מבט חודשי לטרור – אפריל 2026

חזבאללה^[2]

• במהלך אפריל 2026, המשיך חזבאללה בתקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל. מ-1 באפריל ועד הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון שנכנסה לתוקף בלילה שבין 16-17 באפריל, פרסם הארגון 692 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) ורחפני נפץ, רקטות וטילים “איכותיים ומדויקים” (ללא ציון סוג הרקטות והטילים), טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים ואש נגד מטוסים (נ”מ), לצד חילופי אש נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. ב-8 באפריל, לא קיבל חזבאללה אחריות על תקיפות בשל הפסקת האש בין איראן לבין ארה”ב, אולם חידש למחרת את התקיפות לאחר שישראל וארה”ב הבהירו כי הפסקת האש אינה תקפה ללבנון. (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 17-1 באפריל 2026). יודגש כי לחלק ניכר מההודעות אין אימות רשמי מדובר צה”ל או אישוש בשטח, כדוגמת טענות לירי לעומק ישראל.
• לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, עצר חזבאללה את התקיפות. עם זאת, הוא חידש אותן ב-19 באפריל בטענה לתגובה על “הפרות” ישראל בשל המשך התקיפות. מאז תחילת הפסקת האש, פרסם הארגון 47 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות רחפני נפץ (26 מההודעות) וכטב”מים, פגזי ארטילריה, מטחי רקטות, “נשק מתאים”, מטעני חבלה ואש נגד מטוסים. מרבית התקיפות כוונו נגד כוחות צה”ל וכטב”מים ישראליים בדרום לבנון, אולם בוצעו גם שיגורי רקטות לעבר יישובים ישראליים בקרבת הגבול (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 30-19 באפריל 2026).

• עד תחילת הפסקת האש, צה”ל תקף מהאוויר ומהקרקע אלפי יעדי טרור ברחבי לבנון, ובעיקר בדרום לבנון, באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, בהם מפקדים ופעילים של חזבאללה, מפקדות, מחסני אמצעי לחימה, עמדות שיגור ומשגרים, נכסים פיננסיים ובהם מבנים של אגודת אלקרצ’ אלחסן ותחנות דלק של חברת אלאמאנה, גשרים מעל הליטאני ששימשו את חזבאללה להעברת אמצעי לחימה ולוחמים, ותשתיות טרור נוספות. כוחות צה”ל גם ביצעו פעילות קרקעית נרחבת בדרום לבנון ופשיטות ממוקדות לביסוס מרחב ההגנה הקדמי במטרה לסכל את פעילות חזבאללה בקרבת הגבול עם ישראל ולהרחיק את יכולות הירי של הארגון לעבר יישובי צפון ישראל. לאחר הפסקת האש, המשיכו כוחות צה”ל המשיכו לשהות בתחומי קו ההגנה הקדמי בדרום לבנון (“הקו הצהוב”), איתרו והשמידו תשתיות טרור ואמצעי לחימה שחלקם הוסתרו במבנים אזרחיים, וסיכלו מחבלים שהתקרבו לעבר הכוחות או ניסו לפגוע בהם. במסגרת הפעילות, הושמד באזור קנטרה תוואי תת-קרקעי ענק, שנבנה בסיוע איראני והגיע לאורך של כשני ק”מ ולעומק של כ-25 מטר בבטן האדמה ואשר כלל שלושים פירים, חדרי שהייה מאובזרים ואמצעי לחימה רבים שנועד לשמש את כוח רצ’ואן. בנוסף, הותקפו משגרים, מבנים צבאיים ותשתיות טרור של חזבאללה גם מחוץ לתחומי “הקו הצהוב” בדרום לבנון ובאלבקעא בתגובה להפרות הפסקת האש. שבעה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בדרום לבנון, ארבעה מתוכם לאחר הפסקת האש, וכן נהרג אזרח ישראלי שעבד עם צה”ל בדרום לבנון (דובר צה”ל, 30-1 באפריל 2026).

     
מימין: אילוסטרציה של המתחם התת-קרקעי. משמאל: אחד מחדרי השהייה (דובר צה”ל, 28 באפריל 2026)

• במהלך אפריל 2026, חזבאללה המשיך להימנע מלפרסם בערוצים הרשמיים שלו (כלי תקשורת ורשתות חברתיות) את שמותיהם ותפקידיהם של בכירים ופעילים בארגון שנהרגו בתקיפות צה”ל. לצד זאת, בחשבונות ברשתות החברתיות, בהם חשבונות בלתי רשמיים המזוהים עם חזבאללה, הופיעו תמונותיהם ושמותיהם של יותר מאלף מפקדים בדרגים שונים ופעילים ביחידות השונות, ובכלל זה בכוח רצ’ואן, כאשר חלק מהמודעות היו רשמיות עם סמל חזבאללה, במיוחד לאחר הפסקת האש (דוגמאות בולטות: חשבון X שלQalaat al Mudiq , ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, דף הפייסבוק דרום לבנון, 30-1 באפריל 2026). להלן הסיכולים הבולטים (דובר צה”ל, 30-1 באפריל 2026):
  • ב-8 באפריל, ביצע צה”ל את המתקפה הגדולה ביותר נגד יעדי חזבאללה מאז תחילת המערכה, במסגרתה הותקפו במקביל, בתוך דקות ספורות, כמאה מפקדות ותשתיות צבאיות בדרום לבנון, באלבקעא ובבירות. לפי צה”ל, במתקפה סוכלו לפחות 250 מפקדים ופעילים של חזבאללה, בהם חסן מצטפא נאצר, ששימש מפקד מטה הסיוע הלוגיסטי בחזבאללה והיה בין השאר אחראי על הברחת ואחסנת אמצעי לחימה בלבנון ומילא תפקיד מרכזי בניסיונות השיקום של הארגון; אבו מחמד חביב, ששימש סגן מפקד כוח הטילאות של חזבאללה, והיה אחראי לשיגור טילים לעבר מדינת ישראל ולהובלת תהליכי התעצמות של יחידת הטילים; עלי קאסם, אבו עלי עבאס ועלי חג’אזי, אשר שימשו מפקדים בכירים ביחידת המודיעין של חזבאללה, האחראית על בניית תמונת מודיעין במדינת ישראל; עלי ג’מיל מוסא, ששימש אחראי הארטילריה של יחידת בדר; ועלי מחמד סביתי, ששימש אחראי הארטילריה ביחידת אקלים (דובר צה”ל, 13 באפריל 2026); דווח כי “המפקד הג’האדי הגדול”, חאג’ חסין והיב יאסין, המכונה אלחאג’ אבו מחמד חביב ממג’דל סלם, היה אחד “מאבירי הדור הראשון” של חזבאללה וכי הוא הוביל קרבות בסוריה לצד מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני, כולל בקרב אלקציר בשנת 2013, ושימש איש קשר מבצעי בין היועצים האיראניים לבין יחידות העילית של חזבאללה (ג’נוביה וערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 12 באפריל 2026). כמו כן, נמסר על מותו של “המפקד הג’האדי הגדול”, חסן מצטפא נאצר, המכונה חסן מצטפא אלאשקר, מאזור צידון (ג’נוביה וערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 9 באפריל 2026). עם זאת, לא  צוינו תפקידיהם בעת שסוכלו.

     
מימין: כרזה על מותו של נאצר (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 9 באפריל 2026). משמאל: נאצר עם מזכ”ל חזבאללה המיועד, האשם צפי אלדין, שסוכל באוקטובר 2024 (חשבון X של איראן החופשית, 9 באפריל 2026)

• • ב-8 באפריל, סוכל בתקיפה בבירות עלי יוסף חרשי, אחיינו של מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אשר שימש כמזכירו האישי וכיועץ קרוב. צוין כי חרשי מילא חלק מרכזי בניהול לשכת קאסם ובאבטחתו (דובר צה”ל, 9 באפריל 2026). בחשבונות המזוהים עם חזבאללה ברשתות החברתיות נמסר על מותו של פצ’ל עבאס נג’ם, המכונה אבו עבאס, שצוין כי הוא שימש מאבטח של נעים קאסם (ג’נוביה וערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 8 באפריל 2026). חבר המועצה הפוליטית של חזבאללה, ופיק צפא, טען כי ישראל לא סיכלה את מזכירו האישי של קאסם, אולם לא פסל את האפשרות שאחד מקרובי משפחתו של מזכ”ל חזבאללה אכן נהרג (סוכנות אי-פי, 14 באפריל 2026).

    
מימין: נג’ם עם נעים קאסם (אתר נבצ’, 9 באפריל 2026).
משמאל: כרזה על מותו של נג’ם (ג’נוביה, 8 באפריל 2026)

• • ב-8 באפריל, סוכל בתקיפה בצידון שיח’ צאדק אלנאבלסי, איש דת בכיר בחזבאללה ואחיו של מחמד עפיף אלנבלסי, ששימש אחראי התקשורת של הארגון וסוכל בנובמבר 2024. אלנאבלסי קיבל את הטורבן הלבן, המסמל איש דת, מידיו של מזכ”ל חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה, בשנת 2003. לאורך השנים, הוא פרסם מאמרים רבים בכלי תקשורת לבנוניים וערביים וברשתות החברתיות והופיע בתוכניות ראיונות, על אף שניסה להצניע את קשריו לחזבאללה. בפוסט האחרון שפרסם, דקות לפני הסיכול, הוא כתב: “הבלבול ברור, מ”הקוסם הגדול” טראמפ ועד נתניהו, כל הדרך עד מצב העניינים הכנוע בלבנון” כאשר הוא תייג את הנשיא ג’וזף עון ואת ראש הממשלה נואף סלאם (אלנהאר ואלמרכזיה, 8 באפריל 2026).

• • ב-8 באפריל, סוכל בתקיפה בצידון מאהר קאסם חמדאן, שפיקד על “הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי”^[3] בשבעא שבדרום לבנון. צוין כי חמדאן היה האחראי על גיוס מחבלים, אספקת אמצעי לחימה ותקצוב הפלוגות הלבנוניות בשבעא. בתקיפה סוכלו עוד שבעה פעילי טרור שנמלטו משבעא לאזור צידון (דובר צה”ל, 9 באפריל 2026); דווח כי יחד עם מאהר קאסם חמדאן סוכלו בתקיפה בצידון גם עלי מאהר חמדאן, מצטפא מאהר חמדאן, ח’אלד מחמד נציף, האדי עלי נציף, מחמד עלי נציף, אסמאעיל מחמד נציף ורעד וסים פראשה (ערוץ האינסטגרם של יא צור, 8 באפריל 2026).

     
מימין: “תעודת הזהות” של חמדאן (דובר צה”ל, 9 באפריל 2026).
משמאל: חמדאן (מימין) ושבעת המסוכלים הנוספים (חשבון X של עבדאללה ג’עפר, 8 באפריל 2026)

• • ב-16 באפריל, עד כניסתה לתוקף של הפסקת האש בחצות, סיכל צה”ל לפחות 150 פעילי חזבאללה ותקף יותר מ-300 תשתיות צבאיות של הארגון. בין המסוכלים היה עלי רצ’א עבאס, שלפי צה”ל שימש כמפקד גזרת בנת ג’ביל וגם היה מעורב בקידום פעילות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל במשך שנים (דובר צה”ל, 19 באפריל 2026); בחשבונות המזוהים עם חזבאללה ברשתות החברתיות פורסמה כרזה על מותו של “המפקד הג’האדי הגדול”, עלי רצ’א עבאס, המכונה אלחאג’ אבו חסין באריש, אולם לא צוין מה היה תפקידו (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 19 באפריל 2026). דווח כי עבאס, בן 62 מהעיירה באריש שבאזור צור, השתייך לחזבאללה במשך יותר מארבעים שנה ומונה למפקד כוח רצ’ואן לאחר סיכול אבראהים עקיל, ראש מערך המבצעים של חזבאללה, בספטמבר 2024.^[4] עוד נטען כי הוא עבר אימונים צבאיים באיראן ונחשב מומחה בתחום לוחמת הגרילה, וכי הוא היה ניצל מסיכולים ישראליים מספר פעמים בעבר (ג’נוביה ואלחדת’, 19 באפריל 2026). לצד זאת, דווח בחשבונות המזוהים עם חזבאללה על מותו של “המפקד” עלי מצבאח ג’אבר, המכונה אבו האדי, שצוין כי הוא שימש מפקד גזרת בנת ג’ביל (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 19 באפריל 2026).

     
מימין: כרזה על מותו של “המפקד הגדול” עבאס. משמאל: כרזה על מותו של ג’אבר
(ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 19 באפריל 2026)

• • בערוצים המזוהים עם חזבאללה ברשתות החברתיות פורסמו כרזות של מותם של מפקדים בכירים נוספים בחזבאללה, שגם זכו לתואר “המפקד הג’האדי הבכיר”: עלי אחמד מלחם, המכונה אלחאג’ מרתצ’א (ערץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 20 באפריל 2026); מחמד כאמל מהדי, המכונה אלחאג’ אבו עלי מהדי (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 21 באפריל 2026). לא נמסר מתי הם סוכלו ולא צוינו תפקידיהם.

     
מימין: הכרזה על מותו של מלחם. משמאל: הכרזה על מותו של מהדי
(ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 20-21 באפריל 2026)

• במהלך אפריל 2026, דווח על מותם של אזרחים זרים שנהרגו בלחימה לצד חזבאללה:
  • ב-1 באפריל, נמסר על מותו של אבראהים חסן אלמביריכ, במקור מאלקטיף שבסעודיה, אשר נהרג לצד “אחיו הלבנונים” בדרום לבנון ב-30 במרץ (חשבון X של החדשות האיראניות בערבית, 1 באפריל 2026; דף הפייסבוק של עדלון מדיה, 2 באפריל 2026).

• • ב-16 באפריל, נמסר על מותו של שיח’ עלי אלמאחוזי אלבחראני בעימותים בבנת ג’ביל שדרום לבנון, האזרח הבחריני הראשון שנהרג בלחימה לצד חזבאללה (חשבון X של סוכנות הידיעות של צור, 16 באפריל 2026). אתר חדשות המזוהה עם השיעים ניצל את מותו של אלבחראני כדי לתקוף את השלטון הבחריני על הנורמליזציה עם ישראל: “מות הקדושים של הבחריני הראשון השיב את האמונה של העם הבחריני ואת אימוץ ההתנגדות בפלסטין ובלבנון, תומך בכך ומאמץ זאת, בלי קשר כיצד השליטים קשרו קשר נגדה” (חשבון X של בחרין מירור, 27 באפריל 2026).

• • ב-26 באפריל, נמסר כי העיראקי עלי שהיד מטר אלזיאדי נהרג “לצד אחיו הלבנונים” מחזבאללה בכפר יחמר שבדרום לבנון. לפי הדיווחים, מטר, במקור מאלדיואניה שבעיראק אשר התגורר בכפר ג’וז שבדרום לבנון, היה מפקד באלחשד אלשעבי, ארגון הגג של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק (דף הפייסבוק של סוכנות הידיעות של צור, 26 באפריל 2026; חשבון X של טארק אבו זינב, 27 באפריל 2026). גם בחשבון של אלחשד אלשעבי נמסר על מותו של עלי שהיד מטר אלג’אברי (בן אלדיואניה) (חשבון X של קבוצת הדרושים של אלחשד אלשעבי, 26 באפריל 2026).

דיוויזיית האמאם חסין^[5]

• ב-5 באפריל, בוצעה תקיפה נגד מפקדה ראשית שעוסקת בניהול האש של הדיוויזיה, במסגרתה סוכל כמאל מלחם, ששימש אחראי הארטילריה של הדיוויזיה. במסגרת תפקידו, מלחם ניהל וקידם שיגורים ארטילריים לעבר שטח מדינת ישראל ולעבר כוחות צה”ל בדרום לבנון. כמו כן, הוא עסק ברכש אמצעי לחימה וגם תפקד כראש הלשכה של מפקד הדיוויזיה, יחיא חסין (דובר צה”ל, 6 באפריל 2026). נטען כי “השהיד המפקד” כמאל מלחם מלחם, המכונה כמיל, עמד מאחורי שיגור טיל שיוט ששוגר ב-5 באפריל ונועד לפגוע בספינת קרב ישראלית (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 6 באפריל 2026). לפי הדיווחים, הטיל פגע במשחתת בריטית (אלחדת’, 5 באפריל 2026).

     
מימין: מלחם (דף הפייסבוק יא ג’נוב 2, 6 באפריל 2026). משמאל: כרזה המייחסת למלחם את שיגור טיל השיוט (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 6 באפריל 2026)

תנועת אמל

• במהלך מרץ 2026, הודיעה אמל על מותם של לפחות 55 מפעילי התנועה בתקיפות צה”ל, בהם חובשים ופעילים בתנועת הצופים שלה וכן נשים וילדים שהשתייכו לתנועה. לגבי עשרה מהפעילים נאמר כי הם היו “לוחמי ג’האד”, בהם מחמד אחמד צ’יא, בן שמונים. שישה מבין “לוחמי הג’האד” נהרגו בעיירה תפאתא ב-11 באפריל. הרוג נוסף שכונה “לוחם ג’האד” היה עבד אלחלים אלשיח’ מחסן קבלאן, חבר המועצה המייעצת של אמל שבעבר ניהל את המועצה האסלאמית השיעית העליונה ועמד בראש השירותים המרכזיים של התנועה (ערוץ  הטלגרם של תנועת אמל וחשבון X של לשכת ההסברה המרכזית של אמל, 30-1 באפריל 2026).

הרוגים פלסטינים

חמאס

• ב-27 באפריל, הודיעו גדודי עז אלדין אלקסאם על מותם של אבראהים ח’לאילי וחד’יפה ע’נאימה ממחנה הפליטים הפלסטיני שאתילא במהלך הקרבות בדרום לבנון, תוך “הגנה על העמים הלבנוני והפלסטיני” (סוכנות קדס וערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 27 באפריל 2026).

החזית העממית לשחרור פלסטין

• ב-18 באפריל, הודיעה החזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע) על מותו של “הלוחם הגיבור”, בלאל מצטפא עטור, המכונה אבו אנס, שנהרג בעת שביצע את “משימתו הקרבית בהגנה על אחדות הגורל ושדה הקרב עבור העם הפלסטיני והעם הלבנוני”. צוין כי הוא הצטרף לארגון בגיל צעיר מתוך אמונה כי “מאבק מתמשך היה הדרך היחידה להשיג את הזכויות המדוכאות” (ערוץ הטלגרם של חז”ע, 18 באפריל 2026). דווח כי עטור נהרג בדרום לבנון וכי הוא ההרוג הראשון במערכה ממחנה הפליטים אלג’ליל (ויפיל) שבאלבקעא (פורטל הפליטים הפלסטינים, 20 באפריל 2026).

• ב-18 באפריל, הודיעה חז”ע על מותה של “החברה האקדמאית, ההיסטורית והחברתית”, ד”ר מהא אבו ח’ליל, ילידת העיירה אלקלילה שבאזור צור בת 80, אשר נהרגה בתקיפה ישראלית עיר צור ב-17 באפריל, דקות לפני תחילת הפסקת האש. בהודעה נאמר כי היא הייתה “מודל לאשת מאבק ששילבה מחשבה, מחויבות לאומית, עבודה סוציאלית וחינוכית”, וכי היא הייתה מעורבת בשלבים מוקדמים של “המאבק למען המטרה הפלסטינית” (ערוץ הטלגרם של חז”ע, 18 באפריל 2026). אבו ח’ליל השתתפה בניסיון חטיפת מטוס אל על שעצר בנמל התעופה הבינלאומי של אתונה בדצמבר 1969 בדרכו מישראל לאיטליה. הפיגוע סוכל כאשר התגלו רימוני יד ברשותו של אחד מחברי החוליה והיא נעצרה עם שני שותפיה. הם שוחררו באוגוסט 1970 עם ארבעה מחבלים נוספים שהוחזקו ביוון לאחר שמחבלים פלסטינים חטפו מטוס נוסעים יווני (אלאח’באר, 21 באפריל 2026; מרכז התקשורת הפלסטיני, 22 באפריל 2026).

     
מימין: כרזת חז”ע על מותה של אבו ח’ליל (ערוץ הטלגרם של חז”ע, 18 באפריל 2026).
משמאל: אבו ח’ליל עם מייסד חז”ע, ג’ורג’ חבש (אלאח’באר, 21 באפריל 2026)

הרוגים פלסטינים נוספים

• ב-5 באפריל, נמסר על מותו של ח’אלד עלי אלחסן, תושב מחנה הפליטים הפלסטיני אלרשידיה, שנהרג לאחר שהאופנוע שלו הותקף בדרך צור-אלרשידיה (ערוץ האינסטגרם של יא צור, 5 באפריל 2026); ב-15 באפריל, דווח כי הנער אחמד מחמד טה, תושב מחנה הפליטים הפלסטיני אלבץ שבדרום לבנון, נהרג כשהותקף בעיר צור, בעת שרכב על האופנוע שלו כדי להביא “משלוח מזון” (חשבון X של פורטל הפליטים הפלסטינים, 15 באפריל 2026); ב-20 באפריל, חולצו גופותיהם של סלים אלמע’רבי ומחמד אלג’מל, תושבי מחנה הפליטים אלבץ, מתוך מכונית שנפגעה במהלך תקיפה ישראלית שהרסה את גשר אלקאסמיה מעל נהר הליטאני, ארבעה ימים קודם לכן (ערוץ האינסטגרם של יא צור, 20 באפריל 2026).

     
כרזות על מותם של אלג’מל (מימין) ואלמע’רבי (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 20 באפריל 2026)

• ב-28 באפריל, הודיעו פלגי “ההתנגדות” הפלסטיניים בלבנון על מותו של “הלוחם” אימן עאטף דח’לול, המכונה אבו חד’יפה, יליד 1996 ממחנה הפליטים הפלסטיני ברג’ אלשמאלי, בן למשפחת פליטים מהכפר אלנעאמה באצבע הגליל שננטש בשנת 1948. נמסר כי דח’לול נהרג “על הדרך לפלסטין, בשל התוקפנות הציונית על לבנון”, וכי הוא היווה מודל של לוחם המחויב לסוגיות בני עמו, נאחז בזהותו הלאומית ובצדק למטרה הפלסטינית”. הפלגים הדגישו כי “דגל ההתנגדות יונף עד שהכיבוש יובס” (סוכנות שהאב, 28 באפריל 2026).

המפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית

• במהלך אפריל 2026, הודיעה המפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית^[6] על מותם של שני פעילים:
  • “השהיד החבר”, מחמד עלי חמוד, שנהרג כתוצאה “מהתוקפנות היהודית” על העיירה תפאחתא ב-11 באפריל. נמסר כי הוא הצטרף למפלגה במרץ 2008. המפלגה הדגישה כי “נמשיך בפרויקט ההתנגדות שלנו עד לשחרור כל האדמות הכבושות שלנו” (אתר המפלגה, 11 באפריל 2026).
  • “השהיד החבר”, סלים עבד אלחסין מראד, שנהרג כתוצאה “מהתוקפנות היהודית בעת שניצב לצד בני העיירה שלו חבוש” שבדרום לבנון ב-16 באפריל. נמסר כי הוא היה חבר המפלגה מאז ינואר 1976. המפלגה הדגישה: “נמשיך בפרויקט ההתנגדות שלנו עד לשחרור כל האדמות הכבושות שלנו” (חשבון X של המפלגה, 16 באפריל 2026).

     
מימין: כרזת המפלה על מותו של חמוד (אתר המפלגה, 11 באפריל 2026).
משמאל: הכרזה על מותו של מראד (חשבון X של המפלגה, 16 באפריל 2026)

פעילות כוחות הביטחון הישראליים

• במהלך אפריל 2026, המשיכו כוחות צה”ל בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” (השטח בשליטת צה”ל) ברצועת עזה, בהתאם להסכם הפסקת האש. הכוחות סיכלו מחבלים שחצו את “הקו הצהוב” או היוו איום וכן ביצעו תקיפות וסיכולים באזורים שונים ברצועה לאחר זיהוי כוונות לביצוע פיגועים. במסגרת הפעילות, הושמדו אמצעי לחימה ומנהרות ותוואים תת-קרקעיים שאותרו בתחומי “הקו הצהוב”. להלן הסיכולים הבולטים (דובר צה”ל, 30-1 באפריל 2026):
  • ב-4 באפריל, סוכל בתקיפה במרכז רצועת עזה עלי אחמד עלי עמארין, פעיל חמאס שעסק בהברחות אמצעי לחימה. צוין כי הוא פעל לאספקת אמצעי לחימה רבים ששימשו את חמאס להוצאה לפועל של פעולות טרור ברחבי הרצועה (דובר צה”ל, 6 באפריל 2026). דווח כי עלי אחמד אלעמארין, בן 36, נהרג בתקיפה ישראלית על כלי רכב בכביש צלאח אלדין, בקרבת הכניסה למחנה הפליטים אלמע’אזי שבמרכז הרצועה (חשבון X של Qadeyah1 וערוץ הטלגרם של דף החדשות אלנציראת, 4 באפריל 2026).

• • ב-5 באפריל, סוכל עבד אלרחמן עמאר חסן אלחצ’רי, פעיל גא”פ שפעל לקידום פיגוע נגד כוחות צה״ל הפועלים בצפון הרצועה. עוד צוין כי השתתף בפשיטה לקיבוץ ניר עוז במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. יחד עמו, סוכלו שלושה פעילי חמאס (דובר צה”ל, 9 באפריל 2026). דווח כי עבד אלרחמן אלחצ’רי נהרג בתקיפה נגד “קבוצת תושבים” בקרבת מועדון אלג’זירה במערב העיר עזה (ערוץ הטלגרם של העיתונאי יאסין קדיח, 5 באפריל 2026). נמסר כי “המפקד השהיד”, עבד אלרחמן עאמר אלחצ’ריף, ששימש מפקד הגדוד הדרומי של הזרוע הצבאית של הגא”פ בשכונת אלשג’אעיה בעיר עזה, נהרג בתקיפה אווירית במרכז העיר (ערוץ הטלגרם אלציאד, 5 באפריל 2026). הזרוע הצבאית של הגא”פ אישרה את מותו של “מפקד השטח”, עבד אלרחמן עאמר חסן אלחצ’רי מחטיבת עזה (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 23 באפריל 2026).

     
מימין: “תעודת הזהות” של אלחצ’רי (בהודעת צה”ל נכתב “חודרי”) (דובר צה”ל, 9 באפריל 2026).
משמאל: אלחצ’רי (ערוץ הטלגרם אלציאד, 5 באפריל 2026)

• • ב-6 באפריל, סוכל בתקיפה בצפון רצועת עזה, מחמד דואד, מומחה בתחום ההנדסה וייצור מטענים בחמאס. צוין כי הוא בעל ידע מרכזי בייצור ובהוצאה לפועל של פעילות טרור והיווה איום ממשי על כוחות צה”ל. כמו כן, הוא הוביל וקידם במהלך המלחמה עשרות פעולות טרור נגד כוחות צה”ל (דובר צה”ל, 8 באפריל 2026). דווח כי “הצעיר” מחמד דאוד נהרג כאשר כטב”ם ישראלי תקף קבוצת תושבים בשכונת אלשיח’ רצ’ואן שבצפון העיר עזה (אלקדס, 6 באפריל 2026).
  • ב-6 באפריל, הותקפו מחבלי חמאס חמושים שזוהו מתקרבים ל”קו הצהוב” במטרה לבצע פיגועים נגד כוחות צה”ל במרכז רצועת עזה. בין המסוכלים היה יוסף אבראהים מחמד בשיתי, שהיה חלק מחוליית המחבלים שאחראית לתקרית שבה נהרגו 21 לוחמי צה”ל במחנה הפליטים אלמע’אזי בינואר 2024, כאשר נורו טילים נגד טנקים לעבר מבנים שבהם שהו ולעבר טנק ששהה בסמוך. בתקיפה שבה סוכל בשיתי נהרגו מחבלי חמאס נוספים, בהם מוסא מחמד עלי עאידי, פעיל הזרוע הצבאית וקצין במשטרת חמאס; פעיל הנח’בה, עבדאללה ג’האד עבד אלמג’יד אבו מעילק; שאדי סעד אלדין מחמד אבו עיאש, מפקד חולייה בחמאס (דובר צה”ל, 13 באפריל 2026). דווח על חילופי אש ועימותים בין חמושי חמאס ותושבי מחנה הפליטים אלמע’אזי לבין פעילי מיליציה שזוכה לתמיכת ישראל שניסו לחדור לבתי אזרחים ולבית ספר של אונר”א שבו שהו עקורים. במהלך התקרית, נהרגו לפחות עשרה פלסטינים ונפצעו 44 נוספים. עדי ראייה טענו כי הקבוצה החמושה קיבלה חיפוי מאש ישראלית ומרחפנים, שסייעו לה לסגת (אלג’זירה.נט, 8 באפריל 2026). בין ההרוגים הופיעו שמותיהם של מוסא מחמד עלי אלעאידי, עבדאללה ג’האד עבד אלמג’יד אב מעילק, שאדי סעד אלדין מחמוד אבו עיאש, יוסף עבד אלמטלב אבו שחאדה, יוסף אבראהים מחמד אלבשיתי, פארס מחמד סלמאן אבו חיאב, מחמד צבחי מצטפא ערפה ונאזכ עבד אלעזיז אסמאעיל אבו שמאלה (סוכנות שהאב, 6 באפריל 2026). ע’סאן אלדהיני, שעומד בראש מיליציית “הכוחות העממיים”, מסר כי “כוחות העם במחוזות המרכז” הרגו את מוסא אלעאידי, מפקד יחידת “סהם” של חמאס, ושישה מפעילי היחידה בתקיפה במחנה הפליטים אלמע’אזי, והאשים כי פעילי חמאס פתחו באש לעבר האזרחים כתגובת נקם (דף הפייסבוק של ע’סאן אלדהיני, 6 באפריל 2026). שוקי אבו נצירה, ראש מיליציית “כוחות המולדת החופשית”, עדכן כי חמישה פעילי חמאס נהרגו בתקיפה, ונתפס ציוד צבאי השייך להרוגים (דף הפייסבוק של המיליציה של שוקי אבו נצירה, “כוחות המולדת החופשית”, 6 באפריל 2026). בזרוע הצבאית של חמאס אישרו כי יוסף אבראהים בשיתי השתייך אליהם וכינו אותו “אחד מגיבורי מארב הדמים באלמע’אזי שגבה את חייהם של 21 חיילים וקצינים ציונים” (ערוץ הטלגרם חאלאת קסאמיה, 13 באפריל 2026).

     
מימין: “תעודת הזהות” של בשיתי (דובר צה”ל, 13 באפריל 2026).
משמאל: כרזה לזכר בשיתי (ערוץ הטלגרם חאלאת קסאמיה, 13 באפריל 2026)

• • ב-8 באפריל, סוכל מחמד סמיר מחמד ושאח, פעיל טרור מרכזי במטה ייצור הרקטות ואמצעי הלחימה של חמאס שפעל במסווה של כתב רשת אלג’זירה. לפי צה”ל, לאורך המלחמה פעל ושאח לייצור רחפנים, רקטות ואמצעי לחימה, ועסק בהעברת אמצעי לחימה ברצועת עזה. הוא גם ניצל את פעילותו כ”עיתונאי” כדי לקדם פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל והיווה איום ממשי (דובר צה”ל, 9 באפריל 2026).^[7] דווח כי מחמד ושאח נהרג ואדם נוסף נפצע בתקיפה על כלי רכב באזור אלשיח’ עג’לין שבמערב העיר עזה (סוכנות קדס, 8 באפריל 2026). רשת אלג’זירה גינתה את הריגתו של ושאח והאשימה כי “ההתנקשות הזו היא חלק מהסלמה מסוכנת ופגיעה מכוונת באנשי תקשורת שנועדה למנוע את הפצת האמת”. ברשת קראו לקהילה הבינלאומית ולארגוני תקשורת וזכויות אדם לפעול בדחיפות כדי לדרוש דין וחשבון מהאחראים (אלג’זירה, 8 באפריל 2026).

   
מימין: כרזת אלג’זירה על מותו של ושאח (חשבון X של ערוץ אלג’זירה, 8 באפריל 2026).
משמאל: ושאח בפעילות צבאית בחמאס (חשבון X של אביחי אדרעי, 11 בפברואר 2024)

• • ב-7 באפריל, נמסר על מותו של מחמד נביל עמר, המכונה אבו ח’אלד, אחד מחמושי הזרוע הצבאית של חמאס שהיו לכודים במנהרות ברפיח (חשבון X של Qadeyah1 וערוץ הטלגרם של חאלאת קסאמיה, 7 באפריל 2026).

• • ב-9 באפריל, סוכל בתקיפה בדרום רצועת עזה מחמוד ברים, פעיל גדודי אלמג’האדין שתצפת על כוחות צה”ל והחזיק באמצעי לחימה רבים (דובר צה”ל, 10 באפריל 2026).
  • ב-9 באפריל, סוכל בתקיפה בצפון רצועת עזה אחמד מחמד צאלח, פעיל נח’בה מחמאס שקידם פיגועים נגד כוחות צה”ל. יחד עמו סוכלו מספר פעילי חמאס נוספים (דובר צה”ל, 10 באפריל 2026). דווח כי בתקיפה מכטב”ם ישראלי בקרבת בית החולים אלימן אלסעיד במחנה הפליטים ג’באליא נהרגו אחמד מחמד עבד אלפתאח צאלח (בן 37) ועבדאללה מחמד מחמד צאלח (בן 25) (אלרסאלה, 9 באפריל 2026).

• • ב-11 באפריל, סוכלה חוליית מחבלים מחמאס שהתקרבו לאזור “הקו הצהוב” במטרה לפגוע בכוחות צה”ל במרכז רצועת עזה. נמסר כי אחד המסוכלים היה עלי סאמי מחמד שקרה, מפקד מחלקת נח’בה בחמאס שהשתתף בפשיטה לשטח ישראל במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והיה מעורב בחטיפת ארבעה אזרחים ישראלים לרצועת עזה. כמו כן, סוכלו מחמד מבחוח, ששימש מפקד פלוגה מרחבית בגדוד אלבריג’, ומחמד פואד גאסר סיד שהיו מעורבים בהחזקת חטוף ישראלי בשבי חמאס. בנוסף, סוכלו מחבלי נח’בה נוספים, חלקם פעלו לשיגור רקטות לשטח ישראל (דבר צה”ל, 12 באפריל 2026). דווח על שישה הרוגים אחרי שכלי טיס ישראליים תקפו “קבוצת תושבים” בקרבת מסגד אבו מדין במחנה הפליטים אלבריג’ (סוכנות שהאב, 11 באפריל 2026). “מפקד בגדודי אלקסאם” מסר כי ההרוגים השתייכו לזרוע הצבאית של חמאס וכי הפעילים התפרסו במרחב אצטדיון “אניס” שבמחנה הפליטים אלבריג’ במטרה למנוע ניסיונות “פריצה” למתחם לאחר שנטען כי חמושים פרצו למקום יום קודם לכן (אלשרק אלאוסט, 12 באפריל 2026). בזרוע הצבאית של חמאס אישרו כי ששת ההרוגים השתייכו לגדוד אלמקאדמה בחטיבת מרכז הרצועה: סלים ג’מאל אלמע’ארי, מחמד אלמקוסי, עלי אלשקרה, מחמד אלסיד, מוסא צאלח ומחמד אלמבחוח (ערוץ הטלגרם חאלאת קסאמיה, 11 באפריל 2026). עוד צוין כי עלי אלשקרה, המכונה אבו מסלמה, שימש מפקד יחידה מובחרת בגדוד מחנה הפליטים אלבריג’ והשתתף בפשיטה לשטח ישראל (אלציאד, 12 באפריל 2026). כמו כן, נטען כי אלסיד היה “עיתונאי” (סוכנות קדס, 11    באפריל 2026).^[8]

• • ב-13 באפריל, סוכלו בתקיפה בעיר עזה אסלאם השאם ריאד קניטה ומחמוד חאמד יוסף חמדונה, פעילים מרכזיים ביחידת הייצור של חמאס. צוין כי השניים פעלו רבות לשיקום היכולות הצבאיות של חמאס, גם בזמן הפסקת האש (דובר צה”ל, 16 באפריל 2026). דווח כי אסלאם השאם קניטה נהרג ושניים נוספים נפצעו, אחד מהם במצב קשה, בתקיפה נגד בית קפה בשכונת אלרמאל שבמערב העיר עזה (פלסטין און ליין, 13 באפריל 2026).

• • ב-14 באפריל, סוכל אחמד אבו חצירה, ששימש מפקד ביחידת הקשר של חמאס בעיר עזה. צוין כי הוא היווה איום מאחר שפעל לקידום פעילות טרור נגד כוחות צה”ל בטווח הזמן המיידי (דובר צה”ל, 16 באפריל 2026). דווח כי אחמד אבראהים אבו חצירה, המכונה אבו אנס, נהרג בתקיפה ישראלית במחנה הפליטים אלשאטי שבמערב העיר עזה (חשבון X של Qadeyah1 ואלרסאלה, 15 באפריל 2026).
  • ב-18 באפריל, פרסמה הזרוע הצבאית של הגא”פ רשימה של 20 “מפקדים בעלי הכשרה צבאית” שנהרגו במהלך המלחמה ובתקופת הפסקת האש, בהם מפקדי מחלקות ביחידות הטילים, המודיעין והאבטחה (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 18 באפריל 2026). ב-20 באפריל, פורסמה רשימה נוספת שכללה 23 שמות של “מפקדים בעלי הכשרה צבאית”, מרביתם מפקדי מחלקות וכן סגן מפקד גדוד בחטיבת עזה ומפקד ביחידת המודיעין של חטיבת צפון הרצועה (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 20 באפריל 2026). ב-22 באפריל, פורסמה רשימה נוספת שכללה 23 שמות של מפקדים הרוגים מיחידות שונות, בהן רקטות, צלפים, מודיעין, מבצעים וגדודים מקומיים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 22 באפריל 2026). בין ההרוגים ברשימה היה מחמד ג’מאל אלמביצ’, ששימש מפקד ביחידת הגיוס המרכזית של חטיבת עזה. אחרי שאלמביצ’ נהרג ב-28 במאי 2025, נמסר כי הוא שימש מנהל הפרויקטים ברצועת עזה של ארגון IHH התורכי^[9] (רדיו עלם, 28 במאי 2025). ב-26 באפריל, פורסמו 22 שמות נוספים, בהם מפקדים מיחידות הטילים, נח’בה, צלפים, מודיעין וכלכלה (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 26 באפריל 2026).

• • ב-19 באפריל, סוכל במרכז רצועת עזה אימן חסנה, פעיל חמאס שייצר ותיקן אמצעי לחימה שנועדו לשמש את מחבלי חמאס לביצוע פיגועים נגד כוחות צה”ל (דובר צה”ל, 20 באפריל 2026). דווח כי אימן ח’אלד אבו חסנה נהרג בתקיפה על אופנוע בקרבת תחנת אבו חג’יר שבכניסה הצפונית למחנה הפליטים אלבריג’ במרכז הרצועה (סוכנות קדס, 19 באפריל 2026). כרזה שפורסמה בערוץ מזוהה חמאס אישר כי אימן אבו חסנה השתייך לזרוע הצבאית (ערוץ הטלגרם חאלאת קסאמיה, 20 באפריל 2026).

• • ב-20 באפריל, סוכל במרכז רצועת עזה אנס ח’אלד צפי, מחבל חמאס שתכנן לבצע פיגוע נגד כוחות צה”ל בטווח הזמן המיידי (דובר צה”ל, 20 באפריל 2026). דווח כי אנס ח’אלד צאפי נהרג ואדם נוסף נפצע בתקיפה של כלי טיס ישראלי במחנה הפליטים אלבריג’ (אלרסאלה, 20 באפריל 2026). כרזה שפורסמה בערוץ מזוהה חמאס אישר כי אנס ח’אלד צאפי השתייך לזרוע הצבאית (ערוץ הטלגרם חאלאת קסאמיה, 20 באפריל 2026).

• • ב-21 באפריל, סוכל מחבל שהתקרב לכוחות צה”ל באזור “הקו הצהוב” בדרום הרצועה. ממצאים העלו כי מדובר בחמיס מחמד חמיס קצאץ, אשר השתתף בפשיטה לקיבוץ ניר עוז במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לפי צה”ל, במהלך המלחמה הוביל קצאץ פעילות טרור נגד כוחות צה”ל ונגד אזרחי ישראל, ובתקופה האחרונה הוא הוביל מחבלים נוספים למרחב “הקו הצהוב” במאמץ לפגוע בכוחות צה״ל (דובר צה”ל, 22 באפריל 2026). דווח כי ח’מיס אלקצאץ נהרג בתקיפה של כלי טיס ישראלי בקרבת שכונת אלשיח’ נאצר שבמזרח ח’אן יונס (סוכנות שהאב, 21 באפריל 2026).

• • ב-21 באפריל, דווחו על שלושה הרוגים בתקיפה ישראלית על עמדה משטרתית באזור צומת אלזקזוק שבשכונת אלאמל בצפון מערב ח’אן יונס: דרויש אלעתאל, סעד אבו הלאל ומאג’ד אבו מוסא (סוכנות שהאב, 21 באפריל 2026). הזרוע הצבאית של הגא”פ אישרה את מותם של שני פעילים מחטיבת ח’אן יונס, מאג’ד עלאא’ וליד אבו מוסא וסעדי הלאל סעדי אבו הלאל (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 23 באפריל 2026).

     
אבו הלאל (מימין) ואבו מוסא (סוכנות קדס, 21 באפריל 2026)

• • ב-23 באפריל, סוכלה חוליית מחבלים מחמאס שתכננה לפגוע בכוחות צה”ל במרכז רצועת עזה. לפי צה”ל, בתקיפה סוכלו חאזם ראמי עלי עאידי, ששימש מפקד חולייה בחמאס והשתתף בפשיטה לשטח מדינת ישראל במתקפת ה-7 באוקטובר 2023; אבראהים מנצור, ששימש מפקד מחלקה בחמאס. צוין שהוא הוביל פעילות טרור נגד כוחות צה”ל לאורך המלחמה והיווה גורם מרכזי בבניין הכוח של חמאס ובניסיונות לשיקומה; מאהר טנטאוי, ששירת ביחידת המודיעין הצבאי של חמאס (דובר צה”ל, 25 באפריל 2026). דווח כי בתקיפה נגד כלי רכב ברחוב צלאח אלדין בצפון מחנה הפליטים אלמע’אזי שבמרכז הרצועה נהרגו חאזם ראמי אלעאידי, בן 30, ממחנה הפליטים אלמע’אזי; מאהר עבד אלמנעם אלטנטאוי, בן 43, ממחנה הפליטים אלבריג’; אבראהים ח’צ’ר מנצור, בן 38, ממחנה הפליטים אלבריג’ (סוכנות קדס, 23 באפריל 2026). נטען כי שלושת ההרוגים השתייכו למנגנון ההגנה האזרחית ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 23 באפריל 2026).

     
מימין: “תעודות הזהות” של שלושת המסוכלים (דובר צה”ל, 25 באפריל 2026).
משמאל: שלושת המסוכלים (חשבון X של ניו פרס, 23 באפריל 2026)

• • ב-28 באפריל, סוכל בתקיפה בצפון הרצעה איאד אחמד עבד אלרחמן אלשנבארי, ששימש ראש מחלקת המבצעים במטה המודיעין הצבאי של חמאס. נמסר כי במסגרת תפקידו, אלשנבארי היה אחראי על ריכוז תמונות המצב המבצעיות בכל רצועת עזה, וכי הוא מילא תפקיד מרכזי באיסוף מודיעין על כוחות צה״ל לצורך הוצאת פיגועים. כמו כן, הוא היה מעורב בתכנון הפשיטה לישראל במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל, 29 באפריל 2026). דווח על ארבעה הרוגים בתקיפה נגד כלי רכב באזור כיכר חידר עבד אלשאפי שבמערב העיר עזה. בין ההרוגים היו איאד אלשנבארי, המכונה אבו צלאח, ששימש מפקד בזרוע הצבאית של חמאס, ובנו, צלאח איאד אלשנבארי (ערוצי הטלגרם של חמזה אלמצרי וחאלאת קסאמיה, 28 באפריל 2026). עוד דווח כי אלשנבארי היה ממפקדי גדודי עז אלדין אלקסאם בבית חאנון וכי הוא ניצל מניסיון סיכול בשנת 2007 (סוכנות סמא, 28 באפריל 2026).

   
מימין: “תעודת הזהות” של אלשנבארי (בהודעת צה”ל נכתב שמבארי) (דובר צה”ל, 29 באפריל 2026).
משמאל: כרזה על מותו של אלשנבארי (ערוץ הטלגרם חאלאת קסאמיה, 28 באפריל 2026)

• ב-29 באפריל, סוכל אבראהים אבו צקר, פעיל חמאס שתכנן לבצע פיגוע נגד כוחות צה”ל בטווח הזמן המיידי והיה מעורב בהוצאת פיגועים נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל במהלך המלחמה. בצה”ל ציינו כי לצד מעורבותו בזרוע הצבאית של חמאס, אבו צקר שימש כפרמדיק בשירותי הרפואה הצבאיים של חמאס ועל כן היווה סיכון למערכת הרפואית והאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה (דובר צה”ל, 30 באפריל 2026). דווח כי “החובש” אבראהים צקר נהרג בתקיפה ממוקדת של כטב”ם ישראלי באזור כיכר אלתואם שבצפון הרצועה, בעת שביצע את “פעילותו ההומניטרית” (סוכנות שהאב, 29 באפריל 2026).

שיגור רקטות

• במהלך אפריל 2026, לא בוצעו שיגורי רקטות לעבר שטח ישראל.

שיגור רקטות לשטח ישראל בחתך שנתי

פיגועים

• במהלך אפריל 2026, בוצעו שני פיגועים, שהסתיימו ללא נפגעים, לעומת חודש מרץ 2026, בו בוצעו שלושה פיגועים.
  • פיגוע דקירה ליד רבבה: ב-15 באפריל 2026, הגיע מחבל פלסטיני חמוש בסכין לחוות “עמק דורון” הסמוכה לרבבה שבשומרון. הוא ניסה לדקור את השוהים במקום. אזרח חמוש שנכח במקום ירה במחבל ופגע בו (דוברות משטרת ישראל ודובר צה”ל, 15 באפריל 2026). דווח כי קצי אבראהים ריאן, בן 29 מהכפר קראות בני חסאן שממערב לסלפית, נפצע מירי “מתנחל” בקרבת העיירה דיראסתיא. “מקורות מקומיים” טענו כי “המתנחל” ירה לעבר ריאן “בעת שחלף במקום” וכי מצבו הוגדר יציב (סוכנות מען, 15 באפריל 2026). עוד נמסר כי כוחות הביטחון הישראליים פשטו על בית משפחתו של ריאן (סוכנות קדס, 15 באפריל 2026).

• פיגוע דקירה בנגוהות: ב-18 באפריל, הופעלה התרעה על חשש לחדירת מחבלים ביישוב נגוהות שבהר חברון. כאשר איש ביטחון של היישוב הגיע לשער לאחר שזוהה חשוד במקום, הסתער לעברו המחבל כשהוא חמוש בסכין, אולם איש הביטחון ירה והרג אותו. כוחות צה”ל פשטו על בית המחבל ואיתרו במקום נשק מאולתר וציוד צבאי וכן עצרו את אחיו לחקירה (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 18 באפריל 2026). הרשות הכללית לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית מסרה כי מחמד אחמד סויטי, בן 25, נהרג מאש “הכיבוש” בעיירה אפקיקיס, דרומית לעיר דורא (סוכנות קדס, 18 באפריל 2026). חמאס פרסמה הודעה על מותו של “שהיד פלסטין”, מחמד אחמד סויטי, שנהרג מאש “כוחות הכיבוש” בעיר דורא (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 18 באפריל 2026).

פיגועים משמעותיים בשנת 2026^[10]

פיגועים משמעותיים בחתך רב שנתי

פעילות כוחות הביטחון הישראליים

• במהלך אפריל 2026, המשיכו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות שוטפת לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. במסגרת הפעילות, סוכלו מחבלים שהשליכו אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים, וכן נעצרו מאות מבוקשים וחשודים בפעילות טרור, בתכנון פיגועים ובייצור וסחר באמצעי לחימה. בנוסף, נתפסו אמצעי לחימה, מטענים, ומחרטות, וכן כספים למימון פעילות טרור וכרזות הסתה. כמו כן, כוחות הביטחון סיכלו ניסיונות הברחת אמצעי לחימה בגבולות ירדן ומצרים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 30-1 באפריל 2026). להלן האירועים הבולטים:
  • ב-14 באפריל, עצרו כוחות הביטחון הישראליים בכפר עין אום אשרייט שבבנימין שני מחבלים שפעלו להקמת תשתית טרור (דובר צה”ל, 15 באפריל 2026).
  • ב-16 באפריל, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בכפר בית דוקו שבאזור בנימין. במקום החלה הפרת סדר שבמהלכה יידה מחבל אבנים לעבר הכוחות. הלוחמים ירו והרגו את המחבל (דובר צה”ל, 16 באפריל 2026). מחוז אלקדס של הרשות הפלסטינית דיווח כי מחמד מראד ריאן, בן 17 מבית דקו, צפונית מערבית לירושלים, נהרג מירי בעת שכוחות “הכיבוש” “הסתערו על העיירה (סוכנות קדס, 16 באפריל 2026). חמאס פרסמה כרוז על מותו של “השהיד המג’אהד”, מחמד מראד ריאן, שנהרג מאש “הכיבוש” במהלך עימותים שפרצו בעיירה בית דקו (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 16 באפריל 2026).

• • ב-23 באפריל, דווח כי כוחות הביטחון הישראליים סיכלו מחבל פלסטיני שהשליך לעברם אבנים בעת שהיו בפעילות מבצעית בשכם (תקשורת ישראלית, 23 באפריל 2026). משרד הבריאות ברשות הפלסטינית מסר כי יוסף סאמח אשתיה, בן 15 מכפר תל, נהרג מאש “הכיבוש” בעיר שכם (סוכנות קדס ומרכז התקשורת הפלסטיני, 23 באפריל 2026). חמאס פרסמה כרזה על מותו של “שהיד פלסטין”, יוסף סאמח אשתיה, שנהרג מאש “הכיבוש” במהלך “הסתערותו על העיר שכם” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 23 באפריל 2026).

• • ב-29 באפריל, תקפו שני מחבלים פלסטינים את כוחות צה”ל שפעלו בעיירה סלואד שבאזור ראמאללה ופצעו שני לוחמים. הכוחות ירו והרגו את אחד המחבלים והשני נעצר (דובר צה”ל, 29 באפריל 2026). משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית מסר כי עבד אלחלים רוחי עבד אלחלים חמאד, בן 37, נהרג מאש “צבא הכיבוש” במהלך פשיטה על סלואד (מרכז התקשורת הפלסטיני, 29 באפריל 2026). דווח כי כוח צה”ל פשט על בית המשפחה בסלואד וכי הלוחמים “התייחסו לא יפה” לבני המשפחה. בשל “הפרובוקציות”, עבד אלחלים רוחי חמאד דקר את החיילים בתוך הבית ושניים מהם נפצעו. חמד נורה ונהרג והכוח עצר את אביו ואחיו, כאשר האב שוחרר אחרי מספר שעות. צוין כי אחיו של חמאד נהרג מאש הצבא במאי 2021 (סוכנות קדס, 29 באפריל 2026). חמאס שיבחה את “פיגוע הדקירה ההרואי” וציינה כי חמאד “שלח מסר ברור לכל מי שמהמר על שבירת רוח ההתנגדות בקרב בני עמנו” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 29 באפריל 2026).

• • ב-29 באפריל, יידו מחבלים פלסטינים אבנים לעבר כוחות צה”ל שהיו בפעילות בעיר חברון. הלוחמים ירו לעבר המחבלים ונמסר על פגיעות. לא היו נפגעים בקרב הלוחמים (דובר צה”ל, 29 באפריל 2026). דווח כי אבראהים עבד אלפתאח אלח’יאט, בן 16, נהרג מאש “הכיבוש” בחברון (סוכנות קדס, 29 באפריל 2026). חמאס פרסמה כרזה על מותו של “שהיד פלסטין”, הנער אבראהים עבד אלח’יאט, אשר “הוצא להורג בדם קר” מאש “כוחות הכיבוש” במהלך “הסתערות” על העיר חברון (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 29 באפריל 2026).

• במהלך אפריל 2026, סיכלו כוחות הביטחון פעילות טרור גם בתחומי מדינת ישראל:
  • ב-16 באפריל, נעצרו 19 חשודים בביר הדאג’ שבנגב, חלקם חשודים בהברחת אמצעי לחימה. בפשיטה נתפסו עשרה רחפנים, שלפי החשד שימשו להברחות, עשרה רובים מסוג M16 ואמצעים נוספים ששימשו להברחות ולפשיעה (דוברות משטרת ישראל, 29 באפריל 2026).
  • ב-22 באפריל, נעצר תושב מזרח ירושלים, בן 42, בחשד שתכנן לבצע פיגוע במהלך חגיגות יום העצמאות. המעצר התבצע לאחר שזוהה פוסט שהחשוד העלה ברשתות החברתיות ובו הביע לכאורה כוונה לבצע פעילות חבלנית עוינת. בכלי הרכב של החשוד התגלו סכין וכלי תקיפה נוספים (דוברות משטרת ישראל, 22 באפריל 2026).
  • ב-30 באפריל, הוגש כתב אישום על עבירות טרור נגד מחמד עבד אלע’ני, כבן 20 מנחף שבגליל. לפי ההודעה, מחקירתו של עבד אלע’ני עלה כי הוא נשבע אמונים לדאעש, ניסה לרכוש אקדח ותכנן לבצע פיגוע נגד חיילים בכרמיאל. כמו כן, במהלך מעצרו התגלו בחדרו כרזות וסמלים שהצביעו על שיוכו לדאעש (דוברות משטרת ישראל ודוברות השב”כ, 30 באפריל 2026).

• בין 1 באפריל ועד הפסקת האש בין איראן לבין ארה”ב ב-8 באפריל, פרסם הדובר הצבאי של החות’ים, יחיא סריע, ארבע הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד מטרות בישראל. סריע ציין כי התקיפות בוצעו כ”תמיכה בחזיתות ההתנגדות והג’האד” וכי הן “מילוי חובה דתית, מוסרית והומניטרית” כלפי העמים החופשיים באיראן, עיראק, לבנון ופלסטין. לטענתו, התקיפות בוצעו בשיתוף “אחינו המג’אהדין” במשמרות המהפכה, בצבא איראן ובחזבאללה, וכי הן “השיגו את מטרותיהן בהצלחה”. לאחר הפסקת האש, עצרו החות’ים את תקיפותיהם על אף שהבהירו כי הם מוכנים לשוב ללחימה. להלן פירוט התקיפות (ערוץ הטלגרם של יחיא סריע, 8-1 באפריל 2026):
  • 1 באפריל: תקיפה נגד “יעדים רגישים של האויב הציוני בדרום פלסטין הכבושה” באמצעות מטח טילים בליסטיים; דווח כי יורט טיל בליסטי ששוגר מתימן, לא היו נפגעים (תקשורת ישראלית, 1 באפריל 2026).
  • 2 באפריל: תקיפה נגד “מטרות חיוניות של האויב הציוני באזור יפו הכבושה” באמצעות מטח טילים בליסטיים; דווח שיורט טיל בליסטי ששוגר מתימן, לא היו נפגעים (תקשורת ישראלית, 2 באפריל 2026).
  • 4 באפריל: תקיפה נגד נמל התעופה “לוד” (בן גוריון) ב”יפו הכבושה” ונגד “יעדים צבאיים חיוניים של האויב הציוני בדרום פלסטין הכבושה” באמצעות טיל בליסטי בעל ראש קרב מתפזר ומספר כטב”מים. דווח כי כטב”ם ששוגר מתימן לאזור אילת יורט מחוץ לשטח ישראל, וכי טיל בליסטי ששוגר מתימן נפל בשטח פתוח. לא היו נפגעים (תקשורת ישראלית, 4 באפריל 2026).
  • 6 באפריל: תקיפה נגד מספר “אתרים חיוניים וצבאיים ששייכים לאויב הציוני באם אלרשרש (אילת) שבדרום פלסטין הכבושה” באמצעות מטח טילי שיוט וכטב”מים. דווח כי יורט כטב”ם ששוגר מתימן (תקשורת ישראלית, 6 באפריל 2026).
  • ב-8 באפריל, זמן קצר לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש, זוהה שיגור של טיל בליסטי מכיוון תימן, אולם הוא כשל ונפל בדרך (תקשורת ישראלית, 8 באפריל 2026). דובר החות’ים לא קיבל אחריות על השיגור.

• במהלך אפריל 2026, דיווחו כלי תקשורת סוריים על המשך “חדירות” של “כוחות הכיבוש הישראלי” לכפרים במרחבים הכפריים של מחוזות אלקניטרה ודרעא, על הקמת מחסומים ועל מעצר תושבים (סוכנות סאנא, סוכנות הידיעות הסורית ומרכז המעקב הסורי, 30-1 באפריל 2026).
• ב-3 באפריל, זוהה חשוד שהתקרב לעבר גדר הגבול עם ישראל בדרום סוריה. לוחמי צה”ל ביצעו ירי להרחקה ונמסר כי זוהתה פגיעה (דובר צה”ל, 3 באפריל 2026). דווח כי אסאמה פהד אלפהד אלנעימי, בן 17 מהעיירה אלרפיד, נהרג לאחר שכוחות “הכיבוש הישראלי” ירו פגז טנק על כלי רכב בכפר אלזערורה שבאזור הכפרי הדרומי של אלקניטרה (חשבון X של זין אלעאבדין וחשבון X של נור אלחסן, 3 באפריל 2026). משרד החוץ הסורי גינה “בחריפות” את “הפשע” שביצעו “כוחות הכיבוש הישראליים”. הוא האשים כי זו “הפרה בוטה” של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אשר משקפת את המשך “המדיניות האגרסיבית המכוונת נגד אזרחים” משרד החוץ קרא לקהילה הבינלאומית לנקוט פעולה מיידית כדי לעצור את “ההפרות” (סאנא, 3 באפריל 2026).
• ב-19 באפריל, הודיע משרד הפנים הסורי כי כוחות הביטחון סיכלו ניסיון פיגוע מצד חוליה הקשורה לחזבאללה במחוז קניטרה. לפי ההודעה, חברי החוליה הסוו כלי רכב אזרחי כדי להסתיר בו משגר רקטות במטרה לבצע ירי אל מחוץ לגבולות סוריה, אולם כוחות הביטחון הצליחו לתפוס את כלי הרכב ואת הציוד לפני ביצוע הירי, ולעצור מספר חשודים (סאנא, 19 באפריל 2026). חזבאללה הכחיש בתוקף את הטענות “הכוזבות והמומצאות” של משרד הפנים הסורי וטען כי אין לו נוכחות כלשהי בשטח סוריה (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 19 באפריל 2026).

     
המשגר והרקטות שנתפסו (חשבון X של משרד הפנים הסורי, 19 באפריל 2026)

• ב-7 באפריל, פתחו שלושה מחבלים בירי מחוץ לבניין שבו שוכנת הקונסוליה הישראלית באיסטנבול. במקום התפתח קרב יריות בין המחבלים לבין כוחות המשטרה, במהלכו נהרג אחד המחבלים והשניים האחרים נפצעו ונעצרו, וכן נפצעו שני שוטרים. משרד הפנים מסר כי שלושת התוקפים השתייכו ל”ארגון טרור שמנצל את הדת”, מינוח שבו משתמשות הרשויות התורכיות לתיאור מחבלים מדאעש. לפחות עשרה חשודים נוספים נעצרו בחשד למעורבות בפיגוע. משרד החוץ הישראלי מסר כי הקונסוליה לא מאוישת יותר משנתיים וכי אין נפגעים ישראלים (בי-בי-סי בתורכית ותקשורת ישראלית, 8-7 באפריל 2026). דווח כי שניים מהמחבלים שהשתתפו בפיגוע קשורים לחזב אלתחריר, ארגון פאן-אסלאמי אנטישמי הדוגל בכינון חליפות גלובלית באמצעות ג’האד ואשר פעילותו הוצאה אל מחוץ לחוק בשורת מדינות בעולם,^[11] בהן תורכיה על אף שההוראה לא יושמה תחת ממשל ארדואן (Nordic Monitor, 27 באפריל 2026).
• ב-29 באפריל, דקר מחבל בריטי ממוצא סומלי שני עוברי אורח יהודים חובשי כיפה, בני 34 ו-76, ברחוב בשכונת גולדרס גרין שבצפון לונדון. השניים נפצעו באורח קשה והמחבל, עיסא סלימאן, בן 45, נעצר והואשם בניסיון רצח. ארגון “חרכת אצחאב אלימין אלאסלאמיה” (התנועה האסלאמית של חברי הימין”), שלפי החשד קשור לאיראן ואשר קיבל אחריות על תקיפות נוספות נגד יעדים יהודיים באירופה במרץ ובאפריל 2026,^[12] טען כי הוא עומד מאחורי הפיגוע, אולם אין לכך אישור רשמי (בי-בי-סי, הדיילי טלגרף, 29 באפריל-1 במאי 2026).