בח’אן יונס, המנוהלים על ידי עובדי המשרד בתמיכת מתנדבים, וזאת בנוסף למאות חוגים של מוסדות אחרים, כך שהמספר הכולל של החוגים לשינון קוראן במחוז מתקרב לאלף. לדבריו, אלפי תלמידים ותלמידות משתתפים בקביעות בחוגים הללו, במיוחד במהלך חופשת הקיץ. סלים שביר, ראש המרכז לשינון הקוראן במסגד הגדול בח’אן יונס, מסר כי מספר התלמידים עלה מקרוב לחמישים עם פתיחת המרכז ליותר מ-170, בעוד שמספר התלמידות עולה על 250 (אולטרה פלסטין, 9 ביולי 2026).

המצב ההומניטרי

• סחר ע’אנם, מנהלת יחידת המעבדות ובנקי הדם במשרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה, טענה כי המעבדות ובנקי הדם עומדים בפני סגירה מוחלטת עקב מחסור חמור של 87 אחוז בחומרי בדיקה למעבדה ושל 74 אחוז בחומרים מתכלים חיוניים הדרושים לביצוע בדיקות מעבדה ואבחון לחולים ולפצועים. היא הוסיפה כי המשבר כבר פגע בעבודת המעבדות וכי בדיקות כימיות חיוניות עבור מחלקות רפואיות שונות נמצאות גם הן בסכנת הפסקה עקב המחסור הקריטי במבחנות לאיסוף דגימות ובציוד בסיסי, בנוסף לתקלות תכופות של מכשירי המעבדה, ומחסור בחומרים הדרושים לבדיקת מנות הדם (דף הפייסבוק של משרד הבריאות של חמאס ברצועה, 9 ביולי 2026).
• משרד הבריאות של חמאס ברצועה הזהיר מפני שיתוק מוחלט של צי הרכב והאמבולנסים שמשמש את המשרד. לטענתו, “המצור” המתמשך, התקיפות הישירות, הצטברות התקלות הטכניות ומניעת הכנסת צמיגים, סוללות, חלקי חילוף ושמנים הביאו לכך ששבעים אחוז מכלי הרכב של המשרד הושבתו לחלוטין (דף הפייסבוק של משרד הבריאות של חמאס ברצועה, 12 ביולי 2026).
• סוכנות אונר”א טענה כי 52 אחוז מהמשפחות המתגוררות בקרבת מרכזי מחסה חשופות להצטברות מי ביוב ולשלוליות מזוהמות, מצב המגביר את הסיכון להתפשטות מחלות זיהומיות. במקביל, 64 אחוז מהמשפחות דיווחו כי ילדיהן סובלים ממחלות עור, על רקע המחסור החריף בתרופות, הפגיעה במערכות התברואה וההידרדרות המתמשכת בשירותי הבריאות והסביבה (ערוץ הטלגרם של העיתונאי אסמאעיל אבו עמר, 10 ביולי 2026).
• דווח כי משפחות פלסטיניות בח׳אן יונס מתמודדות עם משבר מים חמור ומתמשך, על רקע הרס קווי המים הראשיים בידי כוחות צה”ל (ערוץ הטלגרם ח’בר עאג’ל, 11 ביולי 2026).
• עיריית רפיח הודיעה על הקמת מתקן התפלת מים חדש באזור אלכניס, בשיתוף רשות המים של רשויות החוף ובמימון הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. המתקן, שיוקם על שטח של כאלף מ”ר סמוך לבית הספר אפאק, צפוי לייצר עד 50 מ”ק מים בשעה וכ-400 מ”ק ביום, ולספק מי שתייה ומים לשימוש ביתי למחנות העקורים הסמוכים, וכן למלא מכליות עבור מחנות נוספים באזור רפיח. הפרויקט נועד לחזק את תשתיות המים על רקע המשבר ההומניטרי והמחסור הגובר במים, והעבודות צפויות להסתיים בתוך שישים ימי עבודה (דף הפייסבוק של עריית רפיח, 13 ביולי 2026).

קמפיין פרו-פלסטיני לשחרור קצין חמאס שניהל בית חולים ברצועה

• קמפיין פרו-פלסטיני בזירה הבינלאומית קורא לשחרור ד”ר חסאם אבו צפיה, מנהל בית החולים כמאל עדואן בצפון רצועת עזה, שנעצר בידי ישראל בדצמבר 2024 ומוחזק מאז ללא כתב אישום. בתצהיר שהגיש עורך דינו של אבו צפיה נטען כי הוא סבל מפגיעות בראש ובצוואר, מקשיי נשימה ומחוסר יציבות והוכה במהלך מעצרו. ארגון “רופאים לזכויות אדם” טען כי לא נענו בקשות לבדיקה רפואית עצמאית, לקבלת התיק הרפואי ולביקור נוסף של עורך הדין (קדס ניוז, 8 ביולי 2026). גם ועדת החקירה העצמאית של האו”ם לשטחים הפלסטיניים קראה לשחרורו המיידי של אבו צפיה, הביעה חשש כבד ממצבו הרפואי וטענה כי התנהלות שירות בתי הסוהר כלפיו וכלפי עצירים פלסטינים אחרים עלולה להוות “הפרה חמורה” של הדין הבינלאומי (רויטרס, 8 ביולי 2026).
• שירות בתי הסוהר דחה את הטענות בתוקף וטען כי הן חסרות בסיס עובדתי (סוכנות רויטרס, 8 ביולי 2026). המשלחת הישראלית למוסדות האו”ם בז׳נבה מסרה כי אבו צפיה מוחזק בכלא ניצן מאז 24 ביוני 2026 ונמצא תחת מעקב רפואי מעת לעת. היא דחתה את הטענות כי נשקפת סכנה מיידית לחייו, והדגישה כי מעצרו מתבצע בהתאם לדין, על סמך מידע מודיעיני קונקרטי, ותחת פיקוח של בתי המשפט. המשלחת הדגישה כי אבו צפיה אינו רק איש צוות רפואי, אלא פעיל חמאס בדרגת אלוף משנה, וכי ניצל את מעמדו כמנהל בית החולים לצרכים הקשורים לפעילות חמאס, בכך שסייע בהעברת משאבים הומניטריים שהיו מיועדים לצרכים אזרחיים למטרות טרור ואפשר לפעילי חמאס לקיים פעילות נגד צה”ל מתוך מתחם בית החולים (חשבון X של המשלחת הישראלית למוסדות האו”ם בז׳נבה, 10 ביולי 2026).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, תוך התמקדות באזור ג’נין, טולכרם וחברון. יותר משבעים מבוקשים וחשודים בפעילות טרור נעצרו, בהם מחבלים שתכננו לבצע פיגועים בטווח הזמן המיידי, מבוקשים המזוהים עם חמאס, מיידי אבנים ובקבוקי תבערה וסוחרי ומחזיקי אמצעי לחימה. כמו כן, נתפסו חומרים להרכבת מטענים, תחמושת, כלי נשק ואמצעי לחימה נוספים (דובר צה”ל, 14-7 ביולי 2026). דווח כי משטרת ישראל עצרה את דרשן מסגד אלאקצא והמופתי של ירושלים והשטחים הפלסטיניים, השיח’ מחמד חסין, בתום תפילת יום השישי במסגד אלאקצא, והוא קיבל צו הרחקה מהמסגד למשך שבוע (ופא, 10 ביולי 2026).
• 14 חשודים ישראלים ופלסטינים נעצרו בחשד שהפעילו תשתית להברחת חומרים דו-שימושיים ליהודה ושומרון, אשר הגיעו לידי ארגוני טרור ושימשו לייצור מטעני חבלה. במסגרת החקירה, נתפסו כ-175 ק״ג של חומרים החשודים כמיועדים לייצור מטענים (ערוץ הטלגרם של משטרת ישראל, 13 ביולי 2026).
• כתב אישום הוגש נגד ארבעה תושבי היישוב שגב שלום, אשר מואשמים שפעלו להקים תשתית טרור ולבצע שורת פיגועים, בהם ירי לעבר תחנת המשטרה בשגב שלום ופיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע (ערוץ הטלגרם של דוברות משטרת ישראל, 10 ביולי 2026).

טרור יהודי

• “גורמים פלסטיניים” דיווחו כי שבעה פלסטינים, בהם ילדים, נשים וקשישים, נפגעו בתקיפת מתפרעים יהודים נגד בני משפחה באזור מסאפר יטא, מדרום לחברון. באירוע נוסף, דווח כי 150 מתפרעים יהודים הגיעו מארבעה כיוונים לדיר ג׳ריר, ממזרח לראמאללה, תקפו בתים וכלי רכב, היכו תושבים, כיתרו משפחות וניסו להצית בתים מאוכלסים. נזק רב נגרם לרכוש וצוותים רפואיים התקשו להגיע לפצועים. בהמשך נכנסו לעיירה כוחות צבא ישראליים גדולים, ונטען כי הם עצרו צעיר פלסטיני ועיכבו נוספים (קדס ניוז, 9 ביולי 2026). בבית פוריכ, סמוך לשכם, נפצעו שני פלסטינים, בני 48 ו-28, בתקיפה של מתפרעים יהודים (ופא, 9 ביולי 2026). באירוע נוסף, כמאה אזרחים ישראלים נכנסו לכפר כפל חארס שבשומרון, ובמקום התפתח עימות בינם לבין תושבים מקומיים ונגרם נזק לכלי רכב פלסטיניים. כוחות הביטחון הישראליים הגיעו למקום ולאחר חקירה עצרו מספר חשודים, בהם קטינים (ערוץ הטלגרם של משטרת ישראל, 14 ביולי 2026).
• יו”ר המועצה הלאומית הפלסטינית, רוחי פתוח, גינה את הריסת בית הספר היסודי המעורב ביאנון, שהתרחשה חודשים לאחר “גירוש” תושבי המקום. לדבריו, הריסת המסגרת החינוכית היחידה באזור היא חלק מ”מדיניות שיטתית” שנועדה לפגוע בזכות הילדים לחינוך, להחליש את הקהילות הפלסטיניות ולדחוק אותן מאדמותיהן באמצעות אלימות והרס. פתוח האשים את ממשלת ישראל במתן הגנה פוליטית וצבאית למתנחלים, וקרא לאו”ם, לאונסק”ו וליוניסף לפעול להגנת האוכלוסייה הפלסטינית ולהעמדת האחראים לדין (ופא, 9 ביולי 2026).
• חמאס הזהירה מפני החרפת אלימות המתפרעים היהודים ביהודה ושומרון, שלטענתה מתבצעת בגיבוי מלא של צה”ל וממשלת ישראל וכוללת ירי, ביזה, פגיעה ברכוש וניסיון לדחוק פלסטינים מאדמותיהם. בכיר התנועה, עבד אלרחמן שדיד, שיבח את עמידת התושבים וקרא לחיזוק הערבות ההדדית, להקמת ועדות הגנה מקומיות, להרחבת הנוכחות בשטח ולהתמודדות עם תקיפות המתפרעים, לצד פעולה ערבית, אסלאמית ובינלאומית (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 11 ביולי 2026).

• “מקורות בחמאס-חוץ” מסרו כי בחודשים האחרונים העבירה התנועה חלק משמעותי ממרכז פעילותה הארגונית לתורכיה, שם קיימו בכירי התנועה פגישות הנהגה, דיונים בנושאי הפסקת אש ואף את הבחירות הפנימיות לראשות הלשכה המדינית. לדברי “המקורות”, הרוב המכריע של בכירי התנועה שוהים בתורכיה לתקופות ממושכות, כולל מנהיגים שמשפחותיהם מתגוררות בקטר. הם הבהירו כי לא מדובר בקרע עם קטר אלא בניסיון להקל על האמירות מול לחץ אמריקאי וישראלי לגרש את מנהיגי התנועה. בנוסף, תורכיה נתפסת כמקום בטוח יותר לאחר התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בדוחה בספטמבר 2025,^[1] משום שהאופציות של ישראל לפגוע בבכירי חמאס בשטחה מצומצמות (אלשרק אלאוסט, 9 ביולי 2026).^[2]
• דווח כי חמאס פועלת לשיפור יחסיה עם ממשלת סוריה החדשה, כפי שבא לידי ביטוי בגינויים לפיגועי דאעש בדמשק, בהבעת סולידריות עם ההנהגה הסורית ובמסרים בדבר נכונות לפתח יחסים המבוססים על כבוד הדדי ואי התערבות. “מקור בכיר בחמאס” אמר כי עדיין אין תוכניות לביקור רשמי של משלחת מחמאס בסוריה, אך אפשרות כזו צפויה לאחר שהמצב הפנימי של המשטר החדש יתייצב והוא יסדר מחדש את סדרי העדיפויות הפנימיים והחיצוניים שלו. לדברי “מקור מאחד הפלגים הפלסטיניים” שהיו פעילים בסוריה לפני הפסקת פעילותם, לחמאס יש “יחסים טובים עם המשטר הסורי”, והיא התערבה כמתווכת במקרים הקשורים למעצר פלסטינים מפלגים שונים שנעצרו בגין פעילותם (אלשרק אלאוסט, 9 ביולי 2026).
• חמאס בירכה על החלטת הפרלמנט האירי לאשר חוק האוסר ייבוא מוצרים שיוצרו ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון. חמאס הציגה את ההחלטה כביטוי לעמדת העם האירי התומך בצדקת העניין הפלסטיני, וכהחלטה היסטורית התואמת את הדין הבינלאומי ואת אי חוקיות ההתנחלויות. התנועה קראה לפרלמנטים נוספים בעולם לאמץ חקיקה דומה, להחרים את “הישות הציונית”, למנוע קשרים עם היישובים הישראליים ביהודה ושומרון, להגביר את בידודה הבינלאומי של ישראל ולפעול להעמדת מנהיגיה לדין (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 8 ביולי 2026).

• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, פרסם צו נשיאותי שקבע את ה-28 בנובמבר 2026 כמועד לעריכת הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (ופא, 9 ביולי 2026).