מבט לאיראן

עיקרים

• מאמר מערכת בעיתון מטעם לשכת מנהיג איראן הגדיר את הקשר בין איראן לחזבאללה כ”ברית אסטרטגית מתמשכת”, וטען כי טהראן רואה בכל איום על חזבאללה איום על מאזן הכוחות האזורי ולכן תמיכתה בארגון היא הכרח אסטרטגי.
• שר החוץ האיראני שלח אגרת תנחומים לבכיר חמאס, ח’ליל אלחיה, לאחר שבנו נהרג בתקיפה ישראלית ברצועת עזה.
• מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, ביקר בבגדאד ונועד עם בכירים ב”מסגרת התיאום” של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. הביקור התקיים על רקע המשך המגעים לכינון ממשלה חדשה בעיראק והלחצים מצד ארה”ב על ראש הממשלה המיועד לפעול נגד המיליציות הפרו-איראניות וההשפעה האיראנית במדינה.
• החות’ים הכחישו שחידשו את התקיפות נגד ישראל לאחר שנמסר על יירוט של כלי טיס בלתי מאויש באזור אילת.
• מנהיג מיליציה פרו-איראנית בעיראק תקף את הגורמים בעיראק שתומכים בדרישות האמריקאיות לפירוק המיליציות ולמסירת נשקן והבהיר כי זה “קו אדום”.
• מנהיג חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה הכריז על מערכה חדשה נגד כוחות צה”ל בדרום סוריה וקיבל אחריות על שיגור רקטות לעבר מוצב באזור אלקניטרה, אין אישור לטענות.

מעורבות איראן בלבנון

• העיתון המקוון “צדא-י איראן”, היוצא לאור מטעם לשכת מנהיג איראן, התייחס במאמר המערכת בגיליונו השבועי האחרון לחשיבות הקשר בין איראן לחזבאללה. במאמר נכתב כי לא ניתן להבין את הברית בין איראן לחזבאללה במסגרת הדיפלומטיה הקלאסית או בריתות פוליטיות זמניות, משום שמדובר ביחסים המבוססים על חפיפה אסטרטגית בהבנת האיומים, בהגדרת הביטחון ובתפיסה משותפת של הסדר האזורי. משום כך, כל ניתוח של ההתפתחויות האחרונות בלבנון, שאינו מביא בחשבון קשר עמוק זה, יהיה חלקי ושטחי. לטענת המאמר, חזבאללה אינו רק שחקן לבנוני אלא אחד מעמודי התווך של מערך ההרתעה האזורי. מנקודת מבט זו, היחסים בין איראן לחזבאללה מהווים חלק מהיגיון של יצירת מאזן מול הלחצים הביטחוניים הגוברים באזור. במציאות זו, כל איום על חזבאללה נחשב מבחינת איראן לאיום על מאזן הכוחות האזורי, ומכאן שתמיכתה בארגון היא הכרח אסטרטגי. המאמר גרס כי התמיכה האיראנית צריכה להימשך במישורים הפוליטי, התקשורתי והדיפלומטי ולהיות מוגדרת כחלק מתפיסה רחבה יותר של ביטחון אזורי, במיוחד על רקע ניסיונות להפריד בין הזירות האזוריות השונות. בסיכומו של דבר, ההתפתחויות בלבנון אינן רק משבר מקומי אלא חלק ממאבק רחב יותר על עיצוב הסדר העתידי במערב אסיה. לפיכך, יש לראות את יחסי איראן עם הארגון מעבר לחישובים פוליטיים קצרי טווח, וכברית אסטרטגית מתמשכת שתהווה אחד מעמודי התווך של מאזן הכוחות האזורי בשנים הקרובות (צדא-י איראן, 9 במאי 2026).

• שגריר איראן לשעבר בלבנון, מג’תבא אמאני, התייחס למצב בלבנון בנאום שנשא בכנס שנערך בעיר קום ועסק בתפיסותיו של מזכ”ל חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה. אמאני אמר כי נצראללה מעולם לא הסתיר את נאמנותו לאיראן וכאשר נטען שאיראן מספקת נשק לארגון, נהג להשיב בגלוי, כי איראן מספקת לחזבאללה בגדים, מזון, לחם ונשק. הוא ציין כי נאמנות חזבאללה לאיראן אינה עומדת בסתירה לאינטרסים של לבנון, שכן מטרת הרפובליקה האסלאמית היא עצמאותה ושגשוגה של לבנון. אמאני הוסיף כי חזבאללה הצליח לפעול מעבר למסגרת העדתית בלבנון ולהפוך לגורם מרכזי ביציבותה. עוד אמר כי התפיסה שפיתח מזכ”ל חזבאללה לשעבר, עבאס מוסוי, והגיעה לשיאה בתקופת נצראללה, יצרה בסיס לשיתוף פעולה בין העדות השונות במדינה מול “האויב הציוני”, וכי חזבאללה רואה עצמו כיום לא רק כמגן השיעים אלא כמגן שלמותה הטריטוריאלית, עצמאותה וכבודה של לבנון כולה (אירנ”א, 11 במאי 2026).

מעורבות איראן בזירה הפלסטינית

• שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, שלח אגרת תנחומים לבכיר חמאס, ח’ליל אלחיה, בעקבות מות בנו עזאם בתקיפה ישראלית ברצועת עזה. עראקצ’י כתב כי “המשטר הציוני” סבור בטעות שיוכל, באמצעות ביצוע “פשעים” כאלה, לפגוע במאבק העם הפלסטיני נגד “הכיבוש”, אך הוא מתעלם מכך שמעשים אלה לא רק שאינם מחלישים את רצון העם ומנהיגי “ההתנגדות” אלא אף מחזקים את נחישותם להמשיך בדרך “ההתנגדות” עד להגשמת חזון “שחרור פלסטין וירושלים” (אילנ”א, 7 במאי 2026).
• יו”ר המג’לס האיראני, מחמד באקר קאליבאף, שיבח את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 במסגרת הקדמה שכתב לקובץ השירה “מבול אלאקצא”. הקובץ יצא לאור באיראן בשיתוף הוועידה הבינלאומית לתמיכה בעם הפלסטיני של המג’לס, והוא כולל שירים שנכתבו בידי 110 משוררים איראנים ועוסקים במאבק העם הפלסטיני. בהקדמה כתב קאליבאף כי “מבול אלאקצא” נמנה עם האפוסים מעצבי ההיסטוריה, שהדהימו את העולם ושבמהלכו הסבו “לוחמי ההתנגדות” אבדות ונזקים כבדים ל”אויב”. לדבריו, “המבצע המפואר” עורר הדים עמוקים “בשטחים הכבושים” וכן דאגה בקרב בעלי בריתו האזוריים והבינלאומיים של “המשטר הציוני” והסב לו את תבוסתו האסטרטגית החמורה ביותר מול “ההתנגדות הפלסטינית” מאז הקמתו לפני 75 שנה. קאליבאף הוסיף כי הספר “מבול אלאקצא” אינו רק סמל למאבק ולהתקפה הרואית נגד “האויב הציוני” ולמאבק “חזית ההתנגדות” במבצע צבאי אלא גם מגלם סמל למבול של מילים, רטוריקה ושירה בספרות “ציר ההתנגדות”. הוא הודה למחברי הקובץ על פעילותם להפצת “תרבות ההקרבה והמאבק” והשמירה על ערכי “חללי ההתנגדות” (אילנ”א, 7 במאי 2026).

 קשרי איראן ועיראק

• “מקור פוליטי עיראקי” מסר כי מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, הגיע לבגדאד וקיים סדרת פגישות סגורות עם מנהיגים פוליטיים בכירים ב”מסגרת התיאום” של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות ועם מפקדי כמה מהמיליציות על רקע המגעים להקמת הממשלה החדשה בראשות עלי אלזידי. עוד נטען בדיווח כי הפגישות התמקדו באופי ההתחייבויות שהציג ראש הממשלה המיועד לארה”ב בנוגע לסוגיית המיליציות החמושות, וכי קיימות הסתייגויות איראניות, בעיקר סביב התמיכה האמריקאית שלה זוכה אלזידי. טהראן חוששת כי הממשלה החדשה תאפשר שינויים פוליטיים וביטחוניים העלולים לצמצם את השפעתה בתוך עיראק, במיוחד בכל הנוגע לסוגיית פירוק המיליציות מנשקן. זהו ביקורו השני של קאא’ני בעיראק בשבועות האחרונים (אלערבי אלג’דיד, 10 במאי 2026).
• בדיווח נוסף נטען כי קאא’ני הביע את התנגדות טהראן לציות מוחלט לוושינגטון על רקע המגעים להקמת הממשלה החדשה בעיראק והלחצים מצד ארה”ב לפעולה מצד הממשלה החדשה נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. “שני בכירים עיראקיים” אמרו כי טהראן דרשה מנציגי “מסגרת התיאום” שלא להצביע בעד ממשלה הפוגעת בהשפעה האיראנית במדינה (אלשרק אלאוסט, 10 במאי 2026).
• בהמשך לכך, “מקורות מדיניים וביטחוניים” ציינו כי לביקור קאא’ני בעיראק היו היבטים ביטחוניים ברורים, שהתבטאו בפגישות עם מנהיגי המיליציות הפרו-איראניות ועם בכירים בממשל העיראקי. לפי “המקורות”, הפגישות דנו בארגון מחדש של המיליציות ובהמשך התיאומים הביטחוניים עימן, במיוחד לנוכח האפשרות להסלמה מחודשת בין איראן לארה”ב (אלאח’באר, 12 במאי 2026).
• דווח כי אנשי הגיוס העממי, ארגון הגג של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, מוצבים במחסומים וברחובות איראן כדי לתגבר את כוחות הביטחון המקומיים ולסייע בדיכוי מחאה אפשרית. לפי הדיווח, תושבים בטהראן מסרו כי במחסומים ברחבי העיר מוצבים אנשים במדי הגיוס העממי “שלא יודעים פרסית”. עוד דווח כי “הכוחות העיראקיים” נכנסו תחילה למדינה במספרים מוגבלים בימים האחרונים של המלחמה והעבירו סיוע הומניטרי, אולם לאחר מכן לקחו חלק באבטחת מחסומים, סיורי לילה ובעצרות ממשלתיות בטהרן. נמסר כי דיווחים דומים התקבלו גם בעיר כראג’, שם נראו חמושים דוברי ערבית המוצבים במחסומים (הטלגרף, 8 במאי 2026).

החות’ים בתימן

• ב-12 במאי, שוגר מיירט באזור אילת ודובר צה”ל עדכן כי חיל האוויר יירט כלי טיס בלתי מאויש (כטב”ם) ששוגר מכיוון מזרח. לפי הדיווחים, נבדק אם מדובר בכטב”ם ששוגר מתימן (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 12 במאי 2026). “מקור צבאי בצנעאא'” הכחיש בתגובה כי הם ביצעו שיגור כלשהו לעבר ישראל. לדבריו, על כל פעולה צבאית “כתמיכה באיראן ובציר ההתנגדות” נמסרת הודעה רשמית. הוא הוסיף כי אם הם יחליטו לחדש את הפעילות שלהם כדי “לתמוך בלבנון ובאיראן” הם יכריזו על כך, וכי “כל דיבור על תקיפות תימניות הוא המצאה ישראלית” (אלאח’באר, 13 במאי 2026).
• לפי דיווח בלתי מאומת בלבנון, לפחות 43 לוחמים חות’ים שנלחמו בשורות חזבאללה נהרגו בתקיפות הישראליות בלבנון. לפי הדיווח, בהנהגת חזבאללה החליטו לקבור את ההרוגים בלבנון בשל הקושי להעביר אותם חזרה לתימן והנהגת החות’ים קיבלה עדכון על מותם (רדיו לבנון החופשית, 11 במאי 2026). “גורם ישראלי” מסר כי לא מוכרים חות’ים שפעלו לצד חזבאללה (כאן 11, 11 במאי 2026). יצוין כי במערכה הקודמת, נטען כי לפחות ארבעים פעילים חות’ים נהרגו או נפצעו כתוצאה מפיצוץ מכשירי הביפרים בספטמבר 2024 (שפק ניוז, 19 בספטמבר 2024).
• דו”ח של מכון המחקר הבריטי The Conflict Armament Research (CAR) חשף ראיות להעברת רכיבים המיועדים לבנייה ופיתוח של טילים וכטב”מים מתקדמים לידי החות’ים. לפי הדו”ח, 800 רכיבים נתפסו במשלוחים שהיו בדרכם לשטחי החות’ים והם ממחישים כי החות’ים מחזיקים בטכנולוגיות טילאות מתקדמות, כגון מערכות הנחיה והנעה מודרניות, כמו גם רכיבים המיועדים לכטב”מים אשר מתקדמים הרבה יותר מכפי שהוערך עד כה. לפי מחברי הדו”ח, מקורם של הרכיבים הוא בעיקר באיראן, אם כי רכיבים מסוימים יוצרו במדינות אחרות והועברו לאיראן טרם העברתם לחות’ים. עוד נמסר כי הרכיבים מעידים על יכולת טכנולוגית גבוהה של החות’ים המאפשרת את הרכבתם של אמצעי הלחימה בתימן לפני השימוש בהם באופן אשר “מגביר משמעותית” את יכולת התקיפה החות’ית נגד מטרות ימיות ויבשתיות (CAR, 12 במאי 2026).
• בהקשר זה, נטען כי בלילה שבין 11 ל-12 באפריל 2026, התרחשה תקיפה נגד שני אתרים ביטחוניים של החות’ים. האתר הראשון שהותקף הוא מתחם באזור ג’בל עטאן שמדרום מערב לצנעאא’, שנטען כי ממוקמת בו תשתית תת קרקעית של החות’ים שמשמשת לאחסון טילים וכמתחם פיקוד. “מקורות צבאיים” ציינו כי הותקף גם חדר מבצעים ששימש לתקשורת בין איראן ל”שותפיה האזוריים” בתימן, לבנון ועיראק. כמו כן, הותקף מתקן נוסף שבוע קודם לכן באזור ההררי שבסמוך לאלמח’א שבדרום תימן. לפי הדיווח, מתקן זה שימש להרכבת טילים בליסטיים וכטב”מים ושיגורם נגד מטרות ימיות בים הערבי הודות לגובהו של האזור ולשליטתו הטופוגרפית על המרחב הימי הסמוך ולנתיבי השיט בו. החות’ים לא פרסמו התייחסות לתקיפות הללו ואף גורם לא קיבל אחריות (Intelligence Online, 6 במאי 2026).

המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

סוגיית פירוק המיליציות

• דווח כי “מסגרת התיאום”, שתחתיה פועלות רבות מהמיליציות הפרו-איראניות בעיראק, מינתה ועדה שתפקידה לפתח תכנית פעולה “בת יישום” לפירוק המיליציות ושילובן במוסדות המדינה בעיראק, בהתאם לדרישות ארה”ב. לפי הדיווח, חברי הוועדה הם ראש ארגון בדר הפרו-איראני, האדי אלעאמרי, ראש ממשלת עיראק היוצא, מחמד שיאע אלסודאני, וראש ממשלת עיראק המיועד, עלי אלזידי. עוד נמסר בדיווח, שפורסם בערוץ הממומן על ידי ארה”ב, כי בדומה לדיווחים קודמים, המיליציות השונות חלוקות בדעתן לגבי פירוקן ומסירת נשקן כאשר חלקן תומכות במהלך בעוד אחרות מתנגדות לו בתוקף. עם זאת, “מקורות במסגרת התיאום” מסרו כי הקמת הוועדה נועדה בעיקר לספק ביטחונות לארה”ב כדי להפחית מהלחץ האמריקאי המופעל על ממשלת עיראק (אלחרה, 5 במאי 2026).
• בהקשר זה, מזכ”ל מיליציית האצילים (אלנג’באא’), אכרם אלכעבי, תקף את ההצהרות מפי גורמים אמריקאיים שקראו לפירוק המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ומסירת נשקן, כמו גם את הגורמים בעיראק המצדדים בהצהרות אלו. הוא קרא ל”פלגי ההתנגדות” השונים במדינה לדחות את הדרישות הללו ואת הדיון כולו בנושא במיוחד כאשר עיראק “נותרת כבושה, שמיה מופרים וריבונותה נגזלת”. הוא הדגיש כי כלי הנשק של “ההתנגדות” הם קו אדום והם לא ימסרו “כל עוד אנו נושמים” (חשבון X של אכרם אלכעבי, 6 במאי 2026).

סנקציות אמריקאיות נגד בכירים במיליציות

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על מצטפא האשם לאזם אלבהאדלי, בכיר בעצאא’ב אהל אלחק, בשל ניצול משאבי הטבע של עיראק. לפי ההודעה, אלבהאדלי הקים יחידה להברחת נפט בדרום עיראק ופיקוח על פרויקטים של המיליציה תוך שימוש בחוזים ובפרויקטים ממשלתיים ככיסוי לפעילויות המיליציה. אלבהאדלי הוא גם חבר בוועדה הכלכלית של המיליציה, ובמסגרת זו הוא היה מעורב בגיבוש חוזים להעברת נפט מאיראן בתיאום עם כוח קדס. בנוסף, הוטלו סנקציות על שני בכירים בכתאא’ב סיד אלשהדאא’ – סגן המזכ”ל לשעבר, אחמד ח’דיר מקסוס, ומחמד עיסא כאט’ם אלשוילי, שצוין כי הוא שיתף פעולה עם חברי הצוות הפיננסי של חזבאללה כדי לרכוש ולהעביר אמצעי לחימה לעיראק (משרד האוצר האמריקאי, 7 במאי 2026).

המיליציות בסוריה

• “חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה – האמיצים” פרסמה סרטון המתעד לכאורה ירי רקטי שביצעו פעילי הארגון לעבר כוחות צה”ל באזור תל אלאחמר, שנמצא מדרום לאלקניטרה בדרום סוריה. לטענת המיליציה, זוהו “פגיעות ישירות במבנה התשתית” של היעד ותוצאותיו שהוגדרו “הרס חלקי של מערכת הביצורים”. (ערוץ הטלגרם של חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה, 7 במאי 2026). יצוין כי אין אישור לטענות על תקיפה כלשהי.
• בהקשר זה, פורסם סרטון של מפקד הארגון, “אבו מג’אהד”, בו הכריז על מערכה חדשה נגד ישראל תחת הכותרת “מן אלקואעד” (“מהיסודות/הבסיסים”). לדבריו, התקיפה היא פעולה מבצעית ראשונה בשרשרת פעולות. הוא הדגיש כי התפשטות “האויב הציוני” לסוריה היא התאבדות ואיים להסלים את המאבק נגדו אם תימשך התפשטות זו. הוא גם תקף את המשטר בסוריה, אשר לטענתו רודף את “ההתנגדות” והזהיר כי אם “ייכפה עלינו עימות, ננהל קרב גדול והרסני” (ערוץ הטלגרם של חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה, 7 במאי 2026).

   
מימין: תיעוד מהשיגור לכאורה לעבר מוצב צה”ל. משמאל: אבו מג’האד בנאום
(ערוץ הטלגרם של חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה, 7 במאי 2026)

• בהודעה נוספת, הכחיש הארגון כי הוא מופעל על ידי “מעצמות זרות”, והדגיש כי אין הוא כפוף לשום גוף, כי הוא עצמאי בפעילותו וכי פעיליו מגיעים “מכל קצוות המרקם הסורי”. עם זאת, הודגש כי הארגון מקיים קשר של “אחים לנשק ואמונה משותפת בקדושת הלחימה” עם גורמים אחרים ב”ציר ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה, 10 במאי 2026).

מאמרים נוספים בתחום