מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (14 – 29 באוקטובר 2024)

• דווח כי הנהגת חמאס אינה מתכוונת למנות יורש לראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר (שנהרג בהיתקלות עם כוחות צה”ל ב-16 באוקטובר 2024), עד הבחירות שאמורות להיערך בחודש מרץ 2025. עד אז, התנועה תנוהל על ידי ועדה בת חמישה חברים, שהוקמה לאחר הריגת אסמאעיל הניה בסוף יולי 2024, ואשר תהיה אחראית על ניהול כל הסוגיות הדחופות והחשובות, דוגמת תיק המו״מ העקיף עם ישראל הנוגע להפסקת אש ולעסקת חילופי “שבויים”, אופי הקרבות בשטח וסוגיית היום שאחרי ברצועת עזה. נמסר כי הוועדה כוללת את סגן ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה ח’ליל אלחיה; מנהיג חמאס-חוץ, ח’אלד משעל; מנהיג חמאס ביהודה ושומרון, זאהר ג’בארין; ראש מועצת השורא, מחמד דרויש, ומזכיר הלשכה המדינית, נזאר עוצ’אללה. דווח כי הוועדה הסמיכה שוב את ח’ליל אלחיה לנהל את תיקי קשרי החוץ והמו”מ על הפסקת אש ברצועה, וכי הוועדה זכתה בזמנו לברכת הדרך מאלסנואר, שאף הנחה כי היא תמשיך לפעול, אם הוא ייהרג, עד לעריכת הבחירות בחמאס (סוכנות הידיעות הצרפתית, 21 באוקטובר 2024; אתר החדשות אלשרק, 21 באוקטובר 2024; אתר arabi21, 21 באוקטובר 2024; אלערביה.נט, 22 באוקטובר 2024).
• מנהיג חמאס-חוץ, ח’אלד משעל, נשא הספד בעקבות מותו של אלסנואר. הוא ציין כי התהליך שאלסנואר החל ב-7 באוקטובר 2023 ימשיך הלאה עד ל”חיסול הישות”, וכי הוא הותיר אחריו ואקום חומרי בלבד. משעל הדגיש כי התנועה לא תוותר על מורשתה וכי הנהגת התנועה תמשיך לפעול להגעה להפסקת אש ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 21 באוקטובר 2024). בהתבטאות נוספת, משעל אמר כי “האויב רצה שלאלסנואר יהיה סוף רע, אבל אלוהים בחר לו סוף גדול, הוא חי כאיש גדול ומת כגדול”, וכי “מבול אלאקצא” שיזם אלסנואר “הרעיד את היישות ברעידת אדמה שתחריב אותה” (סוכנות קדס, 20 באוקטובר 2024).
• בכיר חמאס, אסאמה חמדאן, אמר כי יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לא יצר קשר עם התנועה כדי להביע תנחומים על מותו של אלסנואר. חמדאן ציין כי אינו מועמד להנהגה מאחר שהוא חולה, אולם יש “אחים שיותר מסוגלים ממני להוביל את התנועה”. הוא הוסיף כי לאלסנואר היה אומץ רב בקבלת החלטות חשובות (אלג’זירה מבאשר, 21 באוקטובר 2024).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס, חסאם בדראן, הספיד את אלסנואר בטקס שקיימו פלגי “ההתנגדות” הפלסטינית במחנה הפליטים אלירמוכ שבדמשק. הוא ציין כי “מות הקדושים” של אלסנואר מהווה תחנה חשובה בדרכו של המאבק הפלסטיני”, וכי אלסנואר היה לא רק מנהיג של תנועת חמאס, אלא סמל לאומי לעם הפלסטיני כולו. בדראן הבהיר כי “ההתנגדות” תישאר הבחירה האסטרטגית של חמאס וכי “ההתנגדות” היא זכות וחובה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 23 באוקטובר 2024).

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• בתקופה הנסקרת, התמקדה פעילות צה”ל בצפון רצועת עזה, במקביל להמשך הפעילות באזור רפיח בדרום רצועת עזה ובמסדרון נצרים במרכז הרצועה. כוחות צה”ל פגעו בעשרות פעילי טרור מהאוויר ומהקרקע. כמו כן, הם איתרו והשמידו כמויות גדולות של אמצעי לחימה (אמל”ח) ותשתיות טרור נוספות. 12 לוחמי צה”ל, בהם מפקד חטיבה בדרגת אלוף משנה, נהרגו בלחימה בצפון הרצועה ולוחם נוסף נהרג בדרום הרצועה. לוחם צה”ל נהרג בתאונת דרכים מבצעית בצפון הרצועה (דובר צה”ל, 29-14 באוקטובר 2024).
• צפון רצועת עזה: כוחות צה”ל המשיכו בפעילות שהחלה ב-6 באוקטובר 2024, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובמרחב בית לאהיא, הכוחות הרגו יותר מ-200 פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובהיתקלויות בשטח, השמידו מתחמי טרור ואיתרו כמויות גדולות של אמל”ח, חלקם הוסתרו באתרים אזרחיים כדוגמת בתי ספר.^[2] הפעילות בוצעה לאחר פינוי בטוח של עשרות אלפי אזרחים מהאזור, בניסיון לצמצם פגיעה באוכלוסייה האזרחית (דובר צה”ל 29-14 באוקטובר 2024). להלן אירועים בולטים:
  • ב-15 באוקטובר 2024, פשטו צה”ל פשטו על מרפאה אזורית של אונר”א במחנה הפליטים ג’באליא, בעקבות מידע מודיעיני שהצביע על כך שפעילי טרור השתלטו על המקום והפכו אותו למחסן אמל”ח ומקום מסתור לפעילים צבאיים. במהלך הפשיטה, התגלו במרפאה מטעני חבלה, כלי נשק ואמצעי לחימה נוספים (דובר צה”ל, 15 באוקטובר 2024) .
  • ב-17 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) שפעלו במתחם פיקוד ושליטה שהוקם ברחבה ששימשה בעבר כרחבת בית הספר אבו חסין במחנה הפליטים ג’באליא. בתקיפה נהרגו לפחות 18 פעילי טרור שהיו מעורבים בירי רקטות לשטח ישראל ובהוצאת פיגועים נגד כוחות צה”ל (דובר צה”ל, 17 ו-22 באוקטובר 2024). כלי התקשורת הפלסטיניים דיווחו כי לפחות 24 בני אדם נהרגו בתקיפה נגד בית הספר (סוכנות קדס, 17 באוקטובר 2024).

   
מימין: מרחב התקיפה בבית ספר אבו חסין (דובר צה”ל, 17 באוקטובר 2024).
משמאל: פעילי הטרור שסוכל בתקיפה (דובר צה”ל, 22 באוקטובר 2024)

• • ב-17 באוקטובר 2024, סיכלו כוחות צה”ל עשרות פעילי טרור בפעילות במתחם חמאס במחנה הפליטים ג’באליא, שהיה ממוקם בלב אוכלוסייה אזרחית (דובר צה”ל, 17 באוקטובר 2024).

    
מימין: אמצעי לחימה שאותרו בבית הספר בג’אבליא. משמאל: לוח גיר ששימש את המחבלים ועליו כיתובים בערבית המשבחים את טבח ה-7 באוקטובר (דובר צה”ל, 17 באוקטובר 2024)

• • בין 26-24 באוקטובר 2024, ביצעו כוחות צה”ל ושירות הביטחון הכללי (שב”כ) פעילות נרחבת בבית החולים כמאל עדואן במחנה הפליטים ג’באליא, שם פעלה מפקדה של חמאס. הכוחות פינו את האזרחים והחוסים ממתחם בית החולים, ובמהלך הפעילות נעצרו פעילי טרור רבים שהתבצרו במקום, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ואותרו אמצעי לחימה, בהם מכונית תופת, כספים למימון טרור ומסמכים (דובר צה”ל, 25 ו-28 באוקטובר 2024). מנהל בית החולים כמאל עדואן האשים כי כוחות צה”ל הטילו מצור על בית החולים ועצרו את רוב הצוות הרפואי, וכי התקיפות גרמו נזק למחלקות בבית החולים (סוכנות קדס, 26 באוקטובר 2024). מנכ”ל בתי החולים במשרד הבריאות של חמאס טען כי הכוחות הישראליים “השמידו” את התרופות בבית החולים (ערוץ הטלגרם סוא, 26 באוקטובר 2024).
• ההגנה האזרחית ברצועת עזה טענה כי היא הושבתה לחלוטין כתוצאה מהתקיפות הישראליות המתמשכות בצפון רצועת עזה. לטענת אנשי ההגנה האזרחית, הם לא יכולים להגיב לקריאות ולבקשות סיוע רבות שהגיעו מבתים שנפגעו מהתקיפות הישראליות בג’באליא ובשכונת אלנזלה בצפון רצועת עזה (סוכנות שהאב, 26 באוקטובר 2024).

סיכול פעילים צבאיים

• צה”ל המשיך בסיכולים ממוקדים של פעילי טרור בולטים ברצועת עזה:
  • ב-16 באוקטובר 2024, נהרג בתקיפה אווירית מחמוד אלמבחוח, ששימש כמפקד מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של חמאס בצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 16 באוקטובר 2024).
  • ב-23 באוקטובר 2024, דווח כי מנהל משטרת העיריות במחוז צפון רצועת עזה, מאזן אלכחלות, נהרג בתקיפה אווירית ליד בית החולים אלימן אלסעיד במחנה הפליטים ג’באליא (ערוץ הטלגרם פלסטין פוסט, 23 באוקטובר 2024).
  • ב-24 באוקטובר 2024, נהרג בתקיפה אווירית מחמד אבו עטיוי, מפקד נח׳בה בגדוד אלבריג’ בחטיבת מחנות המרכז של חמאס. אבו עטיוי פיקד ב-7 באוקטובר 2023 על הטבח במיגונית בכביש 232 סמוך לרעים, ובהמשך פעל להוצאת פיגועים נגד כוחות צה”ל ברצועת עזה. לאור היותו של אבו עטיוי עובד אונר”א, נציגי מתאם פעולות הממשלה בשטחים דרשו הבהרות מבכירים בקהילה הבינלאומית ובאו״ם (דובר צה”ל, 24 באוקטובר 2024).
  • צה”ל הודיע כי סאמר אבו-דקה, ששימש ראש המערך האווירי של חמאס, נהרג בתקיפה אווירית באזור אלמואצי בספטמבר 2024. אבו-דקה הוביל את החדירה האווירית של חמאס לישראל ב-7 באוקטובר 2023 באמצעות מצנחי רחיפה וכלי טיס בלתי מאוישים (דובר צה”ל ,14 באוקטובר 2024).

פעילות נגד תשתיות חמאס במתקנים אזרחיים

• ב-23 באוקטובר 2024, הותקף מהאוויר מתחם פיקוד ושליטה של החמאס שהוקם במרחב ששימש בעבר כבית הספר אלזהראא’ בעיר עזה (דובר צה”ל, 23 באוקטובר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על שלושה הרוגים ומספר פצועים (סוכנות קדס, 23 באוקטובר 2024).
• ב-24 באוקטובר 2024, הותקף מתחם פיקוד ושליטה במרחב ששימש בעבר כבית ספר שהדאא’ אלנציראת שבמחנה הפליטים נציראת (דובר צה”ל, 24 באוקטובר 2024). דווח כי לפחות 18 בני אדם נהרגו ויותר מארבעים נפצעו בתקיפה (סוכנות הידיעות סמא, 24 באוקטובר 2024).
• ב-27 באוקטובר 2024, הותקפו פעילי חמאס שפעלו במתחם פיקוד ושליטה שהוקם במרחב ששימש בעבר כבית הספר צלאח אלדין בעיר עזה (דובר צה”ל, 27 באוקטובר 2024). לטענת הפלסטינים, אדם אחד נהרג בתקיפה (סוכנות קדס, 27 באוקטובר 2024).
• ב-27 באוקטובר 2024, דווח כי ארבעה עיתונאים פלסטינים נהרגו בתקיפה אווירת על בית הספר אסמאא’ של אונר”א במחנה הפליטים אלשאטי במערב העיר עזה, המאכלס עקורים. צוין כי זו התקיפה השנייה על בית הספר תוך מספר ימים, לאחר שהוא הותקף ב-19 באוקטובר (אתר ערוץ אלג’זירה, 27 באוקטובר 2024; PALINFO, 27 באוקטובר 2024). דובר צה”ל מסר כי התקיפה כוונה נגד פעילי חמאס שפעלו במתחם, ובהם מפקד חוליה בזרוע הצבאית של חמאס ושלושה פעילים נוספים בזרוע הצבאית של חמאס. עוד צוין כי חלק מהעיתונאים שנפגעו עבדו כחברים במנגנון התעמולה של חמאס, אולם הם לא היו מטרת התקיפה (ערוץ הטלגרם של אביחי אדרעי, 28 באוקטובר 2024).

חשיפת פעילות עיתונאי אלג’זירה כפעילים צבאיים

• מסמכים של חמאס והגא”פ שהתגלו ברצועת עזה חשפו כי שישה עיתונאים פעילים בערוץ אלג’זירה הם חברים בחמאס ובגא״פ.^[3] לפי המסמכים, אנס אלשריף, עלאא’ סלאמה, חסאם שבאת, אשרף אלסראג’, אסמאעיל אבו עמר וטלאל אלערוקי עברו אימונים צבאיים והכשרות צבאיות, והם מתפקדים כפעילי טרור, במקביל לעבודתם באלג’זירה ברצועת עזה (דובר צה”ל, 24 באוקטובר 2024).
• לפי מסמכים נוספים שהתגלו ברצועת עזה, קיים שיתוף פעולה בין חמאס לערוץ אלג’זירה, במהלכו חמאס אסרה על הערוץ לפרסם ביקורת נגד התנועה, והקימה קו תקשורת מאובטח המאפשר תקשורת מסווגת עם הערוץ. במסמך משנת 2022, חמאס הנחתה את אלג’זירה כיצד לסקר שיגור כושל של הגא”פ שגרם למות אזרחים פלסטינים בג’באליא, והורתה לא להשתמש במילה “טבח”. מסמך נוסף הכיל הנחיות להדגיש את התמיכה ב”התנגדות” ברצועת עזה ולמנוע ביקורת על יכולות הגא”פ, בעקבות שיגורים כושלים רבים (דובר צה”ל בערבית, 24 באוקטובר 2024).
• בהודעה מטעם חמאס, טענה התנועה כי ההאשמות הן שקריות וכי מדובר בהסתה שנועדה להכשיר את הקרקע לפגיעה בעיתונאים, להפחיד אותם ולמנוע מהם לבצע את שליחותם (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 24 באוקטובר 2024).

     
מימין: ששת עיתונאי רשת אלג’זירה שנחשפו כפעילים צבאיים בחמאס ובגא”פ (דובר צה”ל, 23 באוקטובר 2024). משמאל: פרטיו של אנס ג’מאל מחמוד אלשריף ברשימת פעילי חמאס (דובר צה”ל, 23 באוקטובר 2024)

שיגור רקטות

• במהלך התקופה הנסקרת, שוגרו חמש רקטות מרצועת עזה לאזור שדרות ויישובי עוטף עזה. כל הרקטות יורטו, לא היו נפגעים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 16 ו-21 באוקטובר 2024). הזרועות הצבאיות של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין ושל הגא”פ קיבלו אחריות על השיגורים (ערוצי הטלגרם של הזרועות הצבאיות, 16 באוקטובר 2024).

• דווח כי בשיחות שקיים ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, עם ראש שירות המודיעין הכללי המצרי, לואא’ חסן רשאד הוצגה הצעה מצרית הכוללת שחרור חטופים ישראלים תוך נסיגה ישראלית הדרגתית מרצועת עזה לאורך זמן רב (אלערבי אלג’דיד, 22 באוקטובר 2024). בתגובה מסר בכיר חמאס, סאמי אבו זהרי, כי כל הסכם חייב לכלול סיום מוחלט של ההתקפות על הפלסטינים ונסיגה מלאה מעזה, אחרת חמאס לא תשקול אותו ברצינות. הוא האשים כי “כל הצעות הכיבוש הן מניפולטיביות או מנסות להשיג רק את אסיריו” (אלג’זירה, 22 באוקטובר 2024).
• ב-24 באוקטובר 2024, הגיעה משלחת חמאס בהובלת הממונה על המו”מ, ח’ליל אלחיה, למצרים, לפגישות עם בכירים ביטחוניים, ובראשם שר המודיעין המצרי. נמסר כי בפגישות, דנו הצדדים בהצעות אמריקאיות ומצריות בנוגע למו”מ, וכי נציגי חמאס הדגישו כי הם מעוניינים בעצירה מיידית של “רצח העם” המתרחש בצפון רצועת עזה לפני מעבר למו”מ כלשהו (אלערבי אלג’דיד, 25 באוקטובר 2024).
• ב-27 באוקטובר 2024, הציג נשיא מצרים, עבד אלפתאח א-סיסי, יוזמה חדשה להפסקת אש של יומיים ברצועת עזה, במהלכה ישוחררו ארבעה חטופים ישראלים בתמורה למספר אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. לאחר מכן, ייפתח מו”מ של עשרה ימים להגעה להפסקת אש כוללת ולהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה (אתר החדשות סמא, 27 באוקטובר 2024). להלן תגובות בולטות מטעם חמאס:
  • “מקורות” בחמאס מסרו כי התנועה קיבלה לידיה את ההצעה המצרית וביקשה הבהרות נוספות לגביה, אך תסכים לה רק אם ההצעה תהווה גשר ליישום פרטי מסמך ההצעה האמריקאית מ-2 ביולי 2024. בנוסף, “המקורות” ציינו כי התנועה פתוחה לכל הצעה שתוביל להפסקת המלחמה, לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ולעסקת חילופי “שבויים” רצינית. עוד טענו “המקורות” כי חמאס מסרה למתווכים שהריגת יחיא אלסנואר לא תוביל “לשום נסיגה מעמדות התנועה, בנוגע לשום הסכם” (28 באוקטובר 2024).
  • “מקורות” בחמאס טענו כי התנועה הבטיחה למתווכות כי היא תגלה את הגמישות הנדרשת לסיום המלחמה ולנסיגה ישראלית מוחלטת מרצועת עזה, אולם עדיין מוקדם לומר אם היוזמה של נשיא מצרים אושרה או נדחתה. “המקורות” אף העלו את האפשרות כי התנועה תציע את האפשרות לשחרר שני אזרחים ישראלים ושתי גופות בתמורה להפסקת אש של 48 שעות ואף להאריך את ההפוגה לשבוע בתמורה “לשבוי ולגופה נוספים”. “מקורות בפלגים הפלסטיניים” הוסיפו כי הם דורשים ערבויות ברורות להפסקה מוחלטת של המלחמה וכי עליהן להיכלל בכל נוסח הסכם באופן מפורש (אלשרק אלאוסט, 29 באוקטובר 2024).
• בכיר חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר במהלך ביקורו במוסקבה כי לבקשת רוסיה, התנועה מוכנה לתת עדיפות לשחרור שני חטופים בעלי אזרחות רוסית, אולם כחלק מעסקה נרחבת יותר. הוא ציין כי בעבר רוסיה ביקשה מחמאס לשחרר את ארבעת “השבויים” בעלי אזרחות רוסית, ובינתיים רק שניים שוחררו ונותרו שניים נוספים שהם “חיילים ישראלים” (רי”א נובוסטי, 24 באוקטובר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 43,061 פלסטינים ונפצעו 101,223 נוספים (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 29 באוקטובר 2024, נכון לשעה 13:00).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• דווח כי במסגרת ההיערכות לעונת החורף ושיפור מערך התברואה ברצועת עזה, נכנסו מעל 3,000 טון של חומרי היגיינה אישית על גבי 233 משאיות, בנוסף ל-15 מכולות אשפה. הציוד הוכנס דרך מעבר כרם שלום במסגרת תוכנית הפיתוח של האו”ם .(UNDP) כמו כן, לראשונה הוכנסה לרצועה משאית שאיבת שפכים של הצלב האדום, שתסייע בשיפור מערכת הביוב. פעולות אלו התבצעו בתיאום עם יחידת התיאום של צה”ל והקהילה הבינלאומית, שממשיכות להקל על יבוא סיוע הומניטרי לרצועה לקראת החורף (דף הפייסבוק אלמנסק, 20 באוקטובר 2024).
• ב-26 באוקטובר 2024, הודיע צה”ל על הרחבת האזור ההומניטרי באלמואצי, בו קיימים בתי חולים שדה, מתחמי אוהלים, חומרי מחסה ואספקת מזון, מים, תרופות וציוד רפואי שהובאו בתיאום עם הקהילה הבינלאומית (דףהפייסבוק אלמנסק, 26 באוקטובר 2024).

• “בכיר פלסטיני” מסר כי הרשות הפלסטינית קיבלה דרך גורמים אמריקאיים תכנית של מאע”מ ליום שאחרי המלחמה, אך מזכ”ל הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, עדכן בפגישתו עם עוזרת מזכיר המדינה האמריקאי למזרח התיכון, ברברה ליף, כי הרשות הפלסטינית אינה מקבלת את ההצעה. לפי הדיווח, התוכנית של מאע”מ כללה תנאים מקדימים, כך שיתקיימו רפורמות ברשות הפלסטינית והיא תפגין שקיפות ואחריות כדי להחזיר את אמון העם הפלסטיני והשותפים הבינלאומיים, ורק אז היא תוכר כגוף הלגיטימי היחיד ברצועת עזה. “המקור” הוסיף כי תנאי נוסף הוא שישראל תעשה ויתורים, שכן התוכנית מותנית בהתקדמות פתרון שתי המדינות. כמו כן, התוכנית כוללת נוכחות של כוחות ביטחון ערביים ושל קבלנים צבאיים, אולם לרשות הפלסטינית לא תהיה מעורבות בהיבטים הביטחוניים בשלב הראשון. לדברי “המקור”, הרשות הפלסטינית הודיעה לארה”ב כי החלופה לתוכנית של מאע”מ היא איחוד השטחים הפלסטיניים – יהודה ושומרון, רצועת עזה ומזרח ירושלים -תחת שלטון של “מדינת פלסטין”, כאשר אש”ף יהיה הנציג החוקי היחיד, וסוגיית היום שאחרי המלחמה תהיה עניין פנים פלסטיני בלבד (אלערבי אלג’דיד, 25 באוקטובר 2024).
• בהקשר זה, “בכיר” ברשות הפלסטינית הבהיר כי מאע”מ לא תקבל אף תפקיד ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. הוא ציין כי גם יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, סירב להיפגש עם ברברה ליף מאחר שלא היו “חידושים מדיניים” (אלשאהד, 26 באוקטובר 2024).
• דובר תנועת פתח ברצועת עזה, מנד’ר אלחאיכ, קרא להשיג אחדות לאומית כדי לסיים את הפילוג, ולהעביר את רצועת עזה לשליטת הרשות הפלסטינית. לדבריו, מדובר בתגובה לתוכנית הישראלית לכפות שליטה וניהול מלאים על רצועת עזה (ערוץ הטלגרם של צות פלסטין, 21 באוקטובר 2024).
• דווח כי הוועד המרכזי של פתח דן עם חמאס באפשרות לנהל את רצועת עזה באמצעות ועדה מיוחדת. לפי הדיווח, אחת ההצעות שהועלו היא הקמת ועדת פלגים הכפופה לממשלה הפלסטינית שתנהל את הרצועה (סקיי ניוז בערבית, 22 באוקטובר 2024).

• ב-23 באוקטובר 2024, נועדה משלחת חמאס בהובלת חבר הלשכה המדינית, מוסא אבו מרזוק, עם סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, במוסקבה. נמסר כי חברי המשלחת דנו עמו ב”פשעים הציוניים” נגד העם הפלסטיני ברצועת עזה, ובפרט בצפונה. בהודעת חמאס צוין כי אבו מרזוק הדגיש כי “פשעי רצח העם” נועדו להביא לעקירת האוכלוסייה הפלסטינית. בוגדנוב הביע את תמיכת רוסיה בהפסקת אש מיידית, בזכויות הפלסטינים ובצורך לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה ולהגיע לעסקת חילופי “שבויים”, ובמיוחד האזרחים הרוסים שעדיין מוחזקים ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 24 באוקטובר 2024).
• ב-18 באוקטובר 2024, ביקרה בתורכיה משלחת חמאס, בהובלת ראש מועצת השורא של התנועה, מחמד דרויש, ובהשתתפות חברים נוספים בלשכה המדינית, בהם ח’ליל אלחיה, זהאר ג’בארין ומוסא אבו מרזוק. הם נועדו עם שר החוץ התורכי, הקאן פידאן, ועם בכירים נוספים. נמסר כי בפגישה עם פידאן, דנו הצדדים במצב ההומניטרי ברצועת עזה, ובמיוחד בצפונה, ובהתפתחויות האחרונות במו”מ על הפסקת אש ובפיוס הפנים-פלסטיני. כמו כן, שר החוץ התורכי הביע תנחומים על מותו של יחיא אלסנואר (ערוץ הטלגרם שבאב פרס ואתר משרד החוץ התורכי, 18 באוקטובר 2024). “מקור דיפלומטי אזורי” אמר כי פידאן ציין שמותו של אלסנואר צריך להוות תמריץ לסיום המלחמה (LBCI לבנון, 18 באוקטובר 2024).
• במהלך הביקור בתורכיה, נועדה משלחת חמאס גם עם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י. נמסר כי ראש מועצת השורא דרויש הודה לאיראן על תמיכתה והדגיש כי מות אלסנואר “יגביר את רצון העם הפלסטיני להתנגד לאויב”. עראקצ’י הבטיח כי איראן תמשיך לספק את “כל סוגי התמיכה להתנגדות בפלסטין ובלבנון” (סוכנות מהר, 20 באוקטובר 2024).

   
מימין: פגישת משלחת חמאס עם שר החוץ התורכי (אתר חמאס, 19 באוקטובר 2024). משמאל: פגישת המשלחת עם שר החוץ האיראני (ערוץ הטלגרם של עבאס עראקש’י, 19 באוקטובר 2024)

• ב-15 באוקטובר 2024, סיימה משלחת חמאס בהובלת מוסא אבו מרזוק ביקור של ארבעה ימים באלג’יריה, במהלכו השתתפה באירוע לציון יום השנה ל”מבול אלאקצא”. חברי המשלחת נפגשו עם יו”ר מועצת האומה של אלג’יריה, צאלח קוג’יל, ועם בכירים נוספים בהנהגה המדינית באלג’יריה. בהודעת חמאס נאמר כי אנשי התנועה הדגישו את החשיבות באימוץ “ההתנגדות” של אלג’יריה וקראו להמשך התמיכה האלג’יראית בסוגיה הפלסטינית במישור הבינלאומי (ערוץ הטלגרם של חמאס, 15 באוקטובר 2024).

פיגועים

• בתקופה הנסקרת, בוצעו חמישה פיגועים, בהם נרצחו שוטר ואזרח. הפיגועים בוצעו על ידי פלסטינים, ערבים-ישראלים ואזרחים ירדנים שחדרו לשטח ישראל:
  • פיגועי ירי בכביש 4: ב-15 באוקטובר 2024, בוצע פיגוע ירי בכביש 4 לדרום סמוך למחלף יבנה, במסגרתו מפגע פלסטיני ירה מאקדח לעבר כלי רכב בכביש 4 לכיוון דרום, סמוך למחלף יבנה. כתוצאה מכך, נהרג שוטר ונפצעו ארבעה בני אדם נוספים. אזרחים חמושים הרגו את התוקף (דוברות משטרת ישראל, 15 באוקטובר 2024). המפגע זוהה כמחמד בסאם ח’ליל דרדונה, בן 28 מג’באליא ברצועת עזה ששהה בישראל באופן בלתי חוקי עם אישורים שקיבל לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 15 באוקטובר 2024).

• • פיגוע ירי בנאות הכיכר: ב-18 באוקטובר 2024, חדרו שני אזרחים ירדנים לשטח ישראל וניסו להיכנס למושב נאות הכיכר בדרום ים המלח. המפגעים ירו לעבר כוח צה”ל שהגיע לזירה והלוחמים הרגו את שני התוקפים. חייל צה”ל ולוחם נוסף במילואים נפצעו באורח קל ובינוני (דובר צה”ל 18 באוקטובר 2024). שני המפגעים זוהו כעאמר קואס וחסאם אבו ע’זאלה, אזרחי ירדן שהצהירו בצוואות המצולמות שלהם כי ביקשו לתמוך בתושבי רצועת עזה (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 18 באוקטובר 2024). תנועת האחים המוסלמים בירדן מסרה כי השניים היו פעילים שלה (סוכנות הידיעות הצרפתית, 18 באוקטובר 2024).
  • פיגוע דריסה ליד עפרה: ב-19 באוקטובר 2024, האיץ נהג פלסטיני את מכוניתו לעבר כלי רכב משטרתי שהיה בפעילות מבצעית בכניסה ליישוב עפרה. הנהג, יוסף אחמד עדנאן טה, בן 27 משכם, נהרג בהתנגשות. לא היו נפגעים נוספים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 19 באוקטובר 2024).
  • אירוע דריסה סמוך לבסיס גלילות:^[4] ב-27 באוקטובר 2024, נסע נהג משאית ערבי-ישראלי, שזוהה כראמי נאטור מקלנסואה, במהירות ופגע באוטובוס שהוריד נוסעים ליד בסיס גלילות. אזרחים חמושים ירו לעבר הנהג והרגו אותו. אזרח ישראלי נהרג ו-36 בני אדם נוספים נפצעו (דוברות משטרת ישראל ותקשורת ישראלית, 27 באוקטובר 2024).
  • פיגוע דריסה ודקירה במחסום חזמא: ב-27 באוקטובר 2024, האיץ נהג פלסטיני את מכוניתו לעבר כוח צה”ל ליד מחסום חזמא, דרומית לירושלים. לאחר מכן, הוא שלף סכין וניסה לדקור את החיילים שירו והרגו אותו (דובר צה”ל 27 באוקטובר 2024). המפגע זוהה כסאמי אלעאמודי, תושב מחנה הפליטים שעפאט (סוכנות שהאב, 27 באוקטובר 2024).

סיכול פיגועים נוספים

• ב-18 באוקטובר 2024, נעצר אבראהים אלרמאדי, תושב שיח’ ג’ראח ממזרח ירושלים בן 22, בחשד שתכנן לבצע פיגוע טרור במחאת משפחות החטופים בתל אביב. לפי חקירת כוחות הביטחון הישראליים, אלרמאדי כתב צוואה, פתח קבוצת תקשורת בשם “חיילי אלוהים” שבה הסית לטרור, והזדהה עם חמאס במספר הזדמנויות ברשתות החברתיות (דוברות משרד המשפטים, דוברות משטרת ישראל ושב”כ, 18 באוקטובר 2024).
• ב-24 באוקטובר 2024, איתרו כוחות צה״ל שני מטענים שהוסתרו בבור מים סמוך ליישוב אבני חפץ שבצפון השומרון. שני המטענים הושמדו, לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 24 באוקטובר 2024).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, עצרו עשרות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור ואיתרו אמצעי לחימה. להלן ההתפתחויות הבולטות:
  • ב-14 באוקטובר 2024, ביצעו כוחות הביטחון הישראליים פעילות לסיכול טרור באזור ג’נין. הלוחמים צרו על מבנה, בו הסתתרו מבוקשים שירו לעבר הכוחות הישראליים. בחילופי האש נהרג אחד מפעילי הטרור החמושים ונעצרו שלושה חשודים נוספים. באירוע נוסף, כוחות הביטחון הרגו פעיל טרור של הגא”פ בהיתקלות בקבאטיה (דובר צה”ל, 15 באוקטובר 2024). ב-14 באוקטובר 2024, במהלך פעילות כוחות צה”ל בג’נין, נהרג בכיר גא”פ מחמוד אבו אלרב (אבו חמזה). הזרוע הצבאית של הגא”פ אישרה כי מחמוד מא’מון אבו אלרב היה מפקד חוליות קבאטיה בגדוד ג’נין של פלוגות ירושלים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 15 באוקטובר 2024).

• • ב-15 באוקטובר 2024, זוהה חשוד סמוך לגדר במרחב התפר, מחוץ ליישוב ריחן. כוח צבאי שהגיע למקום איתר פלסטיני שהיה חמוש באקדח ורובה מסוג M-16. החשוד נעצר והועבר לחקירה (דוברות צה”ל ושב”כ, 15 באוקטובר 2024).
  • ב-15 באוקטובר 2024, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות במחנה הפליטים ג’נין את כרים ג’בארין, מבוקש חמוש שתכנן לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי (דוברות צה”ל משטרה ושב”כ, 15 באוקטובר 2024). הזרוע הצבאית של חמאס וגדודי חללי אלאקצא פרסמו הודעות אבל על מותו (ערוצי הטלגרם של חמאס איו”ש ואלמיאדין, 17-16 באוקטובר 2024).
  • ב-26 באוקטובר 2024, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים בטולכרם את אסלאם עודה, פעיל חמאס שנחשד בתכנון פיגועים בטווח הזמן הקרוב. הכוחות צרו במשך שבע שעות על מבנה שבו הסתתר עודה וממנו ירו לעבר הכוחות. בכלי הרכב של עודה התגלו חומרי נפץ וציוד להרכבת מטענים (דובר צה”ל, 26 באוקטובר 2024). הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה הודעת אבל על מותו של אסלאם ג’מיל עודה, בה הוא זכה לכינוי “המפקד” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 26 באוקטובר 2024).

פענוח פיגוע ההתאבדות בתל אביב

• ב-15 באוקטובר 2024, נחשף כי פיגוע ההתאבדות שבוצע בתל אביב ב-18 באוגוסט 2024, בו נהרג המפגע הפלסטיני ג’עפר מנא ונפצע אזרח ישראלי, בוצע בהכוונת מפקדת חמאס בתורכיה. במסגרת החקירה של כוחות הביטחון, נחשפה התארגנות טרור של חמאס בשכם שהייתה בקשר עם בכירי מפקדת חמאס בתורכיה, בהם עבאדה בלאל, שגורש במסגרת “עסקת שליט” ב-2011, וקיבלה מהם כספים עבור פעילות הטרור, ובהם למימון המטען ששימש לפיגוע. כוחות הביטחון עצרו שמונה חשודים בתכנון ובביצוע הפיגוע (דוברות שב”כ ודוברות המשטרה, 15 באוקטובר 2024).

פעילות מנגנוני הרשות הפלסטינית

• ב-19 באוקטובר 2024, דווח כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו את בכר אלעבאס ועבאדה אלמצרי, פעילי גדוד טובאס של פלוגות ירושלים של הגא”פ, לאחר שכיתרו בית בטובאס, בו שהו השניים, ולאחר חילופי אש בין הצדדים. דווח כי השניים הסכימו להסגיר עצמם לאחר לחץ מצד משפחותיהם (אלערבי אלג’דיד, 19 באוקטובר 2024). בעקבות זאת, פרסמה חמאס הודעה, בה גינתה בתוקף את המשך המרדף של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית אחרי “לוחמי ההתנגדות” והמבוקשים על ידי “הכיבוש” (אתר חמאס, 19 באוקטובר 2024).
• ב-22 באוקטובר 2024, במהלך ניסיון מעצר שביצעו מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בטולכרם, נפגע שוטר של הרשות הפלסטינית מירי (ערוץ הטלגרם חדשות טול כרם, 22 באוקטובר 2024). שעות אחדות לאחר מכן, פרסם הביטחון הלאומי מודעת אבל על מותו של מלאזם אול מחמד צדקה, קצין משטרה פלסטיני שנהרג בעימותים עם פעילים חמושים בטולכרם (מרכז תקשורת הפלסטיני 22 באוקטובר 2024).

• דווח כי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו את איאהב עוואד שולי, אסיר משוחרר מעצירה אלשמאליה, צפונית לשכם. בטולכרם, עצרו כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית את זכריה סעידי, שאחיו מחמוד כבר עצור בידי ישראל (סוכנות קדס, 27 באוקטובר 2024).
• דווח כי פעילי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית הסירו כרזה במחנה הפליטים בלאטה בשכם, עליה הופיעו תמונות מנהיגי חמאס שנהרגו (יחיא אלסנואר, אסמאעיל הניה וצאלח אלעארורי). בעקבות זאת, קבוצת צעירים הציתה צמיגים במחאה על הסרת הכרזה (ופא, 28 באוקטובר 2024).

פעילות מדינית של אבו מאזן

• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, השתתף בראש משלחת של בכירי הרשות בפסגת ארגון BRICS שהתקיימה בעיר קאזאן ברוסיה. בשולי העצרת, נפגש אבו מאזן עם מנהיגים שונים ודן עמם בהתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית. להלן עיקרי הפגישות המרכזיות (ופא, 24-22 בספטמבר 2024):
• • בפגישה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הביע אבו מאזן את הערכתו על עמדותיה של רוסיה ותמיכתה בעם הפלסטיני. כמו כן, אבו מאזן הסביר על המאמצים שעשתה ההנהגה הפלסטינית לעצירת המלחמה, הדגיש את הצורך במאמצים בינלאומיים כדי להביא להפסקת המלחמה, לנסיגת כוחות צה”ל מרצועת עזה ולהכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. הוא גם התייחס למאמצי ההנהגה הפלסטינית להשגת הכרה במדינה פלסטינית ולחברות מלאה באו”ם. פוטין ציין את כי רוסיה העבירה סיוע הומניטרי רב לפלסטינים וקרא לכל הצדדים בסכסוך לנהוג באיפוק (סוכנות רי”א נובוסטי, 24 בספטמבר 2024).
  • בפגישה עם נשיא מצרים, עבד אלפתאח אלסיסי, דנו השניים במאמצי ההנהגה הפלסטינית וההנהגה המצרית להשגת הפסקת אש מיידית ברצועת עזה והסכימו לחזק את היחסים בין מצרים לבין “פלסטין”. אבו מאזן ציין כי ההנהגה הפלסטינית תמשיך במאמציה ליישום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע ל”כיבוש” הישראלי, במקביל להשגת הכרה במדינה פלסטינית. כמו כן, הוא הדגיש כי רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מ”המדינה הפלסטינית” ותחת אחריותה, ודחה כל צעד שיוביל להפרדה בין השתיים.
  • בפגישה עם נשיא סין, שי ג’ינפינג, הביע אבו מאזן את תודתו על תמיכתה של סין בעם הפלסטיני בפורומים בינלאומיים ועל הסיוע ההומניטרי שסין סיפקה לעם הפלסטיני.
  • בפגישה עם נשיא תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן, הודה אבו מאזן על התמיכה התורכית ב’פלסטין’ בזירה הבינלאומית, כולל הגשת בקשה להצטרפות לתביעה נגד ישראל בגין “רצח העם” בבית הדין הבינלאומי לצדק. השניים דנו בהרחבת שיתוף הפעולה ובהתפתחויות האחרונות בשטח, ובכלל זה במאמצים להפסקת “תוקפנות הכיבוש ברצועת עזה ורצח העם בצפון הרצועה”.
  • בפגישתו עם מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, הדגיש אבו מאזן את הצורך להפסיק את “תוקפנות ישראל כלפי העם הפלסטיני”. הוא הביע את תמיכתו בפתרון מדיני שיתבסס על ההכרה ב”מדינת פלסטין” ויאפשר את “סיום הכיבוש, הגעה ליציבות והשגת עצמאות פלסטינית”. אבו מאזן ציין כי “פלסטין” מסרבת בתוקף לעקירת כל תושב פלסטיני מיהודה ושומרון ומרצועת עזה וקרא לדרוש מישראל לציית לדין הבינלאומי.

   
מימין: פגישת אבו מאזן ואלסיסי (ופא, 23 באוקטובר 2024).
משמאל: פגישת אבו מאזן ופוטין (ופא, 24 באוקטובר 2024)

• בנאומו במסגרת הפסגה, קרא אבו מאזן להפסיק את “התוקפנות” הישראלית נגד העם הפלסטיני ולפעול לנסיגה מלאה של ישראל מרצועת עזה ולהכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. הוא גם קרא למדינות ליישם את החלטת העצרת הכללית של האו”ם, לפיה ישראל נדרשת לסיים את “כיבוש השטחים הפלסטיניים” בתוך שנה, ולהטיל סנקציות על ישראל אם לא תמלא אחרי המחויבויות שלה. כמו כן, אבו מאזן גינה את החלטת ישראל לסגור את מטה אונר”א במזרח ירושלים והביע את רצון הרשות הפלסטינית להצטרף לארגון BRICS במטרה לחזק את השותפות והדיאלוג עם מדינות אחרות לקידום פתרונות לבעיות הגלובליות, ובראשן הסכסוך הפלסטיני (ופא, 24 באוקטובר 2024).

פעילות מדינית נוספת

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, קיים פגישות ושיחות מדיניות:
  • בפגישתו עם שר החוץ היפני, טאקישי איואיא, דן מצטפא בהתפתחויות ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ובכלל זה “רצח העם, ההרעבה והעקירה” ו”תוקפנות הכיבוש והמתיישבים”. השניים דנו במאמצי הרשות הפלסטינית לקדם את יישום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק ובמתן חברות מלאה לרשות הפלסטינית באו”ם. מצטפא גם ביקש מיפן להכיר במדינה פלסטינית. טאקישי ציין כי יפן תומכת במאמצי הפסקת האש ובסיוע לשיקום רצועת עזה לאחר הפסקת המלחמה (ופא, 24 באוקטובר 2024).
  • נמסר כי בפגישה של מצטפא עם שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאיאני, דנו השניים ב”מלחמת השמדת העם הפלסטיני ברצועת עזה, במיוחד בהתקפות המוגברות בצפון הרצועה, ברעב והגירוש הכפוי של תושבי הרצועה, וכן בהגברת התקיפות של צה”ל והמתיישבים ביהודה ושומרון, כולל ירושלים”. מצטפא סקר את מאמצי ממשלת הרשות הפלסטינית להרכיב צוות לאומי לשיקום רצועת עזה שיפעל מיד לאחר סיום “התוקפנות”. הוא גם הודה לטאיאני על המאמצים האיטלקיים כדי להגיע להפסקת אש, על התמיכה באונר”א ועל הטיפול בפצועים פלסטיניים בבתי חולים איטלקיים” (ופא, 21 באוקטובר 2024).
  • בשיחת טלפון שקיים מצטפא עם סגן שרת האוצר של ארה”ב, וולי אדיימו, דנו השניים ביציבות הכלכלית ביהודה ושומרון. נמסר כי הם שוחחו על מאמצי הרשות הפלסטינית לשפר את מניעת הלבנת ההון שלה ובהפסקת מימון הטרור” וכי אדיימו הדגיש את החשיבות למנוע מטרוריסטים ומקיצונים אלימים להשתמש, לגייס ולהעביר כספים ביהודה ושומרון (אתר משרד האוצר האמריקאי, 22 באוקטובר 2024).
• מזכ”ל הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, קיים שיחות ופגישות מדיניות:
• • בפגישתו עם עוזרת מזכיר המדינה של ארה”ב לענייני המזרח התיכון, ברברה ליף, דנו השניים בחשיבות של פתיחת המעברים מחדש כדי להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה. נמסר כי אלשיח’ הביע התנגדותו לכל ניסיון ישראלי “לעקור” את העם הפלסטיני מצפון רצועת עזה, וגינה את “סדרת הפשעים ומעשי הטבח” שביצעו “כוחות הכיבוש הישראליים”. כמו כן, השניים דנו בסיכויים להגיע להסכם הפסקת אש ובמחויבות לפעול במסגרת פתרון מדיני. ליף אישרה את מחויבות ארה”ב לתמיכה בדרך פוליטית להשגת יציבות וביטחון באזור כדי להוביל לפתרון של שתי מדינות (ופא, 21 באוקטובר 2024).
  • בשיחת טלפון עם ראש ממשלת קטר ושר החוץ מחמד בן עבד אלרחמן אלת’אני, הם דנו בהתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית, ובחשיבות הפסקת האש ברצועת עזה. אלשיח’ עדכן את ראש הממשלה הקטרי במאמצי הפיוס הפנים-פלסטיניים ובפעילות להשגת הבנות לשמירה על האחדות הפלסטינית. עבד אלרחמן אלת’אני עדכן על פגישתו עם מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן (ופא, 25 באוקטובר 2024; ערוץ הטלגרם של חסן אצליח, 25 באוקטובר 2024).
  • בשיחה עם שר החוץ של סולטנות עמאן, בדר בן חמד אלבוסעידי, הם דנו בהסלמה הישראלית ברצועת עזה ולבנון. השניים גם שוחחו על סוגיית הפיוס הפנים-פלסטינית ונחיצותה כדי להתעמת עם “התוקפנות” הישראלית ועם “הפרויקטים שמחסלים את הסוגייה הפלסטינית” (ופא, 28 באוקטובר 2024).