- במהלך ינואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה הלחימה בטרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה.
- רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את “הקו הצהוב” וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש. הושבה גופת החלל החטוף הישראלי האחרון שהוחזק ברצועת עזה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובעקבות זאת הוכרז על מעבר לשלב השני בהסכם הפסקת האש. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל.
- ישראל, יהודה ושומרון: בוצע פיגוע אחד, לא היו נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במהלכה סוכלו מבוקשים ופעילי טרור שתקפו את כוחות צה”ל או תכננו פיגועים ואותרו אמצעי לחימה.
- לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. סוכלו 19 פעילי חזבאללה.
- סוריה: כוחות צה”ל המשיכו לפעול בדרום סוריה.
- החות’ים: החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה. עם זאת, הם איימו לחדש את התקיפות בשל “הפרות ישראל” ברצועת עזה ובלבנון, וכן איימו שיתקפו יעדים ישראליים בסומלילנד שבקרן אפריקה.
- טרור בחו”ל: דווח על סיכול תוכנית לבצע פיגוע נגד שגרירות ישראל באזרבייג’אן.
פעילות כוחות צה”ל
- במהלך ינואר 2026, המשיכו כוחות צה”ל בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” (השטח בשליטת צה”ל) ברצועת עזה, בהתאם להסכם הפסקת האש. הכוחות סיכלו מחבלים שחצו את “הקו הצהוב” או היוו איום וכן ביצעו תקיפות וסיכולים בתגובה לפגיעות בכוחות צה”ל ולהפרות של הפסקת האש. במסגרת הפעילות, הושמדו אמצעי לחימה ומנהרות ותוואים תת-קרקעיים שאותרו בתחומי “הקו הצהוב”. ב-26 בינואר, השיבו כוחות הביטחון הישראליים את גופתו של לוחם המשטרה, רס”ר רן גואילי ז”ל, החטוף האחרון שהוחזק ברצועת עזה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, לאחר שאיתרו אותה בבית קברות בשכונת אלשג’אעיה שבעיר עזה. בעקבות זאת, הכריז הממשל האמריקאי על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש.[2] כמו כן, כוחות צה”ל סיכלו ניסיונות הברחה באמצעות רחפנים דרך גבול מצרים (דובר צה”ל, 31-1 בינואר 2026). להלן הסיכולים הבולטים:
- ב-8 בינואר, בתגובה לניסיון שיגור רקטה לעבר שטח ישראל, סוכלו כמאל עבד אלרחמן מחמד עואד, ששימש ראש המערך נגד טנקים (נ״ט) בחטיבת ח’אן יונס חמאס, ואחמד ת’אבת, שעמד בראש סדנה לייצור אמצעי לחימה. כמו כן, נעשה ניסיון סיכול נגד אחמד עבד אלפתאח סעיד מג’דלאוי, פעיל נח׳בה מגדוד אלנציראת שהשתתף בפשיטה למסיבת הנובה במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 9 בינואר 2026). “מקורות בחמאס” מסרו כי הותקף אוהל של מפקד שטח בולט בחטיבת ח’אן יונס, שנפצע בתקיפה, לצד ארבעה הרוגים. בתקיפה נוספת נגד אוהל באלמואצי בח’אן יונס סוכל כמאל עואד ששימש מפקד יחידת הנ”ט של גדודי עז אלדין אלקסאם בגזרה, ועוד אדם ניצל מתקיפה במחוז ח’אן יונס. כמו כן, אבראהים צבח, פעיל נח’בה בולט בגדודי עז אלדין אלקסאם, נהרג בתקיפה על קרוואן סמוך לבית הספר אבו חסין במחנה הפליטים ג’באליא. צוין שהתקיפה כוונה נגדו ונגד מפקדו ביחידת הנח’בה (אלשרק אלאוסט, 9 בינואר 2026).

“תעודות הזהות” של עואד ות’אבת (דובר צה”ל, 9 בינואר 2026)
-
- ב-12 בינואר, הודיע משרד הפנים של חמאס ברצועת עזה כי ראש מחלקת החקירות הפליליות במשטרת ח’אן יונס, “מקדם” מחמוד אחמד אלאסטל, בן 40, נהרג באזור אלמואצי מירי מכלי רכב חולף שבו היו מספר “סוכנים של הכיבוש”. בהודעת המשרד נאמר כי מדובר בהמשך למגמת הפגיעה באנשי מנגנוני הביטחון אחרי שבמהלך המלחמה ברצועת עזה נהרגו יותר מ-2,700 מאנשי המשרד, שמהווים כ-15% מכלל כוח האדם (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס ברצועה, 12 בינואר 2026). חסאם אלאסטל, מנהיג מיליציה הפועלת באזור קיזאן אלנג’אר במחוז ח’אן יונס, שנמצא תחת שליטת ישראל, נטל אחריות להתנקשות בראש מחלקת החקירות הפליליות בח’אן יונס. בסרטון שפורסם בחשבון הפייסבוק שלו, הוא טען כי ההתנקשות היא במסגרת “קמפיין נגד בכירי חמאס”. אלאסטל איים להמשיך ולתקוף את פעילי התנועה. הוא קרא למשפחות בח’אן יונס להתנער מבניהן המשתייכים לחמאס, והזהיר כי הם ייהרגו. הוא ציין כי הפעולה בוצעה מחוץ ל”קו הצהוב”, באזור המואצי בח’אן יונס, והצהיר כי “העתיד לבוא גדול יותר וההפתעות תהיינה רבות” (דף הפייסבוק של חסאם אלאסטל, 12 בינואר 2026). ההתאגדות הלאומית של השבטים, החמולות והמשפחות הפלסטיניות גינתה בחריפות את ההתנקשות וכינתה את זה “מעשה פחדני זה מהווה פגיעה בוטה בערכים הלאומיים, הדתיים והאנושיים, ומשקף התנהגות פלילית נחותה” (סוכנות שהאב, 12 בינואר 2026).

מחמוד אחמד אלאסטל (אלרסאלה, 12 בינואר 2026)
-
- ב-15 בינואר, בתגובה לירי לעבר כלי משוריין של צה”ל באזור רפיח, סוכל מחמד חאמד מוחמד חולי, ששימש מפקד מחלקת המבצעים של חמאס במחנות המרכז. צוין שהוא היווה דמות מפתח בחטיבה, ובין השאר הכווין מחבלים שביצעו פיגוע שבו אזרח ישראלי נרצח במחסום נחל עוז בפברואר 1995 והיה מעורב בהכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 17 בינואר 2026). “מקור פלסטיני” מסר כי מחמד אלחולי נהרג בתקיפה על ביתו בדיר אלבלח וכי הוא היה מהמפקדים הבולטים של הזרוע הצבאית של חמאס וניצל מניסיונות סיכול קודמים (אלג’זירה, 15 בינואר 2026). נמסר כי אלחולי, שכונה אבו פואד, עמד בראש היחידה האחראית על ביטחון הגבולות ברצועת עזה מטעם גדודי עז אלדין אלקסאם(ערוץ הטלגרם מחנה אלנציראת מבאשר, 15 בינואר 2026).

מימין: כרזה על מותו של אלחולי (דף הפייסבוק של אחיינו – ד”ר חאמד מאהר אלחולי, 15 בינואר 2026). משמאל: “תעודת הזהות של אלחולי (דובר צה”ל, 17 בינואר 2026)
-
- מלבד אלחולי, סוכלו בתקיפות התגובה גם אשרף עדנאן מוחמד חטיב, ששימש מפקד מערך הרקטות והטילים במרחב מחנות המרכז בגא”פ; וסעיד חאלד עלי עבד אלרחמן, ששימש אחראי הצליפה בגדוד דיר אלבלח של חמאס במחנות המרכז (דובר צה”ל, 17 בינואר 2026). כלי תקשורת פלסטיניים אישרו כי אשרף אלח’טיב, מפקד בזרוע הצבאית של הגא”פ נהרג בתקיפה במחנה הפליטים אלנציראת (סוכנות שהאב, 15 בינואר 2026).

“תעודות הזהות” של ח’טיב ועבד אלרחמן (דובר צה”ל, 17 בינואר 2026)
-
- ב-16 בינואר, פרסמו גדודי אלמג’האדין כרזה של הרוגי הארגון במהלך מערכת “מבול אלאקצא”, ובראשם מנהיגי הארגון אסעד עטיה אבו שריעה ועמר עטיה אבו שריעה. למחרת, פרסם הארגון גם כרזה עם שלושה פעילים שנהרגו מחוץ לרצועת עזה, בהם אחמד אלעקבי, בדואי-ישראלי תושב חורה שביצע את פיגוע הירי והדקירה בתחנה המרכזית בבאר שבע שבו נהרגה לוחמת משמר הגבול באוקטובר 2024 (ערוץ הטלגרם של גדודי אלמג’האדין, 17-16 בינואר 2026).

כרזות הבכירים ההרוגים (מימין) וכרזת ההרוגים בתוך ישראל וביהודה ושומרון
(ערוץ הטלגרם של גדודי אלמג’האדין, 17-16 בינואר 2026)
-
- ב-20 בינואר, אישרה הזרוע הצבאית של חמאס באופן רשמי את דבר מותו של מחמד עלי אבו חסין, המכונה אבו חסין, ששימש מפקד המודיעין הצבאי של חטיבת רפיח. הוא מת ב-13 בדצמבר 2025, כעשרה ימים אחרי שנפגע בתקיפה ישראלית באזור אלמואצי שבח’אן יונס בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש מצד חמאס. בסרטון שפרסמו גדודי עז אלדין אלקסאם, נאמר כי אבו חסין, שהיה בן 55, הצטרף לשורות הזרוע הצבאית בגיל צעיר. כמו כן, נראה אבו חסין מקריא את צוואתו ומתועד בין השאר עם מפקד חטיבת רפיח לשעבר, ראא’ד אלעטאר, שסוכל במבצע “צוק איתן” באוגוסט 2014, ומפקד חטיבת רפיח לשעבר, מחמד שבאנה, שסוכל במאי 2025 (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם,20 בינואר 2026).

מימין: הכרזה על מותו של אבו חסין. משמאל: אבו חסין מקריא את צוואתו
(ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 20 בינואר 2026)
-
- ב-21 בינואר, דווח כי כוחות צה״ל תקפו כלי רכב השייך לוועדה המצרית שפועלת ברצועת עזה בעת שתיעד פעילות סיוע וצילם מחנות באזור נצרים שבמרכז הרצועה. נמסר כי בתקיפה נהרגו “העיתונאים” עבד אלרַא’וף סעיד שעת׳, מחמד צלאח קשטה ואנס עבדאללה ע׳נים, אשר עבדו עם הוועדה המצרית ועם מספר כלי תקשורת (סוכנות קדס ומשרד ההסברה של ממשל חמאס ברצועה, 21 בינואר 2026). דובר הוועדה המצרית האשים כי השלושה היוו יעד לתקיפה “ציונית” ישירה” וציין כי הם ימשיכו בעבודה הומניטרית על אף הפגיעה בצוותים (ערוץ אלאקצא, 21 בינואר 2026). דובר צה”ל מסר בתגובה כי מספר חשודים הפעילו רחפן ששייך לחמאס באזור שמאיים על כוחות צה”ל וכי הם הותקפו באופן ממוקד בהתאם לשרשרת האישורים הנדרשת (דובר צה”ל, 21 בינואר 2026).

מימין לשמאל: ע’נים, שעת’ וקשטה (סוכנות קדס, 21 בינואר 2026)
-
- ב-30 בינואר, זוהו שמונה מחבלי חמאס שיצאו מתשתית תת-קרקעית במזרח רפיח. שלושה מהמחבלים סוכלו ומחבל נוסף, ששימש מפקד מרכזי בגדוד מזרח רפיח של הזרוע הצבאית של חמאס, נלכד (דובר צה”ל, 30 בינואר 2026). ע’סאן אלדהיני, שעומד בראש מיליציית “הכוחות העממיים” שפועלת ברפיח בחסות ישראל, הודיע כי המחלקה למאבק בטרור של המיליציה לכדה את אדהם עטאאללה אלעכר, שפיקד על פלוגה בזרוע הצבאית של חמאס וגם שירת כקצין במשטרת חמאס (דף הפייסבוק של הכוחות העממיים, 30 בינואר 2026).
- ב-31-30 בינואר, בתגובה להפרת הפסקת האש על ידי חמאס, הותקפו מפקדים ומחבלים מחמאס ומהגא”פ ברחבי רצועת עזה (דובר צה”ל, 31 בינואר 2026). משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס מסר כי בתקיפה על תחנת משטרת שיח’ רצ’ואן בעיר עזה נהרגו קציני המשטרה “מקדם” (מקביל לסגן אלוף) ראמי ריאצ’ אלמביצ’, “ראא’ד” (מקביל לרב סרן) מחמד מצטפא כלוב; “ראא’ד” נג’וד יוסף אלמדהון; “מלאזם” (סגן משנה) מחמוד מחמד שנאר; “מלאזם” ריאצ’ נאפד’ אלדלו (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים של חמאס, 31 בינואר 2026). כמו כן, נמסר כי בתקיפה נהרגה נג’וד אלמדהון, ששימשה מנהלת משטרת הנשים בתחנה (ערוץ הטלגרם אלבריג’ ניוז, 31 בינואר 2026). נמסר כי הרוג נוסף היה פעיל הזרוע הצבאית של חמאס, אסאמה שרים, בנו של תיסיר שרים, שעמד בראש מדור במטה ייצור אמצעי הלחימה של חמאס וסוכל ביולי 2025 (חשבון X של ג’סור ניוז, 31 בינואר 2026; ערוץ הטלגרם אלציאד, 31 בינואר 2026).
- גדודי השהיד אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע), הודיעה כי “הלוחם הגיבור”, חאזם רבחי חמאד אבו חדאיד, המכונה אבו אלנמר, נהרג בתקיפה במואצי ח’אן יונס ב-31 בינואר. נאמר כי הוא היה “אחד הגיבורים של יחידת הקומנדו” ו”מגן עז” של העם הפלסטיני והאומה הערבית וכי הוא “ייצג מודל של חבר מחויב ומתנגד, לא מתפשר”. עוד צוין כי הוא נולד באפריל 1986 למשפחה של “לוחמים שגידלו אותו על עקרונות המאבק והמהפכה” וכי הוא הצטרף לשורות חז”ע בשנת 2012 וכעבור שנתיים הצטרף גם לזרוע הצבאית והשתתף במערכת “הנאמנות לשהידים” (“צוק איתן”) בשנת 2014 ובמערכת “חרב ירושלים” (“שומר החומות”) בשנת 2021 ועד קרב 7 באוקטובר 2023 (ערוץ הטלגרם של גדודי השהיד אבו עלי מצטפא, 8 בפברואר 2026).

כרזת הזרוע הצבאית על מותו של אבו חדאיד (ערוץ הטלגרם של גדודי השהיד אבו עלי מצטפא, 8 בפברואר 2026)
- מלבד הסיכולים, נמסר במהלך ינואר 2026 על מותם של פעילים בכירים בנסיבות טבעיות:
- ב-16 בינואר, דווח על מותו ממחלה של “המפקד” אחמד פח’רי שביר, המכונה אבו ראתב, ששימש מפקד ההסברה הצבאית בחטיבת ח’אן יונס של הזרוע הצבאית של חמאס ואחד ממייסדי מערך ההסברה הצבאית (ערוץ הטלגרם של מחנה הפליטים ג’נין 24 שעות, 16 בינואר 2026).

כרזה על מותו של שביר (ערוץ האינסטגרם של אבו אסאמה 02, 17 בינואר 2026)
-
- ב-22 בינואר, הודיעו גדודי חללי אלאקצא על מותו של “השהיד מפקד השטח” רביע ג’האד חמד, המכונה אבו ג’האד, שהיה אחד המפקדים בחטיבת צפון הרצועה של ההתארגנות שמת “מוות טבעי” ב-15 בינואר 2026 (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 22 בינואר 2026).

כרזה על מותו של חמד (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 22 בינואר 2026)
-
- ב-24 בינואר, הודיעה חמאס על מותו של “המפקד האזרחי והמלומד האסלאמי”, ד”ר עטא אללה אבו אלסבח, המכונה אבו עלאא’, חבר הלשכה המדינית של התנועה, שמת בגיל 78. בהספד נאמר כי הוא היה שר לשעבר (שר התרבות ושר לענייני אסירים), מלומד, משורר וסופר וכי הוא הקדיש את חיו ל”מטרה הלאומית” ולהגנה על “הפרויקט הלאומי הפלסטיני” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 24 בינואר 2026).

אבו אלסבח (סוכנות קדס, 24 בינואר 2026)
שיגור רקטות
- במהלך ינואר 2026, לא בוצעו שיגורי רקטות לעבר שטח ישראל.
שיגור רקטות לשטח ישראל בחתך חודשי

שיגור רקטות לשטח ישראל בחתך שנתי

*הספירה בשנת 2024, החל מחודש מאי
פיגועים
- במהלך ינואר 2026, בוצע פיגוע אחד לעומת שישה פיגועים בחודש הקודם:
- פיגוע דקירה במחסום המנהרות: ב-28 בינואר, זיהו לוחמים של משמר הגבול חשוד פלסטיני שהגיע לכיוון מחסום המנהרות שמחבר בין גוש עציון לבין ירושלים. במהלך הבידוק, שלף החשוד סכין וניסה לאיים על אנשי הביטחון, אשר ירו בו והרגו אותו. לא היו נפגעים בקרב כוחות הביטחון הישראליים (דוברות המשטרה, 28 בינואר 2026). משרד הבריאות ברשות הפלסטינית מסר כי קצי מאהר חלאיקה, בן 28 מהעיירה אלשיוח’ שבצפון חברון, נהרג במחסום המנהרות (סוכנות קדס, 28 בינואר 2026). בהודעת אבל של חמאס, קיבל קצי מאהר חלאיקה את הכינוי “שהיד פלסטין”, ולא “השהיד המג’אהד” כפי שנכתב במקרים של מבצעי פיגועים. בכרזה נאמר כי הוא נהרג מ”מאש הכיבוש” במחסום המנהרות, “לכאורה במהלך ניסיון לבצע פיגוע דקירה” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 28 בינואר 2026).

כרזת חמאס על מותו של חלאיקה (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 28 בינואר 2026)
פיגועים משמעותיים בשנת 2026[3]

פיגועים משמעותיים בחתך רב שנתי

סיכול טרור
- במהלך ינואר 2026, המשיכו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות שוטפת לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במסגרתו גם בוצע מבצע של שבוע בשכונת ג’בל ג’והר בחברון. במהלך הפעילות השוטפת, סוכלו מחבלים שהשליכו אבנים ובקבוקי תבערה, וכן נעצרו מבוקשים וחשודים בפעילות טרור ובתכנון פיגועים, ונתפסו אמצעי לחימה, מטענים, ומחרטות, וכן כספים למימון פעילות טרור וכרזות הסתה. לוחם צה”ל נפצע באורח בינוני מירי בפעילות בשכם. כמו כן, כוחות הביטחון אטמו והרסו את בתיהם של מבצעי פיגועים וסיכלו ניסיונות הברחת אמל”ח בגבול ירדן (דובר צה”ל ותקשורת ישראליות, 31-1 בינואר 2026). להלן האירועים הבולטים:
- ב-1 בינואר, לוחמי צה”ל שהיו במארב בציר מרכזי ליד הכפר אללבן אלשרקיה ירו לעבר מחבלים שיידו לעברם אבנים. אחד המחבלים נהרג וזוהתה פגיעה בשניים נוספים (דובר צה”ל, 1 בינואר 2026). הרשות הכללית לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית עדכנה כי ח’טאב מחמד שרחאן צ’ראע’מה, בן 26 מאללבן אלשרקיה, נהרג מאש “הכיבוש” (סוכנות קדס, 1 בינואר 2026). חמאס פרסמה כרזת אבל על מותו של “שהיד פלסטין”, ח’טאב מחמד צ’ראע’מה (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 1 בינואר 2026).

כרזת חמאס על מותו של צ’ראע’מה (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 1 בינואר 2026)
-
- ב-16 בינואר, הגיעו כוחות צה”ל לכפר אלמע’יר שליד ראמאללה בעקבות דיווח על מחבלים שיידו אבנים לעבר אזרחים ישראלים וחסמו את ציר הגישה. עם הגעת הכוחות, בוצע ירי לעבר הלוחמים, אולם לא היו נפגעים. כמו כן, זוהו עשרות מחבלים שיידו אבנים ואחד מהם רץ עם סלע לעבר הלוחמים. הם ירו באוויר ולאחר מכן ירו לעבר המחבל והרגו אותו (דובר צה”ל, 16 בינואר 2026). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על מותו של מחמד סעד נעסאן, בן 14, בכפר אלמע’יר, צפונית-מזרחית לראמאללה (סוכנות קדס, 16 בינואר 2026). תנועת חמאס פרסמה כרזת אבל על מותו של “שהיד פלסטין”, מחמד נעסאן (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 16 בינואר 2026).

כרזת חמאס על מותו של נעסאן (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 1 בינואר 2026)
-
- ב-21 בינואר, נמסר כי כוחות הביטחון הישראליים עצרו בכפר שויכה את המחבל פאדי בהתי ששימש יצרן מטענים מרכזי בהתארגנות הטרור בטולכרם (דוברות המשטרה, דובר צה”ל ודוברות שב”כ, 21 בינואר 2026). כלי תקשורת פלסטיניים מסרו כי כוח צבאי מיוחד עצר את “הצעיר” פאדי ג’ערון בפשיטה בשכונת שויכה שבצפון טולכרם (סוכנות קדס, 17 בינואר 2026).
- ב-27 בינואר, זיהו כוחות צה”ל שפעלו בעיירה אלט’אהריה שליד חברון מחבל שהשליך בקבוק תבערה לעברם. הלוחמים ירו והרגו את המחבל. כמו כן, הכוחות ירו לעבר מחבל שיידה אבנים וזיהו פגיעה (דובר צה”ל, 28 בינואר 2026). משרד הבריאות ברשות הפלסטינית דיווח על מותו של מחמד ראג’ע נצראללה, בן 20, לאחר שנפגע מאש “הכיבוש” בעיירה אלט’אהריה, דרומית לחברון. נמסר כי הוא וצעיר נוסף נורו במהלך “פשיטה” על העיירה, וכי הוא נפגע מקליע בבטנו והובהל במצב אנוש לבית החולים, שם נקבע מותו (סוכנות שהאב, 27 בינואר 2026). חמאס פרסמה הודעת אבל על מותו של “שהיד פלסטין”, מחמד ראג’ע נצראללה (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 28 בינואר 2026).

כרזת האבל על מותו של נצראללה (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 28 בינואר 2026)
- במהלך ינואר 2026, סיכלו כוחות הביטחון פעילות טרור גם בשטחי מדינת ישראל:
- ב-8 בינואר הוגש כתב אישום נגד קטין בן 15, תושב הצפון, שנעצר על ידי שירות הביטחון הכללי (שב”כ) ומשטרת ישראל לאחר שעלה חשד כי עמד בקשר עם גורמי טרור. מהחקירה עלה כי הקטין נשבע אמונים לדאעש, ונמצאו ברשותו הוראות מפורטות לייצור חגורת נפץ. כמו כן, התברר כי במסגרת קשריו עם גורמים המזוהים עם הארגון בחו”ל, הוא פעל כדי להכין את עצמו לביצוע פיגוע. עוד עלה מהחקירה עלה עוד כי הקטין הביע הזדהות עם פיגועי עבר נגד מדינת ישראל, לצד ייחולים להשמדתה. בנוסף, נטל חלק בשיח קיצוני נגד בני דתות אחרות, לרבות נוצרים ומוסלמים שאינם שותפים להשקפת עולמו הקיצונית (ערוץ הטלגרם של דוברות משטרת ישראל, 8 בינואר 2026).
- במהלך ינואר 2026, המשיכו כוחות צה”ל לפעול נגד יעדי חזבאללה שזוהו בדרום לבנון, בניגוד להסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024, ונגד יכולות חזבאללה ומאמצי שיקום והתעצמות. התקיפות בוצעו מדרום לנהר הליטאני, על אף הודעת צבא לבנון על השלמת השלב הראשון בתוכנית מונופול המדינה על הנשק,[4] וכן מצפון לליטאני ובאלבקעא. במסגרת הפעילות, הותקפו מהאוויר מתחמי אימונים והכשרות של כוח אלרצ’ואן ושל פעילי חזבאללה, מחסני אמצעי לחימה מעל הקרקע ומתחתיה שרבים מהם הוסתרו באזורים אזרחיים, אתרים לייצור אמצעי לחימה, אתרי שיגור ומשגרים ותשתיות צבאיות נוספות, וכוחות קרקעיים השמידו מבנים ששימשו את חזבאללה ביישובים בקרבת הגבול. כמו כן, הותקפו תשתיות צבאיות של חמאס באזור צידון. בנוסף, נמסר על סיכול 19 פעילי חזבאללה, בהם פעילים שעסקו בשיקום תשתיות, פעיל שעמד בראש רשת הברחות של אמצעי לחימה, איש קשר בכפר יאנוח ואחראים במערך הארטילריה (דובר צה”ל, 31-1 בינואר 2026). בחשבונות ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת של חזבאללה פורסמו הודעות רשמיות על מותם של 16 פעילים של הארגון בתקיפות ישראליות, אחד מהם השתייך לארגון הבריאות האסלאמי של חזבאללה (ערוצי הטלגרם בלאע ודרום לבנון-צופה אל האויב וכלי תקשורת לבנוניים, 31-1 בינואר 2026):[5]
- רביע מחמד עלי ג’אבר, המכונה אלשיח’ ד’ו אלפקאר, מאלנבטיה, תושב יאטר.
- עלי חסין רזק, המכונה עלי פהד, מחולא. השתייך לארגון הבריאות האסלאמי של חזבאללה.
- עבאס חסין מחמוד, המכונה ג’ואד, מדיר כיפא.
- המהנדס מחמד וסים פקיה, המכונה מהדי, מכפר דונין.
- עו”ד חסין עבדי אלרצ’א חמזה, המכונה כמיל, מאלג’מיג’מה.
- עלאא’ חסין חוראני, המכונה ג’ואד עלי, מאלטירי, תושב בנעפול.
- מחמד עאדל אלצע’יר, המכונה אסאמה, מבנת ג’ביל.
- וליד חסין עליק, המכונה עלי, מזוטר אלשרקיה.
- מחמד באקר יוסף עואצ’ה, המכונה ג’עפר, מאלשרקיה.
- אלחאג’ אחמד חסין סלאמי, המכונה אבו עלי, מיאנוח, תושב אלבאזוריה.
- מחמד עלי זריק, המכונה אבו חסן, מאלח’יאם.
- ג’ואד רצין בסמא, המכונה אמיר, מאלבאזוריה.
- מחמד האדי אלחסיני, המכונה אבו זינב, מארזון.
- השיח’ עלי עבד אלחסן נור אלדין, המכונה אלשיח’ אמין, מג’ויא.
- סאמר עלאא’ חטיט, מאלדויר (לא פורסמה מודעת חזבאללה).
- אחמד עבד אלנבי רמצ’אן, מאלדויר, בעל אזרחות מצרית (לא פורסמה מודעת חזבאללה).
- חסין אחמד אלמארדינה, המכונה שאא’ר, מאלשעיתיה.
- מחמד אחמד יוסף, המכונה פטרס, מריאק שבאלבקעא, תושב צדיקין.
- אחמד חסן פקיה, המכונה צאדק, מרב ת’לאת’ין.

תמונות המסוכלים בלבנון
(ערוצי הטלגרם בלאע’ ודרום לבנון-צופה אל האויב וכלי תקשורת לבנוניים, 31-1 בינואר 2026)

טרור מסוריה
- כלי תקשורת סוריים דיווחו על “חדירות” של “כוחות הכיבוש הישראליים” לכפרים במרחבים הכפריים של מחוזות אלקניטרה ודרעא, על הקמת מחסומים ועל מעצר תושבים, וכן על מספר אירועים של ירי ארטילרי באזורים שונים בדרום סוריה (סוכנות סאנא, סוכנות הידיעות הסורית ומרכז המעקב הסורי, 31-1 בינואר 2026).
- במהלך ינואר 2026, נמנעו החות’ים מלבצע תקיפות נגד שטח ישראל או נגד כלי שיט, בהתאם למדיניות שלהם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025. עם זאת, בכירי השלטון החות’י המשיכו לאיים בחידוש התקיפות אם יהיו “הפרות” ישראליות של הפסקת האש או תתחדש הלחימה בין ישראל לבין חמאס. בנוסף, הם איימו לתקוף את ישראל בתגובה לפעילות צה”ל נגד חזבאללה ואיימו לפעול נגד יעדים ישראליים בתגובה להכרה בעצמאות סומלילנד.[6] לצד זאת, החות’ים גם איימו לחדש את הפעילות ההתקפית שלהם נגד כלי שיט אם ארה”ב תבצע תקיפות נגד איראן.[7]
- ב-27 בינואר, חשף שירות הביטחון של אזרבייג’אן כי שלושה חשודים אזרחי המדינה נעצרו בחשד שתכננו פיגוע טרור נגד שגרירות זרה בבאקו בשל “עוינות דתית”. לפי ההודעה, החשודים – גולייב אילגר אילהם אוגלו, בן 26, המכונה אבו זר אלמהאג’ר; פירייב אמין אלשאד אוגלו, בן 20, המכונה עבדו רשיד; ועליזאדה אלווין סנאן אוגלו, בן 20, המכונה עבדו רחמן אלאזרי – יצרו קשרים פליליים עם שלוחת ח’ראסאן של דאעש, שפעילה במרכז אסיה, והשיגו אמצעים שנועדו לשמש ככלי נשק לצורך ביצוע הפיגוע, אולם הם נעצרו על ידי סוכני הביטחון בקרבת השגרירות (אתר שירות הביטחון האזרי, 27 בינואר 2026). בכלי תקשורת ישראליים נחשף כי הפיגוע תוכנן להתבצע נגד שגרירות ישראל בבאקו וכי המעצר בוצע לפני חודשים אחדים (תקשורת ישראלית, 27 בינואר 2026).
[1] הסיכום החודשי משמש כמסד נתונים של פעילות הטרור נגד מדינת ישראל בזירות השונות. מסמך זה משלים ומסכם את הנתונים שהופיעו בסקירות השבועיות של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון"; "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני"; "מבט לאיראן ולציר השיעי".
[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-22 בינואר 2026: "ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה – קווים לדמותה".
[3] "פיגועים משמעותיים" מוגדרים על-ידי מרכז המידע כפיגועי ירי, דקירה, דריסה והטמנת מטענים או פיגועים משולבים. לא נכללים בהם יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה. הנתונים גם אינם כוללים אירועי ירי ומטענים נגד כוחות צה"ל בעת פעילות סיכול ומנע ביהודה ושומרון.
[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-12 בינואר 2026: "הודעת צבא לבנון על השלמת השלב הראשון בתוכנית פירוק נשק חזבאללה ועמדות גורמי הכוח במדינה".
[5] להרחבה על פעילות צה"ל נגד הפרות חזבאללה, ראו את הפרסומים השבועיים של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון".
[6] להרחבה, ראו את הפרסום השבועי של מרכז המידע: "מבט לאיראן ולציר השיעי".
[7] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 בפברואר 2026: "איומי ארגוני ‘ציר ההתנגדות’ על רקע המתיחות בין ארה”ב ואיראן".