מבט לאיראן

מגמות מרכזיות

• איראן שבה והדגישה את הזיקה בין הפסקת המלחמה בלבנון וברצועת עזה לבין הסדרה אפשרית עם ארה”ב.
• המגעים בין איראן לעיראק נמשכים על רקע המשבר עם ארה”ב והתקרבות מועד פקיעת האולטימטום העיראקי למיליציות השיעיות להתפרק מנשקן.
• מתהדק התיאום הביטחוני בין החות’ים לבין שלוחת אלקאעדה בסומליה.

 

עיקרים

• מזכ”ל “המועצה העליונה של האסיפה העולמית להתעוררות האסלאמית” הביע בכינוס בטהראן את תמיכת איראן בפתרון הסוגייה הפלסטינית וסילוק “ישראל הפושעת” באמצעות קיום בחירות בהשתתפות “כלל התושבים הפלסטינים”.
• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מחסן רצ’אא’י, הדגיש בריאיון לערוץ אלמנאר את תמיכת איראן בלבנון ובחזבאללה ואת מחויבותה לזיקה בין הפסקת המלחמה בלבנון לבין הסדרה עתידית מול ארה”ב.
• שר החוץ האיראני נועד בטהראן עם סגן נשיא המועצה האסלאמית השיעית העליונה בלבנון.
• שר החוץ העיראקי נועד בבגדאד עם שגריר איראן בעיראק, שהעביר מסר משר החוץ האיראני.
• מיליציה פרו-איראנית בעיראק הציגה תנאים למסירת הנשק, בהם נסיגה מלאה של “הכיבוש האמריקאי” ושל הכוחות הכורדיים, התורכיים וארגוני האופוזיציה האיראנית.
• דווח כי החות’ים וארגון אלשבאב של אלקאעדה בסומליה הידקו את שיתוף הפעולה הצבאי כהיערכות לנוכחות ישראלית אפשרית בסומלילנד.

מעורבות איראן בזירה הפלסטינית

• “המועצה העליונה של האסיפה העולמית להתעוררות האסלאמית” התכנסה בטהראן תחת הכותרת “הפתרון לסוגיית פלסטין בהגותו של המנהיג השהיד [עלי ח’אמנהאי]”. מזכ”ל האספה, מחמד חסן אחת’רי, אמר כי הסוגייה הפלסטינית היא אחת הסוגיות המרכזיות של העולם האסלאמי, וכי “העץ הרעיל של ישראל” ניטע באדמת “פלסטין” כתוצאה מ”פשע אימפריאליסטי של קובעי המדיניות הבריטים”, שהמיט חרפה על העם המוסלמי בארץ זו. הוא ציין כי במהלך השנים התקיימו פגישות רבות בין הפלסטינים לבין ישראל בהובלת ארה”ב, אך אף אחת מהן לא הניבה תוצאות. הוא הוסיף כי אחת מתוכניות ארה”ב הייתה לחלק את “פלסטין” לשתי מדינות, אולם גם תוכנית זו לא יצאה לפועל, וכי מי שתמכו בפתרון שתי המדינות לא הצליחו עד כה לממשו. אח’תרי הדגיש כי איראן הציגה תוכנית לפתרון הסוגייה הפלסטינית על בסיס הגותו של ח’אמנהאי, המבוססת על “עקרונות דמוקרטיים”. לדבריו, מנהיג איראן הציע לקיים בחירות ב”פלסטין” בהשתתפות כל תושביה הפלסטינים, מוסלמים, נוצרים ויהודים, כדי שיוכלו לבחור את שיטת המשטר שלהם ולקבוע את עתידם. לדברי אח’תרי, תוכנית זו היא הפתרון הטוב ביותר לשחרור “פלסטין” ולסיום “התוקפנות והפשעים של המשטר הציוני” ואם תיושם, “ישראל הפושעת” תסולק והאזור יזכה לשלום ולרגיעה (שפקנא, 29 באוגוסט 2026).

מעורבות איראן בלבנון

• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מחסן רצ’אא’י, אמר בריאיון לערוץ אלמנאר של חזבאללה כי טהראן רואה בביטחון לבנון חלק מביטחונו של אזור מערב אסיה כולו, והדגיש כי איראן תמשיך לתמוך בלבנון בכל יכולותיה ואמצעיה. רצ’אא’י שיבח את אחדות העם הלבנוני מול ישראל והודה למזכ”ל חזבאללה, שיח’ נעים קאסם, על הנהגת “ההתנגדות” בתנאים הנוכחיים, וכן ליו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, על תפקידו בזירה הפוליטית במדינה. הוא הוסיף כי אחד מתנאיה של טהראן לכל הבנה עם ארה”ב הוא הפסקת המלחמה בזירות השונות במערב אסיה, ובמיוחד בלבנון. לדבריו, תנאים נוספים שמציבה איראן להבנות עם ארה”ב הם נסיגת ישראל מהשטחים הכבושים בלבנון, סיום המלחמה ברצועת עזה והפסקת התקיפות הישראליות בסוריה. בהתייחסו להתפתחויות הצבאיות בלבנון, הצביע רצ’אא’י על הנזקים שחזבאללה הסב לישראל בחודשים האחרונים והדגיש כי ישראל אינה מסוגלת עוד להתקדם לעבר הפרבר הדרומי של ביירות או לעבר בירות עצמה. הוא ציין, כי אלצ’אחיה אלג’נוביה ובירות הם קו אדום מבחינת איראן וכי טהראן עוקבת אחר ההתפתחויות במלוא הרצינות. הוא הדגיש כי אדמת לבנון אינה ניתנת לכיבוש או להשתלטות וכי ישראל תיאלץ לסגת מהאזורים בשטח לבנון שאליהם נכנסה. עוד טען רצ’אאי כי איראן אינה מתערבת בפרטי המבנה הצבאי של חזבאללה או בהחלטותיו המבצעיות בשטח. לדבריו, חזבאללה מחזיק כיום בסגל צבאי מיומן ובדורות חדשים של מפקדים צעירים המסוגלים לנהל את ענייניו ולקבל את ההחלטות הנדרשות. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי התייחס גם להתפתחויות בסוריה והעריך כי לא סביר שסוריה תצטרף למערכה בלבנון, משום שממשלתה מתמודדת עם בעיות רבות (אלמנאר, 27 באוגוסט 2026).

• שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, נפגש עם סגן נשיא המועצה האסלאמית השיעית העליונה בלבנון, שיח’ עלי אלח’טיב, שהציג בפניו סקירה על המצב בלבנון ובדרום המדינה. עראקצ’י הדגיש בפני איש הדת השיעי הבכיר כי איראן ניצבת לצד השיעים בלבנון (תסנים, 29 באוגוסט 2026).

• נציג תנועת אמל בטהראן, צלאח פחץ, אמר בריאיון נרחב כי היחסים בין אמל לאיראן טובים מאוד וכי לתנועה יש אמון רב ברפובליקה האסלאמית והיא משתפת עמה פעולה. הוא מתח ביקורת על הצעדים שנוקטת ממשלת לבנון כלפי איראן, חרף תמיכת איראן בלבנון. בהתייחסו להתנהלות ממשלת לבנון בסוגיית השגריר האיראני המיועד בבירות, אמר פחץ כי אמל מתנגדת לחלק מהצעדים שננקטו כלפיו וכי הסוגייה לא טופלה מלכתחילה באופן הגיוני (איסנ”א, 31 באוגוסט 2026).

מעורבות איראן בעיראק

• שר החוץ העיראקי, פואד חסין, נפגש עם שגריר איראן בבגדאד, מחמד כאט’ם אאל־צאדק. השגריר מסר לחסין מסר משר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, ודן עמו בהתפתחויות האחרונות בין איראן לארה”ב. השניים הדגישו את חשיבות המשך המאמצים הדיפלומטיים להשגת פתרונות בדרכי שלום, שיתרמו להפחתת המתיחות ולחיזוק היציבות באזור (סוכנות הידיעות העיראקית ואע, 30 באוגוסט 2026).

• שר התקשורת העיראקי, מצטפא ג’באר סנד, הגיע לטהראן ונפגש עם עמיתו האיראני, סיד סתאר האשמי. סנד השתתף בתערוכת טכנולוגיה ותקשורת בינלאומית בטהראן ודן עם מקבילו האיראני בהרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי התקשורת והטכנולוגיה (איסנ”א, 31 באוגוסט 2026).

המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

• גדודי סיד אלשהדאא’ פרסמו הודעה רשמית שהציגה את עמדתם בנושא סוגיית הנשק שנמצא בידי המיליציות הפרו-איראניות. המיליציה הדגישה כי הצורך בהחזקת הנשק על ידי “ההתנגדות” אינו מותרות ללא סיבה אלא תוצר של נסיבות ודרישות שנכפו על ידי אתגרים אמיתיים. בהתאם לכך, פירטה המיליציה תנאים למסירת נשקה: נסיגה מלאה של “הכיבוש האמריקאי” מעיראק, כולל שימוש במרחב האווירי שלה לצורך תקיפה במדינה אחרת; אישור “חוקי הגיוס העממי” שיבטיחו את זכויות הפעילים ויסדירו את פעילותם; החלת ריבונות מלאה של כוחות הביטחון העיראקים על כל שטח המדינה והמרחב האווירי שלה; הוצאתם משטח עיראק של לוחמי המחתרת הכורדית (PKK), הכוחות התורכיים וארגוני האופוזיציה האיראנית; עצמאות כלכלית ופוליטית עיראקית והשתחררות מ”ההגמוניה האמריקאית” הנכפית על המדינה בתחומים אלה (ערוץ הטלגרם של מיליציית גדודי סיד אלשהדאא’, 29 באוגוסט 2026).
• “מספר מקורות יודעי דבר” מסרו כי ארה”ב דחתה הצעה של חמש מיליציות פרו-איראניות להקפיא את פעילותן הצבאית לשנתיים במקום למסור את נשקן ולהתפרק. לפי הדיווח, שלוש מתוך חמש המיליציות הן גדודי חזבאללה, גדודי סיד אלשהדאא’ ותנועת האצילים (אלנג’באא’), אשר מזוהות עם הקו הניצי לארה”ב ונחשבות למקורבות ביותר למשטר האיראני (Rudaw, 27 באוגוסט 2026).

החות’ים בתימן

• דווח כי היחסים בין החות’ים לארגון אלשבאב בסומליה, שלוחת אלקאעדה בקרן אפריקה, התהדקו מאוד בשנים האחרונות והם כעת מקיימים מערכת רחבה של שיתופי פעולה הכוללים סחר בנשק, אימונים משותפים והיערכות לפעולה נגד נוכחות ישראלית פוטנציאלית בסומלילנד. בדיווח נטען כי החות’ים חוששים שישראל תקים בסומלילנד פלטפורמה מבצעית שתעניק לה יכולת לנטר את פעילותם ולהוציא לפועל תקיפות בטווח זמן קצר נוכח הקרבה בין סומלילנד לתימן. עוד דווח כי החות’ים שלחו משלחת בת ארבעה פעילים לדרום סומליה ונפגשו עם בכירים באלשבאב כדי לתאם את פעילות שני הארגונים לצורך שיבוש הפעילות הישראלית באזור בתמורה להעברה של נשק מתקדם מהחות’ים וביצוע אימונים והכשרות לפעילי אלשבאב. לפי “גורם מודיעיני אמריקאי”, לפחות מאה פעילי אלשבאב נשלחו לתימן להכשרה בהפעלה של נשק מתקדם, בעוד שקבוצה נוספת של פעילים שנשלחה לתימן הוכשרה בהפעלת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים). במקביל, נטען כי מדריכים חות’ים נשלחים לסומליה כדי לאמן ולהכשיר את לוחמי אלשבאב במדינה (וול סטריט ג’ורנל, 31 באוגוסט 2026).
• ארגון “ההתנגדות הלאומית”, הכפוף לממשלה התימנית המוכרת על ידי המערב, הודיע כי כוחותיו עצרו והשתלטו בים האדום ב-24 באוגוסט 2026 על כלי שיט שנשא נשק ועשה דרכו מאיראן לאזור שבשליטת החות’ים. לפי ההודעה, הספינה נשאה רכיבים אלקטרוניים להרכבת כטב”מים, כגון מערכות שליטה, טכנולוגיות צילום, ומערכות תקשורת המיועדות לכטב”מים (חשבון X של מרכז המדיה של הכוחות המזוינים התימנים והאתר ” 2 בדצמבר”, 30 באוגוסט 2026).
• סגן שר החוץ החות’י, עבד אלואחד אבוראס, טען כי ישראל ממשיכה ב”תוקפנותה” תוך “הפרת” ההסכמים הבינלאומיים, בתמיכה אמריקאית ובשתיקה של הקהילה הבינלאומית, שלטענתו מהווה “שותפות לפשעי האויב הציוני”. אבוראס הדגיש כי יש לעבור מגינויים לצעדים מעשיים שיעצרו את “פשעי האויב” וקרא למדינות האזור ליצור ברית כדי לעצור את “האויב הציוני” ולמגרו (ערוץ הטלגרם של משרד החוץ החות’י, 28 באוגוסט 2026).
• משרד החוץ החות’י הזהיר את ישראל מפני “המשך חילול מסגד אלאקצא”, על רקע “הסתערותו” להר הבית של השר בן גביר ב-31 באוגוסט 2026. לטענת המשרד, “השתיקה המוחלטת” של המדינות האסלאמיות מעודדת את המשך המעשים הללו. עם זאת, טען המשרד כי “הישות האויבת” לא תצליח להשיג את “מטרותיה הזדוניות”, וכי תקיפה נגד אתרים הקדושים לאסלאם היא קו אדום שלחצייתו תהיינה “השלכות קשות ובלתי צפויות” (ערוץ הטלגרם של משרד החוץ החות’י, 1 בספטמבר 2026).

מאמרים נוספים בתחום