מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (11-3 באוגוסט 2026)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” לאיתור מחבלים והשמדת תשתיות טרור. בצפון רפיח, הושמדה מנהרה שהכילה עשרות רקטות. מחבל שהשתתף בפשיטה לשטח ישראל במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נעצר בעת שעבד כנהג משאית עבור סוחר ברצועה בדרכו למעבר כרם שלום מהצד העזתי (דובר צה”ל, 11-3 באוגוסט 2026).
• “מקורות פלסטינים” דיווחו כי נמשכה פעילות צה”ל במספר מוקדים ברצועת עזה, בעיקר בצפון הרצועה, במרחב ח’אן יונס ובמזרח העיר עזה: באזור בית לאהיא, נרשמו מספר אירועי ירי לעבר מערב העיר, אזור אלסלאטין ומרכז בית לאהיא; גם במחנה הפליטים ג’באליא ובמרחב ח’אן יונס דווח על ירי מתמשך מכלים צבאיים; במזרח העיר עזה דווח על תקיפת בית באמצעות שני כלי טיס בלתי מאוישים (מרכז התקשורת הפלסטיני, 8 באוגוסט 2026).

• לאחר שהנציג העליון של “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, נועד עם ראש ממשלת ישראל נתניהו, פרסמה “מועצת השלום” הודעה, שלפיה ישראל והמועצה חולקות הבנה משותפת לגבי המטרות הסופיות של ההסכם: פירוק מוחלט של הנשק ברצועה ומעבר משלטון בכוח הנשק לממשל אזרחי (חשבון X של “מועצת השלום”, 3 באוגוסט 2026). בכירים בחמאס ובפלגים פלסטיניים נוספים הביעו חוסר שביעות רצון מההצהרה, שלטענתם התמקדה “רק בנושא הנשק” ולא התייחסה להתחייבויות ישראל ולסעיפים אחרים שסוכם עליהם, כולל ההיבטים ההומניטריים והפסקת “התוקפנות” ברצועת עזה. בכיר בחמאס אמר כי חמאס “מחויבת להסכם, הכולל את השלב השני של הסכם הפסקת האש, לרבות ריכוז, איסוף ואחסון הנשק”, אך הדגיש כי ישראל חייבת לדבוק בהסכם ולהימנע מסחבת ושיבוש, דבר המחייב לחץ מצד המתווכים ו”מועצת השלום” (אלערבי אלג’דיד, 4 באוגוסט 2026).
• בהקשר זה, חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, מסר כי התנועה עדיין ממתינה לתגובה רשמית ממלדנוב בנוגע ל”מפת הדרכים” ליישום השלב השני,^[1] במיוחד לאור “האחריות הרבה” שגילתה התנועה בהתייחסות למה שהוצג בפניה (ערוץ הטלגרם של באסם נעים, 5 באוגוסט 2026). גם דובר התנועה, חאזם קאסם, הדגיש כי חמאס דבקה במה שסוכם עם המתווכות ו”מועצת השלום”, וקרא לממשל האמריקאי ולמלדנוב להפעיל לחץ ממשי כדי לאלץ את ממשלת ישראל לציית להסכם ולאפשר להתחיל בצעדים רציניים ומעשיים ליישום “מפת הדרכים” (ערוץ הטלגרם של חאזם קאסם, 5 באוגוסט 2026).

• “מקורות בחמאס ובפלגים פלסטיניים נוספים” מסרו כי המתווה ליישום השלב השני, עליו סוכם בין המשלחת הפלסטינית לבין המתווכות, צפוי להתפרס על פני 210 ימים בחמישה שלבים, כאשר המעבר משלב אחד למשנהו לא יתבצע לפני שהשלב הקודם ייושם במלואו. בהתאם לזאת, המעבר לשלב השני לא יתבצע לפני שישראל תיישם את התחייבויותיה הקשורות בשלב הראשון, ובהן כיבוד הפסקת האש; נסיגה לקו הצהוב המקורי שנקבע בהסכם באוקטובר 2025; יישום מלא של הפרוטוקול ההומניטרי. “המקורות” הוסיפו כי לפי ההסכם, הוועדה הפלסטינית הלאומית לניהול עזה תקבל אחריות על ניהול אזורים שבהם ייאסף ויאוחסן הנשק, ובתגובה כוחות צה”ל יבצעו נסיגה הדרגתית. כמו כן, הוועדה גם אחראית על הסדרת זכויות עובדי ממשל חמאס לשעבר ושל גורמים נוספים, ומאע”מ צפויה להעביר כ-400 מיליון דולר בפריסה של שלוש שנים לתשלום החובות לעובדים ולמגזר הפרטי (אלשרק אלאוסט, 5 באוגוסט 2026).

כוח הייצוב הבינלאומי

• דווח כי “מועצת השלום” מתכוונת לחתום חוזה עם חברת Arkel International האמריקאית לצורך הקמת בסיס צבאי ראשוני עבור כוח הייצוב הבינלאומי (ISF). לפי הדיווח, הבסיס מיועד לאכלס כ-150 חיילים ממרוקו, שיוצבו במסגרת הכוח הבינלאומי האמור לסייע ביישום הסדרי הביטחון והממשל של מפת הדרכים. עוד נמסר כי מדובר בשלב ראשון בתוכנית רחבה יותר להקמת תשתית עבור הכוח הבינלאומי ברצועה. “גורם במועצת השלום” אישר כי מספר חוזים נוספים נמצאים בשלבי הכנה מתקדמים, כחלק מההיערכות ליישום “מפת הדרכים” (הגרדיאן, 6 באוגוסט 2026).
• הפרלמנט של אוגנדה אישר את השתתפות המדינה בכוח ביטחון רב-לאומי ברצועת עזה, אם יוחלט על הקמתו. לדברי שר ההגנה האוגנדי, הבקשה הועברה לנשיא יורי מוסבני באמצעות שליחי נשיא ארה”ב טראמפ, ולאחר אישור הפרלמנט, צפוי להיחתם הסכם שיסדיר את מעמד הכוח (רויטרס, 6 באוגוסט, 2026).

משילות ביטחונית

• חמאס פרסמה אזהרה מפני אתר אינטרנט המתחזה לאתר הרשמי של הזרוע הצבאית, גדודי עז אלדין אלקסאם, וכן מפני כתובות דואר אלקטרוני מזויפות המשמשות, לטענתה, לניסיונות הונאה ואיסוף תרומות. התנועה הדגישה כי רק הדומיין והכתובות הרשמיים של גדודי אלקסאם הם מקור מוסמך לפרסומים ולפניות בנושא תמיכה ויצירת קשר (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 6 באוגוסט 2026).
• כוח “ראדע” של חמאס מסר כי אנשיו תפסו, בסיוע תושבים, סוכן המקורב לבכירים בכנופיות המתנגדות לתנועה, והחרימו את הנשק והכסף שהיו ברשותו (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 6 באוגוסט 2026). בהמשך, פרסם כוח “ראדע” כי הודות ל”מאמצים עממיים”, מנגנוני הביטחון של “בטחון ההתנגדות” סיכלו ניסיון של “הכנופיות משתפות הפעולה” לחטוף אזרח (ערוץ הטלגרם של כוח “ראדע”, 8 באוגוסט 2026).
• “מקור ביטחוני” מסר כי פעילים מהמיליציה של שוקי אבו נצירה, שנעו בשני כלי רכב, ניסו לחטוף פעיל חמאס באזור אצדאא’ בצפון ח’אן יונס, ולקחת אותו לאזור הנמצא תחת שליטה ישראלית, אך הניסיון נכשל. חמושים מחמאס הצליחו לעצור את אחד מחברי הכנופיה, והאחרים נמלטו על רקע חילופי אש באזור (אלשרק אלאוסט, 9 באוגוסט 2026).

משילות אזרחית

• דווח כי התושבים התלויים בצינור המים המצרי- מאע”מי, שהונח לפני יותר משנה מהעיר רפיח המצרית כדי לשרת את העקורים בח’אן יונס, סובלים ממחסור חמור במים. “מקורות יודעי דבר” טענו כי הסיבות העיקריות להחמרת המשבר הן הצריכה המוגברת במהלך חודשי הקיץ והחיבורים הפיראטיים הרבים של חקלאים לצינור כדי להשקות את אדמותיהם החקלאיות במים מתוקים. עיריות רפיח וח’אן יונס, בשיתוף פעולה עם רשות המים של עיריות החוף, פתחו במספר מבצעים להסרת החיבורים הפיראטיים הללו לצינור המים המאע”מי (אלאיאם, 3 באוגוסט 2026).
• נאהצ’ שחיבר, יו”ר אגודת חברות התובלה הפרטיות בעזה, הלין על מצבם של בתי הקברות בעזה, שהפכו למקומות שבהם עוברי אורח עושים את צרכיהם, זורקים בהם פסולת, והם משמשים לרעיית חמורים וכבשים, בניגוד לבית הקברות האנגלי שמסודר ומטופל, ושומרים עליו עובדים מקרב התושבים המוסלמים. הוא פנה למשרד ההקדשים של חמאס: “אחריותכם אינה מוגבלת לאיסוף וניהול כספי ההקדש, ​​וגם לא להעסקת עובדים במסגדים. מה תפקידכם בשימור בתי הקברות? היכן מושקעים כספי ההקדש? ואיזו רשות אחראית על בתי הקברות כדי שנוכל לפנות אליה ולעקוב אחר העניין?” (דף הפייסבוק של נאהצ’ שחיבר, 6 באוגוסט 2026). בהקשר זה, אמיר אבו אלעמרין, מנכ”ל משרד ההקדשים של חמאס ברצועת עזה, מסר כי צה”ל שולט כיום בארבעים מבתי הקברות ברצועת עזה, כשמונים אחוז מכלל בתי הקברות ברצועה, והדבר גורם למחסור חמור במקומות קבורה עבור הרוגים ומתים ולחץ עצום על בתי הקברות הזמינים שנותרו ברצועת עזה. הוא ציין כי הגורמים הרלוונטיים פועלים בתיאום עם הצלב האדום הבינלאומי ועיריית עזה כדי להקצות חלקת אדמה שממוקמת לא רחוק מ”הקו הצהוב”, דבר המצריך הסדרים ואישורים כדי להבטיח גישה אליה ושימוש בה בבטחה (אלרסאלה.נט, 8 באוגוסט 2026).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• דווח על מיתון חריף במגזר המסחר ברצועת עזה, לאחר תקופה קצרה של פריחה בעקבות הפסקת האש החלקית באוקטובר 2025. לפי הפרסום, קניונים, חנויות, מסעדות ובתי קפה נסגרו או שוקלים להיסגר בשל ירידה חדה במספר הלקוחות, הוצאות שכירות גבוהות והפסדים מתמשכים. בעלי עסקים ציינו כי ההתאוששות הסתיימה זמן קצר לאחר חודש רמצ’אן וכי הכנסותיהם אינן מכסות עוד את ההוצאות. לפי הדיווח, אחת הסיבות המרכזיות למשבר היא הירידה בפעילות ארגוני הסיוע ובחלוקת שוברי הקנייה, ששימשו במהלך המלחמה כמנוע מרכזי לפעילות המסחרית ברצועה (אלאיאם, 5 באוגוסט 2026).
• ריאצ’ אלסואפירי, מתאם הוועדה הכלכלית בלשכת המסחר והתעשייה של עזה, אמר כי תהליך התיאום להכנסת סחורות לרצועת עזה הפך לנטל נוסף על המסחר והמחירים, שכן האישורים הנדרשים להכנסת משאיות מוגבלים כעת למספר קטן של סוחרים, דבר שהוביל לעלייה בעלויות היבוא ולהפחתת התחרות בשוק. לדבריו, הכנסת כל משאית או סחורה לרצועה נותרה תלויה במערכת התיאומים. הוא הוסיף כי עלות תיאום משאית מזון היא כ-100 אלף שקל, בעוד שעבור משאית עם ביגוד היא מגיעה לכ-350 אלף שקל, ויכולה להגיע לכמיליון שקל עבור נעליים, בשמים וקוסמטיקה. הוא ציין כי לשכת המסחר והתעשייה של עזה העריכה את שווי התשלומים שבוצעו עבור תיאומים מתחילת המלחמה ביותר משני מיליארד דולר (ערוץ הטלגרם של רדיו עלם, 6 באוגוסט 2026).
• דווח כי בימים האחרונים יצאו מרצועת עזה 91 פלסטינים, בהם 38 חולים ו-53 מלווים, דרך מעבר רפיח לקבלת טיפול רפואי מחוץ לרצועה (ערוץ הטלגרם ע’זה אלא’ן, 6 באוגוסט 2026). ד”ר מחמד אבו נדא, המנהל הרפואי של “מרכז עזה לסרטן”, הזהיר מפני הידרדרות קטסטרופלית וחסרת תקדים במצבם הבריאותי של כ-11 אלף חולי סרטן ברצועת עזה, בשל המחסור החמור בטיפולים חיוניים ומניעת הנסיעה לטיפולים בחו”ל. לטענתו, היעדר הטיפולים הדרושים והפסקת שירותי הטיפול הייחודיים גורמים למותם של שלושה חולים מדי יום עקב סיבוכים מהמחלה. הוא הוסיף כי ישנם כ-4,000 חולים עם הפניות רפואיות רשמיות לטיפול או אבחון בחו”ל שאינם יכולים לעזוב עקב ההגבלות המחמירות וסגירת המעברים המתמשכת (דף הפייסבוק של משרד הבריאות של חמאס ברצועה, 4 באוגוסט 2026).
• המומחה לתזונה ולמחלות מערכת העיכול, ד”ר מחמד אבו ראעי, התריע כי כ-18 אחוז מילדי רצועת עזה סובלים מעיכוב בגדילה כתוצאה מתת-תזונה ממושכת. לדבריו, המחסור המתמשך במזון מגוון, בחלבונים, בוויטמינים ובמינרלים פוגע בהתפתחותם הגופנית של ילדים, במיוחד בגילאי הינקות והילדות המוקדמת, ועלול לגרום לנזקים בריאותיים ארוכי טווח (אלג’זירה פלסטין, 7 באוגוסט 2026). לעומת זאת, ארגון UN Watch פרסם נתונים, המבוססים על נתוני הבנק העולמי, יוניסף וארגון הבריאות העולמי מיולי 2026, לפיהם שיעור תת-תזונה חריפה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש ברצועת עזה עומד על חצי אחוז בלבד, בדומה לגרמניה, ונמוך משמעותית מהממוצע העולמי של 6.6 אחוזים ומשיעורי תת-תזונה חריפה במדינות כגון מצרים (3.3 אחוזים), איראן (4.3 אחוזים) ותימן (16.8 אחוזים) ( חשבון X של UN Watch, 7 באוגוסט 2026).

• ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח’ליל אלחיה, קיבל שיחת טלפון מנשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, אשר בירך אותו על בחירתו לתפקיד. פ’זשכיאן הדגיש את התייצבות איראן לצד העם הפלסטיני, זכויותיו ועניינו הצודק, ואת המשך תמיכתה בו. אלחיה הביע את הערכתו לשיחה ולעמדת איראן לצד העם הפלסטיני וזכויותיו “הבלתי ניתנות לערעור”. הוא סקר את ההתפתחויות המדיניות האחרונות במשא ומתן ואת המצב ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 3 באוגוסט 2026).
• ח’ליל אלחיה נועד בראש משלחת חמאס עם ראש המודיעין התורכי, אבראהים קאלין. אלחיה הציג את המצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, האשים את ישראל ב”הפרת” ההסכם וקרא לתורכיה ולשאר המתווכות להגביר את הלחץ על ישראל ליישם את התחייבויותיה במסגרת מפת הדרכים. כמו כן, דנו הצדדים בהתפתחויות ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים ובסוגיית האסירים הפלסטינים. קאלין שב והביע את תמיכת תורכיה בעמדה הפלסטינית, בירך על ההתקדמות במשא ומתן והדגיש את מחויבות אנקרה להמשך מאמצי התיווך והסיוע ליישום ההסכמות (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 4 באוגוסט 2026).

• לאחר ששרי החוץ של קטר, ירדן, מאע”מ, אינדונזיה, פקיסטן, תורכיה, סעודיה ומצרים פרסמו הודעת גינוי משותפת ל”הפרות הישראליות המתמשכות” ברצועת עזה, קראה חמאס למדינות החתומות, למתווכות ולממשל האמריקאי לפעול בדחיפות ואפקטיביות כדי למנוע מישראל להכשיל את ההסכם באמצעות “המשך ההרג והתוקפנות”, וההתנערות מההתחייבויות בתוקף הסכם הפסקת האש (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 6 באוגוסט 2026).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת באזורים רבים ביהודה ושומרון: במחנה הפליטים קלנדיא שליד ירושלים, פעלו הכוחות לסיכול טרור, ביצוע פעולות אכיפה, ומעצר וחקירה של מבוקשים; בקבאטיה, הושמדו עשר מחרטות ששימשו לייצור מטענים וכלי נשק; בקסבה בשכם, נעצר פעיל המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין שעסק בקידום פעילות טרור; במחנה הפליטים שעפאט, נעצר חשוד בקידום פעילות טרור ובתכנון לבצע פיגוע; בכפר תל הסמוך לשכם, נהרס ביתו של המחבל שהרג קצין צה”ל ואזרח ישראלי בפיגועי ירי במהלך עימות בין תושבים מקומיים לבין אזרחים ישראלים ב-24 ביולי 2026 (דוברות משטרת ישראל, דובר צה”ל ותקשורת ישראלית 11-3 באוגוסט 2026).

       
השמדת המחרטות בקבאטיה (דובר צה”ל, 4 באוגוסט 2026)

• אגודת הסהר האדום הפלסטיני דיווחה כי במהלך פעילות כוחות הביטחון הישראליים במחנה הפליטים קלנדיא נפצעו 48 פלסטינים, רובם כתוצאה מאלימות פיזית, ובהם אדם שנפגע מכדור מתכת מצופה גומי ושישה שנפגעו משאיפת גז (ופא, 7 באוגוסט 2026). חבר הלשכה המדינית בחמאס וראש המשרד לענייני ירושלים, הארון נאצר אלדין, גינה את פעילות כוחות הביטחון הישראליים בצפון ירושלים וטען כי מדובר בחלק ממדיניות שמטרתה “לקדם סיפוח וליצור מציאות של ייהוד” בירושלים וביהודה ושומרון. הוא טען כי צעדים אלה לא ישברו את עמידת התושבים, הדגיש את המשך הדבקות ב”דרך ההתנגדות”, וקרא לציבור הפלסטיני להתלכד, לתמוך בתושבי ירושלים ולהגביר את העמידה מול פעילות ישראל (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 6 באוגוסט 2026).
• שני אזרחים ישראלים שנכנסו בשוגג לג’נין חולצו לאחר שהותקפו על ידי מחבלים שידו לעברם לבנה. לא היו נפגעים ונזק נגרם לכלי הרכב של הישראלים (דובר צה”ל, 6 באוגוסט 2026).

טרור יהודי

• נמשכו הדיווחים על אירועי אלימות והתפרעויות מתיישבים יהודים במספר מוקדים ביהודה ושומרון: מתפרעים יהודים תקפו תושבים פלסטינים במאחז הבדואי נאיף אלכעאבנה שממזרח לראמאללה, פשטו על כפרים פלסטיניים, רעו עדרים בשטחים חקלאיים, הקימו אוהל חדש על קרקע פלסטינית ממערב לכפר אלמֻע’יר וגרמו נזק למכלית מים באזור ח’לאיל אללוז שמדרום לבית לחם. עוד דווח על עימותים בין מתיישבים יהודים לתושבים באזור בית פוריכ שבמזרח שכם (אלג’זירה פלסטין, 7 באוגוסט 2026); נטען כי מתפרעים יהודים תקפו תושבים בח’רבת אלטובא שבדרום הר חברון, הציתו חמישה מבני מגורים, השחיתו מערכות אנרגיה סולארית, המשיכו בגידור קרקעות בבקעת הירדן הצפונית, תקפו את בני המשפחה ממזרח אלטיבה ויידו אבנים לעבר בתי פלסטינים באזור אלמֻע’יר (ופא, 7 באוגוסט 2026); פורסמו דיווחים על יידוי אבנים לעבר אמבולנס של הסהר האדום וכלי רכב פלסטיניים, לצד המשך פעילות התיישבותית באזורי אלמֻע’יר ומסאפר יטא (המרכז הפלסטיני לתקשורת, 8 באוגוסט 2026).
• צה”ל הכריז על הכפר הנוצרי הפלסטיני טיבה כשטח צבאי סגור בפני ישראלים שאינם תושבי המקום, במטרה למנוע תקיפות אלימות של מתפרעים יהודים נגד פלסטינים באזור. כמו כן, נמסר כי חיילים שנשלחו לכפר בעקבות דיווחים על הפרת הצו פיזרו התקהלויות ועצרו חשודים. טיבה הוא אחד הכפרים הנוצריים הבודדים שנותרו ביהודה ושומרון, ולפי דיווחים של האו”ם הוא סובל מתקיפות קבועות של מתיישבים יהודים (רויטרס, 9 באוגוסט 2026).

• שרת החוץ והפלסטינים בתפוצות של הרשות הפלסטינית, פארסין אגאבקיאן שאהין, נפגשה עם שר החוץ התוניסאי, מחמד עלי נפתי, בשולי כינוס שרי החוץ של הוועדה הערבית לפעולה בינלאומית נגד המדיניות הישראלית בירושלים. בפגישה הציגה שאהין את ההתפתחויות ברצועת עזה וביהודה ושומרון, האשימה את ישראל בהרחבת היישובים, הריסת בתים, עקירת תושבים והשתלטות על קרקעות, וקראה להגברת הלחץ הבינלאומי וליישום החלטות הליגה הערבית בדבר סיוע תקציבי לממשלת הרשות הפלסטינית לנוכח המשבר הכספי. היא גם ביקשה להפעיל מחדש את הוועדה המדינית המשותפת ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין “פלסטין” לבין תוניסיה. נפתי חזר על תמיכת תוניסיה בסוגיה הפלסטינית והצהיר כי ארצו תמשיך לפעול למענה באו”ם ובארגונים בינלאומיים, תוך תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 4 ביוני 1967 שבירתה ירושלים (ופא, 5 באוגוסט 2026).
• נציג מצרים ברשות הפלסטינית, איהאב סלימאן, נועד בנפרד עם ראש ממשלת הרשות, מחמד מצטפא, ועם שרת החוץ הפלסטינית פארסין שאהין, ודן עמם ביחסים בין הצדדים ובהתפתחויות האחרונות בשטחים הפלסטיניים. סלימאן הדגיש את עמדתה היציבה והאיתנה של מצרים התומכת בזכויות העם הפלסטיני (דף הפייסבוק של משרד החוץ המצרי, 10 באוגוסט 2026).
• “הרשות הפלסטינית למאבק בגדר ובהתנחלויות” האשימה כי ישראל הוציאה שמונה צווים חדשים לעקירת עצי זית ולהסרת צמחייה בשטח כולל של 316 דונם באזורי ג’נין, שכם וירושלים, שלטענתה נועדו להכשיר את הקרקע לצורכי הרחבת ההתיישבות (אלג’זירה פלסטין, 7 באוגוסט 2026).

“שיירת סיוע” תורכית בדרכה לרשות הפלסטינית

• “שיירת פלסטין”, שיצאה ב-26 ביולי 2026 מסרברניצה שבבוסניה הרצגובינה עם יותר מ-500 מתנדבים ממדינות שונות, הגיעה ב-9 באוגוסט 2026 למרדין שבדרום-מזרח תורכיה, בדרכה לעיראק, ירדן וראמאללה. במהלך מעבר השיירה בעיר דיארבקיר, קראו המשתתפים סיסמאות אנטי ישראליות ובהן “המשיכו את ההתנגדות” ו-“לשחרר את פלסטין מהים עד הנהר”. השיירה מציגה את עצמה כ”יוזמת מחאה אזרחית ולא אלימה” נגד ישראל, ודורשת להפסיק את השליטה הישראלית בכל שטחי “פלסטין”, את “הסיפוח” והפעילות הצבאית, לבטל את חוק עונש המוות למחבלים וליישם את החלטות האו”ם. מאחורי היוזמה עומדת תנועת “חוסן אנטוליה” מתורכיה, הרואה בה המשך ל”צעדה העולמית לעזה”. לדברי המארגנים, השיירה כוללת 12 אוטובוסים ועשרות כלי רכב פרטיים, ומטרתה אינה להסתפק בהעברת סיוע חד-פעמי, אלא לקדם פתיחת מסדרון הומניטרי קבוע להעברת מזון וציוד רפואי לפלסטינים (אתר “שיירת פלסטין”, אלג’זירה. נט וסוכנות אנאדולו, 9-4 באוגוסט 2026).