מבט לאיראן

2 – 14 בספטמבר 2021 מאת: ד"ר רז צימט
שגריר איראן בלבנון, מחמד ג'לאל פירוזניא (פארס, 3 בספטמבר 2021).

שגריר איראן בלבנון, מחמד ג'לאל פירוזניא (פארס, 3 בספטמבר 2021).

מסיבת עיתונאים של הקונסול הכללי האיראני בארביל ומושל מחוז נינוא (פארס, 2 בספטמבר 2021).

מסיבת עיתונאים של הקונסול הכללי האיראני בארביל ומושל מחוז נינוא (פארס, 2 בספטמבר 2021).

מפקד כוח קדס בנג'ף (פארס, 5 בספטמבר 2021).

מפקד כוח קדס בנג'ף (פארס, 5 בספטמבר 2021).

במוקד אירועי השבוע
  • איראן שבה והביעה את נכונותה להרחיב את הסיוע ללבנון על רקע המשבר החריף במדינה. שר החוץ האיראני אמר בשיחת טלפון עם שר החוץ הלבנוני לשעבר, כי איראן מוכנה לספק דלק לממשלת לבנון (ולא רק לחזבאללה), ושגריר איראן בלבנון הצהיר, כי ממשלתו הציעה לסייע ללבנון בהקמת תחנות כוח. בתוך כך, מנהיג חזבאללה, נצראללה, הבהיר (13 בספטמבר 2021), כי בניגוד לתוכנית המקורית, המיכליות האיראניות לא תפרוקנה את הדלק בלבנון אלא בסוריה, משם הוא יועבר לדבריו ללבנון. זאת כדי למנוע את חשיפתה של לבנון לסנקציות.
  • ראש ממשלת עיראק הגיע ב-12 בספטמבר 2021 לביקור בטהראן. זהו ביקורו הראשון באיראן מאז כינון ממשלת הנשיא אבראהים ראיסי.
  • שר החוץ האיראני, חסין-אמיר עבדאללהיאן, שוחח בטלפון עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, שבירך אותו על כניסתו לתפקיד והודה לו על תמיכת איראן בפלסטינים. עבדאללהיאן הצהיר, כי “ההתנגדות” היא הדרך היחידה לשחרור פלסטין ולסיום הכיבוש.
  • על רקע הלחימה הנמשכת בין הטאלבאן לכוחות המתנגדים להם במחוז פנג’שיר, קראה איראן לפתרון המשבר בדרכים מדיניות ולשילוב כלל הקבוצות האתניות והדתיות בממשלה החדשה. מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה אמר בדיון סגור של הפרלמנט האיראני (מג’לס), כי איראן תחליט על מדיניותה כלפי אפגניסטאן בהתאם לאינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלה ולא תאפשר לארצות הברית לסבך אותה בעימות עם העולם הסוני. בתוך כך, הביעו אמצעי תקשורת איראנים המזוהים עם הימין השמרני ועם הממסד הביטחוני התנגדות להתערבות צבאית באפגניסטאן או לתמיכה בכוחות הלוחמים נגד הטאלבאן והדגישו, כי הנסיבות באפגניסטאן שונות לחלוטין בהשוואה לזירות אחרות באזור, כדוגמת סוריה, עיראק ותימן, בהן פעלה איראן בשנים האחרונות.
המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון
  • עמר חסין אלחסן (Omar Hussein al-Hassan), מפקד חטיבת האמאם אלבאקר, מיליציה פרו-איראנית הפועלת במזרח סוריה, התייחס בריאיון לסוכנות הידיעות האיראנית תסנים לתמיכת איראן בחזית ההתנגדות בסוריה. הוא ציין, כי מראשית המשבר בסוריה מילאה איראן, באמצעות יועציה הצבאיים, תפקיד מרכזי בתמיכה ב”ציר ההתנגדות”, במיוחד בשחרור השטחים במזרח סוריה. לדבריו, “האחים האיראנים היו בראש ובראשונה תומכים נאמנים של ההתנגדות בסוריה במלחמה נגד דאעש והקבוצות הטרוריסטיות המזוינות, ולאחר מכן נגד צבא הכיבוש האמריקאי והמיליציות של “הכוחות הסוריים הדמוקרטיים” [הכורדים]” (תסנים, 11 בספטמבר 2021).
  • שר החוץ האיראני, אמיר עבדאללהיאן (Amir Abdollahian), שוחח בטלפון עם שר החוץ הלבנוני לשעבר, ג’בראן באסיל (Jubran Basil), והדגיש בפניו את נכונות ארצו לספק דלק ללבנון. הוא ציין, כי אם הממשלה והסוחרים בלבנון זקוקים לדלק, איראן מוכנה לספקו והדגיש את תמיכתה הנמשכת של איראן בממשלה, בצבא וב”התנגדות” בלבנון. באסיל בירך את עבדאללהיאן על כניסתו לתפקיד שר החוץ, הודה לאיראן על העברת דלק לארצו וקרא להרחבת הקשרים בין שתי המדינות (תסנים, 3 בספטמבר 2021). קודם לכן, הצהיר דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), כי איראן מוכנה למכור דלק לא רק לסוחרים שיעים בלבנון, כי אם גם לממשלת לבנון (פארס, 23 באוגוסט 2021).
  • בתוך כך, מנהיג חזבאללה, נצראללה, הבהיר (13 בספטמבר 2021), כי בניגוד לתוכנית המקורית, המיכליות האיראניות לא תפרוקנה את הדלק בלבנון אלא בסוריה, משם הוא יועבר ללבנון. זאת כדי למנוע את חשיפתה של לבנון לסנקציות. יצוין, כי התוכנית לאספקת מוצרי דלק ואנרגיה ללבנון, שגובשה על ידי ארה”ב, סוריה, מצרים וירדן מדברת על אספקת הדלק, הגז והחשמל ממצרים דרך ירדן וסוריה. כמו כן יודגש כי בלבנון הוקמה בינתיים ממשלה חדשה בראשות נג’יב מיקאתי, ולא ברור מה תהיה מדיניותה בנושא אספקת הדלק.
  • שגריר איראן בלבנון, מחמד ג’לאל פירוזניא (Mohammad Jalal Firouznia), אמר, כי איראן מוכנה להקים תחנת כוח בלבנון. בריאיון לרשת הטלוויזיה הלבנונית אלמנאר אמר השגריר, כי איראן הציעה ללבנון לסייע לה בהקמת תחנות כוח, אך ממשלת לבנון טרם השיבה לה בעניין זה. הוא ציין, כי נראה שיש מי שמונע מממשלת לבנון להשיב בחיוב להצעה האיראנית, שעודנה בתוקף, אך מחובתה של איראן להציע זאת ולהביע נכונות לסייע ללבנון. בהתייחסו למשלוחי הדלק מאיראן ללבנון אמר השגריר, כי לא לאמריקאים ולא לאף אחד אחר יש הזכות להתערב בהעברת דלק מאיראן ללבנון (פארס, 3 בספטמבר 2021).
מעורבות האיראנית בעיראק
  • ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, הגיע ב-12 בספטמבר 2021 לביקור בטהראן בראש משלחת רמת דרג. זהו ביקורו הראשון של אלכאט’מי באיראן מאז הקמת הממשלה החדשה בראשות הנשיא אבראהים ראיסי (מידל איסט ניוז, 9 בספטמבר 2021).
  • שגריר איראן לשעבר בעיראק, חסן כאט’מי-קמי (Hassan Kazemi-Qomi), התייחס בריאיון, שהעניק ב-5 בספטמבר 2021 לטלוויזיה האיראנית, לשיתוף הפעולה בין איראן והמיליציות השיעיות בעיראק. הוא ציין, כי אלמלא פעילות המיליציות, לא היה ניתן לשמר את השלטון הפוליטי בעיראק ולהצליח במערכה נגד דאעש. כאט’מי-קמי אמר, כי איראן שיתפה את העם העיראקי ואת המיליציות השיעיות בניסיון, שצברה במהלך מלחמת איראן-עיראק, על מנת שיסייעו לכוחות הצבאיים העיראקים וכי היא גאה בשיתוף פעולה זה, שהתקיים במסגרת ההסכמים הביטחוניים בין שתי המדינות. הוא הוסיף, כי למיליציות השיעיות ולקבוצות “ההתנגדות” תפקיד חשוב בהבטחת היציבות והביטחון בעיראק וכי החלשתן היא יעד של ארצות-הברית, המעוניינת בחוסר יציבות, בכינון ממשלה התלויה בה ובשימור נוכחותה הצבאית במדינה. הוא ציין, כי איראן ניצבה לצד העם העיראקי כדי לסכל את כוונות האמריקאים וכי כישלון התוכנית האמריקאית באזור החל בעיראק (איסנ”א, 6 בספטמבר 2021).
  • הקונסול הכללי האיראני בארביל, נצראללה רשנודי (Nasrollah Rashnoudi), קיים ב-2 בספטמבר 2021 ביקור במחוז נינוא שבצפון עיראק והצהיר, כי איראן מוכנה להשתתף בשיקום התשתיות בעיר מוצל. במסיבת עיתונאים, שקיים לאחר פגישתו עם מושל נינוא, נג’ם אלג’בורי (Najm al-Jabouri), אמר הקונסול האיראני, כי המערכה נגד הטרור הביאה להרס העיר וכי היקף ההריסות גדול מכפי יכולותיו של הממשל המקומי. הוא ציין, כי איראן מוכנה לסייע בשיקום העיר וכי יש בידה ידע וניסיון רבים בתחום זה. עוד אמר רשנודי, כי איראן חותרת לשיתוף פעולה מדעי, כלכלי ותרבותי עם מחוז נינוא ומעוניינת לקיים לשם כך יריד מיוחד בעיר מוצל בהשתתפות חברות איראניות. מושל נינוא בירך על הצעת הקונסול האיראני לשתף פעולה בשיקום מוצל. הוא ציין, כי אין בידי הממשל המקומי היכולות הנדרשות לשיקום העיר וכי קיימת נכונות לשיתוף פעולה עם כל מי שיכול לסייע בהאצת תהליך שיקומה בעקבות המלחמה (פארס, 2 בספטמבר 2021).
  • הוועדה העיראקית העליונה לבריאות, שהתכנסה ב-5 בספטמבר 2021 בראשות ראש הממשלה מצטפא אלכאט’מי, הודיעה על הסכמתה לאשר ל-30 אלף עולי רגל איראנים להשתתף בטקסי הארבעין (סיום ארבעים ימי האבל על מות האמאם השיעי חוסין), שיתקיימו במקומות הקדושים לשיעה בעיראק בסוף ספטמבר. כניסת עולי הרגל האיראנים לעיראק תתאפשר אך ורק דרך האוויר ובהצגת בדיקת PCR שלילית לקורונה, שתתבצע לכל היותר 72 שעות לפני ההמראה (איסנ”א, 5 בספטמבר). ב-9 בספטמבר 2021 הודיעה לשכת ראש ממשלת עיראק על הכפלת מספר עולי הרגל האיראנים, שיורשו להשתתף בטקסים (פארס, 9 בספטמבר 2021).
  • שר החוץ האיראני, חסין-אמיר עבדאללהיאן, שוחח ב-8 בספטמבר 2021 בטלפון עם עמיתו העיראקי, פואד חסין (Fuad Hussein). השניים דנו ביחסים בין שתי המדינות, בהתפתחויות האזוריות ובתוצאות הוועידה לשיתוף פעולה אזורי, שהתקיימה בסוף אוגוסט בבגדאד. עבדאללהיאן ביקש משר החוץ העיראקי להגדיל את מספר עולי הרגל האיראנים, שיורשו להיכנס לעיראק כדי להשתתף בטקסי הארבעין (איסנ”א, 8 בספטמבר 2021).
  • מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיע ב-5 בספטמבר לעיר נג’ף כדי להשתתף בהלווייתו של איש הדת השיעי הבכיר, איתאללה סיד מחמד סעיד אלחכים (Ayatollah Sayyid Mohammed Saeed al-Hakeem), מראשי אנשי הדת השיעים בעיראק, שהלך לעולמו בגיל 85 (פארס, 5 בספטמבר 2021).
המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית
  • שר החוץ האיראני, חסין-אמיר עבדאללהיאן, שוחח ב-4 בספטמבר 2021 בטלפון עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה. הניה בירך את שר החוץ האיראני החדש על כניסתו לתפקיד והודה לו על תמיכת איראן בפלסטינים. עבדאללהיאן הביע את הערכתו למאבק הפלסטיני נגד “הכובשים הציונים” והצהיר, כי “ההתנגדות” היא הדרך היחידה לשחרור פלסטין ולסיום הכיבוש. הוא הדגיש את תמיכת איראן במאבק העם הפלסטיני ובכינון ממשלה פלסטינית עצמאית בכל שטחי פלסטין ההיסטורית, שבירתה ירושלים. הוא גינה את “פשעי הציונים נגד הנשים והילדים הפלסטינים” ואמר, כי איראן תומכת בעריכת משאל עם בקרב תושביה המקוריים של פלסטין לשם קביעת גורלם (איסנ”א, 4 בספטמבר 2021).
המעורבות האיראנית באפגניסטאן
  • נשיא איראן, אבראהים ראיסי, קרא בריאיון לטלוויזיה האיראנית ב-4 בספטמבר 2021 לקיום בחירות באפגניסטאן לשם הקמת ממשלה חדשה, שתתבסס על קולותיהם ועל רצונם של אזרחי המדינה. הוא הדגיש, כי איראן מעוניינת בשלום וברגיעה באפגניסטאן ותומכת בממשלה הנבחרת על-ידי אזרחי המדינה (איסנ”א, 4 בספטמבר 2021).
  • יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qablibaf), התייחס בישיבת המג’לס ב-5 בספטמבר 2021 להתפתחויות באפגניסטאן ואמר, כי החזרת השליטה במדינה לידי הטאלבאן לאחר עשרים שנה של כיבוש אמריקאי מעידה בבירור על הטעות האסטרטגית מצד חלק מהפוליטיקאים האפגאנים, שסמכו על ארצות-הברית כי תביא קידמה וביטחון לארצם. הוא ציין, כי איראן תומכת בהגנה על זכויותיהם הדתיות וההומניטריות של אזרחי אפגניסטאן ללא הבדלי גזע, שפה או דת ובכינון ביטחון ויציבות בכל שטח המדינה וכי היא תתמוך בעם האפגאני אל מול מאמצים אפשריים מצד מעצמות זרות לערער את היציבות והביטחון במדינה (תסנים, 5 בספטמבר 2021). סגן יו”ר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, עבאס מקתדאא’י (Abbas Moqtadaei), התייחס, אף הוא, למצב באפגניסטאן ואמר, כי איראן קיימה שיחות עם קבוצות שונות במדינה והבהירה להן, כי היא תומכת בשילוב כל הקבוצות בממשלה האפגאנית העתידית. הוא הדגיש, כי אין בשיחות, שאיראן ניהלה עם קבוצות אלה, משום התערבות בענייניה הפנימיים של אפגניסטאן וציין, כי טהראן אינה מעוניינת בהחלשת אף אחד מהכוחות הפועלים באפגניסטאן אלא בשיתוף כלל הקבוצות בשלטון (איסנ”א, 5 בספטמבר 2021).
  • בתוך כך, קיים המג’לס ב-7 בספטמבר 2021 ישיבה סגורה בראשות יו”ר המג’לס לדיון בהתפתחויות באפגניסטאן בהשתתפות מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני. במהלך הדיון התייחס קאא’ני לכישלון ארצות הברית באפגניסטאן ואמר, כי איראן עוקבת אחר ההתפתחויות באפגניסטאן בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלה וכי מה שחשוב עבורה הוא שביטחונה לא ייפגע ושארצות הברית לא תממש את תכניתה להביא לעימות בין איראן לעולם הסוני. עוד אמר קאא’ני, כי איראן מייחסת חשיבות רבה לשיעים באפגניסטאן וכי היא חותרת לפתרון מדיני לסכסוך במדינה תוך שיתוף כל הקבוצות האתניות בניהול המדינה (משרק ניוז, 7 בספטמבר 2021).
  • על רקע ההתפתחויות באפגניסטאן פרסמה סוכנות הידיעות פארס המזוהה עם משמרות המהפכה מאמר פרשנות, שהביע הסתייגות ממעורבות איראנית צבאית ישירה או תמיכה צבאית בכוחות הלוחמים נגד הטאלבאן במחוז פנג’שיר. במאמר נכתב, כי שני הצדדים הלוחמים כעת במדינה אינם מייצגים את כלל אזרחי אפגניסטאן וכי תמיכה באחד מהם רק תסבך את איראן במערכה חסרת תכלית. במאמר נכתב, כי המצב באפגניסטאן שונה לחלוטין מהמצב בפלסטין, בסוריה, בעיראק או בתימן, בהן התערבה איראן באופן פעיל בלחימה והעניקה סיוע צבאי ללוחמים. באפגניסטאן מתנהלת בשלב זה מלחמה פנימית ללא מעורבות צבאית זרה, אף קבוצה אינה מייצגת את כלל האזרחים או את רובם, לא התקבלה כל בקשה רשמית מממשלה ריבונית לסיוע איראני והטאלבאן עצמם נלחמים בדאעש במטרה להחלישו. זאת ועוד, גם אם תשלח איראן את חטיבת פאטמיון האפגאנית למערכה נגד הטאלבאן, לא יהיה בכך כל תועלת, משום שאין לחטיבה המונה פחות מ-15 אלף לוחמים סיכוי לנצח את הטאלבאן. שיגור החטיבה לאפגניסטאן רק יעורר מלחמה דתית-עדתית בין שיעים לסונים. עוד נכתב במאמר, כי גם בבחרין נמנעה איראן מתמיכה צבאית ב”מהפכנים” השיעים, כאשר שלטונות בחרין דיכאו את מחאתם, ולא סיפקה להם נשק אלא הסתפקה בתמיכה פוליטית והסברתית. כך צריכה איראן לנהוג גם ביחס למצב באפגניסטאן, אלא אם כן פקיסטאן תתערב צבאית במערכה, מה שיחייב תגובה איראנית חריפה יותר הן כלפי פקיסטאן והן כלפי טאלבאן, גם אם לא באמצעות התערבות צבאית ישירה (פארס, 16 בספטמבר 2021).