מאמץ להסלמה בפעילות הטרור מיהודה ושומרון נגד ישראל על רקע הפסקת האש ברצועת עזה

 ד”ר יגאל שירי

עיקרים

• חמאס ניסתה להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור כחלק מהמערכה נגד ישראל שהחלה עם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, פעילות סיכול ומניעה נרחבת של כוחות הביטחון הישראליים, שכללה מעצר וסיכול של אלפי מבוקשים ופעילי טרור ותפיסת אמצעי לחימה ובהם רקטות, הצליחה למנוע התפרצות גל טרור מכיוון יהודה ושומרון.
• בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, החלו חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין במאמצים להסיט את מרכז “ההתנגדות” נגד ישראל ליהודה ושומרון, תוך עידוד לפגיעה בכוחות הביטחון הישראליים ובמתיישבים.
• איראן ממשיכה גם היא למלא תפקיד מרכזי במאמצים להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור פעילה נגד ישראל. בתוך כך, נתפס משלוח של אמצעי לחימה מאיראן, ובהם מטענים רבי עוצמה ורחפני נפץ, וסוכלו פעילי כוח קדס של משמרות המהפכה בלבנון שהיו מעורבים בצירי ההברחות של אמצעי לחימה.
• להערכתנו, לאחר הסכם הפסקת האש ברצועת עזה צפויים ארגוני הטרור הפלסטיניים, בסיוע איראן, להפנות חלק ניכר מפעילותם ליהודה ושומרון במטרה להדגיש את המשך “ההתנגדות” כהצדקה לקיומם. כמו כן, ארגוני הטרור ינסו לנצל את חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי ואת המעורבות של גורמים אזוריים ובינלאומיים ברצועת עזה כחלק מהפסקת האש כדי לעורר לחץ בינלאומי על ישראל, וזאת באמצעות פיגועים שעלולים להביא להסלמה בצעדי התגובה הישראליים ביהודה ושומרון. בנוסף, חזרתם של מאות פעילי טרור ליהודה ושומרון אחרי שחרורם מבתי הכלא הישראליים במסגרת העסקה לשחרור החטופים ברצועת עזה עלולה לסייע להתארגנויות הטרור להגביר את פעילותם בהתבסס על הידע והניסיון של האסירים המשוחררים ושיתופי הפעולה שיצרו בבתי הכלא.

מאמץ סיכולי ביהודה ושומרון אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023

• במהלך התכנון של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ראה ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, את יהודה ושומרון כזירת פעולה מרכזית במערכה “המכרעת” נגד ישראל, כפי שנחשף במסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה”ל במהלך התמרון ברצועת עזה:
• באיגרת ששלח אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, ב-19 ביוני 2022, הוא הציג את שלושת התרחישים האפשריים עבור “איחוד הזירות” עם פתיחת המערכה, וכל אחד מהם כלל את “פיצוץ המצב בגדה המערבית”, קרי הבערת יהודה ושומרון כחזית טרור.^[1]
• במסמך ההנחיות לפתיחת המערכה, שאלסנואר חיבר בכתב ידו ב-24 באוגוסט 2022, הוא הביע את ביטחונו כי הפלישה לשטח ישראל תעורר תגובת שרשרת שבמסגרתה תהיה גם לחימה מכיוון יהודה ושומרון. הוא אף הורה לתעד את מעשי הטבח כדי לעורר “פרץ של שכרון חושים, טירוף ותנופה בקרב העם שלנו, במיוחד בקרב תושבי הגדה, ה”פנים” [ערביי ישראל], ירושלים וכל האומה האסלאמית שלנו. זאת, כדי לדרבן אותם להיענות לקריאות לצאת ולהתקומם ובד בבד לזרוע פחד ואימה אצל האויב”.^[2]
• במטרה למנוע את התלקחות הטרור ביהודה ושומרון כפי ששאפה חמאס, מיד לאחר תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, פתחו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות סיכול ומנע נרחבת ביהודה ושומרון, שכללה מעצרים יומיים של מבוקשים וסיכול של פעילי טרור וחוליות טרור, שחלקם עמדו לבצע פיגועים, לצד פשיטות ממוקדות ונרחבות לצורך איתור אמצעי לחימה, השמדת מטעני נפץ ומעבדות חבלה ואיתור חומרי הסתה וכספים למימון טרור, כולל סגירת עסקי חלפנות. במהלך הפעילות, נעשה שימוש גם בכלי טיס לסיכולים ממוקדים, חישוף כבישים כדי לחשוף מטעני חבלה, וכיתור ערים, מחנות פליטים ובתי חולים.^[3]
• במסגרת הפעילות, בוצעו מספר מבצעי סיכול נרחבים שהתמקדו בצפון השומרון: מבצע “מחנות קיץ” בג’נין ובסביבתה, מבצע “עיר שמש” במחנה הפליטים נור שמס בטולכרם ומבצע “עולים כיתה” במחנה הפליטים אלפארעה באזור טובאס שהחלו בסוף אוגוסט 2024;^[4] מבצע “חומת ברזל” שהחל ב-21 בינואר 2025 ובמסגרתו סוכלו מאות פעילי טרור, ובהם בכירים בהתארגנויות, וכוחות הביטחון השיגו שליטה מבצעית במחנות הפליטים (דובר צה”ל, 7 במאי 2025).^[5] לטענת הפלסטינים, יותר מ-600 בתים נהרסו במחנה הפליטים ג’נין מאז תחילת המבצע בינואר 2025 וכ-22 אלף תושבים נעקרו מבתיהם, בנוסף להרס של יותר מ-600 בתים במחנות הפליטים טולכרם ונור שמס ועקירת 5,000 משפחות (ופא, 1 בספטמבר 2025; דף הפייסבוק חברון מיקס, 30 באוקטובר 2025).^[6]

• עדות להצלחת פעילות הסיכול סיפקו הנתונים על ירידה משמעותית באירועי הטרור ביהודה שומרון. בשנת 2024, נרשמו 113 אירועי טרור, כאשר תשעים מתוכם בוצעו על ידי מחבלים פלסטינים מיהודה שומרון. לעומת זאת, בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2025, בוצעו 31 פיגועים, מתוכם 22 בוצעו על ידי מחבלים פלסטינים מיהודה ושומרון.^[7]
• להלן מספר מגמות של מאמצי הטרור ביהודה ושומרון שנחשפו במהלך פעילות כוחות הביטחון הישראליים:
  • ניסיונות לייצר ולשגר רקטות: ב-16 בספטמבר 2025, אותרה רקטה מאולתרת בכפר נעמה שבאזור ראמאללה. בדיקה העלתה כי הרקטה הייתה ללא ראש קרב וללא חומר נפץ תקני (דובר צה”ל, 16 בספטמבר 2025). שלושה ימים מאוחר , עצרו כוחות הביטחון הישראליים באזור ראמאללה שלושה פעילי טרור החשודים בביצוע ניסיון שיגור הרקטה. במבנה שבו נעצרו השלושה אותרו עשרות רקטות, בהן שתי רקטות שיועדו לשיגור ללא ראש קרב, לצד עשרות מטענים וחומרי נפץ. כמו כן, אותרה מחרטה לייצור רקטות (דובר צה”ל, 19 בספטמבר 2025). במסגרת חקירת חברי החוליה, איתרו כוחות הביטחון הישראליים 15 רקטות בשלבי ייצור שונים בכפר ביתוניא. כמו כן, נתפסו מטענים, נשקים, חומרי נפץ ואמצעי לחימה נוספים שהוכנו ונאספו על ידי חברי החוליה (דובר צה”ל, 1 באוקטובר 2025). רקטה נוספת אותרה גם בעיר טולכרם, אולם ההערכה היא כי היא הייתה שייכת לחוליית טרור אחרת (דובר צה”ל, 23 בספטמבר 2025).
  • במאמר פרשנות בסוכנות הידיעות שהאב, המזוהה עם חמאס, נאמר כי הרקטה ששוגרה מכפר נעמה מהווה “אחד ממספר הולך וגדל של ניסיונות להרחיב את כללי העימות מרצועת עזה לגדה המערבית”, וכי מדובר ברצון של גורמים מקומיים “לכפות משוואות מודיעיניות וביטחוניות חדשות על הכיבוש” (סוכנות הידיעות שהאב, 19 בספטמבר 2025).
• ייצור עצמי של אמצעי לחימה: חשיפת המחרטה לייצור רקטות סיפקה עדות להסתמכות של פעילי הטרור ביהודה ושומרון על ייצור של מטעני חבלה ואמצעי לחימה. דוגמה נוספת הייתה איתור והחרמה של שש מחרטות לייצור אמצעי לחימה בחברון (דובר צה”ל, 31 באוקטובר 2025).

     
מחרטות ליצור אמל”ח בחברון (דובר צה”ל, 31 באוקטובר 2025)

פעילות הטרור וההסתה ביהודה ושומרון לאחר הפסקת האש ברצועת עזה

• ב-10 באוקטובר 2025, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס. מיד לאחר מכן, הדגישו בחמאס כי יהודה ושומרון תמשיך להוות זירת “התנגדות” מובילה בשל המדיניות הישראלית ותקיפות המתיישבים הישראלים נגד פלסטינים. להלן דוגמאות בולטות:
  • בנאום שנשא חבר הלשכה המדינית של חמאס, זאהר ג’בארין, שעומד בראש חמאס ביהודה ושומרון, הוא הציג את יהודה ושומרון כחלק בלתי נפרד מהמערכה הכוללת, וטען שהמשך המדיניות הישראלית שם יוביל להסלמה ולא להרגעה. ג’בארין הזהיר כי “מה שהגדה המערבית נתונה לו מבחינת סיפוח, הרחבת התנחלויות וניסיונות לייהד את ירושלים” יגרום להתלקחות של “חבית אבק השריפה” באזור (ערוץ הטלגרם של חמאס, 16 באוקטובר 2025).
  • בהודעה של חמאס נאמר כי ההתקפות הגוברות מצד “הכיבוש והמתנחלים בגדה המערבית” לא ישברו את רצון העם ואת עמידתם בארצם, וכי הן רק יהוו “דלק נוסף שיצית זעם וירחיב את היקפו בגדה המערבית”. התנועה גם קראה לפלסטינים ביהודה ושומרון “להתעמת בעוצמה” עם תקיפות המתיישבים (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 18 באוקטובר 2025).
  • ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, האשים כי “הגדה המערבית נמצאת תחת עליונות ההתנחלות, סיפוח ושחיקה” וכי הפלסטינים משלמים מחיר כבד. על כן, הוא תהה “איזו דרך יש להתעמת עם הכיבוש מלבד להתנגד לו?” (אלג’זירה, 26 באוקטובר 2025).
  •     גם הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) הגביר את הלוחמה הפסיכולוגית והתעמולה במסגרת המאמץ לגרום להסלמת פעילות הטרור מיהודה ושומרון.. בין השאר, פורסמו כרזה , בה נטען כי הזרוע הצבאית של הארגון, שעד כה התמקדה בצפון השומרון, החלה להתרחב דרומה עם הקמת “חטיבת ראמאללה”, והארגון איים כי “זו רק ההתחלה”; בכרזה נוספת נכתב כי “בשכם, האריות לא עזבו את המאורה שלהם”; בכרזה של גדוד טובאס הופיעה הקריאה “מוכנים!” בעברית ובערבית עם ציור של חמוש מכוון נשק; ובעוד כרזה נכתב “הגדה תישאר בוערת ורוביֵנו לא יוסטו מחזה האויב” (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים באיו”ש, 15 באוקטובר-2 בנובמבר 2025).

• בהמשך לכך, “מפקד שטח” בזרוע הצבאית של הגא”פ גם קיבל אחריות על מבצע “חסימת ראייה”, במסגרתו הצליחו לכאורה אנשי המודיעין של הזרוע “לשאוב מידע רב ערך” משלושה כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), כולל מידע על עמדות פיקוד ושליטה, אתרי כינוס ו”מידע שלא ניתן לחשוף בשלב הזה”. נטען כי לפעולה הייתה השפעה על יכולת הפעולה של כוחות פלוגות ירושלים שניצלו זאת לביצוע תקיפות (סוכנות קדס, 29 באוקטובר 2025).

• נתוני חודש אוקטובר 2025 של המרכז הפלסטיני לתקשורת “מעטא”, שעוקב אחרי “המאבק נגד הכיבוש” ביהודה ושומרון, הצביעו על ניסיון להסלים את פעולות “ההתנגדות” נגד ישראל, לפחות ברמה העממית, וזאת על רקע ההתלהבות משחרור האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל במסגרת הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים. לפי המרכז, תועדו 356 “פעולות התנגדות איכותיות ועממיות” ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, בהן 24 פעולות “איכותיות” (16 אירועי הנחת ופיצוץ מטעני חבלה, בעיקר באזור ג’נין וטובאס, שישה אירועי ירי וחילופי אש, ניסיון אחד של פיגוע דריסה ופגיעה בכלי רכב צבאי), לצד 332 עימותים “עממיים” שכללו יידוי אבנים, הפגנות, שימוש בבקבוקי תבערה וזיקוקים. 101 מכלל האירועים התרחשו בשכם ו-73 מתוכם התרחשו בראמאללה. לשם השוואה, במהלך ספטמבר 2025, תועדו 302 אירועים (36 “פעולות איכותיות” ו-266 “פעולות התקוממות עממיות”), בעוד שבאוגוסט 2025, תועדו 263 אירועים (18 “פעולות איכותיות” ו-245 “פעולות התקוממות עממיות”) (ערוץ הטלגרם של מעטא, 4 בנובמבר 2025).

• ב-18 באוקטובר 2025, נפצעו שני לוחמי צה”ל אחרי שמחבלים השליכו לעברם מטען במהלך פעילות מבצעית בטובאס (דובר צה”ל, 18 ו-24 באוקטובר 2025). בהודעה שפרסמה חמאס לאחר מכן, נאמר כי הפעולה היא “הוכחה כי ההתנגדות בגדה המערבית לא תישבר ולא תיעלם על אף הניסיונות של הכיבוש לנטרל אותה באמצעות דיכוי, מעצרים, צעדי ביטחון והצבת מחסומים” (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 18 באוקטובר 2025).

מעורבות איראנית בעידוד הטרור ביהודה ושומרון

• איראן ממלאת תפקיד פעיל במאמצים להסלמה בפעילות הטרור ביהודה ושומרון מאז שמנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, קרא לחמש את “ההתנגדות” ביהודה ושומרון במהלך נאום לציון “יום ירושלים העולמי”ב-23 ביוני 2014. כוח קדס של משמרות המהפכה הפעיל מערך נרחב של הברחות אמצעי לחימה והעברות כספים לפעילי טרור מסוריה (עד הפלת משטר אלאסד בדצמבר 2024) ומלבנון דרך ירדן, כולל לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ההברחות כללו נשק קל, כדוגמת רובים ואקדחים, לצד אמצעי לחימה מתקדמים, כגון טילים נגד טנקים (נ”ט), מוקשים ורובי סער.^[8]
• בכירים איראנים וכלי תקשורת של המשטר הבהירו ערב הפסקת האש ברצועת עזה ולאחר כניסתה לתוקף כי טהראן נחושה להמשיך לתמוך בשלוחיה במזרח התיכון במסגרת “ציר ההתנגדות”, ובכלל זה בארגונים הפלסטיניים.^[9] אחת העדויות לכך הייתה סיכול משלוח של אמצעי לחימה מתקדמים שהיה מיועד לפעילי טרור ביהודה ושומרון ונשלח על ידי אגף המבצעים המיוחדים במשמרות המהפכה האיראניים ויחידת המבצעים המיוחדים בכוח אלקדס. המשלוח כלל 15 רקטות נ”ט, 29 מטעני כלימגור (מטעני נפץ), ארבעה רחפנים ששניים מתוכם היו בעלי יכולת הטלת מטענים, רימוני יד, מקלעים ואקדחים (דוברות שב”כ וצה”ל, 8 באוקטובר 2025).
• כמו כן, נמשכים הניסיונות להבריח אמצעי לחימה דרך הגבול הירדני. ב-4 בנובמבר 2025, תפסו כוחות צה”ל רחפן שחדר מירדן לשטח ישראל כשעליו עשרה אקדחים ואמצעי לחימה (דובר צה”ל, 4 בנובמבר 2025).

• כחלק מהמאמץ למנוע את הגעת אמצעי הלחימה, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים פעילים לבנונים של כוח קדס שמילאו תפקידי מפתח בציר ההברחות מאיראן ליהודה ושומרון: ב-3 ביולי 2025, סוכל קאסם צלאח אלחסיני, לבנוני שפעל בשירות כוח קדס ועמד בקשרים עם סוחרים סורים ולבנונים לצורך הברחות לחזית הצפונית ולשטחי יהודה ושומרון (דובר צה”ל, 4-3 ביולי 2025); ב-11 ביולי 2025, סוכל מחמד שעייב, לבנוני שפעל בהכוונת כוח קדס ועסק בהברחת אמצעי לחימה לשטח ישראל וליהודה שומרון לטובת ביצוע פעילות טרור (דובר צה”ל, 11 ביולי 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 13 במרץ 2025: "האסטרטגיה של חמאס ל”השמדת ישראל” – מחזון לתוכנית פעולה מעשית, כפי שעולה ממסמכי שלל".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 12 באוקטובר 2025: " הנחיות יחיא אלסנואר לפתיחת המערכה נגד ישראל, כפי שעולה מתוך מסמך שלל".
^[3] לפירוט על פעולות צה"ל ביהודה ושומרון, ראו את פרסומי דובר צה"ל, את הפרסום השבועי של מרכז המידע "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני" ואת הסיכום החודשי של פעילות הטרור בזירות השונות.
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 2 בספטמבר 2024: "הסלמה וסיכול טרור בצפון השומרון".
^[5] מבצע "חומת ברזל" החל בג'נין ובמחנה הפליטים בג'נין ב-21 בינואר 2025, ובהדרגה התרחב לטולכרם ולמחנות הפליטים טולכרם ונור שמס, לאזור טובאס וטמון ומחנה אלפארעה בצפון בקעת הירדן ולשכם ומחנות הפליטים שלה.
^[6] יצוין כי גם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ביצעו פעילות מעצרים נגד מבוקשים לצד נטרול של מטענים שנועדו לפגוע בכוחות צה"ל. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 15 בדצמבר 2024: "פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד החמושים במחנה הפליטים ג’נין".
^[7] לפירוט הפיגועים, ראו את הפרסום השבועי של מרכז המידע "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני" ואת הסיכום החודשי של פעילות הטרור בזירות השונות.
^[8] להרחבה, ראו פרסום של מרכז המידע מתאריך 19 בדצמבר 2024: "הברחות אמצעי לחימה מאיראן דרך סוריה וירדן, כפי שעולה ממסמכי שלל ומסיכולים בשטח".
^[9} להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 27 באוקטובר 2025: "איראן והמשך הסיוע ל”ציר ההתנגדות” לנוכח הפסקת האש ברצועת עזה".

מאמרים נוספים בתחום