מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-3 בדצמבר 2024)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• במהלך השבוע האחרון, המשיכה פעילות צה”ל בצפון רצועת עזה, במקביל לפעילות השוטפת באזור רפיח שבדרום הרצועה, באזור “מסדרון נצרים” במרכז הרצועה ותקיפות נגד יעדי טרור באזורים נוספים ברצועה. כוחות צה”ל פגעו בעשרות פעילי טרור של חמאס והג’יהאד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) מהאוויר ומהקרקע, בהם פעילים שהיו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. כמו כן, הכוחות איתרו והשמידו כמויות גדולות של אמצעי לחימה (אמל”ח) ותשתיות טרור נוספות. שלושה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בצפון הרצועה וקצין צה”ל נהרג בלחימה בדרום הרצועה (דובר צה”ל, 10-3 בדצמבר 2024).
• צפון רצועת עזה: נמשכה פעילות צה”ל במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה. הכוחות סיכלו פעילי טרור מהאוויר ומהקרקע, איתרו והשמידו תשתיות טרור ואמצעי לחימה רבים. בין השאר, הכוחות חשפו והשמידו תוואי תת-קרקעי שכלל חדרי שהייה ומשגרי רקטות ואיתרו מעבדת מטענים בתוך בית מגורים (דובר צה”ל, 10-3 בדצמבר 2024).

   
מימין: תיעוד ממעבדת המטענים שאותרה בבית מגורים בג’אבליא (דובר צה”ל, 4 בדצמבר 2024).
משמאל: התוואי התת-קרקעי שאותר בג’באליא (דובר צה”ל, 8 בדצמבר 2024)

• ב-4 בדצמבר 2024, נטען כי כוחות צה”ל כיתרו את מתחם בתי הספר אבו תמאם בבית לאהיא, ששימש כמוצא אחרון לעקורים, ואילצו את העקורים “בכפייה ובאיומים” לעזוב את המקום. לדברי עדי ראייה, אלפי עקורים החלו לפנות את בתי הספר תחת איום ההפצצות הישראליות (אלג’זירה, 4 בדצמבר 2024; סוכנות אנטוליה, 5 בדצמבר 2024). משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מסר כי יותר מ-5,500 בני אדם נעקרו מצפון הרצועה לעיר עזה ב-4 בדצמבר 2024, לאחר שכוחות ישראליים כיתרו את בתי הספר ובתים סמוכים בבית לאהיא. לפי הסוכנות, מאז 28 בנובמבר עקרו כ-8,000 בני אדם מצפון הרצועה לעיר עזה (חדשות האו”ם בערבית, 6 בדצמבר 2024).
• מנהל בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיה, חסאם אבו צפיה, טען כי יש הרוגים ופצועים רבים, בהם ארבעה הרוגים מהצוות הרפואי, לאחר שלטענתו כוחות צה”ל תקפו בבית החולים והורו לכל המטופלים, החוסים והצוות להתפנות לחצר בית החולים (ערוץ הטלגרם של סוכנות סנד, 6 בדצמבר 2024). חמאס גינתה את “פלישת הצבא” לבית החולים וקראה לארגון הבריאות העולמי ולמוסדות בינלאומיים לחקור את “הפשעים” ולפעול לעצירתם (ערוץ הטלגרם הרשמי של תנועת חמאס, 6 בדצמבר 2024).
• דווח כי רוב תושבי שכונת אלזיתון בדרום העיר עזה עקרו לשכונות במרכז העיר עזה, כמו אלרמאל ואלנצר, בעקבות המשך הפעילות הצבאית של כוחות צה”ל בשכונה, שנמשכת כבר יותר ממאה יום. לפי הדיווח, שכונת אלזיתון נתונה מדי יום להפגזות ארטילריות והפצצות אינטנסיביות, וכוחות צה”ל, שיוצאים ממסדרון נצרים הצמוד לשכונה מהצד הדרומי, מפוצצים את מתחמי המגורים שנותרו בצפון השכונה (אלאיאם, 8 בדצמבר 2024).
• מרכז רצועת עזה: ב-4 בדצמבר 2024, נטען כי כוח מיוחד של צה”ל עצר שני אחים ממשפחת אבו הוישל בסמוך לתחנת הקמח אלסלאם, מזרחית לדיר אלבלח. אחד העצורים הוא אסיר משוחרר וקצין בשירות ביטחון הפנים של חמאס. בתום הפעילות הכוח הצבאי נסוג מהמקום תחת חיפוי של כוחות אוויריים (ערוץ הטלגרם של העיתונאית צאפינאז אללוּח – עזה, 4 בדצמבר 2024).
• דרום רצועת עזה: ב-4 בדצמבר 2024, בוצעה תקיפה אווירית ממוקדת נגד פעילי טרור בכירים של חמאס שפעלו במרחב ההומניטרי בח’אן יונס. לאחר התקיפה זוהו פיצוצי משנה שהעידו על הימצאות אמצעי לחימה (דובר צה”ל, 4 בדצמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על יותר מעשרים הרוגים בתקיפה (סוכנות קדס, 4 בדצמבר 2024).

סיכול פעילי טרור בכירים

• כוחות צה”ל המשיכו בסיכול של פעילי טרור בכירים ברצועת עזה, בהם פעילים שהיו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. להלן הסיכולים הבולטים:
  • ב-3 בדצמבר 2024, סוכל נצ’אל אלנג’אר, ששימש ראש המערך האווירי של חמאס בעיר עזה והאחראי על מערך ההגנה האווירית של חמאס בעזה. אלנג’אר היה ממתכנני הפשיטה דרך האוויר לישראל ב-7 באוקטובר 2023, וממובילי הפעילות ההתקפית נגד ישראל ונגד כוחות צה”ל ברצועת עזה, כולל באמצעות פיגועי רחפני נפץ וכלי טיס בלתי מאוישים (דובר צה”ל, 6 בדצמבר 2024).
  • ב-5 בדצמבר 2024, סיכלו מטוסי קרב מספר פעילי חמאס במרחב ההומניטרי בח’אן יונס. בין ההרוגים היה אסאמה ע׳נים, בכיר בביטחון הפנים של חמאס. נמסר כי הוא היה מעורב בביצוע חקירות אלימות נגד תושבים עזתיים, תוך פגיעה קשה בזכויות אדם, דיכוי מתנגדי חמאס ורדיפת חברי קהילת הלהט”ב ברצועת עזה (דובר צה”ל, 5 בדצמבר 2024).
  • ב-6 בדצמבר 2024, סיכלו מטוסי קרב של חיל האוויר מספר פעילי חמאס בכירים בגדוד אלשאטיף בהם מג׳די עקילאן ששימש כסגן מפקד הגדוד וממפקדי הטבח בקיבוץ נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023, ⁠כמו כן, נהרגו בתקיפה ממדוח מהנא, בכיר במערך המנהרות בחטיבת עזה של חמאס שהשתתף בפשיטה לקיבוץ נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023; ואחמד סוידאן, מפקד פלוגה בגדוד אלשאטי, שהיה מעורב בחטיפת אזרחים ישראלים והעברתם לרצועת עזה במהלך מתקפת חמאס (דובר צה”ל, 6 בדצמבר 2024).
  • ב-8 בדצמבר 2024, הודיעו גדודי חללי אלאקצא על מותם של ג’האד זכריא שחאדה, שהיה האחראי על תיק המודיעין הצבאי וחבר המועצה הצבאית של גדודי חללי אלאקצא, ונהרג בתקיפת צה”ל בצפון הרצועה, ושל צאלח מחמד רזק, ששימש מפקד שטח בחטיבת צפון עזה ונהרג בעת ביצוע “משימת ג’האד” בציר צפון הרצועה (ערוץ הטלגרם הרשמי של גדודי חללי אלאקצא, 8 בדצמבר 2024).

שיגורי רקטות

• ב-3 בדצמבר 2024, בשעות הערב, יורטה רקטה ששוגרה מצפון רצועת עזה לאזור קיבוץ ארז בעוטף עזה (דובר צה”ל, 3 בדצמבר 2024).

• בשבוע האחרון דווח על התקדמות במשא ומתן להפסקת אש במלחמה ברצועת עזה ולשחרור חלקי של חטופים בתמורה לאסירים פלסטיניים. להלן ההתפתחויות העיקריות:
  • “מקורות פלסטיניים” מסרו כי חמאס אוספת נתונים על מספר החטופים הישראלים החיים כחלק מהיערכות לעסקת חילופי שבויים. במקביל, נעשים מאמצים לאתר גופות חטופים שנהרגו לטענתם בתקיפות ישראליות, כאשר חמאס מדגישה את הצורך בהפסקת אש לצורך כך. “מקורות” נוספים ציינו כי חמאס שומרת בעיקר על חיילים וקצינים ישראליים, ששחרורם מותנה בקריטריונים לשחרור אסירים פלסטינים המרצים עונשי מאסר ממושכים (אלשרק אלאוסט, 6 בדצמבר 2024). בהקשר זה, “גורם בחמאס” אמר כי אם כוחות צה”ל לא ייסוגו ויהיה חופש תנועה בין צפון הרצועה לדרומה, יהיה קשה להגיע לכל הקבוצות המחזיקות בחטופים כדי לאסוף את המידע על החטופים. הוא הדגיש כי אם ישראל רוצה לשחרר את השבויים, הפתרון הוא עסקת חליפין רצינית והוגנת, והפסקת המלחמה ולא המשך התוקפנות (סוכנות הידיעות הצרפתית, 8 בדצמבר 2024).
  • ראש ממשלת קטר ושר החוץ, מחמד בן עבד אלרחמן אאל ת’אני, אישר כי קטר שבה לתפקיד המתווכת לאחר שזיהתה מומנטום חדש בעקבות בחירת דונלד טראמפ לנשיא ארה”ב (אלג’זירה, 7 בדצמבר 2024).
  • “גורם בחמאס” מסר כי התנועה קיימה מספר פגישות עם בכירים קטרים ותורכים בנושא המשא ומתן (אלערבי אלג’דיד, 8 בדצמבר 2024). כמו כן, חמאס עדכנה כי משלחת בראשותו של סגן ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, עזבה את קהיר לאחר שנפגשה עם ראש המודיעין הכללי המצרי, חסן מחמוד רשאד (ערוץ הטלגרם של חמאס, 8 בדצמבר 2024).
  • “מקור מוסמך” מסר שהמשא ומתן הגיע לשלב מתקדם, תוך הפגנת רצינות חסרת תקדים מצד המעורבים. לפי הדיווח, השיחות מתמקדות בהחלפת שמות האסירים שיוחלפו בעסקה, בתיווך ופיקוח של מצרים, קטר, תורכיה וארה”ב. בנוסף נמסר כי משלחת חמאס שביקרה בקהיר הגישה רשימה של “אסירים” ישראלים חולים וקשישים שיוכנסו לעסקת החילופים, בנוסף לארבעה חטופים ישראלים המחזיקים באזרחות אמריקאית, למרות שאינם עומדים בתנאי השחרור בשלב הראשוני. כמו כן, צוין כי חמאס הסכימה לתקופת מעבר של שישים יום, במהלכם יוכנס סיוע בתחומי המזון, התרופות והדלק (אלערבי אלג’דיד, 9 בדצמבר 2024).
  • “מקור מעורה בפרטים” מסר כי השלב הראשון של העסקה יכלול שחרור חטופים קשישים, חולים, ונשים, אולם הוא ציין כי עדיין לא הועברו שמות האסירים הפלסטינים שישוחררו. לפי “המקור”, עדיין לא התקיים דיון בפרטי השלב השני, שבמסגרתו ישוחררו קצינים וחיילים, מפני שהשלב הראשון טרם הוסכם במלואו ומתוך כוונה לעקוב אחרי רצינות ישראל והאמינות האמריקאית. “המקור” הדגיש שחמאס אינה מוכנה לוותר על דרישותיה המרכזיות: הפסקת אש מלאה, נסיגה מעזה, שיקום הרצועה והכנסת סיוע, בעוד ישראל מנסה לצמצם את הדיון לסוגיית האסירים בלבד )ערוץ הטלגרם של העיתונאי מחמוד אל-לוח – עזה, 10 בדצמבר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 44,786 פלסטינים ונפצעו 106,188 נוספים (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 10 בדצמבר 2024).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• ב-5 בדצמבר 2024, פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים את נתוני הסיוע ההומניטרי לחודש נובמבר 2024. לפי הנתונים, הוכנסו 53,916 טונות של סיוע ב-2,323 משאיות, עלייה לעומת 33,844 טונות ב-1,789 משאיות בחודש אוקטובר 2024. עוד צוין כי 65% מכלל הסיוע היה מזון, ושאר הסיוע כלל אספקה רפואית, ציוד עבור החוסים, דלק וגז בישול (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה, 5 בדצמבר 2024).
• ב-5 בדצמבר 2024, הודיע ארגון הסיוע של המטבח העולמי המרכזי (World Central Kitchen) כי הוא חידש את פעילותו בדרום רצועת עזה ובמרכזה (אתר המטבח העולמי המרכזי, 5 בדצמבר 2024). הארגון עצר את פעילותו ב-30 בנובמבר 2024, לאחר שצה”ל תקף כלי רכב ששייך לארגון, בו נסע עאהד עזמי קדיח, עובד המטבח העולמי המרכזי שהיה פעיל חמאס והשתתף במתקפת ה-7 באוקטובר 2023.
• דווח כי המטבח העולמי המרכזי פיטר 62 מעובדיו ברצועת עזה, אחרי שהארגון העביר את רשימת העובדים המלאה לבדיקה ביטחונית ישראלית והם סומנו כבעלי סיכון ביטחוני. במזכר שהוציא הארגון צוין כי כל מי שמסומן על ידי ישראל כגורם סיכון, נחשב למסוכן לא רק לעצמו אלא לכלל הצוות (סוכנות סוא, 9 בדצמבר 2024; סוכנות בלומברג, 10 בדצמבר 2024).

מעצר עיתונאי בחשד לריגול

• ב-6 בדצמבר 2024, דיווח קצין במנגנוני הביטחון ברצועת עזה כי חוסה מדרום הרצועה, שבעבר עבד כעיתונאי בסוכנות ידיעות מקומית, נעצר בחשד לריגול לטובת ישראל. לדברי הקצין, המרגל לכאורה ניצל את מקצוע העיתונאי לאיסוף מידע ותחקור אזרחים, וכתוצאה מכך בוצעו סיכולים, בעיקר בבתי ספר שמשמשים כמקומות מקלט. כמו כן, נטען כי החשוד שלח למפעיליו תצלומים של אישים ואתרים לפני שהותקפו. מנגנון הביטחון של חמאס שיבח את האזרח שדיווח על האדם החשוד וקרא לציבור לדווח באופן מיידי על כל פעילות חשודה (שהאב, 6 בדצמבר 2024).

הריגת משפיען רשת שביקר את חמאס

• דווח כי פעילי חמאס הרגו את זיאד אבו חיה, משפיען רשת עזתי שבספטמבר 2024 פרסם סרטון, בו הביע ביקורת נגד חמאס.^[1] לפי הדיווח, אבו חיה נהרג בעת ששהה באוהל בו התגורר עם משפחתו בח’אן יונס (אלערביה, 6 בדצמבר 2024).
• לפי דיווח נוסף, אבו חיה נהרג על ידי בן דודו, שמשתייך לחמאס, אולם עדיין לא ברור אם בשל סיבות פוליטיות או על רקע סכסוך משפחתי. במקביל, “מקורות” בחמאס אמרו כי לא היו הנחיות להרוג את אבו חיה או כל אדם אחר המתנגד לתנועה, וההנחיות הן רק להרוג משתפי פעולה עם ישראל שהוכח מעל כל ספק בחקירותיהם שהם גרמו להרג פלסטינים (אלשרק אלאוסט, 6 בדצמבר 2024).
• גדודי חללי אלאקצא, הזרוע הצבאית של פתח, הביעו תנחומים על מותו של “המפקד” זיאד אבו חיה, אשר נטען כי נהרג מאש כוחות צה”ל בבני סהילא שבמזרח ח’אן יונס (אלג’זירה, 6 בדצמבר 2024). הודעה על מותו של אבו חיה “מכדורי הבוגדנות” פורסמה גם בערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, אולם היא נמחקה בהמשך.

פעילות יחידת סהם

• ב-7 בדצמבר 2024, דיווחו פעילי יחידת סהם של משרד הפנים של חמאס כי הם הרגו לפחות 15 “פורעי חוק מסוכנים” במארב שהוקם במזרח רפיח. נמסר כי הפעילות למיגור הגנבים תימשך ביד קשה ובנחישות (ערוץ הטלגרם של יחידת סהם, 7 בדצמבר 2024).
• ב-8 בדצמבר 2024, יחידת סהם קראה לציבור למנוע ניצול של בשר בקר שנועד לחלוקה לנפגעים ולעקורים, אך נמכר בשווקים במחירים מופקעים. היחידה קראה לפעול נגד סוחרים שמנצלים את המצב על ידי החרמת הבשר והעברתו לנפגעים בחינם. בנוסף, נמסר כי מחיר הבשר הגיע ל-85 שקלים בשוק, והומלץ לקבוע מחיר מרבי של 15 שקלים למכירה (ערוץ הטלגרם של יחידת סהם, 8 בדצמבר 2024).

• ב-6 בדצמבר 2024, משלחת חמאס בראשות מחמד דרויש, ראש מועצת השורא של התנועה וראש מועצת ההנהגה, נפגשה בדוחה עם שר החוץ התורכי, הקאן פידאן, ועם שר המודיעין התורכי, אברהים קאלן. הפגישות עסקו במלחמה ברצועת עזה, המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה והמאמצים להפסקת אש ולעסקת חילופי “שבויים”. נמסר כי הצדדים הדגישו את תמיכת תורכיה בסוגיה הפלסטינית ובמאמצים להקלת סבלו של העם הפלסטיני (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 6 בדצמבר 2024).

• ב-6 בדצמבר 2024, נפגשה משלחת חמאס בראשות מוסא אבו מרזוק בקטר עם סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב. הפגישה עסקה ב”פשעים הישראליים” ברצועת עזה, כולל רצח עם ועקירה כפויה, ובדרכים להשגת הפסקת אש קבועה. נמסר כי המשלחת הדגישה את חשיבות האחדות הלאומית, טיפול באסירים הפלסטינים, והצורך בפעולה בינלאומית לעצירת “ההפרות” הישראליות. בוגדנוב חזר על תמיכת רוסיה בזכויות הפלסטינים וקרא להפסקת אש וסיוע הומניטרי לרצועת עזה (אתר חמאס, 6 בדצמבר 2024).
• ב-7 בדצמבר 2024, נפגשה משלחת חמאס בראשות מחמד דרוויש בקטר עם שר החוץ האיראני, עבאס עראקשי. הצדדים דנו במלחמה ברצועת עזה ובהשלכותיה האזוריות והבינלאומיות. נמסר כי בכירי חמאס הדגישו את ההרס הנרחב ואת הסבל שנגרם לעם הפלסטיני ואת מחויבות התנועה להסכמות שיביאו לסיום המלחמה ולתמיכה בפלסטינים. שר החוץ האיראני הביע תמיכה במאבק הפלסטיני, שיבח את “התנגדותם” האיתנה, והדגיש את מחויבות איראן להמשך הסיוע לעם הפלסטיני במאבקו נגד “הכיבוש” (אתר חמאס, 7 בדצמבר 2024).

• נמשכים חילוקי הדעות בין חמאס לבין פתח סביב הקמת “ועדת תמיכה קהילתית” שתנהל את רצועת עזה לאחר סיום המלחמה, על אף שדווח ב-2 בדצמבר 2024 על הסכמה עקרונית בשיחות שקיימו הצדדים במצרים. בחמאס הביעו תמיכה בהקמת הוועדה, אולם בפתח הביעו התנגדות בטענה שהוועדה יוצרת הפרדה בין הרצועה לבין יהודה ושומרון. גם יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, עדיין לא חתם על הצו להקמת הוועדה. להלן ההתפתחויות המרכזיות:
  • בכיר חמאס, מחמוד מרדאו, שנכח בשיחות בקהיר, מסר כי התנועה אישרה את הנוסח להקמת ועדת מומחים לניהול הרצועה, כפי שגובש על ידי בכירים מצרים על בסיס הסכמות בין חמאס לפתח, וכי בחמאס ממתינים לתגובת אבו מאזן (אלקדס אלערבי, 4 בדצמבר 2024). חבר הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, סהיל אלהנדי, ציין כי הדיונים עם פתח היו חיוביים, והדגיש כי ניהול רצועת עזה צריך להיות באחריות פלסטינית, ללא קשר להשתתפות חמאס בשלטון (ערוץ “אלאקצא”, 7 בדצמבר 2024).
  • מזכיר הוועד המרכזי של פתח, ג’בריל אלרג’וב, הביע התנגדות לשיחות על הקמת הוועדה, והזהיר כי הוועדה מהווה הקדמה להנצחת הפילוג בין הרצועה לבין יהודה ושומרון מאחר שהממשלה הפלסטינית היא שצריכה לקבל את השליטה על הרצועה. לדבריו, צריך לשמר שלושה יסודות – אחדות המערכת הפוליטית הפלסטינית, אחדות מנגנון השירותים לעם הפלסטיני ואחדות פעילות המאבק – וכי “כל דיבור וכל מאמץ מחוץ לעמודי התווך הללו הם טעות” (אלקדס אלערבי, 3 בדצמבר 2024).
  • הוועד הפועל של אש”ף דן במסמך ההצעה המצרית להקמת “ועדת התמיכה הקהילתית”, אולם לא נקט בעמדה ברורה. “בכיר פלסטיני” ציין כי אין צורך לדון בהקמת ועדות מאחר שיש ממשלה פלסטינית שמסוגלת לבצע את כל המשימות הנדרשות ממנה, כולל ברצועת עזה. וכי החשש הוא שהוועדה תנציח את הפילוג הפלסטיני (אלאיאם, 5 בדצמבר 2024).
  • ב-7 בדצמבר 2024, התקיים דיון נוסף של הוועד הפועל של אש”ף לגבי הקמת הוועדה. “מקור” בוועד הפועל מסר כי רוב חברי הוועד הפועל לא בירכו על ההצעה, וטענו כי כיוון שהוועדה תהיה כפופה מנהלתית לממשלה הנוכחית בראשות מחמד מצטפא, מוטב שהממשלה הזו תהיה אחראית ישירות לרצועת עזה. הם אף הציעו לקיים חילופי גברי בממשלה הנוכחית, בתנאי שתישמר אחדות הממשל של יהודה ושומרון ורצועת עזה במסגרת חזון של פתרון כולל. עם זאת, דווח כי הוועד הפועל לא דחה סופית את ההצעה (QUDSN, 7 בדצמבר 2024).
  • בכיר פתח, עבדאללה עבדאללה, מסר כי תנועתו החליטה לדחות את ההצעה על הקמת הוועדה, לאחר דיון מעמיק, ואף הודיעה למצרים באופן רשמי על התנגדותה מאחר שמנקודת מבטה, הדבר מנציח את הפילוג בין שני חלקי “המולדת”, (אתר SND, 8 בדצמבר 2024). חבר הוועד הפועל של אש”ף, רמזי רבאח מהחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, מסר כי הוועד הפועל ערך ישיבה, שהוא עצמו לא השתתף בה, שבה חברי הוועד הפועל הצביעו נגד הקמת הוועדה (אלרסאלה.נט, 8 בדצמבר 2024).
  • על רקע ההתנגדויות בפתח, דווח כי בכירי המודיעין הכללי המצרי מגבירים את מאמציהם לשכנע את יו”ר הרשות, אבו מאזן, ואת בכירי תנועת פתח להסכים ליוזמה המצרית על הקמת “ועדת התמיכה הקהילתית” (אלערבי אלג’דיד, 9 בדצמבר 2024).
  • חבר הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, באסם נעים, הביע אכזבה מהתנגדות פתח להסכם, וטען כי פתח מנסה לכפות את ממשלתו של מחמד מצטפא, שלדבריו אינה מקובלת ב”פלסטין” או בזירה הבינלאומית. הוא הוסיף כי חמאס פעלה להגיע להסכם עם פתח ושאר הפלגים הפלסטיניים, מתוך שאיפה שה”יום שאחרי” יהיה בעל אופי פלסטיני מובהק (אלרסאלה.נט, 9 בדצמבר 2024; ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 9 בדצמבר 2024(.

פיגועים

פיגוע דריסה בצומת אלפואר

• ב-7 בדצמבר 2024, בוצע פיגוע דריסה בצומת אלפואר שבאזור חברון. כתוצאה מכך, לוחם צה”ל נפצע באורח קשה ואזרח ישראלי נפצע באורח קל. כוחות צה”ל פתחו במרדף אחרי המפגע שנמלט והטילו כתר על העיר חברון. שעות ספורות לאחר מכן, הצליחו כוחות הביטחון לעצור את המפגע, תושב העיירה דורא (דובר צה”ל וחשבון X של משטרת ישראל, 7 בדצמבר 2024). חמאס והגא”פ בירכו על הפיגוע וקראו להסלמת הפיגועים (ערוצי הטלגרם של חמאס איו”ש והגא”פ, 7 בדצמבר 2024).

סיכול פיגוע דקירה במחסום קלנדיא

• ב-7 בדצמבר 2024, בוצע ירי זיקוק לעבר כוחות צה”ל במעבר קלנדיא. הכוחות הגיבו באש והרגו את התוקף. על גופתו התגלו סכין מוחבאת וחולצה של דאעש (דוברות משטרת ישראל, 7 בדצמבר 2024). ההרוג זוהה כטארק אמג’ד מוסא ע’זאונה, בן 27, תושב העיירה אלראם (דף הפייסבוק של מחוז ירושלים ברשות, 7 בדצמבר 2024; ערוץ הטלגרם חדשות פלסטין הדחופות 24 , 7 בדצמבר 2024).

     
חולצתו של ע’זאונה עם סמל דאעש והסכין שהייתה ברשותו
(חשבון X בערבית של משטרת ישראל, 7 בדצמבר 2024)

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. הכוחות עצרו עשרות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, איתרו אמצעי לחימה וכספים למימון פעולות טרור (דובר צה”ל, 10-3 בדצמבר 2024). להלן ההתפתחויות העיקריות:
  • ב-4 בדצמבר 2024, כוחות הביטחון הישראליים עצרו בבית חולים בשכם את אימן ע’נאם, שהיה מעורב בפיגוע הירי בצומת מחולה באוגוסט 2024, בו נרצח אזרח ישראלי, ועמד בראש חוליה שתכננה לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי. בצה”ל הדגישו כי המעצר בוצע תוך שמירה על ביטחון המטופלים וצוות בית החולים. כמו כן, פורסם כי ב-9 באוקטובר 2024, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים את עבד אלראוף מצרי, שגם השתתף בפיגוע בצומת מחולה (דובר צה”ל, 4 בדצמבר 2024).
  • ב-6 בדצמבר 2024 הודיעה הזרוע הצבאית של הגא”פ על מותו של מצטפא אחמד משה, בן 22, פעיל גדוד בלאטה בגדוד שכם של פלוגות ירושלים, שנהרג ביהתקלות עם כוח צה”ל במחנה הפליטים בלאטה בשכם (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 6 בדצמבר 2024).

• • ב-9 בדצמבר 2024, סיכל כלי טיס של חיל האוויר שני פעילי טרור חמושים בעיירה טובאס, במהלך פעילות של כוחות הביטחון הישראליים למעצר מבוקש ולסיכול תשתיות טרור. ברשות ההרוגים התגלו רובה, שני אקדחים ורימון רסס (דובר צה”ל, 9 בדצמבר 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ מסרה כי ההרוגים היו פעילים של גדוד טובאס – “המפקד המייסד” ח’ליל מג’די חכמת אלמצרי ועדי רצ’ואן מצטפא דראע’מה (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 9 בדצמבר 2024).

מעורבות אזרחים ישראלים בפעילות טרור

• ב-7 בדצמבר 2024, דווח כי אחמד ואדי, תושב שפרעם בן 25, נעצר בחשד לעבירות ביטחוניות. במהלך החקירה התגלה כי ואדי היה בקשר עם פעיל טרור מגדוד נור אלשאמס בטולכרם ושוחח על כוונתו לבצע פיגוע בתחנת משטרת שפרעם כנקמה על מות בני משפחתו. כמו כן, החקירה חשפה כי ואדי סחר באמצעי לחימה, רכש נשק משטחי הרשות הפלסטינית ומכר אותו בישראל ברווחים משמעותיים. בנוסף, אותר תיעוד משנת 2019, בו הוא נראה מחזיק בכלי נשק ויורה במחנה הפליטים בטול כרם (דוברות המשטרה ודוברות שב”כ, 7 בדצמבר 2024).

פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית

• בשבוע האחרון, הסלימו העימותים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית לבין “פעילי התנגדות” חמושים. מוקד העימותים היה בג’נין ובמחנה הפליטים ג’נין וכלל חילופי אש ופיצוצי מטענים ומכוניות תופת. להלן האירועים המרכזיים (אלערבי אלג’דיד, ופא, וטן, סוכנות קדס, 10-5 בדצמבר 2024):
  • ב-5 בדצמבר 2024, בוצע ירי לעבר מטה מנגנוני הביטחון בג’נין, ובמקביל נגנבו שני כלי רכב של הרשות הפלסטינית על ידי פעילי “התנגדות” חמושים בג’נין ובמחנה הפליטים ג’נין. בעקבות האירוע, מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית צרו על מחנה הפליטים בג’נין והתעמתו עם פעילי “ההתנגדות, כולל באזור המקאטעה. דווח על פעיל המנגנונים שנפצע בחילופי האש.

• • ב-9 בדצמבר 2024, לאחר ישיבה של מפקדי המנגנונים הביטחוניים ובכירים ברשות הפלסטינית בג’נין, תוגברה הנוכחות של מנגנוני הביטחון באזור מחנה הפליטים ג’נין, לאחר שהובאו כלי רכב משוריינים, והוצבו צלפים על גגות הבתים. “לוחמי ההתנגדות” הפעילו מטעני חבלה מאולתרים וניהלו חילופי אש עם כוחות הביטחון הפלסטיניים. “מקורות פלסטינים” דיווחו כי בשל העימותים, הושבת בית החולים הממשלתי בג’נין, ורופאים סירבו להגיע.
  • ב-9 בדצמבר 2024, דווח כי רבחי מחמד רבחי אלשלבי, בן 19, מת מפצעיו לאחר שנפצע במהלך העימותים בעת שעבד כשליח על אופנוע ועבר סמוך למחנה ג’נין. הדובר הרשמי של כוחות הביטחון הפלסטינים, עמיד (תא”ל) אנור רג’ב האשים בתחילה את “פורעי החוק” בתקרית, וציין כי צעיר נוסף נפצע בה. לאחר שפורסמו סרטונים שתיעדו כי הירי באלשלבי בוצע מג’יפ של כוחות הביטחון הפלסטיניים, אמר רג’ב כי הם יחקרו את הנושא. תנועת חמאס הביעה צער על מותו של אלשלבי והזהירה כי מדיניות מנגנוני הביטחון מסכנת את האחדות הפנימית.
  • בלילה שבין 9-10 בדצמבר 2024, דווח כי “פעילי התנגדות” ירו לעבר המקאטעה ותחנת המשטרה בטולכרם ופוצצו מטענים. כמו כן, דווח על חסימת כבישים בשכם ובמחנה הפליטים אלפארעה.
  • ב-10 בדצמבר 2024, נקראו התושבים בג’נין ובמחנה הפליטים לקיים שביתה כללית ולהתמקד בהפגנות לא אלימות לעצירת שפיכות הדמים. מנהלי בתי הספר הונחו להעביר את הלימודים למתכונת מקוונת בלבד. בנוסף, בכל רחבי יהודה ושומרון נקראו התושבים לצאת להפגנות תמיכה בג’נין, כאשר המצב בשטח מתואר כ”מלחמה פעילה” (ערוץ הטלגרם מחנה הפליטים ג’נין 24 שעות, 10 בדצמבר 2024).

פעילות מדינית

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, קיים שיחה ראשונה עם שרת החוץ החדשה של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס. מצטפא הדגיש כי יש לאחד את המאמצים הבינלאומיים למען מימוש פיתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית, ואת חשיבות יישום החלטות האו”ם על ידי הקהילה הבינלאומית, כבסיס לפתרון צודק ובר-קיימא. כמו כן, נמסר כי מצטפא הדגיש את הצורך בעצירת “התוקפנות”, הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ומתן תנאים הולמים לשיקום הרצועה לאחר סיום המלחמה, תוך תיאום עם הקהילה הבינלאומית (ופא, 5 בדצמבר 2024).