מאפייני ההונאה של חמאס לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (כולל ממסמכי שלל)

אביב אורג

עיקרים

• הנהגת חמאס בהובלת ראש התנועה ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, ראתה את מערכת “סָיְף אלְקֻדְס” (מבצע “שומר החומות”) במאי 2021 כניצחון אסטרטגי והחלה לגבש את המערכה המכרעת מול ישראל, אשר יצאה לפועל במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לצד התכנונים הצבאיים, בחמאס יישמו גם תוכנית הונאה שנועדה להטעות את המודיעין ומקבלי ההחלטות בישראל ולגרום להם להאמין כי התנועה אינה מעוניינת בעימות.
• מניתוח המידע שבידינו, אשר מבוסס גם על מסמכי שלל של חמאס שהתגלו ברצועת עזה במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, עולה כי תוכנית ההונאה כללה מספר מרכיבים מרכזיים:
  • הימנעות מעימות ישיר עם ישראל, תוך הכלה של “אירועים טקטיים” גם כאשר הג’האד האסלאמי בפלסטין היה מעורב בסבבי לחימה עצימים נגד ישראל.
  • יצירת מיצג שווא שהנהגת חמאס מתמקדת בענייניה הפנימיים ובמצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה. בהקשר זה, בכירי חמאס גם התמקדו בקריאות ל”התנגדות” ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים במטרה ליצור את הרושם כי רצועת עזה “שקטה”.
  • קיום סדרת תרגילים משותפים עם הפלגים החמושים ברצועה, במסגרתם תורגלו מרכיבים של המתקפה הצפויה ובהם פלישה לשטח ישראל וחטיפת חיילים, כחלק משגרת התרגילים של הזרוע הצבאית של התנועה, תוך הדגשה כי מדובר בפעולות תגובה למקרה של תקיפה ישראלית חדשה ברצועת עזה.
  • חידוש התקריות האלימות לאורך הגבול עם ישראל בשבועות שקדמו למתקפה במסווה של משבר סביב המצב הכלכלי והמענק הקטרי לצד התגברות האיומים בהקשר של מסגד אלאקצא על רקע חגי תשרי היהודיים, במטרה להגיע ל”הסכם הסדרה” מחודש עם ישראל בסמוך למועד הפלישה שתוכנן.
• לצד פעילות ההונאה מול ישראל, נקט הפורום המצומצם של מקבלי ההחלטות בחמאס ובזרוע הצבאית ברצועת עזה במידור פנימי שכלל גם את הסתרת התוכנית ומועד הביצוע מבכירי התנועה ומדרגי השטח.
• תוכנית ההונאה היוותה חלק אסטרטגי מרכזי בהכנות של חמאס לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. להערכתנו, שילוב מכלול מרכיבי התוכנית נועד ליצור מצג שווא שבו חמאס מורתעת, במיוחד מאז מבצע “שומר החומות” במאי 2021, וכי אינה מעוניינת או מסוגלת להוציא מתקפה יזומה מצדה נגד שטח ישראל. בסופו של דבר, תוכנית ההונאה של חמאס הצליחה להטעות את מערכת הביטחון ומקבלי ההחלטות בישראל שהאמינו כי חמאס אכן מורתעת ומתמקדת במשילות שלה ברצועת עזה ובשיפור תנאי החיים של תושבי הרצועה וכי התרגילים הצבאיים הפומביים שלה הם לא יותר מאשר הפגנת כוח.

מבצע ההונאה כמרכיב בהכנות למתקפה

• בכירי חמאס ראו את “מַעְרַכַּת סָיְף אלְקֻדְס” (“קרב חרב ירושלים”, השם של חמאס למבצע “שומר החומות” במאי 2021) בתור הישג ענק וניצחון אסטרטגי מול ישראל. מסמכי שלל^[1] של חמאס שנתפסו על ידי צה”ל במהלך התמרון ברצועת עזה הראו כי בתנועה האמינו כי ניתן לתרגם את ההישגים הללו לקידום השגת החזון ל”השמדת ישראל”.^[2]
• בעקבות זאת, החלו בכירי חמאס, בהובלת ראש הלשכה המדינית של התנועה ברצועת עזה, יחיא אלסנואר,^[3] וראש הזרוע הצבאית, מחמד אלצ’יף,^[4] בגיבוש תוכנית צבאית מעשית עבור המערכה המכרעת מול ישראל (מַעְרַכַּת “הבטחת הפעם השנייה”). מסמכי שלל שנכתבו בקיץ 2022 הראו כיצד התוכנית עלתה לדיון בחילופי אגרות ובשיחות תיאום בין חמאס לבין בעלות בריתה, איראן וחזבאללה. מתוך המסמכים עלה כי שאיפתו של אלסנואר הייתה למערכה רב-זירתית, אשר תכלול לצד רצועת עזה גם את יהודה ושומרון, ערביי ישראל והמיליציות בעיראק, תימן וסוריה, וחזבאללה בלבנון. על אף שחזבאללה ואיראן נתנו את הסכמתם לתוכנית, הייתה הבנה כי איראן עצמה לא צפויה להשתתף באופן פעיל.^[5]
• בחמאס ככל הנראה נערכו כבר בספטמבר 2022 ליישום תוכנית הפלישה לישראל בתוך זמן קצר. בסופו של דבר, הוחלט לדחות את המתקפה המתוכננת, ייתכן שבמטרה להגביר את התיאום עם שאר מרכיבי “ציר ההתנגדות” וכדי להמשיך בהיערכות האופרטיבית מבחינת אימונים ותוכניות (ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 2024; חשבון X של דורון קדוש, 27 במאי 2026). מסמך שלל של המודיעין הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס מ-13 בספטמבר 2022, במהלך ההכנות לקראת אפשרות ביצוע הפלישה, הדגיש את החשיבות של בניית תוכנית הונאה אסטרטגית שתספק את הבסיס למתקפת פתע של חמאס נגד ישראל.

5. קיים צורך בגיבוש תוכנית הונאה רב-ממדית ברמה האסטרטגית (מדיני-צבאי-כלכלי-תקשורתי)

• לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, אישרו בכירים בחמאס כי התנועה יישמה תוכנית הונאה שנועדה לבלבל את המודיעין ומקבלי ההחלטות בישראל ולגרום להם להאמין כי חמאס אינה מעוניינת בעימות:
  • דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עבידה,^[6] אמר ימים ספורים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 כי מאז תחילת שנת 2022, יישמו גדודי עז אלדין אלקסאם מבצע הונאה אסטרטגי נגד “האויב” כדי להבטיח את ההצלחה של “המבצע המבורך הזה”. הוא חשף כי אחד מיישומי ההונאה היה הנכונות “לספוג” אירועים טקטיים רבים, כדוגמת “עבירות של הכיבוש” נגד העם הפלסטיני ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים ובאלאקצא (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 12 באוקטובר 2023).
  • “מקור המקורב לחמאס” ציין כי התנועה השתמשה ב”טקטיקה מודיעינית חסרת תקדים” כדי לבלבל את ישראל במהלך החודשים שקדמו למתקפה, בכך שיצרה מצג פומבי של חוסר נכונות להיכנס ללחימה או לעימות עם ישראל בעודה נערכת לקראת המבצע (רויטרס, 10 באוקטובר 2023).
  • מנהיג חמאס-חוץ, ח’אלד משעל, הסביר כי ההונאה האסטרטגית יצרה תחושה שרצועת עזה מתמקדת בעניינים הפנימיים שלה ואינה מעוניינת בהסלמה. לדבריו, מבצע ההטעיה נמשך עד המתקפה עצמה, כאשר גם בימים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023 העבירה הנהגת התנועה מסרי הטעיה לישראל (ערוץ היוטיוב של עמאר תקי, 19 בינואר 2024).

יישום תוכנית ההונאה של חמאס

הבלגה והכלה: הימנעות חמאס מעימות ישיר עם ישראל

• החל משנת 2018, נרשמה עלייה ברמת האלימות של ארגוני הטרור ברצועת עזה נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל אחרי יותר משלוש שנים וחצי של רגיעה יחסית מאז סיום מבצע “צוק איתן” בקיץ 2014. חמאס ניהלה מדיניות של “הסלמה מבוקרת”, במטרה ללחוץ על ישראל כדי לקדם הישגים עבור רצועת עזה, כדוגמת הקלה ב”מצור” או הגדלת הסיוע הכלכלי. במסגרתה זו הובילה חמאס מספר סבבי הסלמה קצרים שכללו שיגור רקטות לעבר שטח ישראל, גם לעבר אזור המרכז ובאר שבע, על ידי הזרועות הצבאית של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (גא”פ) ופלגים נוספים.
• עם זאת, לאחר מבצע “שומר החומות” במאי 2021, וכחלק מההיערכות לקראת המערכה המכרעת מול ישראל, נקטה חמאס במדיניות “הכלה”. במסמכי שלל של חמאס, ציינו בכירי התנועה כי יש להתמקד ב”פרויקט הגדול” ולהימנע מעימותים קטנים מול ישראל, והודגש כי חייבים “לשכנע את האויב שחמאס רוצה רגיעה ברצועת עזה” (ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 2024).^[7]
• דוגמה בולטת למדיניות “ההכלה” הייתה ב”מצעד הדגלים” שהתקיים ביום ירושלים ב-29 במאי 2022. שנה קודם לכן, שיגרה חמאס רקטות מרצועת עזה לאזור ירושלים במהלך המצעד, אירוע שהוביל לפתיחת מבצע “שומר החומות”. עם זאת, ועל אף איומים פומביים מצד חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים שקראו להסלמה, המצעד עבר ללא אירועים חריגים. בתגובה לביקורת מצד הציבור הפלסטיני, מסרו בחמאס כי מה שהתרחש בירושלים מהווה אמנם “חציית קווים אדומים” ומצדיק תגובה, אך היא תיעשה “בדרך ובמועד שהתנועה תמצא לנכון”.^[8] לפי מסמכי שלל של ישיבת הנהגת חמאס ביוני 2022, הביעו מנהיגי התנועה שביעות רצון מכך שהתנועה נמנעה מעימות על אף “המצעד הפרובוקטיבי”, ובכך סיפקה את הרושם כי אינה מעוניינת בהתנגשות גדולה מול ישראל (ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 2024).
• ח’אלד משעל ציין כי גם בחודש רמצ’אן בשנת 2023, התרחשו שני מקרים שבהם יהודים “פרצו” למסגד אלאקצא, אולם חמאס לא הגיבה על כך. לדבריו, אנשים תהו “איפה עזה”, וגם “האויב התחיל לראות את זה והעריך שעזה עסוקה בעניינים שלה” (ערוץ היוטיוב של עמאר תקי, 19 בינואר 2024).
• אתגר משמעותי למדיניות חמאס, אשר הקפידה לשמור את רף העימות מול ישראל בהתאם לאינטרסים שלה, הגיע מכיוון הגא”פ, שהיה אחראי למספר סבבי הסלמה ולשיגורי רקטות, ללא מעורבות מצד חמאס וככל הנראה גם ללא אישור מצדה, בין השנים 2019 ל-2023. מסמכי שלל של חמאס העידו על חוסר שביעות הרצון של בכירי חמאס מהתנהלות הגא”פ. כך למשל, בפגישה בין נציגי חמאס לבין מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, וראש ענף פלסטין בכוח קדס, מחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן), באוגוסט 2022, לאחר סבב הלחימה של מבצע “עלות השחר” (7-5 באוגוסט 2022) בין ישראל לבין הגא”פ, הבהירו אנשי חמאס כי שיגור רקטות על ידי הגא”פ ללא תיאום וללא קונצנזוס גורר תגובות ישראליות הפוגעות גם בחמאס ומחלישות את עמדות “ההתנגדות”, והדגישו כי יש לגבש הסכמה, לפיה לא ייפתח עימות עם ישראל ללא תיאום בין חמאס לגא”פ.^[9]
• ממסמכי שלל של פגישת הנהגת חמאס במאי 2023, על רקע מבצע “מגן וחץ” בין הגא”פ לבין ישראל (13-9 במאי), עלה כי כאשר הם דנו במועד המועדף לתחילת המערכה נגד ישראל, הדגישו בכירי התנועה כי יש להימנע מכל עימות נוסף עם ישראל שישבש את ההכנות האחרונות. לפי תמלול הפגישה, נאמר: “אנחנו צריכים לשלוט בהתנהגות של הגא”פ ושל פלגים נוספים, כך שלא ניפול לפרובוקציות שיהרסו את הפרויקט הגדול שלנו” (ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 2024).
• במסמך שלל של פרוטוקול המפגש של הלשכה המדינית של חמאס מ-16 במאי 2023, צוטט אלסנואר (אבו אבראהים) באומרו כי מיד עם תחילת מבצע “מגן וחץ”, הוחלט לאפשר לגא”פ להגיב על הפגיעה באנשיו, אולם להימנע מלהפוך את המערכה הטקטית למערכה אסטרטגית ולכן חמאס לא הצטרפה ללחימה.

– האח אבו אבראהים דיבר: מהרגע הראשון, מספר אחים יצרו עמנו קשר בנוגע להפצצות, ולאחר שנודע לנו על ההפצצות ועל המטרה שהכיבוש חותר אליה, הערכתנו בעשר הדקות הראשונות הייתה שהמערכה הזו הייתה טקטית ולא מערכה אסטרטגית גדולה, ולכן ההחלטות היו כדלקמן:

1. לאבטח ולהגן על דרג המנהיגות בדחיפות.

2. לתת לאחים הזדמנות להגיב על ההתנקשויות.

3. לא להפוך את המערכה הטקטית למערכה אסטרטגית גדולה, ולכן בתחילת הדרך ההחלטה הייתה שאנחנו לא חלק מהקרב בשלב הראשון.

4. הגנה על אנשים ואזרחים מפני דיכוי הכיבוש.

5. לשמור על הגב של הג’האד האסלאמי במערכה.

6. העלאת רמת המוכנות של גדודי אלקסאם, אם יהיה צורך להתערב במערכה.

 

• בהתייחסו ל”מצעד הדגלים” בירושלים, שעמד להתקיים יומיים מאוחר יותר, הדגיש אלסנואר כי יש לרסן את הגא”פ באמצעות חדר המבצעים המשותף כדי שהאירוע לא יהפוך למערכה אסטרטגית.

האח אבו אבראהים דיבר:

– עלינו להיזהר ביותר שלא להיגרר למערכה טקטית במהלך מצעד הדגלים, וניהולה דורש זהירות רבה כדי להימנע מהפיכתה למערכה אסטרטגית, אלא אם היא קשורה למטרה אסטרטגית.

– לפי הערכותינו, הג’האד האסלאמי יסלים את יום צעדת הדגלים. לכן, כאמצעי זהירות, ההנהגה הפוליטית והצבאית תוצב בכוננות גבוהה החל מהצהריים ביום חמישי, וכוחות הביטחון יקבלו הודעה על התנועות, לקראת כל מצב חירום שעלול להתרחש, כדי שיוכלו לנקוט באמצעי האבטחה הנדרשים עבור ההנהגה.

– אין מנוס מלהעביר מסרים לכיבוש דרך המתווכים כדי להבטיח שמצעד הדגלים יתקדם כמתוכנן כדי שהדברים לא יידרדרו.

– חיוני לבצע תיאום עם הג’האד האסלאמי, בלימתו ושליטה בו באמצעות חדר המבצעים המשותף ופלגי העשייה הלאומית, ועל גורמי הביטחון לפקח אחרי הג’האד האסלאמי בראש ובראשונה בתקופה הקרובה כדי שנוכל לפתור את הדברים לפני שניגרר למערכה צבאית.

• דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עבידה, ציין בהקשר זה כי הם “אפשרו” חלק ניכר מהעימותים בין חדר המבצעים המשותף של פלגי “ההתנגדות” לבין “האויב הציוני”, אולם בחרו “לא להפעיל בהם כוח משמעותי מצדנו כחלק מההונאה האסטרטגית מול האויב” (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 12 באוקטובר 2023). גם חבר הלשכה המדינית של חמאס, מחמד נזאל, ציין כי התנועה נמנעה מלהשתתף במערכות קודמות כדי “לשמור על התחמושת והיכולות שלה למערכה הזאת” (אלג’זירה מבאשר, 11 באוקטובר 2023).

יצירת רושם של התמקדות בהקלות כלכליות לרצועה

• מאז שנת 2018, קטר העבירה מענקים חודשיים של שלושים מיליון דולר לרצועת עזה, בתיאום עם ישראל, כאשר נטען כי הוא נועד לשמש להפעלת תחנת החשמל ברצועה, מימון עובדי הממשל וסיוע למשפחות נזקקות. חלק ניכר מהסכום, במזומן, הוכנס לרצועה במזוודות על ידי השליח הקטרי המיוחד, השגריר מחמד אלעמאדי (Doha News, 13 בינואר 2021; ניו יורק טיימס, 10 בדצמבר 2023; CNN, 11 בדצמבר 2023; אתר שומרים, 12 בדצמבר 2023; Ynet, 13 באפריל 2024; דו”ח ועדת החקירה האזרחית לחקר אסון השבעה באוקטובר, 26 בנובמבר 2024).
• העברת הכספים מקטר הפכה למכשיר לשחרור לחצים ביטחוניים בין ישראל לחמאס. במסגרת זו נהגה חמאס ליזום אירועי הסלמה כנגד ישראל, בדרך כלל באמצעות הגברת הפעילות העממית האלימה לאורך גדר הגבול, מה שגרם לישראל לפנות לקטרים בבקשה להזרמת כסף לרצועה, בשילוב הסכמות ישראליות להקלות מוגבלות, בתמורה להרגעה ביטחונית זמנית של השטח (דו”ח ועדת החקירה האזרחית לחקר אסון השבעה באוקטובר, 26 בנובמבר 2024).^[10]
• גם מסמך שלל של “מרכז המחקרים הצבאיים והאסטרטגיים” של הזרוע הצבאית של חמאס מ-9 בספטמבר 2023, אשר ניתח את המדיניות הישראלית ביחס לסבבי הלחימה ברצועת עזה מאז שחמאס תפסה את השלטון בשנת 2006, זיהה את הרצון הישראלי בשמירה על שקט ברצועת עזה. כך למשל, מחברי המסמך ציינו כי ממשלת ישראל “שומרת על הדפוס הנוכחי של ההתנהלות מול עזה, המבוסס על ‘שיפור כלכלי מוגבל תמורת המשך השקט'”.^[11]
• בחמאס ניצלו את כספי הסיוע הקטרי, בשילוב המדיניות הישראלית ביחס לרצועה, כדי לבסס מרכיב מרכזי בתוכנית ההונאה, לפיו התנועה מתרכזת בענייני שגרת החיים ברצועה ופועלת בעיקר לשיפור המצב הכלכלי ותנאי החיים של התושבים ואינה מעוניינת בהסלמה ביטחונית. ממסמכי שלל של פגישת הנהגת חמאס ברצועה ממאי 2023 עולה כי הם פעלו ליצור את הרושם כי “עזה רוצה חיים וצמיחה כלכלית” (ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 2024). גם בחמאס אישרו זאת לאחר תחילת המלחמה. להלן התבטאויות בולטות בנושא:
  • עז אלדין חדאד, מפקד חטיבת עזה של הזרוע הצבאית של חמאס שבהמשך מונה לראש הזרוע הצבאית של התנועה,^[12] סיפר בתוכנית התחקירים “רב הנסתר על הגלוי” בערוץ אלג’זירה כי התקבלה החלטה לאמץ תוכנית הונאה אסטרטגית שתגרום ל”אויב” להאמין שחמאס “בלעה את הפיתיון” של ההטבות הכלכליות, בעודם ממשיכים את ההכנות הקרביות לקראת המתקפה.^[13]
  • ח’אלד משעל הודה כי חמאס העבירה מסרים שנועדו לגרום לאויב להאמין כאילו התנועה עסוקה בענייניה בתוך הרצועה ואינה מגלה עניין בעימות עם ישראל (ערוץ היוטיוב של עמאר תקי, 19 בינואר 2024).
  • במאמר שפרסם הפובליציסט הפלסטיני תומך חמאס, פאדי רמצ’אן, בצהרי ה-7 באוקטובר 2023, הוא ניתח את פעילות ההונאה של חמאס לקראת המתקפה. רמצ’אן ציין כי “הנהגת ההתנגדות יצרה הטעיה שגרמה להאמין כי מדיניות השיפורים הכלכליים ברצועת עזה והחיסולים שאיימו בהם מנהיגי הכיבוש זה מכבר נושאים פרי, עד כדי כך שהם (ישראל) החלה לעשות בכך שימוש נרחב״ (סוכנות שהאב, 7 באוקטובר 2023).
• מסמך שלל של פרוטוקול פגישה שהתקיימה ב-29 בדצמבר 2019 בין משלחת חמאס בהובלת ראש הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה,^[14] לבין שר החוץ של קטר, מחמד בן עבד אלרחמן בן ג’אסם, הראה כי קטר הבינה את החשיבות של כספי הסיוע לחמאס כאמצעי לחץ על ישראל.

5. הבטחת זרימת הסיוע הקטרי:

אין ספק שהמענק הקטרי הוא צינור החיים המרכזי, כי הוא:

– מכסה את הדלק מדי חודש.

– מספק סיוע ל-100 אלף משפחות עניות.

– יוצר 4,000-3,000 משרות זמניות.

לכן, אנחנו מקווים להארכת המענק.

השר:

– לגבי הארכת המענק, אנחנו חייבים להשתמש בזה כאמצעי לחץ על הישראלים, והכי טוב לא להכריז על כלום במטרה ללחוץ על הישראלים (מבלי לפרסם את זה).

– כמובן שעדכנו את הישראלים שאנחנו לא נשלם אחרי המענק הזה.

– בתוך 10 ימים, אם ירצה האל, נפתור את ההארכה וההגדלה [של כספי הסיוע].

התמקדות באירועים ביהודה ושומרון ובמסגד אלאקצא

• לאורך כל תקופת ההכנות למתקפה הגדולה נגד ישראל, הפנתה חמאס את מרבית הקשב ההסברתי והמבצעי שלה לאירועים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ולסוגיית האסירים הפלסטיניים ונמנעה כמעט לחלוטין מעיסוק פומבי בסוגיות עזתיות, למעט קידום הנרטיב של שיפור המצב הכלכלי. המטרה הייתה ליצור בידול בין האזור “המבעבע” של יהודה ושומרון לבין רצועת עזה ה”רגועה”. המהלך התבטא גם בהצהרות בכירי חמאס:
• בעצרת שקיימה חמאס לציון 35 שנים להקמתה ב-14 בדצמבר 2022, ציין יחיא אלסנואר כי בשנת 2023 צפויים אתגרים משמעותיים ברמה הלאומית, בעיקר על רקע עליית ממשלת הימין בבחירות בישראל. הוא הדגיש כי התפתחויות אלו מחייבות לתת הזדמנות ל”הצתת ההתנגדות” באזור יהודה ושומרון (אלג’זירה, 14 בדצמבר 2022).
  • אסמאעיל הניה הכריז כי צפויה “הסלמה של ההתנגדות והרחבת ההיקף שלה” כדי “לעקור את המתנחלים ואת הישות הכובשת מכל שטח פלסטין”. הוא הוסיף כי “עמנו, במיוחד אלו שבירושלים ובגדה המערבית, בתמיכה של כל האזורים, ימשיכו בדרך ההתנגדות, לא יפחדו מפני איומים, יחצו את הגבול ויפתיעו את הכובש ואת המתנחלים עד שיעזבו את אדמותינו, ועמנו ישוב אליהן” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 28 בדצמבר 2022).
  • דובר חמאס, עבד אללטיף אלקאנוע, דרש מהנהגת הרשות הפלסטינית להפסיק את כל המעצרים המנהלתיים שהיא מבצעת כנגד פעילי התנועה ביהודה ושומרון. אלקאנוע הוסיף: “אדמת הגדה חייבת להיות פורייה להתנגדות ועל הרשות להרים את ידה המכבידה מלוחמי ההתנגדות” (ערוץ אלאקצא, 4 באוגוסט 2023).
  • בסוף אוגוסט 2023, קיים סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס והאחראי על הפעילות ביהודה ושומרון, צאלח אלעארורי,^[15] סדרת ראיונות, בהם הדגיש את התסיסה המתמשכת ביהודה ושומרון. הוא ציין כי “לעם הפלסטיני יש תמיד את היכולת להפתיע את הכיבוש, ואחת ההפתעות האלו היא הסלמה של ההתנגדות בגדה המערבית לאור אתגרים חסרי תקדים”. הוא האשים כי “הכיבוש מעוניין להרוס את מסגד אלאקצא, להקים את בית המקדש ולייהד את ירושלים, לעקור את עמנו מהגדה המערבית”, והבהיר כי “אני מדבר על הגדה המערבית מפני שהיא נמצאת בלב הקרב כעת” (ערוץ אלאקצא, 24 באוגוסט 2023). בריאיון נוסף, מסר אלעארורי כי ”אנו מתכוננים למלחמה כוללת ודנים בסוגיה בדלתיים סגורות עם כל הגורמים שיש להם חלק במלחמה הזאת”. הוא הוסיף כי “המשוואה בגדה המערבית השתנתה” וכי “ההתנגדות מסוגלת לסגור את המרחב האווירי והימי של הישות הכובשת, ולהשבית את החשמל והכלכלה שלה״ (אלמיאדין, 25 באוגוסט 2023).

• • בפגישה של שר החוץ האיראני, חסין אמיר עבדאללהיאן,^[16] בבירות עם צאלח אלעארורי, ועם מזכ”ל הגא”פ, זיאד אלנח’אלה, הדגישו המנהיגים הפלסטינים את המשך תמיכתם ב”מתן עדיפות לפעילות ההתנגדות בגדה המערבית בשלב הזה” (רדיו אלנור, 31 באוגוסט 2023).
  • בנאום לציון יום השנה ה-18 להשלמת נסיגת צה”ל מרצועת עזה, הכריז ראש הזרוע הצבאית של הארגון, מחמד אלצ’יף, כי “תבוסת הכיבוש בעזה מניחה את היסודות לתבוסה שלו בגדה המערבית תוך שהוא מבשר על שחרורן של יפו, חיפה, ירושלים ושאר המולדת” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 12 בספטמבר 2023).

יצירת “שגרה” של תרגילים צבאיים

• מסמך שלל של חמאס שנכתב כשנה לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, הכיל הנחיה של אלסנואר לכוחות הזרוע הצבאית, לפיה עליהם להתאמן כדי להגיע למוכנות מבצעית, אולם הוא הדגיש כי הכל צריך להיעשות בגלוי, כולל באמצעות תיעוד עם צוותי טלוויזיה. לפי אלסנואר, עצם הניסיון להסתיר את התרגילים עלול לגרום לשירותי הביטחון הישראליים לחשוד שמדובר במשהו גדול יותר, אולם אם הכל יתבצע בגלוי זה ייצור רושם שמה שנעשה הוא “רק בשביל הדאווין” (חדשות 12N, 5 ביוני 2026).^[17]
• בפועל, ההנחיה של אלסנואר השתלבה בשגרת האימונים הצבאיים של “גורמי ההתנגדות” ויושמה בשטח בשנים שקדמו למתקפה. חמאס ושאר הפלגים החמושים ברצועה הגבירו את ההיערכות הצבאית שלהם באמצעות שורת תרגילים גדולים שבחנו את יכולותיהם, ובכלל זה תרגול של המתווים הצבאיים שבאו לידי ביטוי בפלישה בפועל לשטח ישראל. בהודעות הרשמיות נאמר כי התרגילים נועדו להציג את תגובת חמאס והפלגים במקרה של “תוקפנות” ישראלית נגד הרצועה, כמו גם בשל “פגיעה” ישראלית במסגד אלאקצא, כפי שהיה במַעְרַכַּת “סָיְף אלְקֻדְס” במאי 2021, או בשל עיכוב במשא ומתן על שחרור האסירים הפלסטינים שהוחזקו בישראל:
  • ב-29 בדצמבר 2020, קיימו הזרוע הצבאית של חמאס ו-11 זרועות צבאיות של ארגונים חמושים נוספים ברצועה, וכן מנגנוני ביטחון הפנים של חמאס, תרגיל ראשון מסוגו בשם “המשענת האיתנה” (אלרכן אלשדיד), תחת פיקוד חדר המבצעים (החמ”ל) המשותף. מארגני התרגיל, שהדהדו את הכוונה לקיים אותו לכל אורך השבוע שקדם לפתיחתו, טענו כי הוא בעל “אופי הגנתי” ונועד לתת מענה לתקיפות ישראליות ולהפגין את אחדות הפלגים החמושים. עם זאת, מאפייני התרגיל כללו גם מהלכים התקפיים, כדוגמת ירי רקטות לעבר ישראל, תקיפות טנקים, חדירה לשטח ישראל באמצעות מנהרות וחטיפת חיילים.^[18]
  • ב-15 בדצמבר 2021, הכריזה הזרוע הצבאית של חמאס על תחילתו של התרגיל הצבאי “מגן ירושלים”, אשר נועד להעלות את רמת הכוננות הקרבית ותרגול תרחישים מגוונים. התרחישים כללו כיבוש והסתערות על בסיס צבאי של צה”ל, לוחמה בשטח בנוי, ירי טילי RPG , תקיפת טנק של צה”ל וחטיפת חיילי צה”ל. דובר חמאס, חאזם קאסם, ציין כי הם עוקבים אחר היערכות צה”ל בעוטף עזה, וכי תרגיל זה נועד להעביר מסר לישראל כי הם ערים לכל פעולותיה וכי כל מעשה שטות מצדה ייענה בהתאם. “מקורות פלסטיניים” ציינו כי התרגיל הוא בבחינת איתות למתווכות כי בעקבות העיכובים בתהליך שיקום הרצועה ושיפור מצבה הכלכלי של הרצועה, האופציה הצבאית נמצאת עדיין על השולחן.^[19]
  • ב-26 בדצמבר 2021, התקיים התרגיל השני בסדרת “המשענת האיתנה”, כאשר הפעם הוא נמשך שלושה ימים, לעומת 12 שעות בתרגיל הראשון. התרגיל עסק במשימות הגנתיות לצד תרחישים התקפיים, ובהם כיבוש מוצבים ישראליים, תקיפת כלי רכב משוריינים של צה”ל וחטיפת חיילים ישראליים.^[20]
  • תרגיל “המשענת האיתנה 3” התקיים ב-28 בדצמבר 2022. המארגנים מסרו כי המטרה הייתה לבחון את מהירות התגובה ואת מידת המוכנות של הכוחות למקרי חירום ותקיפה מצד ישראל. התרגיל כלל תרחישים טקטיים שונים, הבולט בהם היה פשיטה לשטח ישראל ושביית חיילי צה”ל, כאשר “לוחמי עילית” עשו שימוש בנשק קל ובינוני.^[21] הפרשן המקורב לחמאס, אחמד אבו זהרי, ציין כי התרגיל דימה דפוסי הגנה והתקפה נגד “יעדים ציוניים” ונועד להראות כי “ההתנגדות מוכנה לכל תוקפנות ציונית, ויש לה יכולת מלאה להוציא לפועל פעולות התקפיות שנועדו לעצור חיילים ישראלים רבים” (אתר גדודי אלקסאם, 2 בינואר 2023).

     
מימין: תרגול תקיפת טנק ב”משענת האיתנה 2″ (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 27 בדצמבר 2021). משמאל: תרגול חטיפת חיילים ב”משענת האיתנה 3″ (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 28 בדצמבר 2022)

• יצוין כי בחמאס לא הסתפקו באימונים הצבאיים כדי להציג בפומבי את תוכניות הפלישה שלהם. באפריל 2022, במהלך חודש רמצ’אן, הוקרנה סדרת הטלוויזיה “אגרוף החופשיים” (קבצ’ה אלאחראר) בהפקת חמאס, ובמסגרתה הוצגה פלישה לישראל, באופן דומה למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (ערוץ הטלגרם Palestinian Drama, אפריל 2022).
• בניגוד לפומביות של התרגילים, בחמאס שמרו על חשאיות תקשורתית כדי להקשות על המודיעין הישראלי. בכירי חמאס נמנעו לחלוטין משימוש במכשירים אלקטרוניים, כדוגמת טלפונים ניידים ומחשבים, ובמקום זאת הסתמכו על רשת תקשורת של טלפונים נייחים בתוך רשת המנהרות ברצועת עזה (הדיילי טלגרף, 25 באוקטובר 2023; ניו יורק טיימס, 29 באוקטובר 2023).

השלב האחרון של יישום תוכנית ההונאה

• לפי מסמך שלל של פגישת הנהגת חמאס ברצועה בספטמבר 2022, התכנון המקורי היה לפתוח במערכה נגד ישראל כחודש מאוחר יותר, במהלך חגי תשרי היהודיים, כאשר אלסנואר כבר בחן את התוכניות הסופיות. עם זאת, היישום נדחה, ככל הנראה כדי לאפשר לשותפות “הציר”, ובעיקר חזבאללה, להיערך לביצוע חלקם בתוכנית וכדי להשלים את ההכנות האופרטיביות של חמאס עצמה לקראת הפלישה. מתוך מסמך שלל נוסף, של פגישת הנהגת חמאס ברצועה במאי 2023, עלה כי סוכם להתחיל את המתקפה שוב במהלך חגי תשרי, אולם המנהיגים עדיין התלבטו בין האפשרות של יום הכיפורים ב-25 בספטמבר 2023, שהייתה מועדפת על אלסנואר, לבין שמחת תורה ב-7 באוקטובר 2023 (הניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 2024).^[22]
• ח’אלד משעל ציין כי הפעילות במהלך תקופת החגים הפכה למרכיב מרכזי בתוכנית ההונאה: “החגים [היהודיים] הגיעו מה-15 בספטמבר ל-6 באוקטובר [2023], ואז, הנהגת התנועה בחוכמתה שלחה פעם נוספת מסרי הטעיה לאויב” (ערוץ היוטיוב של עמאר תקי, 19 בינואר 2024). באופן זה, חמאס שילבה בין המרכיבים של תוכנית ההונאה, שכללו פרסום איומים סביב המתרחש ביהודה ושומרון ובמסגד אלאקצא לצד הגברת העימותים הביטחוניים ליד הגבול כמאמץ ליצור מראית עין של רצון לקדם “הסכם הסדרה” חדש ברצועת עזה, וזאת בתור הסוואה להכנות הסופיות לפלישה.

התמקדות במסגד אלאקצא

• לקראת תחילת חגי תשרי ובמהלכם (ספטמבר-אוקטובר 2023), התמקדו הודעות חמאס בטענות כי ישראל תנצל את החגים היהודיים כדי לשנות את הסטטוס קוו במסגד אלאקצא והפצירו בתושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים “להתנגד לפשעי הכיבוש”. להלן דוגמאות בולטות:
  • בהודעה שפרסמה חמאס נאמר: “הכיבוש אחראי למה שיתרחש בתקופת החגים היהודיים, ואנו קוראים לעמנו בירושלים ובגדה המערבית להסתגר במסגד אלאקצא ומאשרים שפעולות הגבורה שלנו יימשכו, בתגובה לפשעי הכיבוש” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 11 בספטמבר 2023).
  • ח’אלד משעל מסר כי “ההתנגדות לעולם לא תאפשר לכיבוש לחלל את אלאקצא. האויב הציוני משחק באש, ולכן אנחנו נשרוף אותו, ביכולתנו לסכל את תוכניותיו”. הוא קרא לכל פלסטיני שיכול, להגיע למסגד אלאקצא “ולהסלים את התגובה של העם לפשעי הכיבוש בכל הזירות” (ערוץ אלאקצא, 24 בספטמבר 2023).
  • במהלך חג סוכות (סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר 2023), קידמו בחמאס טענה שקרית כי “ישראל חנכה מנהרה חדשה מתחת למסגד אלאקצא הנמשכת מהכותל המערבי ועד לאזור (שנמצא) דרומית למסגד, כאשר חלק מהמנהרה משמש כמוזיאון ‘לעתיקות בית המקדש'”. בחמאס האשימו כי “זהו המשך המדיניות הישראלית שמטרתה לייהד את ירושלים ולהדק את השליטה במסגד”, ואיימו כי “העם הפלסטיני לא יאפשר לפשע הזה לעבור בשתיקה ויתמודד אתו במלוא העוצמה, והשקרים הישראליים לא יצליחו להעניק לגיטימציה לכיבוש האדמות הפלסטיניות וניצול החגים היהודיים כדי לכפות את הפלישה לשטח” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 1 באוקטובר 2023). דובר חמאס, עבד אללטיף אלקאנוע, מסר כי “אין מנוס מלהסלים את העימותים נגד הכיבוש ולהפנות מכות של ההתנגדות מהגדה המערבית”. הוא גם קרא “לעמנו בירושלים, בגדה ובפנים הכבוש [ערביי ישראל] להתעמת עם פלישות המתנחלים באלאקצא” וכן “לאומה הערבית והאסלאמית לתמוך בהם” (ערוץ אלאקצא, 1 באוקטובר 2023).

• • ב-5 באוקטובר 2023, קראה חמאס “לעמנו בכל עיר וכפר בפלסטין להתכנס במסגד אלאקצא מחר (6 באוקטובר) כדי להגן עליו מפני הכיבוש ומפני עדרי המתנחלים” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 5 באוקטובר 2023).

התרגיל הצבאי האחרון

• התרגיל הרביעי בסדרת “המשענת האיתנה” התקיים לאורך ארבע שעות ב-12 בספטמבר 2023. הוא כלל שיגור רקטות מאזור ח’אן יונס לעבר הים , תרגול חוליות קומנדו מול מטרות ימיות ותרגול נחיתה בחוף בחיפוי ירי , מטחי רקטות וטילים נגד טנקים, וכן תורגלה הסתערות על מוצב צה”ל. המארגנים ציינו כי המטרה הייתה לבחון את “מהירות התגובה של כוחות ההתנגדות” מול כל מצב חירום ולבדוק את מוכנות הלוחמים.^[23]
• מוחמד אבו הרביד, מומחה פלסטיני לענייני ביטחון, ציין כי תרגיל “המשענת האיתנה 4” סיפק איתותים שונים, שנועדו “להטעות את הכיבוש לגבי מה שמתרחש” (פלסטין און ליין, 8 באוקטובר 2023). בהקשר זה, יצוין כי בעוד שהתרגילים הראשונים של סדרת “המשענת האיתנה” ותרגילים אחרים של חמאס הציגו כיעדים בסיסים של כוחות צה”ל המשתייכים לאוגדת עזה, תרגיל “המשענת האיתנה 4” כלל פשיטה על מוצבים המזוהים עם כוחות צה”ל ביהודה ושומרון, כדוגמת תרקומיא, שקד ובסיס חטיבת יהודה (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 12 בספטמבר 2023).

     
מבנים המדמים בסיסי צה”ל ביהודה ושומרון במהלך תרגיל “המשענת האיתנה 4”
(ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 12 בספטמבר 2023)

     
לשם השוואה: מימין – פשיטה על “אוגדת עזה” בתרגיל חמאס “מגן ירושלים״ בדצמבר 2021
(סוכנות שהאב, 16 בדצמבר 2021). משמאל: תרגול חטיפת חיילים מ”מפקדת גפן” (החטיבה הצפונית באוגדת עזה) במהלך תרגיל “המשענת האיתנה 3” (ערוץ הטלגרם של גדודי אלקסאם, 28 בדצמבר 2022)

פעולות ההונאה לאורך גדר הגבול ברצועת עזה

• במסמך שלל בכתב ידו של אלסנואר מאוגוסט 2022, שבו הוא הציג את ההנחיות שלו לפתיחת המערכה נגד ישראל, אשר נשקלה לביצוע כבר במהלך החגים היהודיים שהחלו בסוף ספטמבר 2022 ובסופו של דבר נדחתה, התייחס מנהיג חמאס ברצועה לפעולות ההטעיה הנדרשות באזור הגבול. אלסנואר הורה לאנשיו לבצע בשבועות המובילים לפשיטה פעולות “אינטנסיביות” בשטח רצועת עזה, אולם הדגיש כי עליהן להיראות כתנועות שגרתיות בעיני “האויב”, ולכן לא ייתפשו כהכנות חריגות לקראת מתקפה. בכך, ביקש אלסנואר לטשטש את התנועות האמיתיות של מחבלי חמאס, בעיקר בקרבת גדר הגבול, וליצור מצג שווא של פעילות בלתי חריגה.^[24]

1. השלב המקדים לפשיטה: הכרחי שהכוחות יבצעו תנועות אינטנסיביות שבועות לפני כל פעילות באופן שהאויב יראה זאת כ[פעילות] שגרתית. זה ישמש כהסוואה למהלך הגדול [הפשיטה]. צריך להקפיד שזה יקרה במיוחד במקומות שבהם עתיד להתבצע המהלך [הפשיטה].

• בהמשך לכך, מסמך של המודיעין הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס מ-13 בספטמבר 2022, אשר כלל את הערכת המודיעין לגבי סיכול האסטרטגיה הישראלית של מכות מקדימות וסיכולי בכירים על רקע ההכנות לפלישה האפשרית, ציין מספר צעדים שיסייעו לחזק את תוכנית ההונאה לקראת מתקפת פתע של חמאס נגד ישראל. מסמך זה הפך למעשה את ההנחיות העמומות של אלסנואר לתוכנית פעולה אופרטיבית, אשר מתבססת על שני קבועי זמן : שימוש בפעילות שגרתית (אימונים, בניית עמדות צבאיות, תנועות של כוחות בשטח) כדי לקדם את ההכנות לפלישה; הפעלת “קמפיין לחץ” אשר יוביל להסכם הסדרה חדש עם ממשלת ישראל.

5. קיים צורך בגיבוש תוכנית הונאה רב-ממדית ברמה האסטרטגית (מדיני-צבאי-כלכלי-תקשורתי) שתכלול את קידום תיק עסקת החילופין מול ראש הממשלה [יאיר] לפיד, תוך המשך בניית העמדות (המוצבים) הצבאיות בקצב הרגיל, והמשך האימונים באופן שגרתי עד לתחילת קמפיין הלחץ, אשר יספק את ההצדקה המתאימה להפחתת (הפעילות).

6. יש לפעול לזימון כוחות הנח’בה באופן חוזר ונשנה, באופן שהאויב יאבד את היכולת לזהות את רגע ההתקפה. אסטרטגיה זו יעילה בהקשר זה, במיוחד מאחר שכוחות העילית נתונים למאמץ מודיעיני אינטנסיבי.

7. יש לבחון את האפשרות למימוש כוונות התקפיות בזמן פעילויות כלליות (ספירת מלאי, תרגיל שנתי).

8. יש לקבע מצב של נוכחות צבאית של כוחותינו בקרבת הגבולות, כדי שעם הזמן הדבר יהפוך לפעולות שגרתיות שנועדו להוות כיסוי לכל יוזמה צבאית עתידית (סיורים צבאיים, “רבאט” קרוב (היערכות לג’האד הגנתי בגבולות), ביקורי מפקדים, אימוני ראווה).

• בפועל, החל משלהי אוגוסט 2023 ובמהלך ספטמבר 2023, התרחשו מספר אירועים חריגים בקרבת הגבול בין רצועת עזה לבין ישראל, אשר ניתן לפרשם בדיעבד כחלק מיישום ההנחיה של אלסנואר והשלב השני (קמפיין הלחץ) של התוכנית הדו-שלבית שהציג המודיעין הצבאי. בין השאר, התקיימו הפגנות ליד גדר הביטחון, במהלכן הושלכו אבנים ומטענים ובוצע ירי לעבר כוחות צה”ל ונעשו ניסיונות לטפס על הגדר. כמו כן, נצפו טרקטורים וכלים כבדים, אשר עסקו ביישור הקרקע ובפילוס צירי הגישה, וזאת בטענה של הכנה להקמה מחודשת של “מחנות השיבה” שיקלטו מפגינים שיגיעו למחות על המשך “המצור” על רצועת עזה וידרשו את החזרת הפליטים לאדמות מהן נעקרו. נוסף על כך, המתפרעים בגדר גם קראו קריאות תמיכה ביהודה ושומרון, במסגד אלאקצא ובאסירים.^[25]
• חידוש הפעילות האלימה בקרבת גדר הגבול, אשר כללה גם שיגור בלוני תבערה ליישובי עוטף עזה, אחרי קרוב לשנתיים של ירידה משמעותית בעימותים, הגיע לכאורה גם על רקע מחלוקת בין חמאס לבין קטר סביב המשך תשלום הכספים לעובדי המגזר הציבורי ברצועה ודיווחים על משבר פיננסי שפוקד את ממשל חמאס, לצד דרישת חמאס כי מספר הפועלים הפלסטינים שנכנסים לישראל יוגדל ל-20 אלף (אלערב, 3 בספטמבר 2023). כך למשל, “מקורות בהנהגת חמאס” ציינו כי ההחלטה לחדש את פעילות “הצעירים המהפכנים” (מובילי ההפגנות המזוהים עם חמאס) בגבולות הרצועה היא החלטה של הדרגים הגבוהים ביותר בהנהגה וכי הם נועדו לאלץ את ישראל למצוא פתרונות (צדא ניוז, 16 בספטמבר 2023).^[26]

     
מימין: מתפרעים ליד גדר הגבול (סוכנות שהאב, 18 בספטמבר 2023).
משמאל: מתפרעים שורפים צמיגים באזור ח’אן יונס (ערוץ אלאקצא, 22 בספטמבר 2023)

• לפי עדויות של תצפיתניות צה”ל ששירתו בעוטף עזה, ההפגנות בשבועות שקדמו למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נראו כניסיונות לזהות פרצות אפשריות בגדר הגבול ולבחון את תגובת צה”ל. בין השאר, הן סיפרו על פיצוץ מטענים בקרבת הגדר, תנועה תדירה של שיירות טנדרים עם מחבלים והתקרבות של מחבלי נח’בה במסווה של רועי צאן וצפרים (דו”ח ועדת החקירה האזרחית לחקר אסון השבעה באוקטובר, 26 בנובמבר 2024, עמ’ 65-62; חדשות N12, 16 באוקטובר 2023). לפי דיווח נוסף, חמאס ניצלה את ההפגנות לצורך בדיקות מבצעיות שכללו הפלת רחפנים ושיבוש חלקי של מערכות הקשר של צה”ל באזור, פיצוץ בגדר הגבול כדי לאפשר מעבר אדם, הפלת מצלמת תצפית של צה”ל ותרגול ריצות לעבר הגדר (חדשות N12, 5 בנובמבר 2023).
• במסמך שלל, אשר נשלח מראש המודיעין הצבאי, יאסר עודה,^[27] אל יחיא אלסנואר ב-25 בספטמבר 2023, הוא התייחס לאירועים בגבול בתור “השלב השני בתוכנית הלחץ”, וציין כי הם גרמו לישראל להגביר את הקשר עם חמאס דרך המתווכות כדי להכיל את המצב. עודה ציין כי יש להמשיך בצעדות עד להשגת המטרות והדרישות ההומניטריות כי “האויב מגיב רק תחת לחץ”. לדבריו, יש לפעול באופן מדורג כאשר אחרי כל “הפעלת לחץ” יש להעלות דרישות ואז להמתין לתגובת ישראל לפני ההמשך. מסמך זה מהווה הוכחה ליישום החלק השני של התוכנית המקורית (תחילת “קמפיין הלחץ” במסמך הערכת המצב מספטמבר 2022), לצורך הגעה להסכם הסדרה מחודש שיפחית את המתח לאורך הגדר כחלק הסופי של תוכנית ההונאה.

ביחס למוזכר למעלה, פעילויות הגבול הפעילו לחץ על האויב, גרמו לו להאיץ את התקשורת דרך המתווכות בניסיון להכיל את המצב. התנועה הציגה רשימת דרישות מעודכנת, בה יש דרישות הומניטריות בנות השגה באמצעות ניהול הלחץ ותהליך משא ומתן והמשך הערכת מצב בכל שלב של תוכנית הלחץ. בהקשר זה, אנחנו מציגים לך הערכת מצב מעודכנת לאור ההתפתחויות האחרונות.

1. המשך הצעדות עד שהיעדים יושגו. הניסיון הוכיח כי האויב מגיב רק תחת לחץ. הוצגה פעילות להשגת הדרישות ההומניטריות. החגים היהודיים מייצגים הזדמנויות בטווח הקצר, ובטווח הבינוני זה הרצון של כל הצדדים להרגיע את המצב לאור פרויקט הנורמליזציה הישראלי-סעודי והרצון של האויב לצמצם את המתיחות ולמנוע חיבור בין החזיתות והזירות.
2. הלחץ חייב להיות ממניע פוליטי, כלומר שיש להפעיל לחץ, לבחון את התוצאות שלו, להציג דרישות, ולתת לאויב זמן סביר להגיב, וכן הלאה.
3. הדרישות שלנו הומניטריות ומוגבלות, וניתן להשיג אותן בסבלנות ועם לחץ מתמשך, להבטיח שרמת הלחץ וסוגיו יהיו תואמים להיקף ההישג.
4. בהתאם לכך, אנחנו סבורים שהלחץ צריך להמשיך ביום ראשון, 24 בספטמבר, והמחאות צריכות להירגע ביום שני, שלישי ורביעי, כדי להגיב לדרישות שלנו וכדי לעדכן את המתווכות על הצורך להתייחס למסר. פרק הזמן הזה יהווה הזדמנות לארגן מחדש את המצב בגבול עם מוכנות לחדש את התנועה בחמישי או בשישי, בהתאם להערכת המצב שתסוכם בין רכיבי התנועה בהתבסס על התגובה לדרישות ובאופן חזק יותר מאשר קודם לכן.
5. במהלך פרק הזמן הזה, נדרש תיאום מאמצים בין רכיבי התנועה, יחד עם עדכון הפלגים וגיוס התמיכה שלהם עבור התנועה. יש לשים לב לסכנה שכמה גורמים של הזרועות הצבאיות מעורבים בעימותים בגבול ללא תיאום, כדי שהדבר לא ישמש כתירוץ להפרת הקונצנזוס הלאומי.

2. המלצות

א. הכרחי להעלות את הסיסמאות שמשלבות את המצב הלאומי הכללי (אלאקצא, אסירים, תוקפנות נגד הגדה המערבית) עם סיסמאות שקוראות להסרת המצור מעל עזה, הזכות לעבודה, הזכות לנסיעה, הזכות לקבלת טיפול, סיסמאות לגבי ציוד לטיפול בסרטן והתנגדות לסחיטת המטופלים במחסום ארז וכדומה. הסיסמאות הללו צריכות להתבסס ככוח המניע עבור פעולות עממיות בגבול בתגובה לאויב, יש לשלב אותן בנחישות במצפון של העם הפלסטיני.

ב. יש הכרח בתקשורת עם ועדת התיאום הצבאית, ועליה להיות מעודכנת במצב, כך שהזרועות הצבאיות בחדר המבצעים המשולב יעודכנו.

ג. הפעילויות וצעדי המשא ומתן העקיף עם האויב חייבים להיות מלווים במאמצים דיפלומטיים מקיפים עם ידידות וגורמים אזוריים בעלי יכולת – קטר, תורכיה, אלג’יריה וכוית – כדי לספק תמיכה ולתרום למציאת פתרונות למשברים המרכזיים של עזה, במיוחד בעיית האבטלה, יצירת שוק עבודה והזדמנויות תעסוקה, ותמיכה במיזמים הומניטריים, בריאותיים וחינוכיים.

ד. הקמת משלחת אזרחית מרצועת עזה במטרה להציג את הבעיה של המצור על עזה והסבל שלה לפרלמנטים ברחבי העולם ובגופים בינלאומיים שעוסקים בהגנה על זכויות אדם.

ה. לאמץ אירועים חודשיים או שבועיים משותפים עבור כל הפלסטינים ברחבי העולם והתנועות והכוחות שתומכים בזכויות הפלסטינים, להפגין בו זמנית מול שגרירויות אמריקאיות ואירופיות, לדרוש את סיום המצור על עזה.

ו. למקד את מאמצי התקשורת של התנועה בהיבטים ההומניטריים ולקשור את הפעילויות של התנועה לסוגיות הלאומיות הכוללות: ירושלים והאסירים.

ז. לאמץ אירועים משותפים מקבילים בגבולות של פלסטין ההיסטורית: עזה (שטחי 1948), ירדן, סוריה ולבנון, כדי לדרוש את זכות השיבה וסיום המצור על עזה.

• ב-29 בספטמבר 2023, הגיעו ישראל וחמאס, בתיווך קטר, להסכם הסדרה חדש על החזרה להבנות שהושגו לאחר מבצע “שומר החומות”, ובמסגרתו סוכם בין השאר על העלאת מספר אישורי הכניסה לפועלים שיוצאים מרצועת עזה לישראל, הגדלת הסיוע הקטרי לרצועת עזה והרחבת אזור הדיג מול חופי הרצועה (Ynet, 29 בספטמבר 2023; ידיעות אחרונות, 2 בינואר 2026). בעקבות זאת, הודיעו “הצעירים המהפכנים” כי הם עוצרים את הפעילויות בגבול. עם זאת, בחמאס הזהירו כי אם תהיה “התקפה על ירושלים במהלך החגים הקדושים” או אם ההבנות לא ייושמו, הם יחדשו את מחאת הצעירים בגבול (אלאח’באר, 29 בספטמבר 2023).
• ב-5 באוקטובר 2023, הודיעו “הצעירים המהפכנים” כי למחרת הם יקיימו עימותים באזור הגבול במעבר קרני כדי “לתקוף את הכובשים, לזעזע את מבצריהם ולהבעיר צמיגים בתמיכה במסגד אלאקצא המבורך” (ערוץ הטלגרם אלבריג’ תג’מענא, 5 באוקטובר 2023). עם זאת, למחרת, עדכנו “הצעירים המהפכנים” כי נמנע מהם להגיע לגדר הביטחון וכי כוחות הביטחון של חמאס הוצבו בכוחות גדולים לאורך הגבול (ערוץ הטלגרם טופאן 7 אוקטובר, 6 באוקטובר 2023). מהלך זה אפשר לחמאס להמשיך ביישום תוכנית ההונאה וההכנות הסופיות לפשיטה , שעה שבישראל נוצר הרושם כי התנועה מבקשת להבטיח את הרגיעה לאורך הגבול, ובכך לא לגרום להעלאת הכוננות בצד הישראלי.

הונאה פנימית בחמאס וב”ציר ההתנגדות”

• לצד ההונאה הנרחבת מול ישראל, בוצעה גם הונאה פנימית בתוך חמאס, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי, כדי להגביל את מעגל יודעי הסוד ולצמצם את האפשרות ששירותי המודיעין הישראלי יצליחו לסכל את תוכנית המתקפה. “בכיר לשעבר בחמאס” העריך כי כל יחידה ידעה רק על התפקיד שלה במסגרת התוכנית הכוללת, כאשר רבים מהלוחמים קיבלו את המטרות המדויקות רק ברגעים האחרונים לפני תחילת הפלישה.^[28]
• לפי פרסומים המבוססים על הערכות המודיעין הישראלי, היחידים בצמרת חמאס שידעו על תוכנית הפלישה ועל המועד המדויק היו יחיא אלסנואר; מחמד אלצ’יף וסגנו מרואן עיסא;^[29] בכיר הזרוע הצבאית, מחמד אלסנואר;^[30] ראש מערך הסיוע הקרבי והמנהלתי, ע’אזי אבו טמאעה;^[31] ומפקד חטיבת צפון הרצועה, אחמד ע’נדור.^[32] בכירים אחרים, סגנו של אלסנואר ח’ליל אלחיה, וראש אגף המבצעים ובהמשך ראש מטה הייצור ראא’ד סעד,^[33] ידעו על התוכנית, אולם לא ברור אם ידעו על המועד שנקבע ליישומה.^[34] מתוך מסמכי השלל, ניתן ללמוד כי אסמאעיל הניה ידע על תוכנית הפלישה והיה מעורב בשיחות התיאום, אולם ככל הנראה לא היה מודע למועד המדויק שבו תצא לפועל.^[35]
• בפרסום נוסף נטען כי רוב מפקדי חמש החטיבות המרחביות של חמאס לא ידעו על תוכנית הפלישה עד שלושה ימים לפני תאריך היעד, מבלי שעודכנו בעיתוי, ולאחר מכן הם תדרכו את 24 מפקדי הגדודים של הזרוע הצבאית. גם אימן סיאם, שעמד בראש המערך הרקטי של חמאס קיבל עדכון על המתקפה הצפויה בימים האחרונים לפני שיצאה לפועל.^[36]
• באסם נעים, חבר הלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי על תיק הבריאות ברצועה, סיפר כי בסוף ספטמבר 2023, הוא יצא מהרצועה לתורכיה עם שלושה בכירים נוספים בלשכה המדינית כדי להשתתף בוועידה בנושא “המצור על עזה”. לדבריו, בניגוד לפעמים קודמות, הפעם אלסנואר לא הגביל את משך יציאתם, על אף שהיו בכירים נוספים שכבר שהו מחוץ לרצועה. נעים ציין כי באותו זמן, הם חשבו כי אלסנואר רואה חשיבות בנסיעתם ולכן לא העלה השגות על היעדרם, אולם בדיעבד הם הבינו כי גם הם היו חלק מההונאה האסטרטגית לקראת המתקפה (ערוץ היוטיוב של אחמד מנצור, 12 במרץ 2025).

• אישור לדבריו של נעים הופיע במסמך שלל של פרוטוקול פגישת הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה ב-2 באוקטובר 2023, האחרונה לפני מתקפת ה-7 באוקטובר. ברשימת הנוכחים נרשם כי שבעה מתוך 22 חברי הלשכה לא נכחו במפגש, בהם ח’ליל אלחיה, באסם נעים וכמאל אבו עון, ששימש מזכ”ל הלשכה המדינית, כאשר ליד שמותיהם נכתב “התירוץ נסיעה”.

• אולם ההונאה לא נעצרה רק בתוך חמאס. על אף שהתרגילים הצבאיים התנהלו במסגרת חדר המבצעים המשותף, בו היו חברות גם הזרועות הצבאיות של שאר הפלגים החמושים ברצועה, בהנהגת חמאס ככל הנראה לא שיתפו אותם בפרטי התוכנית המתגבשת ובמועד המדויק של הפלישה. חיזוק להערכה זו הופיע במסמך בכתב ידו של אלסנואר מאוגוסט 2022, אשר כלל את ההנחיות המדויקות לשלבים הראשונים של המערכה. אלסנואר הדגיש כי יחידות חמאס הן שתובלנה את הפריצה לשטח ישראל בגל הראשון והשני, כאשר הפלגים הפלסטיניים אמורים להצטרף בגלים הבאים. הוא ציין כי הקשר עם מפקדי הזרועות הצבאיות של הפלגים האחרים צריך להתחיל כרבע שעה לאחר תחילת הפשיטה ואז הם ירכזו את הכוחות שלהם לקראת הצטרפות ללחימה.^[37]

6. כוחות הפלגים האחרים – רבע שעה לאחר תחילת ההתקפה הראשונה, יש ליצור קשר ברמה של כל הרצועה עם מפקדי הזרועות הצבאיות של פלגים פלסטיניים אחרים ואז כל מפקד חטיבה צריך להזעיק את מפקדי הכוחות הבסיסיים של הזרועות החשובות ביותר, ולבקש מהם לרכז את כל הכוחות שלהם בהקדם האפשרי כדי לשלב אותם בתוכנית המבצעית באופן סדור, כך שיהיה ניתן לשלב את כוחותיהם בגלים השלישי והרביעי.

• גם עז אלדין אלחדאד, ששימש מפקד חטיבת עזה בזמן המתקפה, סיפר בפרק מיוחד של תוכנית התחקירים “רב הנסתר על הגלוי” בערוץ אלג’זירה שעסק במתקפת חמאס מנקודת המבט של הזרוע הצבאית של התנועה, כי בחמאס עדכנו את שותפיהם ב”ציר ההתנגדות” לגבי הכוונה הכללית של המתקפה המתוכננת, אולם הם שמרו את המועד המדויק של שעת האפס בסודיות מוחלטת ורק מעטים ידעו עליו כדי להבטיח את ההצלחה.^[38]
• לפי מכתב ששלחו מחמד אלצ’יף, יחיא אלסנואר ומרואן עיסא למזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה,^[39] מיד עם תחילת המתקפה נגד ישראל בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, הם הסבירו כי נאלצו להסתיר ממנו את מועד המערכה לנוכח החשש מיכולות המודיעין הישראלי שעלול לגלות את התוכנית. לפי שלושת בכירי חמאס, נדרשה “רמה כזאת של הסתרה אפילו בתוך שורת הפיקוד וההנהגה שלנו ובמיוחד אלה השוהים בחו”ל ורוב מי שנמצאים בפנים ולצמצם את העברת פקודת המבצעים עד הדקות האחרונות מחשש שהאויב יחשוף את הכוונות ואז ייזום מתקפה עלינו באמצעות מתקפה מוחצת, ואתם מכירים את יכולותיו”. הם הוסיפו: “אנו בטוחים שאתם, כפי שאנו מכירים אתכם, תסלחו לנו על זה, שלא שיתפנו אתכם בסוד” (מעריב, 15 במאי 2026).^[40]

אפקטיביות תוכנית ההונאה והשפעתה על הצד הישראלי

• תוכנית חמאס לפשיטה לשטח ישראל, שזכתה לכינוי “חומת יריחו”, הגיעה לידי המודיעין הישראלי מספר פעמים מאז שנת 2018, אולם היא לא פורשה כהלכה כאשר ההערכה הייתה כי מדובר בתוכנית “חזון” שאינה בת יישום מבחינת יכולות חמאס (Ynet, 11 בפברואר 2026; ערוץ הטלגרם של דורון קדוש, 28-24 במאי 2026). כמו כן, ייתכן כי הגיע מידע מסוים לגבי “התוכנית הגדולה” של מתקפה רב-זירתית, אולם לא ברור אם זוהה התפקיד המרכזי של חמאס בהובלת התוכנית. בהקשר זה, הקשב המודיעיני הופנה יותר לעבר איראן וחזבאללה שנתפסו כאיום מוחשי יותר, וכן לעבר האפשרות להסלמה ביהודה ושומרון^[41] (עדותו של גיורא איילנד בערוץ היוטיוב של ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10, 15 באוגוסט 2025; ראיון עם ראש חטיבת המחקר לשעבר עמית סער ז”ל בתוכנית “יהיה טוב” בכאן 11, 12 בינואר 2025).
• התבטאויות של בכירים במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל במהלך ההכנות של חמאס למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ותחקירים של מערכת הביטחון הישראלית לאחר המתקפה, העידו כיצד השפיעה תוכנית ההונאה על התפיסה הישראלית את המצב של חמאס ואת ההתרחשויות ברצועת עזה. להלן דוגמאות בולטות:
  • אחת התפיסות המרכזיות בישראל הייתה שחמאס מורתעת, במיוחד לאחר מבצע “שומר החומות” במאי 2021. ההנהגה המדינית והביטחונית בישראל הציגה את המבצע כהצלחה גדולה שהביאה לפגיעה משמעותית ביכולות הצבאיות של חמאס, במיוחד בתחום המנהרות והיכולת הרקטית. גם שנתיים לאחר מכן, עדיין טען ראש הממשלה נתניהו כי המבצע הביא לשינוי במאזן ההרתעה מול חמאס והשיב את התנועה עשור לאחור. מנגד, מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה”ל במהלך התמרון ברצועת עזה הראו כי בכירי חמאס התייחסו למערכה כניצחון אסטרטגי ש”השפיל” את ישראל ושסיפק להם את הביטחון ביכולתם לקדם את החזון של “השמדת ישראל”.^[42]
  • תחקירי הליבה של צה”ל, שבין השאר בחנו את תפקוד אגף המודיעין (אמ”ן), מצאו כי המודיעין לא זיהה כי מבצע “שומר החומות” יצר בחמאס תחושת מסוגלות לגבי עימות מול ישראל וכי חמאס נותרה מורתעת. כמו כן, המודיעין הסביר את הימנעות חמאס מסבבי הלחימה בין ישראל לבין הגא”פ כעדות לכך שחמאס מורתעת ומעוניינת בהסדרה ולא זיהה כי מדובר בהונאה. בתחקירים נכתב: “ההפתעה הייתה מוחלטת, מצבית ובסיסית, מול הונאה אסטרטגית שנמשכה שנים, הונאה אופרטיבית לפעולה שבוצעה והונאה טקטית לאורך הלילה שקדם לפלישה” (תקשורת ישראלית, 27 בפברואר 2025).
  • בתחקיר שירות הביטחון הכללי (שב”כ), שבחן את ההתנהלות בתקופה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, נטען כי השירות זיהה שחמאס לא מורתעת וכי הייתה הבנה של האיום. עם זאת, התחקיר אישר כי היה פער בבחינת השאלה אם מדובר במהלכי הונאה של חמאס וכי לא הוצבה השערה מתחרה להערכה המובילה, לפיה הנהגת חמאס ברצועה מתרכזת בהבערת יהודה ושומרון. עוד נכתב בתחקיר כי “האפשרות שחמאס מנהלת מהלכי הונאה – טקטית או אסטרטגית – לא נדונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית”, וזאת בשל היעדר גוף בקרה אפקטיבי (דוברות שב”כ, 4 במרץ 2025).
  • הפובליציסט הפלסטיני תומך חמאס, פאדי רמצ’אן, טען כי אחד היעדים בתוכנית ההונאה של חמאס היה ליצור את הרושם כי כל תקיפה של הזרוע הצבאית נגד שטח ישראל תתבצע באמצעות מנהרות חודרות, ובכך גרמו לצה”ל להתמקד באיום התת-קרקעי. עם זאת, ב-7 באוקטובר 2023, הם הצליחו להפתיע בכך שפלשו מעל הקרקע וכן באמצעות “הנחתה מהאוויר” (סוכנות שהאב, 7 באוקטובר 2023). בהקשר זה, יצוין כי הקמת המכשול בגבול רצועת עזה סייעה לחיזוק הקונספציה הישראלית בדבר יכולת חמאס לבצע פלישה נרחבת לשטח ישראל. המכשול בעלות של 3.5 מיליארד שקל, שנחנך בדצמבר 2021, כלל חומה תת-קרקעית וגדר פיזית לצד אמצעי גילוי טכנולוגיים מתקדמים שיצרו את התחושה כי חמאס לא תוכל להשתמש במנהרות חודרות לשטח ישראל או לבצע פריצה ללא יכולת זיהוי מוקדמת מצד מערכות צה”ל. בפועל, בדקות הראשונות של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, הצליחה חמאס לשתק את מערכות הזיהוי באזור הגבול ועקפה את הגדר באמצעות שימוש בטרקטורונים מעופפים ובמצנחי רחיפה (גלובס, 8 באוקטובר 2023; וואלה, 12 באוקטובר 2023;N12 , 19 באוקטובר 2025).
  • גם המהומות ליד גדר הגבול באוגוסט-ספטמבר 2023 לא נתפסו כחלק מתרגיל הונאה, אלא כאמצעי לחץ מצד חמאס לרשום הישגים כלכליים מישראל במטרה להקל על המצב הפנימי ברצועה. דווח כי במטרה לסיים את המתיחות ולמנוע הסלמה נוספת, ההנחיה של הדרג המדיני בישראל הייתה לפעול מול קטר כדי שתמשיך בהעברת הכספים לרצועה, ואף תגדיל את הסכום לרכישת דלקים שיועברו לחמאס, לכאורה עבור הפעלת תחנות הדלק ברצועה ולתשלום משכורות (Ynet, 2 בינואר 2026; חדשות 13, 10 בפברואר 2026; Times of Israel, 6 במרץ 2025). נוסף על כך, דווח כי בפיקוד דרום של צה”ל הקימו “צוותים אדומים” (שמדמים את תפקיד “האויב”) בניסיון לבחון אם ההתפרעויות ליד הגדר הן “עוד הפגנות גדר של עזתים”, כלומר לא הכנה לפעולה צבאית מצד חמאס כפי שהוצג בתוכנית “חומת יריחו”. עם זאת, הצוותים הגיעו למסקנה כי חמאס עדיין מורתעת ומעוניינת בהסדרה וכי יחיא אלסנואר נוקט ב”גישה פרגמטית” (Ynet, 11 בפברואר 2026).

1. רוב מסמכי השלל המוזכרים במחקר זה זמינים לעיון בארכיון מכון עמית למחקר טרור ומודיעין והמרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

2. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 במרץ 2025: "האסטרטגיה של חמאס ל"השמדת ישראל" – מחזון לתוכנית פעולה מעשית, כפי שעולה ממסמכי שלל".

3. בהמשך שימש ראש הלשכה המדינית של חמאס. סוכל ב-16 באוקטובר 2024.

4. סוכל ב-13 ביולי 2024.

5. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 באפריל 2025: "מבצע "שומר החומות" כקו פרשת המים באסטרטגיית חמאס ל"השמדת ישראל", כפי שעולה ממסמכי שלל" מחקר של מרכז המידע מ-13 במרץ 2025: "האסטרטגיה של חמאס ל"השמדת ישראל" – מחזון לתוכנית פעולה מעשית, כפי שעולה ממסמכי שלל".

6. סוכל באוגוסט 2025.

7. מסמכי השלל שמופיעים בכתבה של הניו יורק טיימס מ-12 באוקטובר 2024 ומצוטטים במחקר זה אינם נמצאים ברשות מכון עמית.

8. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-12 ביוני 2022: "חמאס “מנסה להסביר” מדוע לא שיגרה רקטות במהלך מצעד הדגלים".

9. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-28 בינואר 2026: "הראייה הביקורתית של חמאס את הג’האד האסלאמי בפלסטין, כפי שעולה ממסמכי שלל".

10. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-11 בנובמבר 2018: "סיכום האירועים בגבול רצועת עזה"; פרסום עיתי של מרכז המידע: "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (20-13 בספטמבר 2023)".

11. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-29 בדצמבר 2025: "ראיית חמאס את מדיניות “סבבי ההרתעה” של ישראל ברצועת עזה, כפי שעולה מתוך מסמך שלל".

12. סוכל ב-15 במאי 2026. להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-17 במאי 2026: "סיכול ראש הזרוע הצבאית של חמאס, עז אלדין אלחדאד – תגובות ומשמעויות".

13. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 בפברואר 2025: "תובנות מהתוכנית “רב הנסתר על הגלוי” באלג’זירה על מתקפת 7 באוקטובר 2023".

14. סוכל על ידי ישראל בטהראן ב-30 ביולי 2024.

15. סוכל ב-2 בינואר 2024.

16. נהרג בהתרסקות מסוק במאי 2024.

17. מסמך השלל המדובר אינו נמצא ברשות מכון עמית.

18. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-5 בינואר 2021: "תרגיל צבאי משותף, ראשון מסוגו, של הארגונים הפועלים ברצועת עזה, שנועד להעביר מסרים של אחדות ויכולת צבאית משופרת".

19. להרחבה, ראו פרסום מרכז המידע: "חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (21-14 בדצמבר 2021)".

20. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-5 בינואר 2022: "תרגיל משותף של הארגונים הפלסטיניים ברצועה מעביר מסרים ואיומים לישראל".

21. להרחבה, ראו פרסום מרכז המידע: "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 בדצמבר 2022 – 3 בינואר 2023)".

22. מסמכי השלל אינם נמצאים ברשות מכון עמית.

23. להרחבה, ראו פרסום מרכז המידע: "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (12-6 בספטמבר 2023)".

24. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-12 באוקטובר 2025: "הנחיות יחיא אלסנואר לפתיחת המערכה נגד ישראל, כפי שעולה מתוך מסמך שלל".

25. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-8 בספטמבר 2023: "אפשרות לחידוש צעדות השיבה ברצועת עזה".

26. להרחבה, ראו את פרסומי מרכז המידע: "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני 20-13 בספטמבר 2023" ו-"מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני 27-20 בספטמבר 2023"

27. עודה סוכל ב-26 במאי 2026, ימים ספורים אחרי שמונה למפקד הזרוע הצבאית. להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-28 במאי 2026: "סיכול ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד עודה".

28. Muhanad Seloom, "Veiled intentions: Hamas’s strategic deception and intelligence success on 7 October 2023", Intelligence and National Security, 41:1 (2026).

29. סוכל במרץ 2024.

30. סוכל במאי 2025.

31. סוכל במרץ 2024.

32. סוכל בנובמבר 2023.

33. סוכל בדצמבר 2025.

34. עמוס הראל, 06:29 - טבח שבעה באוקטובר: המחדלים, האחראים, ההשלכות, כנרת זמורה ביתן, 2026.

35. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 באפריל 2025: "מבצע "שומר החומות" כקו פרשת המים באסטרטגיית חמאס ל"השמדת ישראל", כפי שעולה ממסמכי שלל" מחקר של מרכז המידע מ-13 במרץ 2025: "האסטרטגיה של חמאס ל"השמדת ישראל" – מחזון לתוכנית פעולה מעשית, כפי שעולה ממסמכי שלל".

36. יונה ג'רמי בוב ואליוט קאופמן, בחדר המלחמה: הסיפור שמאחורי הקלעים על מאבקה של ישראל בחמאס ובציר האיראני, ידיעות ספרים, 2026.

37. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-12 באוקטובר 2025: "הנחיות יחיא אלסנואר לפתיחת המערכה נגד ישראל, כפי שעולה מתוך מסמך שלל".

38. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 בפברואר 2025: "תובנות מהתוכנית “רב הנסתר על הגלוי” באלג’זירה על מתקפת 7 באוקטובר 2023".

39. סוכל בספטמבר 2024.

40. המכתב המלא אינו נמצא ברשות מכון עמית.

41. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-25 ביוני 2023: "מאפייני הפעילות הפלסטינית בג’נין לנוכח פעילות צה”ל בשטח".

42. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 באפריל 2025: "מבצע "שומר החומות" כקו פרשת המים באסטרטגיית חמאס ל"השמדת ישראל", כפי שעולה ממסמכי שלל".

מאמרים נוספים בתחום