במוקד אירועי השבוע
- החלטת נשיא ארה”ב, דונאלד טראמפ, להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה התקבלה באיראן בהפתעה ובסיפוק על-ידי רוב הבכירים והפרשנים. הוצאת הכוחות הסורים הוצגה כביטוי לתבוסת האסטרטגיה האמריקאית באזור, ובמיוחד בסוריה, וכהישג נוסף של “חזית ההתנגדות” בהנהגת הרפובליקה האסלאמית. הנסיגה האמריקאית נתפסת ע”י איראן כהישג תודעתי המשרת את האינטרסים שלה כמי שחותרת באופן מסורתי לצמצום הנוכחות האמריקאית באזור ומספקת לה הזדמנות להעמיק את השפעתה בסוריה ומגבירה את חופש הפעולה שלה. עם זאת, יכולתה של טהראן לנצל את ההזדמנויות שנוצרו להגברת מאמצי ההתבססות שלה, במיוחד במישור הצבאי, תלויה בגורמים נוספים ובהערכת המשטר האיראני את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך.
- הדי הנסיגה האמריקאית מסוריה נשמעו גם בעיראק, שבה הצהיר שגריר איראן, כי ארצו שמה קץ לנוכחותה הצבאית במדינה והשיבה את כל יועציה לאחר תבוסת דאעש, זאת לדבריו בשונה מארה”ב, הממשיכה לקיים נוכחות צבאית בעיראק. בהצהרה נוספת טען השגריר, כי ידידותה של איראן עם עיראק אינה מוגבלת לשיעים ולמיליציות השיעיות בלבד וכי היא מקיימת קשרים טובים עם כל הקבוצות והעדות בעיראק. את הצהרותיו של השגריר האיראני ניתן לראות על רקע הביקורת הגוברת בעיראק בשנה האחרונה נגד המעורבות האיראנית במדינה, שעשויה להחריף עוד יותר בעקבות נסיגת ארה”ב מהאזור.
- משלחת סיעת חמאס במועצה המחוקקת הפלסטינית בראשות בכיר חמאס, מחמוד אל-זהאר, ביקרה בסוף דצמבר בטהראן. המשלחת, נפגשה עם בכירי המשטר, שהביעו בפניה את מחויבות איראן להמשך התמיכה בפלסטינים. יועצו הבכיר של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי, קרא בפגישתו עם המשלחת להמשך ההתנגדות הפלסטינית עד לניצחונם הסופי.
המעורבות האיראנית בסוריה
- החלטתו של נשיא ארה”ב, דונאלד טראמפ, להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה התקבלה באיראן בהפתעה ובסיפוק על-ידי רוב הבכירים והפרשנים. הוצאת הכוחות הסורים הוצגה כביטוי לתבוסת האסטרטגיה האמריקאית באזור, ובמיוחד בסוריה, וכהישג נוסף של “חזית ההתנגדות” בהנהגת הרפובליקה האסלאמית. דובר משרד החוץ האיראני אמר בתגובה להחלטת טראמפ, כי הנוכחות האמריקאית בסוריה היתה מלכתחילה “חסרת היגיון” ורק גרמה לחוסר יציבות באזור (אירנ”א, 22 בדצמבר 2018). ראש הרשות השופטת, איתאללה צאדק לאריג’אני, הגדיר את נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה כ”בריחה” ואמר, כי בניגוד לטענת ארה”ב, דאעש לא הובס בזכות הכוחות האמריקאים אלא בזכות התנגדות העם והממשלה בסוריה ותמיכת איראן ב”ציר ההתנגדות” (תסנים, 24 בדצמבר 2018). רוב הפרשנים בתקשורת האיראנית הציגו את החלטת טראמפ כהכרה אמריקאית בכישלון המדיניות האזורית בה נקטה ארה”ב בשנים האחרונות.

מימין: “דוגמא נוספת לשקיעת המעצמה ארה”ב” (תסנים, 23 בדצמבר 2018) משמאל: יציאת הכוחות האמריקאים מסוריה ודאגת הטרוריסטים, ישראל ודאעש (ערוץ הטלגרם @fars_plus, 22 בדצמבר 2018).
- הנסיגה האמריקאית נתפסת ע”י איראן כהישג תודעתי עבורה המשרת את האינטרסים שלה כמי שחותרת באופן מסורתי לצמצום הנוכחות האמריקאית באזור. הנסיגה מספקת לה הזדמנות להעמיק את השפעתה בסוריה ומגבירה את חופש הפעולה שלה. עם זאת, יכולתה של טהראן לנצל את ההזדמנויות שנוצרו להגברת מאמצי ההתבססות שלה, במיוחד במישור הצבאי, תלויה בגורמים נוספים ובהערכת המשטר האיראני את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך. ניתן להעריך, כי לפחות בטווח הזמן הקצר תמשיך איראן במדיניות זהירה המתבססת בעיקר על כוחות שיעים זרים ועל כוחות סורים מקומיים כדי להעמיק את השפעתה בסוריה וזאת בהתאם לאסטרטגיית הפעולה המועדפת של שימוש בשליחים (proxies), מקומיים ואזוריים.[1]
- שרי החוץ של רוסיה, איראן ותורכיה נפגשו ב-18 בדצמבר בז’נבה עם שליח האו”ם לסוריה, סטפן דה-מיסטורה, וסיכמו ביניהם, כי ועדת החוקה הסורית תתכנס בראשית השנה הבאה. השרים לא הגיעו, עם זאת, להסכמה בנוגע להרכב הועדה. שלושת שרי החוץ הדגישו, כי יש לקדם ולהקל על הועדה לקביעת החוקה תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הסורים ושליח האו”ם והביעו תקווה להשקת תהליך מדיני פנים-סורי על בסיס החלטות ועידת הדיאלוג הלאומי הסורי, שהתכנסה בסוצ’י, והחלטת מועצת הביטחון של האו”ם 2254, שקבעה מפת דרכים לתהליך שלום בסוריה ולשיחות בין משטר אסד לאופוזיציה (רויטרס; פארס, 18 בדצמבר 2018).
- מאמר פרשנות, שהתפרסם ביומון השמרני “פרהיח’תגאן” (Farhikhtegan, 19 בדצמבר 2018), הלין על כך שאיראן אינה מנצלת את הישגיה הצבאיים בסוריה על מנת לממש גם הישגים כלכליים. במאמר נכתב, כי הצלחותיה של איראן בזירה הצבאית לא תורגמו להישגים במישור הכלכלי, וזאת בשעה שיריבותיה של איראן, ובראשן תורכיה, מעמיקות את נוכחותן בשוק הסורי. על-פי נתונים שפרסם העיתון, הרחיבה תורכיה באופן משמעותי את פעילותה הכלכלית בסוריה בעשור האחרון על חשבון איראן. היצוא האיראני לסוריה, שאינו מבוסס על נפט, ירד בעשור האחרון מ-377 מיליון דולרים בשנה ל-172 מיליון דולרים בשנה, בעוד שתורכיה הגדילה את היצוא שלה לסוריה באופן משמעותי והפכה ליצואנית הגדולה ביותר לסוריה עם יצוא בשווי של למעלה מ-1.3 מיליארד דולרים בשנה. בעוד שחלקה של איראן בשוק הסורי מוערך בכ-3% בלבד, חלקה של תורכיה בשוק הסורי עלה מ-9% בשנת 2010 ל-24% בשנת 2017. בעיראק המצב שונה והיצוא האיראני לעיראק, שאינו מבוסס על נפט, גדל בעשור האחרון מקרוב ל-2.8 מיליארד דולרים בשנה ל-6.4 מיליארד דולרים בשנה.
- אין זו הפעם הראשונה, שבה נמתחת באיראן ביקורת על כך שסוריה אינה מעודדת פעילות כלכלית איראנית בשטחה. בנובמבר 2017 אמר סגן ראש לשכת המסחר של איראן, חסין סלאחורדי (Hossein Selahvardi), כי סוריה מציבה מגבלות בפני יבוא סחורות מאיראן. הוא ציין, כי חרף הסכמים, שנחתמו בין שתי המדינות ועל אף קו אשראי בסך מיליארד דולרים, שאיראן העניקה למשטר הסורי, הטילה סוריה מגבלות על יבוא סחורות איראניות למדינה ומעדיפה לייבא סחורות מתורכיה (אילנ”א, 24 בנובמבר 2017). במרץ 2018 מתח דרשן תפילות יום השישי במשהד, איתאללה אחמד עלם אלהדא (Ahmad Alamolhoda), ביקורת על כך שאיראן אינה ממלאת תפקיד מרכזי יותר בשיקום כלכלות סוריה ועיראק. בדרשת יום השישי, שנשא ב-23 במרץ 2018, אמר איש הדת הבכיר, כי כואב לראות שכאשר עיראק וסוריה נזקקו לאיראן כדי להשתחרר מידי הטרוריסטים, הלוחמים האיראנים יצאו להגנתן, אך כעת, כאשר שתי מדינות אלה אמורות לשמש שווקים עבור איראן, איראן אינה זוכה לשום חלק, בעוד שלאלה שסייעו לדאעש, יש חלק בשווקים בסוריה ובעיראק (אילנ”א, 23 במרץ 2018).
המעורבות האיראנית בעיראק
- דובר המיליציה השיעית העיראקית “תנועת האצילים”, האשם אל-מוסוי, הצהיר בריאיון לסוכנות הידיעות “תסנים” (14 בדצמבר), כי שחרור פלסטין וירושלים נמצא בעדיפות עליונה מבחינת התנועה וכי תנועתו מוכנה לעימות עם ישראל. הוא אמר, כי המלחמה נגד דאעש היתה הכנה למלחמה גדולה יותר וכי תנועתו לא תאפשר לעולם, שמדינות האזור תהיינה מפוצלות בעוד שישראל תחיה בביטחון. בהתייחסו לאיומים, שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגד חזבאללה, אמר אל-מוסוי, כי במקרה של מלחמה נגד חזבאללה, הארגון לא יישאר לבדו וגם תנועת האצילים תתייצב לצדו.
- האשם אל-מוסוי הוסיף, כי מדינות, שנרמלו את יחסיהן עם ישראל, אינן מדינות כי אם בסיסים אמריקאים. עוד אמר אל-מוסוי, כי כל עוד נמשכות התוכניות המסוכנות של ארה”ב, ישראל וערב הסעודית באזור, תימשך גם המלחמה נגדן עד לניצחון, שיושג בעזרת האל ובתמיכת איראן וחזבאללה. הוא ציין (עוד בטרם הודעת הנשיא טראמפ על הוצאת הכוחות האמריקאים מסוריה), כי נוכחות החיילים האמריקאים בסוריה לא תימשך לאורך זמן, משום שארה”ב חותרת להשיג יעדים פוליטיים בסוריה ואינה מסוגלת להשאיר את כוחותיה בסוריה למשך תקופה ארוכה. הוא הדגיש גם את התנגדות הפרלמנט העיראקי לנוכחות אנשי צבא אמריקאים בעיראק ואמר, כי אין שום צורך בנוכחות זו.
- תנועת האצילים (“חרכת אלנג’באא'”) הינה מיליציה עיראקית שיעית, שהוקמה בשנת 2013 ע”י שיח’ אכרם אל-כעבי. שיח’ זה קשור בטבורו לאיראן עוד מתקופת פעילותו הצבאית הענפה נגד הכוחות האמריקאים בעת שהייתם בעיראק. התנועה, הפועלת גם בסוריה, מופעלת למעשה על-ידי כוח קדס של משמרות המהפכה ומסתייעת גם בארגון חזבאללה, עמו מקיים שיח’ אל-כעבי קשרים הדוקים רבי-שנים. הסיוע של איראן וחזבאללה הפך את “תנועת האצילים” לאחת המיליציות השיעיות החזקות והחשובות בעיראק. בתמורה ליחס המיוחד שמקבלת התנועה, היא מיועדת למלא בעתיד “משימות אסטרטגיות” מטעמה של איראן, למשל: אבטחת הגבול העיראקי-סורי, אבטחת חלקו העיראקי של נתיב האספקה מבגדאד לדמשק ואף מעורבות בסכסוך עם ישראל, כפי שהדבר ניכר בהקמת “החטיבה לשחרור הגולן”, שעל הקמתה הודיע שיח’ אל-כעבי במרץ 2017.
- שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש ב-22 בדצמבר 2018 עם פעילים ועיתונאים עיראקים והצהיר, כי ידידותה של איראן עם עיראק אינה מוגבלת לשיעים ולמיליציות השיעיות בלבד. בפגישה, שהתקיימה בשגרירות איראן בבגדאד, אמר מסג’די, כי כמה קבוצות המתנגדות לידידות ולאחווה בין שתי המדינות טוענות, שאיראן תומכת רק בקבוצות השיעיות, אך אין הדבר כך. מדיניות איראן היא לבסס ולקדם יחסים טובים ושיתוף פעולה קרוב עם כל הקבוצות והעדות בעיראק והיא מקיימת, לפיכך, קשרים טובים עם השיעים, הסונים, הכורדים ויתר העדות והמיעוטים בעיראק. מסג’די ציין, כי איראן מעוניינת בעיראק עצמאית, בטוחה ומאוחדת המקיימת עימה קשרי שכנות טובים. הוא הוסיף, כי אישים שיעים וכורדים רבים חיו באיראן בתקופת צדאם חוסיין, ולכן טבעי הדבר שהם יהיו קרובים אליה יותר, אך אין משמעות הדבר שלאיראן יש קשרים קרובים רק עם השיעים והכורדים. הוא ציין, כי האמריקאים מתערבים בכל עניין בעיראק, ולאחר מכן מאשימים את איראן בהתערבות במדינה. לדבריו, עיראק היא מדינה עצמאית ואיראן מכבדת את החלטות ממשלתה (yjc.ir, 22 בדצמבר 2018).
פגישת שגריר איראן בבגדאד עם פעילים עיראקים ( yjc.ir, 22 בדצמבר2018)
- בפגישה עם אנשי תקשורת עיראקים אמר שגריר איראן בבגדאד מסג’די, כי איראן כבר אינה מקיימת כל נוכחות צבאית בעיראק, ובכלל זה נוכחות יועצים. הוא ציין, כי היועצים האיראנים, שפעלו בתיאום עם ממשלת עיראק על מנת לסייע לה במערכה נגד דאעש, עזבו את עיראק ושבו לאיראן לאחר ההכרזה על תבוסת הארגון. הוא מתח ביקורת על ארה”ב, שממשיכה לקיים נוכחות צבאית בעיראק גם לאחר תבוסת דאעש (פארס, 25 בדצמבר 2018).
המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית
- משלחת סיעת חמאס במועצה המחוקקת הפלסטינית בראשות בכיר חמאס, מחמוד אל-זהאר, ביקרה בסוף דצמבר בטהראן ונפגשה עם בכירי המשטר. יו”ר המג’לס, עלי לאריג’אני, הדגיש בפגישתו עם חברי המשלחת את תמיכת איראן בפלסטינים ואמר, כי התמיכה בעם הפלסטיני היא חובתו של כל אדם בעל כבוד. הוא ציין, כי יש לחשוף את פשעי “המשטר הציוני” בפני העולם כולו על מנת להגביר את התמיכה בערכי פלסטין והביע תקווה, כי כל מדינות האזור והעולם יתמכו בפלסטינים. ראש המשלחת הפלסטינית, מחמוד אל-זהאר, הודה ללאריג’אני על תמיכת איראן בפלסטינים והזמין אותו לביקור ברצועת עזה (ICANA.IR, 22 בדצמבר). במהלך ביקורה בטהראן נפגשה המשלחת גם עם שר החוץ מחמד ג’ואד זריף, עם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ועם יועצו הבכיר של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), שהצהיר, כי הדרך היחידה להכשיל את מזימות האויבים והציונים היא ההתנגדות וקרא לפלסטינים להמשיך בה עד לניצחונם הסופי (מהר, 23 בדצמבר).
- דובר חמאס, סאמי אבו-זהרי, הצהיר, כי איראן לא ביקשה ולא תבקש מהארגון לנרמל את יחסיו עם המשטר הסורי וכי חמאס לא יאפשר לאף צד לכפות עליו את עמדותיו. הוא הוסיף, כי חמאס מוכן לקבל סיוע מכל גורם, אך מבלי לשלם על כך מחיר פוליטי (נדאא’ סוריה, 21 בדצמבר).
[1] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-24 בדצמבר 2018: "תגובות באיראן להודעת הנשיא טראמפ והערכה ראשונית של השפעת ההודעה על המדיניות האיראנית בסוריה". ↑