פגישת שגריר איראן החדש בבירות עם שר החוץ האיראני (נור ניוז, 26 בפברואר 2026)
עיקרים
- ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה”ב במתקפה צבאית משולבת נגד איראן, במהלכה נפגעו למעלה מ-1,500 מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר. במכת הפתיחה נהרגו בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון ח’אמנהאי, מזכיר “מועצת ההגנה העליונה”, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, שר ההגנה ומפקד משמרות המהפכה.
- במסגרת תקיפות צה”ל באיראן ובלבנון, סוכלו בכירים בכוח קדס שהיו אחראים לקשר מול חזבאללה וסייעו להתעצמות הארגון.
- נטען כי נותק הקשר בין הבכירים האיראניים האחראים על הטיפול ב”תיק הפלסטיני” לבין חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין ופלגים פלסטיניים נוספים.
- דווח כי הנהגת החות’ים ממשיכה לעקוב אחרי ההתפתחויות לפני שתקבל החלטה אם להצטרף ללחימה לצד איראן.
- המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ.
המערכה הצבאית בין ישראל וארה”ב לבין איראן[1]
- ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה”ב במתקפת מנע משולבת נגד איראן, שכללה פגיעה ביותר מאלף מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר בטהראן וברחבי הרפובליקה האסלאמית. במכת הפתיחה של המתקפה נהרגו בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, מזכיר “מועצת ההגנה העליונה” ויועצו של המנהיג, עלי שמח’אני, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, עבד אלרחים מוסוי, שר ההגנה, עזיז נצירזאדה, ומפקד משמרות המהפכה, מחמד פ’אכפ’ור. בהמשך, בימים הבאים נמשכו התקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ושלטוניים ברחבי איראן, ובין השאר נגד מיניסטריון המודיעין, מתחמים הקשורים לתוכנית הגרעין, מבנה מועצת המומחים שבוחרת את מנהיג המדינה, מפקדות של משמרות המהפכה וכוחות הבסיג’ ואתרי שיגור טילים (תקשורת ישראלית, אמריקאית ואיראנית, 28 בפברואר – 4 במרץ 2026).
- בעקבות מותו של מנהיג איראן, מונתה בהתאם לסעיף 111 בחוקה האיראנית מועצת הנהגה זמנית הכוללת את הנשיא, מסעוד פ’זשכיאן, ראש הרשות השופטת, ע’לאם-חסין מחסני אז’האא’י, ונציג “מועצת שומרי החוקה”, איתאללה עלי-רצ’א אעראפי. המועצה תכהן עד לבחירתו של מנהיג חדש בידי “מועצת המומחים”. משמרות המהפכה הכריזו על פתיחת מערכת “הבטחת האמת 4” וקיבלו אחריות על שיגור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) לעבר ישראל, בסיסים וכלי שיט אמריקאיים באזור (כולל לעבר בסיסים בריטיים בקפריסין), ולמגוון יעדים (לרבות אזרחיים) במדינות המפרץ, לרבות במאע”מ, בחרין, קטר, סעודיה, עומאן ובאזור הכורדי בצפון עיראק. כמו כן הודיעו משמרות המהפכה על סגירת מצרי הורמוז (תקשורת איראנית, 28 בפברואר – 4 במרץ 2026).
- במסגרת התקיפות באיראן ובלבנון (בעקבות כניסת חזבאללה למערכה),[2] פעל צה”ל גם נגד האחראים האיראנים על הקשר מול חזבאללה: ראש המטה של גיס לבנון בכוח קדס של משמרות המהפכה, רצ’א ח’זאא’י, סוכל בתקיפה בבירות. הוא הוביל את תחום ההתעצמות לחזבאללה מטעם כוח קדס והתמקד בהתאמת המשאבים האיראניים לצרכי הארגון. כמו כן, סייע בביסוס צירי העברות אמצעי הלחימה מאיראן ללבנון וליווה את תוכניות ייצור אמצעי הלחימה של חזבאללה על אדמת לבנון (דובר צה”ל, 2 במרץ 2026); מפקד גיס לבנון בכוח קדס, דאוד עליזאדה, סוכל בתקיפה בטהראן. עליזאדה, שהחליף את חסן מהדוי שסוכל בתקיפה בדמשק באפריל 2024, שימש בעבר גם מפקד גיס אמצעי הלחימה האסטרטגיים בכוח קדס וניהל את התעצמות חזבאללה באמצעי לחימה אסטרטגיים. צוין כי לאחר הפסקת האש בלבנון בנובמבר 2024, פעל עליזאדה לשיקום חזבאללה ועודד את הארגון לבצע פעילות טרור נגד ישראל (דובר צה”ל, 3 במרץ 2026); כמו כן, ב-3 במרץ 2026, בשעות הערב, הורה צה”ל לנציגי המשטר האיראני בלבנון לצאת מהמדינה בתוך 24 שעות או שיהוו מטרה לתקיפות (דובר צה”ל, 3 במרץ 2026).
- “מקורות יודעי דבר בפלגים הפלסטיניים”, מסרו כי בעקבות התקיפות הישראליות-אמריקאיות באיראן, נותק הקשר בין המפקדים במשמרות המהפכה שאחראים על “התיק הפלסטיני” לבין בכירי ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה ומחוץ לה. לפי הדיווח, לא ברור אם המפקדים, המשתייכים לכוח קדס או לענפים אחרים שנמצאים בקשר עם חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין ופלגים חמושים נוספים, סוכלו או שהם נוקטים בצעדי ביטחון, אולם שום מסר לא הגיע מהם מאז תחילת המערכה (אלשרק אלאוסט, 3 במרץ 2026).
החות’ים
- “מקורות צבאיים בצנעאא'” מסרו כי הנהגת החות’ים עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות האזוריות, ובהתאם לכך היא תחליט אם להיכנס לעימות ישיר לצדה של איראן. “המקורות” ציינו כי החות’ים מאמינים שאיראן נמצאת בעמדה “חזקה מתמיד”, אך רמזו כי אם היא תהיה נתונה ל”התקפה ברוטלית” ייכנסו החות’ים לעימות כדי לתמוך בה. הדיווח הגיע על רקע טיסות מודיעין שמבצעים האמריקאים בשטחי החות’ים בימים האחרונים, במהלכן אף דווח על הפלתו של כטב”ם אמריקאי מסוג MQ-9 בשטח מחוז אבין (אלאח’באר, 4 במרץ 2026).
- בהקשר של פעילות ישראל נגד חזבאללה בעקבות הצטרפות הארגון ללחימה לצד איראן, הלשכה המדינית של החות’ים גינתה את “התוקפנות הציונית” נגד לבנון ש”הפרותיה” את הסכם הפסקת האש לא הפסיקו מאז יומה הראשון וללא תגובה מצד ממשלת לבנון והמדינות הערבות להסכם. הלשכה הדגישה את זכותה של לבנון להגיב ל”תוקפנות” זו ולהתעמת עם “התכנית הציונית-אמריקאית” ושיבחה את מחויבות חזבאללה ליציבות פנימית ולסיכולן של “כוונות זדוניות” נגד העם הלבנוני נוכח העובדה שה”אויב הציוני” מבין רק את שפת הכוח (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של החות’ים, 3 במרץ 2026).
המיליציות הפרו-איראניות בעיראק
- מאז תחילת המערכה, קיבלה ההתנגדות האסלאמית בעיראק אחריות על לפחות 97 תקיפות בין 28 בפברואר ל-3 במרץ 2026 באמצעות טילים וכטב”מים נגד “מפקדות האויב” בעיראק ובאזור. התקיפות כוונו בעיקר לעבר מתקנים אמריקאיים בבגדאד, באזור הכורדי בצפון עיראק ובמדינות השכנות (ערוץ הטלגרם של המדיה הצבאית של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 28 בפברואר – 3 במרץ 2026).[3] “מקורות במיליציות” מסרו כי הפסקת הפעילות נגד מטרות אמריקאיות וישראליות לא עומדת על הפרק וכי ההתפתחויות באזור דווקא מעודדות את המיליציות להגביר את תקיפותיהן, וזאת על אף לחץ מצד גורמים פוליטיים בעיראק להכיל את המצב ולמנוע הסלמה (שפק ניוז, 3 במרץ 2026).
- סראיא אוליאא’ אלדם, מיליציית כסות בעלת קשרים לעצאא’ב אהל אלחק שגם מצהירה על השתייכותה להתנגדות האסלאמית בעיראק, קיבלה מאז תחילת המערכה אחריות על שבע תקיפות באמצעות טילים וכטב”מים. נטען כי מרבית התקיפות כוונו לעבר מפקדות ואתרי מגורים של חיילים בארביל שבחבל הכורדי, ובנוסף קיבלה המיליציה אחריות על תקיפה נגד בסיס ויקטוריה בנמל התעופה בבגדאד ונגד “יעד חיוני” בירדן (ערוץ הטלגרם של סראיא אוליאא’ אלדם, 28 בפברואר-4 במרץ 2026).
שיגור הכטב”מים לעבר “מטרה חיונית” בירדן (ערוץ הטלגרם של סראיא אוליאא’ אלדם, 4 במרץ 2026)
- המיליציה גדודי צרח’ת אלקדס, שמהווה מיליציית כסות של תנועת האצילים (אלנג’באא’), פרסמה תיעוד של שיגור לפחות שלושה כטב”מים שלטענתה כוונו לעבר מטרות אמריקאיות וישראליות. בנוסף, טענה המיליציה כי היא תקפה כל מדינה שמארחת את “בסיסי האויב”, ובמיוחד בצפון עיראק (ערוץ הטלגרם של גדודי צרח’ת אלקדס, 28 בפברואר–2 במרץ 2026).
- מאז תחילת המערכה, בוצעו תקיפות – שארה”ב או ישראל לא קיבלו עליהן אחריות – גם נגד בסיסים ונכסים של הגיוס העממי, ארגון הגג של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק. דווח על לפחות עשרה אנשי מיליציות שנהרגו בתקיפות, מרביתם פעילי גדודי חזבאללה (שפק ניוז; אלערביה; צאברין ניוז, 1-3 במרץ 2026). בהקשר זה, בגדודי חזבאללה ציינו כי הם מודעים לכך שמטוסי הקרב והכטב”מים שתקפו את עיראק המריאו מבסיסים אמריקאיים בירדן. בנוסף, מסרה המיליציה כי היא “מצפה בקוצר רוח” לשליחת כוחות קרקעיים אמריקאיים לאזור והודיעה לסעודיה ומעא”מ כי עליהן “להתאים את הצהרותיהן כך שתשקפנה את גודלן האמיתי, שכן הן בסך הכל עורף לוגיסטי המשמש את הפרויקט הציוני-אמריקאי” (ערוץ הטלגרם של גדודי חזבאללה, 28 בפברואר-3 במרץ 2026).
המיליציות בסוריה
- “חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה – אנשי הגבורה” קיבלה אחריות על תקיפה באמצעות רקטות נגד בסיס אלשדאדי בצפון מזרח סוריה (ערוץ הטלגרם של חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה, 2 במרץ 2026). יצוין כי בסיס זה פונה על ידי הכוחות האמריקאים בפברואר 2026 וכיום הוא ככל הנראה ריק.
איראן והזירה הלבנונית (לפני פרוץ המערכה)
- שגריר איראן החדש בלבנון, ראוף שיבאני, נפגש עם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, והציג בפניו את תוכניתו המוצעת לחיזוק היחסים ושיתוף הפעולה עם לבנון בתחומים שונים בעלי עניין לשני הצדדים. שר החוץ הדגיש בפגישה את חשיבות היחסים בין איראן ללבנון ואת הצורך במאמץ לפיתוח ולהרחבה של היחסים בין שתי המדינות (נור ניוז, 26 בפברואר 2026).
פגישת שגריר איראן החדש בבירות עם שר החוץ האיראני (נור ניוז, 26 בפברואר 2026)
[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-2 במרץ 2026: "תגובות “ציר ההתנגדות” למערכה בין ישראל וארה”ב לבין איראן וסיכול עלי ח’אמנהאי".
[2] להרחבה, ראו פרסום מחקר המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23 בפברואר-2 במרץ 2026)".
[3] יצוין כי מדובר בקבלות האחריות הראשונות של ההתנגדות האסלאמית בעיראק מאז שהמיליציות השהו את תקיפותיהן נגד ישראל ב-24 בנובמבר 2024.
