מבט לאיראן

עיקרים

• בכירים איראניים המשיכו להביע הכרה בפגיעה ב”ציר ההתנגדות” בשל המהפכה בסוריה והפלת משטר אלאסד לצד הפגנת ביטחון ביכולת “הציר” להמשיך ולפעול לנוכח הנסיבות החדשות, במיוחד בשל יכולות הייצור העצמי של אמצעי לחימה על ידי חזבאללה והארגונים הנוספים. דווח כי איראן שוקלת להבריח נשק לחזבאללה באמצעות טיסות ללבנון.
• דוברת הממשלה באיראן מסרה כי מתקיימות התייעצויות על פתיחת מחודשת של השגרירות בדמשק. במשטר הסורי החדש הכחישו שיש קשרים עם איראן והודיעו על כוונה לתבוע את טהראן על פגיעתה בסוריה. איש דת איראני, שהועסק על ידי שגרירות איראן בסוריה, נהרג מירי לעבר מכוניתו בדמשק.
• נשיא איראן ושר החוץ נפגשו עם עמיתיהם ממצרים ומתורכיה וקראו להפעיל לחץ על ישראל לעצור את המלחמה ברצועת עזה ואת התקיפות בלבנון ובסוריה.
• מפקד בפלגים החמושים בג’נין הודה כי הם מקבלים סיוע מאיראן. סוכל פעיל טרור בטולכרם שפעל במימון איראני.
• החות’ים קיבלו אחריות של תשע תקיפות נגד ישראל באמצעות כטב”מים וטילים בליסטיים, בהן תקיפה משותפת עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק. שני טילים גרמו נזקים במרכז ישראל, 16 בני אדם נפצעו. חיל האוויר תקף מטרות של החות’ים בתימן, לראשונה גם באזור צנעאא’.
• בכירים במיליציות הפרו-איראניות בעיראק אישרו כי הושג הסכם עם ממשלת עיראק על עצירת התקיפות נגד ישראל. עם זאת, המיליציות הביעו התנגדות ללחץ האמריקאי לפרק אותן מנשקן.

השפעת האירועים האזוריים על ”ציר ההתנגדות”

• בכירי המשטר האיראני הודו כי המהפכה בסוריה פגעה ביכולת של טהראן לסייע לחברות “ציר ההתנגדות”, אולם טענו כי הן מסוגלות לייצר בעצמן את אמצעי הלחימה ואינן תלויות באיראן. כמו כן, הצדיקו הבכירים את הנוכחות האיראנית בסוריה תחת משטר אלאסד וטענו כי היא רק נועדה כדי למנוע מהטרור להגיע לשטחי איראן. להלן התבטאויות בולטות:
  • מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, אמר בנאום במפגש עם דרשנים דתיים כי אין בסיס לטענה שאיראן איבדה את שלוחיה באזור. הוא ציין כי לאיראן אין כוחות ”שלוחים”, וכי תימן, חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) נלחמים בזכות עצמם ובכוח אמונתם ולא מטעמה של איראן. עוד אמר כי ”המשטר הציוני” לא השיג אף אחד מיעדיו במלחמה, ”ההתנגדות” באזור עדיין חיה, לרבות חזבאללה, חמאס והגא”פ, ועמי האזור יעקרו אותו מן השורש. בהתייחסו למצב בסוריה, אמר ח’אמנהאי כי לארה”ב יש תוכנית לשלוט על מדינות האזור בשתי דרכים: באמצעות משטרים עריצים או באמצעות יצירת כאוס, וכך בסוריה היא יצרה כאוס, וכעת היא, ”המשטר הציוני” ושותפיהם חשים ניצחון. הוא ציין כי התקדמות “הציונים” בסוריה וכיבוש חלקים ממנה התאפשרו בשל העובדה שאף חייל לא ניצב בפניהם. לדבריו, אין בכך ניצחון ואין ספק שהצעירים הסורים האמיצים יוציאו אותם מסוריה (אתר מנהיג איראן, 22 בדצמבר 2024).
  • מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, אמר בכנס בבנדר עבאס כי איראן תומכת ב”חזית ההתנגדות”, אך זו מייצרת נשק בעצמה. הוא ציין כי אמונתם של האיראנים זהה לזו של הלבנונים והתימנים ואויביהם משותפים, אך כל אחד מהם פועל בארצו בהתאם לאינטרסים שלו, נלחם עם יכולותיו שלו ואינו תלוי באחר. הוא ציין כי “הציונים” חשבו להצליח באמצעות הרג נשים, ילדים וחפים מפשע ברצועת עזה, אך הם חיים כיום בחרדה רבה יותר מבעבר ונמצאים במבוי סתום. סלאמי הוסיף כי כיבוש שטחים מסוריה בידי ”האויב הציוני” אינו פותר אף אחת מבעיותיו (תסנים, 23 בדצמבר 2024).

• • מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי-אכבר אחמדיאן, התייחס בריאיון נרחב להתפתחויות האחרונות באזור, ובמיוחד לנפילת משטר אלאסד. לטענתו, מעורבות איראן בסוריה בעשור האחרון היתה מוצדקת ונועדה להגן על האינטרסים הלאומיים שלה. הוא הדגיש כי איראן אינה מתחרטת על התערבותה בסוריה, משום שנוכחותה היתה חיונית לצורך המלחמה בדאעש, כי אחרת היה עליה להילחם בו בתוך איראן עצמה ובמחיר גבוה בהרבה. כמו כן, הוא ציין כי איראן הצליחה לחזק את “פלסטין” וחזבאללה באופן שלא יהיו תלויים בה יותר. אחמדיאן הבהיר כי איראן לא היתה אמורה להילחם במקום צבא סוריה ולא היה ביכולתה לתגבר במהירות את כוחותיה לנוכח התקדמות המורדים, ובשעה שצבא סוריה לא הפגין כל התנגדות. אחמדיאן הודה כי התמיכה ב”התנגדות” הפכה קשה יותר בעקבות נפילת משטר אלאסד, אך הדגיש כי חזבאללה, חמאס והגא”פ אינם תלויים עוד באיראן והשיגו יכולת ייצור עצמי של אמצעי לחימה. הוא הוסיף כי גם בין איראן לרצועת עזה ולתימן אין קשר יבשתי ישיר, ואף על פי כן יש בידי הפלסטינים והתימנים היכולת לפתח טילים מתקדמים. אחמדיאן הדגיש כי בכל מקרה הקשר של איראן עם ”ההתנגדות” וחזבאללה לא יינתק (אתר מנהיג איראן, 20 בדצמבר 2024).

• • ראש המועצה האסטרטגית למדיניות החוץ באיראן, כמאל ח’ראזי, הזהיר בפגישה עם נציג מזכ”ל האו”ם לענייני עיראק, מחמד אלחסאן, מפני התפשטות חוסר הביטחון מסוריה לעיראק, ומפני הסכנה שבחלוקת סוריה בשל ריבוי אינטרסים חיצוניים. הוא האשים כי ”המשטר הציוני” מנצל את הוואקום השלטוני בסוריה כדי להפר את ריבונותה ואת לכידותה הטריטוריאלית ולתקוף את התשתיות הצבאיות והאזרחיות במדינה. ח’ראזי הוסיף כי התוכנית הגדולה לצמצם את יכולתן של מדינות האזור נגד ”תוקפנות המשטר הציוני”, לרבות חיסול סוריה כמדינה התומכת ב”התנגדות”, עמדה מאז ומתמיד על סדר יומן של ארה”ב ו”המשטר הציוני” (איסנ”א, 18 בדצמבר 2024). בריאיון נוסף, ציין חראזי כי מוקדם עדיין להעריך את המצב בסוריה, משום שקיימת אפשרות סבירה לעימותים בין הקבוצות השונות במדינה ולחלוקת המדינה. הוא ציין כי הסיבה המרכזית לנפילת משטר אלאסד היתה שהצבא הסורי לא נלחם כלל (אלאמיאדין, 23 בדצמבר 2024).
  • דובר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, אבראהים רצ’אאי, אמר, כי איראן פעלה בסוריה באופן נכון וכי אלמלא ”ההתנגדות”, משטר אסד היה נופל הרבה קודם לכן. הוא הדגיש כי מטרת איראן לא היתה לשמור על אסד באופן אישי, אלא לחזק את ”חזית ההתנגדות” ולמנוע מהטרור להגיע אליה. הוא ציין כי איראן צריכה להמתין בסבלנות ולראות כיצד תפעל ההנהגה החדשה בסוריה (אנתח’אב, 20 בדצמבר 2024).

יחסי איראן והמשטר החדש בסוריה

• דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, אמר כי איראן אינה מקיימת בעת הנוכחית קשר ישיר עם הזרם השולט בסוריה. הוא ציין כי בעבר היו לאיראן קשרים עם זרמים שונים בסוריה, וכי נוכחותה בסוריה נועדה להילחם בטרור ולקדם את התהליך המדיני (תסנים, 23 בדצמבר 2024).
• בהמשך לכך, דוברת ממשלת איראן, פאטמה מהאג’ראני, מסרה כי איראן מקיימת התייעצויות דיפלומטיות, שנועדו להביא לפתיחתה מחדש של שגרירות איראן בדמשק (snn.ir, 24 בדצמבר 2024). בתגובה, מסר “מקור שמקורב לממשל החדש בסוריה” כי אין שום מגעים בין דמשק לטהראן, לרבות דיונים דיפלומטיים הנוגעים לפתיחת שגרירויות בבירות של המדינות וכי גם אין שום ערוצי תקשורת פעילים. הוא הדגיש כי לסוריה אין תוכניות בזמן הקרוב להתחיל במגעים עם איראן, וכי המשטר החדש מכין מזכר שיוגש לבתי דין בינלאומיים ויכלול דרישה מאיראן לשלם פיצויים בגובה 300 מיליארד דולר לעם הסורי ולמדינה הסורית “בשל מדיניותה הנפשעת במדינה, הפגיעה בתשתיות והתמיכה באלאסד” (אלמדן, 24 בדצמבר 2024).
• דובר משרד החוץ האיראני בקאא’י מסר כי סיד דאוד ביטרף, עובד מקומי בשגרירות איראן בדמשק, מת לאחר שנפצע מירי של ”טרוריסטים” לעבר מכוניתו ב-15 בדצמבר 2024. בקאא’י ציין כי איראן רואה בממשלת המעבר בסוריה אחראית לאתר ולהעמיד לדין את מבצעי התקיפה, וכי היא תמשיך לעקוב אחר נושא זה בערוצים הדיפלומטיים והבינלאומיים (איסנ”א, 21 בדצמבר 2024).

מעורבות איראן בלבנון

• דווח כי איראן שוקלת לבצע הברחות נשק לחזבאללה באמצעות טיסות ללבנון. לפי הדיווח, איראן עשויה להפוך את בירות למרכז משלוחים חדש בעקבות נפילת משטר אלאסד בסוריה ושיבוש הנתיבים היבשתיים שדרכם בוצעו העברות אמצעי לחימה לחזבאללה. עוד נמסר כי אפשרויות נוספות שנשקלות הן העברה יבשתית של אמצעי לחימה מאיראן דרך עיראק, ומשם לירדן וליהודה ושומרון, וכן העברות ימיות (הטיימס, 22 בדצמבר 2024).
• שגריר איראן בבירות, מג’תבא אמאני, נפגש עם בני משפחתו של חסן נצראללה, ובהם אביו, עבד אלכרים נצראללה. אמאני מסר לאחר הפגישה כי ”ישראל הפושעת” יודעת היטב שלא תשיג דבר ולא תצליח להביס את חזבאללה או לכבוש את לבנון באמצעות ”התקפותיה הברבריות” וחיסול הבכירים והמפקדים של חזבאללה ו”חזית ההתנגדות” (חשבון X של מג’תבא אמאני, 19 בדצמבר 2024).

פעילות דיפלומטית איראנית באזור

• נשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, אמר בנאומו בוועידת הארגון לשיתוף פעולה כלכלי של שמונה מדינות אסלאמיות (D8) בקהיר כי ממדי ההרג של אזרחים, נשים וילדים במלחמה חשפו את “מטרותיו הבלתי לגיטימיות” של ”המשטר הציוני” לערער את הביטחון באזור. בדיון לבחינת המצב ברצועת עזה ובלבנון, שנערך במסגרת דיוני הוועידה, קרא נשיא איראן להפעיל לחץ על ישראל כדי שתסכים להפסקת אש ברצועת עזה ולהפסקת התקיפות בלבנון ובסוריה. הוא ציין כי עניין זה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של מדינות האזור ושל חברות D8. כמו כן, קרא הנשיא לנסיגה מהירה של ישראל מרצועת עזה ומיהודה ושומרון, להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, להחזרת התושבים לבתיהם ברצועת עזה ולשיקום הרצועה (אתר נשיא איראן, 19 בדצמבר 2024).
• במהלך ביקורו בקהיר, קיים נשיא איראן פגישות מדיניות. בפגישתו עם נשיא תורכיה, רג’ב טאיפ ארדואן, דנו השניים בהתפתחויות באזור. פ’זשכיאן הדגיש את הצורך בשמירת הלכידות הטריטוריאלית של סוריה ובהפסקת התקיפות הישראליות באזור. בפגישתו עם נשיא מצרים, עבד אלפתאח אלסיסי, דנו השניים בהתפתחויות באזור וביחסים בין המדינות. פ’זשכיאן הדגיש את הצורך בחיזוק הסולידריות בין המדינות האסלאמיות (אתר נשיא איראן, 19 בדצמבר 2024).

• שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, קרא בנאומו בוועידת D8 בקהיר להפסקת ”מעשי התוקפנות” של ישראל ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה, להפסקת אש מידית וקבועה ברצועת עזה ולנסיגת כלל הכוחות הישראלים מהרצועה, לבנון וסוריה. הוא האשים כי הקהילה הבינלאומית נכשלה בהפסקת ”מעשי התוקפנות, פשעי המלחמה, הפשעים נגד האנושות ורצח העם מצד המשטר הציוני” (אתר משרד החוץ האיראני, 18 בדצמבר 2024).
• בשולי הוועידה, נועד עראקצ’י עם עמיתיו, בדר עבד אלעאטי ממצרים והקאן פידאן מתורכיה, ודן עימם בהתפתחויות האחרונות באזור. השרים הדגישו את הצורך בהפסקת ”מעשי התוקפנות” של ישראל והמשך המאמצים ל”הפסקת רצח העם של הפלסטינים” והעברת סיוע הומניטרי מיידי לתושבי רצועת עזה (אתר משרד החוץ האיראני, 19-18 בדצמבר 2024).

מעורבות איראן בזירה הפלסטינית

• מפקד בפלגים החמושים בג’נין, קיס אלסעדי, הודה כי הם מקבלים תמיכה מאיראן, אך טען כי אינם שייכים לטהראן או לשום גורם חיצוני אחר. מנגד, דובר מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, אנור רג’ב, האשים כי איראן מנסה להפיץ ”כאוס ושחיתות” ולהחליש את הרשות הפלסטינית באמצעות מימון החמושים כדי לקדם את אינטרסיה באזור (CNN, 23 בדצמבר 2024).
• ב-19 בדצמבר 2024, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים ארבעה פעילי טרור בתקיפה אווירית בטולכרם, בהם טארק אלדוש, מראשי תשתית הטרור המקומית שפעל במימון איראני והיה בקשר עם פעילי טרור בלבנון. גדודי חללי אלאקצא אישרו כי אלדוש היה מבכירי המפקדים שלהם בטולכרם (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 20 בדצמבר 2024).

מעורבות איראן לצד החות’ים בתימן

• דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, גינה את תקיפות ישראל בתימן ב-19 בדצמבר 2024. הוא ציין כי התקיפות מהוות הפרה של החוק הבינלאומי, וכי ”פשעי המשטר הציוני” מבוצעים בתמיכתה המלאה של ארה”ב. בקאא’י קרא לקהילה הבינלאומית ולעולם המוסלמי לעצור את ”תוקפנות המשטר הציוני” ולהעמיד אותו לדין בגין ביצוע פשעי מלחמה (תסנים, 19 בדצמבר 2024). בקאא’י גינה גם את התקיפות האמריקאיות בתימן וטען כי הן מהוות פשע מלחמה ומנוגדות לחוק הבינלאומי. הוא שיבח את תמיכת תימן בעם הפלסטיני וקרא לעולם המוסלמי, למדינות האזור ולאו”ם לנקוט בצעדים נגד ”התוקפנות” מצד ארה”ב, בריטניה וישראל נגד תימן (תסנים, 22 בדצמבר 2024).
• שר החוץ האיראני עראקצ’י שוחח עם מקבילו התימני, ג’מאל אחמד עלי עאמר, והביע את הערכתו על תמיכת תימן בעם הפלסטיני. הוא גינה את תקיפות ישראל וארה”ב נגד תימן, ואמר כי ”המשטר הציוני” אינו מסוגל לממש את מטרותיו חרף “פשעיו” והתמיכה מצד ארה”ב ומדינות המערב (תסנים, 22 בדצמבר 2024).

פעילות המיליציות השיעיות

שיתוף הפעולה בין החות’ים למיליציות בעיראק

• ב-20 בדצמבר 2024, קיבל הדובר הצבאי של החות’ים, יחיא סריע, אחריות על תקיפה משותפת עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק נגד “מטרות חיוניות בדרום ישראל” באמצעות מספר כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) (ערוץ הטלגרם של יחיא סריע, 20 בדצמבר 2024). לא פורסמה הודעה מקבילה מטעם המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ואין אישור נוסף לטענה.
• “גורם במשרד החוץ” העיראקי מסר כי עיראק קיבלה בתקופה האחרונה מסרים אמריקאיים, הקוראים לה להפסיק את פעילות החות’ים בשטחה, בדגש על לשכת החות’ים שפועלת בבגדאד. הוא הוסיף כי ממשלת עיראק מתייחסת ברצינות למסרים כדי להרחיק את עיראק מההשלכות שחוות מדינות האזור בתקופה האחרונה בשל פעילות של גורמים פרו-איראניים בשטחיהן. כמו כן, “הגורם” ציין כי ארה”ב מסרה לממשלת עיראק כי המשך נוכחות החות’ים במדינה והפעילות “הבלתי-אזרחית” שלהם עלולה להוביל לכך שהבעיות האזוריות יתפשטו לתוך עיראק. הוא הוסיף כי ייתכן שהפעילות של החות’ים תופסק, על אף שטען כי רוב הפעילות שלהם היא תקשורתית (אלערבי אלג’דיד, 24 בדצמבר 2024).
• בכיר באנצאר אללה אלאופיאא’, עלי אלפתלאוי, מסר כי הבקשה לסגור את הלשכה החות’ית בבגדאד היא “התערבות בוטה ומכוערת” של ארה”ב, וכי על ממשלת עיראק להתנגד לכל התערבות אמריקאית בענייני הפנים של עיראק באופן נחרץ. אלפתלאוי טען כי פתיחת הלשכה של החות’ים בעיראק הגיעה לאחר הסכמות רשמיות ממשלתיות, וכי הפעילות של הלשכה עוסקת אך ורק בתחום המדיני ואין לה קשר לשום פעילות צבאית או ביטחונית בתוך עיראק (אלערבי אלג’דיד, 24 בדצמבר 2024).

תימן^[1]

פעילות צבאית נגד ישראל

• בשבוע האחרון (עד 25 בדצמבר 2024, נכון לשעה 14:00), קיבל הדובר הצבאי של החות’ים, יחיא סריע, אחריות על שמונה תקיפות נגד “מטרות צבאיות” בשטח ישראל באמצעות כטב”מים וטילים בליסטיים היפרסוניים מסוג “פלסטין 2” (ערוץ הטלגרם של יחיא סריע, 25-18 בדצמבר 2024). דובר צה”ל עדכן על ארבעה יירוטים של שני כטב”מים ושל שני טילים לפני שחדרו לשטח ישראל. טיל נוסף יורט וראש הקרב שלו פגע במבנה ברמת גן. עוד טיל לא יורט ופגע באזור יפו, 16 בני אדם נפצעו באורח קל (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 25-18 בדצמבר 2024).

תקיפה ישראלית בתימן

• ב-19 בדצמבר 2024 לפנות בוקר, תקף חיל האוויר הישראלי מטרות צבאיות של החות’ים באזור החוף ובעומק תימן. בין השאר, הותקפו תחנות כוח ומכלי דלק ונפט באזור צנעאא’, בנוסף למתקנים וכלי שיט בנמלים ראס עיסא, אלחדידה ואלצליף (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 19 בדצמבר 2024).^[2]
• דווח כי בוצעו מספר תקיפות נגד תחנות הכוח חזיז וד’הבאן באזור צנעאא’, הנמלים אלחדידה ואלצליף ומתקן הנפט בראס עיסא, וכי ישנם תשעה הרוגים ופצועים נוספים (אלמסירה, 19 בדצמבר 2024). ממשלת החות’ים טענה כי אלפי משפחות נותקו מהחשמל וקראה למדינות הערביות והמוסלמיות לגנות את “הפשע הציוני” (ערוץ הטלגרם של זרוע המדיה של התנועה החות’ית, 19 בדצמבר 2024).

העימות מול ארה”ב

• ב-21 בדצמבר 2024, קיבל הדובר הצבאי של החות’ים, יחיא סריע, אחריות על תקיפה נגד נושאת המטוסים הארי טרומן ומספר משחתות באמצעות שמונה טילי שיוט ו-17 כטב”מים. סריע טען כי התקיפה סיכלה ניסיון תקיפה נגד שטח תימן וכי מטוס אמריקאי מדגם F-18 הופל ונושאת המטוסים נסוגה לצפון הים האדום (ערוץ הטלגרם של יחיא סריע, 21 בדצמבר 2024).
• פיקוד המרכז האמריקאי הודיע כי בוצעו תקיפות מדויקות נגד אתר לאחסון טילים ומתקן פיקוד ושליטה בצנעאא’ באמצעות מטוסי קרב וכלי שיט. כמו כן, נמסר כי כי הופלו מספר כטב”מים וטיל שיוט נגד ספינות מעל הים האדום. מטוס F-18 הופל בטעות על ידי ספינת קרב אמריקאית, שני הטייסים חולצו בשלום (חשבון X של פיקוד המרכז, 21 בדצמבר 2024; USNI News, 21 בדצמבר 2024).

עיראק

פעילות המיליציות נגד ישראל

• בכיר בתנועת האצילים (אלנג’באא’) אישר כי הושג הסכם בין המיליציות הפרו-איראניות לבין ראש ממשלת עיראק, מחמד שיאע אלסודאני, ולפיו “ההתנגדות” תעצור את הפעולות הצבאיות נגד “האויב הישראלי” במסגרת התמיכה ברצועת עזה (אלאח’באר, 23 בדצמבר 2024).
• “חבר מרכזי במסגרת התיאום השיעית” ציין כי חזרת התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק “אינה סבירה בעת הנוכחית”. לדבריו, המצב באזור כרגע מסוכן ונתון להפתעות, וכל תקיפה של המיליציות, בין אם נגד ישראל או נגד מטרות אמריקאיות, תעמיד אותם בסכנה לתגובה אמריקאית או ישראלית ועלולה לחשוף גם את עיראק לתקיפה (אלערבי אלג’דיד, 23 בדצמבר 2024).
• דובר כתאא’ב סיד אלשהדאא’, כאט’ם אלפרטוסי, ציין כי עמדת המיליציות בנוגע לעיקרון “אחדות הזירות” הינה נחרצת וכי הם לא יוותרו עליה באף מחיר, אך התנאים הם אלו שיקבעו את עמדותיהן. הוא הדגיש כי עיקרון “אחדות הזירות” אינו מותנה בהסכם זמני בין פלגי “ציר ההתנגדות”, אלא מדובר בסוגיה עקרונית ואידיאולוגית. כמו כן, אלפרטוסי מסר כי פעולות המיליציות העיראקיות גד ישראל היו קשורות בפעולות חזבאללה, וכאשר הוסכם על הפסקת האש בלבנון, הופסקו פעולות המיליציות. הוא הוסיף כי ישנם גורמים בעיראק שמסתייגים מפעולות הפלגים, וציין כי יש להקשיב להם ולא להתעלם מהם, בפרט משום שגורמים אלו הם חלק מסביבתה של ”ההתנגדות” (שפק ניוז, 23 בדצמבר 2024).

היערכות המיליציות לתקיפה נגדן

• ” מקורות יודעי דבר” מסרו כי רוב מזכ”לי המיליציות הפרו-איראניות עזבו את עיראק למדינה באירופה, שהיא בעלת ברית של רוסיה וסמוכה לה, מחשש שיהיו יעד לסיכולים al-aalem.com), 21 בדצמבר 2024). דובר גדודי סיד אלשהדאא’, כאט’ם אלפרטוסי, הכחיש את הדיווחים, אולם הדגיש כי ישנה משמעות ביטחונית לאי הופעתם של מנהיגי המיליציות בפומבי, וכי יש ללמוד מניסיונם של אחרים בנקיטה באמצעי זהירות. הוא ציין כי ל”ישות הציונית” יש גבול עם לבנון והיא הצליחה לחדור לרשתות הטלפון של חזבאללה ולסכל בכירים בארגון, אולם הוסיף כי על אף שהמצב שונה לחלוטין בעיראק, הוחלט לנקוט באמצעי זהירות (אלערבי אלג’דיד, 22 בדצמבר 2024).
• בהקשר זה, ציין יו”ר מועצת התכנון של תנועת האצילים, השיח’ נאט’ם אלסעידי, כי “האויב” מנסה להסיח את דעתן של המיליציות כדי שיוכל לתקוף בקלות, אולם למיליציות יש כוח צבאי. הוא הדגיש כי המטרה החשובה ביותר של “ההתנגדות” היא לעמוד כנגד ארה”ב וישראל. אלסעידי הוסיף כי תנועת האצילים מחויבת להביא לסופה של” הישות הציונית”, ו”ההתנגדות” נמצאת במוכנות מלאה לעמוד בפני כל תרחיש (ערוץ הטלגרם אלעמיד, 20 בדצמבר 2024).

סוגיית פירוק המיליציות

• מזכ”ל כתאא’ב סיד אלשהדאא’, אבו אללא’ אלולאא’י, מסר כי “חשוב להדגיש את הדברים כי “לגיוס העממי” (ארגון הגג שאלליו משתייכות המיליציות הפרו-איראניות בעיראק), תרומה חשובה לביטחון עיראק ואין לו תחליף. הוא הוסיף כי “שליחת מסרי הרגעה לאויב, בין אם בהצהרה או בפעולה, אסורה על פי ההלכה האסלאמית”, ברומזו שהשיח על פירוק המיליציות מועיל לישראל (חשבון הטוויטר הרשמי של אבו אללא’ אלולאא’י, 22 בדצמבר 2024).
• “מקור מקורב למיליציות” טען כי לא התקבלה שום דרישה מצד שום צד לפרק את המיליציות מנשקן. הוא הדגיש כי למרות שארה”ב לוחצת על ממשלת עיראק לפרק את המיליציות, זה לא יקרה (BAGHDADTODAY.NEWS, 20 בדצמבר 2024).
• בכיר באנצאר אללה אלאופיאא’, עלי אלפתלאוי, מסר כי אין לפרק את המיליציות מנשקן בשל דרישות “הכיבוש האמריקאי והתורכי” בעיראק. הוא ציין כי אם “הכיבושים” יסתיימו באופן מלא, המיליציות יוכלו להניח את נשקן ולהתמקד בעשייה פוליטית, אולם לטענתו זה לא אפשרי כעת (BAGHDADTODAY.NEWS, 20 בדצמבר 2024).

^[1] להרחבה על ההתפתחויות בשבוע האחרון, ראו מחקר של מרכז המידע מ-25 בדצמבר 2024: "ההסלמה בין החות’ים לבין ישראל וארה”ב – דצמבר 2024".
^[2] מדובר בתקיפה הישראלית השלישית נגד החות'ים מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה באוקטובר 2023. התקיפות הקודמות בוצעו ב-20 ביולי 2024 וב-29 בספטמבר 2024.

מאמרים נוספים בתחום