מאפייני הפעלת הכוח של חזבאללה במערכה החדשה מול ישראל

עיקרים

• בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל, לראשונה מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024. כעבור יממה, לאחר סדרת תקיפות ישראליות ברחבי לבנון, הודיע חזבאללה באופן רשמי על כוונתו להמשיך במערכה נגד ישראל והחל בתקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בתוך ישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. מאז תחילת המערכה, קיבל חזבאללה אחריות על יותר מ-280 תקיפות באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים.
• בכירי חזבאללה הציגו את המערכה החדשה כמהלך “הגנתי” שהגיע בתגובה לתקיפות הישראליות שנמשכו מאז הפסקת האש וטענו כי לא נותרה להם ברירה מאחר שנכשלו מאמצי הממשלה הלבנונית לעצור את “התוקפנות”. מזכ”ל הארגון, נעים קאסם, אישר כי המערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן וסיכול מנהיג איראן ח’אמנהאי סיפקו את העיתוי המתאים בראיית הארגון לתחילת הלחימה.
• בחזבאללה הבהירו כי התנאים לעצירת הלחימה הם הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגת כוחות צה”ל משטח לבנון, שחרור הלבנונים שמוחזקים בידי ישראל והחזרת העקורים לבתיהם בדרום לבנון. לצד זאת, הודגש כי הארגון רוצה לשוב ל”משוואת ההרתעה” (בראייתו), שהייתה תקפה מול ישראל עד כניסת חזבאללה ל”מערכת התמיכה ברצועת עזה” ב-8 באוקטובר 2023.
• מזכ”ל חזבאללה הכריז כי הם הפיקו את הלקחים מהמערכה הקודמת נגד ישראל וכי הם עברו ללחימה מבוזרת המבוססת על גרילה נגד כוחות צה”ל. פורסם כי הארגון גם עושה שימוש ביחידות מובחרות כדוגמת כוח רצ’ואן והיחידה האווירית ששוקמו לאחר שספגו אבדות קשות במהלך הלחימה הקודמת.
• בחזבאללה גם ניצלו את פתיחת המערכה המחודשת כדי להקשיח עמדות מול מדיניות ממשלת לבנון לפירוק הארגון מנשקו.
• איראן וחזבאללה אישרו כי הם מבצעים תקיפות משולבות ומתואמות של שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים.
• במקביל למערכה הצבאית, חזבאללה מנהל גם מערכה תודעתית רחבה שנועדה להעצים את תחושת האיום בקרב הציבור הישראלי, לחזק את תדמית הארגון, בין השאר כ”מגן לבנון” בזירה הלבנונית והאזורית, וליצור רושם של יוזמה ושליטה במערכה.
• להערכתנו, אופי הפעילות של חזבאללה מתחילת המערכה הנוכחית מעיד על יכולת שליטה ופיקוד שמאפשרת לארגון להוציא לפועל תקיפות משולבות, הן של יחידות שפרוסות באזורים שונים בלבנון והן בתיאום עם איראן, וכן על יכולת לנהל הסלמה מבוקרת ומדורגת של הלחימה. כמו כן, הפעלת חוליות מבוזרות ושילוב בין חיכוך קרקעי לבין ירי מרחוק מאפשרים לחזבאללה לשמר רציפות מבצעית גם תחת תקיפות ישראליות מתמשכות ולפזר את מוקדי הפעילות לאורך הגבול. תקריות החיכוך מול כוחות צה”ל בדרום לבנון גם מעידות על מגבלות הפעולה והיכולת של ממשלת לבנון אחרי שצבא לבנון טען כי הוא הצליח להשיג שליטה מבצעית מדרום לליטאני כחלק מיישום מונופול המדינה על הנשק. נראה שחזבאללה ימשיך בהפעלת כוח מבוקרת תוך תיאום עם איראן וישאף לסיים את סבב הלחימה הנוכחי בהסדרה זמנית שתאפשר לו לשקם את יכולותיו, ולהמשיך בהתנגדותו לפירוק הארגון מנשקו.

מניעי חזבאללה לפתיחת המערכה החדשה

• בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שוגרו רקטות מכיוון לבנון לעבר צפון ישראל, לראשונה מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 2 במרץ 2026). בהודעה רשמית שפרסם חזבאללה, נאמר כי הארגון תקף את “בסיס הגנת הטילים משמר הכרמל מדרום לעיר הכבושה חיפה” עם מטח של טילים מדויקים ולהק של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים). נטען כי מדובר בתגובה על שפיכת “הדם הטהור” של ח’אמנהאי “בידי האויב הציוני הפושע”, בהגנה על לבנון והעם ובתגובה ל”תוקפנות” הישראלית המתמשכת. עוד נאמר כי הנהגת “ההתנגדות” הדגישה לאורך זמן כי המשך “התוקפנות” והרג המנהיגים, הצעירים והתושבים “מעניק לנו זכות להגן על עצמנו ולהגיב בזמן ובמקום המתאימים”. כמו כן, טענו בחזבאללה כי מדובר ב”תגובה הגנתית לגיטימית” והטילו על הנהגת לבנון והצדדים המעורבים לשים סוף ל”תוקפנות הישראלית-אמריקאית” נגד לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 2 במרץ 2026). בתגובה לשיגורים מלבנון, תקף צה”ל יעדים של חזבאללה בדרום לבנון ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, כולל סיכול בכירים בארגון, מפקדות, מחסני אמצעי לחימה, מתקנים של הזרוע הכלכלית אלקרצ’ אלחסן ותשתיות נוספות (דובר צה”ל, 2 במרץ 2026).
• כעבור יממה, בלילה שבין 3-2 במרץ 2026, הודיע חזבאללה באופן רשמי על כוונתו להמשיך בלחימה נגד ישראל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 3 במרץ 2026). בעקבות זאת, החל חזבאללה גם לפרסם הודעות רשמיות על תקיפות נגד יעדים ישראליים, כאשר בכל הודעה נאמר כי זו “תגובה על התוקפנות הישראלית הפושעת שפגעה בעשרות ערים ועיירות לבנוניות, כולל אלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות”. עוד צוין בהודעות כי “ההתנגדות האסלאמית עוסקת בהגנה על אדמתה ועל עמה, במיוחד כאשר האויב הישראלי חוצה מעבר לגבולותיו עם הפעולות הפושעות שלו” וכי פעולות “ההתנגדות” מכוונות “נגד אתרים צבאיים, לא נגד אתרים אזרחיים כפי שהאויב עושה” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15-3 במרץ 2026).
• ההודעות הרשמיות של חזבאללה, הן בהצהרות בכירי הארגון והן בהודעות מטעם זרוע ההסברה, ניסו להצדיק את המערכה החדשה כ”תגובה” וכמהלך “הגנתי” הן מול “התוקפנות” והן מול אפשרות של פעולה יזומה ישראלית. בניסיון לרכך את הזעם הציבורי בלבנון על רקע התקיפות הישראליות הנרחבות ועשרות אלפי העקורים שנאלצו לעזוב את בתיהם בשל הוראות הפינוי של צה”ל, טענו בחזבאללה כי “ההתנגדות” היא שפועלת “להגן” על ריבונות לבנון, תוך האשמת מוסדות המדינה בחוסר יכולת לפעול נגד “התוקפנות הישראלית” לצד ניסיון לפרק את “ההתנגדות”. לצד זאת, ניסו בחזבאללה שלא להציג את עצמם כשלוחה איראנית שפועלת בהנחיות מטהראן על אף שלא הסתירו כי ההחלטה לחדש את הלחימה נגד ישראל קשורה למערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן וסיכול מנהיג איראן ח’אמנהאי. להלן התבטאויות בולטות:
  • בהודעה מטעם יחידת ההסברה שהכריזה על ההחלטה להמשיך בלחימה נאמר כי כל המאמצים הפוליטיים והדיפלומטיים לעצור את “התוקפנות” הישראלית נכשלו לאורך 15 חודשים, מאז הפסקת האש בנובמבר 2024, וכי הארגון הבהיר כי המצב אינו יכול להימשך ללא תגובה. על כן, הצהירו בחזבאללה כי “נדרש לשים סוף לתוקפנות עם כל האמצעים הזמינים, עם פעולה נחושה ויעילה” והוסיפו כי “עימות הוא זכות לגיטימית”. עוד נטען כי השיגור הראשון של הרקטות לעבר ישראל היה “מעשה הגנתי” ובארגון קראו “לכל מי שמוטרד, מעוניין ואחראי” לפעול כדי לעצור את “התוקפנות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 3 במרץ 2026).
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אמר בנאום ראשון מאז חידוש הלחימה כי הארגון נמנע במשך כ-15 חודשים מתגובה צבאית כדי לאפשר למאמץ הדיפלומטי של המדינה הלבנונית להביא להפסקת התקיפות. לטענתו, הלחימה מתנהלת במסגרת מאבק בעל אופי לבנוני ולא כחלק ממערכה אזורית הקשורה לאיראן. קאסם כמעט שלא התייחס לאיראן בנאומו, במאמץ להציג את פעילות הארגון כ”הגנה לאומית” ולהמשיך לבסס את התמיכה בקרב הבסיס השיעי בלבנון. לצד זאת, מתח קאסם ביקורת על ממשלת לבנון וטען כי החלטותיה האחרונות, ובייחוד הדרישות להגביל את נשק חזבאללה, החלישו את מעמד המדינה והעניקו לגיטימציה ללחץ אמריקאי וישראלי (אתר מזכ״ל חזבאללה, 4 במרץ 2026).
  • בנאום נוסף שנשא קאסם לציון “יום ירושלים העולמי”, הוא חשף כי הנהגת הארגון קיימה בשלוש נקודות זמן שונות דיונים על תגובה ל”תוקפנות”, אולם הוחלט כי העיתוי אינו מתאים וכי יש לתת הזדמנות נוספת למהלכים הדיפלומטיים. עם זאת, ההבנה כי התקיפות הישראליות לא תיפסקנה, הריגת מנהיג איראן ח’אמנהאי והלחימה במקביל למערכה שמתנהלת נגד איראן הובילו להחלטה על “עימות הגנתי”. הוא הוסיף כי “התוקפנות הישראלית-אמריקאית היא הסיבה למה שמתרחש, וההתנגדות היא תגובה”, והבהיר כי המערכה נועדה ל”הגנה על לבנון, על הכבוד שלנו ועל האדמה שלנו”. קאסם האשים כי הממשלה הלבנונית נכשלה בהגנה על ריבונות לבנון והכריז כי “אין פתרון מלבד התנגדות, או שלבנון תתקדם להשמדה”. עוד הכריז קאסם כי הם לא מתכוונים לסגת כי זה “קרב קיומי, לא מוגבל או פשוט” (אלעהד, 13 במרץ 2026).

• • ב-11 במרץ 2026, הכריז חזבאללה כי המערכה מקבלת את השם “המוץ הנאכל” (אלעצף אלמַאכּוּל), ובכך הוא ביקש לספק גם הצדקה דתית לעימות מול ישראל.^[1] קאסם הסביר כי ההחלטה לתת שם למערכה נובעת מההבנה כי מדובר בעימות שצפוי להימשך עוד זמן רב, כי השאיפה היא שכמו הסיפור בקוראן, גם הפעם העימות יסתיים בתבוסה של “האויב הישראלי” (אלעהד, 13 במרץ 2026).

• • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, טען כי החלטת הארגון להיכנס ללחימה נבעה מהערכתו כי ישראל נערכה למתקפה מקדימה נגד לבנון, לאחר ריכוז כוחות בגבול וגיוס נרחב של כוחות מילואים. לדבריו, הנהגת חזבאללה העריכה כי המשך מדיניות הריסון מול התקיפות הישראליות היומיומיות עלול לאפשר לישראל להשיג יתרון באמצעות פגיעה במפקדי הארגון ובתשתיותיו, ולכן הוחלט להקדים את המהלך (פלטפורמת “תפאציל”, 10 במרץ 2026).
  • יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מחמד רעד, הדגיש כי הארגון רואה בפעילותו “זכות לגיטימית להגנה עצמית” וכי הוא נחוש להגן על לבנון ועל אנשיו נוכח מה שתיאר כהמשך “התוקפנות” הישראלית והיערכותה למתקפה רחבה. לטענתו, ירי הרקטות שביצע הארגון נועד לשמש אות אזהרה מפני מתקפה ישראלית אפשרית (אלג’מהוריה, 9 במרץ 2026). רעד גם פרסם מכתב פומבי, בו האשים כי התעלמות ממשלת לבנון מ”ההפרות” הישראליות וההתמקדות בדרישה לפירוק נשק “ההתנגדות” יוצרת מצב שבו המדינה מוותרת בפועל על הגנת ריבונותה. הוא הציג רעד את פעילות “ההתנגדות” כהמשך לזכות הלבנונים להתנגד ל”כיבוש” וכחלק ממאמץ להגן על ריבונות המדינה ולמנוע כפיית הסדרים מדיניים בתנאים של חולשה (אלאח’באר, 11 במרץ 2026).
  • גם ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נטען כי ההתפתחויות האחרונות אינן תוצאה של יוזמה מצד חזבאללה, אלא של מדיניות ישראלית מתמשכת, שבמסגרתה נהרגו מאות פעילים ואזרחים בלבנון בתקיפות אוויריות. עוד נטען כי ירי מספר קליעים מדרום לבנון בוצע במסגרת ניסיון של חזבאללה להעביר מסר אזהרה לישראל ולהגיב על “ההפרות” הישראליות, תוך ניסיון להימנע מהידרדרות למלחמה רחבה. לפי הפרשנות, ישראל כבר נערכה מראש לאפשרות של הסלמה בלבנון, כאשר עיתוי המהלך נקשר גם להתפתחויות בזירה האזורית ובמיוחד למלחמה באיראן. במקביל, צוין כי חזבאללה מציג את פעילותו כתגובה ממוקדת נגד יעדים צבאיים בישראל, בעודו מאשים את ישראל בפגיעה באזרחים בלבנון (אלאח’באר, 8 במרץ 2026).

מטרות המערכה בראיית חזבאללה

• בכירי חזבאללה וכלי תקשורת המזוהים עם הארגון הדגישו כי התנאים שלהם לסיום הלחימה כוללת את הדרישות שהציגו מאז הפסקת האש: הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגת כוחות צה”ל מכל שטח לבנון, שחרור הלבנונים שמוחזקים בידי ישראל והחזרת התושבים לבתיהם בכפרי הגבול בדרום לבנון. לצד זאת, בחזבאללה מבקשים לנצל את המערכה החדשה גם כדי לחדש את “משוואת ההתרעה” מול ישראל ולשלוח מסר לממשלת לבנון וליריבי הארגון בתוך לבנון בדבר כוחו של חזבאללה וחשיבותו ל”הגנת” המדינה לנוכח המהלכים לפירוק “ההתנגדות” מנשקה. להלן ההתבטאויות הבולטות:
  • מזכ”ל חזבאללה קאסם הדגיש כי הפתרון “הברור” כדי ש”ההתנגדות” תסיים את העימות הנוכחי הוא “עצירת התוקפנות לחלוטין, נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הכבושים, שחרור האסירים ולאפשר לתושבים לשוב לבתיהם ולהתחיל בשיקום”. הוא גם קרא לממשלה לבטל חלק מההחלטות נגד “ההתנגדות” ו”לא לדקור את ההתנגדות בגב”. קאסם הוסיף כי “הפתרון הוא להרתיע את התוקפנות ולעצור אותה, לא לתת את המדינה לאויב בחינם” (אלעהד, 13 במרץ 2026).
  • יו”ר הסיעה בפרלמנט, מחמד רעד, אמר בנאום פומבי כי התנאים עבור “ההתנגדות” לעצירת המערכה החדשה הם “פינוי האויב מהאדמה הקדושה שלנו, עצירת ההתקפות שלו וההפרות באוויר, בים וביבשה, שחרור האסירים והחזרתם למשפחותיהם, עצירת הפגיעה באנשינו ובביטחונם, אי הפרעה לחזרת התושבים לכפריהם ובנייה מחדש של העיירות והבתים” (אלג’מהוריה, 9 במרץ 2026).
  • בהקשר זה, עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב להנהגת חזבאללה, ציטט “מקורות המעורים בנושא” שמסרו כי דברי רעד נועדו לחסום כל אפשרות שהשלטון הלבנוני ינסה להתקדם למשא ומתן רשמי מול ישראל. לדבריהם, בחזבאללה לא מתכוונים להפסיק את הלחימה לפני קבלת ערבויות וללא צעדים מעשיים בשטח, ללא כל תקופת מעבר, כדי לוודא התקיימותם של ארבעה תנאים: הפסקה מיידית של הלחימה ונסיגה מיידית מכל נקודה בגבול שצה”ל נמצא בה, ופריסת הצבא הלבנוני באותם אזורים; הצהרה ישראלית וערבויות אמריקאיות להפסקה מוחלטת של כל “הפרות ותוקפנות” בכל אזור בלבנון, ולאפשר חזרה בטוחה ומלאה של כל הלבנונים לכפריהם ולבתיהם בדרום, במיוחד בכפרים הקרובים לגבול; שחרור מיידי של כל האסירים הלבנונים והחזרתם בשלום למשפחותיהם; פתיחת תהליך שיקום בכל האזורים שניזוקו מהעימות, תוך פתיחת הדלת לכל סיוע מחו”ל, כאשר הביצוע יתנהל לפי מנגנונים שתקבע ממשלת לבנון ולא יהיה חלק מתוכנית אמריקאית (אלאח’באר, 10 במרץ 2026).
  • במאמר נוסף, הדגיש אלאמין כי מבחינת חזבאללה כל הסדר עתידי צריך להביא לכל הפחות לחזרה למצב שהיה לפני 8 באוקטובר 2023, טרם פתיחת “חזית הסיוע לרצועת עזה”. לדבריו, הנהגת הארגון רואה במערכה הנוכחית ניסיון “לתקן טעות” שנוצרה בעקבות המשך התקיפות הישראליות, ולא רק ביטוי לסולידריות עם איראן. אלאמין טען כי חזבאללה מנהל את המלחמה מתוך תפיסה קיומית, ולכן ישאף לכפות תנאים שיבטיחו חזרה למצב שקדם לפתיחת החזית בצפון, לצד ערבויות ממשיות להפסקת כל פעולה ישראלית נגדו; אחרת, לדבריו, הלחימה תימשך עד שיושג יעד זה (אלאח’באר, 7 במרץ 2026).

מאפייני הפעילות הצבאית של חזבאללה

• מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024, פורסמו דיווחים והצהרות של בכירים בחזבאללה, לפיהם הארגון נקט בשורה של צעדים שנועדו לאפשר לו להשתקם מהמכות הקשות שספג במהלך המערכה הקודמת עם פגיעה קשה במערכי ההנהגה והפיקוד ולהיערך לעימות אפשרי חדש מול ישראל. בין השאר, צוין כי הזרוע הצבאית התארגנה מחדש במבנה מבוזר, בדומה לראשית דרכו של חזבאללה בשנות השמונים של המאה הקודמת, תוך התבססות על תאים קטנים, הסוואה, סודיות וניצול תנאי השטח.^[2]
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הדגיש כי הארגון למד את הלקחים של המערכה הקודמת וכי כעת הם נלחמים באמצעות פגיעה בחיילי צה”ל באמצעות “טקטיקות ניידות מבלי שלהתנגדות יהיה מיקום קבוע”, קרי לוחמת גרילה בשטח. הוא הוסיף כי חזבאללה מוכן לעימות מול כוחות צה”ל במקרה של פלישה קרקעית והצהיר כי “לוחמי ההתנגדות, באמצעות תנועתם בשטח, יוכלו לרשום הישגים ולהגיע לתוצאות מסוימות דרך עימות עם אויב זה מטווח קרוב”. קאסם ציין כי הארגון מוכן למערכה ממושכת וכי הלוחמים הצעירים של הארגון מוכנים ומחפשים “שהאדה” (הקרבה) מאחר שאינם מפחדים מהמוות ומעוניינים בעימות מקרוב, אמירה שעלולה להצביע גם על נכונות לפעולות התאבדות מול הכוחות הישראליים. עוד אמר קאסם כי הם הכינו את הציוד הנדרש לקראת העימות, וכי יחד עם האמונה באללה ועם הרצון, הם יוכלו לעמוד מול ישראל גם כאשר אין שוויון בכוח הצבאי בין הצדדים (אלעהד, 13 במרץ 2026).
• בהקשר זה, “מקורות לבנוניים” ציינו כי חזבאללה מיישם לקחים מהמערכה האחרונה עם ישראל ונערך לאפשרות של פלישה ישראלית רחבה ולמערכה ממושכת, תוך חזרה לדפוסי לחימת גרילה בדרום לבנון. לפי “המקורות”, לוחמי הארגון פועלים בחוליות קטנות ומצמצמים שימוש באמצעי קשר העלולים להיות נתונים להאזנה ישראלית, לצד שימוש מדוד באמצעי לחימה מסוימים, ובהם טילים נגד טנקים. “המקורות” ציינו כי חלק מהפעילות מתרכז באזור העיירה אלח’יאם הסמוכה לנקודת המפגש בין גבולות לבנון, ישראל וסוריה, הנתפסת בעיני הארגון כאחד האזורים שמהם עשויה להיפתח פלישה קרקעית ישראלית. בנוסף צוין כי חזבאללה פועל להבטחת רציפות פיקודית באמצעות מינוי מספר סגנים לכל מפקד, במטרה לשמר את המשכיות הפעילות במקרה של פגיעה בדרגי הפיקוד במהלך הלחימה (רויטרס ונדאא’ אלוטן, 10 במרץ 2026).
• “מקורות המעורבים בלחימה” טענו כי ישראל הופתעה מהיכולת של הארגון לשמר מערכי פיקוד ושליטה ויכולת לחימה לאחר חודשים של תקיפות שנועדו, לדבריהם, למנוע את התאוששותו. עוד נטען כי הנהגת חזבאללה מעריכה כי ישראל מתקשה להפעיל כוח מלא בזירה הלבנונית במקביל למלחמה המתנהלת מול איראן, ולכן הארגון עושה שימוש באמצעי לחימה מדויקים יותר כבר בשלבים מוקדמים של הלחימה ומצהיר על נכונות להתמודד גם עם פלישה קרקעית אפשרית (אלדיאר, 11 במרץ 2026).
• לפי היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, עיקר הפעילות של הארגון מתרכזת לאורך קו הגבול בדרום לבנון, שם בוצעו מגוון פעולות נגד מוצבים וריכוזי כוחות של צה”ל באזורי מרכבא, עיתרון, כפרכלא, מארון אלראס ואלעדיסה. פעולות אלו כוללות ירי רקטות וטילים, הפעלת כטב”מים מתאבדים ותקיפות ארטילריות, והן נועדו בעיקר לשבש את תנועת הכוחות הישראליים ולבלום התקדמות קרקעית אפשרית. לצד זאת, דווח גם על עימותים ישירים במספר נקודות גבול, שבהם נעשה שימוש בנשק קל וברקטות RPG נגד כוחות צה”ל. כמו כן, נמסר על הפלת כטב”ם ישראלי מסוג “הרמס 450” באזור ואדי אלסלוקי, מהלך שהוצג כניסיון לפגוע ביכולות האיסוף והמודיעין האווירי של ישראל מעל אזור הלחימה (אלאח’באר, 9 במרץ 2026).
• פרשנות נוספת באלאח’באר הציגה את הקרבות באזור העיירה אלח’יאם כדוגמה ליכולת של חזבאללה ליזום ולנהל מערכה תלת-ממדית נגד ישראל: בממד הטקטי, נטען כי פאתי אלח’יאם שימשו “מלכודת לשריון” באמצעות מארבים שנועדו לפגוע בטנקי מרכבה; בממד המבצעי, צוין כי התקיפות בוצעו במקביל במספר זירות בצפון ישראל, ובכך שיקפו לכידות ויכולת תיאום ברשת הפיקוד והשליטה של הארגון; בממד האסטרטגי, נטען כי תקיפות לעבר בסיסים בעומק ישראל, לצד הפעלת כטב”מים מתאבדים, נועדו להרחיב את מעגל הלחימה ולהגביר את השחיקה של המערכת הצבאית הישראלית (אלאח’באר, 11 במרץ 2026).
• במסגרת המערכה, משלב חזבאללה תקיפות נגד מטרות צבאיות ואזרחיות בשטח ישראל באמצעות רקטות וכטב”מים לצד חיכוך מול כוחות צה”ל באמצעות ירי טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזי ארטילריה וירי מטווח קרוב.^[3] ניתן לזהות מספר מאפיינים של פעילות חזבאללה:
  • בתחילת ינואר 2026, עדכן מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, את שרי ממשלת לבנון כי הושגה שליטה ביטחונית מבצעית “יעילה וממשית” מדרום לנהר הליטאני בדרום המדינה כחלק מיישום התוכנית להבטחת מונופול המדינה על הנשק. גם בחזבאללה טענו כי הם מילאו את חלקם במסגרת הסכם הפסקת האש וסיימו את נוכחותם מדרום לליטאני.^[4] עם זאת, תקריות החיכוך בין כוחות צה”ל לבין חמושי חזבאללה בקרבת הגבול בדרום לבנון, כפי שעולה מתוך הודעות דובר צה”ל ומהודעות חזבאללה, מעידות כי לחזבאללה עדיין יש נוכחות מבצעית בדרום לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה ודובר צה”ל, 15-3 במרץ 2026).
  • למרות זאת, מתוך הודעות דובר צה”ל עולה כי חלק ניכר משיגורי הרקטות לעבר ישראל מתבצע מהאזורים שמצפון לנהר הליטאני. לדוגמה, ב-9 במרץ 2026, תקף צה”ל מפקדות של חזבאללה בעיירה אלאנצאריה, צפונית לצור, אחרי שבוצעו מהאזור שיגורים לעבר שטח ישראל (דובר צה”ל, 10 במרץ 2026). ניתן להעריך כי בניגוד למערכה הקודמת שבה לחזבאללה היו יכולות שיגור רבות יותר גם מדרום לליטאני, פירוק תשתיות של חזבאללה על ידי כוחות צבא לבנון ויוניפי”ל מאז הפסקת האש לצד תקיפות האכיפה של חיל האוויר הקשו על הארגון לשמור על יכולות השיגור שלו בקרבת הגבול.
  • חזבאללה עושה שימוש בלחימה גם ביחידות שנטען כי נפגעו קשות במערכה הקודמת. “מקורות מעורים בנושא” מסרו כי במסגרת ההיערכות ללחימה, פרס חזבאללה בדרום לבנון לוחמים מיחידת העילית שלו, יחידת רצ’ואן, במטרה להתמודד עם כוחות צה”ל הפועלים באזור ולבלום התקדמות אפשרית של כוחות השריון (רויטרס, 5 במרץ 2026). גם לפי דיווחים בישראל, בצה”ל זיהו כי חזבאללה פרס את לוחמי רצ’ואן בדרום לבנון כי הם פועלים בחוליות קטנות ומבצעים ירי לעבר כוחות צה”ל ולעבר יישובי הצפון (הארץ, 11 במרץ 2026); דווח כי גם היחידה האווירית (127), שאחראית על הפעלת הכטב”מים, שוקמה ופועלת מדרום לבנון ומאזור אלבקעא על אף שאיבדה את מרבית מפקדיה במערכה הקודמת (וואלה, 10 במרץ 2026).

• • עם פתיחת מבצעי “המוץ הנאכל” בשעות הערב של ה-11 במרץ 2026, שיגר חזבאללה בתוך כשעה סדרה של מטחי רקטות כבדים לעבר שטח ישראל, החל מיישובי הצפון ועד מרכז הארץ. לפי צה”ל, חזבאללה תכנן לשגר כ-600 רקטות, אולם תקיפות אוויריות סיכלו כשני שלישים מהשיגורים המתוכננים ובסופו של דבר שוגרו כ-200 רקטות (תקשורת ישראלית, 12 במרץ 2026). האירוע העיד על יכולות פיקוד ושליטה של חזבאללה שמאפשרות לו לשגר במקביל כמות גדולה של רקטות בפרק זמן קצר וממספר רב של אתרים. הארגון גם ביקש להראות כי הוא עדיין מחזיק ביכולת להפעיל אש בהיקפים גדולים יותר ולהרחיב את טווח הלחימה.
  • חלק משיגורי הרקטות והכטב”מים של חזבאללה לעבר צפון ישראל בוצע במקביל לשיגורים של טילים בליסטיים איראניים לעבר ישראל, ובמיוחד לאזור הצפון. עם זאת, רק בהודעה שפרסמו משמרות המהפכה האיראניים בשעות הערב של ה-11 במרץ 2026, הם ציינו כי גל התקיפות ה-40 של מבצע “הבטחת האמת 4”^[5] היה “מבצע משותף ומשולב בין משמרות המהפכה וההתנגדות הלבנונית”, וכלל “תקיפות אינטנסיביות” של כטב”מים ורקטות באמצעות חזבאללה לצד שיגור טילים איראניים ובכך “כפו מציאות חדשה בשטח על האויב” (אלמנאר, 11 במרץ 2026). לפי דיווחים בתקשורת הלבנונית והערבית, השיגורים המשולבים היו ניסיון ליצור לחץ מבצעי רב-זירתי על מערכות ההגנה הישראליות, וזאת כחלק ממערכה אזורית כוללת. עוד צוין כי פעולות חזבאללה בזירה הלבנונית משתלבות בתפיסה אסטרטגית רחבה יותר של איראן המבקשת ליצור מערכת זירות מקבילות המגבילה את חופש הפעולה הישראלי ומקשה על ריכוז מאמץ צבאי בזירה אחת בלבד (אלמיאדין, 11 במרץ 2026; אלאח’באר, 8 במרץ 2026, אלג’זירה, 4 ו-11 במרץ 2026).

המערכה התודעתית של חזבאללה

• במקביל לפעילותו הצבאית מנהל חזבאללה גם מערכה תודעתית של לוחמה פסיכולוגית נגד ישראל שנועדה להשיג מספר מטרות מרכזיות: העצמה של יכולותיו ו”הישגיו” הן מול הזירה הפנים-לבנונית והן מול ישראל; מאמץ להטיל פחד ולחץ פסיכולוגי על האוכלוסייה הישראלית, ובמיוחד תושבי הצפון ולוחמי צה”ל שנמצאים בשטח הלבנוני או אמורים להיכנס אליו במסגרת הפעילות; העלאת המורל של לוחמי הארגון. להלן דוגמאות בולטות:
  • בדומה למערכה הקודמת, חזבאללה מפרסם תיעוד של התקיפות שלו שכולל את ההכנות ואת השיגורים לצד תיעוד מתוך ישראל לאחר הפגיעות לכאורה. כמו כן, בסיום כל יום, מפרסם חזבאללה רשימה של כל קבלות האחריות שלו על תקיפות לצד מפה של המטרות שהותקפו ונתונים על היעדים ועל אמצעי הלחימה שבהם נעשה שימוש. יודגש כי לגבי חלק ניכר מהתקיפות אין אימות בפועל מהצד הישראלי, כדוגמת קבלת אחריות על שיגורים למרכז הארץ או פגיעה בכוחות צה”ל בדרום לבנון.

     
מימין: משגר לקראת ירי לעבר מפקדת פיקוד העורף ברמלה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 11 במרץ 2026). משמאל: מפת תקיפות לכאורה של חזבאללה במהלך ה-11 במרץ 2026 (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 12 במרץ 2026)

• • בתגובה להודעות הפינוי שהוציא דובר צה”ל בערבית לאזורים נרחבים בלבנון, פרסם גם חזבאללה הודעות משלו שבהן הורה לתושבי נהריה וקריית שמונה “להתפנות מיד” ולעבור דרומה. הארגון אף קיבל אחריות על שיגורי רקטות וכטב”מים לעבר שתי הערים וטען כי התקיפות בוצעו בעקבות האזהרות.

     
מימין: הודעת פינוי לתושבי קריית שמונה. משמאל: סרטון שקורא לתושבי הצפון שלא להקשיב לדברי שר הביטחון כ”ץ שעליהם להישאר בבתיהם (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 7 במרץ 2026)

• • חזבאללה הדהד אמירות שהוצגו בתקשורת הישראלית ביחס ליכולות חזבאללה לפעול נגד יעדים בתוך ישראל כדי לחזק את הנרטיב של ארגון עוצמתי שמסוגל להוות איום ממשי ולהפתיע את גורמי המודיעין בישראל.

     
מימין: כרזת חזבאללה שמתגאה בדיווח על שיגור מאה רקטות וכטב”מים לשטח ישראל ביממה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 7 במרץ 2026). משמאל: כרזת חזבאללה שמציגה ביקורת על צה”ל לאחר ירי של יותר מ-150 רקטות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 12 במרץ 2026)

נספח: נתוני פעילות חזבאללה בשטח

• מאז ההודעה הרשמית של חזבאללה על תחילת המערכה ב-3 במרץ 2026 עד 14 במרץ 2026 (בחצות), פרסם הארגון 291 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל ונגד כוחות צה”ל שפועלים בשטח לבנון.^[6] להלן חלוקת התקיפות:
  • תקיפות נגד מטרות בשטח ישראל:
    • יישובים ישראליים – 58 תקיפות. קריית שמונה (15 תקיפות) ונהריה ומטולה (14 תקיפות כל אחת) הן היעדים המובילים לפי הודעות חזבאללה.
    • בסיסים ומוצבים צבאיים – 61 תקיפות.
    • מתקנים ביטחוניים ותשתיות – 24 תקיפות.
    • ריכוזי חיילים וכלים צבאיים – 32 תקיפות (בעיקר בקרבת הגבול).
  • תקיפות נגד כוחות צה”ל בלבנון:
    • ריכוזי חיילים וכלים צבאיים – 91 תקיפות.
    • מוקדי לחימה ומוצבים – 17 תקיפות.
    • הפלת כלי טיס בלתי מאוישים: שלושה מקרים.

• בחלק מן המקרים טען חזבאללה כי תקף יעדים צבאיים ספציפיים, בעוד שבדיווחי צה”ל נטען כי חלק מן הירי פגע גם באזורים אזרחיים. בנוסף לכך, במהלך המערכה דווח על מספר מקרים של ירי לעבר אזורים בעומק ישראל. בחלק מן המקרים ייחס חזבאללה לעצמו ירי זה, בעוד שבדיווחי צה”ל צוין כי חלק מן השיגורים יורטו או נפלו בשטח פתוח.
• לטענת חזבאללה, בוצעו 16 תקיפות לעבר מטרות ישראליות בעומק ישראל (מדרום לקיסריה), כולל לעבר בסיס תל השומר (חמש פעמים), בסיס גלילות (פעמיים), בסיס פיקוד העורף ברמלה (פעמיים), בסיס פלמחים ותחנת תקשורת לוויינית בעמק האלה. עם זאת, דובר צה”ל אישר רק שלושה מקרים של מטחי רקטות מלבנון למרכז הארץ, כאשר אין אימות למרבית התקיפות שטען חזבאללה.
• במסגרת התקיפות, השתמש חזבאללה במגוון אמצעי לחימה, בעיקר רקטות (לרוב בתקיפת יישובים בגליל, מוצבי קו המגע וכינוסי כוחות), כטב”מים מתאבדים וטילים “איכותיים מדויקים” (לרוב נגד בסיסים אסטרטגיים ומפקדות בחיפה ודרומה) עם זאת, בניגוד למערכה הקודמת, הוא לא פירט עד כה את הסוגים המדויקים.^[7]

• לאחר מטח רקטות למרכז ישראל ב-9 במרץ 2026, הועלו הערכות כי נעשה שימוש בטיל בליסטי קצר-טווח ממשפחת פאתח-110, אשר מבוסס על משפחת טילים איראניים מדויקים ומסוגל לשאת ראש קרב במשקל מאות קילוגרמים לטווח של עד כ-350 ק”מ. השימוש האפשרי באמצעי מסוג זה עשוי להצביע על נכונות מצד הארגון להרחיב את טווח הלחימה ולהמחיש את יכולתו לפגוע ביעדים בעומק ישראל, לצד המשך הפעלת אש לעבר אזורי הגבול והצפון (רויטרס, אלג’זירה, 9 במרץ 2026).

^[1] המוץ הנאכל" (אלעצף אלמַאכּוּל), הוא מונח מהקוראן (סורת אלפיל, פסוק 5). עצף הוא שארית התבואה לאחר הקציר, שהרוח מעיפה, מוץ המשמש כמזון לצאן ובקר. אלעצף אלמאכול הוא המוץ, שנאכל ובעל החיים מרסק אותו בפיו. בהקשר של הפסוק בקוראן מדובר באללה, שהכה קשות באויבים שלחמו בתושבי מכה בשנת הולדתו של הנביא מחמד ובאופן ציורי גרס אותם לפירורים. המסר הוא כי המערכה הזאת תרסק את ישראל. יוזכר כי גם חמאס השתמשה במונח זה לתיאור מבצע "צוק איתן" בשנת 2014.
^[2] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מ-22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל"; מחקר מרכז המידע מ-1 בדצמבר 2025: "מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".
^[3] ראו ניתוח פעילות חזבאללה בנספח.
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-12 בינואר 2026: "הודעת צבא לבנון על השלמת השלב הראשון בתוכנית פירוק נשק חזבאללה ועמדות גורמי הכוח במדינה".
^[5] שם המבצע האיראני בתגובה למערכה הישראלית-אמריקאית.
^[6] בחלק מהמקרים, מספר הודעות תיארו אירועים מתגלגלים, לרוב לחימה מול כוחות צה"ל בדרום לבנון.
^[7] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-5 בינואר 2025: "אמצעי הלחימה שהיו בשימוש חזבאללה במהלך הלחימה נגד ישראל (8 באוקטובר 2023 – 27 בנובמבר 2024)".

מאמרים נוספים בתחום