מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון

יובל רוזנברג

עיקרים

• מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון ב-27 בנובמבר 2024, עושה חזבאללה מאמצים לשקם את יכולותיו שנפגעו קשות במערכה נגד ישראל בין אוקטובר 2023 לנובמבר 2024, תוך התאמת מבנה הארגון למציאות החדשה. בכירים בחזבאללה אף הצהירו כי הארגון ערוך לעימות חדש מול ישראל. פעולות השיקום של חזבאללה בדרום לבנון מהוות הפרה של ההבנות האוסרות על נוכחות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני.
• לאור זיהוי מאמצים מואצים לשיקום תשתיות הארגון, ביצע צה”ל מאות תקיפות נגד פעילי חזבאללה ותשתיות צבאיות של הארגון בדרום לבנון ובאזורים נוספים במדינה. מאז תחילת אוקטובר 2025, בוצעו עשרים תקיפות לאכיפת הבנות הפסקת האש, במסגרתן הושמדו יכולות שסייעו לשיקום תשתיות חזבאללה, כולל מאות כלים הנדסיים ומחצבה לייצור בטון.
• בחזבאללה המשיכו את הקו שבו נקטו מאז תחילת הפסקת האש עם קריאה לרשויות מדינת לבנון להגביר את מאמציהן נגד “התוקפנות הישראלית”, תוך איומים עמומים כי “ההתנגדות” עשויה לאבד את סבלנותה.
• התקיפה הישראלית שהשמידה מאות כלים הנדסיים הגבירה את הזעם והביקורת של ההנהגה הלבנונית, שהאשימה את ישראל בניסיון לפגוע במאמצי השיקום של לבנון בכלל ושל היישובים בדרום לבנון בפרט. ראש הממשלה סלאם גם הנחה את משרד החוץ להגיש תלונה למועצת הביטחון של האו”ם.
• על רקע הפסקת האש ברצועת עזה והניסיון להגביר את הלחץ האמריקאי על ישראל, הציע נשיא לבנון עון לפתוח במשא ומתן עקיף עם ישראל לפתרון הסוגיות שבמחלוקת. דווח כי בחזבאללה לא שללו את הרעיון, אולם דרשו כתנאי מקדים את עצירת התקיפות, נסיגת כוחות צה”ל מדרום לבנון ושחרור העצירים הלבנונים המוחזקים בישראל.
• להערכתנו, חזבאללה צפוי להמשיך במאמצים לשקם את יכולותיו על אף פעולות האכיפה של צה”ל, בדגש על האזורים שמצפון לנהר הליטאני במטרה לצמצם את החיכוך מול כוחות צבא לבנון שפועלים ליישם את מונופול המדינה על הנשק בדרום לבנון. להערכתנו, אם תתגבר מגמת התקיפות הישראליות נגד פעילי חזבאללה ותשתיות הארגון, צפוי חזבאללה להגביר את הביקורת והלחץ כלפי הנהגת המדינה, אך נראה שלעת עתה הארגון עדיין מרוסן וימנע מלפעול ישירות נגד ישראל. עם זאת, אם התקיפות הישראליות יביאו לפגיעה נרחבת באזרחים בלתי מעורבים, עלול חזבאללה להגיב בצורה נרחבת יותר תחת הטיעון שהוא “מגן לבנון”.

מאמצי שיקום היכולות של חזבאללה

• לפי הבנות הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון מ-27 בנובמבר 2024, אשר סיימו את הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה שהחלה ב-8 באוקטובר 2023, נאסר על הימצאות קבוצות חמושות (וחזבאללה בראשן) ותשתיות צבאיות, שאינן של כוחות הביטחון הרשמיים של לבנון, מדרום לנהר הליטאני בדרום המדינה. לצורך כך, צבא לבנון נדרש להתפרס בדרום לבנון כדי לפרק את כל התשתיות הצבאיות ולהחרים את כל כלי הנשק הבלתי מורשים ולפקד על המתקנים הבלתי מורשים המעורבים בייצור כלי נשק.^[1] בהמשך לכך, בתחילת אוגוסט 2025, הסמיכה ממשלת לבנון את צבא לבנון להבטיח את מונופול המדינה על הנשק, כולל פירוק נשק חזבאללה.^[2] בתחילת ספטמבר 2025, קיבלה הממשלה את תוכנית הצבא ליישום ההחלטה במספר שלבים בכל חלקי המדינה (LBC, 5 בספטמבר 2025).
• לאחרונה הופיעו דיווחים כי הארגון נמצא בשלב מתקדם של שיקום היכולות הצבאיות שלו לעימות אפשרי נוסף מול ישראל, קרוב לשנה אחרי כניסתה לתוקף של הפסקת האש, תוך התאמתו למציאות החדשה לנוכח פעילות האכיפה הישראלית. גם בכירים בחזבאללה טענו כי הארגון הצליח לבנות את עצמו מחדש אחרי הפגיעות שספג במערכה נגד ישראל. להלן דוגמאות בולטות:
  • הפרשן וחוקר הטרור, פייר ג’בור, ציין כי חזבאללה ביצע שינוי טקטי ואסטרטגי מהותי, במסגרתו הארגון חזר להשתמש ב”אמצעים פרימיטיביים” תוך התבססות על מבנה מבוזר שיאפשר לו לשרוד ולהתאים את עצמו למלחמת התשה ממושכת מול עליונות מודיעינית, טכנולוגית וקיברנטית של ישראל. במאמר שפרסם תחת הכותרת “חזבאללה ועידן האבן”, הסביר ג’בור כי המשמעות בפועל היא ניתוק של פעילות חזבאללה מתקשורת דיגיטלית מוצפנת ומעבר לאמצעים בסיסיים כדוגמת שליחים, סימנים ותקשורת נייחת, וחזרה ללחימה המבוססת על תאים קטנים, הסוואה, סודיות וניצול שטח וגאוגרפיה, בדומה לתקופת הפעילות הראשונה של הארגון בשנות השמונים של המאה הקודמת (אלנהאר, 15 באוקטובר 2025).
  • תחקיר ביומון הצרפתי לה פיגארו ציין כי חזבאללה נמצא במצב של תפקוד חשאי חסר תקדים, וכי על אף שהסכים להתפרק מנשקו בדרום לבנון, הוא שומר על נוכחות צבאית ומבצעית במעוזים האחרים שלו, ובראשם בירות ואלבקעא, וכן על תמיכה בקרב הבסיס השיעי שלו. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, אישר כי לארגון יש “מבנה צבאי סודי חדש, עם הנהגה צעירה ודינמית יותר”, בעוד ש”גורם בארגון” ציין כי חזבאללה פועל בחשאיות בדומה לשנות השמונים, תוך הפרדה בין הזרוע הצבאית לזרוע הפוליטית וקיצור של שרשראות הפיקוד. עם זאת, “פעיל חזבאללה” הודה כי הפאניקה והכאוס עדיין קיימים בחלקם בקרבת הנהגת הארגון וכי הדבר משפיע על המרקם הפיקודי וההתנהגות הביטחונית של פעילי הארגון (לה פיגארו, 18 באוקטובר 2025).
  • קצין יחסי הציבור של חזבאללה באזור אלבקעא, אחמד ריא, אמר באירוע לציון שנה לסיכולם של המזכ”ל חסן נצראללה ויורשו המיועד, האשם צפי אלדין, כי “ההתנגדות” שיקמה את עצמה ובנתה את יכולותיה מחדש. הוא הוסיף כי “ההתנגדות לא הובסה ומוכנה לכל ההתפתחויות ולהתעמת מול כל האתגרים” (סוכנות הידיעות הלבנונית, 19 באוקטובר 2025).

• • “גורמי ביון מערביים” אמרו כי חזבאללה הגביר את קצב השיקום שלו בתקופה האחרונה, וזאת על אף החלטת ממשלת לבנון לפרק אותו מנשקו. לפי “הגורמים”, חזבאללה מצליח להצטייד מחדש בנשק, כולל בטילים, לגייס לוחמים חדשים ולשקם אתרים ובסיסים. עוד הם ציינו כי רוב מאמצי השיקום של הארגון מתרחשים מצפון לנהר הליטאני, ולא בשטח מדרום לנהר, אשר אמור להיות נקי מנוכחות אנשי חזבאללה ומנשק הארגון (i24News, 21 באוקטובר 2025).
• גם סוריה ממשיכה להיות זירה להברחות אמצעי לחימה עבור חזבאללה בלבנון, על אף מאמצי הסיכול של כוחות הביטחון של המשטר הסורי החדש. במהלך אוקטובר 2025, סיכלה מנהלת ביטחון הפנים ניסיון הברחה של טילים נגד טנקים מסוג קורנט באזור אלקציר שבגבול עם לבנון, וסוכל גם ניסיון הברחת נשק “בינוני וכבד” בעיר חמץ (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 11 באוקטובר 2025; אלערביה, 12 באוקטובר 2025). גם כוחות צה”ל סיכלו ניסיון הברחת אמצעי לחימה מסוריה ללבנון דרך אזור החרמון (דובר צה”ל, 18 באוקטובר 2025).

האכיפה הישראלית של הבנות הפסקת האש

• ממספר דיווחים עולה כי ב”מסמך צד” שנלווה להבנות, התחייבה ארה”ב שישראל תשמור על חופש פעולה צבאי לתקוף בדרום לבנון במקרה של הפרת ההסכם מצד חזבאללה או גורם אחר (תקשורת ישראלית, 26 בנובמבר 2024). לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, ביצע צה”ל מאות תקיפות נגד פעילי חזבאללה ותשתיות צבאיות של הארגון, וזאת בשל הפרות של ההבנות ובשל ניסיונות הארגון לשקם את יכולותיו. מרבית התקיפות התמקדו בדרום לבנון, שם ההסכם אוסר לחלוטין על נוכחות חזבאללה, ובמסגרתן סוכלו כ-200 פעילי חזבאללה, ובהם גם מפקדי שטח ופעילים בכוח רצ’ואן, והושמדו תשתיות צבאיות קיימות או תשתיות שנעשה ניסיון לשקמן, כולל בקרבת הגבול עם ישראל. במקביל, בוצעו תקיפות נגד תשתיות חזבאללה באזורים נוספים בלבנון, מצפון לנהר הליטאני, בהם אלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ואלבקעא, ונגד נתיבים ששימשו את חזבאללה להברחות בגבול לבנון-סוריה.^[3] לפי נתונים שפורסמו בלבנון, מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש, בוצעו יותר מארבעים תקיפות ישראליות נגד בולדוזרים ומחפרים, בהן נהרגו יותר מעשרים בני אדם ונפצעו עשרות (אלאח’באר, 14 באוקטובר 2025).
• מאז תחילת אוקטובר 2025 (עד 22 באוקטובר, נכון לשעה 10:00), ביצע צה”ל 20 תקיפות נגד מטרות חזבאללה, אשר התמקדו בניסיונות הארגון לשקם את התשתיות שלו ואת יכולותיו המבצעיות. בין השאר, הותקפו אתר לאחסון ולתצוגה של מאות כלים הנדסיים באזור צור, מחצבות של ארגון “ירוק ללא גבולות” המזוהה עם חזבאללה, ,^[4], ששימשו לייצור בטון, אתר לניהול מערך האש של חזבאללה ברכס הבופור (שהותקף מספר פעמים בחודשים האחרונים) ומחנות אימונים של כוח רצ’ואן ואתרים לאחסון אמצעי לחימה באלבקעא. בנוסף, סוכלו פעילים בחזבאללה, שחלקם עסקו בפעילות שיקום תשתיות באמצעות כלים הנדסיים או היו אחראים על הקשר עם כפרים בדרום לבנון (דובר צה”ל, 22-1 באוקטובר 2025).

     
מימין: תוצאות תקיפה נגד אתר לאחסון כלים הנדסיים באלמצילח (אלעהד, 13 באוקטובר 2025). משמאל: מחפר שהותקף בעת ששימש פעיל חזבאללה לעבודות שיקום (ערוץ הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב, 18 באוקטובר 2025)

      
מפת תקיפות האכיפה של צה”ל בלבנון, אוקטובר 2025 (דובר צה”ל ותקשורת לבנונית, 22-1 באוקטובר 2025)

• “מקורות צבאיים בלבנון” ציינו כי התקיפות הישראליות כבר אינן מתמקדות באתרים ספציפיים, אלא חלק מאסטרטגיה שיטתית שנועדה לחשוף תנועות חשאיות של חזבאללה או אתרי אחסון של טילים לטווח בינוני וארוך. לפי “המקורות”, ישראל מפעילה מדיניות של “מעקב באמצעות אש”, המבוססת על יכולות המודיעין שמכסות את כל שטח לבנון, וכי היא תוקפת יעדים שכבר הותקפו בעבר מתוך הערכה שמוסתרים שם אמצעי לחימה התקפיים או שזוהו בהם תנועות של פעילי חזבאללה (ארם ניוז, 8 באוקטובר 2025).

תגובות בלבנון לצעדי האכיפה של צה”ל

חזבאללה

• בתגובה לצעדי האכיפה של צה”ל, חזבאללה המשיך להציג הצהרות שמאשימות את ישראל ב”הפרות חוזרות” של הסכם הפסקת האש ובהשתלטות הדרגתית על אזורים בדרום לבנון במסגרת מה שהארגון מכנה “תוכנית ישראלית להרחבת גבולותיה במסגרת פרויקט ארץ ישראל הגדולה”. בכירים בחזבאללה טענו כי ישראל מנצלת את שתיקת הקהילה הבינלאומית ואת חולשת הממשל בבירות כדי לקבוע עובדות בשטח, וקראו לממשלת לבנון לגלות עמדה נחרצת יותר כלפי “התוקפנות הישראלית”. כמו כן, הם הדגישו כי האחריות העליונה של המדינה היא להגן על אזרחי דרום לבנון ולתעדף את המאבק מול ישראל על פני כל ניסיון לעסוק בפירוק נשקו של חזבאללה, מהלך שלטענתם “משרת את האויב”. להלן הצהרות בולטות:
  • לאחר תקיפת הכלים ההנדסיים באלמצילח (11 באוקטובר 2025) פרסם חזבאללה הודעה, בה נאמר כי התקיפה מהווה חלק מתקיפות חוזרות ונשנות כלפי “אזרחים ותשתיות כלכליות, שמטרתן למנוע מאנשים לשוב לשגרה”. הארגון קרא ללבנון לפעול במישור הדיפלומטי והפוליטי ולהגיש תלונה דחופה למועצת הביטחון של האו”ם כדי ללחוץ על ישראל להפסיק את תקיפותיה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 11 באוקטובר 2025).
  • חבר הפרלמנט מטעם, חסן עז אלדין, אמר כי התקיפות הישראליות האחרונות משקפות מצב של “התפרעות תוקפנית מצד האויב” כלפי כל החוקים הבינלאומיים. הוא הוסיף כי לנוכח התקיפות, הדיבורים על חוק בינלאומי וזכויות אדם או ארגוני צדק בינלאומיים הפך לדבר חסר טעם, משום שאנו עומדים מול “מציאות שבה שולטים היגיון הכוח והעליונות” (Lebanon Debate, 12 באוקטובר 2025). בהתבטאות נוספת, הוא אמר כי “ההתנגדות” בלבנון התאוששה, עודנה נוכחת ומסוגלת להתעמת עם “האויב” אם יפתח במתקפה קרקעית או ינסה לכבוש שטחים נוספים. הוא הוסיף כי “ההתנגדות לא נפלה, לא תובס ולא תישבר” וכי ישראל תצא מהאזורים שבשליטתה “במוקדם או במאוחר” (אלאח’באר, 22 באוקטובר 2025).

• • סגן יו”ר הלשכה המדינית בחזבאללה, מחמוד קמאטי, אמר כי חזבאללה נמצא כיום בעמדת כוח והדגיש כי לסבלנות של “ההתנגדות” יש זמן שבו יפוג תוקפה, ולא רצה לפרט מתי. הוא הוסיף כי ייתכן שיגיע היום בו ההגנה בלבנון תהפוך להתקפה, והמשוואות הקיימות כיום ישתנו “בצורה חדה”. קמאטי גם קרא לכלל הצדדים בפוליטיקה הלבנונית להשתלב באסטרטגיית הגנה לצד צבא לבנון (ערוץ היוטיוב “צותכ פלס”, 14 אוקטובר 2025).
  • סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני הדגישה כי “ההסלמה והמשך מעשי הטבח, ההתנקשויות וההתקפות הפליליות של ישראל בלבנון שולחים מסר ברור כי האויב לא יפסיק את התקפותיו”. זאת לטענת הסיעה “כדי למנוע כל ניסיון לשקם את מה שהתוקפנות הרסה”. הסיעה הדגישה כי הדבר מחייב את הממשלה להכפיל את מאמציה ולנקוט צעדים (אלמנאר, 16 באוקטובר 2025).
  • יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מחמד רעד, מסר כי “ההתנהלות התוקפנית של האויב” מהים, היבשה והאוויר, והפרת החוקים הבינלאומיים יובילו במוקדם או במאוחר ל”תוצאות קשות” (אלמנאר, 19 באוקטובר 2025).

הנהגת לבנון

• מאז תחילת צעדי האכיפה של צה”ל נגד הפרות הבנות הפסקת האש, ניצבת הנהגת לבנון בין לחצי דעת הקהל המקומית, השפעת חזבאללה, והחשש מקריסה כלכלית וביטחונית מחודשת. הנהגת המדינה האשימה את ישראל ב”הפרת” הריבונות הלבנונית וקראה לקהילה הבינלאומית, ובמיוחד לארה”ב, להגביר את הלחץ על ישראל כשהיא מזהירה כי התקיפות והמשך הנוכחות של כוחות צה”ל בחמש עמדות בדרום לבנון מקשים על השלמת פריסת צבא לבנון ועל יישום מונופול המדינה על הנשק, צעדים נדרשים לקראת קבלת הסיוע הבינלאומי עבור שיקום ההריסות.^[5]
• התקיפה הישראלית נגד הכלים ההנדסיים באלמצילח הגבירה את הזעם בצמרת הלבנונית. “מקורות ממשלתיים” אמרו כי הכלים נועדו לסייע בפעולות שיקום התשתיות ב-38 עיירות בדרום לבנון, במסגרת פרויקט שעמד לקבל מימון של מאה מיליון דולר מהלוואות קודמות שהשיגה הממשלה. “המקורות” טענו כי התקיפה נועדה לשלוח מסר לממשלת לבנון ולעם הלבנוני כי הם לא יורשו לשקם את היישובים ההרוסים “לפני שהבקשה הישראלית [לפירוק נשק חזבאללה] תאושר” (אלאח’באר, 13 באוקטובר 2025). בנוסף, ראש עיריית אלנג’אריה, עבאס חלאל, ציין כי התקיפות באלמצילח בוצעו במרחק 200 מטרים בלבד מביתו של יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, בעל בריתו של חזבאללה. מזכ”ל המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית, זאפר נאצר, אמר כי “מתקפה בסדר גודל כזה בוודאי נושאת מספר מסרים לנמענים רבים, שאחד מהם עשוי להיות נביה ברי” (Arab News, 11 באוקטובר 2025).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר בעקבות התקיפה באלמצילח כי מדובר ב”תוקפנות ישראלית בוטה נגד אתרים אזרחיים בלי שום תירוץ”. הוא תהה אם לנוכח הפסקת האש ברצועת עזה, יש “מי שחושב לפצות על עזה בלבנון כדי להבטיח את הצורך שלו להתקיים מבחינת פרנסה פוליטית באמצעות אש והרג” (אלנשרה, 11 באוקטובר 2025). כמו כן, הוא האשים כי “התוקפנות הישראלית המתמשכת” היא חלק “ממדיניות שיטתית שמטרתה להרוס תשתיות יצרניות, לחסום התאוששות כלכלית ולכוון ליציבות הלאומית תחת תירוצי ביטחון כוזבים” (חשבון X של הנשיאות הלבנונית, 17 באוקטובר 2025).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, הוסיף כי על אף שלבנון מחויבת להסכם הפסקת הלחימה ופועלת קשה להגבלת הנשק בידי המדינה, היא נתונה מדי יום כמעט לתקיפות ישראליות. הוא קרא למדינות בעולם ללחוץ על ישראל לעצור את התקיפות ולסגת מלבנון והפציר בהן לסייע בשיקום שיתרום ליציבות לבנון והאזור כולו (אלנשרה, 13 באוקטובר 2025). סלאם גם ביקש משר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, להגיש תלונה דחופה למועצת הבטחון של האו”ם בנוגע לתקיפות ישראל “נגד מתקנים אזרחיים ומסחריים באלמצילח” (אלנשרה, 12 באוקטובר 2025). חבר פרלמנט מטעם חזבאללה, אבראהים אלמוסוי, בירך על המהלך וציין כי “זהו צעד בכיוון הנכון, אם כי מאוחר”. הוא הוסיף כי הם מצפים לצעדים דיפלומטיים וממשלתיים נוספים בכיוון זה (חשבון X של אבראהים אלמוסוי, 12 באוקטובר 2025).

• על רקע השגת הפסקת האש ברצועת עזה, קרא נשיא לבנון עון גם לפתיחת ערוץ של משא ומתן, ישיר או עקיף, מול ישראל כדי להבטיח שלבנון לא תישאר מחוץ למהלכי יישוב המשברים המתבצעים היום באזור, אלא לקחת בהם חלק במטרה למנוע מלחמה, הרג ועקירת תושבים”. הוא הזכיר כי שרטוט הגבולות הימיים גובש בהסכם מול ישראל, בתיווך ארה”ב והאו”ם והביע תקווה כי יגיע הזמן שבו ישראל תהיה מחויבת להפסקת פעולותיה הצבאיות נגד לבנון ויתחיל תהליך של משא ומתן (סוכנות הידיעות הלבנונית, 13 באוקטובר 2025). ראש הממשלה סלאם הוסיף כי עון העלה את ההצעה כדי לדחוק בארה”ב להתערב במצב מאחר שהמשא ומתן הגיע למבוי סתום “כתוצאה מהתעקשות ישראל להפר את ההסכם ולהמשיך בתקיפותיה”. לדבריו, אם ארה”ב תיענה להצעה, הדבר ייצור פרצה שניתן להשתמש בה ליישום החלטה 1701 ולביסוס של הסכם שביתת הנשק משנת 1949 (אלשרק אלאוסט, 20 באוקטובר 2025).
• בהקשר זה, בחזבאללה לא שללו את האפשרות של פתיחת משא ומתן עקיף מול ישראל. חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן עז אלדין, אמר כי אם כוונת השלטון הלבנוני היא לקיים שיח על סימון הגבולות וזיהוי הנקודות השנויות במחלוקת, הרי שהדבר דומה למה שנעשה בעבר. אולם הוא הדגיש כי אם הכוונה היא להגיע לשלום או לכינון יחסים עם “האויב”, הרי שהם ורוב העם הלבנוני מסרבים לכך, וכי הוא לא מאמין שהממשלה רוצה בכך (אלאח’באר, 22 באוקטובר 2025). בארגון אף ציינו כי בהבנות הפסקת האש צוין כי לבנון וישראל יקיימו שיחות בלתי ישירות במטרה לפתור את נקודות המחלוקת שנותרו לאורך “הקו הכחול”. עם זאת, “מקורות המודעים לאווירה בחזבאללה” הדגישו כי לפני פתיחת שיחות כלשהן, על ישראל למלא אחרי ההתחייבויות שלה במסגרת החלטה 1701 והבנות הפסקת האש, לסגת משטח לבנון ולהשיב את העצירים הלבנונים שהיא מחזיקה. עוד נאמר בדיווח כי עמדת חזבאללה מצביעה על תיאום מוקדם בין ארמון הנשיאות לבין “הצמד השיעי” (חזבאללה ואמל), ו”מקורות פוליטיים” ציינו כי במשלחת שתוקם עבור המשא ומתן תהיה גם נציגות של “הצמד” (אללואא’, 18 באוקטובר 2025).
• עם זאת, יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, טען כי המשא ומתן המוצע בין ישראל ללבנון נכשל בעקבות סירוב ישראל לשתף פעולה עם ההצעה האמריקאית בנושא, לפיה התקיפות ייעצרו לחודשיים, בסיומם תושלם הנסיגה הישראלית וייפתח תהליך לסימון הגבול וייקבעו הסדרי ביטחון. לפי ברי, המסלול היחיד שנותר הינו דרך הוועדה המפקחת על יישום הפסקת האש, שלדבריו החלה להתכנס בכל שבועיים ולכן מדובר בהתפתחות חשובה (אלשרק אלאוסט, 20 באוקטובר 2025).

צבא לבנון

• מאז כניסת הסכם הפסקת האש לתוקפו בנובמבר 2024, צבא לבנון מצא עצמו בעמדה מורכבת במיוחד בין ישראל לחזבאללה. על אף היותו הגורם הרשמי האמון על שמירת היציבות והביטחון בדרום לבנון, ניכר כי הצבא מתקשה לממש שליטה אפקטיבית בשטח ולבלום את פעילות חזבאללה לאורך קו הגבול. בחודשים האחרונים, מתמודד צבא לבנון עם אתגר כפול – שמירה על הריבונות הלבנונית מחד, והימנעות מהתנגשות ישירה עם חזבאללה מאידך. במקביל, תועדו ניסיונות נקודתיים של הצבא לשמר נוכחות סמלית באזורי חיכוך ולתאם עם יוניפי״ל צעדים למניעת הסלמה.
• על רקע זה, דוברים רשמיים של הצבא ניסו בשבועות האחרונים לשדר מסר של אחריות ושל מחויבות ליציבות, אך גם לבטא מורת רוח מהיקף הפעילות הישראלית ומהשלכותיה על אוכלוסיית דרום לבנון. דוגמה לכך הייתה בנאומו של מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, שאמר כי תקיפות צה”ל נגד “אזרחים, רכוש ומתקנים אזרחיים”, לרבות התקיפה באלמצילח, מהוות “איום על המדינה”. לטענתו, פעולות אלו מפרות את החוק הבינלאומי ואת הסכם הפסקת האש. היכל הוסיף כי הצבא פועל למען ביטחון האזרחים וישקול את צעדיו בהתאם (חשבון X של צבא לבנון, 13 באוקטובר 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 2 בדצמבר 2024: "הסכם הפסקת האש – עמדות גורמי הכוח בלבנון".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 11 באוגוסט 2025: "החלטת ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו – עמדות גורמי הכוח".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל"; להרחבה על פעילות צה"ל נגד הפרות חזבאללה, ראו את הפרסומים השבועיים של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון", ואת הפרסומים החודשיים על סיכום פעילות הטרור נגד ישראל בזירות השונות.
^[4] להרחבה על הארגון, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 19 בפברואר 2020: "אגודת “ירוק ללא גבול”: ארגון איכות סביבה לבנוני המשתף פעולה עם חזבאללה ומסייע לפעילות הארגון בקרבת הגבול עם ישראל".
^[5] להרחבה על התבטאויות בכירי ההנהגה הלבנונית, ראו את הפרסומים השבועיים של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון".

מאמרים נוספים בתחום