מבט חודשי לטרור – נובמבר 2024

תקיפות חזבאללה

• במהלך חודש נובמבר 2024, קיבל חזבאללה אחריות על 682 תקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל, לעומת 806 תקיפות בחודש שלפני כן. כמו כן, ב-24 בנובמבר, פרסם חזבאללה קבלות אחריות על 51 תקיפות, הנתון הימי הגבוה ביותר מאז תחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023. התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים מסוגים שונים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), רחפני נפץ וטילים נגד טנקים (נ”ט). כמו כן, נטען כי הופעלו מטעני חבלה נגד כוחות צה”ל בשטח לבנון, ושוגרו וטילים נגד מטוסים (נ”מ) שגרמו להפלת שני כטב”מים של חיל האוויר. ב-27 בנובמבר 2024, בשעה 4:00 לפנות בוקר, נכנסה לתוקף הפסקת אש בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה (ערוץ הטלגרם של הזרוע הקרבית של חזבאללה, 31-1 בנובמבר 2024). לפי נתוני צה”ל, לפחות 2,400 רקטות ויותר משישים כטב”מים נורו לשטח ישראל. 13 לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בדרום לבנון, לוחם צה”ל וחמישה אזרחים נהרגו בתקיפות חזבאללה בשטח ישראל, נזק רב נגרם לרכוש (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 31-1 בנובמבר 2024).

• להלן ההתפתחויות המרכזיות בפעילות חזבאללה במהלך חודש נובמבר 2024:
  • תקיפות לעומק שטח ישראל: במהלך נובמבר 2024, ועד הפסקת האש, קיבל חזבאללה אחריות על תקיפות נגד שורה של יעדים בתוך ישראל, עד אזור תל אביב. בחלק מהמקרים, לא היה אימות לביצוע התקיפות בפועל. בין היעדים שלעברם נטען כי בוצעו תקיפות היו בסיס גלילות, בסיס סטלה מאריס בחיפה, בסיס בית ליד, בסיס טירת הכרמל, בסיס הקריה בתל אביב, בית הספר הטכני בחיפה, בסיס חיל האוויר תל נוף, בסיס הדרכה של הצנחנים, מוצב להתרעה מוקדמת בחרמון, בסיס חיל הים באשדוד, מעונו של מפקד חיל האוויר, מתקני תע”ש ליד תל אביב ומתקנים של התעשיות הביטחוניות בגליל המערבי ובמפרץ חיפה.
  • תקיפות נגד כוחות צה”ל המשתתפים בתמרון הקרקעי: חזבאללה קיבל אחריות על תקיפות נגד כוחות ישראליים שפעלו בדרום לבנון ונגד שטחי כינוס של הכוחות בגבול הצפון באמצעות רקטות, כטב”מים, טילי נ”ט ומטעני חבלה. רבות מהודעות הארגון כללו שקרים לגבי “הצלחות” בשטח וטענות כי ישראל מסתירה את האמת. בין השאר, טען הארגון כי עשרות לוחמי צה”ל נהרגו ונפצעו וכי עשרות טנקים הושמדו.
  • סדרת פעולות ח’יבר:^[2] במהלך חודש נובמבר 2024, עד הפסקת האש, המשיך חזבאללה בסדרת הפעולות “ח’יבר” ועל היענות לקריאה “לביכ, יא נצראללה!” (לפקודתך, נצראללה!). במסגרת זו, קיבל חזבאללה אחריות על 57 תקיפות לעבר יעדים שונים בעומק ישראל, בהם בסיסי צבא ומתקנים ביטחוניים, בהם בסיס יחידה 8200 בגלילות, בסיס חיל הים בחיפה, בסיס סטלה מאריס בחיפה, בסיס חיל האוויר רמת דוד ובסיס שייטת 13.
  • הכנסה לשימוש של אמצעי לחימה חדשים: ב-6 בנובמבר, הודיע חזבאללה על שיגור ראשון של טילי קרקע-קרקע איראניים מדגם פאתח-110 לעבר בסיס צריפין;^[3] ב-9 בנובמבר, חשף חזבאללה שימוש ראשון ברקטה מייצור עצמי לטווח קצר ששוגרה לעבר משגב עם ב-8 בנובמבר 2024; ב-11 בנובמבר, הודיע חזבאללה על שימוש ראשון ברקטה מסוג מלאכ-2 בתקיפה נגד אזור הקריות. לא נמסרו פרטים על מאפייני הרקטה; ב-12 בנובמבר 2024, הודיע חזבאללה על שימוש ראשון ברקטה כבדה מסוג פאדי-6 בתקיפה נגד בסיס תל נוף של חיל האוויר;^[4] ב-16 בנובמבר, הודיע חזבאללה על שימוש ראשון ברקטה מסוג פג’ר-5 בתקיפה נגד בסיסי צה”ל באזור חיפה והכרמל;^[5] ב-18 בנובמבר, הודיע חזבאללה על שימוש ראשון ברקטה כבדה מסוג פג’ר-3 בתקיפת בסיס סטלה מאריס של חיל הים ב-16 בנובמבר 2024; ב-21 בנובמבר, הודיע חזבאללה על שימוש ראשון בטילי שיוט בתקיפה נגד בסיס חצור.^[6]

     
מימין: טיל פאתח-110 לפני שיגור (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של חזבאללה, 6 בנובמבר 2024). משמאל: שיגור ראשון של פאדי-6 (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של חזבאללה, 13 בנובמבר 2024)

הרוגי חזבאללה

• במהלך חודש נובמבר 2024, כולל לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, המשיך חזבאללה במדיניות של הסתרת שמותיהם של בכירים ופעילים בארגון שנהרגו בתקיפות צה”ל, ככל הנראה בשל המספרים הגבוהים של ההרוגים מאז הסלמת הפעילות הישראלית בספטמבר 2024 ובניסיון למנוע פגיעה מוראלית נוספת לאחר הסיכולים של המזכ”ל חסן נצראללה ובכירים נוספים.^[7] עם זאת, בחשבונות ברשתות החברתיות, בהם חשבונות בלתי רשמיים המזוהים עם חזבאללה, הופיעו במהלך נובמבר 2024 תמונותיהם של כ-600 מפקדים בדרגים שונים ופעילים, בהם גם מפקדים לוחמים בכוח אלרצ’ואן (חשבון X של של QalaatM, 31-1 בנובמבר 2024).

   
מדגם של הודעות על הרוגי חזבאללה
(מימין: 13 בנובמבר 2024. משמאל: 26 בנובמבר 2024, חשבון X של QalaatM)

• • הודעת האבל הרשמית היחידה על מותו של בכיר בחזבאללה פורסמה ב-17 בנובמבר, כאשר הארגון אישר את דבר מותו של אחראי התקשורת של הארגון, אלחאג’ מחמד עפיף אלנבלסי, שנהרג “בתקיפה ציונית פושעת ואגרסיבית”. בהודעה צוין כי עפיף “לא פחד מאיומי המוות של האויב, הוא התמודד איתם באומץ רב” וכי הוא היה ידוע במשפט המפורסם שלו: “ההפצצה לא הפחידה אותנו, אז איך האיומים יכולים להפחיד אותנו?”. עוד נאמר כי עפיף, אשר כונה בהודעה “האריה של שדה התקשורת”, “צייר את אותיות התהילה והניצחונות והפיץ טרור בנשמות האויב”, וכי “הרובה של המילים שלו הרג אותם, וקול החרב שלו שבר את הרודנות שלהם” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 17 בנובמבר 2024). דווח כי עפיף נהרג בתקיפה ישראלית נגד בניין מפלגת הבעת’ בלבנון באזור ראס אלנבע בבירות, מחוץ לאלצ’אחיה אלג’נוביה (אלמיאדין, 17 בנובמבר 2024). דובר צה״ל אישר כי בתקיפה אווירית בבירות נהרג מוחמד עפיף, דובר חזבאללה ואחראי יחידת התעמולה של הארגון. לפי הודעת צה”ל, עפיף הצטרף לחזבאללה בשנות השמונים והשפיע על הפעילות הצבאית של הארגון. בין השאר, הוא הנחה את פעילי חזבאללה בחזית להעביר תיעודים מהשטח וקיבל הנחיות מהבכירים הצבאיים לגבי פרסום הודעות קבלת אחריות. עוד צוין כי הוא היה אחראי על המסרים של חזבאללה בתקשורת הלבנונית ועל חיזוק תדמית חזבאללה וקידום טרור פסיכולוגי (דובר צה”ל, 17 בנובמבר 2024).
  • הודעה נוספת פורסמה ב-18 בנובמבר, כאשר חזבאללה הודיע באופן רשמי על מותם של ארבעה “מאבירי תקשורת ההתנגדות ולוחמיה הנאמנים” שנהרגו בתקיפה שבה נהרג עפיף: אלחאג’ מוסא חידר, יליד 1969, מהעיירה מרכבא; אלחאג’ מחמוד אלשרקאוי, יליד 1970, מהעיירה ארזי; הלאל תרמס, יליד 1988, מהעיירה טלוסה; חסין רמצ’אן, יליד 1992, מהעייר ערמתא. בהודעה צוין כי הם נשאו את “דגל האמת ומילת ההתנגדות” וכי הם היו “חיילים” בתחום התקשורת כדי שהאמת על “הטרור הציוני” תגיע לכל בית על פני כדור הארץ. עוד הבהירו בחזבאללה כי תקשורת “ההתנגדות” תישאר “מבצר חזק מול התוקפנות”. ההרוגים הם (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 בנובמבר 2024).

   
מימין: כרזת חזבאללה על מותו של מחמד עפיף (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 17 בנובמבר 2024). משמאל: הודעת חזבאללה על ארבעת פעילי זרוע ההסברה שנהרגו עם עפיף (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 בנובמבר 2024)

• במהלך חודש נובמבר 2024, סיכל צה”ל מפקדים בדרגים שונים בחזבאללה ופעילים בכירים נוספים. להלן התקיפות המרכזיות בסדר כרונולוגי (דובר צה”ל, 27-1 בנובמבר 2024):
  • ג’עפר ח’צ’ר פאעור, מפקד מערך הטילים והרקטות של יחידת נצר, שהיה אחראי על השיגורים מהגזרה המזרחית בלבנון. בין השאר, פאעור היה אחראי על ירי הרקטות שגרמו למותם של זוג אזרחים ישראלים מקיבוץ אורטל (9 ביולי 2024), על הירי לעבר מג’דל שמס שגרם למותם של 12 ילדים ובני נוער (27 ביולי 2024) ועל ירי למטולה שגרם למותם של חמישה אזרחים (31 באוקטובר 2024).

• • מעין מוסא עז אלדין, מפקד גזרת החוף, וחסן מאג’ד ד’יאב, מפקד מערך הארטילריה של גזרת החוף. השניים היו אחראים בין היתר על יותר מ-400 שיגורים שבוצעו לעבר שטח מדינת ישראל במהלך אוקטובר 2024.
  • עלי ברכאת, פעיל מרכזי ביחידה האווירית של חזבאללה (127) במשך יותר מעשור. הוא תכנן והוציא לפועל עשרות שיגורי כטב״מים לעבר שטח מדינת ישראל ועסק בפיתוח טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים עבור חזבאללה.
  • אבו עלי רצ’א, מפקד מתחם ברעשית.
  • ריאצ’ רצ’א ע’זאוי, מפקד במערך הנ”ט של כוח רדואן במרחב אלסלטניה.
  • חסין עבד אלחלים חרב, מפקד גדוד בגזרת אלח’יאם.
  • פארוק אמין אלעשי, מפקד מתחם אלח’יאם ומפקד פלגה בכוח אלרצ’ואן במרחב אלח’יאם.
  • סלים עיאש, בכיר חזבאללה שהורשע בבית דין בינלאומי מיוחד על מעורבות ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אלחרירי, בפברואר 2005 (אלערביה, 10 בנובמבר 2024).
  • עלי עאדל אלאשמר, ששימש בעבר אחד היועצים הבכירים ביותר של החות’ים מטעם חזבאללה והשתתף בקרבות המרכזיים של החות’ים שהובילו להשתלטות על אזורים נרחבים בתימן (חשבון X של עדנאן אלג’ברני, 10 בנובמבר 2024).
  • עלי מוסא דקדוק, אחראי “תיק הגולן” בחזבאללה וסגן מפקד יחידת אלרצ’ואן. נהרג בתקיפה אווירית ישראלית באזור אלסידה זינב בדמשק (אלחדת’, 10 בנובמבר 2024; חדשות NBC, 22 בנובמבר 2024).^[8]

• • אימן מחמד נאבלסי, ששימש כמפקד מערך הנ”ט של גזרת חג’יר ביחידת נצר.
  • חאג’ עלי יוסף צאלח, אחראי מתחם תבנית.
  • אחמד חידר אלחאג’, המכונה אבו עלי אלהאדי, שמילא תפקידי פיקוד במלחמה נגד ישראל ב-2006, ובנוסף השתתף במלחמות בסוריה ובתימן, כמו כן, נמסר כי הוא שימש “קצין מבצעים” של החות’ים (חשבון X של מחמד רזא, 17 בנובמבר 2024; חשבון X של סאם אלע’נבארי, 17 בנובמבר 2024).

• • ב-17 בנובמבר 2024, דווח על תקיפה “ישראלית” נגד חנות אלקטרוניקה באזור מאר אליאס בבירות. לפי הדיווחים, שני בני אדם נהרגו, בהם מחמוד מאצ’י, ששימש אחראי המבצעים בחזית הדרום של חזבאללה (אלחדת’, 17 בנובמבר 2024).
  • עלי תופיק דויכ, מפקד מערך הרקטות לטווח בינוני של חזבאללה מאז ספטמבר 2024, לאחר שהחליף את המפקד הקודם שנהרג בתקיפה ישראלית. דויכ היה אחראי על יותר מ-300 שיגורים לעבר שטח מדינת ישראל.
  • ח’צ’ר חסין אלזין, שהיה שומר ראשו של מזכ”ל חזבאללה הקודם, חסן נצראללה וגם השתתף במלחמת האזרחים בסוריה (חשבון X של QalaatM, 21 בנובמבר 2024).
  • אחמד צבחי הזימה, מפקד מערך המבצעים של גזרת החוף.
  • ג’עפר עלי סמאחה, אחראי המבצעים של היחידה האווירית שפיקד על שיגור טילי שיוט וכטב”מים לעבר עורף מדינת ישראל.

הרוגים מארגונים נוספים

הג’האד האסלאמי בפלסטין-לבנון/סוריה

• במהלך נובמבר 2024, הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) הודיע על מותם של חמישה מפעיליו בתקיפות בלבנון:
  • פאדי מחמד חסן, בן 33; אחמד אימן אחמד, בן 18, מחמוד צאלח אלמצרי, בן 22. השלושה היו פעילי גדוד השהיד עלי אלאסוד משלוחת סוריה הגא”פ ונהרגו על גבולות “פלסטין הכבושה” בעת שהשתתפו בעימות נגד “התוקפנות” על לבנון (ערוץ הטלגרם של הזרוע הצבאית של הגא”פ, 3 בנובמבר 2024).
  • עלאא’ ח’ליל עבד אללה, בן 33, שהשתייך לגדוד השהיד עלי אלאסוד משלוחת הגא”פ בסוריה (ערוץ הטלגרם של הזרוע הצבאית של הגא”פ, 7 בנובמבר 2024).
  • “המג’אהד הגדול” עלי יוסף אלכי, המכונה אבו ג’לאל, בן 59; ריאן עלי אלכי, המכונה אבו זיאד, בן 33. השניים השתייכו לגדוד השהיד מחמוד אלמג’ד’וב בשלוחת לבנון של הגא”פ ונהרגו בתקיפה במחנה הפליטים אלרשידיה בלבנון (ערוץ הטלגרם של הזרוע הצבאית של הגא”פ, 27 בנובמבר 2024).
• ב-14 בנובמבר 2024, תקף צה”ל מספר מבנים צבאיים ומפקדות של הגא”פ בסוריה (דובר צה”ל, 14 בנובמבר 2024). הגא”פ הכחיש תחילה בהודעה רשמית כי התקיפה כוונה נגד מבנים שלו וטען כי מדובר ב”מוקדים אזרחיים ובתי מגורים” (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 14 בנובמבר 2024). כעבור יומיים, אישר הגא”פ כי התקיפה כוונה נגד “המשרדים האזרחיים” של הארגון וכי נהרגו שני מנהיגים בכירים: “המפקד הגדול” עבד אלעזיז סעיד אלמינאוי, המכונה אבו אלסעיד, יליד 1945; “המפקד הגדול” רסמי יוסף אבו עיסא, המכונה אבו עצאם, האחראי על הקשרים הערביים (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 16 בנובמבר 2024). נמסר כי אלמינאוי היה חבר הלשכה המדינית של הגא”פ ומקורב למזכ”ל, זיאד אלנח’אלה, ואבו עיסא היה האחראי על תיק יחסי החוץ של הארגון (אלקדס, 15 בנובמבר 2024). בהודעה נוספת, מסר הגא”פ כי יחד עם שני הבכירים נהרגו שבעה פעילים נוספים: וסים מראן חסן, יליד 1985; מהנד ג’מיל מוסא, יליד 1982; אלמא’יד באללה עמר מועד, יליד 1998; הרופא עז אלדין השאם אלקטטי, יליד 2001; עלי חסין קבלאן, יליד 1980; מחמד מאהר מחמוד אלדסוקי, יליד 1991; סלין נאצר אלע’ורי, יליד 1980 (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 17 בנובמבר 2024).

     
מימין: מודעת אבל על מותו של עבד אלעזיז אלמינאוי. משמאל: מודעת אבל על מותו של רסמי יוסף אבו עיסא (חשבון X של ARKAAN_2, 19 בנובמבר 2024)

אמל

• במהלך נובמבר 2024, הודיעה תנועת אמל על מותם של לפחות 41 מפעילי התנועה, בהם חובשים ופעילים בתנועת הצופים של אמל, שנהרגו בתקיפות צה”ל ברחבי לבנון. 14 מההרוגים הוגדרו “לוחמי ג’האד” שנהרגו בעת שביצעו את החובה הלאומית ואת הג’האד בהגנה על לבנון והדרום” (ערוץ הטלגרם של תנועת אמל, 31-1 בנובמבר 2024).

    
שלושה מפעילי אמל שנהרגו במהלך נובמבר 2024
(ערוץ הטלגרם של תנועת אמל, 24 ו-29 בנובמבר 2024)

החזית העממית לשחרור פלסטין

• החזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע) מסרה כי שני “מפקדי שטח” בגדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית של חז”ע, עבד אלהאדי נזיה בריש ומחמד מחמוד אלעלי, ופעיל נוסף, סלימאן עמאד חסן, נהרגו בדרום לבנון “בדרך לירושלים” (ערוץ הטלגרם של החזית העממית, 29 ו-31 באוקטובר 2024).

שיגורי רקטות

• במהלך נובמבר 2024, שוגרו 11 רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל, לעומת 28 רקטות בחודש שלפני כן. לא היו נפגעים בכל המקרים. להלן הפירוט:
  • 2 בנובמבר (לילה): שתי רקטות שוגרו מצפון רצועת עזה לעבר אזור שדרות ונפלו בשטח פתוח. לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 2 בנובמבר 2024). פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), קיבלו אחריות על שיגור מטח רקטות לעבר שדרות, מפלסים ויישובי עוטף עזה (ערוץ הטלגרם של פאלטודיי, 2 בנובמבר 2024).
  • 7 בנובמבר (צהריים): יורטה רקטה ששוגרה לעבר נתיב העשרה (דובר צה”ל, 7 בנובמבר 2024). הזרוע הצבאית של החזית הדמוקרטית, כוחות עמר אלקאסם, קיבלה אחריות על שיגור מטח רקטות לעבר נתיב העשרה, בשיתוף עם גדודי עבד אלקאדר אלחסיני (ערוץ הטלגרם של ההסברה המרכזית בחזית הדמוקרטית, 7 בנובמבר 2024).
  • 12 בנובמבר (ערב): יורטה רקטה ששוגרה מצפון רצועת עזה לעבר כפר עזה (דובר צה”ל, 12 בנובמבר 2024). פלוגות ירושלים קיבלו אחריות על שיגור מטח רקטות לעבר יישובי עוטף עזה (ערוץ הטלגרם פאלטודיי, 12 בנובמבר 2024).
  • 13 בנובמבר (ערב): רקטה ששוגרה מצפון רצועת עזה לעבר אזור קיבוץ ארז נפלה בשטח פתוח (דובר צה”ל, 13 בנובמבר 2024).
  • 16 בנובמבר (אחר הצהריים): יורטו שתי רקטות ששוגרו מצפון רצועת עזה לאזור שדרות (דובר צה”ל, 16 בנובמבר 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם קיבלו אחריות של שיגור רקטות לעבר שדרות (ערוץ הטלגרם של סוכנות שהאב, 16 בנובמבר 2024).
  • 21 בנובמבר (בוקר): יורטה רקטה ששוגרה מדרום רצועת עזה לאזור כרם שלום (דובר צה”ל, 21 בנובמבר 2024).
  • 23 בנובמבר (צהריים): יורטו שתי רקטות ששוגרו מדרום רצועת לאזור עין השלושה וכיסופים (דובר צה”ל, 23 בנובמבר 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם קיבלה אחריות על ירי מספר רקטות קצרות טווח מסוג רג’ום לעבר הבסיס הצבאי רעים (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם ,23 בנובמבר 2024).
  • 25 בנובמבר (בוקר): רקטה ששוגרה לאזור כפר עזה נפלה בשטח פתוח (דובר צה”ל, 25 בנובמבר 2024).

שיגור רקטות בחתך חודשי

שיגור רקטות בחתך שנתי

סיכולים בולטים

• במהלך החודש, כוחות הביטחון הישראליים סיכלו פעילי טרור בולטים ברצועת עזה, חלקם השתתפו במתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023. בחלק מהמקרים, סוכלו פעילי טרור שפעלו בחסות אתרים אזרחיים ברצועת עזה לצורך תכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל. בכל המקרים, ננקטו צעדים מקדימים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים.^[9] להלן הסיכולים הבולטים:
  • ב-1 בנובמבר, נהר בתקיפה אווירית באזור ח’אן יונס עז אלדין כסאב, חבר הלשכה המדינית של חמאס ואחראי תיק היחסים הלאומיים בארגון. כסאב היה אחראי על הקשרים האסטרטגיים והצבאיים של הארגון עם שאר הפלגים ברצועה, והיה מעורב בהוצאה לפועל של פעילות טרור נגד ישראל. יחד עמו סוכל גם הסייען שלו, אימן עאיש (דובר צה”ל ודוברות השב”כ, 1 בנובמבר 2024). ועדות ההתנגדות הודיעו כי ד”ר עז אלדין כסאב היה בכיר בלשכת הקשרים הלאומיים של חמאס, ואיימן עיאש היה חבר בוועדת המעקב של הכוחות הלאומיים והאסלאמיים בעזה. בהודעה נאמר כי הסיכולים לא יפגעו ברוח “ההתנגדות” הפלסטינית אלא יגבירו את הנחישות להמשיך במאבק לשחרור “פלסטין” ומסגד אלאקצא (ערוץ הטלגרם של סוכנות  שהאב, 1 בנובמבר 2024).

• • ב-3 בנובמבר, נהרג בתקיפה אווירית ראפת אברהים מחמוד אקדיח, פעיל נח׳בה שהשתתף בפשיטה לקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023. אקדיח שימש עוזר של אחראי הנח׳בה של חטיבת ח’אן יונס שהיה משויך לגא”פ (דובר צה”ל, 3 בנובמבר 2024).
  • ב-4 בנובמבר, נהרג בתקיפה אווירית אחמד אלדאלו, פעיל במודיעין הצבאי של הגא”פ בעזה שהשתתף בפשיטה ובטבח בכפר עזה ב-7 באוקטובר 2023. במהלך המלחמה, אלדאלו היה מעורב בתכנון ובהוצאה לפועל של פעילות טרור נגד אזרחי ישראל (דובר צה”ל, 4 בנובמבר 2024).
  • במהלך פעילות כוחות צה”ל לאיתור מנהרות בדרום הרצועה, סוכלו שני פעילי טרור שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר 2023: מפקד כוח נח׳בה בגדוד שאבורה, בהאא אבו קרשין, ומחמד אברהים סטרי (דובר צה”ל ,7 בנובמבר 2024).
  • ב-9 בנובמבר 2024, נהרג מחמד אבו סח’יל, מחזיק תיק המבצעים של הגא”פ ברצועת עזה, בתקיפה אווירית נגד אתר של פעילי טרור שפעל במתחם ששימש בעבר כבית ספר פהד אלצבאח בצפון רצועת עזה. נמסר כי אבו סח’יל השתתף בתכנון ובהוצאה לפועל של פעילות טרור נגד אזרחי מדינת ישראל וכוחות צה”ל שפועלים ברצועת עזה (דובר צה”ל, 10 בנובמבר 2024).

• • ב-13 בנובמבר, בוצעה תקיפה אווירית נגד חוליית פעילי טרור בשכונת אלשג’אעיה ברצועת עזה. בין ההרוגים היה יאסר ע’אנדי, פעיל צבאי שהשתתף בפשיטה לשטח ישראל ובטבח ב-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 13 בנובמבר 2024).
  • ב-15 בנובמבר, נהרג בתקיפה אווירית לקמאן עבד אלסלאם ח’ליל ענבר, שהיה אחראי על סיוע האש בחטיבת העיר עזה, ועל מערך שיגורי התלול-מסלול של הגא”פ. נמסר כי בתקיפה נהרגו פעילים נוספים מהגא”פ שהיו מעורבים בשיגורים לעבר מדינת ישראל וכוחות צה”ל (דובר צה”ל, 15 בנובמבר 2024).
  • ב-20 בנובמבר, נהרגו חמישה פעילי חמאס בתקיפה אווירית בבית לאהיא. בין ההרוגים, ג’האד מחמוד יחיא כחלות ומחמד ריאצ’ עלי עוכל, מפקדי פלוגות בחמאס שפיקדו על אירועי הרצח והחטיפה בעיקול מפלסים ב-7 באוקטובר 2023. עוד נהרגו: אנס ג’לאל מחמד אבו שכיאן, ששימש מפקד בגדוד מזרח ג’באליא, ונור אלדין מחמד יחיא אבו ג’דיאן וצהיב חסן עלי מטר אדעים, פעילי הזרוע הצבאית של חמאס מגדוד מזרח ג’באליא שהיו מעורבים בלחימה נגד צה”ל (דוברות צה”ל ושב”כ, 22 בנובמבר 2024).
  • ב-20 בנובמבר 2024, נהרג ח’אלד אבו-דקה, מפקד היחידה הרקטית של הגא”פ, שפעל באזור ההומניטרי בדיר אלבלח שבמרכז רצועת עזה. נמסר כי אבו-דקה היה מעורב בהובלת פעולות טרור רבות, כולל ירי רקטות לעבר יישובי עוטף עזה מאז ה-7 באוקטובר 2023. כמו כן, הוא נחשב לדמות מפתח בניהול ופיקוד על פעולות טרור שפגעו באזרחים ישראלים ובחיילי צה”ל (דוברות צה”ל ושב”כ, 22 בנובמבר 2024).
  • ב-22 בנובמבר 2024, נהרג מראד עוצ’ אלרג’וב, אסיר משוחרר מ”עסקת שליט” ב-2011 שהוגלה לרצועת עזה, בתקיפה אווירית במערב העיר עזה. אלרג’וב, במוצאו מהעיירה אלכום בדרום הר חברון, היה פעיל בגדודי עז אלדין אלקסאם ונשפט ל-38 שנות מאסר לאחר שהיה מעורב בפיגוע בבאר שבע, אך שוחרר לאחר שריצה עשר שנות מאסר בלבד PALINFO), 22 בנובמבר 2024).

• • ב-25 בנובמבר, נהרג אחמד עבד חלים אבו חוסין, אחראי הירי תלול מסלול של גדוד מזרח ג’באליא בחמאס. אבו חוסין היה אחראי על שיגורי רקטות ופצצות מרגמה רבות לעבר עורף מדינת ישראל ולעבר כוחות צה”ל הפועלים ברצועת עזה. יחד עמו, נהרגו מספר פעילי טרור נוספים, בהם מחמד עבד אלרחמן מחמוד זקות, שהשתתף בפשיטה לשטח ישראל ובטבח ב-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 25 בנובמבר 2024).
  • ב-27 בנובמבר, נהרג מא’מן אלג’עברי, בכיר במערך הצליפה בחטיבת העיר עזה של חמאס, בתקיפה אווירית נגד מבנה ששימש בעבר כבית הספר אלתאבעין. אלג’עברי פיקד והוציא לפועל פעילות טרור נגד כוחות צה”ל ברצועת עזה, ואחסן אמצעי לחימה רבים בחדר בו פעל במתחם בית הספר (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024). דווח כי התקיפה פגעה בקומות השלישית והרביעית של המבנה וגרמה למותם של כעשרה בני אדם ובהם בניו של בכיר חמאס, פוזי ברהום – העיתונאי עלאא’ אלדין ברהום ואחיו בהאא’ אלדין ברהום (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 27 בנובמבר 2024; אלרסאלה.נט, 27 בנובמבר 2024).
  • ב-30 בנובמבר 2024, נהרג עאהד עזמי קדיח, פעיל חמאס שהשתתף בפשיטה ובטבח בקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023, בתקיפה אווירית נגד כלי הרכב שבו נסע. קדיח הועסק בארגון הסיוע, המטבח המרכזי העולמי (WCK) בעקבות האירוע, נציגי מתאם פעולות הממשלה בשטחים דרשו מבכירים בקהילה הבינלאומית ומראשWCK הבהרות וביצוע בירור דחוף בנושא העסקת עובדי הארגון שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר 2023 ובפעילות טרור נגד ישראל (דובר צה”ל, 30 בנובמבר 2024). דווח כי בתקיפה נהרגו עם קדיח עוד שני עובדים מקומיים של ארגון הסיוע (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 30 בנובמבר 2024; אלאיאם, 1 בדצמבר 2024). מארגון הסיוע נמסר כי לא היתה להם כל ידיעה על כך שמי מהנוסעים ברכב היה קשור לכאורה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (חשבון X של ארגון WCK, 30 בנובמבר 2024).

פיגועים

• במהלך חודש נובמבר 2024, בוצעו ארבעה פיגועים, לעומת תשעה פיגועים בחודש הקודם.^[10] כל הפיגועים התרחשו ביהודה ושומרון. לא היו הרוגים. להלן הפירוט:
  • פיגוע דריסה ודקירה בכניסה לשילה: ב-6 בנובמבר, דרס נהג מכונית פלסטיני שני ישראלים בכניסה ליישוב שילה, מצפון לראמאללה, ולאחר מכן דקר אותם ופצע אותם באורח קל. תושב חמוש ירה במפגע והרג אותו (תקשורת ישראלית, 6 בנובמבר 2024). נמסר כי המפגע הוא חרית’ עבדאללה ג’בארה מהכפר דיר אלג’צון. חמאס בירכה על הפיגוע וכינתה אותו “תגובה טבעית” לפעולות צה”ל ביהודה ושומרון וליחס כלפי אסירות פלסטיניות (סוכנות קדס, 6 בנובמבר 2024).

• • פיגוע דקירה ליד שכם: ב-12 בנובמבר, הגיע פלסטיני חמוש בסכין לצומת דיר שרף סמוך לשכם, וניסה לדקור את לוחמי צה”ל שפעלו בעמדה הצבאית. הכוחות הרגו את המפגע, לא היו נפגעים בקרב החיילים (דובר צה”ל, 12 בנובמבר 2024). משפחתו של התוקף זיהתה אותו כווליד אשרף אלביעה, סטודנט באוניברסיטת אלנג’אח בשכם, תושב דיר שרף. לטענת המשפחה, הוא ביצע את פיגוע הדקירה לאחר ששב ממבחן באוניברסיטה (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 12 בנובמבר 2024).
  • פיגוע דריסה באזור ראמאללה: ב-13 בנובמבר, פגע נהג פלסטיני עם מכוניתו בעמדת בידוק צבאית בכניסה לכפר דיר קדיס ונמלט מהזירה. שתי לוחמות צה”ל נפצעו קל. לאחר סריקות בכפר, נעצר החשוד בפיגוע (דובר צה”ל, 13 בנובמבר 2024). חמאס מסרה כי הפעולה היא “מסר רהוט שמהלומות ההתנגדות נמשכות ומסלימות” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 13 בנובמבר 2024).
  • פיגוע ירי בצומת גיתי אבישר: ב-29 בנובמבר , ירה פלסטיני חמוש ירה לעבר אוטובוס ישראלי בצומת גיתי אבישר, בכניסה לאריאל. כתוצאה מכך, נפצעו תשעה ישראלים, בהם ארבעה חיילי צה”ל. כוחות צבא ירו והרגו את המפגע (דובר צה”ל, 29 בנובמבר 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, קיבלו אחריות על פיגוע הירי. בהודעה נאמר כי המפגע הוא סאמר מחמד אחמד חסין, בן 46, תושב הכפר עינבוס שבמחוז שכם. כמו כן, איימו בזרוע הצבאית להמשיך לתקוף חיילים ומתיישבים בתגובה להחלטות ממשלת ישראל ביהודה ושומרון (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 29 בנובמבר 2024). “מקורות” בכפרו מסרו כי המפגע שימש כאימאם המסגד בעינבוס, היה מוכר כפעיל חמאס ואף נעצר על ידי ישראל והרשות הפלסטינית בעבר (ערוץ הטלגרם חדשות שכם, 29 בנובמבר 2024).

פיגועים משמעותיים בשנת 2024^[11]

פיגועים משמעותיים בחתך רב שנתי

סיכול טרור

• במהלך חודש אוקטובר 2024, המשיכו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. עיקר הפעילות התמקדה ביישובי צפון השומרון, ובראשם טולכרם, שכם וג’נין. הפעילות כללה כניסה של כוחות הביטחון ליישובים ולמחנות הפליטים הפלסטיניים לצורך איתור מבוקשים בפעילות טרור ופירוק תשתיות טרור. במהלך הפעילות, אותרו מטענים, מעבדות ומחרטות לייצור אמצעי לחימה וכספים למימון פעילות טרור. כמו כן, בוצעו תקיפות אוויריות נגד פעילי טרור. להלן הסיכולים הבולטים:
  • ב-1 בנובמבר, במהלך פעילות לסיכול תשתיות טרור במחנה הפליטים נור שמס, סיכל כלי טיס של חיל האוויר שני חמושים שירו לעבר הכוחות, עבד אלעזיז אבו סמן ואחמד עצאם פחמאוי. נמסר כי השניים היו מעורבים באירועי ירי והטמנת מטענים. כמו כן, הכוחות פגעו במספר מחבלים נוספים בהיתקלויות פנים אל פנים, והשמידו מספר מטענים שהוטמנו מתחת לצירים. במהלך הפעילות, כלי טיס של חיל האוויר זיהה פעילי טרור שהשתמשו במתחם בית חולים בטולכרם להעברת כלי נשק (דובר צה”ל, 1 בנובמבר 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ מסרה כי אבו סמן ופחמאוי היו פעילי גדודי טולכרם בפלוגות ירושלים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 2 בנובמבר 2024). “מקורות פלסטינים” מסרו כי בפעילות נהרג גם מעתצם צאלח עישה, בן 32 (ופא, 31 באוקטובר 2024). גדודי חללי אלאקצא אישרו מעתצם אבו עישה היה פעיל שלהם במחנה הפליטים נור שמס (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 3 בנובמבר 2024).
  • ב-5 בנובמבר 2024, הודיעו כוחות הביטחון הישראליים כי בפעילות ברחבי יהודה שומרון נעצרו יותר משישים פעילים בחזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע) ונסגרו משרדים ובתי עסקים שהיו שייכים לחז”ע. בין העצורים – עבלה סעדאת עבד אלרסול, רעייתו של מזכ”ל חז”ע אחמד סעדאת הכלוא למאסר עולם בישראל ובכירה בהתאחדות ועדות הנשים של חז”ע; ראש התאחדות ועדות הנשים, תחריר ג’אבר; בלאל כאיד, מבכירי חז”ע ביהודה ושומרון; וכמאל זריפה, שעומד בראש חז”ע במחוז שכם-בקעות (דובר צה”ל, 5 בדצמבר 2024).

• • ב-7 בנובמבר 2024, השלימו כוחות הביטחון הישראליים שלושה ימים של מבצע לסיכול טרור בג׳נין, טולכרם, מחנה הפליטים נור שמס, קבאטיה וכפרים נוספים. במהלך הפעילות, נהרגו שבעה פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובהיתקלויות פנים אל פנים, והושמדו שתי מעבדות מטענים ועשרות מטענים שהוטמנו בצירים במטרה לפגוע בכוחות הביטחון. כמו כן, נעצרו מבוקשים והוחרמו כלי נשק (דובר צה”ל, 7 בנובמבר 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ הודיעה בתקיפת כלי רכב בקבאטיה נהרגו מג’די חמזה סבאענה (אבו שקירה) ועמר מצטפא סבאענה, פעילים בחוליות קבאטיה של גדוד ג’נין” של פלוגות ירושלים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 8 בנובמבר 2024). גדודי חללי אלאקצא מסרו כי שני פעילים שלהם סוכלו בקבאטיה – נצר כמיל אבו ח’מירה ועבדאללה אבו זיד (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 6 ו-8 בנובמבר 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם הודיעו על מות “השהיד הלוחם” חארת’ מחמד אלעופי, פעיל גדודי אלקסאם במחנה הפליטים טולכרם (ערוץ אלאקצא, 7 בנובמבר 2024). כמו כן, דווח על מותו של עבדאללה מחמד אלסעדי, קצין בדרגת עמיד (מקביל לתא”ל) במודיעין הכללי הפלסטיני (ופא, 6 בנובמבר 2024; אלערבי אלג’דיד, 7 בנובמבר 2024).
  • ב-9 בנובמבר, דווח כי האסיר המשוחרר, טארק זידאן, מת מפצעיו אחרי שנפצע בפיצוץ מטען חבלה ליד ביתו בטולכרם, יום קודם לכן (ערוץ הטלגרם של סוכנות הידיעות חברון, 9 בנובמבר 2024). גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, פרסמו הודעת אבל על מותו של “המפקד והמהנדס הצבאי” טארק ע’אנם זידאן, שלטענתם נהרג בסיכול ישראלי בטולכרם. נמסר כי זידאן היה ממובילי תחום הייצור הצבאי של חמאס (ערוץ הטלגרם של חמאס, 12 בנובמבר 2024).

• • ב-10 בנובמבר, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים הברחת 13 רובים מסוג M16 וחלקי נשק נוספים באזור הכפר אלעוג’א. שני חשודים פלסטינים נעצרו (דובר צה”ל, 10 בנובמבר 2024).
  • ב-13 בנובמבר 2024, במסגרת פעילות מעצר מבוקשים של כוחות הביטחון הישראליים בכפר ד’נאבה (שכונה בעיר טולכרם), ניסה מבוקש חמוש להימלט עם מבוקש נוסף. הכוחות הרגו את שני המבוקשים, בהם פעיל טרור שעמד בראש התארגנות טרור מקומית והיה מעורב בביצוע פיגועים ובגיוס פעילים (דובר צה”ל, 14 בנובמבר 2024). “מקורות פלסטיניים” מסרו כי ההרוגים הם מפקד גדוד מחנה טולכרם, ת’אא’ר עמארה, ומפקד גדוד ראא’ד אלכרמי, מאמון שרים (ערוץ הטלגרם מחנה הפליטים ג’נין 24 שעות, 13 בנובמבר 2024). גדודי חללי אלאקצא מסרו כי השניים היו מפקדים בולטים בהתארגנות בטולכרם (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 13 בנובמבר 2024).

   
מימין: מאמון שרים. משמאל: ת’אא’ר עמארה (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 14 בנובמבר 2024)

• • ב-20 בנובמבר, השלימו כוחות הביטחון הישראליים פעילות נרחבת של 48 שעות לסיכול טרור בג’נין ובקבאטיה. במהלך הפעילות, סוכלו תשעה פעילי טרור בתקיפות מהקרקע ומהאוויר, חלקם היו מעורבים בפיגועי ירי. כמו כן, הושמדו עשרות מטענים וארבעה מעבדות מטענים, אותרו כלי נשק ואמצעי לחימה נוספים ונעצרו מספר מבוקשים (דובר צה”ל, 21-19 בנובמבר 2024). מושל מחוז ג’נין, כמאל אבו אלרב, מסר כי שמונה פלסטינים נהרגו בפעילות כוחות הביטחון הישראליים ו-19 נוספים נפצעו וכי נגרם נזק רב בג’נין ובמחנה הפליטים שלה (ופא, 20 בנובמבר 2024). חמאס הודיעה כי שניים מפעילי הזרוע הצבאית שלה, אחמד מחמד עאבד וקצי פרחאת, נהרגו בעיירה כפר דאן, מערבית לג’נין. פעיל נוסף של הזרוע הצבאית של חמאס, ראמי מחמד אלהזהוזי, נהרג בג’נין (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 22-20 בנובמבר 2024).

• ב-21 בנובמבר 2024, דווח כי ג’האד אלקאטוני, תושב מחנה הפליטים אלעין, שנהרג במהלך פעילות של כוחות צה”ל במחנה (ערוץ הטלגרם חדשות שכם, 21 בנובמבר 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ מסרה כי הוא היה פעיל בגדוד שכם של פלוגות ירושלים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 21 בנובמבר 2024).
• ב-24 בנובמבר, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בכפר יעבד שבאזור ג’נין. במהלך הפעילות, שני פעילי טרור השליכו מטענים לעבר הכוחות, שהשיבו בירי והרגו את שני המפגעים. לא היו נפגעים בקרב כוחות הביטחון (דובר צה”ל, 25 בנובמבר 2024). “מקורות פלסטיניים” מסרו כי ההרוגים מחמד חמארשה ואחמד זיד (ערוץ הטלגרם פלסטין פוסט, 25 בנובמבר 2024).
• ב-27 בנובמבר, נחשף כי כוחות הביטחון הישראליים תפסו משלוח של אמצעי לחימה שמקורם באיראן והיו מיועדים לפעילי טרור מאזור ג’נין. כמו כן, הכוחות איתרו מקום בו הוטמן רוב המשלוח, שכלל גם אמצעי לחימה מפרי איזון, בהם רקטות, כשבעים מטעני כלימגור רבי עוצמה מסוגים שונים, חלקם עם מערכות הפעלה אלחוטיות, פצצות ומשגרי מרגמות, מטולי RPG, רובי צלפים ואמצעי לחימה נוספים (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024).^[12]

   
אמצעי הלחימה שהוברחו מאיראן (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024)

פעילות נגד ישראל

ההתנגדות האסלאמית בעיראק

• במהלך נובמבר 2024, פרסמה ההתנגדות האסלאמית בעיראק 69 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד 55 מטרות בשטח ישראל באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), וזאת לעומת 72 הודעות על 76 תקיפות בחודש הקודם.^[13] החל מ-24 בנובמבר 2024, הפסיקו המיליציות לפרסם הודעות קבלת אחריות, על רקע הלחץ של ממשלת עיראק בשל האיומים בתקיפה ישראלית. יצוין כי אין אימות לטענות המיליציות על התקיפות, למעט במקרים שבהם דובר צה”ל אישר שבוצעו יירוטים או שהיו נפילות בשטח ישראל. לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 31-1 בנובמבר 2024): להלן פירוט התקיפות, בהתאם לתאריכי הודעות קבלת האחריות (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 31-1 בנובמבר 2024).
  • 1 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל (אתר מכ”ם בדימונה, לפי סרטון שפורסם) באמצעות כטב”מים.
  • 1 בנובמבר – מטרה “חיונית” ברמת הגולן באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט בסוריה כטב”מים ששוגר מכיוון מזרח, לפני שחדר לשטח ישראל.
  • 1 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 1 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל (בפעם השלישית) באמצעות כטב”מים.
  • 1 בנובמבר – מטרה “חיונית” ברמת הגולן (בפעם השנייה) באמצעו כטב”מים.
  • 1 בנובמבר – מטרה “חיונית” במרכז ישראל (תל אביב) באמצעות כטב”מים.
  • 2 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 2 בנובמבר – ארבע מטרות “חיוניות” באילת בארבע פעולות נפרדות באמצעות מספר כטב”מים; שלושה כטב”מים ששוגרו ממזרח יורטו מעל ים סוף לפני שחדרו לשטח ישראל.
  • 3 בנובמבר – מטרה “חיונית” ברמת הגולן באמצעות כטב”מים.
  • 3 בנובמבר – מטרה “חיונית” בבקעת הירדן באמצעות כטב”מים.
  • 3 בנובמבר – מטרה “חיונית” בבקעת הירדן (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 4 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 4 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 5 בנובמבר – מטרה “חיונית” בנמל חיפה באמצעות כטב”מים (מסוף הנפט בחיפה ב-4 בנובמבר, לפי הסרטון).
  • 5 בנובמבר – מטרה “חיונית” בחיפה (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים (אסדת הגז תמר ב-4 בנובמבר, לפי הסרטון).
  • 5 בנובמבר – מטרה “חיונית” בחיפה (בפעם השלישית) באמצעות כטב”מים.
  • 5 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל (צפת, לפי הסרטון) באמצעות כטב”מים.
  • 5 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל (צפת, לפי הסרטון) באמצעות כטב”מים.
  • 5 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 5 בנובמבר – מטרה “חיונית” באילת באמצעות כטב”מים.
  • 6 בנובמבר – מטרה “חיונית” בחיפה באמצעות כטב”מים (בוצע ב-5 בנובמבר, לפי הסרטון).
  • 6 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים (בוצע ב-5 בנובמבר, לפי הסרטון).
  • 6 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים; יורט כטב”ם מכיוון מזרח לפני שחדר לשטח ישראל.
  • 6 בנובמבר – מטרה “צבאית” ברמת הגולן באמצעות כטב”מים.
  • 6 בנובמבר – מטרה “צבאית” בבקעת הירדן באמצעות כטב”מים.
  • 7 בנובמבר – מטרה “צבאית” בישראל באמצעות כטב”מים.
  • 8 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 8 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 8 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל (בפעם השלישית) באמצעות כטב”מים.
  • 8 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 8 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט כטב”ם שעשה דרכו מכיוון מזרח באזור דרום הגולן לפני שחצה לשטח ישראל.
  • 9 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 9 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל (טירת הכרמל) באמצעות כטב”מים.
  • 9 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 10 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט כטב”ם ששוגר מכיוון מזרח. הכטב”ם לא חדר לשטח ישראל, חלקים שלו נפלו בשטח פתוח ברמת הגולן.
  • 10 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט שני כטב”מים שהתקרבו לישראל באזור ים המלח, לפני שחדרו לשטח ישראל.

• • 11 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 11 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 11 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 11 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט ארבעה כטב”מים ששוגרו מכיוון מזרח, שניים מתוכם יורטו לפני שחדרו לשטח ישראל.
  • 11 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 11 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 12 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט כטב”ם שחצה לשטח ישראל באזור הערבה.
  • 12 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט כטב”ם שחדר בדרום רמת הגולן.
  • 12 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 13 בנובמבר – מטרה במרכז ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 13 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט בדרום הגולן כטב”ם ששוגר ממזרח ולא חצה לשטח ישראל.
  • 13 בנובמבר – מטרה “חיונית” באילת באמצעות כטב”מים; ספינת חיל הים באזור אילת יירטה כטב”ם ששוגר מכיוון מזרח.
  • 13 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט כטב”ם ששוגר מכיוון מזרח בשמי סוריה לפני שחצה לשטח ישראל.
  • 14 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט כטב”ם ששוגר מכיוון מזרח בשמי סוריה לפני שחצה לשטח ישראל.
  • 14 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 14 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל (בפעם השלישית) באמצעות כטב”מים.
  • 14 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל (בפעם הרביעית) באמצעות כטב”מים.
  • 14 בנובמבר – מטרה “חיונית” בצפון ישראל (בפעם החמישית) באמצעות כטב”מים.
  • 16 בנובמבר – מטרה “חיונית” באילת באמצעות כטב”מים; זוהה שיגור שלא חצה לשטח ישראל באזור אילת.
  • 16 בנובמבר – מטרה “חיונית” באילת (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 16 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 16 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 16 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 16 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 16 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל (בפעם השנייה) באמצעות כטב”מים.
  • 18 בנובמבר – מטרה “חיונית” באילת באמצעות כטב”מים; חיל האוויר יירט באזור אילת כטב”ם שהתקרב לשטח ישראל מכיוון מזרח.
  • 19 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 20 בנובמבר – מטרה “צבאית” בצפון ישראל באמצעות כטב”מים (התקיפה בוצעה ב-19 בנובמבר, לפי הסרטון).
  • 20 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 21 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים; כטב”ם חצה לשטח ישראל ונפל, לא היו נפגעים.
  • 24 בנובמבר – מטרה “צבאית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.
  • 24 בנובמבר – מטרה “חיונית” בדרום ישראל באמצעות כטב”מים.

סראיא אוליאא’ אלדם

• המיליציה סראיא אוליאא’ אלדם (גדוד גואלי הדם) פרסמה שבע הודעות קבלת אחריות נפרדות על תקיפות נגד 11 יעדים בישראל, כולן באמצעות כטב”מים, לעומת 17 הודעות בחודש הקודם (ערוץ הטלגרם של סראיא אוליאא’ אלדם, 31-1 בנובמבר 2024).^[14] אין אימות לטענות. להלן הפירוט:
  • 4 בנובמבר – מטרה “חיונית” ברמת הגולן באמצעות כטב”ם.
  • 4 בנובמבר – מטרה “חיונית” ברמת הגולן באמצעות כטב”מים.
  • 4 בנובמבר – מטרה “חיונית” בחיפה באמצעות כטב”מים.
  • 4 בנובמבר – מטרה “חיונית” בחיפה באמצעות כטב”מים.
  • 10 בנובמבר – שלוש מטרות “חיוניות” בישראל באמצעות נחילי כטב”מים.
  • 17 בנובמבר – שלוש מטרות “חיוניות” באילת באמצעות נחילי כטב”מים.
  • 19 בנובמבר – מטרה “חיונית” באילת באמצעות כטב”מים.

תקיפות החות’ים נגד ישראל

• במהלך נובמבר 2024, קיבל הדובר הצבאי של החות’ים אחריות על חמש תקיפות נגד מטרות בישראל באמצעות כטב”מים, וטילים בליסטיים, לעומת שמונה תקיפות בחודש הקודם. להלן הפירוט (ערוץ הטלגרם של יחיא סריע, 31-1 בנובמבר 2024):
  • 1 באוקטובר – תקיפה באמצעות כטב”ם מסוג “יפו” שוגר לאזור “יפו” (תל-אביב), ותקיפה באמצעות ארבעה כטב”מים מסוג צמאד-4 נגד אילת. נטען ששתי הפעולות השיגו את מטרותיהן. דובר צה”ל עדכן כי בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024, יירט חיל האוויר כטב”ם מעל הים התיכון, במרחק של עשרות קילומטרים מחופי מרכז הארץ (חשבון X של צה”ל, 1 באוקטובר 2024).
  • 8 בנובמבר – תקיפה נגד בסיס נבטים באמצעות טיל בליסטי היפרסוני מסוג “פלסטין 2”. לא דווח על פגיעה במטרה, אך לטענת סריע, הטיל “הגיע למטרתו”. דובר צה”ל מסר כי טיל ששוגר מתימן לעבר מרחב ים המלח והערבה יורט על ידי כוחות צה”ל (דובר צה”ל, 8 בנובמבר 2024).
  • 11 בנובמבר – תקיפה נגד בסיס צה”ל “נחל שורק”, דרומית-מזרחית לעיר “יפו” (תל-אביב), באמצעות טיל בליסטי היפרסוני מסוג “פלסטין 2”. לטענת סריע, הטיל פגע במטרתו וגרם לשריפה בקרבת הבסיס. לפי דובר צה”ל, חיל האוויר יירט שיגור אחד מכיוון תימן לפני שחדר לשטח ישראל (דובר צה”ל, 11 בנובמבר 2024).
  • 16 בנובמבר – תקיפה נגד “מטרה חשובה” באילת באמצעות מספר כטב”מים. לטענת סריע, התקיפה היתה מוצלחת והשיגה את מטרותיה. דובר צה”ל מסר כי זוהה שיגור אחד מכיוון מזרח לעבר אזור אילת וכי הוא לא חצה לשטח ישראל ולא היו נפגעים (דובר צה”ל, 16 בנובמבר 2024).
  • 17 בנובמבר – תקיפה נגד מספר מטרות “צבאיות וחשובות” באזור הערים “יפו” (תל-אביב) ואשקלון באמצעות מספר כטב”מים. לטענת סריע, התקיפות השיגו את מטרתן. דובר צה”ל מסר כי כטב”ם שחדר לשטח ישראל מכיוון מזרח יורט על ידי חיל האוויר באזור השפלה (דובר צה”ל, 17 בנובמבר 2024).
  • 22 בנובמבר – תקיפה נגד בסיס חיל האוויר הישראלי נבטים באמצעות טיל בליסטי היפרסוני מסוג “פלסטין 2”. לטענת סריע, התקיפה השיגה את מטרתה. דובר צה”ל מסר כי חיל האוויר יירט שיגור מתימן לעבר אזור יהודה וים המלח, לפני שחצה לשטח ישראל (דובר צה”ל, 21 בנובמבר 2024).

ההתנגדות האסלאמית מארץ שני המסגדים הקדושים

• במהלך נובמבר 2023, פרסמה “ההתנגדות האסלאמית מארץ שני המקומות הקדושים [קרי: במכה ואלמדינה]” (אלמקאומה אלאסלאמיה פי בלאד אלחרמין), מיליציה פרו-איראנית שלטענתה פועלת משטחי סעודיה, ארבע הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד ישראל, כולן באמצעות כטב”מים (ערוץ הטלגרם של אלמקאומה אלאסלאמיה פי בלאד אלחרמין, 31-1 בנובמבר 2024). אין אימות לטענות:
  • 9 בנובמבר – מטרה בבקעת הירדן.
  • 10 בנובמבר – מטרה בבקעת הירדן.
  • 12 בנובמבר – מטרה באילת.
  • 17 בנובמבר – מטרה ביפו.
• דו”ח של מכון מחקר בוושינגטון העריך כי המיליציה היא שם פיקטיבי של המיליציות של ההתנגדות האסלאמית בעיראק. לפי הדו”ח, השיגורים שעליהם קיבלה המיליציה אחריות בוצעה ככל הנראה משטח עיראק על ידי גדודי חזבאללה או על ידי גורמים חות’ים (מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 19 בנובמבר 2024).

תקיפות החות’ים במרחב הימי

• במהלך נובמבר 2024, קיבלו החות’ים אחריות על שלוש תקיפות נגד כלי שיט צבאיים ואזרחיים, לעומת תשע תקיפות בחודש הקודם. להלן הפירוט (ערוץ הטלגרם של יחיא סריע, 31-1 בנובמבר 2024):
  • 12 בנובמבר – תקיפה נגד נושאת המטוסים אברהם לינקולן בים הערבי באמצעות מספר טילי שיוט וכטב”מים. נטען כי התקיפה בוצעה בעת שנושאת המטוסים נערכה לתקיפות נגד החות’ים וכי התקיפה הושלמה בהצלחה.
  • 12 בנובמבר – תקיפה נגד שתי משחתות אמריקאיות בים האדום באמצעות מספר טילים בליסטיים בים האדום. נטען כי התקיפה בוצעה שמונה שעות לאחר התקיפה הראשונה וכי היא השיגה את יעדיה בהצלחה.
  • משרד ההגנה האמריקאי אישר כי החות’ים שיגרו לפחות שמונה כטב”מים, חמישה טילים בליסטיים נגד כלי שיט ושלושה טילי שיוט לעבר שתי משחתות אמריקאיות באזור מצר באב אלמנדב, אולם כל השיגורים יורטו בהצלחה ולא היו נפגעים. כמו כן, הוכחשה טענות החות’ים על תקיפה נגד נושאת המטוסים אברהם לינקולן (אתר משרד ההגנה, 12 בנובמבר 2024).
  • 17 בנובמבר – תקיפה כנגד האונייה Anadolu S בים האדום באמצעות מספר טילים בליסטיים ו”טילים ימיים”. נטען כי הפגיעה בספינה היתה מדויקת. לשכת הסחר הימי של בריטניה (UKMTO) דיווחה כי ב-17 בנובמבר 2024, התקבל דיווח מהאונייה בעת על נפילת טיל בסמוך אליה, בעת ששטה בים האדום. למחרת, דיווחה האונייה על נפילת טיל נוסף בסמוך אליה במפרץ עדן. האונייה המשיכה בדרכה ולא דווח על נפגעים (חשבון X של UKMTO, 18-17 בנובמבר 2024). משרד החוץ של תורכיה מסר כי האונייה היא בבעלות תורכית וכי היא הניפה דגל פנמה כאשר הותקפה (ערוץ הטלגרם ALYMENET, 21 בנובמבר 2024).

• ב-23 בנובמבר 2024, הודיע המוסד הישראלי כי הרב צבי קוגן, שמשמש שליח חב”ד במאע”מ, נעדר מזה יומיים וכי התקבל מידע כי מדובר באירוע טרור. דווח כי החשד הוא שקוגן נחטף על ידי חוליה של אזרחי אוזבקיסטן שפעלו בהנחיה איראנית ואשר נמלטו לתורכיה. ב-24 בנובמבר 2024, איתרו הרשויות במאע”מ את גופתו של קוגן. שלושת החשודים, אזרחי אוזבקיסטן, נעצרו בתורכיה והוסגרו למאע”מ (תקשורת ישראלית, 26-23 בנובמבר 2024; סוכנות הידיעות של מאע”מ, 26-23 בנובמבר).
• שגרירות איראן במאע”מ הכחישה מעורבות איראנית כלשהי ברצח הרב קוגן. בהודעה מטעם השגרירות נמסר כי “המשטר הציוני” וכלי תקשורת במערב לא מפספסים הזדמנות להאשים את איראן כמי שעומדת מאחורי הרצח מבלי לספק ראיות ולפני שהרשויות במאע”מ פתחו בחקירה (אירנ”א, 25 בנובמבר 2024).