מבט לאיראן

עיקרים

• משרד החוץ האיראני הביע “דאגה עמוקה” כי החלטת מועצת הביטחון של האו”ם שאימצה את תוכנית טראמפ לעתיד רצועת עזה סותרת את זכות הפלסטינים להגדרה עצמית. הוא הדגיש כי הכוח הבינלאומי ברצועת עזה צריך לעסוק רק ביישום הפסקת האש ובהכנסת סיוע הומניטרי.
• יועץ יו”ר הפרלמנט הלבנוני נועד בטהראן עם בכירי הממשל האיראני, ובראשם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, שר החוץ ויו”ר המג’לס. הוא הביע תקווה כי איראן תהיה נוכחת יותר בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני לבנון.
• בכירים איראניים בירכו את עיראק בעקבות הבחירות הפרלמנטריות שהתקיימו במדינה, בהן המיליציות הפרו-איראניות הגדילו את כוחן.
• דווח כי איראן החזירה לתימן את נציג כוח קדס במשמרות המהפכה כדי לסייע לחות’ים להתארגן מחדש בעקבות הפסקת האש ברצועת עזה והתקיפות הישראליות בתימן. מועצת הביטחון של האו”ם האריכה בשנה את הסנקציות על החות’ים ועל בכירים בהנהגה ובכוחות הביטחון.

איראן והמיליציות לנוכח ההתפתחויות בזירה הפלסטינית

איראן

• משרד החוץ האיראני הביע “דאגה עמוקה” לנוכח סעיפי החלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו”ם, שאימצה את תוכנית נשיא ארה”ב טראמפ להפסקת אש ברצועת עזה וליישום “היום שאחרי”. בהודעה נאמר כי חלק ניכר מהסעיפים סותר את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני וכופה שיטת אפוטרופסות על רצועת עזה, ובכך מונע מהפלסטינים את הזכויות הבסיסיות, ובראשם הזכות להגשמה עצמית ולהקמת מדינה עם ירושלים כבירתה. עוד הדגישו במשרד החוץ כי הכוחות הבינלאומיים שאמורים לפעול ברצועת עזה צריכים להיות תחת פיקוח של האו”ם ולעסוק רק ביישום הפסקת האש ובהכנסת סיוע הומניטרי. משרד החוץ גם קרא לקהילה הבינלאומית למנוע את המשך “פשעי הישות הציונית, הכיבוש והפרת הזכויות הפלסטיניות”, בעודו מדגיש את “הלגיטימיות של ההתנגדות נגד כיבוש” (תסנים, 19 בנובמבר 2025).
• שגריר איראן באו”ם, אמיר סעיד אירואני, אמר כי רבות מחברות מועצת הביטחון הביעו דאגה לנוכח סעיפי ההחלטה מאחר שהיא נועדה לעקר את האחריות של האו”ם ושל מועצת הביטחון עצמה, אולם הן הצביעו בעד ההחלטה רק כדי לעצור את “שפיכות הדמים ורצח העם” ברצועת עזה. הוא הדגיש את עמדת איראן כי אין ליישם או לפרש את ההחלטה והמנגנונים הכלולים בה באופן שפוגע או מערער את הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים. אירואני הוסיף כי ועדה זמנית פלסטינית היא שצריכה לנהל את רצועת עזה וקרא למנוע כל אפשרות של “סיפוח, כיבוש, עקירה כפויה” במסגרת ההחלטה החדשה (תסנים, 19 בנובמבר 2025).
• לפני ההצבעה במועצת הביטחון, שוחח שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, עם מקבילו הרוסי, סרגיי לברוב, על טיוטת ההחלטה האמריקאית. עראקצ’י הדגיש כי תוכניות כאלה מנוגדות לעקרונות העצמאות וזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ואינן יכולות להצליח (מהר, 12 בנובמבר 2025).
• סגן שר החוץ האיראני, מג’יד תחת-רואנש’י, נועד בדוחה עם שר המדינה במשרד החוץ של קטר, מחמד אלח’ליפי, ודן עימו ביחסים בין המדינות ובהתפתחויות ברצועת עזה וב”שטחים הפלסטיניים הכבושים” לנוכח הסכם הפסקת האש בין חמאס וישראל. במהלך הפגישה, העביר סגן השר לאלח’ליפי מסר כתוב משר החוץ עראקצ’י לראש ממשלת קטר ושר החוץ שלה, מחמד בן עבדאללה אאל ת’אני (איסנ”א, 16 בנובמבר 2025).

• דוברת ממשלת איראן, פאטמה מהאג’ראני, אמרה כי איראן מקדמת בברכה כל הסכם קבוע שיביא לרגיעה וישרת את טובת תושבי רצועת עזה. היא ציינה כי הצדדים הנוגעים להסכם אחראים לקיימו והדגישה כי איראן משאירה את סוגיית גורל חמאס לעם הפלסטיני עצמו (אלמיאדין, 15 בנובמבר 2025).

החות’ים

• הלשכה המדינית של החות’ים גינתה את החלטת מועצת הביטחון להקים “כוח שלום” ברצועת עזה, שלטענתה מהווה את החזרת “האפוטרופסות והחסות בפיקוח אמריקאי”. בהודעה נאמר כי ההחלטה מגשימה את מטרות “האויב הישראלי” שלא הצליח להשיג אותן באמצעות “כוח מופרז ורצח עם”. הלשכה המדינית הביעה צער על תמיכתן של מדינות ערביות ואסלאמיות בעמדה האמריקאית והדגישה את “זכות העם הפלסטיני להתנגד לאויב”. כמו כן, הלשכה קראה למועצת הביטחון ולקהילה הבינלאומית להבטיח את זרימת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ולפתוח את המעברים (ערוץ הטלגרם של התנועה החות’ית, 18 בנובמבר 2025).

איראן והזירה הלבנונית

• דוברת ממשלת איראן, פאטמה מהאג’ראני, התייחסה לסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו ואמרה כי איראן עוקבת בדאגה אחר מגמות “ההתפשטות הישראלית” באזור. היא הדגישה כי קיומו של “כוח התנגדות” במדינה שחיה לצד “המשטר המזויף” [ישראל] הוא חיוני משום שהוא תוקף מדינות אחרות בכל עת שהוא רוצה בכך. היא הוסיפה כי איראן היתה בעצמה יעד לתקיפה ישראלית והיא מבינה מדוע לבנון זקוקה לנשק כדי להגן על עמה (אלמיאדין, 15 בנובמבר 2025).
• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג’אני, נפגש עם יועץ יו”ר הפרלמנט הלבנוני לעניינים פוליטיים, עלי חסן ח’ליל. השניים דנו בהתפתחויות האחרונות באזור, ובמיוחד בפעילות צה”ל בדרום לבנון וב”הפרות החוזרות ונשנות של הפסקת האש מצד המשטר הציוני” (תסנים, 16 בנובמבר 2025). ח’ליל נועד גם עם שר החוץ האיראני עראקצ’י ועם יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף. ח’ליל הביע בפגישתו עם קאליבאף תקווה שאיראן תהיה נוכחת יותר בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני לבנון (ערוץ הטלגרם של משרד החוץ האיראני; אלעאלם, 17 בנובמבר 2025).

• שר החוץ עראקצ’י נועד בשולי כנס בינלאומי בטהראן גם עם שר החוץ הלבנוני לשעבר, עדנאן מנצור. עראקצ’י הדגיש את הצורך בתיאום בין מדינות האזור כדי להתמודד עם “הפרות החוק ושאיפת ההגמוניה של המשטר הציוני” ואמר כי שמירת האחדות בין חלקי החברה הלבנונית חיונית למאבק נגד ההסתה למלחמה והאיומים מצד ישראל. הוא הדגיש את המשך תמיכת איראן בממשלה, בעם וב”התנגדות” בלבנון (תסנים, 16 בנובמבר 2025).

• “מקורות במועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן” מסרו כי אין אמת בפרסומים על תוכן הפגישה שהתקיימה באוגוסט 2025 בין נשיא לבנון, ג’וזף עון, לבין מזכיר המועצה, עלי לאריג’אני, שבה התבטא לכאורה עון במילים קשות מאוד כלפי לאריג’אני.”המקורות” שללו כל אפשרות שההצהרות המיוחסות לעון נאמרו על ידו וקראו לנשיאות לבנון לפרסם את הקלטת הפגישה כדי שהאמת תתברר (אלמיאדין, 18 בנובמבר 2025). קודם לכן, פרסם אתר החדשות הלבנוני “אסאס מדיה” ריאיון עם עון, שבו טען לכאורה כי בפגישתו עם לאריג’אני אמר לו שהשיעים בלבנון נמצאים באחריותו של עון ולא באחריותו של לאריג’אני. לדברי עון, בעקבות הדברים עזב לאריג’אני את ארמון הנשיאות ובקשתו לפגישה נוספת נדחתה (אסאס מדיה, 18 בנובמבר 2025). הריאיון הוסר לאחר זמן קצר מאתר החדשות הלבנוני ונטען כי הועבר מסר למנהלי האתר כי הדברים כמעט עוררו משבר דיפלומטי בין המדינות (חשבון X של העיתונאי עבדאללה קמח, 18 בנובמבר 2025).

איראן והזירה העיראקית

• דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, בירך את העם והממשלה בעיראק בעקבות הבחירות הפרלמנטריות שהתקיימו במדינה ב־11 בנובמבר 2025. הוא ציין כי העלייה בשיעור ההשתתפות בבחירות והתנהלותן השקטה הן בעלות ערך, והביע תקווה כי הבחירות יסללו את הדרך לחיזוק הלכידות, הביטחון והקידמה במדינה (חשבון הטלגרם של משרד החוץ האיראני, 13 בנובמבר 2025).
• יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי, ציין כי קיומן של בחירות “נלהבות, הוגנות ושקטות” במדינה מהווה סמל לבשלותו הפוליטית והחברתית של העם העיראקי ומודל ראוי למדינות האזור. הוא הביע תקווה כי “הבחירות ההיסטוריות” יישאו מסר ברור לאויבי העם העיראקי כי שום כוח זר אינו יכול להתערב בקביעת גורלה של מדינה גדולה וחשובה זו. ולאיתי הוסיף כי הקשרים בין איראן לעיראק מבוססים על שותפות היסטורית, תרבותית ודתית עמוקה ואין ספק שעתיד בהיר ומוצלח ממתין לשיתוף הפעולה בין שני העמים (איסנ”א, 13 בנובמבר 2025).

• נשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, שוחח עם ראש ממשלת עיראק , מחמד שיאע אלסודאני, ובירך אותו על הישגי הרשימה שבהנהגתו בבחירות הפרלמנטריות. השניים דנו ביחסים בין שתי המדינות ובדרכים לחזקם (שפק ניוז, 14 בנובמבר 2025).
• לפי התוצאות הסופיות בבחירות, המפלגות אשר מזוהות או שותפות עם המיליציות הפרו-איראניות זכו ב- 45 מתוך 329 המושבים בפרלמנט העיראקי ובכך הגדילו את כוחן משמעותית מאז הבחירות הקודמות בשנת 2021, בהן זכו ב-17 מושבים. יחד עם הקואליציה של ראש הממשלה אלסודאני, שסיימה ראשונה עם 46 מושבים, עומד הגוש הפוליטי של “מסגרת התיאום השיעית” על 175 מושבים שצפויים לאפשר לו לבחור את ראש הממשלה הבא. פרשנים פוליטיים בעיראק גרסו כי החרמת הבחירות על ידי איש הדת והמנהיג הפוליטי השיעי הבכיר, מקתדא אלצדר, אפשרו לגורמים המזוהים עם איראן או שמוכנים לשתף פעולה עם המפלגות המזוהות עם המיליציות הפרו-איראניות להרחיב את קהל הבוחרים שלהם בקרב השיעים בעיראק (תקשורת ערבית, 19-13 בנובמבר 2025).
• עוד לפני פרסום התוצאות הסופיות, הביעו בכירים במיליציות שביעות רצון: מזכ”ל גדודי חזבאללה, אחמד מחסן פרג’ אלחמידאוי, אמר כי רבים מחברי הפרלמנט הנכנסים “מגלמים את האתוס והעקרונות של ההתנגדות האסלאמית” והדגיש כי גדודי חיזבאללה מתחייבים להיאחז בעמדותיהם העקרוניות ולשמש כ”מגן למדוכאים” (ערוץ הטלגרם של גדודי חזבאללה, 12 בנובמבר 2025); מנהיג כתאא’ב סיד אלשהדאא’, אבו אללא’ אלולאא’י, בירך על “ההצלחה הגדולה של כוחות ההתנגדות” וטען שהיא מוכיחה את האמון הרב שנותן בהם הציבור העיראקי וכי היא מגבירה את אחריותם למלא את חובותיהם וללכת בדרך הניצחון (ערוץ הטלגרם של גדודי סיד אלשהדאא’, 12 בנובמבר 2025).

חות’ים בתימן

העימות הישיר בין החות’ים לבין ישראל

• סגן יו”ר רשות התקשורת של החות’ים, נצר אלדין עאמר, מסר כי התנועה עוקבת מקרוב אחרי ההתרחשויות ברצועת עזה, ובמיוחד אחרי “התנערות האויב מיישום התחייבויותיו והפרותיו”, וכן אחרי “חוסר המעש של המתווכות”. הוא הזהיר כי על “האויב” להבין שלכל סבלנות יש גבול וכי ההכנות המתמשכות שלו להסלמה בחזיתות השונות נענות בהכנות נגדיות. עאמר איים כי “התוצאה לא תהיה כפי שהוא מדמיין” (ערוץ הטלגרם של נצר אלדין עאמר, 15 בנובמבר 2025).

איראן והתמיכה בחות’ים

• “מקורות פוליטיים תימנים בכירים” מסרו כי איראן הגבירה את תמיכתה הצבאית והביטחונית בחות’ים בניסיון לפצות על הפסדיה בלבנון ובסוריה. לפי ה”מקורות”, הפסקת המלחמה ברצועת עזה וחוסר היציבות האזורית אילצו את החות’ים להתמודד עם השלכות מעורבותם בסכסוך האזורי ללא ניסיון מספק. בעקבות זאת, השיבה איראן לצנעאא’ את נציג משמרות המהפכה, עבד אלרצ’א שהלאא’י, שהוחזר לטהראן לאחר פרוץ המלחמה ברצועת עזה, כדי שיסייע לחות’ים להתארגן מחדש לאחר התקיפות הישראליות בתימן והפגיעה הקשה בבכירי הארגון ולהפוך את התנועה למוקד השפעה איראני מרכזי באזור, שיפצה על הפגיעה בהשפעתה בזירות אחרות. עוד צוין בדיווח כי טהראן רואה כיום בחות’ים את הזרוע החיונית ביותר שלה וכי הצלחתו של שהלאא’י במשימה עשויה להוביל להעברת מרכז הכובד של הציר הפרו-איראני באזור לתימן. שהלאא’י, המכונה “יוסף אבו אל-כרך” ו”חאג’ יוסף”, החל לפעול עם החות’ים עוד לפני שנת 2014. הוא היה אחראי באופן ישיר על פיתוח המבנה הארגוני של התנועה החות’ית ושל היכולות הצבאיות שלה, ובמיוחד תוכניות הטילים הבליסטיים והרחפנים (אלשרק אלאוסט; דיפנס ליין, 15 בנובמבר 2025). יצוין כי מחלקת המדינה האמריקאית הציבה פרס של 15 מיליון דולר עבור מידע על שהלאא’י שגם היה מעורב בתכנון תקיפות נגד כוחות הקואליציה בעיראק ובמזימה להתנקש בשגריר הסעודי בארה”ב (אתר פרסים עבור צדק, 19 בנובמבר 2025).

חידוש הסנקציות של מועצת הביטחון על החות’ים

• ב-14 בנובמבר 2025, הצביעה מועצת הביטחון של האו”ם בעד חידוש הסנקציות על תימן החות’ית למשך שנה נוספת בהתאם להחלטה 2140 משנת 2014. הסנקציות הממוקדות כוללות איסור נסיעה והקפאת נכסים נגד התנועה החות’ית ונגד המנהיג עבד אלמלכ אלחות’י ובכירים נוספים בהנהגה ובכוחות הצבא. 13 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, רוסיה וסין נמנעו (אתר מועצת הביטחון של האו”ם, 14 בנובמבר 2025). החות’ים גינו את ההחלטה:
  • חבר הלשכה המדינית של החות’ים, מחמד אלפרח, מסר כי הסנקציות הן כלי “לשירות המטרות הציוניות” ולהענשת העם התימני בגין “עמידתו האיתנה לצד הפלסטינים שברצועה”. אלפרח הדגיש את תמיכתו הבלתי-מעורערת של העם התימני בפלסטינים וכתב כי “נמשיך ללא היסוס בהתנגדותנו להגמוניה האמריקאית והמערבית באזור” (חשבון X של מחמד אלפרח, 15 בנובמבר 2025).
  • הלשכה המדינית של החות’ים מסרה כי חידוש הסנקציות כרוך “בהארכת הענישה הקולקטיבית והחמרת מנגנוני המצור הכלכלי”. עוד צוין כי ההחלטה “משרתת את האג’נדה האמריקאית ואת קואליציית התוקפנות” (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של החות’ים, 18 בנובמבר 2025).

מאמרים נוספים בתחום